משתתפות הבית:

פורטוגל, אורוגוואי, גאנה ודרום קוריאה. בעוד פורטוגל לבטח תנסה לנקום על ההדחה הכואבת שספגה נגד אורוגוואי במונדיאל האחרון ולהילחם איתה על ראשות הבית בשביל ה"ריקוד האחרון" של רונאלדו, יש רק יריבות אחת שמעניינת אותי בבית הזה.

מונדיאל 2010, דרום אפריקה, רבע הגמר. אחרי שהבטיחה את מקומה מעבר לשלב הבתים ואף חלפה על פני ארצות הברית בסיבוב הראשון בזכות שער של כוכב הקבוצה, אסמואה ג'יאן, בדקה ה93' גאנה פגשה את אורוגוואי בשלב הבא ותיכננה להיות הנבחרת האפריקאית הראשונה שמעפילה לחצי גמר המונדיאל, דווקא בפעם הראשונה שהטורניר הגדול הגיע לאדמת אפריקה. הסוף ידוע מראש, סוארס עוצר בידו שער בטוח בדקה ה120, אסמואה ג'יאן נועץ את הפנדל במשקוף וגאנה מפסידה בדו קרב הפנדלים. האם גאנה תקבל הזדמנות לנקום באורוגוואי ולתפוס על חשבונם את המקום השני בבית?

פורטוגל

על הנבחרת: פורטוגל הגיעה למונדיאל 2018 רכובה על אדי הניצחון של יורו 2016, רק שאלו נגמרו מוקדם מהצפוי. שלב הבתים היה פחות יציב מהצפוי, פורטוגל סיימה את הבית במקום השני עם חמישה נקודות, נקודה אחת יותר מנבחרת איראן. פורטוגל נעזרה בקסם של רונאלדו בשלב הבתים עם השלושער שכבש ב3-3 נגד נבחרת ספרד אך נעצרה בשמינית הגמר הודות לצמד אדיר של אדיסון קוואני. גם ביורו של 2020 התוצאה הייתה דומה עם הדחה בשמינית הגמר לנבחרת הבלגית.

נבחרת פורטוגל הייתה ידועה במשך שנים כ"הופעה של איש אחד", כריסטיאנו רונאלדו. למרות שהכוכב הפורטוגלי עדיין מככב בחוד הנבחרת, ובכל רחבי התקשורת, ישנה הרגשה אמיתית שבפעם הראשונה מזה זמן רב פורטוגל הצליחה לבנות נבחרת רחבה ועמוקה מספיק בשביל להוות מתמודדת אמיתית על התואר.

סגל

שוערים: רוי פטריסיו (רומא), דיוגו קוסטה (פורטו), חוסה סה (וולבס).

הגנה: ז'ואאו קנסאלו (מנצ'סטר סיטי), דיוגו דאלוט (מנצ'סטר יונייטד), נונו מנדש (פסז'), רובן דיאס (מנצ'סטר סיטי), אנטוניו סילבה (בנפיקה), פפה (פורטו), רפאל גררו (דורטמונד), דנילו פריירה (פסז').

קישור: ז'ואאו פלהיניה (פולהאם), מת'אוס נונז (וולבס), וויליאם קרבליו (בטיס), רובן נבש (וולבס), ברונו פרננדס (מנצ'סטר יונייטד) ז'ואאו מאריו (בנפיקה), ברנרדו סילבה (מנצ'סטר סיטי), ויטיניה (פסז'), אוטאביו (פורטו).

התקפה: ז'ואאו פליקס (אתלטיקו מדריד), כריסטיאנו רונאלדו (מנצ'סטר יונייטד), רפאל לאאו (מילאן), גונזלו ראמוס (בנפיקה), ריצ'ארד הורטה (בראגה), אדריאה סילבה (לייפציג).

מה מחכה לנו על המגרש: אחרי הופעה מאכזבת ביורו האחרון רובן דיאס וז'ואאו קאנסלו, שחולקים קו אחורי במנצ'סטר סיטי, יהיו חייבים לייצב את ההגנה הפורטוגלית שכבר התרגלה להוציא הרבה כדורים מהרשת בטורנירים גדולים. שימו עין על נונו מנדש, המגן הצעיר אולי צפוי לפתוח מהספסל מאחורי גריירה הוותיק אך יוכל לקבל את המקום בהרכב במהרה ולהכניס המון אתלטיות, מרץ ומהירות למשחק המעבר של פורטוגל.

בעוד ברונו פרננדס וברנרדו סילבה מחזיקים את הכישור הפורטוגלי השאלה הגדולה ביותר נמצאת בהתקפה, והיא לא סובבת סביב רונאלדו. בזמן שהוא הוא עדיין פותח בסגל של הנבחרת אלו יהיו שני הכוכבים הצעירים, ז'ואאו פליקס ורפאל לאאו, שעומדים להכריע את הטורניר הזה. רפאל לאאו כבר ביסס את עצמו כאחד השחקנים הטובים ביותר באיטליה ואני מאמין שהוא יוכל לפרוץ לבמה העולמית בטורניר הקרוב בעוד ז'ואאו פליקס עדיין לא לגמרי מצא את המקום שלו בשיטת המשחק המיוחדת של אתלטיקו מדריד ויקווה להראות מה הוא שווה במדים הלאומיים.

ציפיות לטורניר: הדחה בשמינית תתפס ככישלון גמור, כנראה גם ברבע הגמר. עם כמות כזאת של כישרון צעיר ומוכשר ביחד עם שחקנים צעירים ומנוסים פורטוגל יכולה להגיע עד הסוף ואפילו מחזיקה בסיכוי מסוים לנצח את הטורניר כולו, אם כי היא לא בראש הרשימה.

אורוגוואי

על הנבחרת: אחרי הניצחון הגדול על נבחרת פורטוגל בשמינית הגמר במונדיאל הקודם, אורוגוואי פגשה את צרפת ברבע הגמר ונעצרה שם. למרות שלא מדובר במדינה גדולה במיוחד (3.5 מיליון אנשים) נבחרת אורוגוואי הספיקה להניף את גביע הקופה אמריקה 15 פעמים ואת גביע העולם פעמיים (1930, 1950).

אחרי שבמשך שנים אורוגוואי נישאה על גבי חלוצי ענק כמו דייגו פורלאן, אדיסון קבאני ולואיס סוארז ביחד עם דייגו גודין הבלתי נגמר, הטורניר הנוכחי הולך להיות ההזדמנות היחידה של דור ההמשך הצעיר לשחק למען נבחרתו ביחד עם הכוכבים המבוגרים והמנוסים.

סגל

שוערים: סרחיו רוצ'ט (נאסיונל), פרננדו מוסלרה (גלאטסראיי), סבסטיאן סוסה (אינדפנדיינטה).

הגנה: דייגו גודין (ולס סארספילד), חוזה מריה חימנז (אתלטיקו מדריד), רונאלד אראוחו (ברצלונה), סבסטיאן קאסרס (קלאב אמריקה), מרטין קסרס (אל איי גלקסי), מתיאס אוליביירה (נאפולי), מתיאס וינה (רומא), גילרמו ולרה (פלמנגו), חוזה לואיס רודריגס (נאסיונל).

קישור: לוקאס טוריירה (גלאטסראיי), מנואל אוגרטה (ספורטינג), פדריקו וולוורדה (ריאל מדריד), רודריגו בנטאקור (טוטנהאם), ניקולאס דה לה קרוז (ריבר פלייט), מתיאס וסינו (לאציו), ג'ורג'יאן דה ארסקאטה (פלמינגו).

התקפה: פאקונדו טורס (אורלנדו סיטי), אגוסטין קאנוביו (אתלטיקו פרנאאנסה), פאקונדו פליסטרי (מנצ'סטר יונייטד), אדיסון קבאני (ולנסיה), דרווין נונז (ליברפול, לואיס סוארז (נאסיונל), מקסי גומז (טרבונזספור).

מה מחכה לנו על המגרש: למרות שדייגו גודין ומרטין קאסרס נעו ליבשת אמריקה והתרחקו מהכדורגל האירופאי, הם עדיין צמד הגנתי חזק במיוחד ובמיוחד עם רונאלד אראוחו הנהדר מברצלונה ומתיאס אוליביירה מנאפולי, לאורוגוואי יש תמהיל הגנתי נהדר של הגנה ורסטילית וקשוחה.

הכוכב הגדול ביותר של הנבחרת הוא שחקנה של ריאל מדריד, פרדי וולוורדה. למרות שיש לה שחקנים נהדרים בחוד, וניגע בהם בהמשך, לאורוגוואי עדיין חסר מספיק יוצרי משחק בחלק האחורי של המגרש ולמרות שזה לא בדיוק המשחק שלו, הוורסטיליות של וולוורדה והיכולת שלו לנוע מקשר, לקיצוני ואף לחלוץ תהווה מרכיב חשוב במיוחד בהצלחה של הנבחרת.

חילוף הדורות הגדול. סוארז צפוי לפתוח את המשחקים מהספסל בעוד קבאני ייפתח ליד התקווה הבאה של החוד האורווגוואי, דרווין נונז. השחקן הצעיר שנקנה על ידי ליברפול בקיץ וכבר הספיק לכבוש שמונה שערים ולבשל שניים נוספים ויקווה להשתיק את המבקרים האחרונים שנותרו לו.

ציפיות לטורניר: ציפייה ריאליסטית תהיה שלב שמינית הגמר אבל אני רואה את אורוגוואי מצליחה לתת לנו הפתעה בשלבי הנוקאאוט ומגיעה אפילו עד לחצי הגמר.

גאנה

על הנבחרת: מונדיאל 2010 ללא ספק היה תור הזהב הגנאי, מאז הנבחרת נמצאת בירידה מתמדת. ב2014 גאנה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים של הטורניר, ב2018 היא לא הרשימה במוקדמות המונדיאל ונשארה בבית כשהשפל האמיתי הגיע דווקא בטורניר אפריקה האחרון בו לא הצליחה להעפיל כלל לשלבי הנוקאאוט.

למרות שהיא מחזיקה בכמה כישרונות מיוחדים גאנה היא המדינה בעלת הדירוג הנמוך ביותר בטורניר הנוכחי והיא בונה על ההופעה שלה בשלב הבתים במטרה להעלות אותו. גאנה יצא במסע גיוס לקראת הטורניר הנוכחי בו הצליחה לגייס לשורותיה את אינאקי וויליאמס, חלוצה הבאסקי של אתלטיק בילבאו וטאריק לאמפרטי, המגן של ברייטון שכבר הספיק לקחת חלק בנבחרות הנוער של אנגליה. היא השתמשה בעובדה ששניהם מחזיקים באזרחות גנאית ובמגוון ההזדמנויות שיוכלו לקבל אצלה בנבחרת בתפקידים מובילים.

סגל

שוערים: מנאף נורודין (יופן), לורנס אטי זיגי (סנט גאלן), איברהאים דנלאד (אסנטה קוטוקו).

הגנה: דניאל אמרטי (לסטר), ג'וסף איידו (סלטה ויגו), אלכסנדר דז'יקו (שטרסבורג), טאריק למפטי (ברייטון), גדעון מנסה (אוסר), דניס אודואי (קלאב ברוג'), מוחמד סאליסו (סאות'האמפטון), בבה רחמן (רידינג), סיידו אלידו (קלרמונט)

קישור: מוחמד קודוס (אייאקס), דניאל-קופי קיירה (פרייבורג), תומאס פארטיי (ארסנל), אלישע אווסו (גנט), עבדול פאטו איסאקו (ספורטינג ליסבון), אוסמאן בוקארי (הכוכב האדום בלגרד), דניאל אפרייה (אקרה הארטס אוף אוק), סאליס אבדול סאמד (לאנס), כמאל סווה (קלאב ברוג'), כמאל א-דין סולימאנה (רן).

התקפה: אנטואן סמניו (בריסטול סיטי), אנדרה איוו (א-סד), ג'ורדן איוו (קריסטל פאלאס), אינאקי וויליאמס (אתלטיק בילבאו).

מה מחכה לנו על המגרש: הכוכב הגדול של הנבחרת הגנאית הוא ללא שום ספק תומאס פארטיי, אחד מהקשרים הטובים האחוריים ביותר בעולם. פארטיי הוא סוג אולר שווייצרי שעושה את כל העבודה השחורה, הוא מחפה על ההגנה מצוין, חותך מסירות מפתח של הקבוצה היריבה ומנהל את המשחק מהקישור. ההגעה של טאריק לאמפרטי הייתה נחוצה מאוד לסגל של הנבחרת, הוא רק בן 22, אתלט נהדר ויהיה תרומה חשובה להתקפה של הקבוצה מעמדת המגן.

בעוד אחיו ניקו וויליאמס בחר לייצג את נבחרת ספרד, אינאקי יוכל להפוך לגיבור של גאנה במידה ויצליח לסחוב אותה מעבר לשלב הבתים בטורניר. אינאקי הוא חלוץ טכני מצוין שצפוי לפתוח בחוד הגנאי ולהיות אחראי על רוב מצבי ההבקעה שלה. עבדול פאטו איסאקו בן ה18 מספורטינג ליסבון צפוי למשוך את העיניים של סקאוטרים רבים במהלך הטורניר.

ציפיות לטורניר: כל דבר מלבד מפלה רצינית בשלב הבתים יהווה נחמה לנבחרת הגנאית שמתחילה לבנות את עצמה מחדש. ככל הנראה תתחרה עם דרום קוריאה על המקום השלישי בבית.

דרום קוריאה

על הנבחרת: דרום קוריאה כבר הצליחה להפתיע בטורניר העולמי כמה פעמים. היא הגיעה לחצי הגמר כמארחת בטורניר המפוקפק של 2002, נעצרה גם היא על ידי אורוגוואי בשמינית הגמר בטורניר של 2010 ולמרות שלא הצליחה להעפיל לשלב הבא מאז, היא מנעה מגרמניה להעפיל לשמינית הגמר של המונדיאל האחרון עם ניצחון במחזור האחרון של שלב הבתים.

הנבחרת של דרום קוריאה תקום ותיפול על היו מינג סון. הכוכב של טוטנהאם פתח את העונה בכושר רעוע שלא מזכיר כלל את השחקן שראינו בעונה האחרונה. האם הוא יוכל לחזור לעצמו במדים הלאומיים?

סגל

שוערים: קים סאונג-גיו (אל שבאב), צ'ו היון-וו (אולסאן יונדאי), בום-קון סונג (ג'ונבוק מוטורס).

הגנה: קים יאנג-גוון (אולסאן יונדאי), קים ג'ין-סו (ג'ונבוק מוטורס), הונג צ'ול (טגו), קים מין-ג'ה (נאפולי), קוון קיונג-וון (גמבה אוסקה), קים מון-הוואן (ג'ונבוק מוטורס), קים טאי-הוואן (אולסאן יונדאי), צ'ו יו-מין (דייז'ון סיטיזן), יון ג'ונג-גיו (סיאול).

קישור: וו יונג ג'אנג (א-סד), לי ג'יי-סונג (מיינץ), הואנג הי-צ'ן (וולבס), קוון צ'אנג-הון (סנג'ו סנגמו), הוואנג אין-באום (אולימפיאקוס), נה סאנג-הו (סיאול), סון ג'ון-הו (שנדונד לוננג), פאיק סאונג-הו (ג'ונבוק מוטורס), ג'אונג וו-יאונג (פרייבורג), קאנג-אין לי (מאיורקה), סונג מינקיו (ג'ונבוק מוטורס).

התקפה: סון יונג מין (טוטנהאם), הוואנג אוי-ג'ו (אולימפיאקוס), צ'ו קיו-סונג (ג'ונבוק מוטורס).

מה מחכה לנו על המגרש: כמו שציינתי בפסקת הפתיחה, הקבוצה הזאת תלך לאן שסון יצליח לקחת אותם. הוא יכול לשחק בכנף, מקדימה, מאחורי החלוץ, לסון יש תנועה נהדרת עם או בלי הכדור ויש לו חוש נהדר לכיבוש שערים. סון כבש רק שלושה שערים ב13 משחקים העונה (כבש את שלושתם במשחק אחד כשעלה מהספסל), הוא יהיה חייב למצוא את המשחק שלו בחזרה בשביל להעלות את הסיכויים של נבחרתו להפתיע את כולם.

אבל סון הוא לא הכל. קין מין-ג'ה הוא בלם פיזי נהדר שפותח בקביעות בהרכב של נאפולי וג'אונג וו-יאונג, הספיק לשחק פעמיים במדי באיירן מינכן ב2018 (כשהיה בן 19) לפני שעבר לפרייבורג, וביחד עם הואנג הי-צ'ן, שחקן ההתקפה השני הכי טוב בסגל, יהיו חייבים לחלוק את הנטל הכתפי עם הכוכב של טוטנהאם.

ציפיות לטורניר: אני מניח שבדרום קוריאה חולמים על המקום השני ועל שמינית הגמר, אבל קשה לי לראות את זה קורה. כנראה יסיימו במקום השלישי והמכובד.