הקרחון הנחוש – אלוף העולם בשחמט אנטולי קרפוב/שחר אלוני

הקרחון הנחוש – אלוף העולם בשחמט אנטולי קרפוב/שחר אלוני

נעיף מבט נוסף באלופי העולם הבלתי מעורערים בשחמט (כלומר ללא תקופת הפיצול שהסתיימה ב 2006):

וילהלם שטייניץ (1886–1894)
עמנואל לסקר (1894–1921)
חוסה ראול קפבלנקה (1921–1927)
אלכסנדר אלכין (1927–1935)
מקס אויבה (1935–1937)
אלכסנדר אלכין (1937–1946)
מיכאל בוטביניק (1948–1957)
וסילי סמיסלוב (1957–1958)
מיכאל בוטביניק (1958–1960)
מיכאל טל (1960–1961)
מיכאל בוטביניק (1961–1963)
טיגראן פטרוסיאן (1963–1969)
בוריס ספאסקי (1969–1972)
בובי פישר (1972–1975)
אנטולי קרפוב (1975–1985)
גארי קספרוב (1985–2000)
ולדימיר קראמניק (2006 – 2007)
וישוואנתן אנאנד (2007 – 2013)
מגנוס קרלסן (מ-2013)

אפשר לראות שהרוסים החזיקו בכתר משנת 37' (ואפילו משנת 27' עם שנתיים הפסקה), עד שנת 72'. הגמוניה יוצאת דופן של שנות דור או שניים. ב 72' זכה פישר האמריקאי בצורה משכנעת בכתר, כפי שראינו בפוסט קודם. לזכיה של פישר היו כמה השפעות מרחיקות לכת:

1) ה"פישר בום", הקריירה שלו ביחד עם הזכיה הסופר-מסוקרת באליפות העולם, יצרה גל חזק של התעניינות בשחמט במדינות המערב, מגילאי ילדים ומעלה. זה גרם להתפתחות של השחמט בעיקר באירופה המערבית בעשורים הבאים.

2) פישר גם הראה שאפשר ששחקן שחמט במערב יתפרנס מהמשחק. לפני כן רק בודדים במערב יכלו לבחור בקריירה מקצוענית בשחמט, ואחרי פישר הדבר השתנה.

3) ההגמוניה הרוסית כאמור נסדקה והדבר חייב את הרוסים ל"בדק בית" והיו לכך כמה השלכות.

כבר לאחר 72' הבינו הרוסים שיש להם אתגר גדול, אם ברצונם להשיב לעצמם את כתר אלוף העולם בשחמט. לשימחתם צמח כוכב חדש בשם קרפוב, שהיה שחמטאי צעיר בעל סגנון די מיוחד. הוא לא נטה למשחקים חריפים ותחבולניים או לנטילת סיכונים, אלא לצבירה לאורך זמן של יתרונות מיקרוסקופיים (עמדתיים), שלפעמים רק הוא הבחין בהם. כשהיתרונות הללו הצטברו לכדי מסה קריטית, המשחק היה מוכרע לטובתו. בכך הוא הזכיר במשהו את סגנונו של אלוף העבר קפבלנקה, שגם הוא לא נטה למשחקים טקטיים.

קרפוב למד שחמט בגיל 4, וכבר בגיל 12 התקבל לאקדמיה סובייטית העליונה לשחמט בניהולו של בוטביניק. בוטביניק אמר עליו כך בשלב הראשון:

 "The boy does not have a clue about chess, and there's no future at all for him in this profession."



בגיל 16

בוטביניק במרכז לידו טל וסמיסלוב, מצידו השני ספאסקי, וקרפוב הצעיר בגבו למצלמה



למרות זאת, קרפוב התקדם במהירות תחת הדרכתו הקפדנית של בוטביניק, והפך לאמן הרוסי הצעיר ביותר עד אז, בגיל 15 (השווה שיא של ספאסקי). לאחר מכן הוא החל לימודי מתמטיקה באקדמיה ועבר לכלכלה, שכן רצה לגור קרוב יותר למדריך השחמט שלו דאז, בלנינגראד. בשנת 69' (גיל 18) זכה קרפוב באליפות העולם לנוער עם תוצאה של 10 מתוך 11, ובכך השווה שיא נוסף של ספאסקי. בשנת 70' הפך לרב-אמן.

לאחר מכן זכה בתחרות-על לזכר אליוכין, ובמקום שני באליפות ברה"מ החזקה של 73'.
בשלב זה סיים במקום ראשון משותף בבין-אזורית והעפיל לסבב המועמדים לאליפות העולם.
הוא גבר על פולוגייבסקי בדו קרב, ועלה לחצי גמר המועמדים מול ספאסקי. קרפוב העריך שספאסקי ידיח אותו בקלות, ויזכה בסבב, ואילו הוא יזכה רק בעוד שלוש שנים. בפועל ספאסקי אכן ניצח במשחק הראשון אך קרפוב זכה בדו-קרב ועלה לגמר המועמדים.



קרפוב נותן סימולטן בתחילת שנות ה 70', הילד משמאל זה קספרוב



בשלב של גמר המועמדים חיכה לקרפוב אתגר בדמותו של קורצ'נוי שהיה אז בשיא כושרו. הממסד הרוסי העדיף את קרפוב הצעיר על פני קורצ'נוי שהיה מבוגר ממנו ב 20 שנה ונחשב גם לאדם לא קונפורמיסטי. בסופו של דבר, עם העזרה הזו שקרפוב מן הסתם לא ביקש לעצמו, הוא הצליח לגבור על קורצ'נוי בתוצאה 3-2 ועוד 19 משחקי תיקו.

קרפוב ניצב אז מול הרגע הגדול של דו-קרב לאליפות העולם מול פישר, אך האמריקאי בסופו של דבר לא הסכים לתנאי הדו-קרב ולא הגיע, ובכך הוכתר קרפוב לאלוף העולם ה 12, ללא דו-קרב. הוא ניסה לארגן בעצמו דו-קרב עם פישר, אך גם זה לא צלח.
קספרוב העריך מאוחר יותר שלקרפוב היה סיכוי סביר לנצח את פישר. ספאסקי העריך שפישר היה מנצח ב 75' אך קרפוב היה זוכה ב 78'.



מוכתר כאלוף העולם ה 12



בכל אופן, תדמיתו העולמית של קרפוב ניזוקה קשות, וזאת בשל נסיבות שלא היו תלויות בו. הוא נתפס כמי שניצח את קורצ'נוי בגמר המועמדים בזכות עזרה ממסדית, ולאחר מכן אף זכה באליפות העולם ללא דו קרב.
בעולם החלו להישמע הערכות שיתכן ושחקני ברה"מ קרפוב וקורצ'נוי אינם כה חזקים, ולכן השלטונות לא ממהרים לאפשר להם לשחק בחו"ל. בעקבות זאת פתחו הרוסים את האפשרות להשתתפות שלהם בתחרויות בחו"ל, וקורצ'נוי ניצל את אחת ההזדמנויות וברח מברה"מ להולנד ומשם לשוייץ. אחת הסיבות לכך היתה היחס הגרוע שקיבל מהממסד בעת הדו קרב מול קרפוב בגמר המועמדים.

התגובה של קרפוב על כל זה היתה לשחק בכמה שיותר טורנירי על – הוא שיחק כמעט בכל טורניר חשוב שהיה בעולם במשך 10 שנים, וגם זכה ברובם המכריע (כולל 3 אליפויות ברה"מ). הוא הפגין דומיננטיות רבה והפך לאלוף עולם מאד מוערך. הוא אף זכה בתשעה טורנירים רצופים ובכך שבר את שיאו של פישר שזכה בשמונה כאלה בסוף הקריירה הפעילה שלו.
יתכן שהרמה העולמית של השחקנים בשנות ה 70' היתה מעט יותר נמוכה מאשר בשנות ה 60', אך ההבדלים לא היו גדולים, ולקרפוב היה מאזן מעולה מול שחקני הצמרת של התקופה.

ב 78' התכונן קרפוב לדו-קרב כאלוף עולם, ומולו התייצב קורצ'נוי הותיק, שנחשב בברה"מ לעריק (לאחר שהדיח בדרך את ספאסקי ופטרוסיאן). השלטונות עשו כל שביכולתם כדי לסייע לקרפוב ולהפריע לסיכוייו של קורצ'נוי, כולל אמצעים שונים ומשונים אותם הזכרתי בעבר.
הבעיה של קרפוב היתה שכושרו הגופני לא היה טוב שכן הוא לא אהב להתאמן בספורט. זה גרם לכך שככל שהדו-קרב התקדם יכולתו הלכה ונשחקה.
לצערו הפורמט של הדו-קרב אז היה די מוזר, היה צריך להגיע ל 6 נצחונות בלי הגבלה על מספר המשחקים. קרפוב הוביל 5-2 (ועוד 20 תוצאות תיקו), אולם בשלב הזה הכושר הגופני הלקוי שלו החל לתת את אותותיו, וקורצ'נוי שהיה הרבה יותר מבוגר ממנו, השווה ל 5-5. אולם אז התערבו כנראה השלטונות הסובייטיים באמצעים שונים, קרפוב ניצח משחק נוסף והמרתון המתיש הסתיים בתוצאה 6-5 (ועוד 21 תוצאות תיקו). בכך שמר האלוף על תוארו.



מול קורצ'נוי ב 78'
קרפוב בסוף שנות ה 70' עם סלבדור דאלי
איך נותנים פה מט בשחור בשלושה מהלכים?




כעבור שלוש שנים, ב 81' שוב עלה קורצ'נוי לדו-קרב עם קרפוב, לאחר ששוב ניצח בדו-קרבות המועמדים גם שחקנים המזוהים עם שנות ה 60' ובניהם פטרוסיאן.
הפעם ניצח קרפוב שהיה בשיאו, בהפרש של 4 נקודות את קורצ'נוי המבוגר והגן שוב על תוארו. לא עזרה העובדה שמעט לפני הדו-קרב כלאו השלטונות את בנו של קורצ'נוי בכלא הרוסי.

קרפוב המשיך להופיע בתחרויות רבות ברחבי העולם וייצג את ברה"מ בהצלחה באולימפיאדות, כשבכולן זוכה ברה"מ בזהב (לאחר הפיאסקו של כסף ב 78' כשקרפוב לא השתתף). הוא גם זכה בכמה מדליות אישיות על השגיו בנבחרת.

ב 84' הופיע מולו מתמודד חדש – גארי קספרוב, הנמרץ, המבריק, והצעיר ממנו בעשר שנים. קספרוב הגיע לדו קרב כמתמודד הצעיר בהסטוריה, ובנוסף לכך נתפס כשחקן אנטי-ממסדי. העולם כולו נטה לטובתו של קספרוב, וראה בקרפוב שחקן שנהנה מעזרה חיצונית, בעל סגנון לא סוחף ומעל לכל כמי שמייצג את השלטונות הסובייטיים.
עם זאת , דווקא קרפוב היה השחקן המנוסה בין השניים, ואכן עלה ליתרון של 5-0 (ועוד 22 תוצאות תיקו, מתוכן 17 ברצף – שיא). לאחר מכן החל קרפוב להתעייף בשל כושרו הגופני, החמיץ זכיה במשחק נוסף שהיתה מעניקה לו ניצחון בדו-קרב, וקספרוב ניצל כל זאת וצמצם ל 5-3 (ועוד 40 תוצאות תיקו). בשלב הזה המרתון נמשך זמן שיא של 5 חודשים, ופיד"ה הכריזה באופן חסר תקדים על ביטול הדו-קרב ועריכתו מחדש כעבור שנה, בשל שחיקת שני השחקנים (קרפוב הפסיד 10 קילו ממשקל גופו במהלך המרתון).
שני המחנות מחו על כך, קרפוב בגלל שהוביל, וקספרוב בגלל שהיה במומנטום לקראת הסיום.



קרפוב מול קספרוב




ב 85' נערך הדו-קרב שוב, והפעם במתכונת של 24 משחקים. קרפוב היה חייב ניצחון במשחק האחרון, ולכן לא הסכים לתיקו והפסיד, ובכך קספרוב ניצח 13-11 והפך לאלוף העולם.

ב 86' , 87' ו 90', נערכו עוד שלושה דו-קרבות בניהם לאליפות העולם. כאשר כל פעם מצליח קרפוב שכבר היה די מבוגר, לגבור על קאדר השחקנים של שנות ה 80' שהיה פחות חזק מהעשורים שלפניו, כדי לעלות להתמודדות עם קספרוב.
הדו-קרבות הללו נחשבים לסדרת ההתמודויות החזקה בהסטוריה בין שני שחקנים. בכל השלושה הנוספים ניצח קספרוב באופן דחוק מאד, כולל תיקו 12-12 באחד מהם, שהותיר בידיו בקושי את כתר אלוף העולם. בכל הדו קרבות היו לקרפוב טעויות לא מחויבות לקראת סיומם, כנראה בשל כושרו הגופני הפחות טוב מאשר של יריבו.
בסיכום חמשת הדו קרבות בניהם התוצאה היתה 21-19 לקספרוב ועוד 104 תוצאות תיקו. כל זה כאשר קרפוב מבוגר בעשר שנים מקספרוב ומתקרב לסוף הקריירה שלו.



מימין לשמאל: טל, בוטביניק, קרפוב וקספרוב, שוכב – ספאסקי





לקראת הסבב של 93' שינס שוב קרפוב את מותניו, אולי בפעם האחרונה, אך הפעם לא הצליח לעלות להתמודדות עם קספרוב, אליה עלה האנגלי נייג'ל שורט. בשלב הזה נדמה היה שקרפוב יפרוש בקרוב משחמט, אולם אז אירעה "רעידת אדמה": קספרוב הקים ארגון מתחרה לפיד"ה שנקרא "ארגון השחקנים המקצוענים של קספרוב". הארגון שלו מאס בשיטות המיושנות של פיד"ה והבטיח טורנירים עם פרסים גבוהים ופרופיל תקשורתי גבוה למי שיצטרף אליו. שחקני הצמרת העולמית רובם ככולם עברו לארגון של קספרוב, ופיד"ה נשארה מול שוקת שבורה.

הדו-קרב לאליפות העולם של 93' כבר היה בתוך "תקופת הפיצול" ולמעשה היה מוכר רק על ידי הארגון של קספרוב. האלוף ניצח את שורט ושמר על תוארו.
בינתיים בפיד"ה ניסו לעצור את הסחף וארגנו דו-קרב לאליפות העולם משלהם בין קרפוב לבין ההולנדי הותיק יאן טימן, שהיה שחקן בולט בשנות ה 80', על רקע הירידה ברמה של הצמרת העולמית באותו עשור. קרפוב ניצח את טימן וזכה בתואר "אלוף העולם מטעם פיד"ה".
כך החלה תקופה בה כיהנו שני אלופי עולם במקביל, ובדרך כלל לא מכירים בהם כאלופי עולם מבחינת הרישום ההסטורי, מלבד קספרוב ששמר על תוארו מהתקופה הקודמת.




בוחן עמדה עם קספרוב ומיכאל טל

ב – 93'



ב 94' כבר היה דור חדש וחזק של שחקנים צעירים שכינויו היה "דור הזהב", וכלל אלופי עולם עתידיים כמו אנאנד וקראמניק, וגם את גלפנד שכעבור מספר שנים יעלה לישראל, שירוב, יהודית פולגר, טופאלוב ומעל כולם המטאור איבנצ'וק מאוקראינה שנראה היה שזה עניין של זמן עד שיהפוך לאלוף עולם.

באותה שנה כמעט כל השחקנים החזקים הגיעו לתחרות לינארס היוקרתית בספרד. קספרוב הכריז שמי שיזכה בתחרות כה חזקה אפשר להתייחס אליו כאלוף עולם. זה נתן מוטיבציה גבוהה לקרפוב שהתכונן לתחרות וזכה בה תוך שהוא מפגין ביצוע תחרותי מהטובים בהסטוריה. הוא סיים עם 11 נקודות מתוך 13 (התוצאה הטובה ביותר מאז אליוכין בשנת 1930), והקדים בלא פחות מ 2.5 נקודות את הבאים אחריו, קספרוב ושירוב.
הוא ניצח כמה משחקים בתצוגות סוחפות, כאשר גולת הכותרת היתה הניצחון שלו על טופאלוב.
מד הביצועים של קרפוב בתחרות היה קרוב ל 3000, ונחשב לטוב ביותר של שחקן במדידות של הצ'ס-מטריקס (שכוללות את כל ההסטוריה עד שנת 2005). יתכן שהשיא נשבר על ידי קרלסן בתחרות ב 2009.
מעניין שבאותן שנים התחושה היתה שדווקא קספרוב הוא זה שמתחמק מדו-קרב נוסף עם קרפוב, וקובע לעצמו דו קרבות אחרים.




קרפוב וקספרוב עם קרלסן





מעודד מהישג השיא שלו, הגן קרפוב שוב על תוארו כ "אלוף העולם מטעם פיד"ה" מול קמסקי ב 96' ושוב מול אנאנד ב 98'. אנאנד נאלץ לשחק מול קרפוב יום אחרי שהסתיימה תחרות המועמדים המתישה בה השתתף.
לאחר מכן פרש קרפוב מעשית מקריירה בינ"ל בשחמט ולא שב להגן על תוארו. הוא השתלב בפוליטיקה הרוסית, וכמעט לא השתתף בתחרויות, מלבד כמה דו-קרבות ראווה בקצב ראפיד או בליץ מול קספרוב מפעם לפעם.
לגבי סגנון משחקו מעיד קרפוב:

Let us say the game may be continued in two ways: one of them is a beautiful tactical blow that gives rise to variations that don't yield to precise calculations; the other is clear positional pressure that leads to an endgame with microscopic chances of victory…. I would choose [the latter] without thinking twice. If the opponent offers keen play I don't object; but in such cases I get less satisfaction, even if I win, than from a game conducted according to all the rules of strategy with its ruthless logic.

קרפוב היה פעיל בנושאים סביבתיים ואחרים בפוליטיקה הרוסית וברשותו ספרית שחמט גדולה עם 9000 ספרים. כמו כן הוא אספן מוביל של סוג מסוים של בולים בלגיים.
מבחינת קריירה שחמטית, הוא נחשב בדרך כלל לאחד מחמשת השחקנים הטובים בהסטוריה, הוא גם מחזיק בשיא של 160 זכיות בטורנירים בקריירה. הוא שהה 102 חודשים בראש הדירוג העולמי, והיה אלוף עולם בלתי מעורער 10 שנים, ועוד 6 שנים (שבדרך כלל לא נספרות) כיהן כאלוף עולם מטעם פיד"ה בתקופת הפיצול.


אפשר להתרשם מהיציבות של קרפוב (הקו האדום) ששיחק כמעט באותה רמה לאורך 20 שנה

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. Yp

    8 מרץ 2021 21:02:44

    ערב טוב לכולם
    ענק שחר , ענק .
    קארפוב מסוג הספורטאים שההערכה אליו הולכת וגדלה אחרי סיום הקריירה , ולא זכה להערכה הראויה בזמן שהיה פעיל .

  2. אהרון שדה

    8 מרץ 2021 22:55:13

    שחר תודה רבה
    כילד בגיל העשרה אני זוכר שעקבתי בעניין אחרי דו הקרבות הללו בעיתון שבע ימים …
    נוסטלגיה

    2. שחר אלוני

      9 מרץ 2021 01:30:52

      זה עניין של גישה, לא כזה ברור מה עושים עם 93 עד 2006 אז חרוב מחשיבים את קספרוב עד 2000 וממשיכים מ 2006 אחר כך

  4. אור

    8 מרץ 2021 23:38:20

    החידה הפעם קלה במיוחד 🙂 (סלחו לי על החוסר בסימונים)
    .
    .
    .
    .
    צריח לטור המלך, מלכה לטור המלך, מלכה לשורה העליונה

    1. Yinon Yavor

      9 מרץ 2021 00:57:40

      זה לא כל כך מובן מאליו.
      יש את הצריח השחור (משבצות שחורות) שחוסם את הערוגה שבטור של המלך, לכן המלכה לא יכולה "סתם" לעבור לטור הזה.
      ועדיין – הפתרון שלך נכון – כלומר הצעד הראשון הוא אכן צריח לטור של המלך והתרעת שח.

          1. Avner

            10 מרץ 2021 02:12:45

            לא רואה את עניין הרגלי וגם לא בהכרח צעד שני של המלכה.. 🙁
            בהתאם לתגובת הלבנים:
            מלך הולך ימינה: מלכה מתקדמת עד לחייל -> מט
            רץ שחור חוסם: מלכה לוקחת רץ שחור -> (מלך הלך ימינה או שמאלה) מלכה מתקדמת לשורה עליונה/משבצת לפני -> מט.
            מלך הולך שמאלה: בהתחלה חשבתי כמו אפשרות א' (מלכה מתקדמת עד לחייל) אבל אז אם הצריח הלבן נצמד למלך זה די חוסם את ההתקפה. במקום, צריח שחור שני לוקח רץ לבן -> אם צריח לבן לקח צריח שחור, או נוצר איום לבן (רץ/מלכה) על המשבצת של הצריח הלבן, מלכה לוקחת חייל באלכסון ומט אחרת (אם נוצר איום לבן על החייל שבאלכסון למלכה) צריח לבן לוקח שחור ומט.
            .
            פספסתי משהו?

            1. Yinon Yavor

              10 מרץ 2021 02:20:36

              פספסת את הצריח הלבן שבכל מקרה ייצמד למלך שלו (נניח והשחור מוריד את הרץ), ואז יוכל לחסום את השח שיבוא בצעד הבא וככה זה לא מט ב-3.
              אם המלך הולך לפינה, הפתרון הוא להוריד עם המלכה את החייל שבאלכסון למלך ולהתריע "שח". במקרה כזה הרץ אמנם יוריד את המלכה, אבל יאפשר כעת מט עם הצריח בשורה התחתונה.

            2. שחר אלוני

              10 מרץ 2021 02:34:36

              בניתם את זה יפה 🙂

            3. Avner

              10 מרץ 2021 22:40:30

              👏👏👏
              נייס :))

  9. עגל

    9 מרץ 2021 13:38:30

    פוסט מעולה, תודה.
    כילד זכרתי את ההתמודדויות שלו מול קספרוב כ"רע" נגד "הטוב".
    לא ידעתי כמה שקרפוב היה טוב (מבחינת ביצועים) וכנראה גם אדם לא רע.

  10. Berch

    10 מרץ 2021 08:17:55

    וואו איזה כיף של פוסט
    אני נכנסתי לשחמט בסוף שנות ה 80 וזוכר את כל השמות הגדולים שמוזכרים פה. לא לפרטים כי הייתי גם די שיכור בתקופה ההיא אבל בכל זאת כיף להיזכר.
    התיאור שלך אכן מדוייק ממש. קספרוב היה הצעיר המגניב שמערער על ההגמוניה של קראפוב שנחשב הכי ברית המועצות הממסדית…..
    אהבתי
    🙂

  13. אור

    10 מרץ 2021 12:45:24

    אגב שחר, אחרי מה שחשבתי והדיון בעקבותיו זו אולי החידה הכי טובה שהייתה פה, נראה כמו לוח פשוט אבל זה ממש לא פשוט למצוא את הפתרון

  14. ארז

    10 מרץ 2021 14:28:28

    קספרוב – קרפוב היה הדו קרב הראשון שאני זוכר, הגיע לעיתוני הספורט (ולא רק) בארץ, אם כי מפאת השנים אני לא ממש סגור איזה מהם מדובר.

    1. ארז

      10 מרץ 2021 14:45:18

      וכמובן שקרפוב-קורצ'נוי הוא אחד הדו-קרבות העסיסיים בהיסטוריה, ואני בהלם שלא עשו ממנו יותר מטעמים. יש סרט אחד, צרפתי, Dangerous Moves ("La diagonale du fou"), שמבוסס על הסיפור, רק ששמה הבחור הצעיר הוא זה שערק והמבוגר הוא זה שנשאר אבל יש הרבה אזכורים לדוקרב המקורי בסרט.

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט