תיאוריית שלושת הכוכבים – דירוג מיוחד לאמצע העונה – מקומות 21-30 / דרור פישר

פגרת האולסטאר נחשבת בעיניי רבים כסוף של ההתחלה, וההתחלה של הסוף. נקודת אמצע מושלמת שממנה אפשר לראות מי תביא את הטון בפלייאוף ומי תרדוף אחרי קייד קאנינגהאם בדראפט הקרוב. בשלב הזה מתחילים לצוץ בכל אתרי הספורט והNBA הימורים ותחזיות על האלופה, השחקן המצטיין, רוקי העונה ושאר התארים. נכון לעכשיו, בכל קטגוריה חוץ מהאלופה, יש שני שחקנים/מאמנים שנלחמים ראש בראש על התואר. החלטתי להצטרף לחגיגת התחזיות ולהביא לכם את מדד הכוח שלי לאלופה שבדרך, בצורה קצת שונה.

במאמר שעלה כאן באתר בתחילת העונה, כתבתי על הסיכויים של יאניס לזכות באליפות ולמה זה לא יקרה עד שהוא ילמד לזרוק. המאמר נפתח בתיאוריה לפיה כל קבוצה בעשור האחרון החזיקה בשלושה כוכבים: האחד עושה משחק, השני סקורר בחסד והשלישי גבוה דומיננטי עם קליעה טובה ממרחק, כאשר המשותף לשלושתם היא הקליעה והחשיבות שלהם בתוך הקבוצה – כשאחד לא נמצא, לקבוצה יהיה קשה יותר לנצח משמעותית.

הדירוג ילך לפי המודל הזה. קבוצות שיש להן כוכב אחד (או אפילו פחות מזה) יהיו מדורגות נמוך יותר וכן הלאה עד מעלה. בכל קבוצה תהיה התחשבות בשלושת השחקנים המרכזיים שלה בעמדות הרלוונטיות לתיאוריה, כאשר לאו דווקא התפקידים יהיו לפי העמדות שלהם (ראו ערך יוקיץ' ולברון). התחזיות תעלנה בשלושה חלקים לאורך פגרת האולסטאר. ותחזור אלינו עם פתיחת הפלייאוף, לאחר ששוק הסחר בשחקנים ייסגר (כן, זה נשמע עצוב).

אז אחרי כל ההקדמה, הגיע הזמן לקבל החלטות קשות. יאללה לדירוגים:

30. דטרויט פיסטונס

בכיכוב: ג'רמי גראנט.
שותפים לחגיגה: אין.

הקבוצה הכי גרועה במזרח היא גם הקבוצה המדורגת אחרונה אצלי. אין לה ערך מוסף מעבר לגרנט, והיא נראית בדרך הבטוחה לאסוף כמה בחירות דראפט בקרוב. הצוות המשלים שלו, עם סאדיק ביי וקיליאן הייז, צריך עוד שלוש-ארבע שנים כדי להתחבר עם עוד שחקנים צעירים להיות הסוס השחור של הליגה, במיוחד אחרי הבייאאוט הצפוי על בלייק גריפין, ורק אז יהיה אפשר לתכנן את העתיד של הבוכנות. מה חסר? הכל.

29. מינסוטה טימברוולבס

בכיכוב: אף אחד.
שותפים לחגיגה: דיאנג'לו ראסל, אנתוני אדוארדס, קרל אנתוני טאונס.

השנה הקשה בחייו של טאונס מסרבת להפסיק, והמקום האחרון בליגה (והבטחת הבחירה שלהם בדראפט הקרוב( נראה בהישג יד. ההנהלה כבר הספיקה לפטר את הבן של פליפ סונדרס מתפקיד המאמן, אבל זה לא השינוי שהקבוצה הייתה צריכה. הקבוצה נמצאת במשבר עמוק, ניהולי ומקצועי, למרות שלוש בחירות טופ 2 בתפקידים מרכזיים בקבוצה, רק חבל שהם פחות יעילים מקופסת קרטון בגשם. מה חסר? בריאות ומחוייבות. אם יצליחו להישאר בריאים ולהראות טיפת מחוייבות, בשנה הבאה הם יהיו הרבה יותר למעלה בדירוג.

28. אוקלהומה סיטי ת'אנדר

בכיכוב: שיי ג'יגלוס אלכסנדר.
שותפים לחגיגה: אל הורפורד, לוגונץ דורט.

הקבוצה שבנויה לבנייה מחדש. אלכסנדר מתפתח להיות כוכב מתחת לרדאר של כולנו והוכיח שאפשר לבנות סביבו קבוצה. הם נמצאים נמוך בדירוג כי בניגוד לקבוצות אחרות, כאן יש קבוצה שהצהירה בגלוי שהיא הולכת על בנייה מחדש והתחמשה בהרבה בחירות סיבוב ראשון לשם כך. שאר השחקנים סביבו נולדו להיות שחקנים משלימים, והורפורד שם כי אין מקום אחר שרוצה בו. במבט קדימה, מה חסר? כלום. התאנדר צעירים מדי כדי שיהיה אפשר להצביע על חוסר, והשחקנים שיגיעו דרך הדראפט יהוו את הבסיס להצלחתם העתידית. אני רואה אותם מפתחים את השלישייה שנוצרה בתחילת הפרנצ'ייז, ואולי הפעם זה גם ייגמר עם טבעת.

27. יוסטון רוקטס

בכיכוב: כריסטיאן ווד.
שותפים לחגיגה: ג'ון וול.

הקבוצה הטראגית של העונה. הטרייד הגדול סביב ג'יימס הארדן הוא הדבר הכי משמעותי שיקרה סביבה בשנתיים הקרובות, או לפחות עד שיפול לידיהם סקורר. ווד הוא העתיד של הקבוצה הטקסנית האחרונה בדירוג, ובלעדיו הם לא מסוגלים לנצח. מה חסר? תרומה יותר גדולה של וול ועוד פורוורד סקורר (אני כבר צופה מוטיב חוזר להמשך). אם וול ישמור על המהירות וראיית המשחק שלו וכל הקבוצה תשמור על עצמם מפציעות, הם מרחק פסיעה מהקרבות על הפלייאין, אולי גם מחלקו העליון.

26. אורלנדו מג'יק

בכיכוב: ניקולה ווצ'ביץ'.
שותפים לחגיגה: מרקל פולץ, קול אנתוני, ארון גורדון.

בכל עונה יש שחקן אחד חשוב במועדון שגומר את העונה בשלב מוקדם יחסית, והעונה זה בא בבום. פולץ מושבת לכל העונה דווקא בעונת הפריצה שלו, מו במבה עוד סובל מבעיות של אחרי קורונה ולא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו, וג'ונתן אייזיק מכיר את הצוות הרפואי יותר טוב מאשר את הרוקי אנתוני. ווצ'ביץ' נשאר לנווט את הספינה מדיסני וורלד, ככל הנראה לעבר בחירת טופ 4, ועם עוד חיזוקים בריאים בעמדות הפנים יש להם עתיד מבטיח.

25. קליבלנד קאבלירס

בכיכוב: קולין סקסטון.
שותפים לחגיגה: ג'ארט אלן, דריוס גארלנד.

הקבוצה הראשונה בדירוג שהייתה יכולה להיות במקום גבוה יותר אם דברים היו מתחברים מוקדם יותר. אחרי עונת התאקלמות, "סקסלנד" היו הדבר הכי חם בליגה. הפציעות וההיעדרויות לסירוגין של השניים עצרו אותם ודרדרו אותם למטה בטבלה, אך לא למטה מדי כדי לצאת מתמונת הפלייאוף. צירופו של "סנטר העתיד של הליגה", אלן, יעזור לקבוצה לשמור על השלד שלה לשנים הקרובות, אבל בשביל להעלות אותה למעלה הוא חייב לזרוק יותר מחוץ לקשת, אחרת התקרה שלהם תישאר ניצחון אחד בסיבוב הראשון, סטייל הקבוצה שלפניה בדירוג.

24. סקרמנטו קינגס

בכיכוב: דיארון פוקס.
שותפים לחגיגה: באדי הילד, טייריס האליבורטון.

בארגון הכושל בליגה ככל הנראה עדיין מתחרטים על שלקחו את מרווין באגלי על פני דונצ'יץ' בדראפט 2019, אך הבחירה בו גרמה לשני הכוכבים שלה, דיארון פוקס ובאדי הילד, לממש את הפוטנציאל שלהם. צמד הגארדים האנרגטי הוא אחלה בסיס, אבל לא יותר מזה. ההגנה של הקינגס לא הייתה טובה באף שלב בעשור האחרון, וככה קשה מאוד להגיע גם לפלייאין. עם הפריחה של הפיינליסט לתואר רוקי העונה האליבורטון, יש לקינגס עתיד מזהיר, אבל חסר להם השחקן הגבוה שיכול לקלוע מבחוץ ומבפנים וגם יודע לשמור, ולא נראה שבאגלי מסוגל לבצע את אחד מהתפקידים בצורה מספקת, בטח שלא הגנה.

23. שיקגו בולס

בכיכוב: זאק לאבין.
שותפים לחגיגה: קובי וויט, ת'ד יאנג.

ההפתעה (יחסית) הראשונה של הדירוג, אבל כשחושבים על זה, אין בקבוצה BIG THREE, או אפילו BIG TWO. לאבין סוחב על גבו את הבולס למאבקי הפלייאין אחרי פתיחת עונה יחסית מדשדשת, ובמזרח הוא יכול גם להגיע לפלייאוף בצורה ישירה. הוא קולע באחוזים נהדרים מכל טווח וכל שאר האספקטים שלו במשחק השתכללו לרמת סופרסטאר. יחד איתו יש את לאורי מרקאנן ווונדל קרטר ג'וניור בעמדות הפנים, כאשר הפיני ידוע בזריקה שלו, ובעמדות הרכז יש את וויט הסקורר. נוסיף לזה את יאנג כיוצר מעמדות הפנים, ומקבלים קבוצה שעוד שנה יכולה להתחיל להתמודד על ביתיות. מה חסר? גארד עם חוכמת משחק של רונדו, וכמובן בריאות בעמדות הפנים.

(ויקיפדיה)

22. ניו אורלינס פליקנס

בכיכוב: זאיון וויליאמסון, ברנדון אינגרם.
שותפים לחגיגה: אין.

הקבוצה של זאיון ואינגרם עדיין לומדת לשחק ביחד. זאיון עדיין לא מראה את כל סט היכולות שלו ואינגרם מתחיל להתרגל שוב לתפקיד של מספר 2 בקבוצה. אז למה קבוצה עם 2 אולסטארים נמצאת כלכך נמוך? זה כבר קשור לחסרונות שלהם: המחסור בקליעה מבחוץ בכל עמדה הוא גדול. לונזו בול לומד לזרוק מחדש וזאיון לא פוגע מאז משחק הפתיחה שלו. המחסור הזה הוא קריטי בליגה של היום, ובלעדיו אין להם סיכוי לעשות את הצעד קדימה. כמות הבחירות סיבוב ראשון שצברה מהלייקרס בעונה שעברה ומעוד עסקאות סיבוביות העונה יכולות להפוך לפצצת אנרגיה צעירה שיכולה לטפס גבוה ולהשכיח את ימי אנתוני דיוויס במועדון, אבל הם חייבים שיפור מחוץ לקשת בעמדות הפנים, כי ניקולו מלי זה פשוט לא מספיק.

21. ממפיס גריזליס

בכיכוב: ג'ה מוראנט.
שותפים לחגיגה: דילון ברוקס, יונאס ואלצ'יונאס.

ממפיס מתפתחת להיות הגרסה הצעירה והמגניבה של שיקגו בולס בתחילת-אמצע העשור הקודם, עם מוראנט בתפקיד דריק רוז, ג'ארן ג'קסון ג'וניור בתפקיד ג'ואקים נואה (רק עם קליעה) ועוד הרבה שחקנים, בעיקר ברוקס, בתפקיד לואל דנג. החתיכה החסרה בפאזל, מעבר לדפיברילטור צמוד בכל פעם שג'ה נוחת אחרי ריחוף, הוא כל נושא הפציעות. בשנה שעברה הם הגיעו לפלייאין בלי JJJ, ובלעדיו קשה לקבוצה למכור משהו מעבר לזה. ההגנה שלהם ממשיכה להשתפר מעונה לעונה (כיאה לגריזליס) ועוד ספק נקודות בהתקפה יכול לעשות את ההבדל מקבוצת WHAT IF לקבוצת פלייאוף. למה הם נמצאים בחלק התחתון של הדירוג? בעוד ג'ה מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש, אין עוד כוכב אמיתי בקבוצה, ששאר שחקניה הם שחקני משנה. אולי ברנדון קלארק יגדל להיות כזה וישלים צמד שחקני הפנים הדומיננטי במערב מאז קאזינס-דיוויס, אבל זה כבר דיון לשנה אחרת.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. מעולה דרור. הייתי מחליף בין ממפיס להוקס שלא מופיעים כאן, אבל לאטלנטה יש סיכוי מחדש עם מקמילן. אם טריפל ג'יי חוזר הסיפור שלהם שונה לגמרי, והם לא כזה רחוקים כבר עכשיו מהפלייאוף

          1. אני חושב שג'ה יכול להיות מספר 1 בקונטנדרית. קלארק (במיוחד אם הקליעה תחזור לעצמה) וטריפל ג'יי יכולים להיות מספרי 2/3 לא רעים בכלל ויש גם הרבה פוטנציאל סביבם.
            .
            גם אם לא מועמדת לאליפות, יכולים להיות קבוצת פלייאוף קבועה במשך עשור כזה כמו ממפיס של גאסול וקונלי. זה לא רע בכלל

            1. גה ברור שכן.

              היתר ממש לא מספרי 2 ו3 קלארק זה מחליף נחמד מהספסל שנותן נק איזה מס 3?
              וטריפל גיי ממש לא רואה כמס 2 בקבוצה חזקה עזוב קונטנדרית אפילו קבוצת טופ 4 במערב.

  2. מה רונדו יעזור לבולס? סאטו שחקן פי 10 עליו.
    הבולס צריכים שחקנים בעמדות 3 4 5 אין להם שם כלום שחקנים ברמה מאד נמוכה אם רוצים להתקדם מעבר למאזן שלילי במזרח. הם צריכים 2 שחקנים ברמה גבוהה בעמדות האלה מתוך ה3

    1. אני עדיין חושב שאחד משלושת הגבוהים שלהם יהפוך לכוכב, אבל כנראה שאני לוקה התסמונת פורזינגיס. לדעתי רכז שיודע בראש ובראשונה למסור וקולע באחוזים סולידיים יכול רק לעזור להם. מישהו שיעשה סדר בכל האתלטיות המתפרצת שם.

  3. חתיכת פרוייקט לקחת על עצמך דרור. אני לא מבין כיצד הפליקנס נמצאת בעשירייה השלישית (אני לא מבקר על כך. מגיע לה להיות בערך במקום שהצבת אותה). במקרה הזה אני לא יכול שלא להאשים את המאמן כי אם משהו חורק בקבוצה שיש לה 3 כוכבים של ממש (ורביעי שגם הוא ברבע העליון של שחקני הליגה), האשמה היא – לרוב – במאמן ובשיטה.

    1. לא מרגיש לי שהוא מורגש מספיק שם. הרצון לטרייד שלו גובר על הרצון לחזור לכושר ולמשחק שלו לפני הפציעה. אני תופס ממנו היום יותר השחקן שהיה בתחילת דרכו באוקלהומה מאשר האולסטאר באינדיאנה, ולא רשמתי אותו רק בגלל שהוא יעזוב עוד מעט, כמו שלא רשמתי את דראמונד בקאבס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט