העונה, ובמיוחד בפלייאוף, באם אדביו היה שחקן מפתח עבור המיאמי היט וחלק גדול מההצלחה בשלבים המאוחרים של העונה, כולל העפלה מרגשת ומפתיעה לגמר. אמנם סדרת הגמר של סנטר מיאמי לא הייתה אידיאלית כשנפצע במשחק הראשון, החמיץ את שני המשחקים הבאים ולאחר מכן לא שיחק בכשירות מלאה למשך שלושת המשחקים הנותרים בסדרה, אותה לבסוף הפסידו ב-4-2 מכובד ללייקרס, קבוצה חזקה בהרבה. באם היה שחקן מאוד משמעותי עבורם, אבל חשוב לדבר גם על איך עשה זאת וכיצד יוכל לשפר את מיאמי גם בהמשך.
כדי למדוד את ההשפעה העצומה שלו על ההיט, חייבים להתחיל בהגנה – באם היה העונה אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, והיתרון המרכזי שלו בצד זה הוא הורסטיליות, כשהוא שומר פרימטר מצוין ומסוגל להתחלף על גארדים בשל עבודת רגליים מצוינת ואתלטיות שמתבטאת לא רק בכמה גבוה הוא קופץ, אלא גם בזריזות ובמהירות המרשימות שלו, למרות שהוא שחקן מסיבי (116 ק"ג על 2.06 מ'). הקלילות והזריזות שלו נותנות לו יתרון משמעותי על פני רוב השחקנים בעמדתו, ובנוסף ליכולת שלו לצאת החוצה ולשמור, לעיתים גם למשך משחקים שלמים, וכראיה אפשר להסתכל על העבודה שעשה במהלך הסדרה מול הסלטיקס בגמר המזרח, כששמר את ג'ייסון טייטום לא מעט, והתוצאות הראו את העבודה הטובה שלו על הפורוורד – טייטום סיים מולו עם 5/16 מהשדה, יחד עם 4 איבודים על 4 אסיסטים בלבד. הניצחון של מיאמי בסדרה הזו הגיעה הרבה דרך ההגנה, ובאם היה גורם קריטי בה.
גם הגנת הצבע אצלו היא נושא ראוי לציון, כשגם שם יש לו יתרון כשחקן אתלטי, אך יותר מכך שחקן חכם שיודע לא להתפתות לכל הטעיית זריקה, כפי שראינו גבוה אחר של מיאמי, חסן וויטסייד, עושה בשנים האחרונות. המודעות ההגנתית שלו בצבע, יחד עם האתלטיות ומוטת ידיים מצוינת של 2.17 מ' נתנו לו כלים מצוינים שם, אותם הוא ניצל, כשהוריד את אחוזי היריבים בטווח של 6 פיט או פחות מהטבעת ב-6% מהממוצע שלהם. ככלי הגנתי מיאמי הרוויחו אותו בגדול העונה, אך התרומה שלו לקבוצה ממש לא מסתכמת רק בהגנה.
בהתקפה, אדביו הוא גם כן שחקן מאוד מגוון, וגם שם הוא תורם לקבוצה ומשפר אותם – גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף, כשהוא לא משחק ההתקפה של הקבוצה צונחת (בפלייאוף הרייטינג ההתקפי שלו עמד על 114.2, נתון מצוין, וכשלא שיחק הוא עמד על 105.3, נתון שהיה מציב אותם בעונה הסדירה כהתקפה השנייה מהסוף בליגה, רק אחרי גולדן סטייט שהיו במצב טנקינג מוחלט). אין תלות מוחלטת בו, בעיקר בגלל שמיאמי קבוצה עם משחק מאוד שיתופי שלא מתבסס כולו רק על שחקנים בודדים, אך בפלייאוף, כשהרוטציה קוצרה מאוד ושחקנים ראו פחות ופחות דקות, כשבאם לא שיחק זה עלה לקבוצה בהתקפה. אז באם כל כך משפיע עליהם בהתקפה, אבל במה?
קודם כל, יכולת המסירה שלו יחד עם יכולת חסימה (screening) טובה מאוד. באם מסר העונה 5.1 אסיסטים למשחק, נתון שמדרג אותו במקום הרביעי בין הגבוהים בליגה, רק אחרי מוסרים מצוינים כניקולה יוקיץ' ודריימונד גרין, יחד עם יאניס אנטטקומפו, עוד מוסר טוב, גם אם לא מדהים. הדרך שבה השתמשו בו העונה נועדה פעמים רבות למקסם את התקפת הקבוצה, והשנה ההיט השתמשו בו הרבה בצורה דומה למה שגולדן סטייט עשו עם דריימונד גרין בשנים האחרונות (גם אם באם מוסר פחות טוב מגרין) – הם משתמשים בו כדי לסדר חסימות בלי כדור בהתקפה הרבה פעמים, כששני גארדים שקולעים מצוין זזים סביבן. כמובן שטיילר הירו ודאנקן רובינסון לא שחקנים שמתקרבים לרמה של הדואל קרי-תומפסון, אבל השימוש בהם היה כזה העונה, ואת זה ניתן לראות בסרטון הזה, שמפרט את הדמיון בין השיטות וכיצד ההיט משתמשים באלמנטים מאותה גולדן סטייט הגדולה:
בסרטון רואים את היסודות שההיט לקחו התקפית, וכפי שכבר ציינתי, השתמשו בבאם כתואם דריימונד, עם סיומת טובה יותר. בנוסף לשימוש באדביו כחוסם לשחקנים בלי הכדור, אחד המהלכים שמיאמי הריצו הרבה איתו הוא ההנדאוף, ושם משתמשים גם בכך שהוא רחב וחזק, כך שהוא מסוגל לסדר חסימות חזקות, כשהיה השלישי בכמות ה-screen assists בממוצע למשחק (מבין השחקנים ששיחקו כמות גדולה של משחקים, כשאריק מיקה ששיחק משחק בודד ויוסוף נורקיץ' עם 8 נמצאים לפניו, אך זהו מדגם זעיר) עם 12.1. היכולת שלו לחסום ולשים גוף בדרך של המגן, יחד עם מספר קלעים מצוינים בקבוצה, עובדת טוב מאוד במצב ההנדאוף, במיוחד לאור כך שדאנקן רובינסון אחד השחקנים הכי יעילים במהלך זה העונה עם 1.38 נקודות בממוצע למהלך.
ההנדאוף של באם התקיים עם רובינסון בעיקר, כשהקלעי המחונן זרק 161 זריקות משלוש (2.3 למשחק) כתוצאה ממסירות של אדביו, והוא קלע 77 מהן, מה שיוצר אחוזים נהדרים מהטווח – 47.8%, לעומת 43.3% בכל שאר השלשות שזרק העונה, הפרש משמעותי שמצביע על עוד יתרון שמביא אדביו לקבוצה. אך לא רק רובינסון הרוויח מאדביו ומיכולת המסירה שלו, גם שחקנים אחרים קיבלו מסירות מאדביו לשלוש וקלעו אותן באחוזים גבוהים מהממוצע שלהם – גוראן דראגיץ' עם 43.5% משלוש כתוצאה ממסירות של באם, לעומת ממוצע עונתי של 36.7% מהטווח, גם שיפור ניכר, והמרשים ביותר הוא קנדריק נאן שקלע ב-41% משלוש במסירות של באם ב-99 זריקות העונה, לעומת ממוצע עונתי של 35%. כשהסנטר שלך מסוגל לשפר אחרים ברמה הזאת, יחד עם איום של ה-short roll ובעקבותיו הוצאה החוצה או סיומת חזקה בסל, זה מוסיף עוד כלי התקפי קטלני להתקפה טובה, אך לא מדהימה, של מיאמי.
בונוס התקפי נוסף שהוא מספק הוא הקליעה מטווח החצי מרחק, במיוחד הארוך, שיכולה להראות על ניצנים של זריקת שלשות בצורה קבועה בעונה הבאה, כשבפלייאוף 26.4% מהזריקות שלו הגיעו משני איזורי המיד ריינג' (הרחוק והקרוב), כמות לא קטנה בכלל, ולמרות שזריקה מטווח הביניים היא הזריקה הכי לא יעילה על המגרש, הוא קלע מהטווח הקרוב יותר ב-42.5% (לעומת 40.4% בעונה הסדירה) ומהטווח הרחוק יותר הוא קלע ב-44.4% בפלייאוף, לעומת 22.7% בעונה הסדירה. זהו שיפור משמעותי, גם אם במדגם קטן הרבה יותר, ואם ייקח צעד או שניים אחורה ויתחיל לזרוק שלשות, כשכבר הוכיח שיש לו טאץ' וזריקה רכה, ובמצב שהוא זורק מספר שלשות למשחק, הוא ייהפך לכלי נשק מאוד מסוכן, אפילו יותר משהוא כעת.
חשוב לזכור שאדביו עוד צעיר – רק בן 23, והעונה הייתה עונת פריצה מאוד מרשימה שלו, כשבפעם הראשונה שקיבל דקות גדולות מאוד כשחקן חמישייה, ובעונתו השלישית בלבד בליגה, הוא לא אכזב. הוא רק המשיך להשתפר במהלך העונה, וככל הנראה יהיה שיפור טבעי מנוכח נסיון גם בעונה הבאה, וייתכן שלא רחוק היום והוא יהיה השחקן הטוב ביותר במיאמי.
רועי ויינברג
20 אוק 2020 11:01:05טור מעולה רותם. אכן אחד השחקנים החשובים במיאמי – יכולת המסירה וההגנה שלו שמות אותו מעל השחקנים האחרים. יהיה דריימונד גרין שלנו ויכול להפוך לסקורר אפילו טוב יותר. המשחק שלו עם רובינסון היה מצויין לאורך כל העונה הזאת
רותם אלרן
20 אוק 2020 11:13:06יש מצב שלאורך הפלייאוף הוא היה השחקן החשוב בקבוצה, אם כי זה מאוד צמוד. חושב שההשפעה שלו על המשחק ומה שקורה על המגרש היא עצומה (אולי אני מעט מגזים, אבל לעיתים באטלר היה לא מספיק פעיל התקפית וזה קצת הוריד מהערך שלו, למרות גמר פנטסטי שלו), החסרון של באם היה ממש מבאס, אבל עם שיפור טבעי בעונה הבאה הוא יכול להיות שחקן מהטופ של הטופ.
asaf
20 אוק 2020 12:28:10תודה רותם. ניתוח מעניין. תגובות ארגון שב"ר על כך שהוא לא שווה יותר מדי מובטחות פה.
רותם אלרן
20 אוק 2020 12:54:17תודה רבה לך אסף. אחת מהסיבות העיקריות לכתיבת הניתוח הזה וההשפעה שלו על הקבוצה היא ארגון שב"ר, קצת מרגיש שאין מספיק הערכה כאן כלפיו מהרבה אנשים, יש לו השפעה עצומה על מיאמי.
Dor
20 אוק 2020 13:18:11תודה רותם. אדביו שחקן נהדר אבל כבר אוברייטד לדעתי. זה מתחיל מכך שהוא הגבוה המשמעותי היחיד בהיט ( למרות שכמו מנחם אני מחובבי אוליניק). הוא מגן מצוין אבל לא יוצא דופן (ד״א, נגד הסלטיקס הוא בדרכ לא שמר את טייטום אחא הגיע לרוב לעזור מה שישדרג לו את הסטט׳ ההגנתי בהתאם). ומבחינה התקפית, לפחות כרגע אין מה לדבר והוא מאוד בינוני. לדעתי הוא מדורג שלישי בהיט בפלייאוף אחרי באטלר ודראגיץ׳. מבחינת החשיבות שלו להיט רועי צודק שהוא אולי השחקן הכי חשוב בקבוצה, בעיקר כי אין לו תחליף מה שבעיקר מעיד על תקרת הזכוכית של ההיט.
רותם אלרן
20 אוק 2020 13:23:17לא מסכים איתך כאן.
התקפית הוא שחקן טוב מאוד, יש לו הרבה יתרונות (למרות חסרונות אחדים, בעיקר חוסר בזריקות משלוש ומשחק פוסט לא מלוטש), וההשפעה שלו על כל המשחק של הקבוצה שם היא גדולה מאוד.
הגנתית הוא לגמרי יוצא דופן, נדיר לראות שחקן בגודל שלו נע ככה על המגרש, עם מסוגלות להתחלף על גארדים ושחקנים מהירים ממנו, יש סיבה שהוא נכנס לחמישיית ההגנה השנייה, לא מקבלים קרדיט כזה ובחירה לחמישיית עונה בלי סיבה.
Dor
20 אוק 2020 14:24:14אין הרבה שחקנים שגם זריזים מספיק וגם פיזיים ואתלטיים שיכולים לשמור על גארדים זריזים וגם על מפלצות צבע. אדביו זריז יחסית לגודלו אבל קיבל המון סלים על הפרצוף מהגארדים של בוסטון (נגד הראפס בבועה ואן ליט לא ספר אותו) ומהמדגם הקטן שהיה לנו הוא גם לא מסוגל להאט את דייוויס ואני מהמר שיוקיץ ואמביד כנל. שחקן הכנה מצוין – כן, יוצא דופן – ממש לא. התקפית היית עדין איתו עם ה״זריקות לשלוש ומשיק פוסט לא מלוטש״. אין לו כרגע בכלל יכולת לאיים מהשלוש, למרות שהמכניקה שלו בהחלט סבירה, הפוסט שלו מאוד חלש וקשה לו מאוד לקחת שחקן עם נפנים לסל. מה שכן יש לו קריאת מהלכים נהדרת שאי אפשר ללמד ולכן רוב הסלים שלו בתנועה וכמובן יש לו האסל מצוין.
שחר אלוני
20 אוק 2020 15:26:10תודה רותם, באם שחקן טוב, לדעתי בין הסנטרים בליגה הוא מדורג בחמישיה השניה, שכן הליגה משופעת בסנטרים טובים. עשה קפיצת מדרגה השנה ויש לו עוד אפסייד. גם בהתקפה, וגם בהגנה על סנטרים דומיננטיים. מול דייויס הוא התקשה.
סנטרים בליגה:
יוקיץ, אמביד, טאונס
גובר, נורקיץ, ווצביץ
ואז הוא סבוניס ואייטון בתחרות צמודה, שכרגע הוא מוביל במעט, אבל לאייטון שנמצא שנה (או אף שנתיים בפועל) אחריו, יש סיכוי להדביק את הפער.
ולא רחוק ממנו גם טרנר, ואולי אפילו דווייט
רותם אלרן
20 אוק 2020 16:20:10אישית שם אותו טיר מעל נורקיץ' ו-ווץ' (לאור הפלייאוף הענק שלו, שיכול מעט להישכח בגלל סדרת גמר לא מאוד מוצלחת), אבל דירוג הגיוני מאוד, כשאת אייטון אני מוריד עוד טיר או שניים למטה, הוא השתפר מאוד אבל עוד לא שם.
שחר אלוני
20 אוק 2020 21:41:52לגיטימי
מנחם לס
20 אוק 2020 20:06:37תודה רותם. הבעיה עם באם היא שהרבה (כולל אני) עשינו ממנו כוכב כאילו הגיע AD חדש. הוא לא AD והוא לא יהיה AD. אבל הוא שחקן מצוין, שעוד ישתפר כשהקליעה שלו תשתפר. אילו היה לידו עוד גבוה רציני, הוא היה הופך אפילו לטוב יותר. ישנו לו מיקום מצויין, הוא לוחם עז שבא כל משחק לשחק, והוא מוסר מצויין ושולט טוב מאד בכדור. אם הוא יפתח קליעה משלוש, הוא כאן להישאר כמה שנים טובות, ובנוסף לכל הוא בחור צנוע, ואהוב בין השחקנים.
רותם אלרן
20 אוק 2020 20:27:29תודה דוק.
דווקא לא מסכים איתך, למשך מרבית העונה שיחק לצד מאיירס לנארד, גבוה שקולע טוב מבחוץ, וזה עבד טוב, אבל לא היה משהו מיוחד.
לעומת זאת, בבועה לרוב שיחק כגבוה יחיד לצד פורוורד נמוך יותר שיכול לעשות הגנה (קראודר, ולעיתים איגי), וזה הראה תוצאות מעולות, חושב שזה הדבר העדיף כרגע, כדאי שישמרו את קראודר לעונה הבאה.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
20 אוק 2020 22:25:53שחקן מצוין שעוד ישתפר. קראתי איפשהו שמיאמי כללה אותו בהצעה לספרס על קוואי ב-2018… חבל שלא לקחנו את ההצעה שלהם.
ירון, החלום
21 אוק 2020 02:46:05בסד
יש הרבה סנטרים צעירים טובים, וזה מצויין, שמגוון ולא רק גראדים או פורוורדים מככבים.
באמת בחור נהדר וצנוע.