אליפות בעידן יאניס / דרור פישר

דרור פישר אוהד לייקרס שאוהב קבוצות עם גופיה צהובה.

*

דעה לא פופולרית: יאניס אדטוקומבו לא יקח אליפות ככוכב ראשי במילווקי באקס. נכון, הוא נבחר בשנתיים האחרונות לmvp, בשנה האחרונה צירף את תואר שחקן ההגנה של העונה וכעיקרון הוכתר לשחקן השלם הטוב ביותר בעולם, אז למה אני חושב ככה? הנה כמה סיבות:

1.המרכיבים

מאז יוסטון בשנת 1994, לכל קבוצה שלקחה אליפות היה מכנה משותף: האלופה הייתה מורכבת מגבוה שדומיננטי בצבע, סקורר שיכול ליצור לעצמו נקודות בקלות ושחקן מנהל משחק. אם אין את שלושתם, הסיכוי לאליפות נמוך עד בלתי אפשרי.  בעשור האחרון התווסף למשוואה עוד אלמנט: הגבוה הדומיננטי חייב להיות איום גם מעבר לקשת השלוש – החל מדירק נוביצקי וכריס בוש עד לקווין דוראנט ופסקל סיאקם, כאשר אפילו טים דאנקן שיפר את הקליעה מחצי מרחק לכדי אומנות.

הפלייאוף האחרון המחיש בצורה מופלאה את הצורך בשחקן כזה – ארבעת הקבוצות שהגיעו לגמר האזורי החזיקו בשחקן כזה, ובדרך עברו קבוצות שאין להם שחקן כזה בנמצא (בין אם זה בנפשו כמו סיאקם).

במילווקי יש את שלושת האלמנטים שציינתי מקודם: קריס מידלטון הוא קלעי מחונן, ג'רו הולידיי הוא גארד יוצר שיודע לנהל משחק ויאניס שולט בצבע של הליגה כבר שלוש שנים רצופות. עדיין, כל זה לא תורם לבאקס לזכות באליפות כי יאניס פשוט לא יודע לקלוע מחוץ לקשת השלוש. או מהעונשין. מה שמוביל אותנו לסעיף מספר 2.

2.הנתונים

ה-mvp המכהן מעמיד אחוזי קריירה של 28.4% מחוץ לקשת ו-72% מקו העונשין בעונה הרגילה. אלה לא אחוזים מספיק מאיימים כדי לשמור על יאניס מחוץ לצבע. כבר התרגלנו לראות קבוצות שלא מפריעות לו לזרוק 5.5 שלשות למשחק בעונה האחרונה, ולקלוע רק 1.5 מהן. גם לעשות עליו עבירות זה משתלם – בעונה האחרונה הוא קלע רק ב-63%  מהעונשין נתונים שמזכירים את ימי "האק א שאק" הידועים לשמצה.

כשמגיעים לפלייאוף, הנתונים הם פחות או יותר אותו דבר – הוא זורק שלשה פחות בממוצע וקולע את אותה כמות, כך גם מהעונשין עם פחות זריקות (6.5 מתוך 10.1 בשנתיים האחרונות) וכשהשיפור בנתונים מינורי על גבול הלא קיים, קשה מאוד לקחת אליפות. עד עכשיו, נתונים פשוטים. לכאורה, יאניס עדיין יכול לקחת אליפות במילווקי ככוכב ראשי, וכל מה שחסר לו זה מצרך שלא כל כך קשה להשגה בליגה וסעיף מספר 3.

3.היכל התהילה של כוכבי המשנה

הראשון בליגה שהשתמש בצורה מובהקת באולסטארס ככוכבי משנה כמפתח לאליפויות הוא לברון ג'יימס, שהרכיב יחד עם דווין וויד ופט ריילי חבורה של שחקנים שעונה על המרכיבים של קבוצת אליפות כל הדרך לשתי אליפויות רצופות מתוך ארבעה גמרים רצופים. אחרי שהצליח שם הוא חזר לקליבלנד של קיירי אירווינג, ששימש כתחליף הולם לוויד והביא איתו את קווין לאב כתחליף לכריס בוש. לברון יצר שם את אותו מודל שהצליח במיאמי בדרך לעוד ארבעה גמרים רצופים ואליפות אחת, רק משום שמולם הייתה הקבוצה הטובה בעידן המודרני.

לברון, כמו יאניס, היה ידוע בתור שחקן שלא מאיים לשלוש. הוא חווה את ההתפתחות של המשחק ממשחק איטי למהיר, מדטרויט מודל 2004 עד ליוסטון מודל 2020, משאקיל אוניל עד לניקולה יוקיץ'. הוא ידע שהוא צריך לשדרג את ההתקפה שלו כדי להמשיך לנסות להילחם על אליפויות בליגה שמשנה כל הזמן ולמרות שהאחוזים דומים מאוד למה שהיו לפני, ניתן לראות שינוי במשחק שלו. מה השינוי?

4.מנטליות

לברון כיום הוא השחקן הכי טוב מנטלית ב-nba. המנטליות שלו גרמה לקבוצות שלו להגיע לתשעה מתוך עשרת סדרות הגמר האחרונות (!) ולמרות שהפסיד ב6 מתוכם, בכל עונה הוא הצליח לגרום לחבריו להאמין שאפשר לעשות עוד עונה כזאת, הקנה להם את הביטחון הדרוש וסחף אותם עם הכריזמה הבלתי נגמרת שלו.
בינתיים במילווקי, יאניס התפתח משחקן אלמוני לגריק פריק והם הבינו שיש להם בידיים שחקן היסטורי לראשונה מאז ימי אוסקר רוברטסון וכארים עבדול ג'אבר, וצריך להקים סביבו קבוצה שתאפשר לו להחזיר את הפרנצ'ייז לקדמת הבמה. רק דבר אחד הם שכחו.

5.ביטחון

סוגרים ליאניס את הצבע

לאדטוקומבו, שהחל לשחק כדורסל רק בגיל 13, אין ביטחון בזריקה שלו. הוא הסתמך במשך 13 שנים על יכולת אתלטית נדירה בשילוב עם גודל ייחודי. הוא לא תיאר לעצמו שיום יבוא והוא יהיה כוכב ובעל המשכורת הגבוהה בהיסטוריה של הליגה הטובה בעולם וככל הנראה, לא סיגל לעצמו את הביטחון מזריקה מחוץ לצבע, שתהפוך אותו לשחקן מהטובים בהיסטוריה. ב-2 הסדרות בהן הודח נגד קבוצות שסגרו לו את הצבע, נגד מיאמי ב-2020 וטורונטו ב-2019, הוא זרק 16.6 זריקות למשחק (לעומת 18.4 זריקות ב-2 העונות הסדירות). בזמן שכוכבים אחרים לוקחים את המשחק על עצמם בפלייאוף, יאניס זורק פחות.

השחקן הכי דומה ליאניס שסובל מאותה בעיה הוא בן סימונס, הגארד/פורוורד של פילדלפיה. דני גרין, קבלן אליפויות ושחקן 3 אנד D מהטובים בליגה, אמר עליו שהוא לא מחטיא באימונים מחוץ לקשת, אבל כשזה מגיע למשחק רשמי, הביטחון שלו נופל לרצפה והוא לא מצליח להשיג נקודות מחוץ לצבע. בנוסף לכך, סימונס עומד על ממוצע קריירה של קצת פחות מ60% מהעונשין, יותר גרוע משל יאניס, ובמשחק של היום קשה לתפקד בלי אחוזים טובים, ואתם כבר יודעים מה הולך לבוא עכשיו.

6.עונשין

הביטחון של שחקן בזריקה בא לידי ביטוי בצורה הכי טובה בזריקות עונשין. דוגמה נפלאה לכך היא מייקל ג'ורדן שזרק זריקה בעיניים עצומות בזמן משחק בגלל התערבות עם דיקמבה מוטומבו, או אנתוני דיוויס שקלע זריקה שניצחה את משחק האולסטאר האחרון.

גם יאניס עמד בסיטואציה כזאת בפתיחת העונה במשחק מול בוסטון – הוא קיבל אפשרות להשוות את המשחק כאשר הבאקס היו בפיגור 2 ונותרו 0.4 שניות לסיום, והצליח לקלוע את הזריקה הראשונה ולהחטיא את השנייה. לאחר המשחק אמר "ברור שבמצבים כמו שהיו לי היום, יש לא מעט לחץ. יש הרבה על הכתפיים שלך, ואתה יודע שאם תחטיא, המשחק הלך לאיבוד." בנוסף, הוא הודה שזה עניין מנטלי והדרך לפתרון עוד ארוכה.

7.מקרי עבר

אחרי שעברנו על בעיית הביטחון והזריקה שלו, נשארה רק שאלה אחת פתוחה, שהיא סוגיית הכוכב וגם כאן, ישנם תקדימים.

בלייק גריפין הגיע ללוס אנג'לס קליפרס כבחירה הראשונה בדראפט 2009 ואחרי עונה שישב בחוץ, סיפק עונת רוקי נהדרת וזכה למעמד אולסטאר בליגה. הקליפרס הבינו שיש להם קלף מעולה בידיים ומקום בתקרת השכר והביאו בטרייד את כריס פול, הרכז שנחשב לטוב בליגה דאז. שניהם, יחד עם דיאנדרה ג'ורדן הציגו לעולם את הלוב סיטי, מופע של דאנקים ואסיסטים בדרך להיות הקבוצה שהכי כיף לצפות בה בליגה. למרות זאת, הם לא הצליחו להתקדם מעבר לחצי גמר אזורי בכל עונה – גם כשהגיעו ליתרון 3:1 נגד יוסטון הם איבדו אותו.

ראסל ווסטברוק נבחר ע"י סיאטל סופרסוניקס, לימים אוקלהומה סיטי ת'אנדר, ב-2008 בסיטואציה נהדרת עבורו – קבוצה צעירה עם דוראנט שנבחר לרוקי העונה הקודמת. כל מה שנדרש ממנו זה להיות הכוכב המשני, וכך עשה. הצמד, בתוספת ג'יימס הארדן שנבחר בדראפט אחריו, הוליכו את הת'אנדר מבנייה מחדש לטוענת לאליפות בקצב מסחרר והצליחו להגיע פעם אחת בלבד לסדרת הגמר.

המשותף בין שני השחקנים הללו ליאניס הוא פשוט: לשלושתם אין קליעה מספיק יציבה כדי להיות כוכבים ראשיים בקבוצה עם שאיפות: בלייק גריפין ניסה את מזלו בקליפרס ונתן עונת שיא במובנים שלו, אך דוק ריברס לא ראה בו את הכוכב שרצה ושלח אותו בטרייד לדטרויט המדשדשת, ושם הוא בעיקר פצוע. ראסל ווסטברוק סיפק שלוש עונות רצופות עם ממוצע טריפל דאבל, אבל קלע באחוזים רעים מהשדה ולא הצליח לעבור סיבוב בפלייאוף. בעונה שעברה הוא עבר לתפקד ככוכב משני ביוסטון של ג'יימס הארדן ואחרי שלא הסתדר גם שם, עבר לוושינגטון של בראדלי ביל ונראה שהוא עבר להתעסק בתפקיד המבוגר האחראי. אפשר גם כאן להזכיר את סימונס, אבל כנראה שהנקודה ברורה. שחקנים מהסוג הזה לא מסוגלים לשמש ככינור שני כי אין להם את החבילה השלמה הדרושה מכוכב בליגה של ימינו. גם אם ווסטברוק וגריפין זרקו יותר מדוראנט ופול, הקבוצה לא הייתה "שלהם". יאניס בן 27, יש לו עתיד גדול לפניו. שחקנים גדולים ממנו זכו באליפויות בשנים מאוחרות יותר בקריירה וכמו שזה נראה, הוא עוד לא בשיא שלו, וזה מפחיד ומדהים בו זמנית. אם הוא יצליח לשלב קליעה יציבה מחוץ לצבע ומהעונשין בשילוב של כוכב שיכול לקחת ממנו פוקוס בהגנה, האליפויות ינהרו אליו באוטובוסים.

אם לא, הוא ייזכר כנראה בתור השחקן הגדול בהיסטוריה שלא לקח אליפות, שזאת אולי הרשימה הכי מבאסת להיות בה ראשון.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. נהדר דרור. מעבר לעונשין (שדועך משנה לשנה) והקליעה מפריע לי חוסר הגיוון שלו, לא שחקן שמסיים מהלכים או יכול לעשות משהו בווליום משמעותי מעבר לחדירה פנימה לסל. לכן קל לעצור אותו בפלייאוף

  2. אני בטוח שגם בתחילת העונה יאניס חושב על הפלייאוף ועל זה שהוא צריך לתקן את הרושם כשהוא מגיע לשם.
    הוא לא חייב לזכות באליפות השנה כדי לתקן את התחושה לגביו, הוא צריך להוכיח שהוא מסוגל לקחת קבוצה על הכתפיים גם כשמתרכזים בו ויוצרים כנגדו חומה.
    זה לו רק בקליעה הבעייתיות אלא סבלנות וקבלת החלטות. נכונות ברגעי מפתח.
    ללברון הצעיר היה משבר קטן שהוא פתר בשתי המישורים הללו ולכן עכשיו הוא שחקן בלי חולשות ששולט בליגה.
    השנה זו המבחן הגדול של יאניס, יש לו קבוצה לא נוצצת אבל סופר יעילה וקשוחה, ופחות מהדחה עם פייט בגמר המזרח יהיה כשלון עצום עבורו ופחיתות במעמדו של הmvp בשנתיים האחרונות.

  3. תודה דרור, מסכים עם הדברים, יאניס יצטרך לגוון את משחקו
    מאמין שהשנה יעשו פלייאוף יותר טוב מבשנה שעברה

  4. לדעתי יש כאן מספר אי דיוקים היסטוריים – לא זכור לי גבוה דומיננטי בצבע באליפויות של מיאמי וגולדן סטייט, ולברון בוודאי לא היה הראשון שהשתמש באולסטארים ככוכבי משנה (טוני ומאנו מנופפים מאחורי, גם פיפן, דניס ג'ונסון ועוד הרבה אחרים).
    .
    אני גם לא בטוח שהבעיה של יאניס בקליעה היא הביטחון – יכול להיות שהוא פשוט לא טוב בזה, או אולי מכניקת הזריקה שגויה, אין לי מושג.
    .
    אבל בשורה התחתונה אני מסכים איתך שהעדר הקליעה, משלוש ומהעונשין, בהחלט מהווה את המכשול המרכזי של יאניס, ושל מילווקי, בדרכם ללכת עד הסוף. נראה איך יתמודדו עם זה, באופן אישי וקבוצתי. אם לא יצליחו בהחלט יתכן שהפתרון יהיה לעבור קבוצה, ובוודאי לסופרטים של צלפים שתוכל לחפות על החיסרון הזה.
    .
    תודה רבה דרור, אחלה פוסט.

    1. קודם כל, תודה רבה!
      לגבי האי דיוקים, כנראה שההגדרה לא הייתה מדויקת עד הסוף, אבל הכוונה הייתה לשחקנים בעמדות 4-5, 2.08+, שמסוגלים לקלוע גם בצבע וגם מבחוץ ביעילות גבוהה, תפקידים ששחקנים כמו דוראנט, בוש ואפילו דריימונד גרין ביצעו בהצלחה יתרה.
      לברון היה הראשון שעל דעת עצמו החליט ליצור שלישייה של שחקני היכל תהילה (או לפחות כאלה פוטנציאלים) ולהפוך אותם לכוכבי משנה בהצגה שלו כעיקרון. בכל קבוצה שלו יהיה כוכב בסדר גודל של אולסטאר שמסוגל לנהל משחק, גבוה שקולע ביעילות מכל טווח וכמובן אותו ככוכב ראשי.

      עניין הביטחון הוא כמובן דעה לחלוטין שנובעת מהחוסר יכולת שלו לשפר אחוזים מחוץ לצבע, ואף לרדת בהם. הרגשתי צורך לתת לזה ביטוי בעיקר בגלל ההחטאת עונשין מול בוסטון, שהוא הודה שזה עניין מנטלי והופעל עליו לחץ שלאהצליח להתמודד איתו. עם מספיק ביטחון, יש לו את הפוטנציאל להיות אולי הטוב בהיסטוריה.

  5. ליאניס חסר דבר אחד. למעשה שניים:
    1) KILLER INSTINCT
    2) צמהיגות

    ויש לי שאלות גם לגבי ה-IQ הכדןורסלני שלו. מבחינת שחקן הוא אדיר. אם היה לו אתצ האופי והשכל של לארי בירד הוא היה הופך למושלם, אבל אין לו. תודה דרור. פוסט טוב מאד.

  6. תודה רבה דרור, ממש כיף לקרוא.

    אני חושב שהטענה ש "יאניס לא יקח אליפות כי הוא לא עוד יותר טוב" מעניינת. פירטת יפה את החולשות במשחק של יאניס, ועדיין הוא שחקן טוב מאוד. (בעיניי הוא טופ 5 בליגה). האם זה מספיק לקחת אליפות? תלוי בהרבה גורמים.
    בסוף בנקודה התחתונה, הסגל שלו לא הכי טוב בליגה(על ג'רו חובת ההוכחה שאני טועה), ולכן הגיוני שלא יקח אליפות.
    מה שמנחם העיר זו הנקודה העיקרית שראוי לבוא איליו בטענה, אין לו מספיק אסרטיביות בפליאוף. (גם לטייטום לפי דעתי יש את אותה בעיה), אתה מצפה ממנו לעלות לטרוף את המגרש.

    ראוי לציין שהוא עוד צעיר(יחסית), ומדהים ברמות. אז הכל פתוח איתו, לברון שחקן עצום, לא בטוח שיאניס רחוק ממנו עד אותה נקודה.

    1. אני אגיד משהו קצת פרובוקטיבי, אני לא רואה את יאניס כטופ 5 בפלייאוף, אלא רק בעונה הרגילה
      מבחינתי לברון, דיוויס, דוראנט, קרי, דונצ'יץ', לילארד וקוואי יותר טובים ממנו, לא בהכרח בסדר הזה

        1. וואלה כל מי שאמרת גם תכל'ס… בקיצור הציפיות אולי לא תואמות את המציאות, אלא אם הציפיות הן שיהיה טופ 5 גם בפלייאוף

  7. לדעתי זוכה פיינלס ובעיקר MVPF שאין לו קליעת עונשין סבירה, היה רק אחד, שמו שאק. שהיה דומיננטי בצבע בצורה כזאת שביטלה כל חיסרון אחר.

  8. אחלה טור.
    אני חושש להתנבא לגבי דברים כאלה. לפעמים הקלפים מסתדרים ושחקן שלא ציפו ממנו זוכה באליפות שאי אפשר להוסיף אליה יותר מידי כוכביות (כהרגלנו בקודש) ואז כולנו חכמים בדיעבד.
    אבל אני מסכים עם הרבה ממה שכתבת ועם הרבה מהתגובות – יאניס לא מגוון. המשחק שלו בנוי על לחדור ולייצר לעצמו נקודות כשכולם זזים הצידה. מהחצי ראיון שראיתי איתו נראה שהוא כן בחור אינטלגנטי אבל זה לא מתבטא בשום דרך במשחק שלו.

  9. תודה דרור. מהנה מאוד. טור טוב ומעשיר
    .
    האמת, קשה לי עם הטענות ואני אפרט-
    1. יש למילווקי את ברוק לופז שבעברו היה גוטוגאי של ברוקלין והיה אחד מגדולי הליגה בצבע, הוא עשה שינוי במשחקו והחל לזרוק שלשות אבל היכולת שלו בצבע וחצי מרחק נשארה כפי שהייתה.
    חמישייה כזאת היא מדהימה, נותנת פייט לכל הליגה וכמו שראינו האיילים דןרסים אריות.
    2. האיום משלוש לא נצרך משחקנים ספציפים שיושבים על טיקט אחר. דוגמת גימי באטלר ובן סימונס. באטלר בעונה שעברה קלע ב24 אחוז משלוש בממוצע של שתי זריקות במשחק. זה לא נדרש ממנו, היו סביבו קלעים שידעו לקלוע טוב ממנו ומה שהוא היה עושה זה מסדר להם זריקות. תפקידו היה לנהל משחק ולתת הגנה ברמה גבוהה. גם בן סימונס עושה אותו דבר, ניהול משחק והגנה ברמה גבוהה. יאניס יושב על אותו טיקט, ניהול משחק, סיומת טובה מאוד סביב הטבעת והגנה מפלצתית. במקום שישפר את התחומים האלו הוא מתאמן על שלשות….
    3. מאמן – השימוש ביאניס בעיני לא נכון, הוא צריך לסיים מהלכים ולא להתחיל אותם, הוא לא צריך להיות כריס פול, הוא צריך להיות כריס וובר, היכולת שלו בפוסט מרשימה למדי וצריך לדעת להשתמש בזה יותר. במקביל המאמן צריך גם להשתמש ביאניס כשחקן ציר כמו אדביו כדי ליצור לאחרים. הוא לא צריך שלשות בשביל זה.
    .
    אשאל שאלה לסיום – אם באטלר ויאניס מתחלפים האם יאניס יקח אליפות? כנראה שכן, בגלל שהמאמן ימקסם את מה שקיים ולא ילך למחוזות בהם יאניס לא שייך.
    .
    ושוב תודה. תמשיך לכתוב לאתר!

    1. תודה רבה צ'יקו, שמח נהנת.
      עכשיו לטענות:
      1. ברוק לופז לא כוכב נקודה. מעולם לא היה כוכב, לעולם לא יהיה כוכב. הוא שחקן טוב מאוד, יכול להשפיע על כל קבוצה לטובה עם ריווח, אבל הוא לא יהיה חלק משלישיית אולסטארס שלוקחת אליפות, והנתון על שחקן דומיננטי בצבע שקולע ממרחק תקף על האולסטאר הגבוה השלישייה.
      2. מסכים, אבל הנקודה היא ששחקנים בגובה ובאורך של יאניס לא יכולים לתפקד כשחקן ראשי בקבוצה ששואפת לאליפות ללא קליעה מחוץ לצבע. אנחנו בעידן שלא משנה מה הגובה שלך וכמה אתה חזק, אתה חייב לקלוע מחוץ לקשת כדי להגיע גבוה. אין ליאניס יותר מדי מה לשפר הסיומת שלו, הוא מספיק ארוך ואתלטי כדי להגיע לאן שירצה במגרש. הוא צריך רכז שייקח ממנו את הנטל של לנהל משחק ולהתרכז באחוזים הצונחים שלו מחוץ לצבע כדי להפוך באמת לענק הירוק שאומרים שהוא.
      3.יכול להיות שזה עניין של מאמן מקובע, אבל בוא ניקח רגע את השחקנים שנתת. כריס וובר שיחק בזמנים שונים, זמנים שיאניס היה יכול להיות בדיוני הgoat, ועדיין לא הגיע לסדרת הגמר. האם שווה ליאניס להפוך להיות כריס וובר משודרג? לדעתי לא. לבאם אדבאיו יש קליעה מבחוץ, גם אם הוא לא מנצל את זה יותר מדי הוא עדיין מהווה איום, וגם הוא סופרסטאר בפוטנציה.

      לגבי השאלה שלך, זאת שאלה יפה מאוד ואני לגמרי מסכים איתך מהסיבה הפשוטה שרשמתי כמה שורות למעלה – באם אדבאיו הוא סופרסטאר בפוטנציה שקולע שלשות. יאניס לא ישחק יותר כ3-4 והמודל שדיברתי עליו יכול לצאת לפועל.

      מקווה שעניתי על הכל, ואשתדל להביא עוד תוכן איכותי 🙂

    2. לופז שיפר את הקליעה מבחוץ כי הוא הבין שזה מה שיציל (ואכן הציל) לו את הקריירה. הכדורסל בשנים האחרונות הולך החוצה לריווח וקליעה.

  10. יפה. תודה.
    חד משמעית ליאניס חסר האיום מבחוץ כדי להיות בלתי עציר (יותר ממה שהוא עכשיו)? ואפשר גם לראות במכניקת זריקה שלו שמשהו עקום שם.
    אבל לזכותו של יאניס (וגם של פולץ, עסקינן…), להבדיל מסימונס, שהם מוכנים/מעיזים לזרוק מבחוץ.
    הקליעה של יאניס מכדרור מאוד חלשה ובסוף בפלייאוף סוגרים לו את הצבע. יאניס עם קליעה זאת מפפלצת כדורסל שאי אפשר לעצור. בהחלט צריך לקחת את לברון כדוגמא של עילוי פיזי ואתלטי ששיפר את הקליעה למצב שהמגן חייב להתחשב בזה.
    גריפין לדעתי שיפר את הקליעה אבל הפציעות פשוט הרגו אותו (וכנראה גם היחסים הבינאישיים שלו עם פול). ווסטברוק זה נטו קבלת החלטות, המוח שלו עובד על 200 קמ"ש ולכן לעתים הוא נראה כמו תאונת רכבת.

  11. אז קודם כל פוסט מצויין.
    רק מה שמפריע, שזאת דיעה מאד פופולרית, כי זה המצב.
    במצב הנוכחי, יאניס אינו מסוגל לקחת אליפות (אני גם הייתי מוסיף מאמן).

    השאלה אם יאניס מסוגל לבצע את קפיצת המדרגה הבאה? ולתקן את הדרוש תיקון?
    כאן, תרשו לי להביע דיעה לא פופולרית ולטעון שכן.
    אין לו מאמן שמסוגל להרים אותו, אבל הרקע שממנו הוא בא. הנתונים שהוא התחיל את דרכו בליגה הזאת, גורמים לי לחשוב שהדבר אפשרי, במיוחד בשריר המנטלי.

  12. יאניס שחקן מטורף ואחד המטורפים ששיחקו את המשחק. אם יאניס הצליח להפוך משחיף בבחירה ה-15 לשחקן הכי טוב בליגה, הוא יכול לתת עוד קפיצות מדרגה. אנשים נטפלים אל יאניס בגלל הקליטה, וכדאי לו לשפר אותה, אבל גם במשחק של היום זה לא הכל בחיים. זה כמו ללכלך על סטף קרי שהוא לא טוב בפוסט-אפים, הכל בסדר, יש לו יתרונות אחרים. תעשו לי טובה, לא לברון ולא קוואי היו לוקחים אליפות עם בלדסו ומידלטון. לברון לא הצליח פעמיים עם וויד הוד לצידו.

    הכל בסדר, עוד כמה שנים תאמינו לי שתראו אותו עם כמה טבעות ביד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט