אורות וצללים – לקראת שבוע 12 ב-NFL

אורות וצללים – לקראת שבוע 12 ב-NFL

מאת כותבי הופס פוטבול – פריים טיים זק, יניב שושני, עידו יצחקי ושחר דלאל.

חג ההודיה שעבר עלינו השבוע (שבזכותו כבר התקיימו שני משחקים של שבוע 12, כאשר המשחק השלישי, בין בולטימור לפיטסבורג, נדחה משיקולי קורונה) הוא הזדמנות להביט אל העבר (הקרוב מאד…), להעריך, להודות ולשבח את המחזור הפנטסטי שעבר עלינו בשבוע שעבר. עם שני משחקי צמרת שהגיעו להארכה ועוד שני משחקי פריים-טיים שהוכרעו בשניות האחרונות, קיבלנו בהחלט מנה משביעה ומנחמת של פוטבול שתחמם אותנו בימי החורף הרטובים שעוברים עלינו לאחרונה. אין לנו אלא לקוות לעוד כמה שבועות מענגים שכאלה בחודש דצמבר הבא עלינו (לטובה?).

החלק הפחות משמח בעונה המוזרה הזו שבינתיים, באופן מפתיע, מתקיימת די כסדרה (עד כה… נראה איך יתפתח המצב בבולטימור ובדנבר) הוא הצטברות הפגיעות בשחקני מפתח ובראשם כמובן קווטרבקים – שפציעה משמעותית שלהם עשויה לשנות עונה של קבוצה שלמה. בשבוע 11 זה היה ג'ו בורו, הרוקי המבטיח של סינסינטי שסיים את העונה. בשבוע לפני כן היה זה דרו בריס (שאמור עוד לחזור, ובינתיים טייסום היל מנסה להחזיק את המבצר במו ידיו ורגליו). הם מצטרפים לדאק פרסקוט וג'ימי גארפולו שסיימו את העונה מזמן (ובזאת חיסלו את העונות של דאלאס וסן פרנסיסקו)  וכן לסאם דרנולד ודרו לוק שחוו פציעות משמעותיות. נקווה שבשבועות שנותרו לסיום העונה לא יצטרפו לרשימה העגומה הזו שמות נוספים.

דרו בריס וג'ו בורו : שניים שיצפו במשחקים הקרובים בלבוש אזרחי – צילום 10TV

ביום חמישי התקיימו כאמור שני משחקים כשהחשוב ביניהם היה המאבק בין שתי קבוצות שהגיעו למשחק ברקורד זהה  (3- 7) – דאלאס קאובויס (3- 8) ו-וושינגטון פוטבול טים (4- 7). למרות המאזן העגום של שתיהן המשחק היה בעל משמעות פלייאוף אדירה שכן שתי הקבוצות קיוו לעקוף את פילדלפיה במאבק על אליפות בית ה-NFC מזרח. המשחק הסתיים בתוצאה 41- 16 לוושינגטון. המחצית הראשונה השקולה שהסתיימה בתוצאה 17- 13 לקבוצת הפוטבול התאפיינה בדרייבים ארוכים של שתי הקבוצות, כשאלקס סמית וושינגטון מתקדמים בריצות ומסירות קצרות בכיכובו של הרוקי אנטוניו גיבסון בעוד דלטון ודאלאס נהנים מהאקספלוסיביות של אמארי קופר. ברבע השלישי שתי הקבוצות קיבלו "שדה קצר" כתוצאה מאיבוד כדור אך ניצלו זאת רק לשער שדה לכל אחת שהשאיר את התוצאה צמודה. המהלך המכריע הגיע בתחילת הרבע הרביעי כשפייק פאנט של דאלאס נכשל ווושינגטון ניצלו זאת להשיג ט"ד קל שהגדיל את הפער ל-11 נקודות. בזמן שנותר וושינגטון סחטו את השעון, גיבסון המצוין (שסיים את המשחק עם 115 יארד על הקרקע ועוד 21 באוויר) השיג ט"ד שלישי במשחק ולקראת הסיום עוד פיק-סיקס של וושינגטון הפך את ההפסד של דאלאס לתבוסה. אלקס סמית סיים עוד משחק אופייני עם 149 יארד (באחוזי השלמה גבוהים), ט"ד ואיבוד. 215 יארד, ט"ד ואיבוד לדלטון עבור דאלאס. 112 יארד של קופר ירדו לטמיון, כאשר אליוט בעוד משחק נפל משיג רק 32 יארד על הקרקע. ראוי גם לציין שפציעות של שחקני קו התקפה של הקאובויס (זק מרטין וקמרון ארווינג) בתחילת המשחק ללא ספק השפיעו על התוצאה.

במשחק השני (והמוקדם), בין שתי קבוצות שמעשית כבר סיימו את העונה, דטרויט ליונס (4- 7) ויוסטון טקסנס (4- 7), היתה התוצאה 41- 25 לטקסנס. דטרויט עלו ליתרון מוקדם אבל שני איבודי כדור שלהם הובילו ל-2 ט"ד של יוסטון (אחד מהם פיק-סיקס של ג'יי-ג'יי וואט) שהפכו את התוצאה ל-14- 7 ליוסטון. פאמבל של פרוסייס, הרץ של יוסטון, איפשר לדטרויט להשוות בתחילת הרבע השני, אבל משם ועד המחצית דשון ווטסון השתלט על המשחק ויוסטון הוסיפה 9 נקודות למאזנה (ט"ד ושער שדה) שהעלו אותה ליתרון 23- 14. דטרויט צימקה בשער שדה אחרי ההפסקה אבל 2 ט"ד-ים יפהפיים במסירות של ווטסון לפולר על 40 יארד כ"א הביאו את התוצאה ל-41- 17 והכריעו למעשה את המשחק. ט"ד אחרון של סטאפורד שקבע את התוצאה הסופית לא ניחם אף אחד בדטרויט. ווטסון סיים עם 318 יארד ו-4 ט"ד כשוויל פולר היה הנהנה העיקרי עם 171 יארד. סטאפורד השיג 295 יארד, ט"ד ואיבוד. מאמן דטרויט מאט פטרישיה וה-GM בוב קווין פוטרו בעקבות המשחק.

ולשאר משחקי המחזור:

אינדיאנפוליס קולטס (7- 3) – טנסי טייטנס (7- 3) (אינדיאנפוליס, יום א, 20:00)

קרב ישיר על אליפות הבית, בין שתי קבוצות שהשיגו ניצחונות מרשימים בהארכה בשבוע שעבר.

טנסי השיגה ניצחון חשוב בבולטימור, כשניצחה בהארכה את הרייבנס לאחר עוד תצוגה מצוינת של דרק הנרי (133 יארד על הקרקע) וראין טנהיל (259 יארד, 2 ט"ד ואיבוד ב-70% השלמה). מה שהפתיע בתצוגה המרשימה של טנסי הייתה ההגנה המושמצת שלהם שהצליחה להפעיל לחץ על לאמאר ג'קסון, הגבילה את בולטימור ל-315 יארד כוללים בהתקפה, ובמיוחד אפשרה רק 17 נקודות ב-4 כניסות של הרייבנס לרד-זון. אם ההגנה תמשיך במגמת השיפור הזו, לטנסי יש סיכוי טוב להגיע לפלייאוף, שכן ההתקפה שלה מדורגת שלישית (רק אחרי קנזס סיטי וגרין ביי) ואם לדרק הנרי תינתן ההזדמנות לשלוט בקצב המשחק, הוא ינצח את מרבית המשחקים כפי שקרה השבוע (וכזכור גם בפלייאוף בשנה שעברה).

הגנת אינדיאנפוליס לא הצליחה לעצור לגמרי את ארון רוג'רס השבוע אך נזקפת לזכותה העובדה שמשחק הריצה של גרין ביי נעלם לגמרי (66 יארד בלבד) וכן השגת חטיפה ופאמבל קריטיים מול התקפת גרין ביי החזקה, שתרמו מאד לניצחון המרשים. פיליפ ריברס נתן אולי את משחקו הטוב ביותר במדי הקולטס עם 288 יארד, 3 ט"ד ואיבוד אחד, כשהגנת גרין ביי לא הצליחה למנוע מאינדיאנפוליס להתקדם גם על הקרקע, עם 140 יארד (מתוכם 90 של ג'ונתן טיילור המצוין). הקולטס הם תמונת הראי של הטייטנס – ההגנה שלהם נותנת תצוגות מעולות כמעט מדי משחק (הם מדורגים במקום החמישי בליגה) אך ההתקפה לא יציבה ויכולתה (ובעיקר יכולתו של ריברס) משתנים בחדות ממשחק למשחק. אם הוא יצליח להימנע מאיבודי כדור ולהניע בצורה אפקטיבית את ההתקפה, אינדיאנפוליס תהיה יריבה מסוכנת לכל קבוצה בפלייאוף.

תחזית: אינדיאנפוליס ניצחו בנאשוויל לפני שבועיים באופן משכנע. השבוע הם נשארים בבית בעוד טנסי משחקים בחוץ שבוע שני ברציפות. אם הקולטס ינצחו גם הפעם יהיה להם יתרון מעשי של שני משחקים (משחק + שובר שוויון) שיבטיח את ראשות בית ה-AFC  דרום. טנסי חייבת לנצח כדי להישאר בתמונה. היא תצליח לעשות זאת אם ההתקפה שלהם תעלה ליתרון מוקדם, שיאפשר לטנהיל והנרי לפתח את המשחק הסבלני שמביא אותם להישגים – וזה יקרה רק אם ההגנה תלחץ על ריברס ותגרום לו לאבד את הכדור. לדעתי השיפור ביכולת ההגנתית של טנסי שהופגן מול בולטימור (וקו ההתקפה הבעייתי שלה) לא יספיק מול הקולטס, שנהנים מאחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה. יתפתח משחק צמוד עם סקור גבוה שבסופו תנצח הקבוצה הביתית בהפרש קטן.

האם הגנת הקולטס יצליחו לחנוק את התקפת הטייטנס? – צילום USA TODAY

ניו אינגלנד פטריוטס (6-4) – אריזונה קארדינאלס (4-6), (פוקסבורו, יום א 20:00)

אריזונה תנסה להתקדם לכיוון הבטחת המקום הפלייאוף, במשחק חוץ קשה נגד הפאטס. העונה החולפת של ניו אינגלנד היא אנטי-תזה מוחלטת לכל מה שהקבוצה סימלה ב20 שנה האחרונות. אם לא די במעבר הקיצוני מקווטרבק שמשחק בתוך הכיס, לאחד שבכל רגע נתון מחפש לברוח ממני אזי האופי של הקבוצה העונה רחוק מכל מה שהתרגלנו בימיי בליצ׳ק. ווינריות הייתה שם נרדף לארגון, ג׳ילט סטאדיום היה מבצר אדיר והניצחונות זרמו כמו נהר שוצף. ההפסד לטקסאנס, שאולי גדע באופן סופי את חלומות הפלייאוף של המועדון (לראשונה מאז 2008 מחוץ לפלייאוף) היה כזה שסימל את העונה. ניוטון קרס תחת הלחץ פעם אחר פעם, בליצ׳ק היה שבלוני בהגנה ולא הצליח לעצור את דשון ווטסון, ובעיקר – הפאטס הפסידו בפעם הרביעית העונה בהפרש של פוזשן אחד, כשהפוטבול בדרייב האחרון היה בידיים שלהם.  לא מצליחים לנצח משחקים.

האופוריה ששררה באריזונה לאחר הניצחון המטורף על בפאלו בראשון לפני שבועיים, התפוגגה במשחק יום חמישי בקרב בדיוויז׳ן נגד סיאטל, ובו Hail Murray כבר לא יכל להושיע. הקארדס יכולים לפתוח פער משמעותי במירוץ לקראת המיקום בחטיבה, ולהבטיח לעצמם כמה שבועות שקטים. על פניו, כרגע הם מדורגים בסיד 7 (כידוע העונה הפלייאוף התרחב ל7 קבוצות בחטיבה) וקשה לראות מי תעקוף אותם, אולם בNFL הכל יכול לקרות. מארי צפוי להפגש הערב עם הגנת מסירה חזקה, וממילא כמו תמיד יעדיף לחולל קסמים על הקרקע. ראינו כבר איך הפאטס התקשו העונה נגד קווטרבקים שאוהבים לרוץ (ווטסון, ווילסון, ג’קסון). אייזיאה סימונס ימשיך לקבל תפקיד מרכזי בהגנת הקבוצה בתקווה לממש את הפונטנציאל שדובר עליו לפני הדראפט, אחרי שנראה נהדר בשבועות האחרונים.

אריזונה תחרוש את הקרקע עם מארי, ובהיעדר חוליית ליינבקרים שתעצור אותו, הפאטס יובסו הערב בבית. הכאב בעיניים לאוהדי ניו אינלנגד לא ייפסק גם השבוע.

מינסוטה ויקינגס (6-4) – קרוליינה פנת'רס (7-4) (מינסוטה, יום א 20:00)

במחזור האחרון קיבלה מינסוטה הזדמנות גדולה לצאת מהמאזן השלילי מול דאלאס החלשה, אבל למרות משחק טוב של קירק קאזינס ודלווין קוק, רשמו הסגולים את הפסדם השישי העונה, ונשארו אחרונים בבית הצפוני. ההגנה, ששיחקה טוב בשלושת הניצחונות הרצופים, התקשתה מאוד מול ההתקפה החיוורת של הבוקרים, ונכנעה פעם אחר פעם למהלכי ריצה. ההתקפה כאמור שיחקה טוב, אבל שני איבודי כדור קריטיים פגעו (שוב) בסיכויי הקבוצה לנצח, ואולי סיימו סופית את שאיפות הפלייאוף, אם עדיין נשארו כאלה.

לפנת'רס מנגד אין שאיפות שכאלה, למרות הניצחון במחזור האחרון, ששבר רצף של חמישה הפסדים רצופים. הניצחון הושג בצורה לא אופיינית עם הגנת ברזל, שחיפתה על עוד משחק התקפה בינוני, בראשות הקווטרבק המחליף פיליפ ווקר. מול הויקינגס אמור לחזור טדי בריג'ווטר לעמדת הקווטרבק הפתוח, בתקווה לתצוגה יותר משכנעת מול הסקונדרי החלש של הסגולים.

נתון מעניין – בשבעת המחזורים הראשונים השיג קאזינס רייטינג ממוצע של 88.2, בארבעת המחזורים האחרונים המספר זינק לממוצע של 128.2, כולל שיא עונתי של 140.1 במשחק האחרון.

תחזית – קשה, קשה לחזות משחקים של הויקינגס העונה. אנחנו נהמר שהפעם תעלה למגרש הגרסה המנצחת של הויקינגים, בדרך לניצחון החמישי העונה.

צמד חמד : קאזינס את קוק – צילום DULUTH NEWS TRIBUNE

ניו יורק ג׳טס (10-0) – מיאמי דולפינס (4-6), (ניו יורק, יום א 20:00)

הג׳טס בדרך לעונה מושלמת, מיאמי רוצה לעשות צעד נוסף לכיוון הפלייאוף נגד הקבוצה הכי חלשה בליגה. אדם גייס יושב לו בניחותא בכיסא המאמן וסופר הפסדים לקראת הבחירה בטרבור לורנס בדראפט הקרוב. הג׳טס נמצאים במצב בו ניצחון אחד עשוי להחריב את עתיד המועדון, ולמרות הקלישאה שבפוטבול אין טאנקינג (נכונה חלקית), לכולם ברור כי בניו יורק מכוונים אך ורק אל עבר הבחירה הראשונה, בזמן שלורנס מככב במכללות. סאם דארנולד הוא בוודאי לא השחקן שיצעיד את הארגון הזה קדימה, כששמועות על טרייד אפשרי שלו לניינרס מתחילות לצוץ. הקיץ של הג׳טס יהיה מסקרן מאוד.

מיאמי נעצרה אחרי חמישה ניצחונות רצופים כשהיא אחת הקבוצות הלוהטות בליגה, דווקא נגד דנבר ברונקוס החלשה במשחק קשוח במייל היי. נשימתם של אוהדי הדולפינס נעתקה כשטואה טאגווילואה ירד מהמגרש בתחילת הרבע האחרון, וודאי לאור התיק הרפואי החשוד של השחקן. פיטצפאטריק שעלה במקומו לא סיפק את הסחורה, איבד מסירה בדרייב האחרון במשחק ומיאמי יצאה מופסדת במשחק נגד יריבה נחותה. מלווין גורדון ופיליפ לינדסי טחנו את הקרקע ללא הפסקה 166 יארדים משותפים כשהסקנדרי החזק של דנבר עוצר את שטף ההתקפה של מיאמי. לא מעט סימני דאגה נרשמו לקראת השלבים המכריעים של העונה. למשחק הערב טואה עדיין בסימן שאלה, אך נגד הג׳טס – גם עציץ בעמדת הקווטרבק עשוי להספיק.

מיאמי תתאושש ותנצח בקלות, הג׳טס בדרך להצטרף למועדון הקבוצות שמסיימות עם אפס ניצחונות.

ג'קסונוויל ג'גוארס (9-1) – קליבלנד בראונס (3-7)  (ג'קסונוויל, יום א 20:00)

אחרי 11 מחזורים, ולפני הישורת הסופית של העונה הסדירה, ממוקמת קליבלנד במפתיע מעל בולטימור בבית הצפוני, עם עונתו הטובה ביותר של המועדון מזה 13 שנים. הבראונס טובים במיוחד בתחום הריצה, כאשר ההתקפה מדורגת שלישית בליגה ביארדים על הקרקע, וההגנה במקום שמיני באי ספיגת יארדים בריצה.

ומה ניתן לומר על עוד עונה איומה של ג'קסונוויל, מלבד זה שהיא במאבק צמוד עם הג'טס על תואר הקבוצה הגרועה בליגה. אולי חזרתו הצפויה של גרדנר מינשו לאחר פציעה תפיח מעט רוח חיים בקבוצה, שעסוקה בעיקר בסדר הבחירה בדראפט הקרוב.

נתון מעניין – בייקר מייפילד כבר עם שלושה משחקים ברצף ללא מסירת ט"ד.

תחזית – לא יודע עד כמה המאזן של הבראונס מייצג נאמנה את יכולת הקבוצה, אבל מול היגוארים זה בהחלט אמור להספיק לניצחון שלישי ברציפות.

כשהוא משחק, הבראונס נראים טוב : ניק צ'אב – צילום USA TODAY

אטלנטה פאלקונס (7-3) – לאס ווגאס ריידרס (4-6), (אטלנטה, יום א 20:00)

אטלנטה מארחת את לאס ווגאס במרסדס בנז סטאדיום, למשחק שישפיע רבות על עתיד הריידרס. הפאלקונס התאוששו מפתיחת העונה המחרידה ומציגים פוטבול יותר טוב בשבועות האחרונים, כשאת כל שלושת הניצחונות שלה העונה היא השיגה בחמשת השבועות האחרונים. בשבוע שעבר פגשה אטלנטה את הסיינטס החזקים שהצליחו למנוע מהם להניע את הכדור באוויר כפי שהם רגילים. מאט ראיין נעצר על 232 יארד ונחטף פעמיים, ובזמן שעל הקרקע לקבוצה אין מה להציע,  וכפי שכבר למדנו במהלך העונה – מההגנה לא תבוא הישועה, אז אטלנטה נתקעה לחלוטין וסיימה עם הפסד מבאס לניו אורלינס. מול הגנת המסירה של הריידרס, לרייאן צפויה משימה קלה יותר.

ווגאס חלמו להשלים סוויפ עונתי על האלופה מקנזס, והצליחו להקשות מאוד על הצ’יפס, אלא שט״ד של טראוויס קלסי, 28 שניות לסיום המשחק גדע את החלומות והרחיק את הריידרס מביתיות בווילד קארד. דרק קאר ממשיך בעונה המצויינת שלו וניתן לרשום את ההצלחה היחסית של קבוצתו גם לזכות הקווטרבק המוכשר. למרות הזלזול העצום בגרודן בתחילת דרכו במועדון, כיום גרודן מצליח להוביל את קבוצתו לכדי מאזן שאמור להספיק למקום בפלייאוף, עם סגל צעיר ומוכשר, ועם שיפורים נוספים בעמדות הנחוצות הקבוצה תוכל להגיע רחוק בשנים הבאות, יחד עם הקהל החדש בנבאדה – שרק חולמים להצטופף ביחד באיצטדיון הנוצץ, כפי שהיה אמור להיות. הגנת המסירה החלשה של הקבוצה פוגשת הערב את אחת מהתקפות המסירה הטובות בליגה, למשחק שיכול להתפתח לשוטאאוט עם סקור גבוה מאוד.

למרות ההבדלים במאזנים, ההגנה של הריידרס תתקשה נגד רייאן, ואטלנטה לא תעשה חיים קלים. בכל זאת, ניצחון קריטי יותר לווגאס, שתצליח בסוף לנצח.

סינסינטי באנגלס (1-7-2) – ניו יורק ג'ייאנטס (7-3) (סינסינטי, יום א 20:00)

שלוש דקות ועוד 22 שניות בתוך הרבע השלישי במשחק מול וושינגטון, וכל העונה יורדת לטמיון עבור הבאנגלס, יחד עם פציעת ה- ACL של ג'ו בורו. השחקן שעליו בנויות כל התקוות והתוכניות של המועדון נכנס לתקופת התאוששות ארוכה ארוכה, ובסינסנטי יצטרכו לעשות חושבים טוב טוב מה עושים הלאה. אחת הבעיות המרכזיות הוא קו ההתקפה, שלוקה מאוד בהגנה על הקווטרבק, ויעידו על כך 31 סאקים (רק האיגלס ספגו יותר).

מול הבאנגלס מתייצבת עוד קבוצה פגועת ACL (סקואן בארקלי), שפתאום מרגישה על הגל עם שני ניצחונות ברציפות. לעומת ההתקפה, שאינה מראה שום סימני התקדמות עם דניאל ג'ונס כקווטרבק, ההגנה הולכת ומשתפרת במשחקים האחרונים, בעיקר בתחום של הפעלת לחץ על הקווטרבק וגרימת איבודי כדור.

נתון מעניין – ג'ונס ללא איבודי כדור בשני המשחקים האחרונים, הרצף הארוך בקריירה…

תחזית – קשה להאמין, אבל הג'ייאנטס נאבקים על מקום בפלייאוף, ויחד עם השיפור ביכולת במשחקים האחרונים הם הפייבוריטים לנצח במשחק.

תגידו שלום לברנדון אלן, הק"ב הפותח של הבנגאלס – צילום NYPOST

בפאלו בילס (3-7) – לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס (7-3), (בפאלו, יום א 20:00)

בפאלו מתקרבת אל ראשות בית הAFC מזרח ותקווה לא למעוד נגד הצ׳ארג׳רס המסוכנים. הבילס יצאו לשבוע החופש לאחר הטראומה האדירה שחוו נגד קיילר מארי והופקינס לפני כשבועיים, במשחק שהסתיים עם הייל מארי ותפיסה שתיכנס לפתיאון. ההפסד לקארדס הוציא את בפאלו רשמית מהמירוץ לשבוע החופש המיוחל בינואר, והקבוצה תיאבק כעת על ראשות הבית והביתיות בווילד קארד. בפאלו נראים פייבוריטים ברורים לזכות בבית, כשהם נהנים מחוליית תופסים אדירה (סטפון דיגס, קול ביזלי וג’ון בראון) ויחד עם ג׳וש אלן, שנראה בדרכו הבטוחה לחוזה ענק בשנה הבאה – לשון מקדרמוט יש אחלה של חומר, והבילס בהחלט יכולים לשאוף הכי גבוה שיש. בראון לא צפוי לשחק הערב, ואילו הצ׳ארג׳רס יצליחו להצר את צעדיו של אלן באוויר, בפאלו תהיה בבעיה.

הצ׳ארג׳רס הצליחו סוף סוף לנצח אחרי שהפסידו 7 מתוך 8 המשחקים האחרונים – כולם בהפרש חד ספרתי. מזל שיש את הג׳טס בליגה. הקבוצה מLA כבר עלתה ליתרון מבטיח שהלך והצטמצם, אבל יכולת אדירה של ג’סטין הרברט לצד שיא מועדון של 16 תפיסות של קינן אלן (בכושר אדיר) הקנו ניצחון שמביא סיבות לאופטימיות עבור הברקים. הרברט מתקרב לתואר רוקי העונה (בצדק רב) בעיקר לאור העובדה שהיריב העיקרי שלו לתחרות, ג’ו בוראו גמר את העונה בשבוע שעבר. הרברט הוא בוודאי לא הסיבה בגינה הצ׳ארג׳רס מחזיקים במאזן העגום הנוכחי, ובעזרת חיזוקים לעונה הבאה, ושיפור טבעי של הקווטרבק הרוקי, העתיד נראה טוב יותר עבור הצ׳ארג׳רס.

אנתוני לין כבר הוכיח העונה שהוא יודע להתמודד נגד קבוצות מסירה חזקות, ולראייה – הקבוצה הצליחה לגרור את הצ’יפס להארכה. הצ׳ארג׳רס יקשו על הבילס, אבל בפאלו תנצח לבסוף ותתקרב לזכייה היסטורית בדיוויז׳ן.

לוס אנג'לס ראמס (3-7) – סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (6-4) (לוס אנג'לס, יום א 23:05)

זה לקח קצת זמן, אבל בנקודת הזמן הזאת לוס אנג'לס נראית כמו אחת הקבוצות החזקות והמאוזנות בליגה, כאשר היא משאירה מאחוריה את עונת המשבר שלאחר הסופרבול. ההתקפה מדורגת חמישית בליגה מבחינת צבירת יארדים, הרבה בזכות קו קדמי מצוין. ג'רד גוף זוכה להגנה טובה, ועם רק 13 סאקים בכל העונה, אחוז הדיוק שלו הוא הטוב בקריירה, ושיתוף הפעולה עם צמד התופסים רוברט וודס וקופר קאפ מזכיר את עונת הסופרבול. בהגנה המצב אפילו טוב יותר, והיא מדורגת ראשונה בליגה באי ספיגת יארדים. ארון דונלד נותן עוד עונת מפלץ, ולמרות כמות השמירות הכפולות והמשולשות (!) שהוא זוכה לה, הוא רושם עדיין 9 סאקים ושלושה אילוצי פאמבל, נתונים שמציבים אותו חזק במירוץ לשחקן ההגנה של העונה.

ומקבוצה שמתאוששת מהעונה שלאחר ההפסד בסופרבול, לקבוצה שנמצאת עמוק בתוך עונה שכזאת. הניינרס סובלים מכמות פציעות מדהימה, ולא מזכירים בכלל את הקבוצה שהגיעה לסופרבול לפני פחות משנה. התקפת הריצה, שהייתה המובילה בליגה בעונה החולפת מתקשה להשיג יארדים, הקו הקדמי לא יציב וספג כבר 25 סאקים, ועקב הלחץ על הקווטרבק הקבוצה כבר רושמת 17 איבודי כדור, מקום חמישי לא מחמיא בליגה. ההגנה גם היא נחלשה עקב הפציעות, בעיקר הקו הקדמי שלא מתאושש מאיבוד שני הכוכבים הגדולים שלו, בוסה ובאקנר (פציעה וטרייד).

נתון מעניין – זאת הפעם השלישית שהראמס משיגים רייטינג מסירה של 90+ ומרשים פחות מ-20 נקודות למשחק. בפעמיים הקודמות זה נגמר בביקור בסופרבול.

תחזית – במפגש הקודם הפתיעו הניינרס וניצחו, תוך שהם משתקים את התקפת הראמס. מאז הניינרס רק נחלשו, ואילו הראמס הולכים ומתחזקים. הפעם הניצחון יישאר בלוס אנג'לס, אצל הקבוצה הטובה יותר בין השתיים.

הולכת ומשתפרת, הגנת הראמס – צילום USA TODAY

דנבר ברונקוס (6-4) – ניו אורלינס סיינטס (2-8) (דנבר, יום א 23:05)

עם דרו בריס או בלעדיו, העסקים כסדרם עבר הסיינטס. טייסום היל משחק בצורה שונה מבריס, פחות מסירות ויותר תפוקה על הקרקע, וכתוצאה מכך אחוזי ההשלמה שלו גבוהים אפילו יותר מבריס (ראשון בליגה), והוא עדיין לא איבד כדור. מייקל תומאס מתחיל לחזור לעצמו לאחר הפציעה שהשביתה אותו לשישה משחקים, ויחד עם אלווין קאמרה ההתקפה של הסיינטס אחת מהטובות בליגה. אבל החלק החזק בקבוצה במשחקים האחרונים הינה ההגנה, ובעיקר ההגנה כנגד הריצה, שלא ספגה יותר מ-96 יארדים בחמשת המשחקים האחרונים.

גם אצל דנבר ההגנה דומיננטית יותר, אבל ההתקפה מוגבלת למדי ומדורגת בתחתית הליגה. לדרו לוק יש יותר חטיפות מט"ד, ועם רייטינג שנתי של 67.5 הוא פשוט לא נראה כמו קווטרבק העתיד של המועדון. ההגנה כאמור הרבה יותר טובה מההגנה, אבל מתקשה מול משחק המסירה, בעיה רצינית מול ההתקפה של הסיינטס.

נתון מעניין – הסיינטס עדיין לא הרשו לאף רץ לעבור את רף ה-100 יארדים, כבר 48 משחקים ברציפות.

תחזית – למרות ההפתעה של דנבר מול הדולפינס במחזור האחרון, הסיינטס זה כבר סיפור אחר. ההגנה של ניו אורלינס אמורה להסתדר מול ההתקפה האנמית של הברונקוס, וההתקפה תעשה את השאר, ניצחון לקדושים.

ככה יעשה לאיש שינסה לרוץ מול הקדושים – צילום NOLA.COM

טאמפה ביי באקנירס (6- 4) – קנזס סיטי צ'יפס (9- 1) (טאמפה, יום א 23:25)

מפגש דורות בין הק"ב הטוב בכל הזמנים ליורשו המיועד, במפגש חשוב עבור שניהם.

מה קורה לטום בריידי? בפעם השניה בשלושה שבועות הוא מפגין תצוגת נפל (רייטינג של 62), סופג חטיפות מיותרות ונראה פתאום כמו… ק"ב מזדקן בן 43 שמנסה בכוח להמשיך לשחק משחק של צעירים. טאמפה ביי שיחקה לא רע מול הראמס, ההגנה עצרה לחלוטין את משחק הריצה של לוס אנג'לס (שהשיגה 37 יארד בלבד על הקרקע!), כפתה על גוף לזרוק הרבה וגם לאבד כדורים (51 ניסיונות מסירה, 2 חטיפות) – אך בכל פעם שלבאקס הייתה הזדמנות להשיג יתרון מכריע בריידי החטיא (או נחטף) והפסיד משחק קריטי שהגדיל את הפער מהסיינטס בראשות בית ה-NFC דרום ל-3 משחקים (2 + שובר שוויון). הרייטינג הממוצע של בריידי בנובמבר (2 ניצחונות, 2 הפסדים) הוא 83 וזה פשוט לא מספיק לקבוצה ששואפת לאליפות, גם אם ההגנה שלה מדורגת שניה בליגה (רק אחרי פיטסבורג). הוא צריך לחזור לרמה שהפגין בחצי הראשון של העונה, אחרת כל המערך המפואר שנבנה סביבו (כולל קו ההתקפה המצוין וצוות התופסים שהוא אולי הטוב בליגה) לא יביאו את האליפות לפלורידה השנה, במיוחד אם משחק הריצה החלש של הקבוצה (השבוע רק 42 יארד על הקרקע) לא ישתפר. אם אוהדי טאמפה רוצים בכל זאת למצוא אירוע חיובי במשחק הזה, הם יכולים להיאחז בהשתלבות המצוינת של אנטוניו בראון בקבוצה (תפס 8 מסירות ל-71 יארד).

הק"ב בצד השני (מהומס) היה בן 5 כשטום בריידי נבחר בדראפט, ו-20 שנה אח"כ הוא ללא ספק הטוב ביותר בליגה כיום – כאשר בשבוע שעבר הוא נתן שוב תזכורת למה מדברים עליו יותר ויותר כמועמד להחליף את בריידי כ-GOAT בבוא הזמן. למרות תצוגה עילאית של הריידרס ודרק קאר, מהומס הצליח להוביל פעם אחר פעם את קנזס סיטי לאנד-זון (כולל דרייב מופתי בדקות האחרונות) ולנצח את המשחק. יש לו את הרייטינג השני בטיבו בליגה העונה (אחרי רוג'רס) עם 114, ספג רק את החטיפה השניה שלו השבוע (גם הראשונה היתה מול הריידרס, אגב) והוא יתקרב גם העונה ל-5000 יארד באוויר (יש לו מעל 300 יארד למשחק). למרות משחק ריצה חלש של הקבוצה (מקום 19) והגנה בינונית (מקום 14), קנזס סיטי עם המאזן השני בטיבו בליגה ונראית כמועמדת העיקרית לזכות (שוב) באליפות. את אליפות בית ה-AFC מערב היא כבר הבטיחה מעשית (עם יתרון של 3 משחקים על הריידרס) ונשאר לה רק להמשיך את המרדף אחרי פיטסבורג כדי לנסות להשיג את המקום הראשון בחטיבה כולה, ואיתו את שבוע החופש וביתיות לכל אורך הפלייאוף. גם אם לא ישיגו זאת, והם יצטרכו להגיע לפיטסבורג ולנצח את הסטילרס  כדי להופיע בסופרבול – מישהו מוכן להמר נגדם, כל עוד מספר 15 נמצא מאחורי הסנטר?

תחזית: בכושרו הנוכחי של מהומס, וכאשר יש מולו אתגר של קבוצה תחרותית, הוא יידע להתעלות ולהוביל את התקפת הצ'יפס לסקור גבוה – גם מול הגנה מצוינת כמו זו של הבאקס. הגנת הצ'יפס, למרות שאינה מהעילית של הליגה, מצליחה לכפות איבודי כדור (מקום 7 בליגה עם חטיפה למשחק), תוך שהיא מנצלת את הלחץ של היריבות שמנסות להשיג הרבה נקודות כדי לרדוף אחרי מהומס – וזה יקרה גם השבוע. בריידי ישחק טוב יותר מאשר נגד הראמס אך בגילו ובכושרו לא יצליח להדביק את מהומס, שינצח במשחק מהנה ורב נקודות. יהיה מרתק גם לצפות בשני טייט-אנדס מהגדולים בהיסטוריה (שניהם מספר 87, אגב) – גרונקובסקי וקלסי, המדורגים ראשון ושני בכל הזמנים בכמות יארדים למשחק בתפקידם (69 ו-66 יארד, בהתאמה).

בריידי ומהומס : ה-GOAT הנוכחי ומחליפו העתידי? – צילום SI.COM

גרין ביי פאקרס (7- 3) – שיקגו ברס (5- 5) (גרין ביי, יום ב, 03:20)

"דרבי" עם מסורת ארוכת שנים בבית ה-NFC צפון, בו שיקגו חייבת לנצח כדי להציל את העונה.

שיקגו חוזרת משבוע החופש שלה עם מאזן חצוי וסיכוי (לא גדול) לתפוס את המקום האחרון בווילד קארד. לשם כך היא חייבת לנצח את המשחק השבוע בגרין ביי, וזו אף פעם אינה משימה קלה – ובמיוחד כשההתקפה של הברס נראית איום ונורא לאורך כל העונה. היא מדורגת במקום הלפני אחרון בליגה ביארדים למשחק עם 301 בלבד (רק הג'טס גרועים יותר) והקבוצה צוברת רק 19 נקודות למשחק (שוב, רק בזכות הג'טס הם לא הגרועים בליגה). השבוע ככל הנראה הקבוצה תעלה עם מיטש טרוביסקי (בשל פציעה של ניק פולס) אך איתו הברס נראים אפילו יותר גרוע… ההתקפה החלשה הזו מורידה לטמיון עוד עונה מצוינת של ההגנה, בראשות חליל מאק, שמדורגת במקום הרביעי בליגה. אחרי פתיחה טובה של העונה הקבוצה סופרת כבר ארבעה הפסדים רצופים (למרות שרובם היו בהפרשים לא גדולים ומול קבוצות חזקות) והיא חייבת לשבור את הרצף ולהתחיל לבנות מומנטום חיובי אם היא עדיין מקווה להגיע השנה לפלייאוף. חוץ משני משחקים מול גרין ביי, שאר היריבות שלה נוחות למדי כך שלאוהדי הדובים למודי האכזבות נותרה עדיין תקווה לראות את קבוצתם משחקת בינואר.

גרין ביי ספגה השבוע הפסד כואב באינדיאנפוליס, שהשלים חודש נובמבר לא מוצלח בו הפסידה פעמיים ובנוסף נחלצה עם ניצחון בית דחוק מול ג'קסונוויל החלשה. ארון רוג'רס משחק ברמה גבוהה כל שבוע (מוביל את הליגה ברייטינג עם 116, כשרק פעם אחת העונה ירד מ-108!) אך מרבית הצוות המסייע סביבו פשוט לא באותה רמה – משחק הריצה מדורג במקום ה-14 עם 115 יארד למשחק, התופסים (למעט דבאנטה אדאמס המצוין) אינם מהעילית של הליגה וההגנה סופגת 26 נקודות למשחק (מקום 17). כל זה דורש מרוג'רס לנצח במו ידיו כל משחק – וזה לא מה שצוות האימון היה רוצה לדרוש מק"ב בן 37, טוב ועמיד ככל שיהיה. הקבוצה הבטיחה למעשה (אלא אם יפסידו פעמיים לשיקגו…) את אליפות בית ה-NFC צפון אך עדיין מקווה להשיג את הסיינטס (כרגע הם בפיגור של משחק אחד) בראשות החטיבה כולה כדי לזכות בשבוע החופש (והביתיות עד לסופרבול) כך שגם לה יש בהחלט על מה לשחק, מעבר ליוקרה ולאמוציות שנוצרו עם השנים בין שני המועדונים הוותיקים והמפוארים האלה.

תחזית: המשחק חשוב לגרין ביי, כך שהם לא יורידו את הרגל מהגז וייאבקו על הניצחון. אפילו הגנת הפאקרס הבינונית לא תתקשה מול ההתקפה האנמית של שיקגו, כך שחליל מאק וחבריו יקבלו את המשימה ההרואית לנסות להגביל את ארון רוג'רס לפחות מ-20 נקודות כדי לתת לדובים סיכוי לנצח. זה קרה לרוג'רס רק פעם אחת העונה (מול הבאקס) וזה לא יקרה שוב השבוע – רוג'רס ישחק ברמה גבוהה מספיק כדי ליצור פער שטרוביסקי (או פולס, אם ישחק) והתקפת שיקגו לא יוכלו להדביק. ניצחון ברור, גם אם בסקור נמוך, לפאקרס.

חליל מאק וארון רוג'רס : הברס יקוו לשחזור הסיטואציה הזו גם השבוע – צילום TMJ4

פילדלפיה איגלס (1-6-3) – סיאטל סיהוקס (3-7), (פילדלפיה, יום ג 03:15)

מאנדיי פריים טיים מציג משחק מסקרן וקריטי לשתי הקבוצות, במאבק על הכרטיס לווילד קארד. בחודשיים האחרונים פילדלפיה הייתה המועמדת הבלעדית של בית הNFC מזרח האיום לכבוש את  המקום הראשון ולשחק בינואר. אלא שבדיוויז׳ן בו הכל יכול לקרות – שום דבר כבר לא בטוח. וושינגטון השיגה שני ניצחונות רצופים והורידה את פילי למקום השני, כשגם הג׳איינטס דולקים אחריה. כל עוד קרסון וונץ ממשיך ביכולת הנוכחית, לאיגלס אין הרבה סיבות להיות אופטימיים. הקווטרבק שהיה מועמד לMVP רק לפני שלוש שנים כבר סופר העונה 14 יירוטים ומציג משחק מבולבל לחלוטין, נטול הקסם שהיה אופייני לו כל כך בשנותיו הראשונות בליגה. הקו ההתקפי שנחלש וודאי לא מיטיב עמו, ופילי צריכה לדאוג מאוד גם לגבי העתיד שלה. התקפת המסירה החלשה שלה תפגוש הערב את הגנת המסירה אולי הגרועה בהיסטוריה, והאיגלס יצטרכו להבריק באוויר כדי לנצח.

סיאטל התאוששה משני ההפסדים הכואבים לבפאלו והראמס עם נקמה באריזונה, שהייתה הקבוצה הראשונה שהצליחה לנצח אותה העונה. זה הלך דרמטי וקשה, אבל לבסוף ידו של ווילסון יצאה על העליונה. הגנת המסירה המושמצת בצדק של הקבוצה איפשרה למארי ׳רק׳ 269 יארד, מה שנתן לראסל הרבה אוויר, ובשילוב משחק לא רע של קרלוס הייד הרץ, הסיהוקס חזרו למירוץ בבית הכי קשה בליגה. די קיי מטקלף ממשיך לפזר קסם, והמצ׳אפ שלו נגד הגנת מסירה יחסית חזקה של פילדלפיה יהיה מסקרן. סיאטל תצטרך לרוץ הרבה (כולל ווילסון) כדי לנצח את המשחק.

משחק צמוד צפוי לנו והפערים בין הקבוצות לא כל כך גדולים לדעתי. ניצחון לסיהוקס בהפרש זעום.

ווילסון ו-וונץ – זה שעולה או זה שיורד? – צילום ESPN

פיטסבורג סטילרס (0:10)- בולטימור רייבנס (3:6) (פיטסבורג, יום ד 03:00)

הסיוט הכי גדול של הליגה מתרחש לנגד עינינו, כאשר נכון לכתיבת שורות אלו אנחנו עתידים לראות "משחק יום שלישי" נוסף, אחרי התפרצות של נגיף הקורונה במתקן של בולטימור. לפי הדיווחים, הגורם הוא אחד מעובדי המועדון שלא הקפיד על כללי הליגה והוא נענש מאז, אך הוביל לשורה של מקרים בקבוצה שגרמו לסגירת המתקן עד ליום שני, ולדחיית המשחק המרכזי של חג ההודיה (חמישי).

בינתיים, דברים הסתבכו עוד יותר, כאשר מאז הסגירה גילינו כי בין הנדבקים נמצאים גם לאמר ג'קסון ושני הרצים הבכירים של הרייבנס – ג'יי קיי דובינס ומארק אינגרם, בנוסף לשחקנים נוספים. בצד השני, דווח כי הרץ ג'יימס קונור – שנמצא בקבוצת סיכון לאחר שהחלים מסרטן – נדבק גם הוא בנוסף למאמן שלא דווח שמו ובשלב הזה נמצאים 16 שחקנים ברשימת הנדבקים בשתי הקבוצות.

במידה והמשחק אכן יתקיים כמתוכנן, אנחנו נקבל הופעת פותח נדירה של RGIII (רוברט גריפין), שינסה להוביל את ההרכב החסר של הרייבנס, לאחר שלא שהתאמן כלל בשבוע האחרון, במשחק שיהיה חשוב מאוד מבחינתם במאבק על כרטיס הוויילדקארד לפלייאוף.

גם בפיטסבורג יציגו משחק ריצה חסר מאוד, כאשר מלבד קונור, גם טריי אדמונס נשלח לרשימת הפצועים, בעוד ג'יילן סמואלס מחלים גם הוא מפציעה ובספק למשחק. עם זאת, מייק טומלין צפוי להעמיד הרכב חזק מאוד בניסיון להמשיך את הרצף הניצחונות הארוך בתולדות המועדון.

הימור: למארחים יש יתרון בכל מובן, לאחר שיעמידו הרכב כמעט מלא וזכו להתאמן במהלך השבוע. כל דבר מלבד ניצחון מוחץ יהיה הפתעה עצומה. ניצחון לפיטסבורג.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. חדשות קוביד חשובות מאזור עמק הסיליקון: מועצת סנטה קלרה הודיעה שעקב תקנות בריאות לא יוכלו להתקיים שום אימונים או משחקי ספורט שכולים מגע במשך שלושת השבועות הקרובים.
    זה אומר שהפורטי ניינרס יצטרכו למצוא מקום אחר להתאמן ולשחק את שני משחקי הבית שאמרוים להתקיים בשבועיים הבאים.
    העונה הזו הולכת ומתפוררת עבור הקבוצה מהמפרץ.
    ובינתיים:
    במשחק של הניינרס ריצ'רד שרמן כנראה חוזר לשורות ובכך יהיו שני ראסטות בקו האחורי, שרמן וג'ייסון ווארט. וידוע הרי שקורנרים עם ראסטות הם תמיד מצטיינים.

    ראחים מוסטארט הרץ המצויין גם כן חזר להתאמן.
    האם זה יעזור מול הראמס? כנראה שלא.

  2. לניינרס אין איפה לשחק? לברונקוס אין ק"ב פעיל בסגל.
    אם הסיינטס עולים עם טייסום היל זה אומר שדנבר יכולים לעלות עם ניקולה יוקיץ'?

    1. אם דנבר עולים עם יוקיץ', אולי ניו אורלינס יכולים לעלות עם ציון וויליאמסון – לא כק"ב, אולי כרץ או טייט-אנד 🙂
      ברצינות (או לא…) – דנבר כנראה יעלו עם הרץ רויס פרימן או התופס קנדל הינטון כק"ב פותח.
      הופך את טייסום היל להיראות בהשוואה כמו פטריק מהומס לפחות…

    2. המצב בברונקוס הוא הזיה מוחלטת, ואפילו גרוע מהמצב בבולטימור, שם היה רק עובד אחד שסרח.
      הסיבה היחידה להחזיק ק"ב רביעי בקבוצה שלך היא כדי לשמור עליו רחוק מאחרים, ושישמש כק"ב חירום (האקסטרים, זה מק'קאון בפילי), אני לא מבין למה כל הארבעה הסתובבו ביחד…

  3. מציע לצרף לסיקור של דטרויט שמאט פטרישיה המאמן ובוב קווין הgm פוטרו אחרי המשחק.
    אגב הפתיחה עם טייסום היל- מה זה אומר לגבי ג'יימיס ווינסטון? אולי ישאילו אותו לדנבר למשחק אחד?

  4. פריוויו מצוין כרגיל. אין הרבה התלבטות הפעם – קולטס-טייטנס או רדזון למשחקים המוקדמים ובאקס-צ'יפס למאוחרים

  5. עוד יום ראשון. היום זה יהיה כך בזמן שאני יושב על הספה ליד גייל. מסתכלת כמוני בזמן שהיא עושה דברים אחרים. מדובר כאן על 12 שעות וזה לא צחוק. אז היא קוראת עת העתון , פותרת תשבצים ומשחקת דמקה או משחק משחב אחר כדי שהמוח יעבוד (במחלת פרקינסון זאת חובה: לעבוד עם המוח והשרירים; את זה נעשה בחדר הכושר כשאחד המשחקים יצטרך לסבול). הלפטופ על מין מבנה מיוחד כך שלא יכביד לי על הברכיים בזנמ שאני כותב 'מעורב' למחר, לאט לאט, קטע פה וקטע שם.
    לפנינו 70" ענק (שהיא לא אוהבת; טוענת שהוא 'גדול מדי לחדר האורחים הקטן, אבל זה אחד הדברים שהתעקשתי עליהם. ב=-90% מהמקרים אני מוותר לה אבל לא כשמגיע לספורט על טיווי). אז היוםנ זבה כך:
    ב-1 טייטנס בקולטס
    ב-4 צ'יפס בבוקנירס
    וב-8 בער ב הרייבנס בסטילרס

    יש דרכים משעממות יותר לבלות את יום ראשון.

    וכמובן תודה על פריוויו נהדר, כרגיל

    1. אתה צודק בהחלט דוק, ההגנה של הצ'יפס כנגד הריצה היא אחת מהגרועות בליגה, רק הבעיה שהתקפת הריצה של הבאקנירס גם אחת מגרועות בליגה. נראה מי תהיה גרועה פחות…

  6. גוף בלי מקווי זה אחד הק"ב הכי גרועים בליגה.
    יש כנראה רק 3 קבוצות עם ק"ב פחות טוב ממנו בליגה (לצורך העניין הכנסתי את לורנס ופילדס לג'טס וליגוארס)
    חבל, יש להם הגנה של סופרבול.
    .

  7. עוקב בעיון אחרי המשחק של הבאקנירס (הייתי בחניון בסמוך לסופרבול האחרון שלהם), משהו שם מת מבחינת הכימיה, האנרגיה שנעה בין השחקנים, אין דבק. משהו בכיפים, בהאדל'ס, פשוט חסר שם משהו. גם היחסים בין ארנס (שהעיז להגיד משהו על בריידי במסע"ת השם ישמור..), תקשיבו, על תשימו את הכסף על הקבוצה הזו, זו עצתי לכם…

    1. מזכיר קבוצת גלקטיקוס שהעמיסו עליה יותר מדי.
      התוספת של בראון מיותרת.
      ממילא אוואנס וגודוין ברמה של רסיבר 1.
      יותר מדי קופצים העגלה עם מאמן שלא מתאים.

  8. מהומס עם 490 יארד בסך הכל (462 במסירה), כאשר רק באותו 54- 51 מפורסם של הראמס על הצ'יפס לפני שנתיים היה לו יותר (506 סה"כ ו-478 במסירה), אבל אז גם היו לו 5 איבודים. מצד שני, ההגנה של הבאקס עשתה עבודה טובה והמספרים הנהדרים של מהומס לא באו לידי ביטוי כל כך במשחק של 27 נקודות בלבד לצ'יפס (רק נגד הצ'ארג'רס והבילס היה להם פחות)

  9. לגבי טמפה – קבוצה לא רעה בכלל, אבל במצב העניינים הנוכחי הסיכוי שלהם נגד היריבות המובילות ב-NFC, הסיינטס, פאקרס, סיהוקס וראמס הוא לא מאוד גבוה.

      1. הסיינטס עם 8 ניצחונות רצופים ונראים טוב, הפאקרס שטים בנינוחות כשאין מי שיאיים להם על ראשות הבית, לסיהוקס אין הגנה, אבל נדמה שההתקפה התאוששה, והראמס באמת לא יציבים בכלל, אבל בריידי יתקשה מאוד מול דונלד וחבריו בהגנה.

  10. לא שזה מעניין או רלוונטי אבל ראיתי תקציר ארוך של המשחק של מיניסוטה, וואו, היה שם וואחד מותחן על.. 18 נקודות פיגור עמוק ברבע הרביעי, החמצות שערי שדה, פי בולים קריטיים, הגנת ריצה מושלמת כמעט של הסגולים (לצד הגנת מסירה מחפירה) ו.. משחק עילאי של אחד, קירק קאזינס..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט