אפולו 11 – אלוף העולם בשחמט בובי פישר חלק ג' ואחרון – יוסטון המשימה הושלמה/שחר אלוני

אפולו 11 – אלוף העולם בשחמט בובי פישר חלק ג' ואחרון – יוסטון המשימה הושלמה/שחר אלוני


בפוסט הקודם הראנו את חזרתו של פישר מפרישה יחסית ארוכה ואת הצלחתו בארוע 'ברה"מ נגד שאר העולם', בו ניצח 3-1 את פטרוסיאן ב 1970.
מעט אחרי זה נערך ארוע תקדימי נוסף, אליפות העולם הבלתי רשמית במשחקי בליץ של 5 דקות לכל שחקן. אלופי העולם לשעבר פטרוסיאן וטל היו מאד חזקים בבליץ ונחשבו פייבוריטים. אך להפתעת כולם זכה פישר בתחרות בהפרש מאד גדול עם 19 נקודות מתוך 22 אפשריות (טל סיים עם 14.5 וקורצ'נוי עם 14). ניצחון זה בהפרש 4.5 נקודות המחיש את הדומיננטיות של פישר מול כל מתחריו גם במשחקים מהירים. הוא ניצח בתוצאה 2-0 את טל, פטרוסיאן וסמיסלוב. בסיום התחרות התלהב טל מכושרו של פישר וציין כי לאורך כל התחרות הוא לא הפסיד אפילו רגלי אחד בשל מהירות המשחק, כפי שקרה לכל מתחרה אחר.

לאחר מכן זכה פישר בצורה משכנעת בשתי תחרויות חזקות בקצב רגיל (בהפרש של 2 נקודות ו 3.5 נקודות בהתאמה). לקראת סיום השנה הוא ייצג את ארה"ב בלוח הראשון באולימפיאדה (השתתף באולימפיאדות רק 4 פעמים), וסיים עם מדליית כסף אישית והפסד אחד מול אלוף העולם הנוכחי ספאסקי, אותו עדיין לא הצליח לנצח במשחק תחרותי מעולם. נבחרת ברית המועצות זכתה כמובן בזהב הקבוצתי, כמו בכל הטורנירים הקודמים מאז מלחה"ע ה-2.

חידה חמודה, פישר בשחור נותן מט בשני מהלכים מול יריב במשחק סימולטני




בשלב זה הגיעה גולת הכותרת של הקריירה של פישר – נסיונו הנוסף להתמודד בסבב אליפות העולם. כזכור פישר השתתף בשני סבבים בעבר, אך לא הצליח בהם בשל "קנוניה" לטענתו של שחקני ברה"מ נגדו, ולאחר מכן ויתר בנסיבות שונות על שני סבבים נוספים.
כאן חשוב לציין שהרקע הנפשי של פישר היה לא פשוט. הוא מעולם לא עבר איבחון מסודר, אך לפי מספר מומחים שהכירו אותו הוא כנראה לא סבל מסכיזופרניה, אלא אולי מגרסה מסוימת של הפרעת אישיות פרנואידית. הרקע הזה בנוסף לילדות הקשה כיתום הכביד עליו כמובן. למעשה זה די מרשים שעד גיל 29, הצליח פחות או יותר לנהל קריירת שחמט מאורגנת הכוללת נסיעות רבות ברחבי העולם. פרישותיו בחלקים מסוימים של הקריירה נבעו בדרך כלל מחוסר קבלת סמכות המארגנים של תחרויות שונות, שלהם הוא ייחס חוסר אובייקטיביות (ולפעמים האשים בכך את הרוסים ואת הק.ג.ב.) בנוסף גם לא היו לו כמעט מעגלי תמיכה משפחתיים או חברתיים.

פישר התכוון להתייצב לתחרות הבין-אזורית הקובעת בסוף שנת 70', אך כאן היתה בעיה גדולה. הוא לא העפיל לתחרות כאחד משלושת המנצחים באליפות ארה"ב, כי עקב פרישתו הוא לא השתתף בה.
כאן נחלץ לעזרתו מזכ"ל פיד"ה מקס אויבה (אלוף העולם לשעבר), שקיבל את הצעת האמריקאים שאחד מהשלושה (רב אמן בנקו) יוותר על השתתפותו בבין-אזורית ובמקומו יכנס פישר. הרוסים כמובן מחו על כך, שכן לא היתה סיבה רשמית לאשר לפישר לשחק בתחרות, אולם השתתפותו אושרה.
פישר הביס את כל מתחריו וסיים עם 18.5 נקודות כאשר אחריו סיימו לארסן, היבנר וגלר עם 15. הניצחון המוחץ לווה גם ברצף מרשים של 7 נצחונות בסוף התחרות. בוטביניק סירב להתרשם מההישג ואמר שפישר עדיין לא הוכיח שהוא "גאון שחמט" כפי שמייחסים לו.

ב 71' החל פישר את דו קרבות המועמדים. ברבע הגמר הוא הוגרל מול השחקן הרוסי החזק והמנוסה מרק טיימאנוב (יהודי יליד אוקראינה), שהיה שיאן ההופעות באליפות ברה"מ, שיא שלא נשבר עד היום. בוטביניק שימש כעוזרו הראשי של טיימאנוב. הדו קרב נקבע ל 12 משחקים, או עד שאחד השחקנים יגיע ל 6 נצחונות. פישר הדהים את העולם כשניצח את יריבו החזק בתוצאה 6-0 (שלושה נצחונות בלבן ושלושה בשחור). תוצאה שהיא מאד נדירה אם בכלל ברמות הללו. בסיום הדו קרב אמר טיימאנוב לפישר "לפחות יש לי עדיין את המוסיקה שלי" (הוא היה כנר ברמה גבוהה). התבוסה היתה כה קשה שממסד השחמט של ברה"מ שלל מטימאנוב את כל זכויותיו וקצבתו הקשורות לפעילות רשמית בשחמט.
באחד המשחקים בדו קרב הכינו הרוסים הפתעה בפתיחה. פישר התמודד בקלות עם ההפתעה. כשנשאל על כך מאוחר יותר הוא ענה כי הרעיון הופיע בהערת שוליים בחוברת שחמט ברוסית אותה קרא בעבר. הרוסים נדהמו מכך שפישר הכיר הערת שוליים זו, שהם עצמם לא הכירו.


מתאמן עם חוברת בסאבווי



בחצי גמר המועמדים הגריל פישר יריב חזק, הדני בנט לארסן. שחקן שזכה בשנים שקדמו לכך בשורה של תחרויות חזקות מול הצמרת העולמית, וקינח בתיקו מול אלוף העולם ספאסקי בשלושת המשחקים ששיחקו בארוע 'ברה"מ מול שאר העולם' בלוח הראשון (ניצחון, הפסד ותיקו), אותו ספאסקי שפישר לא הצליח לנצח מעולם.
אלוף העולם צפה שהדו קרב פישר-לארסן יהיה צמוד מאד.
בפועל התוצאה המהדהדת היתה 6-0, כאשר פישר מנצח את לארסן בכל המשחקים.
קספרוב כתב כמה עשורים מאוחר יותר כי אף שחקן מעולם לא גילה עליונות כמו פישר בשני הדו קרבות הללו. ג'ף סונאס (הוגה רעיון הצ'ס-מטריקס) מעניק לפישר את מד הביצועים הגבוה ביותר בהסטוריה עבור שני הדו קרבות הללו.

פישר התכונן לגמר המועמדים מול פטרוסיאן ובינתיים השתתף בתחרות בקצב "ראפיד" שהיה נדיר אז, במנהטן, וסיים עם 21.5 נקודות מתוך 22 אפשריות.
בגמר המועמדים מול פטרוסיאן "מלך התיקו" פתח פישר, איך לא, עם ניצחון. מה שהעלה את רצף הנצחונות שלו מול הצמרת העולמית ל 20 (7 בבין-אזורית, 12 בדו קרבות הקודמים). רצף חסר תקדים בתקופה המודרנית שכנראה לא ישוחזר בעתיד הנראה לעין.
פטרוסיאן, שהעריך שסיכוייו טובים מול פישר, ציין שפישר לדעתו אינו גאון שחמט, וניצח אותו במשחק השני, כאשר לאחר מכן הסתיימו שלושה משחקים בתיקו עד לתוצאה 2.5 – 2.5.
כשנראה היה שהקרב יהיה שקול, ניצח פישר בארבעה משחקים רצופים וסיים את הדו קרב בתוצאה 6.5 – 2.5. כלומר ניצח את פטרוסיאן 5-1 ועוד שלוש תוצאות תיקו. אם נחבר לכך את הדו קרב בניהם בארוע שנה קודם לכן זה מגיע ל 7-1 ועוד 5 תוצאות תיקו. כמובן ששחקן כמו פטרוסיאן מעולם לא הפסיד בצורה כזו או דומה לכך מול שום מתחרה.



מעודד מתוצאותיו ההסטוריות התכונן פישר לדו קרב על אליפות העולם מול ספאסקי, תוך שהוא מקפיד גם על משטר של אימוני ספורט וכושר. בשלב זה בלטה חוסר היציבות הנפשית של פישר. כאשר היה על סף הגשמת חלום חייו עלו בו טלטלות רגשיות רבות שגרמו לדרישות שונות מהמארגנים של הדו קרב, ואולטימטומים מצידו, למשל לגבי מיקומו, גובה הפרסים שבו ועוד כהנה וכהנה. מספר פעמים נראה היה שפישר לא יופיע לדו קרב ויפסיד הפסד טכני. בשלב מסוים אף נמצא נדבן אנגלי שהסכים להכפיל את גובה הפרס.
בינתיים צבר הדו קרב התעניינות עצומה בכל העולם, גם בשל המלחמה הקרה שהתחוללה אז. הלחץ הגדול המשיך לתת את אותותיו בפישר שדחה שוב ושוב את טיסתו לאיסלנד, עד אשר עמד לפקוע גם חלון הזמן האחרון שבו יכול היה עוד לטוס, לאחר דחיות חוזרות ונשנות והתחמקויות. בסופו של דבר הצליחו כמה מכרים של פישר להסיע אותו ביחד איתם לשדה התעופה, תוך התחמקות ממאות עיתונאים וסקרנים שחיכו לו שם. על הסאגה הזו כתב מולי לפני מספר חודשים במאמר המתורגם שעסק בשעות הגורליות לקראת הטיסה.

פישר נוחת באיסלנד



במשחק הראשון בדו קרב פישר מעד, בשל הסתבכות מיותרת במצב של סיום שקול לגמרי אותו ניסה להכריע בדרך לא אחראית, והפסיד. הוא האשים את תקתוקי המצלמות באולם המשחקים, החליט לא להגיע למשחק השני, וקיבל הפסד טכני, שגרר פיגור של 2-0 בתחילת הדו קרב שנקבע ל 24 משחקים.
בשלב זה התנה פישר את המשך השתתפותו בכך שהמשחקים יערכו בחדר צדדי במרתף ולא באולם הראשי מול העיתונאים. ספאסקי במחווה ג'נטלמנית הסכים לכך. בינתיים ריתק אליו הדו קרב התעניינות עצומה בקהלים שונים בעולם, גם כאלה שלא הכירו את המשחק קודם לכן. למעשה זהו הדו קרב עם ההתעניינות הגדולה ביותר בהסטוריה עד היום.

ההמשך היה של פישר, הוא ניצח בסופו של דבר 8.5 – 12.5, כלומר 7-3 ועוד 11 תוצאות תיקו (הניצחון המאד יצירתי בסיום משחק 13 אפילו זכה למחמאות מבוטביניק, ומשחק 6 הוא הידוע ביותר). בלי שני המשחקים הראשונים התוצאה היא 7-1 ועוד 11 תיקו. פישר הגשים את חלומו והפך לאלוף העולם ה 11.
מעניין שהתוצאה בסופו של דבר זהה כמעט לגמרי לתחזית שאפשר היה לחשב מראש על פי הפרש במד-הכושר בין שני השחקנים.

"יום בובי פישר" הרשמי נחגג בארה"ב עם נחיתתו



לאחר הדו קרב מורט העצבים חזר פישר לארה"ב. הוא לא השתתף יותר בשום תחרות וגם סירב להצעות רבות של חוזי פרסום מתאגידים מובילים בעולם. הוא הופיע שוב בכתבת שער במגזין לייף ובספורט-אילוסטרייטד, וכן בתכניות אירוח מרכזיות, אך החל מאותו רגע לא שב לקיים מה שאפשר לכנות חיים מאורגנים בשחמט או בכלל.
היה רגע שבו כמעט נאות להשתתף באולימפיאדת 74' אולם המארגנים לא הסכימו לדרישתו לשחק בחדר נפרד משאר השחקנים בארוע.
כאשר היה צריך להתייצב להגן על תוארו מול קרפוב ב 75' הוא התנה תנאים מרחיקי לכת שונים לפיד"ה לגבי הדו קרב. פיד"ה הסכימה לחלק מהם, אך לא לכולם, למרות שמספר שחקני עבר צידדו בכך שיש להסכים לתנאים. בסופו של דבר פקע האולטימטום וקרפוב הוכרז כאלוף עולם ב 75' ללא דו קרב, בשל העדרותו של פישר.
הוא דחה בהמשך אפילו הצעה לשחק מול תוכנת מחשב תמורת רבע מליון דולר, אך הוא כן שיחק כמה פעמים מול תוכנה נסיונית אחרת.

ביחד עם כל זה נמשכה הדרדרות נפשית אצל פישר, מה שהתבטא באמירות פוגעניות רבות אותן השמיע בתקשורת. במיוחד כנגד הק.ג.ב., הממסד הסובייטי, יהודים, הממסד האמריקאי ועוד. פישר שהיה יהודי, היה מיודד עם שחקנים יהודיים אחרים ללא כל קושי, אולם בהתבטאויותיו הכלליות, שעם השנים נשאו אופי של מחשבות רדיפה, האשים את כל הנ"ל ברדיפתו.

בשלב מסוים התגורר אצל רב אמן אמריקאי חזק שטען לגבי רמת המשחק שלו ב 81':

He was too good. There was no use in playing him. It wasn't interesting. I was getting beaten, and it wasn't clear to me why. It wasn't like I made this mistake or that mistake. It was like I was being gradually outplayed, from the start. He wasn't taking any time to think. The most depressing thing about it is that I wasn't even getting out of the middle game to an endgame. I don't ever remember an endgame. He honestly believes there is no one for him to play, no one worthy of him. I played him, and I can attest to that.

לאחר מכן, בילה תקופה מסוימת בבית משפחת האחיות הצעירות פולגאר בהונגריה ושיחק איתן, ושנים לאחר מכן אף גר אצל השחקן ההונגרי החזק פטר לקו.
ב 88', רשם פישר פטנט על שעון שחמט מיוחד שמוסיף כמה שניות בכל מהלך שמבצעים. היה מדובר בחידוש אז, אולם כיום זהו הסטנדרט בתחרויות עולמיות. פישר התלונן אח"כ לרשויות האמריקאיות שלא קיבל תמלוגים על המצאתו.

בשנת 92' הופיע פתאום פישר לדו קרב ראווה עם ספאסקי המבוגר בבלגראד. באותו זמן היה חרם כלכלי של ארה"ב והעולם על סרביה בשל מלחמת האזרחים ביגוסלביה. פישר קיבל אזהרה מהאמריקאים כי אסור לו להשתתף בדו קרב נושא פרסים, אך הוא דחה את ההזהרה בזלזול. בסופו של דבר ניצח פישר בדו קרב בצורה משכנעת. כמה מהמשחקים שלו התעלו לרמה גבוהה, מה שהזכיר לעולם את ההפסד מכך שלא שיחק 20 שנה. קרפוב אמר שהעובדה שלא שיחק עם פישר ב 75' פגעה בהתקדמותו בקריירה.


בבלגרד 92'



בעקבות הדו-קרב הפך פישר לעבריין הנמלט מהרשויות האמריקאיות ונאלץ לחפש כל פעם מדינת מקלט חדשה. ב 96' הופיע בראיון רדיו בארגנטינה והציג משחק חדש שנקרא "פישר ראנדום" וכיום נקרא גם "שחמט 960". מדובר במשחק שחמט רגיל, אלא שעמדת הפתיחה של הכלים שונה כל פעם, כך שצריך לשחק מהמהלך הראשון בלי יכולת לשנן פתיחות. המשחק נראה היה מהפכני בזמנו, אולם כיום מדובר במשחק מוכר שיש בו אליפויות עולם בהשתתפות שחקני הצמרת העולמית. פישר טען כי השחמט המסורתי דורש המון שינון של הסתעפויות בפתיחה אשר מכהה את עוקצו.

מספר שנים מאוחר יותר טען שחקן הצמרת העולמית נייג'ל שורט, שהוא שיחק באינטרנט עם יריב שהופיע בעילום שם ולדעתו זה היה פישר. השחקן המסתורי ניצח את שורט החזק בצורה מאד משכנעת בסדרה של משחקי בליץ בתוצאה 8-0. שורט טען שרמתו היתה גבוהה יותר מרמתו של קספרוב שהיה שחקן הבליץ החזק ביותר באותן שנים. השחקן הלא ידוע גם בחר בפתיחות מאד מוזרות איתן התחיל את המשחקים. כמו כן אותו שחקן נתן תשובה מידית לשאלה בצ'ט ששאל אותו שורט לגבי משהו שקרה ב 1970. (מצורף לינק).
לא ברור מי היה אותו יריב, ואחדים מאמינים שזה היה מנוע ממוחשב לא מוכר, אך לא ברור אם תוכנות שחמט ברמה כה גבוהה היו כבר קיימות אז.



פישר המשיך בנדודיו בעולם, התגורר בפיליפינים, ביפאן ובסוף באיסלנד, שזכרה לו את הדו קרב של 72' והסכימה להעניק לו מקלט מדיני ואזרחות מלאה שאושרה בהצבעה בפרלמנט. פישר נפטר באיסלנד ב 2008 ממחלת כליות אשר סירב לאפשר לטפל בה.

נעשו עליו מספר סרטים, שרובם עוסקים בשאלה איפה הוא נמצא ואיפה אפשר לחפש אותו. גם אנחנו כילדים בשנות ה 80', ידענו שיש איפהשהו שחקן בשם פישר שיכול להיות הטוב בעולם, אך הוא נעלם ולא ברור אם ישוב לשחק.



משחק קצר ויפה של פישר בגיל 20:



מבחינת סגנונו, פישר היה חזק בכל שלבי המשחק. מונים אותו בין שחקני הסיומים החזקים בהסטוריה, ויש גם מספר הסתעפויות בפתיחה על שמו. זכורה במיוחד אולימפיאדת 66' בהבאנה קובה, בה ייצג את ארה"ב בלוח הראשון. הוא שיחק אז הסתעפות בלבן שנחשבה שוויונית (וריאנט החילופין בספרדית). בעזרת פתיחה זו ניצח, או יש לומר, היכה שוק על ירך, מספר שחקני צמרת, בניהם פורטיש וגליגוריץ. באחד המשחקים מצא עצמו המלך השחור מובל למרכז הלוח כאשר היו עוד הרבה כלים בסביבה.
מעניין שבטורניר זה היה לפישר סיכוי לזכות במדליית זהב אישית מבין שחקני הלוח הראשון. לצורך כך הוא היה צריך רק תיקו במשחק האחרון. באותו משחק היריב הגיע מולו ליתרון והציע לו תיקו. פישר ששאף לנצח בכל משחק לא הסכים, והפסיד. ובכך קיבל רק מדלית כסף אישית, שכן פיגר בכמה עשיריות אחוז אחרי פטרוסיאן ששיחק בלוח הראשון של ברה"מ.


חתך של הצ'ס-מטריקס לשנים '55 – '75 , השחקנים המובילים בעולם בתקופה




הוא השתתף גם ב 8 אליפויות ארה"ב, החל מגיל 13, וזכה בכולן, בהפרש של נקודה שלמה לפחות (הפרש השיא היה 3.5 נקודות).
לפישר גם אין מאזן שלילי מול כמעט אף אחד משחקני הצמרת העולמית החזקים מולם התחרה החל מגיל 14. יוצאי הדופן היחידים הם טל, שמוביל עליו 4-2 (ועוד 5 תיקו), בזכות 4 הנצחונות שלו במועמדים ב 59' כשפישר היה בן 15 וטל עמד לזכות באליפות העולם. היחיד מלבד טל הוא דווקא השחקן הרוסי גלר, שמחזיק במאזן הסטורי חיובי מולו.
על פי אתר הצ'ס-מטריקס מד כושר השיא של פישר הוא הגבוה בהסטוריה. הוא גם נבחר ברוב המשאלים לשחקן הטוב בהסטוריה על ידי חובבי שחמט, וברוב גדול אף יותר על ידי רבי-אמנים.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. תודה על המאמרים על בובי פישר ועל שאר האלופים.
    רצוי להזכיר ספרים שיצאו בנושא:
    שאול הון-הקרב על הכתר – הדו-קרב בין בובי פישר לבוריס ספאסקי, 1972 (ניתוח של המשחקים)
    דיוויד אדמונדס וג'ון איידינאו-בובי פישר יוצא לקרב (2006). סיפור המאבק שהיה לו, כאמור, פן פוליטי.
    ואת שני הספרים של פרנק בריידי
    Bobby Fischer: Profile of a Prodigy (1989)
    Endgame: Bobby Fischer’s Remarkable Rise and Fall—from America’s Brightest Prodigy to the Edge of Madness (2012).
    ויש כמובן עוד ספרים וביוגרפיות עליו באנגלית
    לי היה העונג, בתור נער, לחוות את המשחקים שנערכו ברייקאוויק. היינו משחזרים ומנתחים אותם מיד כשהתפרסמו.
    המשחקים האלה עוררו עניין עצום והופיעו בעיתונות בכותרות המרכזיות.

    1. תודה אמנון, בשמחה
      תודה גם על המלצות הספרים
      לא ידעתי שהופיעו בכותרות ראשיות בישראל אז, זה ממש מעניין. אני יליד 74.
      שמח לשמוע על איך אתה זוכר את הדו קרב הזה אז

  2. הזייה המשחק נגד שורט… פחד אלוהים לשחק נגד כזה דבר.
    וקשה לי מאוד להאמין שתוכנה הייתה עושה פתיחה כזאת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט