יותר מכל סדרה אחרת, נדמה לי שיהיה כאן recency bias של ממש , כלומר הטייה פסיכולוגית בשל דברים שקרו לאחרונה – וכשאני מדבר על דברים שקרו, הרבה יותר משאני מדבר על הסוויפ הג׳נטלמני של דנבר את קבוצת הזקנים של הלייקרס אני מדבר על ההשפלה של מינסוטה את קבוצת העוד יותר זקנים של פניקס. אבל עוד חזון למועד ועוד נדבר על זה. אבל קודם כל:

מאזן בין הקבוצות השנה – 2:2

במשחק הראשון שנערך עוד ב-2023, מינסוטה בריאה הביסה דנבר בריאה ב-21 הפרש. אנט, קאט, קונלי וריד קלעו בין 16 ל 24 נקודות כ״א, וגובר נתן את שלו בריבאונד, מנגד יוקיץ׳ נתן משחק ״בסדר״, מארי נתן משחק ״כמעט בסדר״ וכל השאר נתנו משחק ״ממש לא בסדר״.

שלושת המשחקים הבאים בין הקבוצות נערכו באותן שלושה שבועות לקראת סוף העונה (אמצע מרץ – אמצע אפריל). בראשון מבין המשחקים האלה דנבר לא נתנה למינסוטה ששיחקה ללא שלושת הגבוהים המובילים שלה לחזור, כשהיא מובילה בקצת לאורך כל המשחק, ונמנעת משלשה שהיתה יכולה ליצור שוויון של אנט עם הבאזר. יוקיץ׳ היה גדול עם 35 נק׳, פורטר קלע 26 וגם מארי וגורדון היו בסדר גמור כשמנגד אנט עם 30, מקדניאלס עם 26 ודאבל פיגרים גם לקייל אנדרסון וקונלי לא הספיקו.

שבוע וחצי אחר כך, שוב מינסוטה מנצחת בקלות מפתיעה בלי קאט אבל שוב עם גובר וריד, כשהתוצאה קצת משקרת, ולמעשה היה כאן בלואו-אאוט (דנבר חזרה קצת ברבע האחרון). אנט, גובר וקונלי קלעו קצת יותר מ 20 כ״א, מקדניאלס קצת פחות וממול הסרבי אמנם היה טוב עם 32, אבל מארי לא שיחק ורג׳י ג׳קסון, גורדון ופורטר לא הספיקו. וגם לא דיאנדרה קשישא ג׳ורדן שקלע 11.

ולבסוף, שבוע וחצי נוספים עוברים, וסוף סוף דנבר מנצחת משחק קצת יותר קל. לא ממש קל, כי מינסוטה מובילה במחצית, אבל מחצית שניה טובה של דנבר מספיקה, יוקיץ׳ אדיר עם 41 נק׳. מארי ופורטר מוסיפים 38 ביחד והפעם לא צריך את דיאנדרה ג׳ורדן. במינסוטה עדיין ללא קאט, אדוארדס הוביל כרגיל עם 25. קונלי קלע 19, ודאבל דאבלים היו לריד ולגובר

מסקנה: מינסוטה למרות מאזן שווה, היתה בסופו של דבר קצת יותר טובה במשחקים ביניהם. אבל במשחק בו היא חסרה את כל הגבוהים שלה, היא כמעט ניצחה, ופעמיים היא אף הביסה. מצד שני, גובר לא באמת עצר את יוקיץ׳ (אחרי הכל, הוא לא וומבניאמה).

מה היה לנו שנה שעברה:

זה אולי לא רלוונטי, אבל בכל זאת, שתי הקבוצות בהרכב מאד דומה שיחקו האחת נגד השניה בפלייאוף, בסיבוב הראשון. כך שלפחות הפעם, זה כן רלוונטי. דנבר ניצחה 1-4 למקרה שתהיתם. יוקיץ׳ ומארי היו דומיננטיים לגמרי (מארי) ולמדי (הסרבי), פורטר תרם, גורדון תרם אבל קצת פחות, ברוס בראון שלא יהיה גם עשה דאבל פיגר בממוצע, ובגדול, לא היתה לדנבר בעיה רצינית לנצח את אנט בסדרה גדולה, קאט בסדרה לא גדולה (25 אחוז מהשלוש), גובר שעשה את שלו בשני הצדדים , פחות או יותר, ו… נאז ריד שלא שיחק. האם זה אומר משהו על מה שיהיה השנה? לא בטוח בכלל, בכל זאת הילדים התבגרו בשנה.

אז מה היה לנו עד הלום:

בסופו של דבר, מינסוטה ודנבר היו שתיים מתוך שלוש קבוצות שנלחמו על בכורת המערב עד הרגע האחרון, לצד אוקייסי (שניצחה את כולן…) . האלופה אמנם ניצחה משחק אחד יותר מאשר מינסוטה, אבל משחק אחד זה לא הרבה במיוחד כשמצד אחד היא האלופה, ומצד שני, קבוצה שמדשדשת כבר שנים.

דנבר היא דנבר, לא הרבה השתנה מאז השנה שעברה פרט לכך שיוקיץ׳ עוד יותר גאון, וברוס בראון הלך לרעות בשדות (ברבים!) זרים. אבל מינסוטה שבשתי העונות הקודמות אמנם הגיעה לפלייאוף אך יצאה כלעומת שבאה בקול ענות חלושה, הראתה לעולם שאולי בכל זאת יש שם משהו, כשמה שבעיקר השתנה, זה היררכיה אמיתית – לא עוד אנט וקאט, אלא אנט ורק אחר כך, קאט. (בטח עם הפציעה שלו באמצע העונה). קבוצת צמרת אמיתית וראויה.

וככזאת היא הגיעה לפלייאוף מול הקבוצה עם העתיד הכי עצוב בליגה (בחיי, יש להם עכשיו שנתיים לפחות עם אפס סיכוי לפלייאוף) – הפניקס סאנס. אישית, האמנתי שמינסוטה תביס, אבל זה לא היה ברור. מנגד משחקים בוקר שכבר עשה גמר נ.ב.א אחד, ובפלייאוף הקודם נראה כמו אחד השחקנים הטובים בעולם. דוראנט, שהוא אולי קאפקייק, אבל עדיין דוראנט, ו… בראדלי ביל, השחקן שאני הכי לא מבין איך מישהו אי פעם העריך אותו. בכל מקרה, לא שמות קטנים. אבל כן שחקנים קטנים שהובסו ללא תנאי.

דנבר מצידה הגיעה ללייקרס אחרי שהיא ניצחה אותה איזה 9 פעמים ברציפות. הוסיפה עוד שלושה כאלה (והייתי באחד מהם בשביל לסקר אותו עבורכם), ואז הפסידה אחד וגם ניצחה עוד אחד. המשחקים אמנם היו ברובם צמודים, אבל בחיי שהיה נדמה שדנבר משחקת עם האוכל שלה, משל היו לביאה עם אנטילופה קטנה.

כנראה שלא לימדו את יוקיץ׳ דברים שם בסרביה…

בכל מקרה, לא זאת נלחמה קשה מדי, ולא זאת נלחמה קשה מדי. אבל יש לי תחושה שזה הולך להשתנות ושתהיה כאן סדרה לפנתיאון. לא פחות.

אז מה דנבר צריכה לעשות בשביל לנצח:

אם יש דבר אחד שברור לכולי עלמא, ולכל מי שקרא את מה שכתבתי למעלה – גובר, כמו שאר העולם, פרט לוומבי בעונה הקרובה (וקצת בעונה האחרונה) לא מספיק טוב בשביל לשמור על יוקיץ׳. הוא גבוה וזה, אבל יוקיץ׳ גם יותר בריון, גם יותר חכם, וגם באופן כללי יותר. ואתם יודעים מה, אפילו אם איכשהו גובר יחסום אותו כמה פעמים, יוקיץ׳ פשוט ימסור מיליון אסיסטים לכל השטח הריק שגובר לא יכסה. אז לא חבל?

בקיצור, מה שדנבר צריכה לעשות עם יוקיץ׳ זה לתת לו להיות יוקיץ׳, ובעיקר לתת לו להתיש את גובר ולנסות לגרום לו להתמקד עליו. יש מצב אמנם שפינץ׳ יהיה חכם יותר וישים עליו את קאט, אבל על כך מאוחר יותר. מזל נוסף של דנבר הוא שאמנם ג׳מאל מורי הוא שחקן לא רע בימים כתיקונם, אבל כפי שהוא מוכיח שנה אחר שנה, הוא שחקן בן ז**נה בפלייאוף כתיקונו. הוא אמנם יראה מולו שועל קרבות ותיק (בחיי, שאין לי מושג איך קונלי שמבחינתי היה נראה זקן גם ליד רנדולף ומרק גאסול עדיין משחק כדורסל, אבל שיהיה), אבל בואו – לא שועל הקרבות הזה הוא מי שיעצור את מארי, ואין ספק שיש כאן יתרון מסוים לדנבר.

מה שמשאיר את שני הפורוורדים כסימני שאלה. מצד אחד גורדון הוא בריון שאוהב להתבריין והוכיח את זה פעם אחר פעם. מצד שני, קבוצה של קאט, גובר וריד היא לא קבוצה שמתבריינים עליה. בטח ובטח כשגם מקדניאלס ואפילו קייל אנדרסון בתמונה. כלומר, כן מתבריינים עליה אם אתה יוקיץ׳ ואולי אפילו אם אתה אמביד שקלע עליה 51 נקודות העונה (אבל רק אמביד של העונה הרגילה, מן הסתם. כי אמביד של הפלייאוף… פחחח), אבל בגדול, לא מתבריינים עליה. וגורדון, הוא לא יוקיץ׳, ועובדה – הוא לא באמת היה טוב במיוחד מול מינסוטה השנה. ובשביל קבוצה ללא ספסל, זה די חשוב שגם גורדון יהיה די טוב כי הפיזיות שלו היא גורם משמעותי.

יש עוד סיכוי לגורדון לתרום משהו גם אם בהתקפה יהרגו אותו – הוא צריך להיות חשוב מאד בהגנה. בסופו של דבר, למינסוטה יש המון כלים שיהרגו אותך, והוא לא האיש שירוץ אחרי אנט. אבל אם הוא יוציא את ריד וקאט קצת מהמשחק, זה בהחלט יכול לשחק לטובת הקבוצה, וזה יהיה חשוב מאד. כי בואו – זה לא שיוקיץ׳ יהפוך את הקבוצה לקבוצת ההגנה הגדולה בתבל, וקיי.סי.פי (שמבחינתי הוא סוג של ״האיש הבלתי נראה״ של דנבר) הוא כנראה האיש שיצטרך לשמור על אנט, בתקווה שיעשה את זה בהצלחה חלקית. אבל גורדון צריך לנטרל את אחד הגבוהים ההתקפיים או לפחות להגביל אותם.

פורטר לעומתו דווקא כן נתן משחקים טובים מול מינסוטה השנה. למקדניאלס יש אמנם מצ׳ אפ טוב איתו, אבל פורטר מספיק מוכשר בשביל לעשות דברים גם עם מצ׳ אפ טוב.

את הספסל של דנבר אני לא מזכיר כי כריסטיאן בראון זה לא ספסל.

בקיצור ולסכם:

יתרונות – השחקן הטוב בעולם. הרכז הטוב בעולם בזמן הפלייאוף ויופי של סקורר גבוה בדמותו של פורטר

סימן שאלה – גורדון, האם יש לו שני משחקים טובים לפחות ועוד 3-4 משחקים סבירים או שאין סיכוי? והאם הוא יצליח לשמור על ריד וקאט. ואם כבר, האם קיי.סי.פי יצליח להצר במעט את צעדיו של אנט.

חסרונות – אין ספסל. פשוט אין.

אז מה היא צריכה לעשות? דנבר בשביל לנצח צריכה להפוך את סימן השאלה של גורדון לסימן תשובה. איתו, יש לה יתרון. בלעדיו, לא. זה למען האמת עד כדי כך פשוט. אבל כן, גם שמארי של הפלייאוף ימשיך להיות מארי של הפלייאוף ולא מארי של העונה הרגילה (או לחילופין אמביד של הפלייאוף), וגם שיוקיץ׳ יעשה דברים יוקיצ׳יים. שזה אמנם נתון מובן מאליו, אבל זה עדיין די נדרש. ובהגנה, אם כל משחק אחד מהשניים שהם גורדון וקיי.סי.פי יעשו את שלהם על אנט, קאט וריד, אז הם עשו את שלהם.

מה מינסוטה צריכה לעשות?

בתחילת העונה חשבתי שבוקר לאחר הפלייאוף העצום של העונה הקודמת הוא הסקנד גארד הטוב ביקום. אני עדיין חושב שהוא סווינגמן טוב מאד מאד , אבל בואו – הסקנד גארד הטוב ביקום (בהנחה שלוקה הוא פוינט, וטייטום הוא סמול פורוורד), הוא האיש והחיוך – אנט הפך להיות סופרסטאר. זה לא אומר שאין לו כמה משחקי נפל פה ושם (בניגוד ליוקיץ׳) – כמו למשל רק 27 נקודות במצטבר בשני המשחקים האחרונים שלו העונה, אבל בגדול – אין עליו. הוא הפך להיות קלעי שלשות סביר לגמרי (36%), והוא כמובן חודר בחסד עליון, שהוא עדיין השחקן שהכי מזכיר בעולם את דווין וויד (שמצידו היה השחקן שהכי מזכיר את ג׳ורדן שלפני הבייסבול. בעוד קובי הזכיר את ג׳ורדן שאחרי הבייסבול), וזה כיף לראות אותו עושה הכל עם חיוך. כאמור, עד העונה לא היה ברור מי האלפא בקבוצה. השנה זה ברור – מינסוטה היא הקבוצה של אנט שגם נתן שלושה משחקים אדירים מתוך ארבעה בסוויפ על הדוראנטים.

לפני שנדבר על שחקנים אחרים, צריך לדבר על מינסוטה באופן כללי, ובעיקר על העובדה שהיא היתה, ובקלות, קבוצת ההגנה הכי טובה השנה בליגה. ההפרש ברייטינג ההגנתי בינה לבין הקבוצה מס׳ 2 העונה (אורלנדו) הוא כמו ההפרש בין אותה אורלנדו לבין הקבוצה מס׳ 11 (פילדלפיה) שזה די מטורף. מקדניאלס, קונלי, אלכסנדר-ווקר, קייל אנדרסון וכמובן רודי גובר הבלתי נגמר גרמו לקבוצה הזאת להיות פשוט קבוצת הגנה מטורפת. כאמור, ההגנה המטורפת הזאת לא תוכל ליוקיץ׳ ויהיה לה גם די קשה מול מארי בפלייאוף, אבל גורדון הוא עדיין מושא התמקדות ראוי, ומקדניאלס גם צריך להצר את צעדיו של פורטר לפחות חלק מהזמן. אני גם מניח שנראה הרבה דקות של אלכסנדר-ווקר על חשבון קונלי הקצת זקן, בשביל לשמור בכל זאת קצת יותר על מארי, בטח ובטח שבחצי הדקה האחרונה של המשחק, כדי שההיסטוריה שכבר חזרה על עצמה לא תחזור על עצמה שוב.

בעיניי, גם קאט הוא שחקן שצריך לתת סדרה טובה. אחרי הכל, אנט הוא אולי הכוכב, אבל קאט (עדיין בעיניי אחד מהגבוהים הכי מוכשרים ששיחקו את המגרש, שחקן שיש לו הכל – כולל פוסט אפ, יופי של התקפה עם הפנים לסל, וקליעה מהשלוש) צריך לתת משחקי ביצים, ולא כפי שקורה לו יותר מדי לאורך הרבה משחקי פלייאוף בקריירה – משחקי שקשוק ביצים. הוא היה לא יותר מאשר בסדר מול קבוצת ההגנה החלשה שהיא הפניקס סאנס, והיה פחות מבסדר מול דנבר שנה שעברה.

תראו, אני חושב שמינסוטה יכולה לנצח את זה, אבל היא תנצח את הסדרה הזאת בתנאי אחד – שהברומטר הזה שהוא קאט ישחק כמו שקאט יודע לשחק, שיקלע יותר מאשר 25 אחוז מהשלוש, שיתן משחק אחד לפנתיאון (לא שישים נקודות, אבל 35 לא יזיקו), שייתן גם ליוקיץ׳ וגם לגורדון סיבות לחשוב שהם לא יכולים לשמור עליו, ושיתרום בהגנה לצד גובר ומקדניאלס על יוקיץ׳ וגורדון. ההבדל בין סדרה טובה של קאט לסדרה לא טובה של קאט, עשויה להיות ההבדל בין ניצחון של האלופה, לניצחון של האלופה שבדרך (סתם, אין לי מושג, נגיע לזה בפריוויו הבא, למרות שאני כן חושב שהמנצחת כאן תגיע לגמר הליגה).

בקיצור ולסכם:

יתרונות: אנט היה אדיר שנה שעברה מול דנבר, ימשיך להיות אדיר. אלכסנדר-ווקר יכול להצר במעט את צעדיו של מארי.

סימני שאלה – בעיקר בעיקר קאט. בעיניי, האיש שעליו תקום ותיפול הסדרה.

חסרונות? ניסיון, אני מניח. שקשוק ביצים לאור מה שקרה בין הקבוצות בעונה הקודמת, אני גם מניח. ובאופן כללי, זאת פאקינג מינסוטה, אחת הלוזריות הגדולות של הנ.ב.א לדורותיו. אחרי הכל זה לא כאילו שהקליפרס אי פעם הצליחה להשתחרר מהסטיגמה (למרות שיצוין שדאלאס כן…).

אז מה יהיה?

התחושה העיקרית שלי היא שהולכת להיות כאן סדרה גדולה מאד. שישה או שבעה משחקים. כאמור, קאט הוא סוג של ברומטר, ואולי גם מארי וגורדון בצד השני. קשה לי מאד מאד להמר נגד האלופה, אז ניתן לדנבר את היתרון הקטן, אבל בחיי שמדובר ביתרון קטן מאד, ויש מצב שהם יזלזו יותר מדי, ושקאט יהיה טוב יותר מדי (ואנט יהיה ממש טוב יותר מדי) ומינסוטה תנצח. אם אני צריך להגדיר את הסיכויים אז משהו כמו 53% לדנבר, 46% למינסוטה ואחוז אחד לכך שגובר עוד פעם ידביק את כל הליגה בקורונה.