הסלע והברק – אלופי העולם בשחמט פטרוסיאן וספאסקי/שחר אלוני

הסלע והברק – אלופי העולם בשחמט פטרוסיאן וספאסקי/שחר אלוני


טיגראן פטרוסיאן

אלוף העולם בוטביניק היה בשנת 63' בשלהי הקריירה כשהגיע לדו קרב מספר 7 שלו על אליפות העולם (לא כולל הזכיה המקורית בתחרות ב 48'). הוא טכנית סיים שניים מהדו קרבות הללו בתיקו, בשניים הפסיד ובשניים ניצח, אך זה לא מנע ממנו להיות אלוף העולם הכמעט בלעדי במשך 15 שנה. למרות שהיה כבר בגיל מבוגר לשחמטאי – 53, הוא עדיין היה פייבוריט בדו-קרב שלו מול פטרוסיאן.
מי היה טיגראן פטרוסיאן?

"הנמר הארמני" היה שחקן ייחודי בנוף הצמרת העולמית בזכות יכולתו הבלתי רגילה שלא להפסיד. היו תחרויות רבות שבהן הוא סיים בצמרת כאשר לאורך כל התחרות יש לו לא יותר מ 2-3 נצחונות, וכל השאר – תיקו. מומחיותו היתה נטרול יוזמות היריב, בדרך כלל בעמדות מאד סגורות וחסומות שמקשות מלכתחילה על יצירת יוזמה או משחק טקטי וחריף. היו מספר אלופי עבר כגון קפבלנקה וסמיסלוב שהיו משחקים בסגנון שקט וסולידי, אך פטרוסיאן לקח את זה צעד אחד קדימה, באופן שלא חזר מאז כמעט בצמרת העולמית.

הוא למשל ייצג את ברה"מ ביותר מ 180 משחקים לאורך למעלה מ 20 שנה באולימפיאדות ואליפויות אירופה, ומכל המשחקים הללו הוא הפסיד…..משחק אחד. חשוב לציין שהוא הורכב לרוב בלוח הראשון או השני, החל מאמצע שנות ה 60', והנבחרת שלו התחרתה בצמרת התחרות, כך שיריביו פעמים רבות היו מהצמרת העולמית. שחקני לוחות גבוהים בנבחרות חזקות.

חידה חביבה ממשחק ב 1846, מט ב 3 מהלכים ללבן


פטרוסיאן זכה באליפות ברה"מ לנוער בשנת 46' (גיל 17), אך התאכזב כשלאחר מכן לא הצליח להתברג לאליפות ברה"מ לבוגרים. זה גרם לו להשית על עצמו משטר אימונים יומי קפדני לאורך כל חייו, בדומה אולי למשטר הכושר הגופני והתרגילים היומיים של בוטביניק (שהיה חלש פיסית בנעוריו).
הפריצה הראשונה שלו היתה ב 51' (גיל 22) כשסיים במקום שני משותף באליפות ברה"מ, תוך שהוא מקדים אגדות שחמט כמו בוטביניק, סמיסלוב וברונשטיין. בשנתיים הבאות הוא השתתף עוד פעמיים באליפות ברה"מ ולא הפסיד אף משחק בשתי התחרויות.
ב 55' הוא העפיל ללא הפסד מהתחרות הבין אזורית לתחרות המועמדים, שם סיים במקום השלישי המשותף (זכה סמיסלוב). ב 59' זכה באליפות ברה"מ לראשונה. ב 60' זכה בתחרות היוקרתית ויק-אן-זי בהולנד, תחרות בעלת מסורת רבה שמתרחשת כל שנה בינואר. ב 62' סיים שוב ללא הפסד בבין אזורית ועלה למועמדים. הפעם הוא סיים גם את תחרות המועמדים ללא הפסד (הקדים את טל, קורצ'נוי, גלר, פאול קרס ובובי פישר) ועלה בגיל 34 לדו קרב על אליפות העולם עם בוטביניק.


פטרוסיאן וטל בוחנים עמדה ממשחק בתחרות ב 61'


מעניין לציין שבתחרות המועמדים הנ"ל סיימו המתחרים מברה"מ את משחקיהם תוך 19 מהלכים בממוצע, בעוד שמול נציגי המערב המשחקים ארכו בממוצע כ 40 מהלכים והיו ארוכים ומתישים הרבה יותר. סביר שגם בתחרות זו התערבו שלטונות ברה"מ בצורות שונות, אך זה עדיין לא גורע מהישגו של פטרוסיאן. מעניין לציין גם שכל 12 המשחקים בין פטרוסיאן, גלר ופאול קרס הסתיימו בתיקו.

לקראת הדו קרב על אליפות העולם השקיע פטרוסיאן זמן רב גם באימוני כושר גופני שכללו כמה שעות של גלישת סקי כל יום, וכמובן גם למד היטב כמנהגו את סגנונו ואת רפרטואר הפתיחות של בוטביניק. למרות כל זאת התקבל נצחונו בהפתעה כשהוא הוכתר לאלוף העולם התשיעי בשנת 63' (ניצח 5-2 ועוד 15 תוצאות תיקו בדו קרב ארוך שתוכנן כרגיל ל 24 משחקים).

פטרוסיאן התייצב כעבור 3 שנים שוב כאנדרדוג לדו קרב מול השחקן המבריק והמוכשר יותר, ספאסקי, אולם גם בדו קרב זה ב 66' חולל פטרוסיאן הפתעה שגבר גם על ספאסקי בהפרש של נקודה אחת ונותר אלוף העולם. זו היתה הפעם הראשונה שאלוף עולם מכהן ניצח בדו קרב את המתמודד מולו (להבדיל מתיקו) מאז אליוכין ב 1934.


המשחק המפורסם מהדו קרב שבו פטרוסיאן בניגוד לסגנונו מקריב כלים כדי לנצח בתחבולה יפה:


כעבור 3 שנים נוספות התייצב פטרוסיאן שוב לדו קרב על אליפות העולם עם ספאסקי (שגבר בגמר המועמדים על מיכאל טל). והפעם ספאסקי היה זה שניצח בהפרש של 2 נקודות.
פטרוסיאן המשיך להשתתף בתחרויות רבות בתקופת היותו אלוף עולם וגם לאחר מכן. מיד לאחר הפסד התואר העולמי הוא זכה שוב באליפות ברה"מ. בתחרות המועמדים הבאה עלה שלב אחרי שלב ונעצר רק בגמר המועמדים בדו קרב המפורסם עם בובי פישר.
ב 72' זכה בשלוש תחרויות על חזקות ברציפות, וב 73' סיים שני באליפות ברה"מ שנחשבה באותה שנה לאחת החזקות בהסטוריה. הוא חזר וזכה באליפות ברה"מ ב 75'. בשלוש תחרויות המועמדים בהן השתתף בשנות ה 70' הוא הודח על ידי יריבו האידאולוגי והספורטיבי קורצ'נוי.

פטרוסיאן וספאסקי


פטרוסיאן היה למדן והוסיף מספר הסתעפויות חשובות לתיאורית הפתיחות. בעיקר במצבים בהם מצא דרכים לעכב את פיתוח הכלים של היריב. דווקא קספרוב שיכלל את אחת ההסתעפויות האלה בקריירה שלו בהצלחה רבה. הוא נחשב עד היום לאחד הספורטאים הארמנים הגדולים אי פעם, אם לא הגדול שבהם. החל מזמנו נוצרה מסורת שחמטית חזקה בארמניה עד היום, עם שחקנים בצמרת העולמית.
הוא היה כבד שמיעה וכמעט חרש, מה שלשיטתו סייע לו להתרכז במשחקים. בין תחביביו היו כדורגל, שש-בש, שירה, גננות, סקי ופינג-פונג. לאחר מותו הוא הונצח בין היתר על גבי בולים, שטרי כסף ופסלים ברחבי ארמניה.

מט משלושה מהלכים לשחור, חידה ממשחק ב 1841


שחקן חזק נוסף שלפעמים נשמט מה"היסטוריה" של התקופה והוא בנט לארסן מדנמרק. לארסן היה אחד השחקנים החזקים בעולם, ובוודאי אחד משני החזקים במערב בתקופתו ביחד עם פישר. ייחודו של לארסן היה בפתיחות יוצאות הדופן שהיה משחק. מטרתו בפתיחה היתה להוציא את היריב משיווי משקלו ומההכנות הביתיות שהכיר ולגרום לו לשחק "על הלוח" ממש מהתחלה, גם במחיר של פתיחה מעט נחותה שלארסן בחר לעצמו.

לארסן בצעירותו


לארסן הפך לרב אמן בשנת 56' (גיל 21) בזכות הישגו באולימפיאדה – מדליית זהב אישית מבין שחקני הלוח הראשון. באותה שנה אף הוסיף הישגים בכמה תחרויות גדולות. לאחר מספר שנים ב 62' החליט לארסן כאמור לגוון את צורת משחקו בדרך יצירתית ויוצאת דופן, והוא החל לבחור בהסתעפויות לא מוכרות בפתיחות גם מול שחקני צמרת עולמית אותם פגש בתחרויות שונות. הוא היה בעל ביטחון עצמי גבוה ולא פחד משום שחקן ולכן הרשה לעמו לפעמים להגיע לעמדה לא נוחה בפתיחה, וזאת כדי לגרום גם ליריבו לשחק בהסתעפות שאינה מוכרת לו.

לארסן סיים במקום 1-4 משותף בתחרות הבין אזורית ב 64' (עם ספאסקי, טל וסמיסלוב) ועלה לדו קרבות המועמדים, שם נעצר רק מול מיכאל טל. ב 67' זכה לבדו בתחרות הבין אזורית ועלה שוב למועמדים, אך נעצר בדו קרב מול ספאסקי שהמשיך וזכה בתואר אלוף העולם. ב 71' דורג שלישי בעולם לפי מד כושר, לאחר פישר וספאסקי, ונעצר בתחרות המועמדים בדו קרב המפורסם מול פישר.

השגיו הגדולים של לארסן היו בתחרויות ואולימפיאדות, שם אי אפשר היה להתכונן לסגנונו, כפי שאפשר היה בדו קרבות ארוכים. הוא באופן כמעט קבוע סיים בצמרת בתחרויות חזקות והקדים פעמים רבות אלופי עולם מברה"מ. בין זכיותיו:
הוואנה 66' (לפני סמיסלוב, טיימנוב, פולוגייבסקי והיגוסלבי גליגוריץ'),
ויניפג 67' (לפני ספסקי ופאול קרס),
פאלמה דה מיורקה 67' (לפני סמיסלוב, בוטביניק, פורטיש וגליגוריץ'),
מונטה קארלו 68' (לפני בוטביניק, סמיסלוב ופורטיש),
פאלמה 69' (לפני פטרוסיאן, קורצ'נוי וספאסקי),
ובאותה שנה גם ניצח 5.5-2.5 את טל בדו קרב ידידותי, וסיים בתיקו עם ספאסקי דו קרב מפורסם במסגרת התחרות "ברית המועצות נגד שאר העולם". וכן זכה באליפויות הפתוחות של ארה"ב וקנדה מספר פעמים.

לארסן מנצח בסגנון חריף את פטרוסיאן בסנטה מוניקה:

מבין הפתיחות הייחודיות ששיחק גם כאשר היה כרוך בכך סיכון גדול:
פתיחת בירד 1. ו4
פתיחת לארסן 1. ב3
פתיחת הרץ 1. ה4 ה5 2 ר-ג4
הסתעפות ו4 מול סיציליאנית 1.ה4 ג5 2 ו4, ועוד הסתעפויות נדירות רבות.
הוא ניצח בתחרויות כל אחד מ 7 אלופי העולם בתקופתו, מבוטביניק ועד קרפוב.



בוריס ספאסקי


ספאסקי נחשב מגיל צעיר לילד פלא עם כישרון יוצא דופן אפילו בהשוואה לצמרת העולמית. הטענה נגדו היתה שהוא לא תמיד משקיע באימונים במידה הדרושה (שילוב שמזכיר אולי את יאן נפומניאצ'י השחקן הרוסי העכשווי שעלה לאחרונה לטופ 5 בעולם).
הוא למד שחמט ברכבת שבה ברח עם משפחתו מלנינגרד בגיל 5 (שנת 42'). בגיל 10 הוא ניצח בסימולטן את תכף אלוף העולם בוטביניק. בגילאי נוער כשרונו צד את עינם של מאמנים בכירים ושחקנים ותיקים. בגיל 18 הוא כבר סיים במקום שלישי משותף באליפות ברה"מ. וזכה גם באליפות העולם לנוער עם תוצאה פנומנלית של 14 מתוך 16, והפך לרב אמן בגיל מאד צעיר אז.
בגיל 19 זכה במקום ראשון משותף באליפות ברה"מ, ביחד עם שיאן ההשתתפויות והזכיות באליפות מרק טיימנוב.


דווקא אז חווה ספאסקי משבר כשיכולתו הטקטית הגבוהה לא הספיקה כדי להיכנס לתחרות הבין אזורית של 58' (הפסיד לטל המבוגר ממנו בשנה במשחק מפורסם). עברו עליו כמה שנים לא קלות עד שהחליף מאמן ב 61' והחל לעבוד עם בונדרבסקי שהיה עילוי אסטרטגי ויכול היה להשלים היטב את יכולותיו הטקטיות-תחבולניות של ספאסקי. התוצאות הגיעו מהר, הוא זכה באותה שנה באליפות ברה"מ ובשנה שאחריה סיים במקום ראשון משותף. ב 64' לא רק שהעפיל לבין אזורית אלא זכה בה עם רצף חסר תקדים של 8 נצחונות במהלך התחרות.

שנת 65' נחשבת ל"שנה המופלאה" של ספאסקי, הוא ניצח בשלב הראשון של המועמדים את פאול קרס בדו קרב ולאחר מכן גבר על גלר ולבסוף על טל, וכך עלה לדו קרב מול אלוף העולם פטרוסיאן.
ספאסקי המשיך בכושרו המעולה וזכה בכמה תחרויות, הוא עלה כפייבוריט לדו קרב עם פטרוסיאן על אליפות העולם, אולם הפסיד בהפרש קטן של נקודה אחת. בוטביניק אמר על כך שספאסקי לא הצליח לתכנת את עצמו לסגנון של פטרוסיאן.

לבן נותן מט ב 3 מהלכים, משחק של נפוליאון מ 1804


מייד לאחר ההפסד בדו קרב לאליפות העולם, הוא המשיך לתחרות המאד חזקה בסנטה מוניקה אותה כינה "תחרות חיי". הוא זכה בה והקדים את פישר, לארסן, פורטיש, רשבסקי וניידורף. פטרוסיאן השתתף וסיים שישי. פישר סיים שני, חצי נקודה אחרי הנמסיס שלו ספאסקי, וזו היתה אחת משתי תחרויות יחידות בקריירה שלו שפישר לא זכה בהן (בלי לספור תחרויות מועמדים).

הוא נכנס שוב בתנופה רבה לסבב המועמדים אליו העפיל אוטומטית, וניצח בדו קרב את גלר, ולאחר מכן את לארסן ולבסוף את קורצ'נוי, וכך העפיל שוב ב 69' לדו קרב עם פטרוסיאן על אליפות העולם. הדו קרב הזה התעלה לרמה מאד גבוהה וכמה ממשחקיו נלמדים עד היום. ספאסקי הצליח לבסוף לנצח בהפרש של 2 נקודות את יריבו העיקש והוכתר כאלוף העולם העשירי.

המשחק המפורסם מהדו-קרב , בו ספאסקי מכתיר רגלי ומכריע את המשחק תוך הקרבות ב 22 מהלכים:

ספאסקי זוכה מול פטרוסיאן


הוא המשיך לככב במספר תחרויות חזקות בהן זכה בשנת 70, ואף הוביל את ברה"מ לניצחון במפגש "ברית המועצות מול שאר העולם" שהתקיים באותה שנה מהלוח הראשון.

הניצחון המפורסם של ספאסקי על לארסן במפגש הנ"ל, מט תוך 19 מהלכים בהתקפה יפה:



ב 71' נחלש כושרו של ספאסקי והוא השיג תוצאות לא משכנעות במספר תחרויות.
ב 72' התמודד ספאסקי מול פישר בדו קרב המאד מפורסם באיסלנד והיה מתחת לשיא כושרו, כולל מספר שגיאות לא מחייבות. פישר זכה בצורה משכנעת בדו קרב והדיח את ספאסקי מתוארו כאלוף העולם.

ספאסקי לא ויתר וזכה באליפות ברה"מ פעם נוספת ב 73', וזאת על רקע זעמו של הממסד הסובייטי על כך שהפסיד את תואר אלוף העולם לפישר.
בשני סבבי המועמדים הבאים הוא נעצר: ב 74' על ידי קרפוב שהמשיך כל הדרך אל התואר, וב 77' על ידי קורצ'נוי.
סגנונו נחשב אוניברסלי, הוא היה משחק באותה רמה כל סוג של עמדה. גם מבחינת פתיחות הוא נהג לגוון ולשחק פתיחה שונות ולא קבועות.

ספאסקי, טל, פטרוסיאן וקורצ'נוי במנהטן 54' (ספאסקי מימין בן 17 וטל שלידו בן 18)


הוא עזב את ברה"מ בשנת 76' ועבר לגור בצרפת אותה ייצג במספר אולימפיאדות ובתחרויות שונות, אך חזר לרוסיה ב 2012, והוא היום בן 83.
הוא ייצג את ברה"מ ואת צרפת באולימפיאדות לאורך 26 שנה (עד 1988), בדרך כלל בלוח ראשון או שני, וזכה מספר פעמים גם במדליית זהב אישית מבין שחקני הלוח שלו באולימפיאדה.
מעניין לציין שכאשר בשנת 64' הוא היה אחד השחקנים הבולטים בעולם, מקומו בנבחרת ברה"מ לאולימפיאדה היה מחליף שני, לאחר ארבעה שחקני הרכב והמחליף הראשון.

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. פטרוסיאן מזכיר לי את מאטס וילאנדר על מגרש החימר שהיה רק מחזיר את חבטות היריב, עד שהיריב היה טועה (מה שנקרא שיטת 'היהודי והחבל' – תן לו מספיק חבל, בסוף הוא כבר יתלה את עצמו). או לחילופין את הפועל יהוד.
    האם שחקנים סובייטים היו מקצוענים, או שנדרשו להחזיק עבודה נוספת?
    בקצרה בלבד כי אני לא רוצה להכביד עליך – מהי 'התערבות השלטונות' במשחקים? איך הם יכולים להשפיע על תוצאת משחק?
    שמע, סדרה מרתקת, כה לחי.

    1. תודה בירדמן, בשמחה
      הם היו מקצוענים במובן שהקדישו את מיטב זמנם למשחק, כדי להיות ברמות הגבוהות. לחלק מהם או אולי לכולם היה סוג של עבודה נוספת, לפעמים בנפח גדול יותר ולפעמים פחות או בכלל לא.
      התערבות השלטונות זה לבקש משחקנים מסוימים בתחרות מועמדים לא לנצח את המועמד מועדף, ולעומת זאת להתיש את האחרים במשחקים קשים וארוכים ככל האפשר, וכדומה.
      כן, פטרוסיאן היה בסגנון כזה בערך 🙂 זו היתה החוזקה שלו

  2. אני כבר מצפה כל פעם לכתבה נוספת בסדרה המרתקת הזאת, תודה.
    אני אנסה את כוחי בחידות, ותחילה בראשונה:
    חידה 1: 1. צ:ח7+ מ:ח7. 2: צ-ח1+ מ-ז7. 3: מה-ח6 #.

    1. חידה 2:
      1. מה:ג7+ צ:ג7. 2: צ:ג7+ מ-א8. 3: פ-ב6 #
      המהלך האחר שהלבן יכול לעשות בתור הראשון שלו הוא …מ-א8 וזה רק מקדים את המט עם הפרש בתור אחד

            1. סבבה, אתה בכיוון, צריך שהמלך לא יסוג לעורף

  3. נהדר טרם הספקתי לקרוא הכל וגם החידות הפעם לוקחות לי זמן .
    אבל הניצחון של פטרוסיאן מרשים ביותר ( את היתר אראה מאוחר יותר ).

  4. ספסקי הוא מכונה. כמעט לא עושה טעויות.
    אתה רואה משחקים של טל ובוטבנקי ויש שם מלא טעויות או אפשרויות לא ממומשות.
    בגלל זה המאבק מול פישר היה כזה ניצוצות.
    מעניין היה לראות פישר מול קלוגסון (האיסלנדי, והאלוף הנוכחי) שהוא מכונת על

    1. מעניין, אני לא מכיר בצורה הזו את טל, בוטביניק וספאסקי, באיזה מובן ספאסקי פות עושה טעויות מהם?
      קרלסן באמת חזק (נורבגי אגב) , אחד החזקים בכל קנה מידה

      1. תעבור על הסדרות של טל בוטבסקי עם פרשנות, והרשימות הרהוטות של טל. בסדרה בינהם (שטל ניצח) .
        טל אצלנו בבית היה אלוהים, אבל כל זה נגמר שהתחלתי לנצח את אבא שלי בצורה סדירה ואז הוא איבד עניין.

        לארסון מתעבד, לפצןח את האלכסון מול ספרססקי זאת התאבדות, אבל מצד שני זה כמו שאני אשחק נגד נאדאל. אני מבטיח לך שאני מתחיל בסרב דרופ, כי מה כבר אפשר לעשות מול זה???

        1. תודה, מעניין
          ספאסקי היה מאד חזק עד שנת 70, אחר כך היתה לו ירידה ביכולת אולי בגלל זה פחות דייק מול פישר

  5. תודה רבה כיף לקרוא גם לבורים בשחמט כמוני, אהבתי את הסגנון של בנט (האח?), זו אחלה דרך לצמצם פערים בין יריבים מוכשרים וטובים ממך, פשוט להוציא אותם מהסגנון.
    בהקבלה לNBA ושמעון, לא להביא לכוכבים קליר פאת' אלא לנסות דברים יצירתיים יותר.
    היה על קספרוב פה? זה היחידי שאני מכיר חח

  6. תודה שחר על הפוסט הזה ועל כל הסדרה.
    נראה לי שפטרוסיאן גם היה חריף/גאון/קרא לזה מה שתרצה.
    זה שהוא היה משחק כמו איטליה בכדורגל, בונקר הגנתי חזק, זו גם סוג של גאונות.
    כמו שרודמן היה מבריק בתחומו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט