דראפט הוא היום הטוב ביותר של השנה. למה? פשוט כי בניגוד לעונה הסדירה, בסיומו אוהד של כל קבוצה יכול להרגיש שהקבוצה שלו "ניצחה" את הדראפט. טוב, כולם מלבד האוהדים של הליונס.

השנה אנחנו לא מקבלים דראפט עמוק במיוחד (לאוהדי ה-NBA שלא בקיאים רק נציין ש-NFL כך נמדד חוזק הדראפט) ונחשב לאחד החלשים בשנים האחרונות, אך יש בו כמה פנינים שיכולים להפוך לשחקנים משמעותיים בעשור הקרוב. הדגש בדראפט הזה יהיה על עמד הקווטרבק, אבל העומק האמיתי נמצא בעמדת הרסיברים שבה קיבלנו השנה מחזור שלא נראה בעבר. אז אל תתפלאו אם בעוד כמה שנים נראה את השחקן שנבחר בסיבוב השביעי מקבל את החוזה הגבוה בהיסטוריה.

באופן ברור, הדראפט ייערך השנה באופן וירטואלי וכל ההכנות המקדימות המקדימות ירדו לטמיון. הפעם הקבוצות לא אירחו כמעט שחקנים (רוב הראיונות נעשו בווידאו) והדבר ישפיע בצורה ניכרת על הכישרונות שייבחרו בסיבובים המאוחרים. לכן, אל תתפלאו אם נראה כמות גדולה של טריידים עבור שחקנים שהקבוצות "בטוחות" לגביהם.

• לקראת הסיבוב הראשון: מוק הדראפט הנהדר של עידו רבינוביץ

עוד שינוי מדראפט ה-NBA הוא שהאירוע (כן, אירוע) נמשך שלושה ימים שמתחילים הלילה (03:00 שעון ישראל) עם הסיבוב הראשון במה שצפוי להיות אחד מאירועי הספורט הנצפים אי פעם, לאור המחסור באירועים בשל משבר הקורונה (גם ההימורים כבר שברו כמה שיאים). הסיבובים השני והשלישי יתקיימו ביום שישי, ויום שבת מוגדר לעכברים בלבד (סיבובים 4 עד 7). אז למי שרוצה להתכונן לשלושה ימים של כיף, הכנו לכם תקציר מנהלים:

התקפה:

קוורטרבקים:

1. ג'ו בורו – LSU
2. טואה טוגובלואה – אלבמה
3. ג'סטין הרברט – אורגון
4. ג'ורדן לאב – יוטה סטייט
5. ג'ייקוב איסון – וושינגטון
6. ג'ייק פרום – ג'ורג'יה
7. ג'יילן הרטס – אוקלהומה
8. אנטוני גורדון – וושינגטון סטייט
9. ג'יימס מורגן – פלורידה אינטרנשיונל
10. קול מקדונלד – הוואי

בשנת 2018 נבחרו חמישה קווטרבקים בסיבוב הראשון, כולל לאמר ג'קסון. אך הדראפט הקרוב יכול להתעלות עליו, מאחר שמדובר בכמות הכישרונות הגדולה ביותר שנראתה בהיסטוריה המודרנית, כאשר הצפי הוא ל-17 עד 20 שחקנים שייבחרו מהעמדה החשובה במשחק. במקביל לכמות קיבלנו גם איכות, כאשר בורו (העונה הטובה בתולדות המכללות) וטואה (האיש המדובר במשחק) יכולים להיות הפנים של הליגה עשור קדימה, בעוד שבעת השחקנים הראשונים יכולים לרדת מהלוח בתום הסיבוב השני. יהיה מעניין.

סליפר: בן נידוצ'י (ג'יימס מדיסון) – הקווטרבק עזב את מכללת פיטסבורג, כדי להפוך לשחקן הטוב בדיביזיית ה-FCS. הוא מועד לטעויות ויש ספק בקשר ליכולת שלו לקרוא את המגרש, אבל התכונות האחרות שלו (מוביליות, דיוק, ואיי קיו) מעוררות עניין בהרבה קבוצות בליגה.

רצים אחוריים:

1. דיאנדרה סוויפט – ג'ורג'יה
2. ג'ונתן טיילור – וויסקונסין
3. קלייד אדוארדס הלייר – LSU
4. ג'יי. קיי. דובינס – אוהיו סטייט
5. זאק מוס – יוטה
6. קאם אייקרס – פלורידה סטייט
7. קישון ווהאן – וואנדרבילט
8. איי. ג'יי. דילון – בוסטון קולג'
9. למיקל פריין – פלורידה
10. ג'ושוע קלי – UCLA

זה לא יהיה (שוב) הדראפט של הרצים האחוריים, ממש לא. צירוף של ירידת קרנו של הרץ האחורי ושפע של רצים טובים ברחבי הליגה, וההערכה האופטימית מציבה את הרץ האחורי הראשון שייבחר אי שם בתחתית הסיבוב הראשון, וגם זה בספק גדול. לחובבי הנוסטלגיה מבין הקוראים, נזכיר שמשנת 1977 ועד 1986 נבחרו לא פחות מחמישה רצים בבחירה הראשונה בדראפט, היו זמנים.

סליפר (1): פיט גאררו (מונמאות') – הוא אחד הרצים הקטנים בדראפט ומגיע מקולג' קטן, אך כשהכינוי שלך הוא "הג'ט" קשה להתעלם ממך. השיא שלו הוא 10.65 ש' בריצה למאה מטר ועם ידיים לא רעות בכלל הוא יכול להיות הפיליפ לינדסי של הדראפט הקרוב.

סליפר (2): ברונסון רייכשטיינר (קנשו סטייט) – השנה ראינו רנסס של עמדת הפולבק בליגה, אבל אנחנו עוד רחוקים מהיום בו שוב יבחרו בה בדראפט. היחיד שיש לו השנה סיכוי הוא רייכשטיינר, שאפילו הגיע עם השם המתאים…

רסיברים:

1. ג'רי ג'אודי – אלבמה
2. סידי לאמב – אוקלהומה
3. הנרי ראגס – אלבמה
4. ג'סטין ג'פרסון – LSU
5. טי היגינס – קלמזון
6. לאביסקה שינולט – קולורדו
7. מייקל פיטמן – USC
8. ברנדון איוק – אריזונה סטייט
9. ג'יילון ריגור – TCU
10. קיי ג'י האמלר – פן סטייט

וואו. וואו. ושוב פעם וואו. כמות הכישרון שנקבל השנה בעמדה הזאת הוא היסטורית ואולי לא תחזור לעולם. השחקנים שאפשר יהיה למצוא בסיבוב הרביעי יכולים היו בקלות להיבחר בסיבוב הראשון בכל דראפט אחר וכבר ראינו את ההשפעה של זה על שוק השחקנים החופשיים. עם זאת, דווקא העובדה שמדובר בעמדה כל כך עמוסה, יכולה לגרום להתדרדרות של חלק מהשחקנים בדראפט, מכיוון שקבוצות יעדיפו להמר על עמדות חלשות יותר ולנסות את מזלם בסיבובים המאוחרים. כדאי לשים לב לשינלוט, שבמידה ולא היה ספק לגבי בריאותו היה נבחר גבוה מאוד.

סליפר: דווין דוברני (טקסס) – בכל שנה היינו מדברים עליו כפוטנציאל לסיבוב הראשון, אבל בגלל הכישרונות שמסביבו הוא כנראה ייבחר רק ביום שבת. הוא מושלם לפוטבול המודרני, מהיר מאוד ובעל חושים מחודדים למציאת הכדור. הוא רק צריך לטפל בנושא התפיסות…

טייט אנדים:

1. קול קמט – נוטרדאם
2. ברייסן הופקינס – פרדו
3. האנטר בראיינט – וושינגטון
4. האריסון בראיינט – פלורידה אטלנטיק
5. צ"ייס קלייפול – נוטרדאם (WR)
6. אדם טראטמן – דייטון
7. אלברט אוקווגבונם – מיזורי
8. טדאוס מוס – LSU (הבן של רנדי)
9. דווין אסיאסי – UCLA
10. קולבי פרקינסון – סטנפורד

בניגוד לשנים הקודמות, מדובר כנראה בעמדה החלשה בדראפט הקרוב. מעט מאוד כישרונות, ועוד פחות מזה כאלה שמתאימים לפוטבול המודרני. בסופו של דבר יכול להיות שהשחקנים המצטיינים בעמדה יהיו דווקא קלייפול (תואם אבן אינגרם) או טראוטמן מדייטון הקטנה. בכל מקרה אל תצפו לאף אחד שייבחר לפני הסיבוב השני, או כמו שאחד המנהלים הגדיר את זה "יבחרו לפחות 10 רסיברים לפני שיבחר טייט אנד אחד".

סליפר: צ'רלי טמואפו (פורטלנד סטייט) – היה מאוד קשה למצוא מועמד, אך טמואפו יכול לתת מענה לעמדת הטייט אנד החוסם שכל כך חיונית בהתקפה המודרנית ( בעיקר אצל חניכי אנדי ריד או ביל ביליצ'ק).

טאקלים התקפיים:

1. טריסטן ווריפס – אייווה
2. ג'דריק וויליס – אלבמה
3. מקי ביקטון – לואיוויל
4. אנדרו תומאס – ג'ורג'יה
5. ג'וש ג'ונס – יוסטון
6. עזרא קליבלנד – בוייסי סטייט
7. אוסטין ג'קסון – USC
8. לוקאס ניאנג – TCU
9. אייזיה ווילסון – ג'ורג'יה
10. מאט פירט – קונטיקט

בדומה לרסיברים, גם פה נוכל למצוא המון כישרון, אך מי שירצה ליהנות ממנו יצטרך לעשות את זה בסיבובים המוקדמים, כאשר הקבוצות יתקשו למצוא שחקנים משמעותיים אחרי היום השני. השחקן המעניין ברשימה הוא ביקטון, שנכשל בבדיקת הסמים שערכה לו הליגה ויכול להתדרדר עד לסוף הסיבוב הראשון.

סליפר: אלכס טיילור (דרום קרוליינה סטייט) – מעטים השחקנים שמצליחים בעמדה הזאת ללא יכולות אתלטיות, ולטיילור יש מהן בשפע. הוא בהחלט לא השחקן הכי מלוטש בדראפט (רחוק מזה), אבל אם ייפול על המאמן הנכון יהיה עוגן לשנים קדימה.

גארדים וסנטרים:

1. סזר רואיס – מישיגן
2. לויד קושנברי – LSU
3. טיילר ביאדז – וויסקונסין
4. נטנה מוטי – פרסנו סטייט
5. ג'ונה ג'קסון – אוהיו סטייט
6. מאט הנסי – טמפל
7. רוברט האנט – לואיזיאנה
8. בן ברטץ' – סיינט ג'ונס ממינסוטה (דיביזיה III)
9. דמיאן לואיס – LSU
10. מייקל אנוונו – מישיגן

גם פה נתקשה למצוא הרבה עומק, אבל בהחלט יהיה ניתן למצוא שחקנים נהדרים בסיבובים האמצעיים. קבוצות נוטות להשאיר את העמדות האלה לסיבובים המאוחרים, אך מי שייבחר בזמן יהיה משחקן איכותי להרבה שנים.

סליפר: לוק ג'וריגה (מערב מישיגן) – אין הרבה אופציות השנה, אך ג'וריגה יכול בהחלט להיות שחקן שנראה בהרכב הפותח בעוד כמה שנים.

הגנה

תאקלים הגנתיים:

1. דריק בראון – אובורן
2. ג'אבון קינלאו – דרום קרוליינה
3. רוס בלקלוק – TCU
4. ג'סטין מדובוייקה – טקסס A&M
5. נוויל גאלימור – אוקלהומה
6. ריקוון דיוויס – אלבאמה
7. מרלון דווידסון – אובורן
8. ג'ורדן אליוט – מיזורי
9. דאבון המילטון – אוהיו סטייט
10. לארל מורצ'ינסון – NC סטייט

בדראפט האחרון נבחרו שישה תאקלים הגנתיים בסיבוב הראשון. תרחיש שכזה לא יקרה השנה, אבל עדיין נראה ששני השחקנים המובילים בעמדה זו יבחרו כבר בעשירייה הראשונה. לבראון וקינלאו יש שילוב מרשים של כוח ומהירות, ולא מעט קבוצות ישמחו לשים ידיהן עליהם.

סליפר: בראוויון רוי (ביילור) – הוא כנראה ייבחר אחרי חברו לקו הקדמי של הברס (ג'יימס לינץ'), אך רוי נותן מימד אחר, ויתפקד כאיש הגדול באמצע באחת העמדות הכי לא מוערכות בליגה (NT). הוא נהדר נגד הריצה ויש לו לא מעט מהלכים הגנתיים בארסנל, ובעיקר יכול לעשות קבוצה מאוד מאושרת שבחרה בו.

אנדים הגנתיים:

1. צ'ייס יאנג – אוהיו סטייט
2. קלבון צ'ייסון – LSU
3. איי. ג'יי אפנסה – איווה
4. ייטור גרוס מטוס – פן סטייט
5. טרל לואיס – אלבאמה
6. קרטיס וויבר – בויסי סטייט
7. ג'וש אושה – מישגן
8. ג'וליאן אוקוורה – נוטר דם
9. ג'ונתן גרינארד – פלורידה
10. ג'ברי זוניגה – פלורידה

גבירותי ורבותי, קבלו את השחקן האיכותי ביותר בדראפט הקרוב, צ'ייס יאנג. לפי רוב ההערכות, יאנג ייבחר כשחקן הראשון שאינו קווטרבק, אחרי שהטיל חיתתו בקולג'ים בתור פאס ראשר כוחני ואתלטי. עמדת האנדים ההגנתיים מלאת כשרון השנה, ושמונת הראשונים ייבחרו כבר ביומיים הראשונים לדראפט.

סליפר: טרוויס גיפסון (טולסה) – הוא מגיע מקולג' קטן יחסית ועדיין נמצא בשלבי הלמידה של התפקיד, אבל יש לו צעד ראשון קטלני והוא בנוי כמו מקרר. אם יהיה מאמן שיידע להוציא ממנו את הפוטנציאל שבו הקבוצה שלו תרוויח.

ליינבקרים:

1. אייזיה סימונס – קלמסון
2. פאטריק קווין – LSU
3. קנת' מוריי – אוקלהומה
4. זאק בואן – וויסקונסין
5. מאליק האריסון – אוהיו סטייט
6. אקים דיוויס גיית'ר – אפליישיאן סטייט
7. טרוי דיי – אורגון
8. ג'ורדין ברוקס – טקסס טק
9. לוגן ווילסון – וואומינג
10. ווילי גיי גוניור – מיסיסיפי סטייט

אחרי ששיחק בעונה החולפת בחמישה תפקידים שונים בהגנה, סימונס הוא קרוב לוודאי השחקן הרב גוני ביותר בדראפט הקרוב ואולי הליינבקר השלם ביותר מאז בראיין אורלכר. סימונס ייבחר גבוה מאוד, אבל גם שלושת השחקנים הבאים בתור ייבחרו כבר בסיבוב הראשון, מה שהופך את העמדה לאחת העמוקות בדראפט הקרוב.

סליפר: פרנסיס ברנרד (יוטה) – הוא כנראה יבחר מאוחר מאוד (אם בכלל), אבל הקבוצה שתיקח אותו יכולה להרוויח בגדול. הוא התחיל את הקריירה כרץ לא רע בכלל ורק לקראת סיומה עבר לעמדה הנוכחית. הוא עדיין לא שולט באחת העמדות הקשות במשחק, אבל האתלטיות והאינסטינקטים מעוררים הרבה עניין.

קורנרבקים:

1. ג'פרי אוקודה – אוהיו סטייט
2. סי ג'יי הנדרסון – פלורידה
3. קריסטיאן פולטון – LSU
4. טרבון דיגס – אלבמה
5. איי ג'יי טרל – קלמזון
6. ג'ף גלדני – TCU
7. דיימון ארנט – אוהיו סטייט
8. ג'יילון ג'ונסון – יוטה
9. ברייס הול – וירג'יניה
10. טרוי פרייד – נוטרדאם

אפשר להגיד שמדובר בעמדה הכי מאוזנת בדראפט הקרוב, כאשר יהיה ניתן למצוא שחקנים איכותיים בכל אחד משלבי הדראפט, שיתאימו לדרישות השונות של הקבוצות. אוקודה ייבחר בחמש הבחירות הראשונות, אבל יהיה ניתן למצוא שחקנים פותחים גם בסיבוב השלישי (הול, פרייד).

סליפר: אלייזה ריילי (ארמי) – לא בטוח שהוא ייבחר בדראפט, אבל מדובר בשחקן מעניין מאוד שבהחלט יכול להשיג מקום בסגל הסופי של אחת מקבוצות הליגה, בעיקר אם יבחרו להשתמש בו כניקל בק.

סייפטים:

1. קסביאר מק'קיני – אלבאמה
2. גרנט דלפיט – LSU
3. אנטוני ווינפילד ג'וניור – מינסוטה
4. קייל דאגר – לנויר ריין (דוויזיה II)
5. אשטין דיוויס – קליפורניה
6. ג'רמי צ'ין – דרום אילינוי
7. טרל בורג'ס – יוטה
8. ג'וליאן בלקמון – יוטה
9. ברנדון ג'ונס – טקסס
10. ג'יי אר ריד – ג'ורג'יה

בדראפט הקרוב לא תמצאו כוכבים בעמדת הסייפטי, אבל עומק לא חסר. מק'קיני ואולי דלפיט ייבחרו בסיבוב הראשון, ומעבר לכך קשה לנבא מי ייבחר, ובאיזה מיקום. עם זאת, קבוצות יצליחו למצוא שחקנים משמעותיים גם בסיבובים המאוחרים (בדומה לרצים), ומדובר באחת העמדות העמוקות בדראפט, גם אם הקצפת לא איכותית במיוחד.

סליפר: קני רובינסון (XFL) – בדומה למהלכים שאנחנו מתחילים לראות ב-NBA, רובינסון הרגיש שהקולג' לא מתאים לו ובחר לשחק שנה של פוטבול מקצועני. אומנם העונה שלו נקטעה באמצע, אבל הוא הוכיח שהוא סייפטי איכותי שיכול לשחק ב-NFL. חבל שהוא האחרון שיוכל לבחור בדרך הזאת.

עמדות מיוחדות

בועטים:

1. רודריגו בלקנשיפ – ג'ורג'יה
2. דומיניק אברל – יוטה
3. ג'יי ג'יי מולסון – UCLA
4. קופר רות' – וויומינג
5. טיילר בס – ג'ורג'יה סאות'רן

פאנטרים

1. ברנדן מאן – טקסס איי אנד אם
2. מייקל טורק – אריזונה סטייט
3. ג'וסף צ'רלטון – דרום קרוליינה
4. אלכס פצ'ין – באקנל
5. טומי טאוסנד – פלורידה

לא מדובר בשנה איכותית במיוחד בעמדות הבועטים, אך בלקנשיפ, שעשה לעצמו שם בתקופת המכללות, ומאן ייבחרו גבוה יחסית.

לונג סנאפרים:

1. סטיבן ווירטיל – אייווה סטייט
2. ג'ון שאנון – נוטרדאם
3. בלייק פרגוסון – LSU
4. ליאם מק'קולו – אוהיו סטייט
5. רקס סנהרה – מערב וירג'יניה.

אין כוכבים השנה שעשויים להיבחר בדראפט, אך ווירטל (ששני האחים שלו כבר שיחקו בליגה) ושאנון (נבחר לשחקן הטוב בעמדה במכללות) עשויים לתפוס מקום בסגל המורחב.

מחזירי בעיטות/ כישרונות מיוחדים:

1. לין בואדן – קנטאקי (WR/RB/KR/QB)
2. אנטוני גיבסון – ממפיס (RB/WR)
3. מלקולם פרי – חיל הים (WR/RB/KR/QB)
4. ג'ו ריד – וירג'יניה (WR/KR)
5. ג'ייסון האנטלי – ניו מקסיקו סטייט (RB/KR)

הגענו לחלק הכיפי של הסקירה. שחקנים שכולנו נאהב לאהוב לא משנה איזו קבוצה תבחר בהם. השלושה הראשונים יכולים להיות שחקני גאג'ט (ע"ע טייריק היל או קורדרל פטרסון) בעוד השניים האחרונים ייבחרו גבוה יותר מאשר היו נבחרים בעמדות הרגילות שלהם, בשל הכישורים הנוספים.