מבט על כמה מהפייבוריטיות במונדיאל הקרוב / עמיחי קטן

התחלנו את סדרת הפריוויו ל-8 בתי המונדיאל שבועיים מראש, מתוך כוונה שבכל שבוע נפרסם פריוויו בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי, כך שהיום ננסה לתת נקודת מבט קצת שונה לקראת גביע העולם, וזה התבוננות על 8 נבחרות מובילות וניסיון לשים עין על כמה יתרונות וחסרונות שלהן.

צרפת:

למה כן – אלופת העולם המכהנת מחזיקה בסגל דומה לזה שזכה לפני 4 שנים, וכעת אמבפה כבר לא ילד כישרוני, אלא אחד מהשחקנים הטובים בעולם. החלק ההגנתי בהנהגתו של השוער הוגו לוריס הוא סולידי, וכמה שחקנים צעירים יכולים להביא את הרעב לנבחרת הזאת.

למה לא – יש סיבה לזה שאף נבחרת לא הגנה על התואר מאז 1962, ובנוסף לשחיקה הטבעית של הזוכה וליוקרה שבמשחק נגדה, אצל צרפת הנוכחית יש גם גל של פציעות שכולל את פול פוגבה ואנגולו קאנטה, שני השחקנים שהחזיקו את הקישור הצרפתי במונדיאל הקודם.

בלגיה:

למה כן – אחרי רבע גמר ב-2014 וחצי גמר ב-2018, הבלגים מוכנים לעשות עוד צעד או שניים קדימה, ועם קווין דה-בריינה, אולי הקשר ההתקפי הטוב ביותר בעולם, יחד עם סגל איכותי ומאוזן, זה בהחלט אפשרי. הנבחרת הבלגית גם העפילה לרבע הגמר לפחות בכל טורניר גדול מאז 2014, ככה שהיציבות שלה יכולה לעמוד לטובתה.

למה לא – וינסנט קומפני כבר פרש, ובלעדיו ההגנה הבלגית נחלשה מעט, למרות הנוכחות של קורטואה בשער, וחלק משמעותי משחקני הנבחרת הוא מהדור שהיה בשיאו בסביבות המונדיאל הקודם, וכיום כמה מהדמויות המשמעותיות בבלגיה נמצאות בכושר פחות טוב, כמו אדן אזאר (מסתבר שככה בויקיפדיה מאייתים Hazard).

אנגליה:

למה כן – עם נבחרת שהגיעה להישגים מאוד מרשימים ב-2 הטורנירים האחרים, בדמות חצי גמר במונדיאל האחרון והפסד בפנדלים בגמר היורו האחרון, האנגלים מקווים שיש להם מה שצריך כדי ללכת עד הסוף הפעם. אחת מהנבחרות שקשה לאבחן אצלה חיסרון מובהק בעמדה מסוימת על המגרש, והארי קיין הצליח לסחוב יפה את הנבחרת בטורנירים קודמים.

למה לא – קודם כל, כי זאת אנגליה. לנבחרות אחרות יש כוכבים גדולים יותר, והאנגלים נראים כמו נבחרת סולידית שלא מפסידה משחקים מיותרים, אבל גם מתקשה נגד הנבחרות המובילות בעולם. כמו כן, מנצ'סטר סיטי וארסנל, שמובילות את הליגה האנגלית, מתבססות פחות על השחקנים האנגלים ביחס לליברפול ומנצ'סטר יונייטד המאכזבות, למשל, מה שמעיד אולי על כושר פחות טוב של האנגלים.

ברזיל:

למה כן – כמו בכל מונדיאל, הנבחרת הברזילאית מגיעה כמועמדת משמעותית לזכייה, ואחרי שב-4 המונדיאלים האחרונים הם עברו את רבע הגמר רק פעם אחת (וגם אותה הם יעדיפו לשכוח), הפעם ניימאר נמצא בגיל ובשלב שבו הוא אמור לסחוב את הנבחרת הלאה. הגנתית, ברזיל תמיד טובים, והפעם נדמה שיש להם יותר מחץ התקפי, כשרישארליסון של טוטנהאם וז'סוס של ארסנל נמצאים שניהם בכושר מעולה ויסייעו לניימאר וכמובן גם ויניסיוס.

למה לא – יש לברזיל סגל סולידי ללא ספק, אבל כבר כמה טורנירים רצופים שהם הודחו נגד הנבחרת החזקה הראשונה שאותה הם פגשו, וההפסד לארגנטינה בגמר הקופה אמריקה ב-2021 הראה שוב את הקושי שיש להם נגד נבחרות שיכולות להעמיד הרכב לא פחות טוב. ניימאר יצטרך להנהיג את הנבחרת בלי עזרה של מסי ואמבפה, ועד כה הוא לא ממש הצליח לעשות זאת.

ארגנטינה:

למה כן – מסי. הפרעוש מגיע למונדיאל בכושר מעולה (ותודה למכבי חיפה שתרמה לו 3 שערים ו-3 בישולים למאזן העונתי), והסגל לידו פחות נוצץ, אך יותר סולידי והגנתי, כלומר כזה שיחפה טוב יותר על התחומים שמסי פחות תורם בהם. הזכייה בקופה אמריקה האחרון הורידה קוף אחד מהגב, והפעם אולי הגיע הזמן של מסי להוריד את הקוף הגדול.

למה לא – בסופו של דבר, נבחרות מוכשרות יותר של ארגנטינה נכשלו פעם אחר פעם, כולל באותו גמר נגד גרמניה ב-2014. סביר שנראה נבחרת טובה יותר, בעיקר בהגנה, מזו של מונדיאל 2018, שבו ארגנטינה חטפו 3- 0 מקרואטיה ו-4- 3 מצרפת, אבל במונדיאלים הקודמים היה להם סגל טוב יותר ומסי צעיר יותר. התרחיש שבו ארגנטינה מגיעים רחוק עד שמסי שוחק את עצמו יותר מדי הוא בהחלט אפשרי.

פורטוגל:

למה כן – אלופת אירופה מ-2016 לא עברה את שמינית הגמר של המונדיאל מאז 2006, אז לואיס פיגו עוד היה שחקן הרכב בנבחרת, יחד עם כריסטיאנו רונאלדו הצעיר. על הכושר של רונאלדו נדבר בסעיף הבא, אבל יכול להיות שהוא פשוט שומר כוחות למונדיאל שיהיה כנראה האחרון שלו, והשילוב ההתקפי שלו עם דיוגו ז'וטה יכול להיות קטלני.

למה לא – בעיקר בגלל הכושר של רונאלדו, מכיוון שהוא זה שאמור לסחוב אותם. רונאלדו פשוט לא נראה טוב העונה, כשרוב הדקות הטובות של מנצ'סטר יוניטד העונה היו בלעדיו, וגם אם יש שיפור קל לאחרונה, זה עדיין לא מספיק כדי להיות שחקן מוביל בכדורגל העולמי, שזה מה שצריכה כל נבחרת ששואפת לזכות במונדיאל.

ספרד:

למה כן – הדור שזכה ביורו הצעירות שהתקיים כאן בארץ ב-2013 מגיע לשיאו, ואחרי הדחה בבתים של מונדיאל 2014 ובשמינית של יורו 2016 ומונדיאל 2018, ביורו האחרון הספרדים הגיעו עד לחצי הגמר והשלימו את חילופי הדורות. למעשה, רק בוסקטס, ג'ורדי אלבה ואזפיליקוואטה הם בגיל שהוא אחרי השיא, כך שהנבחרת הספרדית מוכנה להסתער מחדש על התואר בו זכתה ב-2010.

למה לא – נבחרת מאוד מוכשרת, אבל חסרה כוכב משמעותי שיוביל אותה, מכיוון שרוב השחקנים המובילים שלה הם לא הכוכבים הגדולים של קבוצותיהם, כשהרבה מהם שחקני הרכב בריאל מדריד או ברצלונה, אשר הכוכבים העיקריים שלהן מגיעים מנבחרות אחרות (צרפת, קרואטיה, הולנד, פולין וכו'). גם ביורו האחרון, הם סיימו 2 משחקים בתיקו בשלב הבתים ונקלעו עוד פעמיים לפנדלים, כך שלמעט 2 המשחקים בהם הם כבשו 5 שערים (5- 0 על סלובקיה ו-5- 3 על קרואטיה בהארכה), הם לא הצליחו לנצח.

גרמניה:

למה כן – אחרי הדחה בבתים של מונדיאל 2018 ובשמינית הגמר ביורו האחרון, הנבחרת הגרמנית בשלה לחזור לצמרת. עם נבחרת צעירה ורעננה, ועם האנזי פליק שעשה עבודה טובה מאוד בבאיירן על הקווים, ואפילו עם הניצחון הראשון אי פעם על איטליה במשחק רשמי, הגרמנים יכולים ללכת רחוק בטורניר הזה, כאשר עד להדחה המוקדמת ב-2018, גרמניה העפילו לחצי הגמר לפחות ב-4 מונדיאלים רצופים.

למה לא – הנבחרת הגרמנית צעירה, כאמור, אך גם חסרת ניסיון, וחלק מזה בגלל חוסר ההצלחה בטורנירים קודמים. לא סביר שגרמניה ישחזרו את המונדיאל הקודם ויודחו בבתים, אבל בשלבים המכריעים הם ימצאו את עצמם בחיסרון גם בעמודת הניסיון וגם בעמדות השמות הגדולים. אם נוציא מהחשבון את מנואל נויר ותומאס מולר, המונדיאל הבא יהיה יעד ריאלי יותר עבור החבורה הגרמנית.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. ברזיל ניראת מועמדת רצינית
    בכל איכותי
    מרטינלי ז'סוס
    ויניסיוס ניימאר
    קאסימרו טיאגו סילבה
    השתיים הראשונים נותנים יופי של עונה עד כה
    וכל השאר שחקנים מוכחים שעשו דבר או שניים.
    פורטוגל תשחק בלי ז'וטה נראלי עד כמה שזכור הוא נפצע נגד סיטי
    כל השאלה אם רונאלדו באמת בכושר ירוד או שפשוט ביונייטד יש לו פציעה בשריר החשק .

  2. מכיוון שהעמדה הרשמית כאן היא שאנחנו לא בעד חרם, רוצים לדעת מי כן בעד חרם? וול, חאראם.
    Khalid Salman, a former Qatar international footballer, made the comments in an interview with the German broadcaster ZDF.
    Asked about the fact that homosexuality is illegal in his country, Salman said: “They have to accept our rules here. [Homosexuality] is haram. You know what haram means?”

    When asked why it was haram, or forbidden, Khalid Salman said: “I am not a strict Muslim but why is it haram? Because it is damage in the mind.”
    .
    Damage in the mind. כן.

    .
    ולכן את הזרקור היומי לעוולות המונדיאל ופיפ"א המושחתת נפנה לאוריאל דסקל שלנו:
    https://www.calcalist.co.il/sport_news/article/hypmfrmej
    .
    "המונדיאל המדמם ביותר, המושחת ביותר, הדוחה ביותר, מגיע לקטאר, ואוהדי כדורגל להטב"קים מרחבי העולם לא יוכלו להגיע לשם ולהיות חופשיים, ואם הם יגיעו, הם יצטרכו לחשוש לביטחונם האישי. ג'וש קאבאלו, כדורגלן אוסטרלי שיצא מהארון השנה, סיפר שהוא "מפחד" מנסיעה לקטאר.
    הקטארים מבקשים מאורחים ממדינות אחרות "לכבד את הדרכים המסורתיות" שלהם ולא להניף את דגל הגאווה באצטדיוני המונדיאל.

    מונדיאל או אירוע ספורט גדול אינו חלק מ"תהליך" דמוקרטי במדינות טוטליטריות שזוכות בזכות לארח טורנירים כאלה, להפך. מאז בייג'ינג 2008 מצב זכויות האדם בסין הידרדר לתוך מחנות כליאה לבני מיעוטים ומעקב צמוד של המשטר אחר פעילות רשת של כל אזרח ואזרח. מאז סוצ'י 2014 ומונדיאל 2018 ברוסיה זכויות האדם הלהט"בים ברוסיה נעלמו לחלוטין, ורוסיה שלחה את חייליה למסע ביזה, רצח ואונס באוקראינה. גם מצב זכויות האדם בקטאר לא השתפר אפילו במקצת, גם אחרי שאירחה את ספורטאי העולם במגה־אירועים כגון אליפות העולם באתלטיקה או בשחייה.
    כדורגל הוא לכולם כי כולם יכולים להתאהב בו. אפשר להתאהב בו כילדים בני 6 שרואים את הצבעים והדגלים על המרקע, וזה מייצר נושא שיחה עם אבא, או אפשר להתאהב בו כילדה בת 5 שנשימתה נעתקת ברגע שהדשא נחשף מולה בפעם הראשונה באצטדיון שבו כולם שרים כאחד. זה קורה לפני שהילד או הילדה מזוהים פוליטית, מגדרית או חברתית. זו אהבה שגורמת להם, בגיל 7, להבטיח לעצמם לרכוש מינוי כשהם יהיו מבוגרים.
    זה קורה לפני שהם נלחמים עם הזהות של עצמם, לפני שהם מבינים לחלוטין את התחושות והרגשות, לפני שמקללים אותם שהם הומואים או לסביות. הם לא ילכו למשחק בגלל הומופוביה. הם אפילו ישנאו את המשחק שהם כל כך אוהבים."

  3. בס"ד
    באמת שנראה שאין פייבוריטית ברורה.
    נראה שצרפת קצת מעל השאר, אבל זה די פתוח.
    הרגשה, רק הרגשה, שבלגיה יפתיעו.

  4. הסיכום שלי
    בלגיה קצת מעל השיא (למרות קורטואה ודה בריינה הטובים ביותר בתפקידם )
    אנגליה קפצה מעל הפופיק
    לספרד יש עומק אבל אין כוכב על של ממש
    הולנד וסנגל יפתיעו אבל לא יילכו עד הסוף

    נשארנו עם
    ברזיל צרפת פורטוגל גרמניה וארגנטינה
    ארגנטינה נראית לי פחות טובה איכותית

    ולכן נותרנו עם 4 שמהם תצא אחת
    ננסה להרחיב
    פורטוגל איכותית מאד אבל חסרה לה המסורת היא לא זכתה אף פעם בטורניר ואף בגמר לא הייתה
    אבל יש לה שחקנים נהדרים בכל עמדה
    כולל דיאש קנסלו ונונו מנדש
    וחלק התקפי מטורף
    עם ברנרדו סילבה ברונו פרננדש רפאל לאאו
    וקצת פליקס ורונאלדו
    ועוד לא מעט כישרונות
    נזכיר שבנפיקה ופורטו העפילו לשמינית גמר האלופות ועוד מהמקום הראשון

    צרפת .
    אלופת העולם
    אבל למעט הצד הזה של חוסר יכולת להגן על התואר
    ובכלל מאז צרפת 98 היחידה שעברה את שלב הבתים הייתה ברזיל 06 ( רבע גמר )
    לאחר שצרפת אלופת 98 הודחה בבתים 02 וכן איטליה אלופת 06 ספרד אלופת 10 וגרמניה אלופת 14 כולם נעצרו בבתים.

    חוץ מהעניין הזה צרפת תחסר את שני המובילים שלה בכישור קאנטה ופוגבה אז אמנם יש צעירים מוכשרים מאד בעיקר מריאל (קאמבינגה וטומשאני )
    ועדיין זה מזכיר מדי את מה שקרה להם ב 02
    אבל אולי בנזמה יהיה הג'וקר

    גרמניה : באה קטנה ואני מפחד מאד שתצא גדולה
    בייחוד שעל הקווים נמצא פליק
    יש גם הרבה רעב בנבחרת הזו לאחר הכישלון הגדול בגביע העולם הקודם וגם ביורו הודחה בשמינית .

    פליק אימן אותם לא מכבר את רובם במינכן ואז זה נגמר בגביע האלופות
    אמנם וורנר נפצע
    אבל יש מספיק כישרונות גם ללא קרוס שפרש
    קאמיש סאנה רויס האברץ גינברי מולר גרוצקה
    נוייר /שטגן ועוד .

    בראש ברזיל
    כבר לא זכתה 20 שנה
    זכייה אחרונה הייתה ב……אסיה בטורניר של קוריאה ויפן
    יש לה שחקנים טובים בכל עמדה (אולי למעט המגנים שלא מגיעים לרמתם של דניאל אלבס ומרסלו )
    זה מתחיל בשוער אלייסון או אנדרסון
    בבלמים יש את מרקיניוס וסילבה כאשר אדר מילטאו יכול לשחק גם ולהזיז את מרקיניוס לצד ימין בשמאל יכול לשחק לודי או דנילו

    בקישור האחורי יש את קאסמירו הגרזן מיונייטד
    פאבינו מליברפול יעזור
    קצת יותר מקדימה יש את מרטינלי וריצלדסון
    כאשר בקיצונים ווינסיוס ונייאמר
    ואז רודריגו ז'סוס ופרמיניו

  5. תודה עמיחי. בניגוד לכל הגיון או ההיסטוריה בטורניר הזה להוציא מקרה חד פעמי (1966) אני הולך עם האנגלים, הם לא פייבורטים ברמת טופ 4-5 בעיניי אבל משהו מחובר מאוד בנבחרת הזאת ומתישהו זה חייב לקרות, אז הסיכוי קטן אבל אני אופטימי ונאיבי כהרגלי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט