שבת בבסיס: וזאת למשתפר / יוני לב ארי

אוטוטו אנחנו מגיעים לנקודת האמצע – פגרת האול סטאר, כש-81 משחקים יהיו מאחורינו. לא יאמן שכבר חצי עונה עברה. אז במקום להיות שלילי, ולחפש את השחקנים שעד כה אכזבו, החלטתי להתרכז דווקא באלה שהפתיעו אותנו לטובה, והרימו את הממוצעים שלהם למקומות לא צפויים. להלן – רשימת עשרת המשתפרים של החצי הראשון של העונה.

מרטין פרז (צילום: elnuevodiario.com.do)

שחקני עמדה (תרגום משעשע ל-Position Players):

טומי אדמן, סיינט לואיס קארדינלס

רבים מחשיבים את ה-WAR לנתון הסטטיסטי שמצביע יותר מכל על התרומה של השחקן לקבוצה. החבר אדמן תופס את המקום הראשון בכל המייג'ורס בנתון הזה, עם 4.5 בסך הכל. מדובר בנתון מצטבר, כך שאם הוא ימשיך בקצב הזה, הוא יסיים את העונה סביב ה-9. בעונה שעברה הוא נעצר על 3.7, כשהשיא שלו בקריירה עומד על 3.9. לצורך ההשוואה, שני השחקנים שאמורים להתחרות על ה-MVP באמריקן ליג, יורדן אלווארז וארון ג'אג', עומדים על 3.7 כל אחד מהם בלבד.

טומי אדמן. WAR ושלום (צילום: birdsontheblack.com)

ג'ף מקניל, ניו יורק מטס

הליינאפ של המטס מפוצץ בשחקנים מצוינים. פיט אלונסו, פרנסיסקו לינדור, סטארלינד מארטה, מארק קאניה או אדוארדו נימו. בין לבין תמצאו את מקניל, שבעונה שעברה חבט 251. מסכן. והנה, חלפה לה שנה, ופתאום ה-"פרוטקשן" שהוא מקבל העלה את ממוצע החבטות שלו ל-323., מקום שישי בכל המייג'ורס, לפני שחקנים כמו ארון ג'אג' או ברייס הארפר.

ומה שהכי נחמד זה, שלא מעט מהפרודאקשן הזה מגיע מהחלק התחתון של הליינאפ. ב-19 משחקים בהם הוא פתח שמיני, חבט מקניל 413., עם הום ראן אחד ו-12 RBI. לרוב, אם הוא לא חובט שמיני הוא עולה חמישי, ומשם הוא מייצר ממוצע חבטות של 286., בהחלט מצוין.

כמה פעמים מקניל ספר עד עשר, ושום דבר לא קרה? (צילום: th.bing.com)

אלחנדרו קירק, טורונטו בלו ג'ייז

קצת בדומה לסיפור הקודם, קירק מוקף אף הוא בתותחים מכל הסוגים, אי שם בקבוצה מקנדה. אך מי מוביל את המפלצת הזאת בממוצע חבטות, OBP ו-OPS? ניחשתם נכון. קירק מייצר שורה של 319., 411. ו-925. בהתאמה בנתונים האלה, קפיצה משמעותית מהעונה הקודמת (242., 328. ו-764.). הוא אמנם רק בן 23, ובעונתו השלישית במייג'ורס, אך עדיין, מדובר באחלה קפיצה.

הגיע לעבוד העונה. קירק (צילום: albat.com)

אנדרו בננטנדי, קנזס סיטי רויאלס

הווטראן בן ה-27 כבר עשה כמה דברים בקריירה שלו, כולל אליפות עם בוסטון ב-2018 וכפפת הזהב מהשדה השמאלי בעונה שעברה במדי הרויאלס. הוא גם סיים מקום שני ברוקי השנה ב-2017. אך לחבוט 300. ומעלה? זה עוד לא היה לו בקריירה. נכון להיום בננטנדי חובט 305., כשכמעט חצי עונה מאחורינו, אחרי שב-2021 הוא נעצר על 276. מסכן.

יש סיבות לחייך. בננטנדי (צילום: masslive.com)

סי.ג'יי קרון, קולורדו רוקיז

אין ספק, הנופים באיזור דנבר בהחלט יוצאי דופן. אך יש פלוס יותר גדול מזה לשחקני בייסבול שמגיעים לשחק במדי הרוקיז, אל מול הרוקי מאונטיינז – המספרים ההתקפיים ב-קורס פילד. ב-76 משחקים חבט קרון 17 הום ראנס, מה שיביא אותו לקרוב ל-40 בסיום העונה. עד היום הוא לא עבר את ה-30, כשגם זה קרה אי שם ב-2018. הוא גם חובט העונה 295., משמעותית הכי גבוה בקריירה (השיא הקודם נקבע בשנה שעברה, 281.).

גם הבאט פליפ חביב. קרון (צילום: chatsports.com)

זורקים:

מרטין פרז, טקסס ריינג'רס

אולי הראשון ברשימה הזו. רק להסתכל על ה-ERA קריירה, ו-ERA של העונה הנוכחית, וזה אומר הכל. עד שהחלה עונת 2022 ייצר הסטארטר בן ה-31 מספר לא מרשים של ERA – לא פחות מ-4.71. והעונה? 2.22 מדהים. עד לעונה הנוכחית פרז הוליך 401 שחקנים ב-1,102 אינינגים, שזה 0.36 לאינינג. העונה? המספר הזה ירד ל-0.24. בהחלט חתיכת שינוי…

ואולי נתון השיא – הום ראנס. עד לתחילת 2022 הרשה פרז 131 הום ראנס באותם 1,102 אינינגים, 0.12 לאינינג. והעונה? הוא הרשה שניים בלבד – 0.02 מטורף לאינינג. וואו. רוצים עוד מספר? קחו את ה-WAR. מ-2018 הוא ייצר ביחד, ארבע עונות 1.2. בחצי העונה הנוכחית? 3.

"ה" משתפר של העונה. פרז (צילום: fantasy.fangraphs.com)

סנדי אלקנטארה, מיאמי מארלינס

הסטארטר של החבורה מפלורידה תמיד נחשב לאחלה פיצ'ר שבעולם. עם ERA קריירה של 3.49 בהחלט מדובר בשחקן ששווה לשים אליו לב. אך העונה הלב לא מספיק, צריך לשים קצת יותר מזה. עם ERA מטורף של 1.95, כשהוא מרשה חצי הום ראן לתשעה אינינגים בלבד (0.9 בעונה שעברה), קשה שלא להתרשם מהאייס בן ה-26 של מיאמי.

לכו תראו אותו זורק. אלקנטרה (צילום: actionnetwork.com)

נסטור קורטז, ניו יורק יאנקיז

אין ברשימה הזו יותר משחקן אחד מכל קבוצה. אצל אהובתי היתה התלבטות, גם חוסה טרוויניו נותן מספרים מפתיעים, ובגדול, כל הרוטיישן למעט גאריט קול מפתיעים. אך נראה שנסטי מעל כולם. לאורך רוב הקריירה הוא רשם ERA שמתאים יותר לממוצעי נקודות של שחקני כדורסל. אך העונה הוא אחד הטובים בליגה, עם ERA של 2.51, ו-9.7 סטרייק אאוטס לתשעה אינינגים. הוא לא מוביל אף עמודה סטטיסטית, אך נמצא ברובן.

אפילו חולצה יש על שמו. קורטז (צילום: picclick.com)

ארון נולה, פילדלפיה פיליס

מאז 2018 מתקשה נולה לשחזר את היכולת מתחילת הקריירה. אך העונה משהו השתנה. ERA של 2.98, מתחת ל-3 לראשונה מאז 2018 (בשלוש העונות האחרונות הוא היה מעל ל-4), שנובע מכך שהוא הוריד את ההולכות בתשעה אינינגים מ-2.6 ל-1.2, ואת ההום ראנס בתשעה אינינגים מ-1.3 ל-0.9. וכל זה בקבוצה בה פיצ'ינג זו יותר קללה מברכה..

אאוץ', היד. נולה (צילום: Section 215)

דילן סיס, שיקגו ווייט סוקס

שום דבר לא עובד העונה בשיקגו. חוץ מדילן. האיש שנכנס ל-2021 עם ERA של 4.39, ומייצר העונה 2.56. סיס הרים את כמות הסטרייק אאוטס לתשעה אינינגים, מ-10.6 בקריירה ל-13.4 העונה, והוריד בחצי את כמות ההום ראנס שהוא מאפשר בתשעה אינינגים, מ-1.4 ל-0.7. אם העונה סיס לא יגיע לאול סטאר, מתי כן?

סיס. דילן סיס (צילום: NBC Sports)

מייקל וואקה, בוסטון רד סוקס

בחודש האחרון בוסטון היא הקבוצה החמה ביותר במייג'ורס, או לפחות מאוד גבוה ברשימה הזו. אחת הסיבות לכך היא היציבות של הרוטיישן, שבתחילת העונה לא היה נראה מבטיח. תוסיפו לזה את העובדה שהעוגן היחיד שם, ניית'ן אוואלדי נפצע, ומה נשאר? מייקל וואקה.

הסטארטר בן ה-30 החל את עונתו העשירית בליגה, כשבתשע הראשונות ה-ERA שלו נסק ל-4.14. לשיא הוא הגיע בעונה שעברה, דווקא עם טמפה ביי, בית חרושת לייצור שחקנים, שם הוא זרק ל-5.05, ובמדי המטס עונה קודם לכן? 6.62. גם ב-2019, עם סיינט לואיס, הוא נעצר על 4.76 לא מרשים במיוחד…

מאיפה הוא הגיע? וואקה (צילום: theathletic.com)

והעונה? הגרביים מקבלים את כל הטוב הזה עם ERA של 2.69, וקונסיסטנטיות דיי אין דיי אאוט. ב-ERA פלוס, נתון שמתאים את ה-ERA למגרש בו השחקן משחק, וואקה עם שיא קריירה של 157. הממוצע שלו עד כה עמד על 97, כשבשלוש העונות האחרונות הוא עצר על 77.3. ללא ספק מדובר באייס של החבורה מבוסטון.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תודה על כתבה מצויינת.
    בקטע על ג'ף מקניל נראה שעשית הלחם בין אדוארדו אסקובר לברנדון נימו 🙂
    ומארק קאנה, לא קאניה

    1. תודה, אגב, באק שוולטר ישתווה הערב ויעבור מחר אי״ה את טומי לסורדה מבחינת הנצחונות, ויש לקוות תוך שנתיים שלוש גם מבחינת האליפויות.

  2. תודה יוני, מצוין
    .
    מי שאני הכי אוהב כאן אלה אלקאנטרה בעונה מופלאה, נראה כרגע כמו המגיש הכי טוב בליגה, קורטז שהוא ממש סיפור סינדרלה, וקירק בעיקר בגלל השם

  3. תענוג יוני, כתבה מעולה ממש עשית פה עבודה ברמה שלצערי לא מעריכים כאן באתר, זה בסדר גודל של מה שאתה קורא בחו״ל.
    ג׳ף מקניל, שאני מאוהדיו הנאמנים כבר שנים הוא חובט, מה שמכנים היטר בחסד. הוא מאלה שיודע לשים את המחבט על הכדור ולגלגל את אותו הכדור לאן שהוא רוצה, יש לו חוש, לסנאי הזה, שמזכיר לי חובטים כמו טיי קוב או פיט רוז מבחינת הסיפורים, וממה שראיתי בעיני, ג׳יטר או סוזוקי. בעונה הקודמת הוא הקשיב יותר מדי לדיבורים על זוויות והומראנס וניסה להפוך את עצמו לסלאגר, בחשיבה שזה יהפוך אותו לחובט מסוכן יותר, אבל העונה הושיבו אותו מי שהושיבו (שוולטר? אריק שאבז?) ואמרו לו שבמקום לנסות להיות מי שהוא לא, שיתמקד בלהיות מי שהוא כן, והתוצאות בהתאם. שיפט? הוא מגלגל לשמאל הפתוח. אין שיפט? הוא מגלגל דרך האמצע. סגרו את כל הפינות? מקפיץ ליין דרייב קליל מעל הסקנד בייס. הוא גם הפך לקלאץ׳ איימתני והשיג סו פאר 33 ריצות ו33 RBI ואפילו הומראנ אחד (או שישה) והWAR שלו שם אותו בין ה25 המובילים בכל הליגה. בקיצור, ילד פלא, שיחד עם עוד אחד, ברנדון נימו שעושה כל מה שידענו שהוא יכול וכמובן פיט אלונזו שהעונה הפך רשמית לחבר במועדון המפחידים של הליגה, משלים שלישיית בית נהדרת.
    מייקל וואקה מפתיע, לצערי שיחק אצלנו בעונת הקורונה, ככה שלא היה הרבה ממה להתרשם, וכשהיה, לא הרשים ובשלב מסויים הורד לבולפן, אבל כמובן שפיצ׳רים (ובכלל) ידועים כמשני מקום משני מזל, ושיהיה לו בהצלחה בבוסטון, בעיקר שלא נצטרך לסבול ממנו העונה.
    סי ג׳יי קרון וגם אלקאנטרה ובמובן מסויים נולה, זה אולי דברים שרואים משם, שלושת אלה אמנם משתפרים, אבל זה לא שהם באו יש מאין, שלושתם היה פוטנציאל מוכח ואלקנטרה פשוט עושה את הצעד המתבקש של לתת עונה של סיי יאנג אחרי שהוא כבר הדהים את כולם בעונה הקודמת, וקרון גם הוא שם שלא מפתיע שהוא ברשימה הזו, ונולה הגיע הזמן שיפרע את השטרות שלו.
    אם כבר נגענו באלקנטרה, יש עוד דבר שמבחינתי הוא חשוב בדיון עליו. הדבר העיקרי שמרשים באלקנטרה הוא היכולת שלו לזהור בחור מ-מיאמי, כשהדרך היחידה לעשות את זה היא פשוט לזרוק 7+ אינינגים כל משחק (115.1 אינינגים, מוביל את כל הליגה ב16 משחקים, ממוצע של 7.20 אינינגים למשחק, עם 2 קומפליט גיימס, ואגב, המקום השני עם 103 הולך לנולה), וככה להוריד את הסיכוי של איזה רליבר לדפוק לו את המשחק, וזה חשוב בגלל שהוא מאוד לא ״קונטקט-לס״ וכן זורק ״דמוקרטי״ עם 7.57 K/9 שזה בערך מקום 40+ בין הסטארטרים, ו56% גראונד בולס, שלישי בכל הליגה. אותי זה מלמד שבסופו של דבר המטרה של סטארטר צריכה להיות, היום כבפעם, לזרוק מה שיותר אינינגס, גם אם זה אומר יותר קונטקט, הולכות ופחות סטרייקאאוטס שהרבה פעמים מאריכות את כמות הזריקות לאט-באט. דווקא אלקנטרה שזורק כמו סטארטר ״של פעם״, ומצליח דווקא בקבוצה מעוכה כמו המארלינס, מראה עד כמה הסטארטר הוא משהו שכמה שינסו להיות בלי ולהרגיש עם, עדיין זה המצרך מספר אחד בביסבול, גם של ימינו.

  4. כתבה מרתקת יוני, כמו כל שישי. לא מאמין שכבר הגענו לנקודת האמצע של העונה.
    תודה רבה, אני אולי לא מגיב הרבה (משתדל) אבל סקציית הבייסבול באתר איכותית מאוד ואתם עושים עבודת קודש (לאור הערתו של ארז בתגובתו) אם אתה מרגיש שחסר פרגון – מגיע לכם כל הפרגון שבעולם על יצירת מקור המידע והידע הטוב ביותר בעברית לבייסבול

  5. יפה מאוד יוני, ההשקעה ניכרת בכל שורה ותמונה.
    בגזרת המגישים הייתי מציין גם את קייל רייט מאטלנטה, שמציג השנה ERA של 3.03 לעומת 6.56 בכל הקריירה עד כה.
    אצל החובטים ראוי לציון טיילור וורד מהאיינג'לס, עם קפיצה נחשונית בכל המדדים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט