טנסי טייטנס חזרו לשחק, קיבלנו את הקאמבק המרגש של השנה והאלופה קנזס סיטי רשמה את ההפסד הראשון שלהם העונה. אך האירוע המשמעותי של השבוע פותח את הטור הסיכום שלנו:

1. הסיפור המרכזי של השבוע הוא כמובן הפציעה המחרידה של דאק פרסקוט, שהיה נראה בדרכו לעונה הטובה ביותר בקריירה הקצרה שלו. הפציעה הזאת כמובן הזכירה לרבים פציעה אחרת שקרתה לפני שנתיים, ואת סיפור ההחלמה הארוך של אלכס סמית' (כבר נגיע גם לזה). לאחר הערכות ראשוניות מקלות, הקווטרבק של דאלאס נכנס לניתוח חירום וכרגע הצפייה היא שיחלים עד לפתיחת העונה הבאה.

פרסקוט הוא לא רק הקווטרבק הקאבויס, הוא גם דמות חשובה מאוד לליגה, אדם שלא תמצא איש אחד שיגיד עליו משהו רע ושחקן חשוב מאוד במאבק של הליגה נגד גזענות. כולנו תקווה שהוא יחלים מהר וישוב בשנה הבאה לעמדת הקווטרבק הפותח בליגה.

אבל הפציעה הזאת פתחה תיבת פנדורה שחייבים להתייחס אליה, כשמדברים על זכויות עובדים בליגה הרווחית בעולם. בשל מחלוקות עם הבעלים ג'רי ג'ונס על החוזה החדש שלו, דאק משחק השנה בחוזה שנקבע ע"י "הפרנצ'ייז תג", שנועד לאפשר לבעלים לשמור על שחקן אחד בכל שנה מלבחון את מעמדו בשוק החופשי, ובעצם לשמור עליו לעצמו. זה מאוד טוב לקבוצות, זה ממש לא טוב לשחקנים.

למי שלא מכיר: התג מאפשר לקבוצה להגדיר מי "השחקן הכי חשוב שלה" או "הפנרצ'ייז פלייר" ולמנוע ממנו לעבור לקבוצה אחרת. ב-NFL טוענים שקבוצות אחרות יכולות להתמודד על שירותיו, אך זה מחייב דיבור ישיר עם הקבוצה שמחזיקה בזכויות ומעשית מדובר בטרייד. תיאורטית, קבוצה יכולה לשים את התג הזה בכל שנה כדי לשמור על השחקן לעצמה, ובעולם בו פציעה אחת משנה לך את הקריירה, הסיכון הוא רק בצד של השחקנים.

האשמה פה לא נופלת רק על הבעלים, בפגרה הנוכחית ארגון השחקנים חתם על הסכם שכר חדש מול הליגה לעשור הקרוב (אפשר לכתוב טור שלם רק על זה), שמשאיר את האופציה הזאת על השולחן, ושוב, נתנו יתרון משמעותי לבעלים. לצערי, בציבור האמריקאי והשחקנים התפיסה היא אחרת והדוגמה של קירק קאזינס (שנשאר שנתיים על חוזה פנרצ'ייז) שולטת בנרטיב, אבל הפציעה הזאת המחישה את הסיכון שהם לוקחים בכל פעם שעולים על המגרש.

עכשיו נשאר רק לקוות שג'רי ג'ונס יעשה את המעשה הנכון וייתן לו את החוזה ארוך הטווח שביקש, או לפחות שקבוצה אחרת תקפוץ על ההזדמנות.

2. אחרי שכמעט איבד את רגלו בשל פציעה על מגרש הפוטבול, אלכס סמית' חזר למגרש אחרי שנתיים של שיקום ארוך. זאת לא היתה החזרה המיוחלת, הוא נכנס רק לאחר פציעה של הקווטרבק שלפניו והמשחק בהחלט לא נגמר בניצחון עבור קבוצת הפוטבול של וושינגטון, אבל היא בהחלט היתה מרגשת.

בשניים וחצי הרבעים שהיה על המגרש הוא הוכיח שהוא יכול לספוג מכות (שוב ושוב) משחקני ההגנה היריבה ובעיקר הוכיח שאין שני לכוח הרצון שלו. אפשר לא להעריך את אלכס סמית' הקווטרבק, אבל בהחלט אי אפשר לזלזל ביכולת המנטלית העילאית שלו.

3. אנחנו רק במחזור החמישי, וכבר מאמן שני סיים את תפקידו בליגה, כאשר דן קווין פוטר (ביחד עם ה-GM תומאס דמירוף) מאטלנטה, לאחר פתיחה מחרידה של העונה. אפשר להאשים את ההפסד בסופרבול, את העובדה שהפלקונס לא הצליחו להתגבר על עזיבת קייל שנאהאן או את ההגנה שלא החזיקה יותר למרות ההיסטוריה של המאמן שלה, אבל בסוף קווין ודמירוף הלכו כי איבדו את הדרך שלהם ואת אמון השחקנים והאוהדים. באחד השווקים החשובים ביותר לליגה, זה משהו שלא היה יכול להימשך.

4. כאשר הקבוצה האחרונה שניצחה בניו יורק היא הגארדיאנס מה-XFL, השאלה היא האם אדם גייס עדיין מחזיק בתפקידו כמאמן הניו יורק ג'טס בשביל שהקבוצה תשיג את הבחירה הראשונה בדראפט ותוכל לקחת את טרבור לורנס.

5. אני לא מאמין שמישהו חשב על זה לפני, אבל פתאום קיבלנו שני מאמנים שחורים חדשים – רומאו קארנל ביוסטון וראחים מוריס באטלנטה, שהעלו את מספר המיעוטים שמחזיקים במשרה ב-50% (סה"כ שישה). הלוואי והיינו יכולים להגיד שזאת תחילתה של מגמה.

6. שנים קבוצת הפוטבול של ניו אורלינס כונתה "The Aints", שביטא בצורה מצוינת את המהות של אחת הקבוצות הלוזריות בהיסטוריה של הספורט האמריקני (האוהדים הוותיקים בטח זוכרים את החגיגה של הבעלים המנוח טד בנסון חוגג את הניצחון הראשון בפלייאוף בשנת 2000). אבל כל זה השתנה כאשר הוא נתן הזדמנות למאמן צעיר, עם עבר כשחקן בליגת האולמות ובליגת הפוטבול הבריטית, שנחשב עוף מוזר עבור הגוורדיה הישנה של ה-NFL – שון פייטון.

זה לא שלסיינטס לא היו שנים טובות (בסטנדרטים שלהם) גם לפניו, אבל השינוי שקרה כשהגיע מקביל רק לשינוי שעברו הקליפרס לאחר שנמכרו לסטיב באלמר (וכן, היו גם רגעים שירצו לשכוח). ההחלטה להוציא את השחקן הכי חשוב שלך בגלל שהוא לא עמד בסטנדרטים המצופים ממנו, זה בדיוק מה שארגון שיש לו קו מנחה עושה. גם בליגה בה כל שנה הקלפים מחולקים מחדש, לתוצאה לטווח הקצר אין משמעות, מה שחשוב הוא הטווח הארוך. ככה נמדד החוזק של המועדון.

7. לפני 12 חודשים צ'ייס קלייפול קיווה להיות הבחירה הראשונה בדראפט ה-CFL. הרסיבר הקנדי של נוטרדאם לא היה ממש על הפוקוס של קבוצות ה-NFL, אך עונת סיניור מרשימה ונתונים פיסיים שלא ניתן להתעלם מהם הפכו אותו לאחד השמות החמים של הדראפט. הרבה קבוצות ראו אותו כרסיבר שיהפוך לאחר שנתיים של אימוני כוח בקבוצת NFL לטייט אנד בדמותם של טרוויס קלסי וזאק ארץ', אבל פיטסבורג פשוט ראתה אותו כפליימקר.

השבוע קלייפול התפוצץ, כאשר השיג טאצ'דאון בכל אחד מהרבעים (אחד בריצה, שלושה בתפיסה) והוביל את הסטילרס לניצחון בדרך למאזן 0:4 – לראשונה מאז שנת 1979. אנחנו הולכים ליהנות ממנו מאוד בהמשך.

8. מאמן השבוע הוא קווין סטפנסקי, שכנראה הופך לראשון מאז ביל ביליצ'ק שמצליח להפוך את קליבלנד בראונס לקבוצה לגיטימית. הוא גם הראשון שמוביל את הקבוצה למאזן 1:4 מאז שדראת' ויידר בילה את זמנו בבירת הרוקנ'רול ולפני שהיא ארזה את חפציה באישון לילה ועברה לבולטימור. אם הוא יצליח גם להגיע לפלייאוף, אין ספק שמגיע לו תואר מאמן העונה.

9. הגיע הזמן שנתחיל לדבר על השיפוט. אם בחודש הראשון עוד היה ניתן להשליך את זה על ההכנה הלקויה, השבוע – במשחקי הפריים טיים – נראה שהם פשוט לא יודעים איך ומה לשרוק. במשחק של יום חמישי אלה היו הסאק של חליל מאק על בריידי והפאמבל שגרם קייל פולר, בהם נראה שהם פשוטים זורקים את הדגל כי הם מרגישים שזה מה שמצופה מהם (במקרה השני לפחות הם חזרו בהם). זה המשיך במשחק בין מינסוטה לסיאטל, שם בשני מקרים שונים לחלוטין הם לא ידעו האם לשרוק לפאמבל או למסירה לא מוצלחת, והסתיים עם הטאצ'דאון הבעייתי (בלשון המעטה) של ראיין טנהיל אחרי שעבר את קו ההתגוששות.

אין ספק שהם מבולבלים מההנחיות שניתנות להם מלמעלה – בין אם זה לתת דגש להתקפה או ההנחיות שמורות לשמור על בריאות השחקנים – אבל לפעמים פשוט צריך להפעיל שיקול דעת בריא. זה לא משהו שאנחנו מקבלים בשבועות האחרונים.

10. הנקודה המסיימת של השבוע שייכת לבועט של ניו יורק ג'יינטס גראהם גאנו. הפרובולר (ואלוף ה-UFL) שנזרק בשנה שעברה מקרוליינה והוחתם בניו יורק רק לקראת פתיחת העונה, סיים את המשחק האחרון עם בעיטות מוצלחות מ-55, 54 ו-50 יארד (ועוד אחת נוספת מ-28 יארד). רק חבל שהוא עשה את זה בקבוצה כל כך גרועה…

*

השבוע לא נקבל משחק ביום חמישי, בשל שינויי הלו"ז שנגרמו בשל התפרצות הקורונה אצל שחקני טנסי והמשחק שלהם מול הבילס שנדחה ליום שלישי, בעוד המשחק בין באפלו לקנזס סיטי נדחה ליום שני.

*

התכוונתי לסיים את הטור שלי מבלי להתייחס למגיפת הקורונה בליגה, אבל אז שחקני טנסי טייטנס הכריחו אותי לגעת גם בנושא הזה. אני רק מקווה שאם נשארה עוד קצת רלוונטיות להחלטות של הקומישינר, הוא יימצא את הדרך להעניש את הקבוצה בחומרה.