שבת בבסיס – גם בגלל הרוח / יוני לב ארי

עונת הבייסבול היא עונה של קיץ. רוב המשחקים מתקיימים במזג אויר נח, כשחם בחוץ, אמנם פה ושם יש גשם, כי בכל זאת, זו ארצות הברית, אך מזג אויר בעייתי נפוץ בעיקר בקצוות של עונת ה-MLB. ועדיין, פה ושם, בעיקר במשחק הפלייאוף באוקטובר או בשבוע הראשון של העונה, אנו נתקלים בתופעות מזג אויר שמשבשות את המשחק. אספנו לכם את הטובות ביותר.

קרררררררררר (צילום: baseballbytheyard.com)

עוד שבוע, עוד חודש עוד שנה….

ה-24 באוקטובר 1911, וורלד סירייס, משחק מספר 4.

פילדלפיה את'לטיקס – ניו יורק ג'איינטס 2:4.

במצב של 1:2 לאת'לטיקס בסדרה (באותם הימים היו מחליפים ביתיות בין משחק למשחק), נסעו הקבוצות לפילדלפיה, לשחק את משחק מספר 4. א-מה-מה – פתאום החל לרדת גשם. ולא הפסיק. לשבוע שלם! אז המשחק אמנם לא שוחק בתנאים קשים, אבל מדובר בהפסקה בין משחקים הארוכה ביותר בתולדות המשחק – שבעה ימים.

המזג מצליח לעבור בתמונה? (צילום: it.wikipedia.org)

השיא הזה, אגב, החזיק עד 1989, אז שתי הקבוצות האלה שוב נפגשו, שוב בוורלד סירייס, אך כנציגות של ערים אחרות: אוקלנד את'לטיקס וסן פרנסיסקו ג'אייננטס – דרבי. משחק מספר 3 בין השתיים, שאמור היה להתקיים ב-Candlestick Park, סן פרנסיסקו, נדחה בעשרה ימים, לאחר רעידת אדמה קשה שפקדה את האיזור – The Loma Prieta Earthquake.

אלפי אוהדים כבר נכחו באצטדיון בזמן רעידת האדמה (חצי שעה לפני שהמשחק אמור היה להתחיל), וכנראה מנעו אסון כבד יותר. אוהדים רבים יצאו מוקדם מהעבודה כדי לצפות במשחק, מה שכנראה צמצם משמעותית את כמות המכוניות בכבישים בזמן הרעידה, ובכך את כמות ההרוגים (63 בסך הכל).

רעידת האדמה של 1989 (צילום: yowusa.com)

נופל וקם

ה-11 ביולי 1961, משחק האולסטאר הראשון של העונה.

נשיונל ליג – אמריקן ליג 4:5 (בעשרה אינינגים).

באותם הימים היו שני משחקי אולסטאר בעונה, מה שכמובן שיפר את עמודת "משחקי האולסטאר" של השחקנים מאותה התקופה… המשחק נערך בסן פרנסיסקו, אמנם בלי רעידות אדמה, אבל עם לא מעט רוח, דבר מאוד אופייני לאיזור ה-Bay. הכותרת למחרת המשחק היתה: "Teams Made Seven Errors In Swirling San Francisco Wind".

הרוח היתה כל כך חזקה, עד שהפיצ'ר סטו מילר נפל מה-מאונד במהלך האינינג התשיעי, מה שגרם לשופטים לקרוא Balk כשהרץ המשווה היה על הבסיס השלישי – והופ – 3:3. בסופו של דבר אותו מילר לפחות פונק בניצחון, בזכות היטס של שלוש אגדות באינינג העשירי – האנק ארון, ווילי מייז ורוברטו קלמנטה.

האיש הזה, עם כל הגודל שלו, נפל בגלל הרוח (צילום: Los Angeles Times)

שושלת, פרק פתיחה מושלג

ה-9 באפריל 1996, משחק פתיחת העונה.

ניו יורק יאנקיז – קנזס סיטי רויאלס 3:7.

אם מזג האוויר הקשה לא ישפיע על המשחקים באוקטובר, זה כנראה יקרה באפריל. היאנקיז, בלי אליפות מאז 1978, פתחו "עוד" עונה, מי העלה אז על דעתו שביום הזה ממש תחל שושלת של ארבע אליפויות בחמש עונות?

מה שאנשים עוד לא ידעו, זה את מזג האוויר שחיכה לקבוצות: סופת שלגים שכיסתה הכל בלבן עוד לפני שג'ו דימאג'יו זרק את הפיץ' החגיגי הראשון. הרוקי דרק ג'יטר חבט תשיעי, הסטארטר הצעיר אנדי פטיט ניסה לזרוק בין פתיתי השלג, ובצורה לא ברורה איכשהו המשחק הזה הושלם.

צפו בפתיחה המושלגת של 1996

קור אינדיאנים

ה-21 באוקטובר 1997, וורלד סירייס, משחק מספר 3.

קליבלנד אינדיאנס – פלורידה מארלינס 14:13.

שתי הקבוצות חזרו ממזג האוויר החמים והנעים בפלורידה במצב של 1:1 בסדרה, ונתלו בקור מקפיא. במהלך משחקים מספר 3 ו-4 נמדדו 35 מעלות פרנהייט – מעלה אחת בלבד צלזיוס, המשחקים הקרים ביותר בהיסטוריה של המשחק עד אז.

תוסיפו לזה רוחות ושלג, ותקבלו מזג אויר שעבר לכל אחד הביתה דרך משדר הטלויזיה. המארלינס, בהופעת הבכורה שלהם בפלייאוף (מועדון בן ארבע שנים), לא פספסו את ההזדמנות, ניצחו את המשחק השלישי 13:14, וחזרו אחרי חמישה משחקים הביתה עם יתרון 2:3, בדרך לאליפות היסטורית שתוכרע באינינג ה-11 במשחק השביעי.

איזה קוררררר

סופת מדבר

ה-4 בנובמבר 2001, וורלד סירייס, גיים 7.

אריזונה דיימונדבאקס – ניו יורק יאנקיז 2:3.

המשחק הזה, והסדרה הזו, זכורים בזכות כל כך הרבה דברים דרמטיים, יש שיגדירו אותה הדרמטית ביותר שידע המשחק. אך כמעט אף אחד לא זוכר את סופת האבק שתקפה את Bank One Ballpark במהלך האינינג השביעי, אינינג בו טינו מרטינז השווה ל-1:1 כשהוא מביא הביתה את דרק ג'יטר.

האבק שאפף את האצטדיון בפיניקס הפך לגשם באינינג השמיני, בו אלפונסו סוריאנו ירה הום ראן וקבע 1:2 לניו יורק, קרוב קרוב לאליפות. באותם הרגעים הגשם לא באמת הפריע ליאנקיז. וכאמור, בשל כמות האירועים שסבבו אותו מי בכלל זוכר את מזג האוויר? באינינג התשיעי, למי שמתעקש לשמוע, אריזונה חזרה על גבו של הקלוזר הגדול בכל הזמנים, מריאנו ריברה, בדרך ל-2:3 ואליפות היסטורית.

זה מה שזוכרים מהמשחק הזה (צילום: theactivetimes.com)

בדרך למילווקי

ה-6 באפריל 2007, משחק ה"בית" הראשון של קליבלנד.

קליבלנד אינדיאנס – אנאהיים איינג'לס 6:7.

האינדיאנים חזרו הביתה לאחר סדרה בשיקגו, וקיוו לשיפור במזג האויר אחרי הביקור ב-"עיר הרוחות". אך מזג האויר חשב אחרת, כשסופת שלגים כבדה תקפה את האיזור. ניסיון לקיים את המשחק הראשון נתקל בקשיים, ולאחר ששתי הקבוצות נלחמו בשלג במשך כמעט ארבעה אינינגים מלאים, היה ברור שלא היה ניתן להמשיך והסדרה כולה הועברה למילווקי, שם מילר פארק הפך לבית של קליבלנד.

ובאותה העונה, אמנם לא מזג אויר, אבל תופעת טבע בהחלט: בסדרת ה-ALDS בין האינדיאנס ליאנקיז, במשחק השני, במצב של 0:1 לקליבלנד בסדרה אך עם יתרון לניו יורק במשחק, תקפו יתושים את הפיצ'ר של היאניז, ג'ובה צ'מברליין, כמו גם את שאר השחקנים, מנעו ממנו לראות מה הוא עושה – האינדיאנס של סיסי סבאת'יה ניצלו זאת, השוו את התוצאה וניצחו את המשחק, ולבסוף גם את הסדרה כולה.

מלכת השלג

ה-27-29 באוקטובר 2008, וורלד סירייס, משחק מספר 5.

פילדלפיה פיליס – טמפה ביי רייז 3:4 (משחק הזכיה).

המשחק הזה החל ביום שני, והסתיים ברביעי. הפיליס והרייז (שוב קבוצה מפלורידה החמה?) הגיעו למשחק במצב של 1:3 לחבורה מפילדלפיה, מרחק ניצחון בודד מאליפות. אך הגשם לא הפסיק, ולאחר חמישה אינינגים וחצי של מאבק (של הרייז בקול האמלס ושל כולם בגשם), במצב של 2:2, הוחלט שהגשם מאיים להפוך את המשחק ל-Comical.

צ'ייס אטלי, שחקן הבסיס השני של הפיליס, סיפר לאחר המשחק שה-אינפילד היה ממש בריכה, כך שלא היה ספק שזו היתה ההחלטה הנכונה. הוויכוח היה לגבי הטיימינג. חצי אינינג מוקדם יותר, בסוף האינינג החמישי, הפיליס הובילו 1:2, וכידוע, במצב כזה מדובר כבר ב"משחק רשמי", כך שלמעשה אפשר היה לעצור את המשחק, ולבסוף להעניק לפיליס את האליפות (אבל מי באמת רוצה לקחת אליפות ככה?).

אוהדי הפיליס מתמודדים עם המצב (צילום: NBC Washington)

באותו היום המשחק כבר לא חודש, אך למחרת המצב רק החמיר, כששלגים כיסו אתCitizens Bank Park, וההמתנה ארכה ביום נוסף. לבסוף, ב-29 באוקטובר, נפגשו שוב שתי הקבוצות כדי לסיים את המשחק. הפיליס עלו ליתרון, שמרו עליו עד לסיום וחגגו אליפות רטובה, קפואה ושמחה לראשונה מאז 1980.

קר,קר,קר… מתקרר!

ה-11 באוקטובר 2009, NLDS, משחק מספר 3.

קולורדו רוקיז – פילדלפיה פיליס 6:5.

עברה שנה, ועד שהפיליס יצאו מפילדלפיה עם המזג שלה, הם חטפו את מה שיש לקולורדו להציע. הקבוצות הגיעו ל-Coors Field במצב של 1:1 (סדרה של הטוב מ-5), אך המשחק השלישי, שאמור היה להיערך ב-10 באוקטובר, נדחה בשל קור קיצוני, כשמד הטמפרטורה הראה 17 פרנהייט – מינוס 8 צלזיוס.

אוהדת פיליס מנסה להתמודד עם הקור הזה (צילום: Lehigh Valley Live)

בשל העובדה שב-קורס פילד מורכבת מערכת חימום תת קרקעית, היתה התלבטות האם לשחק, אך מספר תאונות סביב האצטדיון בשל כביש חלק הכריעו את הכף. המשח התקיים למחרת, וגם זה לא היה ממש "יום של קיץ". בתחילת המשחק נמדדו שתי מעלות, שכנראה ירדו למטה במהלכו. לפחות לאוהדי הפיליס נצמא קצת "חום בלב", כשהקבוצה שלהם ניצחה את שני המשחקים, 5:6 ו-4:5, והמשיכה לוורלד סירייס.

ולקינוח, להקת ג'ובה והיתושים (צילום: Reddit)

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 14 תגובות

        1. לסטארטרים קשה לתפקד כרליברס, מי שרגיל להתחיל כשהחובטים "קרים" ולשמור כוחות לאורך המשחק מתקשה לשנות פאזה ל"תתחיל הכי מהר שיש לך ולאט לאט תגביר". רליברס בכלל בשבילם לעבור להיות סטארטרים זה בימינו מדע בדיוני, אפילו לונג רליברס מתקשים מאוד. יש כמובן יוצאים מהכלל, אבל זה די חומה סינית בימינו

  1. תושבי סן פרנסיסקו הוותיקים זוכרים את הרעידה הזאת, כמו שאנחנו זוכרים את רצח רבין ("כן, קנדלסטיק, איפה שהיתה רעידת האדמה"). זה גם האיצטדיון היחיד של קבוצות מקצועניות במערב ארה"ב שאתה יכול לקרוא לו איקוני (במכללות יש את הרוז בול ואת האיצטדיון האולימפי בל"א).
    .
    לגבי הקורס פילד – אני חושב שמיעוט האוהדים שהיו מגיעים נבעה בעיקר מהסיבה שרבים מגיעים אליו ברגל, משהוא שהם פחות יירצו לעשות במזג אוויר כזה…

    1. א. זה לא היה HBP והשופט שגה קשות.
      ב. המזל הולך עם הטובים, אז אולי זה סמל לבאות?
      ג. המהלך של קונפורטו מלמד על לחץ, והאיש בינתיים מתחילת העונה לא חובט טוב, נקווה שזה לא אומר שהוא בדרך לסלאמפ או כבר באחד.
      ד. אני לא שותף לחגיגות של "זה הוכחה למה צריך הילוכים חוזרים" כי זה לא מה שהכריע את המשחק. להיות באינינג תשיעי במצב של 2:2 אחרי הומראן ובסיסים מלאים ולבוא בטענות לשופט זה לא מקצועי. גם אם קונפורטו נפסל עדיין יש את אלונזו ומספיק לו היט או ווק לנצח.
      ה. סה"כ משחק טוב, אבל המטס עדיין גוררים בעיה של בולפן לא יציב, מאמן יחסית צעיר שלא מחליף את הסטארטר בזמן (החילופים של דהגרום היה מוקדם מדי, וסטרומן וווקר הוחלפו מאוחר מדי) ויותר מדי מצבים של 2 ו3 רצים על הבסיסים שהולכים לפח.
      ו. מצד שני לינדור ומקאן שניהם נהדרים והביאו מנהיגות ויציבות, אלונזו וסמית' נראה שיביאו את הסחורה, דיאז אולי זו באמת העונה שלו, ויאללה, לנצח.
      ז. נצחון במשחק הבית הראשון, נחת לבוס שהסתובב ביציעים כמו הבעלבית של הסיטי פילד ולחץ ידיים לאוהדים, גם מתנות צריך לקחת.

      1. השופט הודע בעצמו לאחר המשחק שהיתה שגיאה. מצטרף לאמירה שלא צריך הילוכים חוזרים, בשידור זה היה ברור מאוד, לא יודע איך הוא לא ראה את זה בזמן אמת…

        1. צ׳מע, קטונתי מלהכנס למוחו של שופט בייסבול, ובמיוחד בכיר כקולפה, אבל מה שנראה לי זה ככה, האיש כבר 300 זריקות, הברכיים שלו צועקות הצילו, המוח שלו פיקס על הסטרייק זון ובום, פתאום נכנס לו לתודעה שהכדור פגע במרפק של קונפורטו ועושה לו קצר במוח. לא צריך לקרות, במיוחד שהוא כבר ראה שזה סטרייק, אבל קורה.

        1. הכל נכון עד לחלק של הnon-reviewable, זה בדיוק העניין, אתה לא יכול to review האם החובט התכוון להמנע או התכוון להפגע. עזוב את זה שפה זה צועק לשמיים, אנחנו מדברים על שאר 99% המקרים. הילוך חוזר מראה לנו עובדות. כדור לפני רגל על הבסיס או להפך? טאג לפני נגיעה בבסיס או להפך? עובדות. פרשנות? זה לא שפיט. זה לא משהו שהבחור בניו יורק יכול להסתכל משלוש זוויות ולהגיד מה היה. כל מה שהוא ברמה של ״מה התכוון החובט״ לא יכול להיות reviewable. סורי.

  2. תודה יוני, כחובב בייסבול אני רק מחכה להגיע לטור שלך בשישי, זה דייט קבוע. הקטע שתמיד יש בגשם/שלג/רוח זה כמו שאמר פעם אחד הפרשנים במשחק שראיתי זה שהכל הולך, בוץ באינפילד, ביצה באאוטפילד, אבל כשיש לך תותח שיורה כדורים ב90-95 מייל שעומד על ערימת חול, ברגע שהוא לא יציב, נגמר הסיפור. ובאמת באותו משחק שיחקו עד שהפיצ'ר החליק ועף לו כדור לאן שעף ומייד האמפייר על הצלחת לקח את הכדור וירד מהמגרש.

  3. הלילה קיבלנו נו-היטר ראשון לעונה וראשון בהיסטוריה של הפאדרס, כאשר ג'ו מאסגרוב זרק 10 סטרייקאאוטס והרשה רק חובט אחד לבסיס עם HBP.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט