מאת צוות הופס פוטבול – עידו רבינוביץ, שחר דלאל ויניב שושני.

בליגה הצמודה והדרמטית ביותר בעולם, כמעט ואין משחקים קלים, וגם קבוצות חלשות נותנות את הנשמה והגוף בכל משחק. מתוך 16 משחקים במחזור השלישי, שמונה הסתיימו בפער של ט"ד או פחות, חלקם בפער של שער שדה או פחות. עם תום המחזור שתי קבוצות מפתיעות נותרו ללא הפסד, ורק שתי קבוצות נשארו ללא ניצחון. צוות הופס מסכם עוד מחזור פוטבול מרתק, תהנו.

מיאמי דולפינס (0-3) – באפלו בילס (1-2) 19-21

מיאמי שמרו על מאזן מושלם, ניצחו את המועמדת הבכירה לזכייה בסופרבול והפכו למועמדים לגיטימיים לפלייאוף, אבל כל מה שנזכור מהמשחק הזה הוא ה-butt punt של תומאס מורסד, שהוביל לסייפטי וקבע את תוצאת המשחק. 

אבל היה גם משחק. ג'וש אלן היה נהדר כהרגלו, עם 400 יארד ושני טאצ'דאונים (ועוד 47 יארדים על הקרקע) בעוד משחק שמחזק את המעמד שלו כ-MVP של העונה, אבל לא הצליחו להוביל את קבוצתו לדרייב ניצחון בדקות הסיום (לאחר הסייפטי של מיאמי), והזמן נגמר לפני שהספיק לעשות ספייק ולעצור את השעון בטווח שער שדה.

בצד השני רואים את מגע הקסם של מייק מקדניאל, ופתאום גם טואה נראה כמו ק"ב מוביל בליגה, ולמרות שורה סטטיסטית בינונית מאוד (186 וט"ד) היה גורם מרכזי בניצחון. עם זאת, מה שנזכור מהמשחק הזה הוא את החזרה התמוהה שלו למגרש לאחר שיצא בעקבות זעזוע מוח.

ניו יורק ג'טס (2-1) – סינסינטי בנגלס (2-1) 27-12

הבנגלס הגיעו לניו ג'רזי למפגש עם הקבוצה שהיממה אותם בשנה שעברה במשחק מייק וייט המפורסם במטרה להימנע מפתיחה של שלושה הפסדים רצופים, ישר אחרי ההגעה לסופרבול.

ג'ו בורו הגיע עם קרח בורידים, מסר ל-3 ט"ד ו-275 יארד ללא איבודים. ואולי הנתון החשוב ביותר: 2 סאקים בלבד כל המשחק, שניהם הגיעו כאשר הכתומים החזיקו ביתרון גדול. הסילונים המשיכו להיאחז על כתפיו של ג'ו פלאקו, שמסר עד כה העונה 901 יארד באוויר (מקום חמישי בליגה) ממשיך לספק את הנתונים שלו בעיקר בזמנים לא רלוונטיים וביעילות נמוכים (מחוץ לטופ 35 ביארד פר מסירה). ללא הקאמבק ההזוי נגד הבראונס, הג'טס היו מגיעים למשחק נגד הסטילרס בראשון ללא ניצחונות. גם אחרי הגנת הפלדות, לא מצפה להם דרך קלה עם מפגשים נגד הדולפינס בבית והפאקרס בחוץ.

הבנגלס, עם ניצחונם הראשון העונה, פייבוריטים ב-1.5 נגד הדולפינס ביום חמישי הקרוב. יהיה מעניין הקרב בין בורו לטאנגווילואה שטרם הפסיד העונה.

ניו אינגלנד פטריוטס (2-1) – בולטימור רייבנס (1-2) 37-26

משחק שהפתיע וסיפק תצוגה מסקרנת מבחינה התקפית הסתיים בניצחון פנטסטי של למאר ג'קסון וחבריו במסצ'וסטס.

ג'קסון ניסה פחות מ-30 מסירות ועדיין צבר 4 ט"ד באוויר וגם הוסיף עוד אחד על הקרקע, 12 הטאצ'דאונים שלו זו כמות שגדולה מ-30 קבוצות בליגה, רק הדטרויט ליונס השיגו יותר ט"ד קולקטיבית.

מאק ג'ונס והפאטס שמרו את המשחק צמוד וירדו להפסקת המחצית בפיגור נקודה בלבד, אבל רבע שלישי נהדר של בולטימור העלה אותם ליתרון שני פוזשנים שגמר את הסיפור. מאק ג'ונס נחטף 3 פעמים ללא ט"ד במסירה, האם הפציעה שחווה בשבוע הראשון עדיין מדאיגה?

מינסוטה ויקינגס (1-2) – דטרויט ליונס (2-1) 24-28

יופי של משחק התפתח בדום של מינסוטה, כאשר הליונס משתלטים על הרבעים האי זוגיים, ולעומתם הויקינגס רושמים נקודות רק ברבעים הזוגיים. דטרויוט פתחה את המשחק בסערה, עם המשך ישיר לכושר הטוב של שני המשחקים הקודמים. ברבע השני הויקינגס חוזרים ומשווים את התוצאה, רק בשביל לראות את הליונס בורחים שוב לפער של 10 נקודות לקראת סיום הרבע השלישי. מרגע זה קירק קאזינס והויקינגים שלו משחקים כמו שהאוהדים שלהם מצפים לראות, רושמים שני ט"ד ללא מענה, סוגרים את המשחק עם חטיפה על קו החמישה יארדים שלהם, ומשאירים את הליונס רק עם המחמאות, אבל בלי הניצחון.

טנסי טייטאנס (2-1) – לאס ווגאס ריידרס (3-0) 22-24

שתי קבוצות שהגיעו לעונה החדשה עם הרבה ציפיות נחתו בטנסי בשבוע 3 ללא ניצחונות כלל. הטייטאנס חמקו עם ניצחון בשיניים נגד דרק קאר ועוזריו, אבל זה היה צמוד מדי והגיע ממש עד המהלך האחרון בו קאר ניסה למצוא את הטטיט אנד העילאי שלו, דארן וולר, במאחורה של האנדזון, ונכשל.

מאק הולינס, שהרג את העונה של הריידרס ב-2020 עם התפיסה שלו למסירה הפסיכית של ראיין פיצפטריק בשבוע 16 נגד הדולפינס, הספיק מאז להצטרף לחברה בשחור כסוף ונתן הצגה עם 158 יארד, ט"ד ואפילו השלמת מסירה בעצמו. הוא עזר לריידרס לחזור לאחר פיגור 14 בירידה לחדרי ההלבשה אך לבסוף זה לא הספיק.

הטייטאנס, למרות הניצחון, לא יכולים להיות מרוצים מדי. ללא נקודות במחצית השנייה, בנוסף לעובדה שהקולטס והג'אגס ניצחו משחקים קשים מאוד נגד הצ'יפס והצ'ארג'רס בהתאמה, הם צריכים להיות מאוד מודאגים לגבי מיקום הכתר של הבית הזה בסיום העונה.

וושינגטון קומאנדרס (2-1) – פילדלפיה איגלס (0-3) 24-8

האיגלס נותרו כעת כקבוצה היחידה ב-NFC שמחזיקה במאזן מושלם. ג'יילן הרטס ממשיך את העונה היוצאת מן הכלל שלו, עם שיפור ניכר מאוד במשחק המסירה וראיית המגרש, מסר ל-22/35 עם 340 יארד, 3 ט"ד ללא חטיפות. כל זאת ביום מאוד חלש של משחק הריצה, שלו ושל חבריו לבאקפילד. דוונטה סמית' היה מפלצתי עם 169 יארד ב-8 תפיסות, חלקן אקרובטיות להפליא, והוא ממשיך למצב את עצמו כרסיבר עילית לצידו של איי.ג'יי בראון שנתן משחק סוליד משל עצמו.

כל הנקודות של פילי הגיעו ברבע השני, וכל הנקודות של הקומיז הגיעו ברבע האחרון כשהמשחק היה גמור כבר מזמן.

קרסון וונץ נכשל חרוצות במשחק החזרה שלו לפילדלפיה לראשונה במדי וושינגטון, השלים 25/43 בלבד ללא ט"ד. וונץ התחיל את העונה טוב עם ניצחון על הג'אגס העיקשים, אבל בשני המשחקים האחרונים הוא חזר לפורמה שראינו ממנו בשנים האחרונות לאחר הפציעה הורסת הקריירה שחווה אי שם בעונה בה האיגלס קטפו את הלומברדי.

שיקאגו ברס (1-2) – יוסטון טקסנס (1-2-0) 20-23

מאמן הטקסנס לאבי סמית' הגיע להתארח בסולדג'ר פילד, ופגש את הקבוצה אותה הוביל לסופרבול ב-2006, אך כמו בפעמים הקודמות, הוא לא הצליח לחזור עם ניצחון. הפעם המפגש היה פיקנטי הרבה יותר, מכיוון שבצד השני עמד מאט אברפלוס, שגדל על ומיישם את ערכי המשחק של סמית' וכך קיבלנו משחק בין המורה לרבו.

המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, אם כי הוא נשאר צמוד עד לרגעים האחרונים, כשקיירו סנטוס משיג את שער הניצחון עם אפס על השעון, לאחר חטיפה של רוקוואן סמית' בחלק המגרש של יוסטון. בפעם השלישית בשלושה משחקים מתחילת העונה, הברס הסתמכו על משחק הריצה שלהם וסיימו עם 281 יארדים על הקרקע – הנתון הגבוה ביותר מאז 1984. הסיבה? יכולת חלשה מאוד של ג'סטין פילדס שסיים עם 106 יארד בלבד ושתי חטיפות.

בצד השני דייויס מילס שמר את הטקסנס במשחק (245 יארד, ט"ד ו-2 חטיפות), אבל כרגיל לא הופיע לרבע האחרון וכאמור האינטרספשן שלו בדקות הסיום הוביל לשער השדה המנצח. חליל הרברט היה המוביל בצד המנצח עם 157 יארדים על הקרקע ו-2 ט"ד.

אינדיאנפוליס קולטס (1-1-1) – קנזס סיטי צ'יפס (1-2) 17-20

אולי ההפתעה הגדולה של המחזור, כשהקולטס הכבויים (לפחות בשני המחזורים הראשונים) הצליחו לנצח את אחת המועמדות העיקריות לתואר העונה, ושמרו את פטריק מהומס והתקפת הצ'יפס על 17 נקודות בלבד.

במשחק שלא התעלה לרמה גבוהה, אינדי בראשותו של מאט ראיין הצליחו להוביל לדרייב ניצחון בשניות הסיום, כשמצא את ג'ילאני וודס במסירה ל-12 יארד, ושנתן להם W ראשון העונה ואת המאזן המרשים 1:1:1.  

ראיין סיים את המשחק עם 222 יארד ושני טאצ'דאונים, בעוד ג'ונתן טיילור נותן משחק חלש יחסית עם 71 בלבד, אך מצליח לשמור על הקולטס בתמונה ו"לבזבז" מספיק זמן מהשעון. בצד השני פטריק מהומס סיים עם 262 יארד ט"ד וחטיפה, וגם עם הרבה סימני שאלה האם ההחלטה לוותר על רסיבר דומיננטי היתה נכונה.

קרוליינה פנת'רס (2-1) – ניו אורלינס סיינטס (2-1) 14-22

אולי המשחק הגרוע של המחזור, עם תצוגה מחפירה של שתי ההתקפות, שמעלה סימני שאלה רציניים לגבי המשך הקריירה של שתי הבחירות הראשונות בעבר. אומנם בייקר מייפילד השיג ניצחון ראשון במדי הפאנת'רס, אבל הוא סיים עם 170 יארד בלבד וט"ד, בתצוגה שבטוח ירצה לשכוח.

בצד השני, ממשיכים להתגעגע לדרו בריס, לאחר שג'יימיס ווינסטון סיים עוד משחק טיפוסי עם 353 יארדים, ט"ד, אבל בעיקר שתי חטיפות. עם זאת, הדבר החיובי היחיד שאולי נזכור מהמשחק הזה הוא הפריצה של הרסיבר הרוקי, כריס אולבה, שסיים עם 147 יארד בתשע תפיסות.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (2-1) – ג'קסונוויל ג'גוארס (1-2) 38-10

ג'קסונוויל? ג'גוארס?? הפרשנים והאוהדים משפשפים עיניים בתימהון, היגוארים מביסים בפעם השניה ברציפות קבוצה עם יומרות פלייאוף, הגנת הריצה ממוקמת במקום הראשון בליגה, וטרבור לורנס נראה פתאום כמו כל מה שציפו ממנו להיות.

אחרי רבע ראשון מאופס, הג'גוארס עלו ראשונים על לוח התוצאות בתחילת הרבע השני, ולא הביטו לאחור יותר, עם פער שתפח לו עד ל- 28 נקודות (!). הצ'רג'רס מצידם מתחילים להיכנס ללחץ אחרי כל הציפיות לפני תחילת העונה, ותבוסה שכזאת בבית לא ממש עוזרת להפגת הלחצים.

לורנס מסיים עוד משחק עם רייטינג תלת ספרתי, הקו הקדמי של ההתקפה נראה מצוין גם בהגנה על הקווטרבק וגם בפתיחת נתיבים למשחק הריצה בכיכובו של ג'יימס רובינסון. ההגנה כאמור עושה את שלה, בעיקר בעצירת הריצה, ובג'קסונוויל לא מפסיקים לחייך.

טמפה ביי באקנירס (1-2) – גרין ביי פאקרס (1-2) 14-12

אולי המשחק האחרון בהיסטוריה בין בריידי ורודג'רס הסתיים לטובת הצעיר במשחק בו שלטו ההגנות של שתי הקבוצות.

שני הדרייבים הראשונים דווקא היו בסימן התקפה, בריידי הצליח להוביל לשער שדה של ראיין סוקופ שפתח את לוח התוצאות, ואיי-רוד החזיר לו עם ט"ד לרומאו דובס הצעיר המבטיח. הפאקרס הספיקו לשים עוד 7 נקודות לפני ש-2 פאמבלים ו-2 פאנטים סיימו את המחצית הראשונה. טום בריידי, כרגיל, הצליח להישאר במשחק ועם 18 שניות לסיום הזמן החוקי, מצא את ראסל גייג' באנדזון כדי לקצץ את ההפרש ל-2 נקודות עם אפשרות לשלוח את המשחק להארכה. מספר 12 באדום ניסה לשים את הכדור בידיו של גייג' פעם נוספת, אך מהלך נהדר של דוונדרה קמפבל מנע את תוספת הזמן והעלה את ראשי הגבינה למאזן חיובי ראשון לעונה בזמן שהבאקס ירדו מופסדים לראשונה השנה.

אריזונה קארדינלס (2-1) – לוס אנג'לס ראמס (1-2) 20-12

שתי קבוצות עם ציפיות פלייאוף ומאזן חצוי נפגשו במדבר במשחק חשוב מאוד עבורן, ובסופו של משחק האלופים מלוס אנג'לס סופרים ניצחון שני ברציפות, אחרי הפסד במחזור הראשון.

אריזונה שלטה בשעון, השיגה יותר יארדים ועדיין "הצליחה" להפסיד. איך? הרבה בגלל ההגנה של הראמס, שהצליחה לעצור את קיילר מורי בשליש האחרון של המגרש, וגרמה לקארדינלס להסתפק בארבעה שערי שדה בלבד, ללא שום ט"ד לרפואה. התקפת הראמס לעומת זאת היתה יעילה למדי, עם חלוקה טובה בין נסיונות ריצה ומסירה, ומת'יו סטאנפורד אמנם לא השיג ט"ד, אבל גם לא איבד שום כדור, אחרי חמישה כאלו בשני המשחקים הקודמים.

סיאטל סיהוקס (2-1) – אטלנטה פאלקונס (2-1) 27-23

בהתמודדות בין שתי קבוצות חלשות למדי לא צפינו ברמה גבוהה של ביצוע, ובכל זאת קיבלנו משחק עם חילופי יתרון, דרמות וניצחון ראשון העונה לקבוצה מג'ורג'יה.

איך אומר הביטוי העממי, אטלנטה פשוט "טחנה" את סיאטל על הקרקע בראשותו של הרץ האחורי הוותיק קורדארל פטרסון, השאירה לסיהוקס רק 16 דקות של התקפה, וכנראה שהשנה נראה את הפאלקונס רצים הרבה יותר משנים עברו.

במשחק עצמו קיבלנו נדנדה של חילופי יתרון, כאשר חצי דקה לסיום הרבע השלישי הפאלקונס משיגים ט"ד אחרי שתי ריצות אדירות של פטרסון, מאבדים כדור קריטי בפאמבל חמש דקות לסיום המשחק, ולמזלם מצליחים לחטוף זריקת ייאוש של ג'ינו סמית' על סף האנד זון דקה וחצי לסיום המשחק.

באטלנטה חוגגים ניצחון ראשון העונה, ובסיאטל מבינים שזאת הולכת להיות עבורם עונה ארוכה ארוכה.

דנבר ברונקוס (1-2) – סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (2-1) 10-11

אם תלחשו את השם ראסל ווילסון לאוהדי הניינרס, תראו איך הם יחלו לנוע בחוסר נוחות מופגן. גם כשהוא במדי הברונקוס החדשים, הקווטרבק הוותיק חיכה לרגע הנכון בשביל להנחית את מהלומת המחץ על יריבתו הותיקה. במשך שלושה רבעים ווילסון לא היה טוב, יחד עם כל התקפת הברונקוס, ופתאום קיבלנו ממנו דרייב מופתי של שמונים יארדים בשש דקות ארוכות ארוכות, עם הניידות המפורסמת שלו, ומסירות קטלניות שבריר שניה לפני ששחקן ההגנה מגיע אליו. לניינרס היו עוד שני נסיונות לנצח את המשחק, אחד הסתיים בחטיפה, השני עם פאמבל, וככה בערך נראית העונה של סאן פרנססיקו עד כה.

הברונקוס לא נראים טוב מבחינה התקפית כבר משחק שלישי, וכרגע מסתמכים בעיקר על הגנה מרשימה שלא ספגה יותר מ-17 נקודות בשום משחק.

גם הניינרס מתהדרים בהגנה חזקה מאוד שכאמור חנקה את דנבר במשך שלושה רבעים, אבל משהו בהתקפה פשוט לא זורם, ולקייל שאנאהן יש עבודה רבה לעשות אם הוא רוצה להעפיל לפלייאוף.

דאלאס קאובויס (1:2) – ניו יורק ג'איינטס (1:2) 16-23

הרבה רייטינג היה ל-ESPN בזכות האוהדים של שתי הקבוצות, אך מעט מאוד אוהדים ניטרלים נשארו  אחרי שהמחצית הסתיימה ב-3:6 לבוקרים.

במחצית השניה ההתקפות התחילו להתעורר והענקים כבר עלו ליתרון 6:13, אבל קופר ראש השלים 12 מ-13 המסירות הבאות שלו, והוביל את דאלאס פעמיים לאנדזון כדי לסגור את הסיפור.

215 יארד וט"ד לראש שהתבסס על משחק הריצה של קבוצתו (103 יארד לטוני פולארד, 73 וט"ד ליחזקאל אליוט). בצד השני, 196 יארד וחטיפה לדניאל ג'ונס, 81 יארדים על הקרקע וט"ד לסקון בארקלי