בלהט האירועים השוטפים אותנו, עם כל הצפצופים המרגיזים האלה בסלולרי, ובגלל רצף ארוחות החג האינסופיות, וודאי הספקתם לשכוח שלפני 10 ימים בלבד, פרסם מנחמנו היקר את "סקר כל הסקרים" על מנת למדוד, לאמוד ולשערך, את אהדת קבוצות הנ.ב.א השונות בישראל.

ובכן, אנחנו כאן כדי להזכיר, לבחון, לפרשן, להוסיף ולהתפלפל – נכון לכתיבת שורות אלו לא פחות מ-500 הצבעות נכללות בסקר, מספר עגול להפליא, והזדמנות טובה להכריז, על פי ועדת הבחירות העליונה בראשותי, על סגירת הקלפיות.

עכשיו דמיינו אולפן בחירות כזה, של אוגמנטד ריאליטי, עם עמודות מתרוממות סביב פרשנים מעונבים בשעת סגירת הקלפיות, עם אמירות נוסח "אחוזי ההצבעה הגבוהים במגזר X מקזזים את הנטייה Y במגזר Z", ושאר שטויות שקשה אם לא בלתי אפשרי להוכיח, רק שהפעם התכנסו להם כולם כדי לדון בליגה החביבה עלינו.

אנחנו יוצאים לדרך, ונתחיל, מטבע הדברים, בצמרת

תמר שיש אלום – גבירותי ורבותי קבוצת הנ.ב.א האהודה ביותר בישראל היא האלופה הטרייה, הבוסטון סלטיקס, עם 85 קולות המהווים כ-17% מסך 500 הקולות שהתקבלו בסקר. ובכן, רביד, איך אנחנו מסבירים את התוצאה הזו?

רביד ברוקר – תראי תמר, זו תוצאה צפויה וסבירה בנסיבות – אפשר להתחיל את הסיפור בקבוצה המיתולוגית של שנות החמישים והשישים, אבל בפועל, חוץ ממנחם, אף אחד לא ממש הכיר אותה, אז נדמה לי שחלק ניכר מהקולות הגיעו מאותם ילדים של שנות השמונים, שקראו על "הציפור" במאמרים של מנחם בעיתונות, והצליחו לראות, בתקצירים באיכות נמוכה להפליא, איך הוא קובר את הלייקרס עם השלשות שלו, וזה לא ממש עובר, כל העניין הזה של אהבת קבוצות, אז הם פשוט נשארו שם, ירוקים כביום היווסדם, עד ימינו אנו.

סודי אגל – אני מסכים עם רביד, אבל צריך לומר ביושר, תמר, שיש כאן גם הטייה לכאן ולעכשיו. אי אפשר להתעלם, תמר, מכך שהקבוצה הזו זה עתה זכתה באליפות, ו-וודאי משכה את תשומת ליבם של הילדים של היום, לא רק של שנות השמונים, שהצביעו בהמוניהם בסקר, והכריעו את העימות לטובת הסלטיקס.

עהוד יארי – בלי להפחית מתהילתם של צמד הסלטיקים הגדולים, לארי בירד ודרק וייט, כבודם במקומם מונח, אני מבקש להצביע גם על תרומתו של פול פירס לזכייה במקום הראשון, הרי אי אפשר להתעלם מהקבוצה הנהדרת של 2008, למרות שזכתה בתואר רק פעם אחת.

רביד ברוקר – אפשר, עהוד, אפשר, שהרי בסופו של דבר מדובר בפול פירס, לא יותר מזה, ומי שממש מחזיק מקווין גרנט, ובמידה מסוימת של צדק, יכול גם להצביע מיניסוטה, וכמה שאני אוהב את רונדו, הקריירה שלו לקחה אותו רחוק מבוסטון, וריי אלן כנ"ל, אז בקיצור, נכון שהם השכילו לגבור על הלייקרס ועל לברון, שזה ראוי להערכה בכלל ובבוסטון בפרט, אבל קבוצה גדולה, יחסית לקבוצות אחרות של הסלטיקס, הם לא היו.

תמר – ההצלחה אבות רבים לה, כזכור, אבל אני מניחה שאפשר לומר שלקבוצות שונות של הסלטיקס, מזמנים שונים ומגוונים, הייתה תרומה לזכייה במקום הראשון. מה שכן, הקבוצה במקום השני קצת הפתיעה אותי, דווקא הספרס, ארנון? איך אנחנו מסבירים את זה?

ארנון מצחיקוביץ' – ובכן יונית, סליחה, ובכן תמר, כמו שלוי אשכול היה אומר – "אני מתפשר ומתפשר עד שאני מקבל את מה שאני רוצה".

תמר – הממ… לא הבנתי… ארנון?

ארנון – ובכן יונית, בפרפרזה לגארי ליניקר, "לסקר מצביעים 10 ימים, ובסוף צבא המתים של הספרס מנצח".

תמר – ארנון?!?

רביד – אני מבין אותך, ארנון, והחשדות בנוגע לטוהר הבחירות של הספרס כבר נבדקו בעבר, אבל גם אם נניח ששוב מאנו הצביע מכל כתובת וויי-פיי אפשרית בגוש דן, עדיין מדובר במספר נאה ביותר – 75 קולות המהווים 15% מכלל הקולות בסקר.

פמיל קוקס – אני מסכים עם רביד, נתוני ההצבעה האלו, לקבוצה משוק קטן, מהווים הישג מופלא. במקרה של הספרס אין כמעט מה לדבר על אוהדים משנות השמונים ואפילו התשעים, שהרי רוב הישראלים בכלל לא ידעו שיש מקום שנקרא סאן אנטוניו בשנים הללו, אבל הקבוצה בהחלט צברה תאוצה במהלך שנות האלפיים, ורבים שלא יכלו להזדהות עם שני השחצנים הבלתי נסבלים מלוס אנג'לס הצביעו שחור/אפור בקלפי, גם אז וגם היום.

סודי אגל – אבל פמיל, טימי פרש ב-2016, בכל זאת חלפו לא מעט שנים מאז. נדמה לי שגם הבאז סביב וומבי תרם עוד כמה מצביעים צעירים, אולי מקולות החיילים, שעזרו לנעול את המקום השני.

פמיל קוקס – בהחלט, וגם קולות הימאים וגם קולות הצרפתים עשו כאן את ההבדל. אנחנו רואים המון קולות לספרס באשדוד.

תמר – ובמקום השלישי, לא מאד מפתיע, האימפריה, בסטף הידיעה, של השנים האחרונות, הלוחמים מסן פרנסיסקו.

ארנון – ובכן יונית, גם אני, שבכלל מעדיף כדורגל, מצאתי את עצמי מתאהב בצלף כחול העיניים הזה, בחבר מרעיו, ובסגנון המשחק היפה והאלגנטי שלהם, והאליפות של 2022, מול אותה בוסטון יש לציין, בהחלט הוסיפה מספר הצבעות לגולדן סטייט. אני שמח מאד על המקום השלישי, וכך גם 59 אנשים נוספים.

תמר – שימו לב, רבותי, שהלייקרס נמצאים רק במקום הרביעי, עם 45 קולות בלבד. מדברים על היריבות המיתולוגית בין הצהובים לירוקים, על 18 תארים מול 17, ראסל מול ווילט ו-ווסט, בירד מול מג'יק, אבל מתברר שבסופו של יום הלייקרס נופלת ב-15 קולות מגולדן סטייט (!), ב-30 קולות מהספרס (!!), וב-40 קולות מהסלטיקס (!!!), איך אנחנו מסבירים את זה, למען השם?!?

צינה מנח – הפילוחים שלנו מרמזים על אוהדים רבים מתקופת השואו-טיים, ועל קבוצה מסוימת גם מתקופת שאקובי, אבל הקבוצה הנוכחית, למרות שזכתה באליפות, מבוססת על לברון השנוי במחלוקת ועל דייויס הפציע. כתוצאה מכך אוהדים התרחקו מהקבוצה, שמו פתק לבן, ואף מצאו את עצמם מצביעים לקבוצות אחרות, רחמנא ליצלן. למעשה, סקרי עומק שביצענו מעידים על כך שאוסטין ריבס, לבדו, שווה 20 קולות, אך אלו צפויים לעבור איתו לקבוצתו הבאה, אם וכאשר יוטרד, בעזרת השם.

תמר – טוב, סגרנו את הצמרת הגבוהה, מיד אחרי ההפסקה נדבר על המפלגות הבינוניות, וההפרשים שם קטנים להפליא. פרסומת אחת, ועוד אחת, ועוד אחת, וחזרנו.

***

תמר – אז במקום החמישי, שיוויון מוחלט בין האלופה הקודמת, הדנבר נאגטס, לבין האלופה של 1973, לא פחות, הניו יורק ניקס, עם 28 קולות כל אחת, כשמיד אחריהן נמצאת דאלאס עם 27 קולות, ואז פילדלפיה עם 26 קולות.

סודי אגל – כן תמר, תחרות צמודה מאד, וצריך להגיד לגולשים השונים כאן ששוקלים ותוהים האם להצביע בסקרים של מנחם – כל קול קובע. ממש כך.

רביד ברוקר – השיוויון הזה, בין דנבר לניקס, מעניין מאד. ראשית, זה טוב ונכון וראוי שדנבר תזכה למקום גבוה, דווקא משום שמדובר במועדון קטן ונטול הישגים באופן יחסי, הרי אף אחד אף פעם לא טס לדנבר לבר מצווה שלו או משהו כזה, או נקלע במקרה למשחק של הנאגטס בזמן שהיה בכנס מקצועי בעיר. דנבר הרוויחה בעמל רב כל קול וקול – עוד אסיסט גאוני של יוקיץ', עוד קליעת קלאץ' של מורי, עוד הגנה מצוינת של גורדון על לברון. ככה צריך להיות.

פמיל קוקס – סקרי עומק שלנו מעידים שגם ללגליזציה הייתה כאן השפעה – מי שבהחלט עשו הבדל הפעם הם קולות הסטלנים.

עהוד יארי – את ריבוי הקולות לניקס, באופן יחסי כמובן, אפשר וצריך לייחס למסורת הארוכה של העיר בכל הקשור לכדורסל, שהרי ה-MSG נחשב ל"מכה של הכדורסל", ורבים עולים לשם לרגל, כולל מישראל.

ארנון מצחיקוביץ' – נובמת עהוד, על מה אתה מדבר, שנים שלא ראינו שם כדורסל נורמלי, ומי זוכר בכלל את מה שהיה פעם, להערכתי העונה האחרונה, עם החבר'ה מוילאנובה שהדיחו את פילי, היא היא שעשתה את ההבדל עבור הניקס.

סודי אגל – אל תשכחו את הקבוצה של יואינג. גם שווה כמה קולות.

צינה מנח – 3 קולות, ליתר דיוק. שניים של פטריק עצמו, אחד מהמחשב ואחד מהסלולרי, ועוד קול אחד של נירו. סה טו.

תמר – דאלאס?

רביד – שליש מתקופת נוביצקי, שני שליש מתקופת לוקה. מספרים יפים, אבל לא יודע מה יישאר מזה תוך כמה שנים. נגלה.

תמר – ופילי?

פמיל קוקס – דווקא יש לא מעט אוהדי פילי באתר. הצביעו באחוזים גבוהים, המסכנים. הצבעה מתוך מצוקה. יפה שאחרי כל מה שעבר עליהם הם עדיין מוצאים בתוכם את הכוחות לקום בבוקר, לגשת לקלפי, ולהצביע.

תמר – טוב, סגרנו את המפלגות הבינוניות, ומיד אחרי ההפסקה נדבר על המפלגות הקטנות. פרסומת אחת, ועוד אחת, ועוד אחת, ואז עוד אחת, וחזרנו.

***

תמר – ראש לשועלים, בדיוק כפי שצפו הסקרים, הפיניקס סאנס עם 19 קולות, ומיד אחריה אוקלהומה עם 18.

ארנון – הביטי, קרן, בסופו של דבר השורה התחתונה היא לא כמה אוהדים יש לך, אלא כמה אוהדים אתה מצליח לשנע לקלפי, ואני סבור שהתוצאות היום מהווים עדות מהימנה ליכולת הארגון המיתולוגית של אוהדי הסאנס באתר, שבאה לידי ביטוי במנגנון ההסעות המשוכלל ביום הבחירות, כולל אפליקציה שפותחה במיוחד לשם כך – Vote Suns ומעקב צמוד אחרי תוצאות זמן אמת לאורך כל היום. עבודה נפלאה.

סודי אגל – בעניין אוקלהומה הנתונים מצביעים על 3 מצביעים מתקופת סיאטל, 13 מתקופת אוקלהומה, ועוד שני אוהדים אישיים של דוראנט ששכחו שהוא כבר לא שם. סך הכל תוצאה לא רעה בכלל, וגם כיוון חיובי לקראת הבחירות הבאות, שיהיו כבר אחרי זכייה באליפות, אם ירצה הפרסטי.

רביד – מיד אחרי כן יש לנו שתי אימפריות עבר, הבולס והפיסטונס, עם 12 קולות כל אחת. שימו לב שלמרות השוויון בקולות שיקגו מופיעים לפני דטרויט – מייקל בטח יטען שבצדק, ואייזיאה בוודאי יתלונן על כך כל קיץ בשלושים השנים הבאות.

צינה מנח – עם כל הכבוד לאליפות ההזויה ההיא ב-2004, ולרבע שעה שבה דרק רוז היה בריא, מי שאחראי לתוצאות הללו הם אנשי דור ה-X, כלומר אנשים שנולדו וגדלו בשנות ה-70, 80 ו-90, שראו, במה עיניהם, את הימים היפים של שני המועדונים האומללים הללו, ועדיין זוכרים להם חסד נעורים. יפה לכם יא קשישים.

תמר – רק 9 קולות למיאמי היט, אחד המועדונים היותר מוצלחים בליגה, איך נסביר זאת?

עהוד יארי – רועי ורבינוביץ', כך מוסרים לי מקורות בהנהלה, ויש גם את המגיב עם האוואטאר של די-וויד, את די-וויד עצמו, כריס בוש וודאי הצביע, ואז כל החמישייה הנוכחית של ההיט, חוץ מבאטלר שכבר הספיק שוב לריב עם עצמו.

רביד – נו, והבלייזרז? איפה יש 9 אנשים שאוהדים את פורטלנד? בטח שלא בישראל, ולדעתי גם לא בפורטלנד.

פמיל קוקס – ראובן, א. מנור, ועוד כמה אוהדים אישיים של אבדיה שנדדו מוושינגטון הקיץ.

תמר – עם 8 קולות אנחנו מקבלים שתי אימפריות עבר – הרוקטס והפייסרס. האמת שחשבתי שהמספרים יהיו גבוהים יותר.

ארנון – גמני, מוריה, גמני, חבל מאד שהציבור בישראל שכח את חאכים/רג'י הגדול, ומפתיע שהוא מיהר לשכוח גם את אבו-זקן/הקבוצה של פול ג'ורג', שהרי לא עברו כל כך הרבה שנים.

צינה מנח – נכון לעכשיו, למרות ש-89% מתוצאות האמת כבר התקבלו, טרם הצלחנו למצוא את ששת אוהדי טורונטו. כנראה מדובר ביוצאי העיר שעלו ארצה או לחילופין בישראלים שהיגרו לטורונטו. המשטרה חוקרת.

עהוד יארי – 5 קולות למיניסוטה. זעפרני, ועוד 4 אנשים שאוהבים שהכל שטוח, מושלג ואפור.

תמר – מיד נקנח במפלגות הקיקיוניות, אבל לפני כן פרסומת (כפול 5), וחזרנו.

***

פמיל קוקס – אז ככה: 3 אוהדי יוטה מהניינטיז, ועוד מורמוני אחד שהגיע לבקר בנצרת ונתקע בארץ כי אין טיסות; לקליפרס אין אוהדים, נראה ששלושה אנשים לחצו בטעות על הכפתור הלא נכון; בקליבלנד זה מתנאל ועוד אחד; בניו אורלינס זה מולי ועוד אחד; אצל המג'יק אחד זו הצבעת מחאה, והשני זה מומי שלא הבין שלא מדובר כאן על ג'ונסון; סקרמנטו – זיו וזיוזיו; האחד שהצביע לאטלנטה זה כנראה מנחם, כל הכבוד על הלוקל פטריוטיזם; לברוקלין הצביע דה-שוט, ששכח שדוראנט כבר בפיניקס; הבחור שהצביע לשרלוט עדיין בארון, ובצדק; כל הכבוד למי שהצביע למילוואקי, יאניס ואני אוהבים אותך; שלהבת, תפסיק עם הוושינגטון בבקשה; וכל מי שלא הצביע לממפיס, כולל פתי-בר, יכול להאשים רק את ג'ה מוראנט ואת עצמו, על התוצאה המאופסת הזו.