איזה כיף, גבירותיי ורבותיי, שוב כמו בשנות ה-90 העליזות אנחנו חוזרים לסדרת פלייאוף ניקס נגד הפייסרס. 

לפני שמתחילים בניתוח קבלו מקבץ של הקרבות האייקונים: 

1. 1994 גמר המזרח משחק 5. פייסרס מנצחים 93-86 ועולים ליתרון 3-2 עם תנועת החנק המפורסמת של רג'י מילר. בהמשך הם דווקא הפסידו בסדרה. 

2. 1995 חצי גמר המזרח משחק 1: רג'י מילר קולע 8 נקודות ב-9 שניות, פייסרס גונבים את המשחק 107-105. בהמשך פייסרס מנצחים את הסדרה ב-7 משחקים. 

3. 1999 גמר המזרח, משחק 3. בפיגור 3 לארי ג'ונסון קולע 4 נקודות במהלך אחד ומסדר לניקס ניצחון 92-91 והובלה 2-1 בסדרה שאותה ניקס לוקחים ב-6 משחקים.

מאזן פלייאוף של כל הזמנים 4-3 לפייסרס, המפגש האחרון היה לפני 11 שנים וכמובן לא רלוונטי

ובכן, נחזור לעונה הנוכחית … 

ניתוח קבוצות 

מאזן בין הקבוצות 2-1 לטובת הפייסרס, כאשר כל המשחקים היו לפני פגרת האולסטאר. בשני הניצחונות אינדי קלעה מעל 125 נקודות (משחקים הסתיימו ללא הארכה), ככה שהכיוון הוא די ברור – ההגנה של הניקס נגד ההתקפה של הפייסרס, מה שיתן לנו סדרה בטעם של פעם, אבל בכדורסל של עכשיו.

אצל הניקס ייעדרו מהסדרה ג'וליוס רנדל (שמושבת כבר תקופה ארוכה) וגם בויאן בוגדנוביץ' שנפצע מול פילי, בעוד אצל הפייסרס בן מאת'ורין סיים את העונה עוד לפני הפלייאוף.

ניו יורק ניקס/ stockton2malone  

ובכן, בפינה הכחולה של זירת אגרוף מוצבת חבורה של Bad bad bad motherf$%5&4. הדוגמה הקלאסית לאמירה "שלם גדול מסך חלקיו". אף שחקן איננו כישרון על טבעי, אף שחקן איננו אתלט מיוחד, הכול בלחימה ובעבודה קשה. קבוצת צווארון כחול, כמו שאוהבים שם בניו יורק. 

מנהיג הקבוצה, ג'יילן ברונסון, חי על התחושה "כולם נגדנו, חייבים להראות לכווווולם" ומי שלא יורד להגנה, אני אפתח את לו את ה… ואם זה לא מספיק לכם, אז מאחוריו עומד עוד פסיכופט מדופלם, טום ת'יבודו שמזכיר לי את סמל שלי בטירונות. אני זוכר, פעם אחת כנראה לא היה איתנו מה לעשות, אז המפקדים החליטו לארגן משחק רוגבי בין שתי המחלקות … על מגרש אספלט… בחושך. ואז הסמל מעמיד אותנו וצורח "מחלקה 3, אתם יודעים מה אני אעשה איתכם אם תפסידו? אני אז$%^ אתכם!!!" בקיצור איכשהו ניצחנו… אז ככה זה ת'יבס, אחד לאחד. 

חמישייה: ג'יילן ברונסון, דונטה דיווינצ'נזו, או. ג'י אנונובי, ג'וש הארט, אייזאה הרטנשטיין

ספסל (קחו נשימה, זה ארוך): מיילס מקברייד ומיטשל רובינסון. מה זהו? כן, זהו. כלומר בעיקרון יש עוד שחקנים ראויים כמו פרשס אצ'יווה (ששיחק בשני משחקים בלבד בסדרה מול פילי) ואלק בורקס (שלא שותף כלל), אבל אתם יודעים, זה ת'יבס.

מספר מפתח: 14.5 כדורים חוזרים בהתקפה לקחו הניקס מתחת לסל של פילי בסדרה, כדורים חוזרים שבעקבותם ניקס קלעו 19.2 נקודות בהזדמנות שנייה, הכי הרבה מבין כל הקבוצות בפלייאוף. עבור קבוצה עם מגבלויות התקפיות כמו ניו יורק, בסך הכול אין שם קוסמים דוגמת דונצ'יץ' או בוקר, העובדה שניקס לקחו בממוצע כל משחק 6 זריקות יותר מהיריבה, מאוד עזרה להם לנצח. 

שחקן מפתח: מיילס מקברייד. התלבטתי כאן בינו דונטה דיווינצ'נזו. בסוף בחרתי במקברייד, זה לא קריטי. הנקודה מישהו צריך להוריד את עומס ניהול המשחק מברונסון. אינדיאנה משחקת כדורסל מאוד מהיר שיכול פשוט להתיש את הרוטציה המאוד קצרה של הניקס, במיוחד את ג'יילן ברונסון. בסדרה מול פילי הרכז של ניו יורק היה עם usage rate 35.6%, שני רק לג'ואל אמביד מכל השחקנים בפלייאוף. האחוז הזה לא הולך לרדת ובמקום אינדיאנה, הייתי מנסה להגביר כמה שיותר את הקצב, רק בשביל להתיש עוד יותר את שחקני הניקס. לכן כל שחקן ספסל שיוכל לזכות באמון של ת'יבס שהוא מסוגל להחזיק מעל 15-20 דקות משחק יכול להיות קריטי.    

אינדיאנה פייסרס/Jefffoster10

אחרי שנהנו ממילווקי הפצועה, החסרה, ודוק ריברס אחד, נישאים על אדי האלכוהול והאושר מכך שעברu את הסיבוב בפלייאוף לראשונה משנת 2014 (ובמקביל, פול ג'ורג' הודח בסיבוב הראשון), בצד הפייסרס של הדברים (כמאמר הניק הבכיר באתר ד. עופר), יש מעין תמונת מראה לניקס. 

(stockton2malone): מבין כל סדרות הפלייאוף, הסדרה פייסרס מול הבאקס הזכירה לי הרבה משחקים של העונה הרגילה: הקבוצות קלעו בממוצע 225.3 נקודות למשחק, הכי הרבה בין כל הסדרות, היו מלא התקפות בהם השחקנים קיבלו שלשות פנויות (דונובן מיטצל בוכה בפינה מרוב קנאה), לא היה מאמץ מיוחד למנוע שטף התקפי או לשחק על חולשות של יריבה.

חמישייה: טייריס האליברטון, אנדרו נמבהרד, ארון נייסמית', פסקל סיאקם, מיילס טרנר

ספסל: אובי טופין, בן שפרד, ג'יילן סמית' (חוזר מפציעה), והאליל האחד והיחיד טי ג'יי מקונל שמחזק את הקייס שלו להעלאת הגופייה לתקרת האולם בתום הקריירה.

למעט סמית', כל היתר שיחקו 18 דק' ומעלה בממוצע מול הבאקס, כך שהרוטציה של קרלייל ארוכה משמעותית משל ת'יבס.

מספר מפתח: בסדרה מול הבאקס, הפייסרס מסרו 30.2 אסיסטים למשחק. הניקס, לעומת זאת, מסרו 22.5 אסיסטים למשחק בסדרה מול פילי (בעונה הסדירה, הפייסרס הובילו את הליגה עם 30.8 אס' למשחק, בעוד הניקס, עם 24.4 אס' למשחק, דורגו 29 בליגה). בנוסף, כמעט 70% מהסלים שקלעו הפייסרס במהלך הסדרה נבעו מאסיסט, לעומת 57% בלבד מהסלים שקלעה הניקס מול פילי. קרב הסגנונות כאן מובהק, בין כדורסל שיתופי, מהיר ושוטף לבין כדורסל איטי של ג'יילן ברונסון שמכדרר 18 שניות בהתקפה ואז מחליט מה לעשות. 

מהבחינה הזו, הניקס צריכים לשבש כמה שיותר את השטף של אינדי, בין אם זה למנוע מהפייסרס את התקפות המעבר הקטלניות שלהם או – לפתות את האליברטון לזרוק ולזרוק ולזרוק ולסגור היטב את כל היתר, בתקווה שהאלי ימשיך להרביץ לטבעות עם כדור כמו בסדרה מול הבאקס (29.6% משלוש בסדרה, והרגיש הרבה פחות).

בנוסף, בעונה הסדירה אינדיאנה שיחקה בקצב של 101.7 פוזשנים למשחק (שנייה בליגה), והניקס שיחקו בקצב של 95.2 פוזשנים למשחק (מקום אחרון בליגה). אם הפייסרס יצליחו להכתיב את הקצב שלהם (שימו לב מה עשיתי כאן 1), היא תוכל להתגבר על העדיפות ההגנתית והעדיפות בריבאונד של הניקס. אם הניקס יצליחו לכפות את הקצב שלהם, צפוי כדורסל מכוער מאוד לעין, וההגנה החונקת של הניקס (שימו לב מה עשיתי כאן 2) תעשה את ההבדל ואת העבודה בסדרה.

שחקן מפתח: התלבטות לא פשוטה יש כאן, משום שיש מגוון מפתחות לאינדיאנה – הקליעה של האליברטון שהייתה רעה מאוד מול הבאקס; היכולת של טרנר להישאר בסביבת הטבעת בהגנה כי הרטנשטיין/רובינסון לא מהווים איום בקליעה מבחוץ; כיצד סיאקם יוכל לנצל את יתרון הגובה שלו מול כל שומר מולו (בהנחה שהרטנשטיין ורובינסון לא ישחקו יחדיו), אך לבסוף בחרתי בשחקן שגרם לי לאכול בתיאבון רב את הכובע (שהמגיב AVRI הגיש לי) – ארון נייסמית'. ולמה?

אני מעריך שבמאצ'אפ הגנת הניקס מול התקפת הפייסרס, אנונובי יהיה זה שיקבל את המשימה לעצור את החבר לשעבר סיאקם, בעוד שהארט ינסה להצר את צעדיו של האליברטון. דיווינצ'נזו יהיה זה שיקבל את נמבהרד, למנוע את הקליעה שלו משלוש, ומי שלא יפתח בסנטר יתמודד מול טרנר. כך, הניקס ינסו להחביא את ברונסון על השחקן "הכי פחות מאיים" בחמישיית הפייסרס – נייסמית'. אם נייסמית' יצליח לנצל את יתרון הגובה והכוח שלו על ברונסון, ויתחפש לארון גורדון לכמה משחקים, ברונסון יותש והניקס יתקשו להתמודד עם האיום ההתקפי המחומש שיוצרת התקפת אינדיאנה. 

לא אופתע לראות את המאצ'אפ ברונסון-נייסמית' גם בצד השני של המגרש, שכן נייסמית' הוא השומר הטוב ביותר שיש לפייסרס להציע (והיחיד), והוא מציע שילוב של אורך וזריזות שיכול להקשות מאוד על ברונסון. 

ראוי לציון גם מי שירד להיות המחליף של נייסמית' – אובי טופין, שהציפייה ממנו היא פחות או יותר לאותם דברים כמו נייסמית', רק עם קליעה מוצלחת יותר ועם פיקנטריה בדמות היותו אקס-ניק, שהניקס ויתרו עליו בקיץ בעבור נזיד עדשים. נייסמית' וטופין אמורים להוות משקל נגד לשחקני הכנף מהצד השני (דוינצ'נזו, אנונובי והארט), שמהווים את החוליה החזקה, לטעמי, אצל הניקס.

סיכום וכדור הבדולח

1. אנונובי יתקשה להתמודד עם החבר סיאקם, שיהיה המוציא לפועל העיקרי של הפייסרס בסדרה.
2. לעומתו, טרנר יופתע מהנחישות והקשיחות של הרטנשטיין/רובינסון, ויינגף רבות תחת הסלים.
3. יהיה משחק אחד שבו האליברטון ימסור כמו הניקס כולה ביחד.
4. יהיה משחק אחד שבו האליברטון יקלע באחוזים של קוטג'.
5. ארון נייסמית' לא ישחק מעל 30 דקות בגלל בעיית עבירות. 
6. מיילס מקברייד לא ישחק מעל 10 דקות כי…ת'יבס.
7. באחד ממשחקי החוץ אובי טופין ירביץ היילייט במתפרצת, ישאג לקהל, כולם יקומו ותהיה מהומה.
8. באחד ממשחקי החוץ ברונסון יקלע 9 נקודות ב-15 שניות, יסמן חניקה לקהל, כולם יקומו ותהיה מהומה.
9. האחים טופין לא ישחקו האחד נגד השני.
10. ג'וש הארט, לעומת זאת, לא ירד מהפרקט ולו לשנייה.
11. טי ג'יי מקונל ילהיב ויעביר למקברייד שיעור בהלכות הרכז המחליף.
12. מנגד, דוינצ'ינזו יתגבר על נמבהארד בקלות מפתיעה תוך טראש טוק איכותי.
13. כל פעם שאובי טופין יקלע סל, ריק קרלייל יקרוץ לת'יבס "וואי וואי וואי איך שחררת כזה שחקן?" 
14. כל פעם שאובי טופין ירדם בהגנה ויפספס חיתוך של ג'וש הארט, ת'יבס יקרוץ לקרלייל בחזרה "עכשיו אתה מבין למה שחררתי?" 

ניבוי Jefffoster10:

כמאמר צ'ר'ציל בשעתו, אינני יכול להבטיח לכם דבר זולת דם (יהיו מכות), יזע (אמנם לא יואינג, אבל לת'יבס לא חסר) ודמעות – של הניקס ואוהדיהם, פייסרס לוקחים את הסדרה 4-3

ניבוי Stockton2Malone:

אין מחיר לקשיחות וכוח רצון. למרות שאני מסמפט יותר את אינדיאנה, אני לא מתרשם יותר מדי מהניצחון על הבאקס שהיו פצועים מידי, זקנים מידי ואתם יודעים … דוק ריברס. תחושתית, רובינסון והרטנשטיין יאמללו את טרנר מתחת לסלים ויארגנו לניקס 3 זריקות פר פוזשן. 

תוצאה – 4-2 ניקס 

ניבוי פרוע (jefffoster10):

דולאן מחזיר לצ'ארלס אוקלי את המנוי לגארדן כדי שישגר מבטים מזרי אימה לרג'י מילר בעמדת השידור.

ניבוי פרוע (Stockton2Malone):

אם פורזינגיס לא חוזר, הקבוצה שתנצח כאן תעיף את בוסטון. 

כמו כל פוסטים שלי, גם פוסט זה מוקדש לבת שלי, מיכל ז"ל.