יום האולסטאר נמצא ממש מעבר לפינה ואיתו החלק השני בדירוג, שאמור לחזות את האלופה שבדרך לפי תיאוריית שלושת הכוכבים (הסבר קצר כאן, הסבר מפורט כאן). הקבוצות שכאן מחולקות ל-2 סוגים: קבוצות שמתבססות על כדורסל קבוצתי שוטף וקבוצות שמסתמכות על שחקן אחד שיוביל אותם. זאת גם הסיבה שאני מהמר שהזוכים בתחרויות מחר בלילה ובפרס הmvp של המשחק יגיעו מאחת הקבוצות ברשימה, ומאמין שגם הרוב הבולט מאמין בזה.
ועכשיו, שוב הגיע הזמן לקבל החלטות קשות. יאללה לדירוגים:
20. אטלנטה הוקס
בכיכוב: טריי יאנג.
שותפים לחגיגה: ג'ון קולינס, קלינט קאפלה, דיאנדרה האנטר.
הפיטורים של לויד פירס לא תפסו אותי בהפתעה. משהו בקבוצה שמכילה כל כך הרבה שחקנים איכותיים וצעירים מבטיחים הייתה אמורה להתמודד על ביתיות בפלייאוף, אבל שילוב של שחקנים צעירים עם מאמן צעיר והתקפי זה או הצלחה ענקית, או, רוב הסיכויים, התרסקות איומה (ותודה לאיל שני על הציטוט המופלא הזה). ההגנה של אטלנטה לא מתפקדת כמו שחשבו שתתפקד עם קאפלה וקולינס, וגם "מיני סטף" לא עוזר למרקם הקבוצתי, ולפי השמועות גם החברתי. אני מאמין שנייט מקמילן יעזור לקבוצה להשתקם ולעלות למעלה, כמו שעשה באינדיאנה עד הארכת החוזה בשנה שעברה. מה חסר? חיבור של יאנג וקולינס, שצריך לחזור לקלוע מעל 40% לשלוש כשהוא לוקח יותר זריקות, וחזרה לכושר של כל הפצועים. אם כל זה יקרה העונה, כנראה שהם ידורגו בחלק העליון של הדירוג הבא.
19. שארלוט הורנטס
בכיכוב: גורדון הייוורד.
שותפים לחגיגה: לאמלו בול, טרי רוזייר, דבונטה גרהאם.
לא יודע אם אפשר לקרוא לעונה של שארלוט מפתיעה. נכון לעכשיו היא נמצאת שוב במאבקי הפלייאוף, רק הפעם עם סיכוי ממשי גם להיכנס לשם. הייוורד מצליח לשחזר את אותו שחקן ששיחק ביוטה עם תספורת קרילנקו ואליו מצטרפים שלושת הגארדים הנהדרים, כולל האח היותר טוב במשפחת בול. התקרה שלהם אף פעם לא הייתה גבוהה, וסביר להניח שאם ימשיכו ככה אז אולי יצליחו להיכנס לפלייאוף מהמקום השביעי, אלא אם כן הרוח של הארגון תרדוף אותם ושוב הם לא יעמדו בציפיות שכבר יש מהם. מה חסר? הצעד הבא קדימה הוא הגבוה המדובר, שיעזור בריווח של המשחק ויעשה את הנקודות שיביאו לו הגארדים, כמו קווין לאב לדוגמה.
18. ניו יורק ניקס
בכיכוב: ג'וליוס רנדל.
שותפים לחגיגה: עמנואל קוויקלי, אר ג'יי בארט.
מי היה מאמין שהניקס יהיו במאבקי הפלייאוף העונה? הקבוצה הראשונה בדירוג מהתפוח הגדול עשתה חתיכת דרך מלהיות נמושה עד למעמד והכבוד שהיא זוכה אליו כיום, ואפילו צ'ופרה בייצוג באולסטאר בדמותו של רנדל. תיבודו לקח חבורה של שחקנים צעירים והביא להם אופי ובגרות שלא מביישת את אריות הליגה, ובשקט בשקט אולי גם יילחמו על ביתיות במזרח הצפוף. מה חסר? לרוץ עוד שנתיים. בקצב שהם רצים עכשיו, הם יכולים להגיע רחוק מאוד עם הבאה של שחקנים שמתאימים לשיטה של קואץ' תיב.
17. דאלאס מאבריקס
בכיכוב: לוקה דונצ'יץ'.
שותפים לחגיגה: קריסטאפס פורזינגיס.
ריק קרלייל ומארק קיובן מנסים לבנות משהו בדאלאס, רק לא ברור מה. הקבוצה עם הדירוג הכי גבוה מבין הקבוצות עם כוכב מרכזי אחד רק בגלל שהוא פאקינג לוקה דונצ'יץ'. השחקן עושה הכל על המגרש וזאת בדיוק הבעיה של דאלאס: אי אפשר לנצח כאינדיבידואל. בעונה שעברה ההתקפה של דאלאס הייתה מהטובות בהיסטוריה בגלל שטף קבוצתי נהדר. העונה היא יותר מסתמכת על דונצ'יץ', והוא משתדל לפגוע במטרה הרבה פעמים. אין ספק שהוא יהיה שחקן גדול בליגה, אבל שחקן גדול זה לא מספיק לקבוצה עם שאיפות כמו דאלאס. הארכת החוזה של יאניס טרפה את הקלפים מבחינתם, ועד שיסיימו לשלם את החובות לניקס על פורזינגיס, מה חסר? פורוורד שיודע ליצור לעצמו, כי יש גבול לכמה אפשר לשחק לבד.
16. וושינגטון וויזארדס
בכיכוב: בראדלי ביל, ראסל ווסטברוק.
שותפים לחגיגה: רוי האצ'ימורה, דוויס ברטאנס.
אם כבר מדברים על לשחק לבד, הנה הקבוצה המושלמת להגדרה הזאת. אמנם ווסטברוק צובר טריפל דאבלס בקצב הקבוע שלו, אבל שיטת המשחק של סקוט ברוקס היא ברמה של הליגה הסינית או מכבי תל אביב במאני טיים. הם מדורגים גבוה בעיקר בגלל שיש להם 2 צלעות מתוך המשולש, כשווסטברוק משמש כיוצר ועושה משחק בזמן שביל מפציץ נקודות, עם אחלה פוטנציאל לצלע שלישית בדמות האצ'ימורה או תומאס בראיינט. מה חסר? מאמן, שיטה, הגנה, ובכללי הכל, וגם כלום. ואף מילה על הנציג שנבחר למשחק האולסטאר.
15. גולדן סטייט ווריורס
בכיכוב: סטפן קרי.
הבמאי: דריימונד גרין.
שותפים לחגיגה: אנדרו וויגינס, קלי אוברה ג'וניור.
אולי גרין לא מתאים לרשימה הזאת, ובוודאי לקטגוריה נפרדת שלא תחזור יותר בדירוג, אבל מגיע לו. הוא מנהל את ההצגה של גולדן סטייט בהגנה והוא המוח כדורסל הכי גדול במפרץ ומזרחה לו. בלי גרין, קשה לי לראות את קרי, אוברה ווויגינס משחקים כמו שהם משחקים היום בסגל הטלאים של הלוחמים. קרי משחק מדהים ונמצא בכושר נהדר. אם הם ימשיכו ככה, וגם הסנטרים ג'יימס ווייזמן וקוון לוני יעלו הילוך, יש לנו קבוצה שאף אחת לא תרצה לפגוש בפלייאוף. מה חסר? קליי תומפסון. חוץ מזה? עוד מישהו שיוצר לעצמו, למרות שגם בלעדיו, יש לקבוצה קייס לעוד 2-3 ריצות במעלה הטבלה.
14. טורונטו (טמפה ביי) ראפטורס
בכיכוב: קייל לאורי, פרד ואן וליט.
שותפים לחגיגה: פסקל סיאקם, נורמן פאוול, או ג'י אנונובי.
לפני שתהרגו אותי, תנו לי להסביר. העונה ניק נרס הלך על סמול בול בכל הכוח וויתר על הגבוהים שלו (או שיותר נכון, הם ויתרו עליו). כתוצאה מכך, הראפטורס היו צריכים להמציא את עצמם מחדש במקום חדש. השילוב של השניים נראה הרסני ופתיחת העונה העידה על כך, אבל רצף של משחקים טובים הרים אותם למעלה למקומם הטבעי. אם יש אמת בשמועות על העזיבה של לאורי, הייתי מעדיף שילכו לבנייה מחדש, למרות שנרס יודע להוציא מים מכל סלע שאי פעם יפגוש. מה חסר? המשכיות של סיאקם ועוד גבוה שיביא את מה שצמד הספרדים, שעזבו, הביאו עד העונה.
13. אינדיאנה פייסרס
בכיכוב: מלקולם ברוגדון, דאמונטאס סאבוניס, מיילס טרנר.
שותפים לחגיגה: טיג'יי מקונל, ארון וג'סטין הולידיי.
הקבוצה הראשונה עם שלישיית כוכבים שכביכול עונה על הקטגוריות. נמצאת במגמת התדרדרות גדולה מאוד בחלק השני של החצי הראשון, ואף אחד לא יהיה מופתע אם הם גם יאבקו על הפלייאין. הפייסרס ידעו להגיע לפלייאוף בכל מצב, וכנראה יגיעו גם השנה, אבל הם מוכרחים להשתפר ברמה הקבוצתית כדי לעשות את הצעד קדימה, וזה בדיוק מה שחסר. כל השלושה חווים עונה יוצאת דופן מבחינת מספרים ויכולת אישית, וכמו שהיו ספקות על איך זה ישתלב העונה, ככה גם הספקות יגדלו אם הם לא יצליחו לשחק יותר ביחד. אם וכאשר קאריס לאוורט יחלים, הוא יכול להיות החתיכה החסרה בפאזל שתעיף את הפייסרס גבוה ובחזרה לימי פול ג'ורג' ורג'י מילר.
12. סן אנטוניו ספרס
בכיכוב: גרג פופוביץ', דמאר דרוזן, דז'ונטה מארי.
שותפים לחגיגה: בקי האמון, לוני ווקר, קלדון ג'ונסון, פאטי מילס.
גרג פופוביץ' עושה את הבלתי יאומן. אחרי שהרצף הארוך בהיסטוריה נשבר, הוא הצליח לאחות את השברים ולהפוך את הקבוצה שלו לסוס השחור של הליגה. השילוב הנהדר בין צעירים לוותיקים, עם החזרה לפרונט של דרוזן, נותנת תחושה שספרס לא צריכים לעשות תהליך של בנייה מחדש, הם למדו לבנות על הדרך. מה חסר? מחליף ללמרקוס אולדרידג', כזה שיכול לשחזר את היכולות שלו מהימים בקבוצה הבאה ברשימה, ולהביא אותם למעלה.
11. פורטלנד טרייל בלייזרס
בכיכוב: דמיאן לילארד.
משתדלים לככב: סיג'יי מקולום, יוסוף נורקיץ'.
שותפים לחגיגה: גארי טרנט ג'וניור, כרמלו אנתוני.
בכל שנה מחדש, אחרי שלב ההספדים, מגיע לילארד ומוציא את פורטלנד מהקבר. להגיע למקום השישי אחרי תצוגות גדולות משחק אחרי משחק ללא שני הכוכבים שלצידך זה הישג עצום שאין להמעיט בו, עד הדירוג הזה. בסוף, הכל יקום ויפול על לילארד. הקבוצה בלעדיו לא שווה גרוש ולכן נוספה עוד קטגוריה ייחודית במיוחד בשביל מקולום ונורקיץ. הפיינליסט העתידי לשחקן השישי של העונה (סוף סוף!), כרמלו, חווה פריחה מחודשת שמשאירה את תקוות הפלייאוף חיות, אבל באמת קשה לדעת כמה דלק נשאר בגלון של דיים. מה חסר? כרמלו צעיר ב15 שנה וכוכבים בריאים, או פול ג'ורג' כיריב. זה תמיד מוציא את המיטב מהבלייזרס.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
6 מרץ 2021 22:06:50תודה רבה דרור, דירוג מעניין, ואני שמח למצוא אותנו גבוה יחסית.
.
האמת שהרצפט שלך – האחד עושה משחק, השני סקורר בחסד והשלישי גבוה דומיננטי עם קליעה טובה ממרחק – לא לגמרי מתאים למה שהולך אצלנו. אמנם דז'ונטה עושה משחק, ודרוזן סקורר, אבל אין לנו ממש גבוה דומיננטי היום, ואף אחד מהגבוהים לא קולע טוב ממרחק. מצד שני, זה הספרס, אז הם באמת עובדים אחרת. מצד שלישי – אין ספק שגבוה עם קליעה טובה ממרחק יכול היה לשדרג אותנו פלאים. אני פשוט מתקשה למצוא אחד כזה במחיר סביר, ועם הגנה נורמלית (לאב נופל על שני הסעיפים). אולי בדראפט הקרוב.
.
וכל מילה על לילארד. האיש הזה, בעיני, כבר היום אגדה. אנחנו אמנם חיים בעידן של לברון, דוראנט, קוואי, ובגארדים גם סטף, הארדן וקיירי, אז לילארד קצת "בצד", אבל זה לא באמת – הוא שחקן אדיר וספורטאי למופת.
דרור פישר
6 מרץ 2021 22:47:19תודה מאנו,
האמת שרציתי לכתוב שחסר לכם איזה שחקן שלבש 21 לאורך הקריירה, אבל בכללי מה שחסר לספרס זה גבוה דומיננטי ויציב. לא משנה אם הוא יודע לזרוק מבחוץ או לא, פופ הוא היחיד בליגה (לדעתי) שיכול לקחת אליפות גם עם סגל ללא כוכבים אמיתיים (או כאלה שדיברו עליהם כגמורים).
מנחם לס
6 מרץ 2021 22:36:03אלה שבחרת 'כוכבים' היו פגיעות בול. תודה דרור
G-dog
6 מרץ 2021 23:49:30אני מוריד את וושינגטון כמה שלבים למטה… הם משחקים מזעזע פשוט, וווסטברוק מחרב משחקים, הוא פשוט הולך ראש בקיר ללא הרף בחלקים מסוימים במשחק. וזה מתכסל נורא כי בהמון משחקים שהוא משחק טוב היכולת שלו (והפלוס מינוס שלו) בולט לטובה דווקא עם החמישייה השנייה. ביל כמובן מדהים. ווסטברוק חייב לעשות איזה שינוי מסוים, אולי מאמן חדש יתן ניסיון להרכבים נמוכים יותר (האצ'ימורה בסנטר?) כשווסטברוק מוקף בקלעים ואז אולי נוכל לראות את ווסטברוק הטוב של העונה שעברה.
סתם לתיקון, זה לאמלו בשארלוט לא לונזו.
דרור פישר
7 מרץ 2021 07:59:03קודם כל, תודה על התיקון! נערך מחדש כמו שצריך.
דבר שני, זה לא דירוג לפי איך שהם משחקים העונה. בדירוג אני מדבר על למי יש את הסיכויים הכי טובים לקחת אליפות על פי התיאוריה שחייבים שלושה כוכבים מסויימים כדי להגיע לשם. לוושינגטון, בניגוד לשאר חברותיה לתחתית, יש בסיס מעולה לרוץ קדימה וגם שני כוכבים סקוררים כשלאחד מהם יש גם יכולת להפוך להיות רכז יוצר משחק. אני באמת מאמין שעם מאמן אחר ובשיטת משחק אחרת היינו חושבים עליהם כמועמדים בטוחים לעלות שלב בפלייאוף
סימור סקגנטי
7 מרץ 2021 09:25:21האמת היא שלפייסרס היתה יכולה להיות בדיוק השלישייה שאתה מדבר עליה – ברוגדון כרכס, טי ג'יי וורן כסקורר שלא רואה אף אחד וסבוניס כגבוה דומיננטי, כששאר השחקנים משלימים סגל מאוזן. הבעיה היא שוורן פצוע וכנראה לא יחזור העונה אז הקבוצה לא צפויה לרוץ בצמרת המזרח. כמו שזה נראה כרגע היא בקושי תיאבק על הכניסה לפלייאוף
דרור פישר
7 מרץ 2021 13:39:33לדעתי וורן היה הבלחה חד פעמית של בועה עם רצף משחקים טוב. אולי בתור שחקן שישי הוא אחלה, אבל לא רואה אותו מחזיק קבוצה ברמת הסקורריות
צ'יקו
7 מרץ 2021 09:56:16תודה דרור! מעולה
jack sikma
7 מרץ 2021 11:47:39שקר הסטטיסטיקות והשפעת ליגות הפנטזי על הבנת משחק הכדורסל :
לרשום (לא פעם ראשונה שאני קורא את זה..) שהתקפת דאלאס מבריקס היתה ,בעונה שעברה , אחת הגדולות בהיסטוריה , בשעה שהקבוצה לא נכנסה אפילו לפלייאוף !
דרור פישר
7 מרץ 2021 13:40:15בעונה שעברה? הפסידה לקליפרס 4-2 בסיבוב הראשון. הייתה התקפה מעולה אבל גם הגנה לא טובה
jack sikma
7 מרץ 2021 14:20:21צודק , טעות שלי ….הקבוצה עם אחת ההתקפות הגדולות בהיסטוריה הצליחה להשתחל לפלייאוף ולעוף בסיבוב ראשון .
פינגבק: תיאוריית שלושת הכוכבים – דירוג מיוחד לאמצע העונה – מקומות 1-10 / דרור פישר – Hoops