מאת צוות הופס פוטבול: יניב שושני, פריים טיים זק, ורביב פייג

אז מה יש לנו השבוע, מעבר לשעון חורף ומשחק מוקדם (מאוד) בלונדון פותח לנו ערב ארוך של פוטבול כשאנחנו מתקרבים לנקודת האמצע של העונה.
ההרגשה היא שהשבוע נגלה מי מהקבוצות הבאות הן על אמת כשהאיגלס הג'יאיינט והקאובויס בNFC מזרח, והבילס והג'טס בAFC מזרח יכולות להשאיר את חותמן על המאזן ולשנות את גורלן עם נצחון או הפסד. ראשי הבתים האלו כל כך צמודים ותוצאות המשחקים שהקבוצות מעורבות בהן השבוע יכולות להפוך את התמונה על פיה.
לא שהמצב בשאר הבתים לא פחות צמוד. סינסנטי, טנסי והקולטס, אטלנטה, סיאטל, סן פרנסיסקו והראמס. אלוהים אדירים, כולן קרובות, כולן במאבק פנים בייתי רוגש וקוצף. מזל שהצ'יפס והצ'רג'רס בביי השבוע.

אז אולי המצ'אפים של המשחקים עצמם לא הכי שקולים ומעניינים, אבל כמו שנוכחנו לראות, השנה הכל יכול לקרות בכל שבוע נתון. והרבה עומד על הפרק. אז תחגרו חגורות, הנה ממריאים…

תחילה למשחק יום חמישי

טמפה ביי באקנירס (5-3) – בולטימור רייבנס (3-5) 27-22

דברים חייבים להשתנות. שתי הקבוצות הגיעו למשחק ערב יום חמישי הזה עם מחשבה דומה שמשהו לא ממש מסתדר בתוכניות המשחק של טוד באולס וג'ון הארבו.
טום בריידי, כנראה בשנתו הגרועה ביותר ביותר ק"ב, נרדף אולי על ידי הסחות דעת מחוץ למגרש, נראה לא מרוכז מתמיד, מפספס תופסים פנויים, לא מדוייק וכמובן עצבני על הקווים.
לאמאר ג'קסון אמנם מתפקד טוב יותר ובדרך כלל נושא את התקפת הקבוצה על האתלטיות והפליימיקריות שלו, אבל זה מספיק רק למחצית אחת וכל ההפסדים של בולטימור הגיעו אחרי איבוד יתרון, לעיתים דו ספרתי, במחצית השניה.
אז הפעם בריידי היה יותר מדוייק, והתופסים שלו גם הפסיקו להפיל כדורים שכן הגיעו למטרתם ובמשחק הזה נראו כמה מסירות עומק ותפיסות יפות, בעיקר של מייק אוונס (6 ל123 יארד), אבל היה זה ג'ון הארבו שעשה את השינוי היותר משמעותי בתוכנית המשחק שלו ולשם שינוי לא נבהל מהובלה מוקדמת של טמפה במחצית.
הארבו עשה תיקון מחצית שאולי יכול להחזיק את הנוסחה להצלחה עתידית שלהרייבנס כשהחליט להסתמך יותר על משחק ריצה של גאס אדווארדס וקנייאן דרייק מאשר על יכולות החזקת המשחק של לאמאר ג'קסון.

כל זה התבטא בדרייבים ארוכים ומשתלמים כשבולטימור שמה, במחצית השניה לשם שינוי, פי 2 נקודות מטמפה וגם מצליחה לעייף קשות את ההגנה של הבאקנירס שפשוט נראתה סחוטה על המגרש כשנאלצה להתמודד לא רק עם איום הריצה והמסירה של ג'קסון אלא גם עם 2 רצים יעילים.
טום בריידי שסיים השבוע את תהליכי הגירושין שלו מהסופרמודל ג'יזל בונדשיין, נאלץ שוב לנסות לשלוף איזה נס כשהרייבנס מתחילים לברוח במחצית השניה, אבל יש מצב שהוא כבר השתמש במאגר הניסים שלו בקריירה הארוכה והבאקנירס מפסידים שבוע שלישי ברציפות.
למזלה של טמפה היא נמצאת באחד הבתים הנוראיים ביותר השנה כשאין אף קבוצה עם מאזן חיובי. המשחק בין אטלנטה לקרוליינה השבוע יכול להשפיע על עתידם של הבאקנירס.

פריוויו מחזור 8

ג׳קסונוויל ג׳גוארס (2- 5) – דנבר ברונקוס (2- 5), לונדון, יום א 15:30

שאלת המפתח : האם ראסל ווילסון יצליח סוף סוף להתאקלם בדנבר ולהוציא את הקבוצה מהבוץ?

הגנת דנבר המצוינת מדורגת שלישית בליגה וסופגת רק 16.4 נקודות למשחק. זה רק מדגיש את הכישלון הקולוסלי של ההתקפה, שהייתה אמורה להשתדרג משמעותית עם הגעתו של הק״ב המעוטר ראסל ווילסון אך במקום זה לקחה צעד גדול אחורה. התקפת הקבוצה מדורגת אחרונה (!) בנקודות למשחק עם 14.3, כשווילסון מאכזב עם אחוזי השלמה נמוכים (58%), ו-5 ט״ד בלבד מול 3 חטיפות (ב-6 משחקים). הוא נעדר בשל פציעה בהפסד הקבוצה לג׳טס בשבוע שעבר והשמועות סביב יחסים עכורים שלו מול חבריו לקבוצה מתפשטות בתקשורת. הוא כנראה חוזר השבוע לשחק ויקווה לבצע רי-סטארט של הקדנציה שלו בדנבר. העונה הזו כבר כנראה אבודה, אך הצורה בה תסתיים תשפיע על פני הקבוצה והעתיד של ווילסון כחלק ממנה גם לקראת השנים הבאות.

ג׳קסונוויל ממשיכים להפסיד (בשבוע שעבר לג׳יאנטס, במשחק שיכלו לקחת) אך בקבוצה הצעירה הזו עיקר העניין הוא בטווח הארוך ובניית תשתית להישגים בשנים הבאות. תחת המאמן דאג פטרסון מסתמן שיפור בקבוצה, בעיקר בהתקפה, המדורגת במקום ה-10. טרוור לורנס עדיין לא מפגין קבלת החלטות ברמה שציפו ממנו כשנכנס לליגה אך משיג רייטינג של 89 ולא עושה יותר מדי טעויות (4 חטיפות מול 9 ט״ד). ההגנה גם היא מראה סימני התקדמות ומדורגת במקום ה-18. נראה שעם עוד קצת ניסיון מצטבר וניהול משחק יציב וטוב יותר של לורנס ושל פטרסון עצמו, הקבוצה תוכל לראות הרבה יותר ניצחונות בעתיד.

תחזית : ג׳קסונוויל משחקת טוב יותר, בעיקר בהתקפה אך הגנת דנבר תקשה עליה. במגרש הניטרלי בלונדון ואחרי שבוע מנוחה, אני צופה שווילסון יישחק טוב יותר מאשר בתחילת העונה ויצליח להשיג ניצחון דחוק לברונקוס במשחק בו לא יושגו הרבה נקודות, לצערם של צופי ה-NFL הבריטים.

Russell Wilson in the aisle of the plane for four (4) hours pic.twitter.com/xRe5tJNx1m

— Molly (@FSUmollz) October 26, 2022

דאלאס קאובויס (5- 2) – שיקגו ברס (3- 4), דאלאס, יום א 19:00

שאלת המפתח : האם דאלאס עם דאק פרסקוט כק״ב מסוגלת להשיג את פילדלפיה?

דאק פרסקוט חזר למגרשים בשבוע שעבר ולמרות שלא הנפיק מספרים פנומנליים, הוא הראה שההתקפה של דאלאס נראית אחרת לגמרי כשהוא מנהל את המשחק. כמובן שהעובדה שטוני פולרד וזיק אליוט הצליחו להשיג 140 יארד על הקרקע עזרה מאד להוריד ממנו את הלחץ אחרי היעדרות של למעלה מחודש. מה שגרם לקבוצה להשיג מאזן של 4- 1 בהיעדרו של פרסקוט הייתה כמובן ההגנה המצוינת שמדורגת במקום השני בליגה גם בכמות הנקודות שספגה (פחות מ-15 למשחק) וגם בכמות היארדים למהלך של היריבה. היא ראשונה (בהפרש גדול) בכמות הסאקים על הק״ב היריב עם יותר מ- 4 למשחק. כשההתקפה, שדורגה בהיעדרו של פרסקוט בשליש התחתון של הטבלה, תחזור איתו למקומה הטבעי בחלק העליון של הטבלה, יש לצפות שהמאזן של דאלאס ישתפר עוד יותר והיא תוכל לשייט לפלייאוף ואולי לצפות למעידות של פילדלפיה כדי לנסות לסגור את הפער מולה.

שיקגו הפתיעה לטובה בניצחון נאה על ניו אינגלנד בשבוע שעבר אך למרות זאת מפלס האופטימיות בעיר הרוחות אינו ממש גבוה. ג׳סטין פילדס לא מראה סימני התקדמות משמעותיים, מייצר רייטינג חלש של 75 ומוליך התקפה המדורגת במקום הלפני אחרון בליגה (ובמיוחד חלשה כמובן במשחק המסירה). ההגנה מדורגת באמצע הטבלה וזה פשוט לא מספיק כדי לנצח באופן קבוע (היא תהיה חלשה עוד יותר אחרי הטרייד על הפאס ראשר המוכשר רוברט קווין). המאזן מפתיע מעט לטובה אך לא נראה שלקבוצה כפי שהיא בנויה היום יש פוטנציאל להתקדם לדרג העליון של הליגה בעתיד הנראה לעין.

תחזית : במשחק ביתי ועם פרסקוט מאחורי הסנטר, דאלאס לא אמורה להיתקל בקשיים מיותרים. ההגנה החזקה שלהם תאמלל את פילדס וחבורתו שישיגו מספר חד ספרתי של נקודות כך שגם תצוגה סולידית של פרסקוט תספיק כדי להשיג ניצחון קל לדאלאס.

ניו יורק ג׳טס (5- 2) – ניו אינגלנד פטריוטס (3- 4),  ניו יורק, יום א 19:00

שאלת המפתח : האם הג׳טס המפתיעים מסוגלים להעפיל לפלייאוף?

הג׳טס במקום השני בבית ה-AFC מזרח (רק חצי משחק מאחרי בפאלו!) ומפתיעים מאד לטובה עם משחק ריצה חזק (שספג מכה גדולה השבוע עם פציעתו מסיימת העונה של הרוקי המצוין בריס הול) והגנה יציבה המדורגת במקום ה-10 בליגה. זאק ווילסון שחזר מפציעה לאחר המחזור השלישי סופר כבר 4 ניצחונות רצופים ולמרות שמספרי המסירה שלו חלשים למדי (170 יארד למשחק ורק ט״ד אחד ב-4 משחקים) הוא מצליח להוביל את ההתקפה ולהשיג מספיק נקודות כדי לנצח. זה כמובן גם בזכות ההגנה שספגה ב-4 המשחקים האלה רק 56 נקודות (14 למשחק). לא ברור איך תיראה המשך העונה של הג׳טס אך 5 ניצחונות בשלב זה של העונה היו הרבה מעבר לרף הציפיות המוקדמות ואם ווילסון יצליח להשתפר אפילו במעט והקבוצה תמצא מחליף הולם ליארדים על הקרקע שהול סיפק לה עד עכשיו, לא מן הנמנע שהיא תהיה במרוץ לפלייאוף עד שלהי העונה.

ניו אינגלנד מתלבטת בין זאפה לג׳ונס בעמדת הק״ב ובשבוע שעבר שניהם אכזבו בתבוסה המבישה לשיקגו. הקבוצה במקום האחרון בבית ואם לא יסתמן שיפור גדול (ולא צפוי), לא נראה שתצליח לשחזר את העלייה לפלייאוף מהעונה שעברה. ייתכן שהגימיק של ביילי זאפה מיצה את עצמו וכדי להבטיח את עתידו בקבוצה ג׳ונס יצטרך לחזור ליכולת שהפגין בתחילת הדרך. ההגנה מדורגת בחצי העליון של הליגה וסופגת כ-21 נקודות למשחק בלבד (למרות שהפגינה יכולת חלשה בשבוע שעבר), אך עם התקפה שמשיגה מספר דומה, מאזן חצוי יהיה הצפי הסביר עבור הפטריוטס ולא נראה שזה יספיק להם כדי להשתחל לפלייאוף. על הקרקע ההתקפה משיגה מעל 120 יארד למשחק – אז כאמור, עיקר השיפור צריך לבוא מעמדת הק״ב והתקפת המסירה.

תחזית : למרות המאזן העדיף והמומנטום של הג׳טס, אני צופה שבילצ׳ק (שתמיד מצטיין מול ק״ב צעירים) ומאק ג׳ונס במשחקו המלא הראשון לאחר הפציעה יצליחו להתעלות ולהשיג בבית ניצחון חשוב לניו אינגלנד במשחק צמוד ועצבני שלא יתעלה לרמה גבוהה.

פילדלפיה איגלס (6- 0) – פיטסבורג סטילרס (2- 4), פילדלפיה, יום א 19:00

שאלת המפתח : האם פילדלפיה תסיים עם המאזן הטוב ב-NFC בסיום העונה?

פילדלפיה נראית כמכונה שלא ניתן לעצור ורק משתפרת משבוע לשבוע. ההגנה מדורגת רביעית בליגה (שניה נגד המסירה). היא רק תשתפר עם הטרייד שהביא לקבוצה את רוברט קווין משיקגו, שייצר עוד לחץ על הק"ב היריב (למרות שכבר היום הקבוצה משיגה כמעט 3 סאקים למשחק) וגם יעזור בהגנת הריצה החלשה יחסית. ההתקפה בהובלת ג'יילן הרטס מדורגת רביעית גם כן, עם איזון טוב בין ריצה למסירה. הרטס מתבגר כנגד עינינו ומציג רייטינג טוב של 98 עם 250 יארד באוויר למשחק באחוזי השלמה טובים וכמעט ללא טעויות (2 חטיפות בלבד עד כה). מיילס סאנדרס נושא בעיקר הנטל הקרקעי ובאוויר יש לקבוצה שלישיה מאוזנת שכוללת את איי-ג'יי בראון, דבונטה סמית ודאלאס גודרד – לשלושתם השיגו בין 350 ל-500 יארד העונה. כשיש לה יתרון של שני משחקים על כל קבוצה ב-NFC חוץ מהג'ייאנטס הפריכים (יתרון של ניצחון אחד על מינסוטה אך גם שובר שיוויון שכן האיגלס ניצחו את הוויקינגס העונה), נראה שהדרך של האיגלס לראשות החטיבה די סלולה.

פיטסבורג בדרך לעונה ראשונה עם מאזן שלילי בקדנציה הארוכה של מייק טומלין אך העניין מתרכז ביכולתו של הגיוס היוקרתי קני פיקט להוביל את הקבוצה לעתיד מעמדת הק"ב. הסימנים הראשוניים נראים מעודדים מבחינת מנהיגות ויכולת מסירה בסיסית, אך נטייתו לטעויות (7 חטיפות עד כה ב-3.5 משחקים) מעוררת דאגה מסוימת. ההגנה נטולת טי-ג'יי וואט מדשדשת גם היא (מקום 14) ביחס לציפיות ולרף שהוצב בשנה שעברה. העונה הזו למעשה כבר הוגדרה כעונת מעבר בשאיפה שבשנה הבאה – עם פיקט בשל יותר, וואט בריא יותר וחיזוקים נדרשים (למשל בקו ההתקפה הבעייתי) – הקבוצה תוכל לחזור למאזן חיובי.

תחזית :  הסטילרס ביכולת הנוכחית לא יהיו אלה שיכניעו את האיגלס לראשונה העונה. פיקט יילחץ ע"י הגנת פילדלפיה וייצר כמה איבודי כדור בעוד הרטס וחבורתו ינועו ביעילות ותכליתיות מול ההגנה החסרה של פיטסבורג. בסוף היום יירשם ניצחון קל יחסית של פילדלפיה שישווה את פתיחת העונה הטובה שלהם בכל הזמנים.

אטלנטה פלקונס (4-3)  – קרוליינה פנת'רס (5-2)  (אטלנטה, ראשון 19:00)

אם יש מישהו שעדיין לא השתכנע שליגת ה- NFL השתגעה, שיציץ על הבית הדרומי של ה- NFC. דווקא בשבוע בו הפנת'רס מרימים ידיים בכל הנוגע להמשך העונה עם הטרייד על כריסטיאן מקאפרי, הם מוחצים ורומסים את הקבוצה שהיתה אמורה לקחת את הבית בהליכה, ופתאום הבית פתוח לגמרי עם ניצחון בודד שמפריד בין הראשונה לאחרונה. הקווטרבק המחליף פי ג'יי ווקר, שנפרד שוב ממאמנו בקולג'ים מאט רול, ניפק משחק לא רע בכלל מול טמפה, הרץ האחורי דונטה פורמן כמעט ושבר שיא קריירה עם 118 יארדים על הקרקע, ויהיה מעניין לראות אם תהיה המשכיות למשחק הריצה מול הגנת הריצה החזקה של אטלנטה.

וריצה זה שם המשחק של הפלקונס העונה. אטלנטה בעידן פוסט מאט רייאן נוטה לכיוון המשחק הקרקעי, כאשר התקפת הריצה מדורגת חמישית בליגה, ולעומת זאת משחק המסירה מדורג רק 30 בליגה. בהגנה המצב דומה, עם הגנת ריצה מדורגת חמישית, אבל הגנת מסירה מזעזעת, שסופגת הכי הרבה יארדים בליגה כולה.

נתון מעניין –  לפלקונס 231 ניסיונות ריצה לעומת 150 ניסיונות מסירה, רק לברס יש יחס ריצה/מסירה גבוה יותר.

תחזית – התמודדות בין משחק הריצה של הפלקונס למשחק המסירה של הפנת'רס. כרגע אטלנטה נראית קבוצה שלמה יותר, והיא גם תנצח בהתמודדות מול קרוליינה המתחדשת.

דטרויט ליונס (5-1)  – מיאמי דולפינס (3-4) (דטרויט, ראשון 19:00)

נקודת אמצע העונה מתקרבת, ומיאמי היא עדיין סוג של תעלומה. מצד אחד כאשר הקווטרבק טואה טגווילואה מסיים משחק על רגליו הדולפינים בלתי מנוצחים, מצד שני מדובר על התקפה מוגבלת שהשיגה יותר מ-21 נקודות במשחק רק פעם אחת העונה, ומתקשה לפתח משחק ריצה ראוי לשמו. גם בהגנה לא ברור מה ניתן לצפות ממנה, משחק של 19 נקודות מול ההתקפה הנפיצה של הבילס, או אולי 40 נקודות על הראש מהג'טס, מין חוסר יציבות שכזה.

אצל הליונס רואים יציבות מרשימה, בעמודת ההפסדים… אם עוד היתה תקווה לעונה סבירה אחרי התצוגות ההתקפיות בתחילת העונה, הגיעו שני המשחקים האחרונים והחזירו את האריות לקרקע המציאות. שתי תבוסות בהפרש מצטבר של 47 נקודות, חידלון התקפי של שני שערי שדה בלבד, הגנה שממשיכה להיות מדורגת אחרונה בליגה בספיגת יארדים ונקודות, והנה לכם מרשם לעוד עונה מייאשת.

נתון מעניין – הדולפינס עברו רק פעמיים השנה את רף מאה היארדים בריצה במשחק, הליונס ספגו רק פעם אחת פחות ממאה יארדים על הקרקע.

תחזית –  המאזן הולך עם הדולפינס, אבל אנחנו נלך דווקא עם הליונס כמנצחים, סתם בגלל שהליגה הזאת משוגעת לגמרי.

ניו אורלינס סיינטס (5-2)  – לאס ווגאס ריידרס (4-2) (ניו אורלינס, ראשון 19:00)

בלאס ווגאס עוד מאמינים שאפשר להציל את העונה, רק שכל משחק הופך לקריטי עם המאזן הדל שלהם. גורם אחד לאופטימיות הוא משחק הריצה שהתעורר מהתרדמה שאחזה בו בשלושת המחזורים הראשונים, ג'וש ג'ייקובס משיג 6 ט"ד בשלושת המשחקים האחרונים לעומת אפס בשלושת המשחקים הראשונים, הקווטרבק דרק קאר יכול להסתפק בפחות ניסיונות מסירה, ובאותם שלושה משחקים הוא לא מאבד שום כדור והרייטינג עולה בהתאם. מי שלא משרה אופטימיות היא ההגנה, שמדורגת במקום ה-26 בספיגת נקודות, ומתקשה במיוחד בלחץ על הקווטרבק.

גם אצל הקדושים העונה עדיין לא אבודה, גם בזכות המאזנים השליליים של יריבותיה לבית. ההתקפה אומנם משיגה הרבה יארדים (מקום שלישי בליגה), אבל גם מאבדת הכי הרבה כדורים בליגה, מה יכול להסביר לפחות שני הפסדים העונה. ההגנה מראה יכולת בינונית מינוס, וגם היא, כמו הגנת הריידרס מתקשה בלחץ על קווטרבק היריבה.

נתון מעניין – הסיינטס אכן רושמים הכי הרבה איבודי כדור עד כה (16), רק שהריידרס מצידם מקום אחרון בליגה בגרימת איבודי כדור. 

תחזית – תחזית לא קלה בכלל, וכל תוצאה אפשרית. נהמר שמשחק הריצה של הריידרס יכריע את המשחק לטובתם, וישאיר אותם בחיים, לפחות לעוד שבוע.

מינסוטה ויקינגס (1-5) – אריזונה קארדינלס (4-3), ראשון 19:00

הויקינגס שוכנים בבטחה בראש הבית כשהם נהנים מהירידה החדה בביצועים של גרין ביי וכמובן מזה ששיקגו ודטרויט הן שיקגו ודטרויט.
ההפסד היחידי של מינסוטה השנה הגיע מול האיגלס הבלתי מנוצחים וחמשת הנצחונות שלהם הגיעו מול קבוצות שכרגע הן במאזן שלילי. גם אין שום דבר בדרוג ההתקפה וההגנה של הויקינגים שיכול לרמז על הצלחתם במאזן (18 בהתקפה ו27 בהגנה) אבל בסופו של דבר זה מספר הW בצד ימין שקובע וכרגע מצבם מצויין.
אבל ההצלחה הזו יכולה לעמוד למבחן השבוע כשאריזונה מגיעה לעיר. אחרי נצחון טרי על ניו אורלינס בשבוע שעבר הקרדינלס מגיעים מהמדבר הרותח למדבר הקפוא אחרי 10 ימי מנוחה. הנצחון על ניו אורלינס אמנם היה מרשים אבל נבע יותר מטעויות של ניו אורלינס ואנדי דלתון שנוצלו הייטב על ידי הגנת הקרדינלס, מאשר הכוח ההתקפי שהציג קיילר מורי ומשחק הקרקע של אריזונה.
וזה מה שמעניין במשחק הזה. שתי קבוצות שלא מבריקות בדרך כלל משני צידי הכדור, עם ק"ב שונים מאוד אחד מהשני אבל זוכים לכבוד גבוה, מורי בגלל האתלטיות החמקנית שלו והיכולת לייצר ברגליו מהלכים מרהיבים, וקאזינס, אלוהים יודע למה, אבל 2 פרשנים בכירים בNFL הימרו עליו כMVP של הליגה השנה, אולי בגלל הציפיות מקאדר התופסים שלו, ג'פרסון ות'ילן.
להגנת מינסוטה יש קצת ניסיון השנה מול ק"ב רצים כשהתמודדו בהצלחה סבירה מול ג'סטין פילדס ועצרו אותו ל47 יארד אבל נפגעו קשות מק"ב עם איום כפול, כשג'יילן הרטס חרך אותם ל57 יארד ו2 ט"ד על הקרקע ובמקביל ל333 יארד וט"ד באויר. ועשיו כשקיילר מורי מגיע לעיר, שתי הקבוצות יפנו למשחק ההוא מול פילדלפיה כדי לנסות למצוא את הבלו פרינט לניצחון.
קשה לדעת מי יצא מהמשחק הזה עם הנצחון. למינסוטה חשוב לבטח את עצמם בראש הבית למקרה של התעוררות של גרין ביי ואריזונה עדיין במאבק צמוד בבית הNFC מערב שמתעקש להיות שקול.
אני אהמר על ניצחון של הקארדינלס בדיוק בגלל המשחק ההוא של מינסוטה מול ההאיגלס.

יוסטון טקסנס (2- 4)  – טנסי טייטנס (4- 2), יוסטון, ראשון 22:05

שאלת המפתח : האם טנסי כבר הבטיחה לעצמה את אליפות ה-AFC דרום?

הטייטנס הם הקבוצה היחידה במאזן חיובי בבית ה-AFC דרום וכיוון שניצחה כבר פעמיים את הקולטס העונה, היא מחזיקה יתרון של 2.5 משחקים או יותר מול שאר הקבוצות בבית. כשהקולטס מורידים לספסל את מאט ריאן ואילו הג'גוארס והטקסנס נמצאות עמוק בשלבי בניה, נראה שהטייטנס אמורים לקחת בהליכה את אליפות הבית. הם יעשו זאת כרגיל מאחורי דמותו האימתנית של דרק הנרי שלאחר פתיחה איטית של העונה השיג כבר שלושה משחקים רצופים של מעל 100 יארד וגורר את התקפת הקבוצה קדימה. התקפת המסירה משיגה רק 165 יארד למשחק (מקום 29) כשטנהיל לא טועה הרבה אך כהרגלו גם לא מבריק (השבוע יפתח במקומו הרוקי מאליק וויליס בשל פציעה). ההגנה מצוינת נגד הריצה (מקום 3) אך ממוצעת ומטה נגד המסירה – וזה מספיק מול מרבית קבוצות הליגה, ובוודאי יריבותיה לבית הדרום החלש.

יוסטון, אחת מיריבותיה לבית, היא כצפוי אחת הקבוצות החלשות בליגה. אם השנה הייתה אמורה להיות שנת מבחן לדווין מילס בעמדת הק"ב הרי עכשיו מסתבר כבר שהמועמד נכשל בבחינה – הוא נחטף כבר 5 פעמים ומשיג כמות יארדים לא גבוהה (225 למשחק) באחוזי השלמה בינוניים. כמובן שגם הצוות החלש סביבו לא תורם להצלחתו. הקבוצה משיגה פחות מ-18 נקודות למשחק (מקום 28) וההגנה שמדורגת במקום ה-30 בליגה (אם כי סופגת רק כ-22 נקודות במשחקת מקום 20) לא ממש מסייעת למאמץ.

תחזית : הגנת הריצה של יוסטון היא החלשה בליגה מה שמבטיח חגיגת יארדים וט"ד להנרי. התקפת טנסי תתקדם בעקבותיו ותשיג לא מעט נקודות גם עם וויליס כק״ב בעוד משחק ההתקפה המפוזר של יוסטון ייבלם די בקלות. ניצחון קל לטנסי שתגדיל את יתרונה בראשות הבית.

אינדיאנפוליס קולטס (1-3-3)  – וושינגטון קומאנדרס (4-3)  (אינדיאנפוליס, ראשון 22:25)

האם המשחק מול טנסי במחזור החולף היה משחקו האחרון של הקווטרבק הוותיק מאט ראיין? שילוב של יכולת ירודה ופציעת כתף הביאו את מאמן הקולטס לצאת בהכרזה שסאם אלינגר יהיה הקווטרבק הפותח בשארית העונה, וספק גדול באם ראיין בן ה-37 יחזור בכלל לשחק בעונה הבאה. מאז עזיבתו של אנדרו לוק בסוף עונת 2018, הקולטס לא מוצאים קווטרבק שיוביל את המועדון, ולאחר שההימור על ראיין נכשל נראה שגם השנה הזאת תסתיים באכזבה רבתי למועדון הוותיק מאינדיאנה. אם הקולטס עדיין רוצים להוציא משהו מהעונה הנוכחית, הם חייבים לשפר דרסטית את משחק הריצה, משום שהרץ האחורי ג'ונתן טיילור לא קרוב בכלל לרמה שראינו ממנו בשנתיים האחרונות, ובלעדיו הקולטס יכולים רק לחלום על הפלייאוף. גם הגנת הקולטס לא להיט, וחסרונו של הליינבקר המצטיין שאקיל לאונרד עקב פציעה מורגש היטב.

אצל הקומאנדרס מורגשת דווקא אופטימיות זהירה אחרי שני ניצחונות רצופים, רק שהיכולת לא מזהירה, בלשון המעטה. בדומה לקולטס, בוושינגטון מחפשים שנים קווטרבק שיוביל את המועדון קדימה, גם אצלם נראה שההימור על קארסון וונץ לא צלח, וטיילור היינקי חזר להיות הקווטרבק הפותח של הקבוצה עקב פציעת אצבע של וונץ. בהגנה המצב טוב יותר, ולמרות חסרונו של צ'ייס יאנג, שמתאושש מניתוח לשיחזור הרצועות בברך, וושינגטון היא אחת מהקבוצות המובילות בליגה בלחץ על הקווטרבק.

נתון מעניין – לג'ונתן טיילור יש רק ט"ד אחד העונה. בעונה הקודמת אחרי שבעה מחזורים היו לו תריסר שכאלה.

תחזית –  מפגש של שתי קבוצות עם בעיות דומות, שצריכות מאוד ניצחון להמשך הדרך. אחרי מאבק די צמוד, תהיה זאת הקבוצה הביתית שתרשום את הניצחון המיוחל, הראשון של אלינגר ב- NFL.

סיאטל סיהוקס (3-4)  – ניו יורק ג'ייאנטס (1-6)  (סיאטל, שני 22:25)

מפגש מעניין בין שתי קבוצות מקצוות היבשת, שמצליחות העונה מעל ומעבר לציפיות ולהערכות.

בצד המערבי ניצבים להם הסיהוקס, שנהנים מרנסנס מפתיע של הקווטרבק ג'ינו סמית', שמשכיח לחלוטין את עזיבתו של ראסל ווילסון, ויחד איתו ההתקפה ניצבת במקום החמישי בליגה בנקודות, מרשים. גם משחק הריצה אינו קוטל קנים, כאשר דווקא הרוקי קנת' ווקר, הרץ השני בהיררכיה, הוא הרץ הבולט העונה, עם משחק מדהים מול הצ'רג'רס במחזור הקודם. ההגנה היא החוליה החלשה בשרשרת, בעיקר כנגד הריצה, נתון מדאיג בהתייחס ליריבה במחזור זה.

משום שהקבוצה היריבה מהצד המזרחי של המפה, מציגה את סקואן בארקלי, אחד הרצים הטובים בליגה היום, שחוזר בענק אחרי עונת נפל, ומוביל את הליגה בניסיונות ריצה וביארדים כוללים. בגזרת הקווטרבק דניאל ג'ונס המצב פחות מרשים, אבל רואים שיפור באחוזי ההשלמה ובאיבודי הכדור, ותאמינו או לא, ג'ונס מוביל את הליגה בדרייבים שהובילו לניצחון, עם חמישה כאלה.

נתון מעניין – לג'ינו סמית' יש העונה 73.5 אחוזי השלמה  (מקום ראשון בליגה), לעומת ממוצע קריירה עד השנה של פחות מ- 60%.

תחזית – מזג האוויר בסיאטל צפוי להיות סגרירי וקר (כמה מפתיע), שתי הקבוצות ירוצו הרבה, ויתפתח לו משחק שווה כוחות. בסופו של משחק, ויחד עם הדחיפה האדירה של הקהל המקומי, יהיו אלו הסיהוקס שייקחו את כל הקופה, וימשיכו להוביל את הבית המערבי גם השבוע.

לוס אנג'לס ראמס (3-3) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-3), ראשון 10:25

הראמס, אחרי שבוע ביי, בו היה להם אולי זמן לחשוב מה בדיוק לא עובד השנה בהתקפה שלהם (אהמ, אהמ, משחק הריצה לא קיים. מקום 31 בליגה), מארחים את סן פרנסיסקו למשחק שהייתי רוצה לקרוא לו אחת היריביויות הקלאסיות של הNFL, אבל הוא לא ממש היה יריבות שקולה לאורך השנים האחרונות.
נראה שכל פעם ששתי הקבוצות נפגשות בעונה הסדירה, קייל שאנאהן יודע בדיוק על איזה נקודות ללחוץ כדי לנצח את שון מקווי.
כמובן שהצוחק האחרון היה מקווי כשזכה לניצחון הקריטי והקובע באליפות ה NFC שנה שעברה שסללה להם את הדרך לאליפות הסופרבול, אבל סוג של רוויה של לאחר אליפות והעובדה שבמפגש הראשון שלהם השנה, לוס אנג'לס הוכתה שוב שוק על ירך במשחק בו לא הצליחו להבקיע ט"ד אחד, הופכות את המשחק הזה לקשה ועם מטען רגשי עודף.
אבל גם סן פרנסיסקו סובלת מסוג של התמוטטות כששבוע שני הם נראים פשוט לא מוכנים. מכת הפציעות ממשיכה לתת את אותותיה כשדיבו סמואל לא יהיה זמין למשחק הזה (כמו כן גם קייל יוזצ'ק עמנואל מוזלי ודרה גרינלו) אבל מצד שני, לכריסטיאן מקפרי, הרכש החדש והנוצץ, היה שבוע שלם עם ספר המהלכים של שאנאהן.
ההגנה של הניינרס, שנשמה אויר פסגות בראש הדירוגים של הליגה, מתחילה לאבד גובה בצורה חדה כשהיריבות מוצאות דרכים לעקוף אותה בקלות, וזו לא אותה חוליה שהראמס פגשו לפני חודש.
נראה שגם הפעם לסן פרנסיסקו לא יהיו תשובות לקופר קאפ וההתקפה שלהם לא מצליחה לבנות תוכנית משחק טובה מספיק שיכולה להביא לידי ביטוי את קאדר הנשקים המוכשר והמאיים שברשותם. שאנהן אולי גאון בתכנון מהלכים (לא בטוח שבקריאתם) אבל המוציא לפועל  הראשי שלהם, ג'ימי גארופולו, לא ממש עומד במשימה. וכשהתוכנית נגמרת, שם הכשירון וראיית המגרש צריכים לבוא לידי ביטוי, וזה כנראה מה שחסר.
שון מקווי יזכה השבוע סוף סוף לניצחון ויסיר את הקוף המעצבן הזה מעל כתפו.

בפאלו בילס (1-5)  – גרין ביי פאקרס (4-3)  (בפאלו, שני 02:20)

המשחק שחותם את משחקי יום ראשון היה אמור להיות מפגש צמרת, רק שבכושר הנוכחי של שתי הקבוצות הוא יכול להתפתח למשחק במעמד צד אחד בלבד.

בגרין ביי סופרים שלושה הפסדים ברצף, ההתקפה בינונית למדי, וארון רודג'רס עובר את אחת העונות הפחות טובות בקריירה הארוכה שלו. משחק הריצה, שהיה יעיל בתחילת העונה, הולך ומתדרדר, עד לשפל עונתי של 38 יארדים במחזור הקודם מול הקומאנדרס. בהגנה אליה וקוץ בה. הגנת המסירה ממש טובה ומדורגת ראשונה בליגה בספיגת יארדים, אבל בריצה הפאקרס סופגים יארדים בקצב, ובשלושת ההפסדים האחרונים ליריבות היו יותר ניסיונות ריצה ממסירה. בליגה הזאת משלמים ביוקר על חולשות שכאלה.

הבילס אומנם לא רצים הרבה, רק שזה לא משנה להתקפה שמשיגה הכי הרבה יארדים בליגה, ונמצאת במקום השני בצבירת נקודות. ג'וש אלן מופקד על מכונה משומנת ויעילה, ושיתוף הפעולה עם התופס סטפון דיגס נראה לעיתים כבלתי ניתן לעצירה.

בהגנה בכלל חגיגה. הבילס סופגים הכי מעט יארדים ונקודות, משיגים הכי הרבה חטיפות, והנה לכם ההגנה מספר אחת בליגה. הרכש החדש וון מילר השתלב נפלא בקבוצתו החדשה, ועם שישה סאקים הוא מוביל את הקבוצה בקטגוריה זו.

נתון מעניין – הבילס בדרך הנכונה לזכות באליפות בית שלישית ברציפות. בפעם הקודמת שזה קרה העונה הסתיימה בהופעה היסטורית בסופרבול.

תחזית – הליין בסוכנויות ההימורים לטובת הבילס הוא הגדול ביותר במשחקי המחזור, עד כדי כך הפער בין שתי הקבוצות. אז אנחנו הולכים עם הבית, ניצחון לאלן ולהקתו.

קליבלנד בראונס (2- 5) – סינסינטי בנגלס (4- 3), קליבלנד, הלילה בין שני לשלישי 02:15

שאלת המפתח : האם אחרי הפתיחה הצולעת, סינסינטי חוזרת להיות מועמדת לסופרבול?

בעקבות ההגעה לסופרבול האחרון, פתחה סינסינטי את העונה עם ציפיות גבוהות רק כדי להתרסק עם שני הפסדים תמוהים (לפיטסבורג החלשה ולדאלאס נטולת דאק פרסקוט). קו ההתקפה המושמץ, שהיה נקודת התורפה בעונה שעברה וחוזק משמעותית בפגרה, המשיך להיפרץ כשג׳ו בורו ספג 13 (!) סאקים בשני ההפסדים. עם זאת, מאז המצב התייצב, הקבוצה השיגה 4 נצחונות ב-5 מחזורים, בורו סופג ״רק״ 2 סאקים למשחק והתקפת המסירה הנפיצה מתחילה להניב פירות. בורו משיג מעל 300 יארד למשחק באחוזי השלמה טובים ונחטף רק פעם אחת בחמשת המשחקים האחרונים, ג׳מאר צ׳ייס נכנס לקצב של שלהי העונה שעברה (צבר 260 יארד בשני המשחקים האחרונים) אבל אז נפצע וייעדר כמה שבועות, אבל גם בלעדיו מכונת ההתקפה של סינסי מתחילה לתקתק בקצב מהיר. ההגנה עושה בשקט את שלה (מדורגת שישית בליגה, עם איזון טוב בין מסירה לריצה) והבנגלס מתחילים להיראות כמו הקבוצה הטובה ביותר ב-AFC (חוץ מהבילס והצ׳יפס, שמהוות רמה משל עצמן). עם עוד קצת שיפור בקו ההתקפה ומשחק הריצה, היא בהחלט יכולה לצמצם את הפער משתי המובילות.

קליבלנד כנראה בדרך לוותר על העונה הזו, ומחכה לסיום ההשעיה של דשון ווטסון כדי להתחיל להבין איך תיראה בעונה הבאה. ג׳קובי בריסט לא מצליח להימנע מטעויות (6 ט״ד מול 5 חטיפות, רייטינג 82), הקבוצה סופגת הפסדים צמודים בזה אחר זה (4 מ-5 ההפסדים של הקבוצה היו בהפרש של 3 נקודות או פחות) וההגנה מדורגת במקום ה-28 בליגה. בסביבה כזו אפילו העונה המופלאה של ניק צ׳אב (שמוביל את הליגה ביארדים על הקרקע עם 740 יארד כוללים ביעילות של 6 יארדים לניסיון ריצה) הולכת לאיבוד.

תחזית :  שתי הקבוצות מגיעות למשחק במומנטום הפוך לחלוטין – סינסינטי ברצף נצחונות ומורל גבוה בעוד קליבלנד מגיעה אחרי ארבעה הפסדים. ב-NFL המשוגע של השנה זה כנראה מסמן על ניצחון מפתיע לבראונס… אבל נהמר בכל זאת על ניצחון לקבוצה העדיפה בשני צידי המגרש – ניק צ׳אב אמנם יצליח גם השבוע להשיג את היארדים שלו אך בורו וחבורת התופסים שלו ישיגו יותר מדי נקודות באוויר מכדי שבריסט והבראונס יוכלו להשתוות אליהם. ניצחון בהפרש של 10 נקודות לסינסינטי.