אפולו 11 – אלוף העולם בשחמט בובי פישר – חלק ב' – האורות מהבהבים/שחר אלוני

אפולו 11 – אלוף העולם בשחמט בובי פישר – חלק ב' – האורות מהבהבים/שחר אלוני

כמו שראינו בחלק הראשון, פישר התקשה עדיין בתחרות המועמדים של 59' (בגיל 16) מול שחקני הצמרת העולמית, וסיים את הטורניר בהרגשה (שלאחר שנים התבררה כדי מדויקת) שממסד השחמט הסובייטי השפיע על תוצאות התחרות ככל שיכל, לטובת שחקניו. עם זאת באותו שלב פישר עדיין לא היה ברמה של הטופ 5 העולמי, ובכל מקרה לא היה בעל סיכוי ריאלי לזכות בתחרות המועמדים.

מי שזכה בתחרות היה מיכאל טל, שהמשיך לדו קרב עם בוטביניק, ניצח שם בהפרש משכנע והוכתר כאלוף העולם. טל בשלב הזה היה אחד האנשים היחידים שפישר החשיב כידיד שלו. לפישר לא היו ככל הידוע חברים קרובים, גם לא מקרב השחמטאים האמריקאים. פעם כשטל שאל אותו "מי השחקן הטוב בעולם?" פישר ענה "אני!", וכשנשאל "מי חוץ ממך?" תשובתו לטל היתה " גם אתה משחק לא רע". זו היתה אחת המחמאות היותר ידועות שפישר נתן לשחמטאי אחר.

חידה לא שגרתית, הלבן מתחיל ונותן מט תוך 8 מהלכים (יש כמה אפשרויות טובות)



ב 1960 (גיל 17) פישר השתתף בתחרות מאל-דל-פלאטה החזקה בארגנטינה, וסיים שם במקום ראשון משותף עם ספאסקי בן ה 20, כאשר לשניהם תוצאה מצוינת של 13.5 מתוך 15. הפסדו היחיד של פישר היה לספאסקי. כך החלה ידידות וגם יריבות ארוכה למדי בינהם, שכללה הערכה הדדית.
באותה שנה השתתף פישר בתחרות נוספת, שבה נחל כישלון, עקב העובדה שפתח ברומן (אולי הראשון שלו) עם בחורה מקומית בזמן התחרות. הוא סיים שם עם יותר הפסדים מנצחונות ועם ארבע וחצי נקודות פחות מהזוכה קורצ'נוי. בעקבות זאת הבטיח לעצמו פישר שלעולם לא יערב רומנטיקה עם שחמט בעתיד.

פישר ורשבסקי אצל הגברת פיאטיגורסקי (עומדת משמאל)



ב 61' אירגנה פטרונית עשירה – ז'קלין פיאטיגורסקי, דו קרב בין פישר לבין רשבסקי שהיה מבוגר ממנו ב 32 שנה ונחשב עדיין לפייבוריט. לאחר 11 משחקים היתה התוצאה 5.5 – 5.5, ופישר פרש מהטורניר עקב מחלוקת עם גב' פיאטיגורסקי על השעות של המשחקים, שלדבריו נקבעו בשעות שנוחות לה ולא לו.
מאוחר יותר באותה שנה הוא השתתף בתחרות בינ"ל חזקה, שבה זכה מיכאל טל שהיה כבר די חולה במחלת הכליות ממנה סבל (עבר השתלת כליה רק ב 69'). טל אמנם זכה שם, אך פישר סיים שני, וגבר על טל במשחקים בינהם 3.5 – 0.5, מה שהיווה את נצחונותיו הראשונים של פישר על טל.

פישר אף שיחק פעם אחת עם אלוף העולם בוטביניק. זה היה באולימפיאדת 62' (כאשר בוטביניק היה בן 52 ופישר בן 19). המשחק התפרסם בכך שפישר היה עדיף וביסס את יתרונו על הלוח, אולם בוטביניק בזכות נסיונו הרב הצליח להינצל ולמצוא פתרונות יצירתיים מספר פעמים בעמדות מאד קשות ולבסוף הצליח לסיים את המשחק בתיקו. פישר עזב את השולחן עם דמעות בעיניו, בשל מה שחווה כהחמצת ניצחון מול אלוף העולם.

סרטון קצר עם 10 עובדות מעניינות על פישר:




בינתיים הגיע שעתו של סבב אליפות העולם הבא, התחרות הבין-אזורית התקיימה ב 62' ופישר זכה בה בהפרש מהדהד של 2.5 נקודות. על כך אמר רב האמן הרוסי החזק קוטוב:

I have discussed Fischer's play with Max Euwe and Gideon Stahlberg. All of us, experienced 'tournament old-timers', were surprised by Fischer's endgame expertise. When a young player is good at attacking or at combinations, this is understandable, but a faultless endgame technique at the age of 19 is something rare. I can recall only one other player who at that age was equally skillful at endgames – Vasily Smyslov.

מעודד מהישגו ניגש פישר לתחרות המועמדים, בזוכרו את הבטחתו הפומבית, שיזכה באליפות העולם, לפני שיהיה בן 20. הוא נחשב לפייבוריט בתחרות שהתקיימה בקורסאו שבים הקריבי, אך למרבה ההפתעה סיים רק במקום הרביעי מתוך שמונה. זאת כאשר שלושה שחקנים רוסיים בכירים (פטרוסיאן, קרס וגלר) שיחקו בינהם 12 משחקים שכולם הסתיימו בתיקו קצר ורגוע, בעוד שמול פישר ושחקני המערב, הם ערכו מרתונים ארוכים ומתישים. בראיון שנתן ל "ספורט אילוסטרייטד" התלונן פישר לאחר התחרות שהרוסים עשו קנוניה נגדו (טענות שבחלקן נמצאו נכונות כעבור הרבה שנים). הזוכה בתחרות היה פטרוסיאן שהמשיך לדו קרב על אליפות העולם וגם זכה בו.
מיכאל טל השתתף אף הוא בתחרות המועמדים, אך חלה מאד ונאלץ להפסיק באמצע. לדברי משתתף מערבי אחר, פישר היה היחיד מבין משתתפי התחרות שהלך לבקרו בבית החולים.

מול קורצ'נוי בתחרות המועמדים ב 62', צופה ברקע – סמיסלוב



בעקבות כל זאת הוא הכריז שלא ישתתף יותר לעולם בתחרות מועמדים, שכן הפורמט מאפשר לשחקנים הסובייטיים ליצור "קנוניה". אי לכך שינתה פיד"ה את צורת התחרות משיטת ליגה, לשיטת גביע (דו קרבות), באופן שמנטרל את האפשרות לקנוניה כזו.

באותה שנה ניגש פישר לאליפות ארה"ב בפעם החמישית, והפסיד בסיבוב הראשון, מה שהיה הפסדו הראשון במסגרת האליפויות. הוא נאבק עד סוף הטורניר, הצליח להשוות את נקודותיו למוביל וניצח אותו בסיבוב האחרון, כך שסיים את התחרות כאלוף ארה"ב בפעם החמישית.

ב 63' היה פישר בן 20 וכבר לא יכול היה לקיים את הבטחתו להיות אלוף העולם עד הגיל הזה. הוא גם ויתר על השתתפות בתחרות בינ"ל מאד חזקה שארגנה ז'קלין פיאטיגורסקי, עקב הויכוח שהיה בינהם שנתיים קודם לכן. לעומת זאת הוא ניגש לאליפות ארה"ב וזכה שם בתוצאה המאד נדירה של 100% (11 מתוך 11). ההישג הקנה לו כתבת פרופיל במגזין "לייף". כמו כן פרסם "ספורט אילוסטרייטד" דיאגרמות של כל 11 משחקיו. רק רב האמן הדני לארסן העיר שפישר שיחק בתחרות זו עם שחקנים משניים ביחס לצמרת העולמית.

מתראיין לטלוויזיה הבריטית בעקבות פרסומו



בינתיים הגיעה שעתו של סבב אליפות עולם נוסף, אך פישר החליט שלא לגשת לבין-אזורית של 1964 מסיבות לא ברורות, שכן הפורמט כבר שונה לצורה אותה פישר העדיף, של דו קרבות. המשמעות של זה היתה שהוא יצטרך לחכות 3 שנים לסבב הבא.
בינתיים היה פישר בסוג של פרישה פעילה משחמט: הוא ויתר על השתתפות בתחרויות חזקות ובמקום זאת ניצל את פרסומו הרב, וערך סבב משחקים סימולטניים ביותר מ 40 ערים בארה"ב וקנדה, הוא התמודד עם כ 2000 שחקנים בסימולטנים וניצח את הרוב המכריע של המשחקים.
פישר גם ויתר באותה שנה על ייצוג נבחרת ארה"ב באולימפיאדת 64' שנערכה בתל אביב.

הוא חזר מפרישתו הקצרה ב 65', והתעקש להשתתף דווקא בתחרות בהבאנה בירת בקובה, מה שלא היה אפשרי עקב העוינות בין ארה"ב לקובה באותה תקופה. פישר לא ויתר והגיע להסכם עם המארגנים והמשתתפים, שיקח חלק בתחרות בעודו משחק בארה"ב והתקשורת איתו נעשית בטלפרינטר. בתנאים המוזרים והלא פשוטים הללו, מצא פישר את עצמו משחק משחקים מאד ארוכים (לפעמים 12 שעות רצוף), עקב העיכובים בתקשורות הטלפרינטר, וגם מפסיד לפעמים זמן על השעון בגלל נושאים טכניים שונים. למרות הכל הוא הצליח לסיים במקום השני המשותף אחרי הזוכה סמיסלוב, אותו הצליח פישר לנצח במשחק בניהם.

פישר משחק בתחרות הבאנה 65' דרך טלפרינטר



באותה שנה (בגיל 23) הוא זכה שוב באליפות ארה"ב למרות שני הפסדים רצופים (האחרונים שלו במסגרת אליפויות ארה"ב). עוד באותה שנה הוא אף השלים עם גברת פיאטיגורסקי והשתתף בטורניר המאד חזק שארגנה בסנטה-מוניקה. הוא התחיל שם עם תוצאה קשה של 3 מתוך 8, אך המשיך עם 7 מתוך 8 (מול שחקני צמרת עולמית), הוא סיים שני, חצי נקודה בלבד אחרי הזוכה – ספאסקי.
החל מרגע זה ועד סוף חייו פישר זכה בכל תחרות או דו-קרב בהם השתתף.

פישר ולארסן בגביע פיאטיגורסקי בסנטה-מוניקה 66'

פישר עם קאסטרו באולימפיאדת הבאנה 66' (ברקע שטיין, אלוף ברה"מ משוחח עם קורצ'נוי, בגבו)



הוא המשיך את השנה החזקה (67') עם זכיה נוספת ואחרונה באליפות ארה"ב וזכיות במספר טורנירים חזקים נוספים.
בינתיים הגיע שעתו של סבב אליפות העולם. הוא ניגש לבין-אזורית בעיר סוס בטוניסיה והוביל בתחרות עם 8.5 נק' מתוך 10 על כל מתחריו. בשלב זה פרץ ויכוח בינו לבין המארגנים על תנאים שונים ששררו בתחרות. הוא התעקש על ימי מנוחה על פי אמונת כנסיה נוצרית מסוימת אליה הצטרף שדגלה במנוחה בשבת. המארגנים שיתפו איתו פעולה, אך זה לא היה מספיק והוא לא הגיע לשני משחקים. כל זה עורר תרעומת אצל המתחרים. פישר שוכנע להמשיך אך איחר ואף לא הגיע כלל למשחק נוסף, מה שהכריח את המארגנים להודיע על פרישתו מהתחרות. בנוסף היו שם גם בעיות תקשורת, שכן המארגנים היו יחסית חסרי נסיון ודיברו בעיקר צרפתית. כך הוא הפסיד את סבב אליפות העולם בו זכה בסופו של דבר ספאסקי שהוכתר כאלוף עולם ב 69'.

בעקבות התקרית הלא נעימה פרש פישר ליותר משנה משחמט תחרותי, וחזר דווקא לתחרות "שח-קיט נתניה", בה זכה בהפרש גדול, ואף סיים בתיקו משחק עם יוסף פורת הותיק.
לאחר תחרות קטנה נוספת, פרש פישר שוב לשנה וחצי משחמט תחרותי וכתב ספר מפורסם בשם "60 משחקי הגדולים", שזכה להצלחה מיידית. מה שמיוחד בספר הוא שגם בעידן המחשבים המודרני, לא נמצאו טעויות בניתוחים הרבים שפירט פישר על משחקיו.

משתתפי הארוע ב 1970, אפשר לזהות מספר אלופי עולם בשורה הקדמית



הוא נאות לחזור מפרישתו בשנת 70' (גיל 27). ומצא עצמו היישר באחד הארועים המשמעותיים של התקופה: טורניר "ברית המועצות נגד שאר העולם" –
בעיצומה של המלחמה הקרה, הוחלט על טורניר שבו ישחקו 10 דו קרבות, בין 10 השחקנים החזקים של ברה"מ לבין 10 החזקים של שאר העולם. כל דו קרב תוכנן ל 4 משחקים (40 משחקים סה"כ).
הארוע היה חד-פעמי במהותו שכן ברה"מ הציגה לא פחות מ 5 אלופי עולם(!) ועוד שניים (קרס וקורצ'נוי) שנחשבים לכל הדעות כשווים ברמתם לאלופי עולם. אליהם הצטרפו עוד 3 שחקני צמרת עולמית (גלר, פולוגייבסקי ומרק טיימנוב).
"שאר העולם" נהנה מכושר מצוין של הדני בנט לרסן, שהתעקש לשחק בלוח הראשון. פישר באופן לא צפוי הסכים לוותר והסתפק בלוח השני. אליהם הצטרפו כמה ותיקים כמו ניידורף ורשבסקי, וגם כמה צעירים מבטיחים כמו ההונגרי פורטיש, והצ'כי הורט.
עיני כל העולם היו נשואות אל הדו קרב, שם זכתה בסופו של דבר ברה"מ בהפרש מינימלי 20.5 – 19.5, כאשר את ההצלחה הגדולה ביותר בקבוצתם נוחל פאול קרס המאד ותיק עם ניצחון 3-1 בלוח העשירי:

BoardUSSRrd1rd2rd3rd4ScoreWorldrd1rd2rd3rd4Score
1Spassky½101.5Larsen½0112.5
Stein00
2Petrosian00½½1Fischer11½½3
3Korchnoi½½0½1.5Portisch½½1½2.5
4Polugaevsky0½½½1.5Hort1½½½2.5
5Geller1½½½2.5Gligoric0½½½1.5
6Smyslov½1012.5Reshevsky½011.5
Olafsson00
7Taimanov11½02.5Uhlmann00½11.5
8Botvinnik1½½½2.5Matulovic0½½½1.5
9Tal½01½2Najdorf½10½2
10Keres½1½13Ivkov½0½01
Totals5.564520.5Totals4.546519.5
תוצאות הדו קרב בין ברה"מ לשאר העולם 1970



פישר בלוח השני שיחק עם מלך התיקו פטרוסיאן, שהיה אלוף העולם היוצא ואחד השחקנים החזקים בעולם. הדו קרב הפרטי בינהם הסתיים עם שני תיקו ושני נצחונות לפישר. זו היתה יריית הפתיחה במסע החזרה של פישר למרכז הבמה (מסע שכלל גם דו-קרב נוסף עם פטרוסיאן בהמשך).
בשנים 70'-72' הוא עמד להפגין דומיננטיות שלא היה לה אח ורע בתולדות הענף.
עם זאת, יצא לי בשנות ה 90' להכיר יוצא ברה"מ, שהיה בטוח שפישר היה השחקן הטוב בהסטוריה (אף יותר מקספרוב שבאותה עת היה אלוף העולם). הסיבה שבגללה הוא חשב שפישר היה השחקן החזק ביותר היתה התוצאות שלו עם פטרוסיאן, ויכולתו לנצח את "מלך התיקו". זו היתה מבחינתו ההוכחה הניצחת לגדולתו.

פישר מול פטרוסיאן בארוע 'ברה"מ נגד שאר העולם', מתבוננים משמאל לימין סביב הלוח: טיימנוב, לארסן ופורטיש

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. אני בתקופה עמוסה, בע"ה אחריה נשב נעבור על כל השרשורים נקבל קצת כיף מלקרוא את כל הפוסטים הנהדרים האלה.

    בינתיים רק נכנסתי לשתף סרטון נחמד שראיתי ברשת.
    Final Boss
    https://www.reddit.com/r/funny/comments/lj706u/final_boss/?utm_medium=android_app&utm_source=share

    הבנתי שהיריב של הילד נחשב אחד הגדולים בהיסטוריה, כמו להביא לילד לשחק מול קווין דוראנט.

  2. מעולה שחר, תודה רבה.
    1. מה:ח7 מ:ח7 2. פ:ו6 מ-ח6 (מ-ח8, פ-ז6 #) 3. פה-ז4 מ-ז5 4. ח4 מ-ו4 5. ז3 מ-ו3 6. ר-ה2 מ-ז2 7. צ-ח2 מ-ז1 8. מ-ד2 #
    גילוי נאות – לא חישבתי בראש כמו בדר"כ, אלא הזזתי כלים, וזה כמובן קל יותר.

    1. טוב, די מביך אני מודה. אחרי שפתרתי הזנתי לסטוקפיש. אם לא הייתי חושב כל הזמן על מסעים כפויים ובמסע השישי משחק מ-ו1, אז כבר במסע השביעי יש מט של פ-ח2. בעצם, יש פה מט ב-7, רק צריך לצאת מהקופסה של רצף איומים.

  3. תודה שחר, החידה הינה גם משחק השיא של (לא) אלוף העולם לסקר. שני דברים קטנים התקרית בסוס היתה סך הכל דרישה בסיסית להתנהלות כשחקן שחמט המכבד את האירוע וטוב ששמו לו גבול וחבל ולא הוגן שבהמשך נתנו לו גיבוי להתנהגות פוגענית. הערה שניה לפישר היה "הכבוד" להיות היחידי שלא מגן על תוארו מול הכוכב העולה הבא…גדול? זה כבר לשיפוטכם

    1. שלום אייל, בשמחה
      כן 🙂 אדוארד לסקר. הבנתי שהוא היה קרוב רחוק של האלוף.
      לגבי סוס, המארגנים גילו הרבה סבלנות ופישר הגזים בדרישותיו והתנהלותו מסכים.
      איפה בהמשך איפשרו לו התנהגות פוגענית?
      לגבי קרפוב וכו השארתי לחלק ג'

  4. איפה לא? לדוגמה אליפות העולם עצמה. אי עמידה בדבר בסיסי כמו הגעה בזמן.. דרישתו להרחקת צופים ואחר כך שינוי חדר ועוד דברים שכל הסכמה שלהם גררו תוספת אי נוחות לאלוף המכהן ויש עוד שפע דוגמאות. בגדול לא הוא האדם שהיית רוצה שייצג את עולם השחמט

  5. תודה רבה.
    החידה יפה מאוד ואתה מתקדם שם בעיקר לפי תחושה, כי כל כך הרבה מסעים מראש זה קצת גדול על ה-CPU שלי (של רובנו אני מאמין…).
    אבל העיקרון בולט כבר בהתחלה – והוא ממש יפה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט