יום רביעי, שעות אחה"צ, בעודי לוגם כוס בירה בבר האוהדים של מכבי ת"א בפלורנטין ומחמם את הגרון לקראת הדרבי בגמר גביע המדינה בכדורגל, האייפון בכיס האחורי של הג'ינס רטט. על המסך מופיע מיד הפוש של אפליקציית ESPN: "דני איינג' צפוי לעזוב את בוסטון סלטיקס לאחר 18 שנים במועדון", נכתב שם. חלפו עוד מס' דקות ומחליפו של איינג' מונה מיידית – מאמן הסלטיקס בשמונה השנים האחרונות, בראד סטיבנס, שהחליט לעזוב את התפקיד על הקווים ולעבור לעבודה משרדית. שירי הנאצה שהושמעו ברחובות כנגד האדומים מת"א התחלפו במחשבות קצרות על עתיד הארגון האהוד עליי ב-NBA, שבגללו הגעתי לבלומפילד עם עיניים רצוצות זכר להפסד המאכזב לברוקלין במשחק 5 בלילה שבין שלישי לרביעי, שסתם את הגולל על העונה המדכאת ביותר בשנים האחרונות. זה לא הזמן לחשוב על כך, חשבתי לעצמי, ובתורים שהשתרכו בכניסה לשער 11, הצצתי בטוויטר הבוער, שנראה שעדיין לא החליט האם הסלטיקס ביצעו את ההחלטה הנכונה או לא.
עשן הפירוטכניקה התפזר לו, הדמעות של כוכב מכבי ת"א שצפוי לעזוב בקרוב, יונתן כהן, התייבשו על פניו ואפילו מאמן הפועל ת"א – ניר קלינגר, שביצע לעבר קהל האוהדים תנועות מגונות לקראת סיום המשחק, מתחיל להירגע. חגיגות הגביע בישרו על סיומה של עונת הכדורגל הישראלי, והשאירו את קהל האוהדים עם עונת NBA חיה ופועמת בימי הקיץ המשוועים לספורט עולמי. עם זאת, ההרגשה שנותרתי ללא קבוצה לאהוד כבר לאחר סיבוב אחד בפלייאוף הותירה בי חלל מסוים. שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות הצליחו הסלטיקס להעפיל לגמר המזרח, שלאורך שנים המנטליות של המועדון – רוח לחימה בלתי מתפשרת – הצליחה להישמר ולרגש, גם בימים שלאחר פול פירס, קווין גארנט וריי אלן.
ההתחלה המגמגמת של דני איינג' ב-2003 הביאה לבסוף תוצאות עם בניית קבוצה שהניבה אליפות ב-2008, העפילה לפיינאלס ב-2010 והפסד כואב בגיים 7 למיאמי של לברון בגמר המזרח של 2012, לפני שסחט מחמאות כבירות על הטרייד המפורסם שלכאורה "שדד" את ברוקלין נטס והכניס לסלטיקס כמויות של בחירות דראפט שלא היו מביישות את מערך הרקטות של חמאס, והיו אמורות להחזיר את בוסטון למצב תחרותי מהר מאוד. הבנייה מחדש החלה עם מינוי של מאמן מכללת באטלר דאז, בראד סטיבנס הצעיר, שבעונת הטאנקינג הראשונה (2013/14) סיים עם מאזן 57-25 והופעה מחוץ לפלייאוף לראשונה מאז 2007. בעונה שלאחריה, הסלטיקס כבר חזרו לתלם עם קאמבק לפלייאוף בסגל טלאים שהסתיים בסוויפ לקליבלנד ודיוויד בלאט, וזכור בעיקר בעקבות הפציעה שגרם קלי אוליניק לקווין לאב. גם עונת 2015/16 זכורה כמרגשת במיוחד עם סגל לוחמני שהסתיים אף הוא בהפסד בסיבוב הראשון, הפעם להוקס. קיץ 2016 היה אמור להנחית סופרסטאר לבוסטון בשוק השחקנים החופשיים. עם המון מקום מתחת לתקרה, אינפלציית שכר שהשתוללה בליגה וקווין דוראנט אחד שהודיע שיעזוב את אוקלהומה. בוסטון הייתה אחת המובילות במרוץ אחר KD. טום בריידי, כוכב הפוטבול המצטיין של ניו אינגלנד פטריוטס נשלח ע"י איינג' לנסות ולשכנע את דוראנט להצטרף לפרויקט השאפתני של הארגון הכי מעוטר בתולדות הליגה. אך דוראנט בחר להצטרף לווריורס והסלטיקס הסתפקו בחוזה מקסימום לאל הורפורד. לאחר עונה שהסתיימה בגמר המזרח עם אייזיאה תומאס כסופרסטאר וג'יילן בראון כרוקי מבטיח, בוסטון הגיעה לקיץ 2017 עם הבחירה הראשונה בדראפט, ושוב – המון מקום מתחת לתקרה. השוק החלש יחסית, הכריח את איינג' ללכת על השחקן הכי בכיר שהיה פנוי, גורדון הייוורד עם חוזה מקסימום. הבחירה הראשונה הוחלפה בבחירה השלישית בעוד טרייד שהוציא את איינג' גאון – כשבמקום מרקל פולץ, נבחר ג'ייסון טייטום. המשך הקיץ הביא לסלטיקס את קיירי אירווינג בתמורה לאייזיאה תומאס ושאר פירורים. תומאס למעשה סיים את הקריירה עם עזיבתו את הסלטיקס. תדמית ה'גאון המרושע' שסידר לעצמו ה-GM של הירוקים המשיכה לדבוק בו, ובוסטון נראתה כמי שהולכת לכבוש את המזרח בשנים הקרובות.
הפציעה של הייורד במשחק הראשון נגד הקאבס, והפסד כואב (שוב) במשחק 7 נגד לברון והקבאלירס בגמר המזרח השאירו המון תקווה, במיוחד עם סגל צעיר יוצא מן הכלל – סמארט, טייטום, בראון ורוז'ייר שנשענים על היוורד, הורפורד וקיירי. סטיבנס הצליח להוציא מים מן הסלע ולסדר לשחקנים כמו ג'יי קראודר, איוון טרנר, אייברי בראדלי, קלי אוליניק ועוד שמות שלבטח שכחתי, חוזים מפנקים שככל הנראה לא היו מקבלים לולא היו משחקים לאורך השנים תחת המאמן עם התדמית האדישה. 2018/19 הייתה שנה מאכזבת במיוחד כשסדקים ראשונים התגלו ביכולתו של בראד סטיבנס לנהל סגל. עורך האתר, ד"ר מל החליט לגדף אותו לאורך כל הדרך ולטעון שהוא לא מסוגל להוביל את הסלטיקס לשום מקום. הגולשים ב'הופס' סירבו להסכים. קיירי החליט להשתגע ויצר הרס בחדר ההלבשה, גורדון לא הצליח לחזור לעצמו ושוב בוסטון לא הצליחה לממש את הפוטנציאל וסיימה עונה מאכזבת נוספת עם הפסד בסיבוב השני. קיירי הוחלף בקמבה ווקר, אל הורפורד עזב ובוסטון יצאה לעוד עונה נוספת שמתבססת על הצעירים, שסימנה את ג'ייסון טייטום כסופרסטאר העתידי של הקבוצה. החמישייה המאוזנת יחסית הצליחה להגיע לבועה במצב טוב, אך הסלטיקס נעצרו אצל מיאמי בגמר המזרח וסטיבנס שוב כשל ברגע האמת.
קיץ 2020 (יותר נכון לומר חורף) ובניית הסגל של בוסטון לקבוצה הנוכחית הוא למעשה מסמל את הכישלון של דני איינג', בגינו בוסטון לא הצליחה להגיע לאליפות נוספת, בעודנו מביטים על האליפות של הלייקרס עם לברון ואנתוני דיוויס – ששמו נקשר אין-ספור פעמים למועדון הירוק. איינג' היה שמרן מדי ולא הסכים לשלם את המחיר המופקע שהפליקנס דרשו. גם הארדן וראסל ווסטברוק היו על המדף לאורך העונה, ודוראנט היה פנוי בעונה שעברה. כדאי להזכיר שגם קוואי לנארד ופול ג'ורג' עברו בטריידים בשנים האחרונות – ובגזרת איינג' – דממה. חריגת הטרייד הגדולה בהיסטוריה על סך 27 מיליון דולר שהצליח לייצר בעבור העונה הנוכחית נשמרה ונשמרה, ולבסוף הסתיימה רק עם איוון פורנייה, שחקן שהגיע ל-30 משחקים כדי לסיים חוזה בסיום השנה. 11 שחקנים שפתחו את העונה עם הסלטיקס הגיעו מבחירות דראפט של הקבוצה. דני הצליח להחתים את בראון, טייטום וסמארט על חוזים חדשים ולהמשיך את ההתקשרות עם 'שחקני הבית', אך נראה שההסתמכות המוגזמת על יכולותיו של איינג' לבחור בדראפט התנקמה בסלטיקס בשלוש השנים האחרונות. רוברט וויליאמס, רומיאו לנגפורד, גרנט וויליאמס, סמי אוג'יליי, אארון נייסמית', טרמונט ווטרס ופייטון פריצ'ארד – כולם שחקנים שנבחרו בדראפטים האחרונים ואיישו את הספסל של הסלטיקס העונה, ולא ממש הצליחו להשאיר חותם חיובי על העונה הנוכחית. טיים לורד גבוה חביב, לאנגפורד שהצטרף לרוטציה לקראת סיום העונה גילה הרבה פוטנציאל, נייסמית' עדיין בוסרי ופריצ'ארד חמוד, אבל לבטח לא אקס-פאקטור מהספסל. האשליה שאיינג' בנה לעצמו עם בניית הסגל התפוצץ לעצמו בפנים, ובזמן שעל המגרש בראד סטיבנס התמודד עם בעיית פציעות, ניהול כושל של הסגל ובהיעדר היררכיה על המגרש – הסלטיקס סיימו עם מאזן חצוי והובסו בסיבוב הראשון.
אם להסתכל דווקא על הקבוצה שהדיחה את הסלטיקס בפלייאוף השנה – אנו מוצאים אנטיתזה מוחלטת לדרך של דני איינג'. ברוקלין שמה את הז'יטונים בשוק השחקנים החופשיים עם החתמות נוצצות של קיירי ודוראנט, מכרה את נשמתה שוב בכדי להשיג את הארדן, והשלימה את החמישייה עם וטרן שהסכים לחוזה מינימום (גריפין) וג'ו האריס שבמרוצת השנים התגלגל לברוקלין ושמר על מקומו. את הסגל משלימים ברוס בראון ולנדרי שאמט שנחתו אף הם בטרייד, טיילר ג'ונסון שהגיע בקיץ כשחקן חופשי, מייק ג'יימס שהגיע מהיורוליג וניקולאס קלאקסטון אחד – שהוא בחירת הדראפט היחידה של הקבוצה שמשחק ברוטציה. בהזדמנות זו, אזכיר גם את למרכוס אולדריג' שהיה אמור לחתום בנטס אך פרש בשל נסיבות בריאותיות. בזמן שברוקלין חימשה את הסגל, איינג' העונה הסתפק בלהחתים את הגופות של טריסטיאן תומפסון, ג'ף טיג וג'בארי פארקר, כשהטריידים בדדליין שהנחיתו את פורנייה, מו וואגנר ולוק קורנט על חשבון דניאל ת'ייס (למה?) גם כן התגלו ככישלונות. ההסתמכות המוגזמת של איינג' על הבינוניות של שחקני הדראפט בהם בחר, הובילה את הסלטיקס לעשות מהפך בצוות המקצועי של הפרונט אופיס.
בפריוויו לעונה שכתבתי לאתר על בוסטון סלטיקס בנובמבר האחרון טענתי ש'אי אפשר להסתובב בכיכר כמה שנים. מתישהו צריך לקחת את הפנייה הנכונה'. איינג', לאורך שנותיו של בראד סטיבנס, הציג גישה שמרנית יחסית, סירב ללכת בכל הכוח על סופרסטארים והעדיף לבנות שלד שיחזיק את הקבוצה בצמרת לאורך שנים. בגדול, בוסטון אמורה לדבר חזק גם בעונה הבאה, לא חשוב מי יהיה על הקווים, או אילו שחקנים יסייעו לטייטום ובראון. אבל הארגון שאיבד את מקומו הבלעדי בתור שיאן הזכיות בליגה, חייב להחזיר עטרה ליושנה והמחירים שצריכים לשלם על כך יכולים להיות כבדים. הטרייד על קיירי אולי נחשב לכזה, אך קשה לראות את אירווינג מוביל לבדו קבוצה לאליפות. איך מנחם כתב היום במעורב? 'עם פוינט-גארדים מנצחים משחקים, עם פאוור-פורוורדים לוקחים אליפות!'. ואולי הכישלון היותר גדול הוא בצוות המסייע, לו טייטום היה זקוק נואשות בפלייאוף הזה. קמבה וטיים-לורד אמנם היו פצועים, אך אני לא מוצא מישהו שמאמין שהסלטיקס היו עוברים את הנטס גם בסגל מלא. חוסר היכולת של הסלטיקס להחתים גבוהים ווטרנים על חוזי מינימום, כמו דראמונד, גריפין, קאזינס, אולדריג', גאסול ודיאנדרה ג'ורדן היה צריך להדאיג כבר מזמן. איינג' לא יישאר מחוץ למערכת של הליגה הרבה זמן, ואני יכול להניח שעל שולחן ההצעות כבר עומדות מס' קבוצות על הפרק, אבל את הפקת הלקחים מהבנייה מחדש של הסלטיקס כולנו צריכים ללמוד.
למרות העונה המאכזבת, אינני מצטרף לכת המקללים של בראד סטיבנס, ואני מעדיף לזכור לו חסד נעורים. נדמה שסטיבנס הצטיין באימון בעיקר בתור אובר-אצ'יבר, אך בכל פעם שהיה צריך לבנות קבוצה על סופרסטארים הוא כשל במשימה. כלומר, ב-2018 הצליח להסתדר למרות הפציעות של גורדון וקיירי על גמר המזרח, וב-2019 נקלע לבלאגן אטומי עם קיירי, בראון וטייטום על המגרש, ואפילו זכה להתקפות בתקשורת מצד הכוכב המטורלל של ברוקלין כיום. אם את 2020 הקבוצה הסתדרה ללא גינוני אגו, הרי שב-2021 קיבלנו טייטום שלוקח על עצמו הרבה יותר, בניסיונו להפוך לקילר אמיתי, ולהילחם על מקום בטופ 10 בליגה. סטיבנס עצמו טען שהוא שבע מהאימון עוד מהבועה, מה שכמובן מסביר את האדישות הבלתי נסבלת לאור מצבה של הקבוצה. בראד הוא מוח כדורסל מבריק, שהצליח לאורך שנים לזהות שחקנים ולהציב אותם בתפקידים שמתאימים להם, שינה הגנות ועשה התאמות נכונות בסדרות שהובילו אותו, כאמור, 3 פעמים לגמר המזרח. ספר התרגילים של הקבוצה היה מהעמוסים בליגה (למעט העונה הנוכחית), כשבמקביל הצליח לבנות את אחת מההגנות הטובות בתולדות המועדון בראשות אל הורפורד ומרכוס סמארט ב-2016-2019. ועם זאת, כנראה שמשהו בקבלת ההחלטות בזמן אמת נשחק אצלו, והוא מרגיש צורך לעבור אל מאחורי הקלעים. שינוי קיצוני שכזה הוא לא דבר נפוץ בליגה, וודאי לא תוך עונה אחת ובטח לא אצל מי שסומן בגיל 35 כמאמן העתיד של הליגה.
האם הסלטיקס ביצעו צעד נכון? בניגוד ללא מעט קריאות ברשת, אני דווקא טוען שכן. תראו, המשימה הראשונה של סטיבנס תהיה למנות מאמן חדש – מתוך רשימה לא סקסית בלשון המעטה, אך לא משנה מי ייבחר לבסוף, אין לי ספק שבראד יהיה מעורב מאוד גם בניהול השוטף של הסגל ובבניית סט התרגילים, בעיקר כי יש לו המון מה לתת – הן מבחינת הכדורסל שיש בו, והן מבחינת ההיכרות העמוקה עם הסגל שצבר לאורך השנים. לכן, אם הייתי צריך להמר על מי הסלטיקס ייבחרו בתור מאמנם החדש הייתי הולך על מישהו שטרם אימן בליגה/מאמן צעיר מאוד. בקי האמון וג'ייסון קיד הוזכרו כמועמדים, כשגם קני אטקינסון ולויד פירס אורבים מעבר לפינה וממתינים להצעה. רובם ככולם צעירים יחסית, כשגם אופציה של סאם קאסל (שזכה עם הסלטיקס כשחקן ב-2008) עומדת על הפרק. אני יכול להניח ששאר העוזרים יקבלו גם כן הזדמנות להתראיין, ואם סטיבנס בוטח באחד מהם, אני לא ארים גבה אם יחליט למנות מישהו מהצוות שעטף אותו בשנים האחרונות. חשוב לזכור שלמרות העזיבה של דני איינג', הסלטיקס הם עדיין אולי הארגון הכי מסודר בליגה, שעובדים בו אנשי מקצוע יוצאים מן הכלל שיסייעו לבראד להסתגל לתפקידו החדש – כשאחד מהם הוא אוסטין איינג', בנו של דני שצפוי לקחת חלק פעיל יותר בניהול הקבוצה העונה, וכמובן מייק זארן – מי שנחשב ל-GM בפועל וגאון עולמי בתחום האנליטיקס של הכדורסל, שאני יכול להניח שיהיה מעורב מאוד בעסקאות שתבצע הקבוצה. הצוות מאחורי הקלעים חי, צעיר ובועט, ובוסטון, בעזרת ניהול נכון, יכולה לחלום שוב על אליפות כבר ב-2022.
ההחלטה של איינג' להיפרד היא אמיצה, אך כפי שכבר כתבתי – התהליך של הסלטיקס הוא מעורר מחשבה. היא אמנם נכנסה לרי-בילדינג קצר במיוחד (בניגוד ללא מעט קבוצות להן לוקח כמה שנים טובות לחזור לקדמת הבמה), אך בסופו אנו נוכחים לדעת כי בחירות דראפט לא מביאים אליפויות. האנליטיקס לכאורה הולך ומתפתח, יכולות החיזוי אמורות להיות המדויקות ביותר אי פעם, ובכל זאת, כששחקן מגיע מהדראפט לבוגרים של ה-NBA, אין לדעת כיצד זה יסתיים. כשרואים את כמות הבחירות שברוקלין והקליפרס העבירו כדי לבנות סגל לאליפות, ערך הבחירות יורד, ואם אוקלהומה סיטי-ת'אנדר למשל לא תצליח לנצל את מאגר הבחירות העצום שלה לכדי קונטנדרית, אני יכול להעריך שבעתיד גם חמש בחירות סיבוב ראשון לא שוות סופרסטאר אחד. איינג' הצליח להוציא מהדראפטים בתקופת סטיבנס את סמארט, רוז'ייר, בראון וטייטום וזה לא פחות ממדהים, אבל עדיין לא שווה אליפות. בוסטון נכוותה וקיבלה שיעור קריטי באיך להתמודד על אליפות, ואולי בקרוב היא גם תצליח להיות איום ממשי בגיוס שחקנים מול הקבוצות מקליפורניה וניו-יורק.
כאוהד הקבוצה, אני ממשיך להיות אופטימי, ובהחלט טוען שבוסטון היא אולי הקבוצה שבנויה קדימה הכי טוב בליגה (בשכלול שיקולים של חוזה+גיל) וכשתקרת השכר עשויה לטפס עוד יותר, זה ישאיר להם גם מקום להביא שחקנים. לסטיבנס מצפה המון עבודה לאחר שהיה מאוכזב מבניית הסגל העונה, והוא יצטרך לתת ליורשו את התנאים האידיאליים להגיע לפיינאלס כבר ב-2022. נגמרה הסבלנות. טייטום-בראון-סמארט נכנסים לשנה החמישית שלהם כפנים של המועדון ויהיו חייבים לנפק קבלות כאן ועכשיו. עז אז, נמשיך לצפות בפלייאוף במבט מאוכזב ומלא שנאה לקיירי אירווינג, שזכייה באליפות של ברוקלין תהיה הסמן אל פני הכישלון של בוסטון סלטיקס.
asaf
6 יונ 2021 16:26:51תודה עידו. אבדת אותי בתור אוהד הפועל באיזה כיף היה בדרבי… וברגע של רצינות – איינג' שילם את המחיר בעיקר על ההימורים שלקח עם היווארד שלרוע מזלו נפצע וגם קמבה ווקר שלא ממש פרע שטרות העונה בנוסף כמו שציינת בניגוד לתחילת דרכו להססנות שלו בשנתיים-שלוש האחרונות.. החוסר בספסל גמר אותם העונה סופית. טייטום-בראון-סמארט זה הבסיס ומעניין מה יבנו סביבו…
מנחם לס
6 יונ 2021 17:20:09מדהים שצעיר בן 19 כמוך מעלה פוסט מעולה כזה. כבוד לי באתר שאחד כמוך הוא חבר צוות.
אני לא מסכים בקשר לתיזה שלך עם סטיבנס. הוא בנה קבוצה בצלמו: "טובה" מדי, ללא כל לכלוך או ארסיות. בכל קבוצת אליפות של הסלטיקס היט עארסים: נתחיל עם שנות נ-60: היינסון, נלסון, לושקטופ… בשנות ה-70 – גו גו ווייט, הבליצ'ק, דייב קאונס…שקטים אבל רוצחים שקטים. בשנות ה-80 מספיק היה בירד, אבל נוספו לו מקהייל, פריש, איינג', וולטון וכל האחרים. באליפות האחרונה – פול פירס, ראז'ון רונדו, וקווין גארנט מספיקים השלושה.
הצוות הקיים מתורבת מדי, מחייך מדי, ולא מתנלונון מדי. מקבל הכל כאילו משמיים. קופי מושלפ של בראד סטיבנס. קבוצה של TOO MANY 'GOODIES'
עידו יצחקי
6 יונ 2021 18:14:00תודה על המחמאות מנחם.
אני לא חושב שהסלטיקס בהכרח בכל תקופתו של סטיבנס היו כאלה. ב15/16 וב16/17 הקבוצה של תומאס, אולי ניק, סמארט, טרנר, קראודר ובראדלי היו רוצחים. ובכלל, הליגה כולה במגמה של הרבה יותר good guys מבעבר.
הצוות אכן משדר חיוכים ואופטימיות באופן תמידי, ואני דווקא אוהב את זה. למרות העונה המחרידה היה שקט לא אופייני, שיכל לתת לשחקנים לצאת מהמשבר.
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 07:56:31לדעתי הפרידה מרונדו זה סטיבנס כשאיינג' נותן לו גב ומביא את השחקנים האחרים במקום. זו היתה טעות!
סטיבנס לטעמי לא הסתדר אתו ברוח וכן אני יודע שרונדו לא פלט שום דבר שהוא לא PC בעניין.
עידו גילרי
7 יונ 2021 08:21:08אז שוב לזרוק דברים שאין להן שום בסיס לאויר?
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 11:04:38אז אתה סתם מטריל?
זו דעתי. אנחנו גם זוכרים איך רונדו נטפל ל IT במשחקים ששיחק נגדו אחרי התרייד ללייקרס.
למה?
עידו גילרי
7 יונ 2021 12:52:46כנראה שאתה עדיין לא מבין מהי הטרלה.
זכותך לחשוב מה שאתה רוצה כמו ששמעון גאון או שסטיבנס לא נותן לשחקנים שלו לשבור שיאים או להשפיל יריבות.
זכותי באותה מידה להדגיש כמה הדברים מגוחכים.
עמיחי קטן
6 יונ 2021 17:32:25תודה עידו.
בגדול אני די מסכים איתך, אבל אתה קצת אופטימי מדי לדעתי. לגיטימי לאוהד…
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 07:59:06צודק לגבי עניין האופטימיות.
birdman
6 יונ 2021 18:13:19קריאה מהנה, תודה רבה. מסכים עם הרבה דברים שכתבת.
1. הטרייד של קנדריק פרקינס תמורת ג׳ף גרין עלה באובדן אליפות. הביג -מן היה חסר מאז ועד היום.
2. הטרייד של רז׳ואן רונדו שדד את דאלאס.
3. קיירי תמורת אייזאה תומאס ופירורים? בחירת סיבוב ראשון שמתורגמת לקולין סקסטון ג׳יי קראודר – שחקן חמישייה בגמר הNBA אינם פירורים, נמניה ז׳יז׳יץ׳ כן.
4. במקרה של גולדן סטייט, בחירות דראפט הביאו אליפות.
5. אני לא רואה סיבה שבוסטון יהוו איום ממשי מול הקבוצות של קליפורניה וניו-יורק. אין שם שחקנים כמו לברון או קוואי שאם חותמים בקבוצה שלהם יש סיכוי לאליפות, ועיר שעועית היא לא תפוח גדול.
birdman
6 יונ 2021 18:14:47*איום ממשי לגיוס שחקנים
עידו יצחקי
6 יונ 2021 18:23:33תודה רבה!
1+2. התייחסתי לעבודתו של דני בעיקר בשנותיו של סטיבנס כמאמן.
3. ביחס למה שמצופה לתשלום עבור קיירי, ובעיקר היחס התקשורתי כלפי הטרייד אז, דני איינג׳ עשה נוקאאוט בטרייד ההוא.
4. גם באליפויות של הווריורס עד דוראנט היו איגי, בארבוסה, בוגוט, דיוויד לי וליווינגסטון. ואני מרגיש צורך לציין שהליגה עוברת שינוי וכיום סופרסטארים אוהבים להתקבץ יחד (הרבה יותר מבעבר), מה שמקטין משמעותית את הסיכוי לצמוח מהדראפט.
5. הסיפור הוא בדיוק למה אין שם לברון או קוואי? אחרי שהסלטיקס יביאו אחד כזה, השאר יימשכו מיד.
birdman
6 יונ 2021 19:18:293. ברטרוספקטיבה, בסיכומו של דבר, בוסטון נתנה יד ורגל תמורת שחקן שהיה פצוע שנה אחת וחירב את חדר ההלבשה בעונה אחרת, ואז עזב תמורת שום וכלום. אם היתה לאיינג׳ מכונת זמן כמו של מרטי מקפליי, תחושתי שהוא לא היה חוזר על הטרייד.
5. ואיך הסלטיקס יביאו אחד כזה?
עידו גילרי
6 יונ 2021 19:01:09אחח אוהדי הסלטיקס… בדיוק כמו אוהדי הלייקרס ולאחרונה גם אוהדי הספרס. קצת דברים לא מצליחים לכם בדיוק כמו שרציתם , עונה אחת לא טובה והופ – כישלון.
יש לסלטיקס גרעיו מצוין לבנות סביבו. כן הם נכנסו לתקופה קצת בעייתית בגלל כמה חוסר הצלחות. אבל בחייאת איך הגענו לכישלון.
birdman
6 יונ 2021 19:26:21בהשוואה לפיניקס המצב באמת טוב.
אני רואה בבוסטון שלושה וחצי שחקני NBA (החצי זה קמבה) לשאר אין תמורה בשוק הפישפשים ביפו. בנוסף, חוץ מבחריות הדראפט המגיעות לבוסטון בטאבו, אין לבוסטון בחירות. איינג׳ (המגיב גיא רוזן כינה אותו ״הבישוף״) השאיר ליורשו שממה ציה כמדבר.
עידו גילרי
6 יונ 2021 20:19:19i rest my case
עידו יצחקי
6 יונ 2021 20:37:15העונה הנוכחית היא לחלוטין כישלון ועיקר הכתבה (או לפחות כוונת הכותרת) הייתה לעסוק בה וכיוצא בזה לעסוק באיך למרות כל המחמאות האדירות שסחטו סטיבנס ואיינג׳, הם לא הצליחו להגיע לפיינאלס. אני קורא לזה כישלון…
אולי בגלל הצד המכביסטי שבי (:
עידו גילרי
6 יונ 2021 21:17:45אבל הכתבה רחוקה מלעסוק בעונה הזו והיא לא ממש מנתחת את מה שקרה בה כמעט.
עידו יצחקי
6 יונ 2021 21:38:17השתדלתי לנתח באופן כללי את דרכיו של איינג׳ לאורך שנותנוו של סטיבנס שהובילו לבסוף לכישלון בעונה הנוכחית.
גיא רוזן
6 יונ 2021 20:13:5019 שנה,
16 הופעות בפלייאוף,
4 גמר מזרח,
2 פיינלס,
1 אליפות.
.
לא רע בכלל.
.
מה הוא משאיר אחריו?
צמד אולסטארים צעירים נהדרים (אף אחד מהצמד לא היה "אולסטאר ברור" כאשר נבחר),
אחד מהם משחק ברמת all nba, השני ברמת חמישיית הגנה.
האם היו טעויות בדרך?
ברור.
מי שלא עושה, לא טועה.
.
בסך הכל, איינג' הוא זה שהפך את הסלטיקס לרלוונטיים אחרי עשור וחצי לא מרשימים.
birdman
6 יונ 2021 20:30:49עכשיו עוברים למבחן התוצאה. הדפסתי את התגובה שלך, אטמתי בתוך בקבוק וקברתי על יד הבוגנוויליה. בסוף השנה הבאה אני פותח, ונראה אם בוסטון היתה רלוונטית.
גיא רוזן
7 יונ 2021 08:11:28אני לא סובל בוגנווילות. כמות הלכלוך…
רק העץ תותים המחורבן (תרתי משמע) שיש לי בחצר גרוע יותר…
.
ולעניין –
גם השנה, בוסטון בריאה הייתה יכולה לקחת את הנטס עד לקצה.
birdman
7 יונ 2021 13:05:41בוסטון קבוצה של 50%, הטבלה לא משקרת. ברוקלין זאת קבוצה לאליפות.
golan
7 יונ 2021 17:48:06לא נראה לי …
גם אם בראון וקמבה בריאים, הם לא מספיק עמוקים בשביל סדרה.
קמבה מבחינתי אכזבה עצומה, אחרי שלקח אליפות מכללות, היה כוכב בקבוצה קטנה חשבתי שיוביל אותם רחוק יותר.
עשו שם הרבה טעויות (הורפורד) ולא מצאו דרך להחתם ותיקים שייתרמו בפלייאוף.
אחלה פוסט עידו, קצת אופטימי לחשוב על 2022 אבל מי שלא חולם לא מגשים
ירון, החלום
6 יונ 2021 21:34:26בס"ד
תודה רבה.
פוסט נפלא ומעמיק.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
6 יונ 2021 22:28:05פוסט נפלא ויסודי, תודה רבה עידו, אתה מתבזבז בפוטבול 😉
.
מסכים עם תיאור העניינים וההבחנות לאורכו. כמה נקודות נוספות:
.
לא חושב שאיינג' נפל על הדראפט. לדעתי הוא נפל על הטריידים שעשה, הטריידים שלא עשה, והמון שחקנים טובים שעברו אצלו ועזבו ללא תמורה.
.
בוסטון, כנראה, לא תמשוך סופרסטאר מבחוץ כאבן ראשונה בקבוצה, מאחר ואלה מעדיפים מיקומים אטרקטיביים ובוסטון, בצדק או שלא, אינה נחשבת לעלית הליגה בהקשר זה.
.
לכן, המטרה צריכה להיות להצליח לשמור על טייטום ובראון, ולמשוך כוכב שלישי אליהם. ממש לא בטוח שזה יצליח, אבל אשמח מאד אם זה יקרה.
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 08:03:30עם קאט זה יכול לעבוד, השאלה היא האם הוא מוכן לעבור ומה המחיר?
Smiley
6 יונ 2021 22:55:31כל הזמן כותבים על הטריידים ש לא ביצע, אבל אף אחד לא יודע מה ביקשו מהסלטיקס ומה איינג' היה מוכן לתת.
צריך לזכור שבכולם, או לפחות ברובם, היה מדובר על השכרה של כוכב לעונה (קוואי למשל ודיוויס שבכלל לא רצה לבגיע). אני מניח שתמיד זה הגיע לטרייד על בראון (כי טאטום לא בא בחשבון) ואיינג' פשוט העדיף (ובצק מבחינתי) שחקן צעיר שמשתפר משנה לשנה והוא כבר אול-סטאר בשני צדי המגרש, מאשר לשכור כוכב שלא מבטיח אליפות ויברח אחרי שנה וישאיר אחריו "הריסות".
לסלטיקס יש צמד כוכבים מצויין. לצערי, הם נפלו עם הפציעה של קמבה ועכשיו הוא חוזה נוראי. אולי המאמן הבא יצליח להוציא יותר מלנגפורד ונייסמית'.
וניל טרופי
7 יונ 2021 02:12:35בסיס צעיר וטוב לשנים הקרובות קיים ולפי הרמה של המזרח אין סיבה שבוסטון לא יחזרו בשנה הבאה לגמר.
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 08:04:32ככה כמו שהם היום, אין סיכוי.
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 08:05:38כתבת ארגון שאיבד את מקומו הבלעדי בתור שיאן הזכיות בליגה. תלוי בנקודת המבט, אני רואה את האליפויות של הלייקרס כ 15+2. ה 2 זה מה ABA
עידו גילרי
7 יונ 2021 08:20:09הליגה רואה את זה אחרת וזה 16+1
הציפור הנדירה
7 יונ 2021 10:32:09אליפות אחת של הלייקרס היא מושחתת כשהשוםטים עזרו ללייקרס לנצח את המלכים במשחק השישי ב-2001 אאל"ט כשמצד אחד שרקו מלכים לעברות שלא היו ולא שרקו על עברות שביצעו שחקני הלייקרס.
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 11:05:58עזוב זה מיים מתחת לגשר. אליפות ABA אפשר להסתכל עליה גם אחרת.
הציפור הנדירה
7 יונ 2021 10:29:43הלייקרס עולם לא שיחק ב-ABA!!!
הציפור הנדירה
7 יונ 2021 10:30:17*מעולם לא שיחקו
עידו גילרי
7 יונ 2021 10:35:26נו הוא התכוןן לBAA
הציפור הנדירה
7 יונ 2021 23:53:01ניחשתי שזו הכוונה, אך צריך לשים לב שכותבים מה שמתכוונים אליו!
דוקטור רזי הופמן
7 יונ 2021 11:06:22BAABAA
הציפור הנדירה
7 יונ 2021 23:52:12איינג' לא אשם שדוראנט לא בחר בסלטיקס ושהייוורד נפצע.