לחלק א׳ – ניתוח אקסטרני של איכות מאמני הליגה, כאן:
לחלק ב – ניתוח אינטרני של איכות מאמני הליגה, כאן:
תודה לכם ששת קוראיי הנאמנים על שקראתם את 7,000 המילים האחרונות שכתבתי בימים האחרונים. אני לא מתכוון לחזור על עומקן של המתודולוגיות שעליהם דיברתי בשני המאמרים הקודמים. אך מכיוון שיש מצב שיום אחד מישהו שלא קרא את שני המאמרים ההם יקרא את זה, רק אומר שמה שניסיתי לעשות כאן הוא לבדוק האם אפשר לכמת מי הם המאמנים הטובים ביותר בנ.ב.א.
במאמר הראשון – עשיתי את זה מול מדדים אקסטרניים – (א) ע״י הצלחת הקבוצה מול הליין בווגאס בתחילת העונה, (ב) הצלחת הקבוצה בפלייאוף מול מיקומה הראשוני בפלייאוף.
ואילו במאמר השני הצבעתי על מספר מדדים אינטרניים להצלחת המאמן – (א) היכולת המנטלית של הקבוצה שהוגדרה כקבוצה שעושה הכי הרבה קאמבקים, סובלת מהכי מעט קאמבקים נגדה, וכשהיא כבר מפסידה משחק, היא מפסידה את רוב משחקיה בכבוד ולא ב 45 הפרש. הצבעתי גם על (ב) היכולת הטקטית של הקבוצה שנמדדת על ידי כמות הזריקות החופשיות יחסית (4 פיט +) שהקבוצה זורקת מול הזריקות החופשיות יחסית שהיריבה זורקת. ולבסוף דיברנו על (ג) יכולת ניהול המשחק של הקבוצה שנמדדת על ידי הקורלציה בין ה +\- של הליין אפים השונים בקבוצה לבין מס׳ הדקות שאותם ליין אפים מקבלים.
סיכמנו את שני המאמרים האלה בסדרה ארוכה של שאלות ובעיות מתודולוגיות שמטילות את הכל בספק. אך הנה העניין – כשיש לנו שני מקורות עם היגיון מסוים, בהחלט אפשר להצליב נתונים ולראות האם הצלבת הנתונים הזאת מסירה עוד ספקות – או במילים אחרות, האם על ידי שימוש בשתי השיטות נוכל להגיע לאמת אחת.
ומכיוון שהבטחתי שהמאמר הזה יהיה קצר בהרבה, אז הנה תמונה:
אז קודם כל, כפי שכולנו יודעים – ירוק זה טוב כי חסה, אדום זה רע כי … תותים?. נתחיל שם.
מה שעשיתי הוא בסך הכל לקחת את דירוג המאמנים על פי השיטה האינטרנית (בקו האנכי) ועל פי השיטה האקסטרנית (בקו המאוזן), ורציתי לראות האם אכן יש קשר בין שתי השיטות, וכדלהלן:
א. הרבע הירוק מצביע על 15 המאמנים שנמצאים הן בצמרת האקסטרנית והן בצמרת האינטרנית
ב. הריבוע הירוק חזק (1/16) מצביעה על השמנת של השמנת, שישה מאמנים שנמצאים בצמרת המאד גבוהה גם בשיטה האקסטרנית וגם בשיטה האינטרנית. וכן, ניק נרס נמצא במקום הראשון בשתי השיטות!!
ג. והפוך, הרבע האדום מצביע על 13 מאמנים שנמצאים בתחתית הן בשיטה האקסטרנית והן בזו האינטרנית.
ד. והריבוע (1/16) האדום חזק סתם אומר לי שלוק וולטון ולארי דרו הם מאמנים ממש גרועים. השני כבר לא בליגה, ואני מניח שגם הראשון מתישהו לא יהיה.
ואולי הדבר הכי חשוב הוא שאני אוהב גם את האדום וגם את הירוק – כי כשיש הרבה שמות עם מתאם ברור בין שתי השיטות – זה אומר ששתי השיטות מספרות לי את אותו סיפור. ובסופו של דבר 28 מתוך 37 שמות המאמנים שנבדקו נמצאים באחד משני הריבועים המובהקים האלה. מה שמשאיר לי רק 9 מאמנים (25%) שאין לי איך להסביר. (וגם 8 מאמנים עם הסבר מובהק, שנמצאים או בחלק הירוק חזק או בחלק האדום חזק. כלומר, רבע מהמאמנים נמצאים בשמינית המובהקת של השטח) ועדיין, מודל, גם אם כפול שמסביר לי לא פחות מ 75% מהממצאים הוא יופי של דבר. ולכן – בעיות מתודולוגיות או לא, כנראה שעשינו משהו נכון.
וחשוב לא פחות מכך – שני הריבועים הצהובים. החלק הצהוב, הן למעלה מצד שמאל והן למטה מצד ימין מספרים לכאורה על המקום בו יש הבדל מובהק בין שתי השיטות, מאמנים שהם ממש טובים אקסטרנית אבל ממש רעים אינטרנית או ממש רעים אקסטרנית וממש טובים אינטרנית. אתם יודעים כמה מאמנים כאלה יש? נכון מאד, אפס. וזה כשלעצמו מחזק מאד את התוקף של השיטה המאוחדת הזו.
וגם, בלי קשר – אני מחבב את מבחן העין. בירוק נמצאים אכן כל המאמנים שכולנו חושבים שהם הכי טובים – פופ, סטיבנס, נרס, קר, בודנהולצר, סניידר וספולסטרה. כשהיחיד שלכאורה אמור להיות שם ולא נמצא שם הוא ריק קרלייל וגם הוא די קרוב. באדום, נמצאים אכן כל המאמנים שכולנו חושבים שהם מחורבנים למדי כמו וולטון, בוילן ומונטי ווליאמס, כשהיחיד שקצת מוזר הוא פרנק ווגל אבל שנים מאד רעות באורלנדו דפקו אותו.
ואם אתם רוצים, אז הנה פחות או יותר אותו דבר אבל בטבלה, החל מהמאמן הטוב ביותר של השנים האחרונות – ניק נרס ועד המאמן הפחות טוב – לארי דרו
| Average Rank | Name | Internal | External | |
|---|---|---|---|---|
| 1 | Nick Nurse | 1 | 1 | |
| 2 | Quin Snyder | 2 | 7 | |
| 2 | Billy Donovan | 3 | 6 | |
| 4 | Mike Budenholzer | 7 | 3 | |
| 5 | Terry Stotts | 7 | 4 | |
| 6 | Brad Stevens | 4 | 10 | |
| 7 | Gregg Popovich | 10 | 5 | |
| 7 | Steve Kerr | 13 | 2 | |
| 9 | Erik Spoelstra | 10 | 13 | |
| 9 | Doc Rivers | 12 | 11 | |
| 9 | Nate McMillan | 14 | 9 | |
| 9 | Dwane Casey | 15 | 8 | |
| 13 | Mike D'Antoni | 4 | 21 | |
| 14 | Scott Brooks | 16 | 12 | |
| 15 | Alvin Gentry | 4 | 27 | |
| 15 | Rick Carlisle | 7 | 24 | |
| 17 | Mike Malone | 19 | 16 | |
| 17 | Brett Brown | 20 | 15 | |
| 19 | Steve Clifford | 25 | 14 | |
| 20 | Tyronn Lue | 17 | 30 | |
| 21 | Tom Thibodeau | 31 | 17 | |
| 22 | J.B. Bickerstaff | 17 | 32 | |
| 23 | Monty Williams | 21 | 29 | |
| 24 | Kenny Atkinson | 25 | 26 | |
| 24 | Frank Vogel | 28 | 23 | |
| 24 | Stan Van Gundy | 29 | 22 | |
| 27 | James Borrego | 34 | 20 | |
| 27 | Jason Kidd | 35 | 19 | |
| 27 | Dave Joerger | 36 | 18 | |
| 30 | Fred Hoiberg | 27 | 28 | |
| 31 | Jacque Vaughn | 31 | 25 | |
| 32 | David Fizdale | 21 | 36 | |
| 33 | Lloyd Pierce | 23 | 35 | |
| 34 | Ryan Saunders | 23 | 37 | |
| 35 | Jim Boylen | 30 | 34 | |
| 36 | Luke Walton | 33 | 33 | |
| 37 | Larry Drew | 37 | 31 |
אז זהו, את רגע התגלית הגדולה שמספרת לי שבכל זאת כמה שבועות טובים של עבודה הובילו אותי למסקנה נכונה למדי כבר עשיתי. אבל מכיוון שלחלק מכם בא, אז רק כדי לקנח:
קורלציות:
עכשיו שהוכחנו שגם אם מה שעשינו לא מושלם, יש לו ערך רב, הגיע הזמן להבין למה. כאמור, ברמה האינטרנית, מדדנו לא פחות משלושה מדדים לטיב המאמן – ההכנה המנטלית, ההכנה הטקטית, וניהול המשחק. מעניין אם כן, האם הם מסבירים את ההבדלים במדד האקסטרני – כלומר ,הצלחת הקבוצה יחסית למצופה. התשובה היא שכן, בערך. תלוי מה.
הקשרים הפחות מובהקים אך עדיין קיימים באופן חלש (בערכים של 33% ו-34% בהתאמה) הם בין הצלחת הקבוצה יחסית למצופה ובין (א) ההכנה הטקטית (ב) ניהול המשחק. דווקא המדד האינטרני השלישי – הכנה מנטלית הוא המדד הקשור ביותר להצלחת הקבוצה עם קורלציה סבירה למדי של 57%. יתכן ויש כאן מולטיקולינאריות כלשהי שצריך להגדיר, אך על פניו מדובר בקורלציה חביבה למדי.
אם ניקח את ממוצע שלוש המדדים האינטרניים ונשווה למדד האקסטרני, עדיין יש לנו קורלציה סבירה של 56%. או במילים אחרות – 56% מההצלחה האקסטרנית של הקבוצה (נצחונות יחסית לצפוי) ניתנים להסבר על ידי היכולות האינטרניות של ניהול משחק, הכנה טקטית ומנטלית. זה גם מספר מעניין כי הוא אומר שההכנה הטקטית וניהול המשחק לא מוסיפים רבות להסבר שההכנה המנטלית (כאמור, עם קורלציה של 57%) כבר מסבירה.
והנה לנוחיותכם טבלה שמסכמת את כל הקורלציות, כולל בין המדדים האינטרניים לבין הממוצע האינטרני, שם נראה שדווקא ההכנה הטקטית היא המנבאת הטוב ביותר לממוצע בין שלושת המדדים האינטרניים.
| Interal - Culture | Internal - Tactics | Internal - Management | internal overall | |
|---|---|---|---|---|
| Interal - Culture | X | 0.34021606074318 | 0.10173955795441 | 0.68083056994269 |
| Internal - Tactics | ֿ | X | 0.32944387423336 | 0.78394785816336 |
| Internal - Management | X | 0.63083930041894 | ||
| external | 0.57444286391655 | 0.33211000183269 | 0.34189223545145 | 0.56061520994594 |
לצערי, אני חייב להודות שהנתונים על פני עונה שלמה לא מספיק בשביל ליצור קורלציה עקבית בין שתי השיטות על סמך עונה בודדה. ולכן ניאלץ להישאר עם הקורלציות הכלליות. וכן, זה אומר שאנחנו אולי יכולים לקבוע מיהם המאמנים הטובים ביותר, אבל קשה ליישם את המידע הזה על פני עונה אחת.
סוף דבר
יאללה, הבטחתי קצר הפעם, והנה לכם – המאמן הטוב בעולם הוא אחד מהחבר׳ה בירוק חזק למעלה, נניח נרס אם אתם מאמינים למדגם בן שתי עונות, נניח מישהו כמו קווין סניידר או ברד סטיבנס או מייק בודנהולצר, אם לא. המאמן המחורבן בעולם הוא, די בוודאות – לוק וולטון.
מסכנים הקינגס.
מנחם לס
20 ינו 2021 18:06:52השני מימין הוא המאמן העארס הגדול מכולם. כן, ישנם גם ערסים יהודים אשכנזים.
אני כולי בתוך הכתרת הנשיא.
מרגיש הקלה עצומה.
מנחם לס
20 ינו 2021 18:15:08לצערי כשהעברתי את הפוסט לראש האתר לכמה שעות, 5 תגובות שהיו למאמר לא 'עברו' עם המאמר
שחר אלוני
22 ינו 2021 12:11:56תודה אבי, סדרה טובה
מולי
22 ינו 2021 15:03:53אבי, כל הכבוד על הפרויקט.
אני סקרן: ברמות של הנ.ב.א., במיוחד כאשר לא תמיד המאמן הוא זה שמחליט מי יהיו השחקנים שבסדל,
כמה אחוז מהצלחת הקבוצה אתה מייחס למאמן?
וכמה אחוז מכישלון הקבוצה, אתה מייחס למאמן?
אבי טרכטמן
22 ינו 2021 18:55:25שאלה מעולה, שצריכה נבירה משלה. דעתי היא שבדרך כלל ובממוצע – השחקנים זה משהו כמו 90 אחוז מהסיפור.
אבל יש יוצאים מהכלל. אני לא חושב שהספרס של 12-14 היו אפילו קרובים להיות הספרס בלי פופ. אני חושב שזה שקר החליף את מרק ג׳קסון בווריורס היה גורם מכריע בהפיכתם לשושלת, ואני גם חושב ש 11 אליפויות של פיל ג׳קסון הם לא מקרה (והם לא רק בגלל מייקל, שאק, וקובי).
הקבוצות ההיסטוריות היו קבוצות היסטוריות בהחלט גם בגלל מאמן. אני לא רואה שיטה ממש טובה לכמת את זה אלא אם תעשה ניסיון מבוקר של שני מאמנים באותה קבוצה שנה אחר שנה אחר שנה, כך שהראשון מאמן 41 משחקים, והשני מאמן 41 משחקים.
כמובן, זה לעולם לא יקרה.
אבי טרכטמן
22 ינו 2021 19:06:00והרגע חשבתי על עוד רעיון, למרות שהוא נראה לי מסובך וכדלהלן.
אם ניקח את קבוצות הנ.ב.א ונעשה לשחקנים שלהם ניתוח אשכולות, כך שנגלה מהן צמדי הקבוצות הכי דומים ברמת השחקנים (כלומר 15 צמדי קבוצות) – ואז נבדוק את ההצלחה שלהם הן בעונה הרגילה והן בפלייאוף – תוכל לתת עוד תשובה לגבי תרומת האימון.
השאלה היא עד כמה באמת שתי קבוצות יכולות להיות זהות ברמת השחקנים. כאמור, ניתוח אשכולות יכול לעשות את זה בערך אם שמים שם את הפרמטרים הנכונים (הגנה והתקפה) אבל גם זה לא יהיה מדויק.
אבל כן, זה יכול להיות מעניין.
דוקטור רזי הופמן
23 ינו 2021 01:10:22אז לך על זה.
נשמע מעניין
Zvika Bar-Lev
24 ינו 2021 07:18:54היה ניסוי כזה, מאמן שהיה בפיינלס והפסיד, הוחלף באמצע העונה אחרי זה ומחליפו גם הגיע לפיינלס, וניצח.
זה דייויד בלאט בקליבלנד. והניסוי לא באמת מלמד הרבה – כי הקבוצה הייתה מעולה, ולשני המאמנים היו עקב זה תוצאות ממש טובות, והההבדל בין הההפסר בגמר של בלאט והנצחון בגמר של לו – היה קשור יותר לפציעות (בשתי הקבוצות, בשני הגמרים) מאשר ליכולת האימון.
דוקטור רזי הופמן
22 ינו 2021 15:46:42תודה רבה
מעניין מאד. ציינת שהמדגם של נרס לא מספיק. למרות שהוא מעולה הייתי מוריד אותו ואולי מסייג את הרשימה באלה שיש להם ניסיון של לפחות 5 שנים. סניידר מאמן מצוין וגם ספולסטרה שלא לדבר על פופ שפשוט נפל במודל שלך כנראה בגלל השנים האחרונות בלי כוכבים או שחקנים פוטנציאלים להיות כוכבים במערב החזק.
אבי טרכטמן
22 ינו 2021 18:56:09אולי. כמו שאמרתי, מקום שביעי לפופ זה לא כזה רע. אני באמת לא מאמין שהיום בגילו הוא טופ 3.. אולי טופ 5. אנעארף. אבל אני לא חושב שמקום 7 הוא מקום שמאד משקר לפופ כיום.
דוקטור רזי הופמן
23 ינו 2021 01:07:21לא ברור לי מדוע אתה אומר בגילו?
לטעמי הוא כמו בור סוד שלא מאבד טיפה.
מה שהוא שכח אחרים עדיין לא למדו.
באחד הפוסטים הקודמים הגבתי וטענתי שאחד הכלים החשובים ביותר למאמן זה חומר השחקנים שיש בידיו.
תאר לך שפופ היה מאמן ברוקלין היום….
פופ הצליח להגיע לפליאוף במערב החזק גם עם קבוצה בלי כוכבים גדולים.
פופ עיצב את טימי, פארקר מאנו ואפילו קוואי.
מולי
22 ינו 2021 16:26:44ושעתיים אחרי שקראתי את החלק השלישי של המאמר שלך, נזכרתי לפתע בקטע פחות מדעי מתוך הספר שלי "מסע בעקבות אוהדים", שבא לענות על השאלה שלך:
"אתה אוהד NBA?" שאלתי בפליאה. קשה היה להאמין שהאיש הקטן, הצנום והנמוך הזה, שבמקצועו האזרחי הוא כעת מנהל תחנת דלק ובתפקידו הצבאי האחרון היה סגן מפקד חטיבה, הוא גם אוהד ספורט נלהב ולא סתם ספורט אלא כדורסל, ולא סתם כדורסל – אלא NBA.
"לא סתם אוהד אלא אוהד מכור," חייך דה קוסי, "ולא של סתם קבוצה אלא של קבוצת ההגנה הטובה ביותר בעשרים השנה האחרונות, הקבוצה שבראשה עמד ועומד מוח הכדורסל ההגנתי הטוב ביותר בחצי המאה האחרונה."
"גרג צ'ארלס פופוביץ'," קבעתי, "המאמן והנשיא של סן אנטוניו ספרס."
http://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=11759
רז
22 ינו 2021 16:56:13אז אחרי שקראתי את שלושת החלקים,
נתחיל בכל הכבוד אבי
.
מודל סטטיסטי הוא אף פעם לא מושלם, ותמיד אפשר לשפר, אבל המודל שלך עובר את מבחן העין.
השלב הבא בבניית מודל, הוא ניסיון חיזוי, במילים אחרות, בעצם נתת תחזית לאיזה קבוצות יצליחו העונה מעל המצופה ואיזה קבוצות… בוא נגיד תלויות יותר בשחקנים שלהם כדי להפתיע.
.
אני תוהה למה צריך ליצור אחידות בזמן, כלומר אם גם ככה חלק מהמאמנים אימנו רק שנתיים וחלק 7, אז למה לא להתחשב בכל שנותיו של המאמן ולתת בסוף פקטור נרמול.
.
בהמשך להארה הקודמת, נראה לי שהבעיה הגדולה ביותר היא אבחנה בין כמה באמת המאמן תרם להצלחת הקבוצה. אם תיקח את אותם מאמנים עם רצף אימון ארוך (אולי לא פופוביץ, גם 12 שנה זה בסדר), ותראה את הציון המשוקלל שלהם אל מול הצלחה בעונה על רצף זמן, תוכל לבדוק להראות מה הייתה ההשפעה של המאמן, אם במקרה תראה התאמה בין יכולות אותו המאמן להישגים, שתחזור על עצמה אצל רוב המאמנים, תוכל לתת הערכה מעניינת נוספת. עד כמה באמת המאמן משפיע.
.
בכל מקרה תודה, היה כיף לקרוא
אבי טרכטמן
22 ינו 2021 19:02:42את פקטור הנירמול נתתי בחלק הראשון במאמר, כשדיברתי על ההצלחה מול ווגאס. אבל אני מסכים שלא דיברתי על זה לגבי הכל, ובאופן כללי מאד קשה לנרמל כשהתקופות והקבוצות כל כך שונות.
כמו שעניתי למעלה למולי, כן – מאד קשה לדעת כמה באמת המאמן תרם מעל השחקנים (אלא אם אתה לוקח את הליין של ווגאס ככזה ראה וקדש). במאמר אותו הבאתי במאמר הראשון שלי הוא קצת עשה את זה:
https://towardsdatascience.com/quantifying-the-contribution-of-nba-coaches-using-fixed-effects-56f77f22153a
ובמיוחד בגרף שם של forecasting error per season הוא עשה בדיוק את זה. הבעיה היא שגם זה קצת חוכמה בדיעבד. וברור שאם ניקח את המתודלוגיה שלי מההתחלה, (כלומר מול ווגאס), הרי שמתוקף ההגדרה שלה – הגרף יהיה מדויק יותר מהחיזוי המקורי של ווגאס. אבל זו לא חוכמה, כי זו חוכמה בדיעבד.
האם אני אומר שטורונטו (נרס), יוטה (סניידר), שיקגו (דונובן) ומילווקי (בודנהולצר) ינצחו את ווגאס השנה? אנעארף. לכאורה כן, אבל לך תדע. זה בסופו של דבר מודל שעובד טוב יותר על פני מספר שנים מאשר על פני שנה אחת בגלל שבכל שנה נתונה יכולים להיות אנומליות מובהקות. לצערי.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 ינו 2021 16:58:45סיכום מצוין ונהיר, תודה רבה אבי.
.
מסכים לגמרי שהקורלציות משמעותיות, וגם שיש סיכון למולטיקולינאריות ביניהן. גם הקורלציה בין גרף הריבועים לבין, תחזיקו חזק, דעתי האישית, היא גבוהה, אז אני לגמרי קונה את המודל.
.
עם השאלה מה מתוך זה קשור נטו למאמן, ומה לקבוצה, נמשיך לתהות, להערכתי ללא פתרון נראה לעין. בעיה שקיימת לא רק בליגה אלא בכלל – היכולת לקשר בין יכולתו של מנהל בכיר בארגון לבין הצלחת הארגון מאד מוגבלת.
.
ושוב תודה על סדרה מושקעת, נועזת ומעניינת. שיחקת אותה.
אבי טרכטמן
22 ינו 2021 20:40:52בהחלט, הם גם עוברים את מבחן העין שלי 🙂
בתגובה למל במאמר התגובה שלו אליי, כתבתי מה צריך לקרות בשביל שקחת את זה שלב אחד הלאה – לבדוק צמדי קבוצות דומות ברמת השחקנים (עד כמה שאפשר, בניתוח אשכולות) ולהשוות בין הישגיהן. זה יכול להיות מעניין למען האמת.
אבל כמו שכתבתי כאן למעלה – אני חושב שהשפעת המאמן נעה בין זניחה ברוב המוחלט של המקרים למשמעותית מאד במקרים בודדים (הספרס של 12-14 למשל, גולדן סטייט של קר למשל)
asaf
22 ינו 2021 17:19:50תודה אבי. חתיכת ניתוח עשית בסדרת המאמרים הזו.
רועי ויינברג
22 ינו 2021 20:10:38הגעתי לזה רק עכשיו אבי, מאמר מעולה. מאמין שאחזור אליו כמה פעמים במהלך התואר
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 ינו 2021 21:48:21מזל טוב רועי, ובהצלחה! מה התחלת ללמוד?
אבי טרכטמן
23 ינו 2021 01:06:55תודה. מה אתה לומד באמת?
Zivo
23 ינו 2021 00:24:14אבי עבודה מדהימה. מאיפה הזמן להתעמק ככה? שאפו
אבי טרכטמן
23 ינו 2021 01:06:41תודה.. אנעארף, שעתיים פה, שלוש שעות שם. הרבה שעות אחרי 5 בצהריים, וכמה לילות ארוכים.
דוקטור רזי הופמן
23 ינו 2021 01:13:14שוב, כל הכבוד על המאמץ ותודה.
רביד אראל
23 ינו 2021 11:11:39מעולה אבי, תודה רבה.
אני הייתי מוריד את לארי דרו מהגרף, המסכן היה מאמן זמני בקליבלנד לחצי עונה אחרי שלברון עזב אז זו לא סיטואציה מייצגת לרוב המאמנים.
מה שלי עולה זה אם אפשר לקבוע שיפור של מאמן על פי המתודולוגיה הזו. לדוגמא מונטי וויליאמס היה טוב שנה שעברה בפיניקס ומזוויע בניו אורלינס לאורך כמה שנים, האם אפשר לעשות גרף של רמת המאמן בכל שנת עבודה ולראות מי יציב ומי לא ולפי זה לקבוע רמה? (כשמי שטוב ויציב זה נותן לו נקודות ומי שקע ויציב זה מחסיר לו נקודות)
אבי טרכטמן
23 ינו 2021 12:58:04בהחלט. במאמר השני יש שני heat maps , כלומר רשימת שמות על פני שנים בכחול ובאדום שעושה בדיוק את זה
רביד אראל
23 ינו 2021 13:43:57נכון פספסתי, אם זה ככה אולי כדאי לתת איזה recency bias כדי שייתן הערכה יותר נכונה לעונה האחרונה?
ירון, החלום
23 ינו 2021 19:11:45בס"ד
שלום עליכם.תודהרבה, מרתק.
Zvika Bar-Lev
24 ינו 2021 07:27:55אתה יודע מה ישלים את העבודה – איכשהו לשקלל את חוזקת השחקנים בתוך זה. אולי לתת משקלים מספרים לשחקניםשהיו בסוף העונה באחת מחמישיות העונה (כול חמישיות הגנה) – מתלבט האם להחשיב במודל מי שנבחרו לאול סטאר (אם כן הייתי נותן לזה פחות משקל מאשר חמישיות העונה).
יש מצב שמכפלה של הפקטור הזה, בתוצאות שקיבלת פה על המאמנים, יתן משהו הרבה יותר חזק. סתם דוגמא – בילי דונובן. אני לא חושב שהוא מאמן רע בכלל, אבל אולי הוא יצא פחות טוב ממה שיצא פה, כי באוקלהומה מבחן העין שלנו נוטה לטעון שהוא השיג פחות ממה שאפשר היה מהשחקנים שהיו לו. (נניח, לא בטוח שזאת הדוגמא הנכונה). אולי פופ דוגמא יותר טובה – זה ישפר את הדירוג של פופ בשנים האחרונות.
אבי טרכטמן
24 ינו 2021 18:09:07ישלים, כן. אבל יהיה מאד ספקולטיבי ולא מדויק. במיוחד עם אקסל
פינגבק: 5 על 5 של חודשיים מתחילת העונה / צוות הופס – Hoops
פינגבק: על הקשר בין משאבי הקבוצה להצלחה קבוצתית, המסע אחר ה-X – מבט מעמיק אל תוך הנתונים / אבי טרכטמן – Hoops