היי, באם חוזר ל-4 (?) או 5 (וגם דראגיץ'?) והולכים על אליפות! – אבחנות, הבחנות, ותצפיות / מנחם לס

1.נכנסתי למקלחת, שפכתי על הראש מים קרים, והחלטתי לא לבצע את "ההחלטה המקברית של השנה" ולא להעתיק ולהטמיע כאן איזה 150 תגובות מפוסט הפריוויו של מידן – כולל שמות – כי אני לא נמצא כאן להעליב, להשפיל, להשמיץ, להכלים, ללעוג, לבייש, ולדרוך על אף אחד מהמגיבים, שלא סתם העליבו את מיאמי היט. הם העליבו את כל הקבוצות שאי-פעם שיחקו פצועות, עייפות, אחרי שלמעשה הגיעו לשיאן לפני שהסידרה עם הלייקרס בכלל התחילה כשהם משאירים את כל מה שהיה להם נגד הסלטיקס. אז אתם יודעים מי אתם. עשו את חשבון הנפש כל אחד לעצמו, וקבלו מתנה ממני: לולב גדול ועבה ישר אל תוך העכוז שלכם.

2. מה שקרה הלילה היה ששחקן כדורסל שאימו אמרה לו בגיל 12 –

"I DON'T LIKE YOU. LEAVE MY HOUSE AND GO"

עזב את הבית, מצא דרך לחיות, וחזר הלילה לנצח את לברון, AD, והלייקרס.

הוא עזב את הבית בגיל 12. היה הומלס. התגורר פה והתגורר שם. גנב אוכל למחייתו, ולפעמים מצא עבודות כעוזר עבור 0.50 סנט לשעה. הוא ידע שהוא חייב ללכת לבית ספר. כמה שנים הסתדר למעשה כילד הומלס, עד שבתיכון הוא התחבר עם שחקן קבוצה לבן שהזמין אותו פעם לביתו, והוריו כל כל התפעלו מג'ימי באטלר שהם הזמינו אותו לגור בביתם. השאר הוא הסטוריה. כתבתי על כך באריכות, ומי שמעוניין לתרגם את סיפור חייו אחרי שמיאמי תזכה באליפות ה-NBA 2-4 או 3-4 כפי שנבאתי, העונה תסתיים, ונתחיל עם תרגומי ספורי ספורט – שיכתוב לי בתגובות שהוא מעוניין.

אז הג'ימי באטלר הזה עלה הלילה על הפארקט עם החלטה שהוא לא מפסיד ללייקרס, אפילו אם יצטרך לשחק לבדו – דבר שעשה גם עשה בחלקי משחק רבים.

זה לא היה המשחק הגדול אי-פעם כמובן. אבל היה זה משחק שבקלות יכול להיכנס לרשימת המשחקים האמיצים, וה-GUTSY ביותר אי-פעם. את הפרטים ומה שהוא עשה תקראו אצל רועי, מסקר המשחק.

אני אומר רק שהיה זה אחד המשחקים האמיצים ביותר ששוחק ע"י שחקן, שגדולתו היא משחקו המכוער. כבר כתבתי בבלוג החי שאין ספק שבאטלר הוא השחקן הטוב ביותר בין השחקנים המשחקים את המשחק המכוער ביותר, ומשחקו הוא המכוער הביותר בין השחקנים הטובים ביותר.

ג'ימי לא שם רבע קצוץ שרוב מנקודותיו באות אחרי רמיסה, התנגשות, ריסוק, הבקעה, וזעזוע. היי, זה 2 נקודות אפילו שהן נקלעות ע"י מכבש או בולדוזר. הוא לא ריחף, הוא לא דינקק, הוא לא טס, והוא לא טאטע. הוא פשוט הכריח את הכדור להיכנס אם זה היה נגד לברון, AD, או KCP. כשלא יכול היה להכריח את כניסתו, או שידע שהג'אמפ שלו ייחסם ע"י גבוהים ממנו, הוא פשוט ניתר אחורה וקבר אותה שוב ושוב ושוב, באחוזים מצויינים.

זה לא היה משחק על מה שלמיאמי היט לא היה – באם אדבאיו וגורן דראגיץ' יושבים באזרחי (למעשה באם ישב עם תלבושת המשחק כאילו הוא מוכן להיכנס כל רגע שייקרא, אבל זה היה רק להטעות את האוייב). זה היה משחק של מה שכן היה לה: IRREPRESSIBLE FORCE שנקרא ג'ימי באטלר שסחף אחריו ילדים בני 19 (טיילר הירו וקנדריק נאן), וצעיר ששיחק במכללה בדיביזיה III לפני שבשנת הג'וניור מישיגן מצאה אותו, והוא לא נבחר אפילו בדראפט לקרב של חייהם, כשהוא לא נותן להם כל צ'אנס להפסיד. טרופו ניכנס בכולם, ומיאמי ניצחה וצמצמה ל-2-1.

3. קצת קשה להאמין שהטריפל-דאבל הזה של ג'ימי באטלר היה הראשון בקריירה שלו בפלייאוף, אבל הלילה הוא עשה זאת כשלברון ניסה וניסה, אך לא יכול היה TO KEEP PACE עם הכוכב הגדול של המשחק. אחרי המשחק נאמר לו שזה היה טריפל דאבל נפלא, הראשון בקריירה בפלייאוף. הוא חייך לעבר המראיין והגיב: "אולי לא תאמין לי שהטריפל דאבל לא משחק אצלי. כל מה שאני רוצה זה לנצח".

4. רגע, אני פיתחתי עבור מיאמי היט שיטת הגנה שלמה רק כדי לעצור את אנטוני דייויס? אנטוני דייויס, לצערי, לעולם לא יגיע לרמת הגדולים ביותר. הוא לא יהיה ביל ראסל, קרים עבדול ג'אבר, חאכים, או שאקיל. למה? הרי יש לו את כל היכולות!!!

אולי יש לו את כל היכולות, אבל חסר לו דבר אחד הנקרא "רצון". רגע, אולי יש לו רצון, אבל 'רצון' לא עוזר כשאתה שחקן רך, לא ניכנס לקרבות תחת הסל, לא לוקח ריבאונדים, ולעתים נראה לא יותר משחקן חולם על הפארקט.

ברור שהיה לו 'FOUL TROUBLE. את הרביעי תקע לו מאיירס ליאונרד בתחילת הרבע השני, ופרנק ווגל הוציא אותו מהמשחק. כשניכנס זה היה הכבר מאוחר. עוד משחק גרוע לסנטר הגדול הזה שהופך מאסל לבאסל תוך 48 שעות וחוזר חלילה.

מה שאני לא מבין עם המאמנים האלה זה אז מה אם היו לו 4 פאולים. זאת סידרת הגמר. תן לכוכב שלך לשחק. אם יעשה פאול חמישי, ואח"כ פאול ששי, אז יעשה. אולי הוא לא יעשה? מדברים כאן על סופר-סטאר שיושב בחוץ ומסתכל על חצי המשחק מהספסל. זה פשע ממש.

5. אני לא יודע. אני לא בטוח. אני לא בבועה. אבל עיתונאים ממיאמי הראלד ופורט לודרדייל סנטינל נמצאים שם. הם כתבו הלילה בעיתוניהם שיש מצב שבאם חוזר למשחק הרביעי, "ומסתבר שפציעתו של גורן דראגיץ' אינה חמורה כפי שחשבו. יש סיכוי שגורן דראגיץ' יחזור אף הוא – תלוי כמה ימים הסדרה תימשך". אני רק מדווח מה שכתבים של עיתוני מיאמי מדווחים.

6. היום סוף סוף קלטתי כיצד מיאמי מגינה. היא מגינה אזורית-אישית!

לקשיש הכותב לכם ישנה עין חדה לכדורסל. למעשה לכל ספורט. זה כנראה הכשרון היחיד שהעניק לי הקב"ה. כבר במשחק הראשון נגד הלייקרס לא הבנתי כיצד מיאמי משחקת הגנה אזורית, ולפתע האזורית משתנה לאישית. כתבתי ושאלתי בבלוג החי: "כיצד לעזאזל הם עושים זאת? הבאה פקודה מהמאמן? וכיצד הפקודה מגיעה לאוזני השחקנים ולא לאוזני הלייקרס?

בתחילת המשחק היום חשבתי שאני טועה, ואולי מיאמי משחקת את ה-"אזורית הנעה", השיטה שיצא איתה מאמן צפון קרולינה פרנק מגווייר (לפני דין סמית'), שהיא אזורית 3-2 , או 2-2-1, כשהקו הקדמי של האזורית נע ימינה או שמאלה, יחד עם הקבוצה המתקיפה, ואז השומרים האחוריים גם 'נעים' כשהשומר צמהצד הנגדי לצד 'בהנע' עובר קדימה. בהזדמנות אשרטט ואסביר.

רק הלילה הסתבר לי שטעיתי, וסוף-סוף קלטתי את האזורית של מיאמי שהופכת בצ'יק לאישית: שימו לב במשחק הבא: ההגנה היא אשכרה אזורית 2-2-1, והם נעים אזורית יחד עם מהלך המסירות, ימינה ושמאלה. אבל ברגע שבמקום מסירה אחד מהגארדים של הלייקרס מתחיל לכדרר לכניסה, השומר שלו לא נותן לו להיכנס והופך למגן אישי שלו. ז"א שהמגן נשאר עם הפורץ, וזה נותן מיד את הסימן לשאר שחקני מיאמי לקחת את השחקן שלידם אישית, וככה זה ממשיך עד הסל, או ההחטאה. אין כל 'קריאה' מספואלסטרה. הכל נעשה אוטומטי: ברגע שהשחקן שבאזור שלך מתחיל לחדור לסל עם כדור או ללא כדור, השומר האזורי שלו נשאר איתו, ואז הארבעה הנותרים הופכים את שמירתם האזורית לאישית.

7. אני חייב להקדיש כמה מילים לטיילר הירו ולדנקן רובינסון. הראשון רוקי, השני כמעט רוקי, והגיע מדיביזיה III, ולא ניבחר בדראפט. הירו בן 20, ורובינסון בן 24. שניהם נראים יותר יורמים מהממושקף ההוא מירושלים. אתם יודעים, חגי באום הירושלמי שהיה פעם באתר לפני איזה 10 או 12 שנה, וכינינו אותו 'ממושקפי'.

שני הלבנים היורמים האלה הם 'גיימרים' מהכיתה העליונה.

הם נעים ללא הפסק, הם יוצרים מיס-מצ'ים (במיוחד רובינסון הגבוה), ושניהם קלעי שלשות מהטובים ב-NBA. מה שטיילר הירו ודנקן רובינסון עושים לא רק בסידרת הפלייאוף הראשונה הזאת, אלא בסדרת הגמר הראשונה בחייהם – הוא מעל ומעבר. הם לא מג'יק ג'ונסון, הרוקי, בגמר נגד הסיקסרס, אבל למרות החמצותיהם מהשלוש, הם ממשיכים לזרוק, וחייבים כאן לציין את אריק ספואלסטרה שמכיר בהם וביכולתם, מעלה אותם בחמישייה הראשונה, ומסיים את המשחקים איתם. הם היו עולים בחמישייה אפילו אם באם וגורן היו עולים. הם שחקני חמישייה של מההיט, והם העתיד. אני מחכה רק ללילה בו הקליעה שלהם תחזור, ואז תראו הצגה!

8. אני לא מבין מה עושה דני גרין בחמישייה. אני גם לא מבין מה עושה KCP בחמישייה של הלייקרס. ווגל מתחיל עם שניהם, ומיאמי מיד פותחת הפרש של 8, 9 נקודות. אני לא סופר. דני גרין היה שוב 0 מ-6 ל-2 נק', ו- 15- ב +-. יחד איתו עולה KCP שהיה 1 מ-5 ב-29 דקות משחק ל-5 נק', ו-+- NET של 26- הגרוע מכולם. זה כאילו לתת למיאמי 10-12 נקודות 'פור'. מצידי? שימשיך לעשות זאת.

9. מנגד ישנם לו שני קנונים – קייל קוזמה עם 6 מ-13 ו-4 מ-8 ל-19 נק', ומרקיף מוריס עם 6 מ-13 ו-5 מ-11 מאחורי הקשת. שניהם בNET של פלוס גדול. אני בכוונה לא מסמן את "8" ו-"9" בפונט שחור וגדול כדי שאף ישראלי מלוס אנג'לס (ויש שם ברוך השם כמה עשרות אלפים כולל גל שור) לא יגלה חס וחלילה מה הדוק מ'יזרעאל' מציע לו לעשות.

(איך המאמנים המרובעים האלה לא מבינים שזה גמר ה-NBA? אני הייתי מעלה את קוזמה ומוריס עם 35 דקות למשחק לאיש, ומנצח את ההיט על 20 לפחות).

10. זה באמת משני, אבל משגע לי את השכל. ספו מעלה את מאיירס ליאונרד בחמישייה. הוא שיחק 7 דקות ברבע הראשון, קלע 2 מ-2, היה 7+ ויצא. ספו העלה אותו במחצית השנייה. הוא שיחק עוד 6 דקות, היה 1 מ-1, וה-NET שלו עלה ל-13+. הוא פייטר. הוא מלהיב. הוא חזק. בבלוג החי כתבתי אחרי ה-6 דקות שלו ב'שלישי' כשההיט שוב ברחו קדימה שזהו, מאיירס לא ישחק יותר.

קייל אוליניק היה טוב מאד. הוא קלע 5 מ-9, 3 מ-5 מה-3 ל-17 נק' עם 7 אס' ו-7 ריב', והיה מבצר תחת הסל.

כל מה שאני מנסה למסור לספו שלא ישכח זאת אם הלייקרס עולים עם AD, דווייט האוארד, ולברון, ולשלושתם הולך יום. הוא חייב להתאמן מחר ובכל הזדמנות עם כמה דקות של שני הגבוהים יחד. ואם באם חוזר, להתאמן אפילו עם כל השלושה יחד. יהיו דקות בסדרה שזאת תהיה מחובה.

11.לברון הבנזונה. יורד מהפארקט לפני סיום המשחק. לפני התחלת הסדרה הוא מהלל את מיאמי היט ושנותיו בה. והלילה הוא לא מוכן אפילו להיות על הפארקט ולתת לה מינימום של כבוד, אחרי שמיאמי הוציאה את נשמתה ובקבוצה חסרה ניצחה את הלייקרס? זה לברון עבורכם.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 115 תגובות

  1. אחלה פוסט תודה רבה מנחם.
    .
    בנוגע לדני גרין – בעונות האחרונות שלו אצלנו הוא התחיל להחמיץ כמו משוגע, והיו שמועות שיש לו איזו בעיה בעיניים. ממרחק הזמן, אני חושב שהתיאוריה הזו נשמעת הגיונית.
    .
    גם כי פופ ויתר עליו בטרייד על קוואי (למרות שהיה שחקן חשוב, מנוסה, מועיל, והסתדר מצוין עם כולם), וגם כי היו לו סטרצ'ים יפים של קליעה, גם בטורונטו וגם בלייקרס, אז לא שהוא "שכח לגמרי" לקלוע.
    .
    יכול להיות שהבעיה הזו באה והולכת, מחריפה ומשתפרת, אולי גם כתלות בטיפול הרפואי, והיא זו שגורמת לרכבת ההרים הזו?

  2. תודה. תמיד נהנה לקרוא את הניתוחים שלך.
    לגבי איזורית שהופכת לאישית – זו הגנה שמשתמשים בה באירופה כבר הרבה שנים בגרסאות שונות.

    1. דיוויד בלאט למשל השתמש בה בהזדמנויות שונות במכבי. הגנה שדורשת מהשחקנים תיאום רב ויש לה פוטנציאל להקשות ולבלבל מאוד את היריבה

  3. וואווו
    איזה משחק באטלר נתן.
    לא ראיתי כזה כבר הרבה מאוד זמן.
    הלם.
    למרות שקוזמה ומוריס היו חמים אש על גבול הרתיחה, מיאמי פירקו את ל.א לאורך כל המשחק.
    מהרגע הראשון עד האחרון.
    זה היה כל כך בולט שגם של.א הישוו ברבע האחרון, התחושה הייתה שמיאמי יעשו עוד בריחה.
    לאור המשחק המזעזע של דיוויס לברון קיבל הזדמנות לקחת את הFMVP ופספס איתה בענק.
    הוא לא עמד בלחץ של המאני טיים וזה אחרי שהוא פתח את הרבע הרביעי ככל יכול ועשה פשוט הכל מדהים עד השיוויון.
    לברון איבד ונלחץ והחטיא שלשות שיכלו לסדר לל.א את המשחק.
    לא התמודד כמגן עם באטלר שעשה ממנו צחוק כמתקיף.
    אכזב בענק!
    אני מאמין שלא משנה מה יהיה ומי ישחק הסדרה תיגמר כאשר ל.א ינצחו בשני המשחקים הקרובים.
    כם יבואו יותר מפוקסים וחדים, לא יאבדו כל כך הרבה וישמרו הרבה הרבה יותר טוב מהלילה.
    את זה נדע מחרתיים.
    בינתיים, באסה על לברון שהיה מסריח במאני טיים, מה שארגן יום נעים וכיפי לכל האשכים…

  4. מנחמנו
    גיל 83 עושה אתך חסד
    המשפט למטה עושה את המעורב
    "עשו את חשבון הנפש כל אחד לעצמו, וקבלו מתנה ממני: לולב גדול ועבה ישר אל תוך העכוז שלכם."
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, אל תשתנה!

        1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
          הפרוקטולוג באיייי הידיעה זה זה דה שוט שלנו שיש לו כמה לולבים.
          🙂

            1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
              גדול, בעיקר הקטע הסמולני, אבל מה מצחיק בסרטון?
              🙂

            2. גדול טמיר, תחזו תחזור…
              רזיאל – כשאבא של ג'ורג'י בוי (המקורי, לא זה של הקליפרס) נפל – הוא התיישב על פסל פוזילי של ג'רי סיינפלד וזה נתקע לו איפה שהשמש לא זורחת
              חחחחחחחח

            3. איך אפשר להסביר מה מצחיק ב"תרגיע".. או שזה קורע או שזה לא הסגנון שלך

            4. אוקיי התכוונת לסיינפלד.. לא משנה

            5. התחפשתי למישהו פה אבל אתם יותר מדיי רציניים לפעמים שאני מתפוצץ מצחוק.
              חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
              אלוהים ישמור, כמעט חטפתי התקף לב…….

            6. אור – לארי דיוויד זה סיינפלד למתקדמים. משהו כמו סיינפלד לפני העריכה. בשר נא. הכי מצחיק בעולם.

            7. הבנתי רזי! גדול. יצאתי סטייק

            8. אני מסכים, סיינפלד בלי הרעש מסביב והקריצה למיינסטרים

            9. אחשלו כולנו יוצאים סטייקים כשהפוקוס בורח.
              שקיעה היום ב 6:20 ואני שואל אם להסתכן בקבל דווח של 500 שח או לנסוע ישר הביתה?

            10. מה שאמור להצחיק שם זה קודם כל התגובה של ג'רי סטילר, שהוא נכס תרבותי, וגם הרנדומליות המפתיעה של המקרה.
              עכשיו תורך, דוקטור נייטרלי עומד בקצה ומגנה את הקיצוניים משני הצדדים.

            11. אין כמו 'סיינפלד'…

            12. איזה קיצוני? קיצוני ימני או קיצוני שמאלי? אני בכלל חלוץ מרכזי.

            1. ככה אני יודע שמידן ענה ולא מאמי.
              מאמי היה אומר אח שדוחף אצבע….

  5. מנחם אני מתפלא עליך. אתה שגדלת שנים עם רד הולצמן מהניקס צריך לדעת שלא משאירים על הפרקט שחקן עם 4 או 5 פאולים כי הוא כבר לא שומר באותה אינטנסיביות כמו שחקן ללא בעיית עבירות. זאת הייתה התאוריה של הולצמן ואצלו כמעט אף שחקן לא יצא ב 6 עבירות.

  6. מץ' אפ זון זו לא הגנה חדשה כמו שכבר רשמו פה זו איזורית שהופכת לאישית ואלה מביננו שעקבו אחרי מכבי בשנותיו של בלאט גם בתור עוזר מאמן בתחילת שנות ה2000 כבר מכירים אותה ובנוסף הזכירו אותה גם בשידור וזו לא הפעם הראשונה.
    באנגלית הם פשוט קוראים לה zone defense.
    לגבי קוזמה, לא קיבלת את הממו מ e.a sport הוא הודיע בפרוש שכשהוא פוגע הלייקרס בבעיה אז מה אתה ממליץ לתת לו לשחק יותר.
    ולגבי לאונרד כבר רשמתי לך בבלוג החי הוא בעיקר על המגרש כשהווארד על המגרש אחרת אין לו יותר מדי מה לחפש שם ובטח ביום שבו אולינק היה טוב.
    חוץ מזה אתה יודע שכשהוא במגרש רמת העידוד מהספסל יורדת פלאים אז צריך קצת לאזן

  7. הימרתי בהרבה זהירות שההיט יינצחו הערב.חשבתי שזה ייקרה דרך מאמץ קבוצתי בהגנה שיאט קצת את AD ואת לברון (לא חשבתי על אפשרות של בעית עבירות מוקדמת). וחשבתי שתהיה הפצצת שלשות בהתקפה. היו שלשות, אבל ממש לא ציפיתי שבאטלר יעשה עליהם לברון ג'יימס. מפתיע לגמרי.
    שלברון ייתקשר אלינו בג"ס לברר איך מנצחים גם אם מישהו עושה לך לברון.
    *
    דייויס הואט ושיחק פחות אבל עדיין הרבה מההיילייט ריל שלו מהגמר יהיה מהמשחק הזה. הוא שחקן מפלצתי.
    *
    לגבי מקומו בין הגדולים, אם הוא לא מצליח להיכנס לרשימת הסנטרים הגדולים שלך, מה לגבי רשימת הפאואר פורוורדים? חושב שיותר פנוי שם. אין שם ראסל, צ'מברליין וקארים…
    *
    לברון פירגן לבאטלר בראיון לאחר המשחק. אז ירד לפני שנגמר… לא נורא. הוא עדיין לא אייזיה תומאס.

  8. הרבה נחת ב-24 שעות האחרונות – אחרי שהרד-שייט חטפו שביעיה מוילה , גם השיקוץ ירד מנוצח.
    ועם זאת, לצערי אני לא משנה את התחזית המוקדמת – סוויפ ג'נטלמני, עם או בלי באם.

    1. לא כל 4-1 זה סוויפ ג'נטלמני.
      בדר"כ זה מתאר מצב של 3-0 עם עליונות ברורה של אחת הקבוצות ובמקום להשחיל לה 4-0 היא מאפשרת לה לקחת משחק אחד לפני שהיא רומסת אותה במשחק שלאחריו.
      מיאמי לא שם.

      1. אין דבר כזה ״מאפשרת״. אף קבוצה לא מפסידה בכוונה משחק בגמר הNBA, או עולה שלא במטרה לנצח, או מעמידה לא את הסגל החזק ביותר שזמין לה למשחק.

    1. מודה שגם אני פחות מתעניין בסדרה הזו, אבל הניתוח של "זה בגלל הדעות הפוליטיות של לברון" זה ברמת המביך. מי שכתב פשוט חי בסרט.

    2. אני הייתי נותן 3 סיבות:
      1. הליגה מעורבת פוליטית לטובת אחד הצדדים, וזה במקרה הצד שיש לו פחות טלוויזיות (וגם הצד שהפסיד בבחירות הקודמות).
      2. גולדן סטייט הביאה הרבה רייטינג.
      3. לברון מוריד להרבה אנשים.

      1. אם אנשים שונאים את לברון אז זה דווקא מעלה רייטינג. אין על רשע מפחיד כדי להגביר את הרייטינג. תדמיין את דארת' ויידר בתור "סתם בחור שלא מסכים עם הג'דיים".
        *
        בעיני הסיבות העיקריות הן:
        1. עבר הרבה מאוד זמן מסוף העונה לגמר. זה הרחיק מאוד את הליגה מבחינת אוהדי קבוצות שלא נכנסו בכלל לבועה. מאחר והשנים האחרונות היו הרבה "קליבלנד מול גולדן סטייט" כנראה שזה די הרבה אנשים.
        2. לא קיבלנו יאניס, לא קיבלנו קוואי מול לברון, הארדן וראס מול לברון היו אכזבה, ואם כבר דנבר אז הם לא הצליחו לעשות את הקאמבק המפואר שלהם… כאן יש ויכוחים על הכשרון של כל שחקן אבל זה מה שמביא רייטינג.
        3. כשזה עוד היה פלייאוף, זה היה אחלה שואו. עכשיו מדובר על כמה מיליונרים שמשחקים על מי יהיה אלוף במגרש ספורט – בזמן שרוב העולם תקוע בבית.
        4. מי שיכריע את האליפות בשביל הלייקרס זה ספורטאי שכל הזמן נמצא בגמר, עוד מישהו שעשה שביתה איטלקית כדי להצטרף אליו ועוד חבורה של שחקנים "זקנים ומנוסים שכבר היו שם". אין כאן סיפור עליית גיבור, לפחות מהצד של הפייבוריטית הברורה.
        5. גם הבחירות בארה"ב הגיעו לפלייאוף.

        1. בישראל שונאים את לברון בתחום הכדורסל. בארה"ב שונאים אותו בתחום הפוליטיקה.
          בשנאה מקצועית אני רוצה לראות את השנוא מפסיד (גם אם זה לא הכי סביר…), אבל בשנאה פוליטית אני רוצה להתכחש לקיומו.

          1. לא מסכים לא לגבי עומק השנאה ולא לגבי סוגים של שנאה. גם הסדרה הזו היא לא רק "לברון ותשעה אלמונים על המגרש".

      2. אין לי כוח לכתוב מחדש, אז קבלו העתק הדבק מלפני יומיים:
        "לפי כתבה שקישרו אליה פה אתמול (https://www.sportsmediawatch.com/2020/10/nba-finals-ratings-record-low-audience-game-1/) כל ענפי הספורט ששודרו מחוץ "לתקופה" שלהם חטפו מכה רצינית באחוזי הצפייה:
        הסטנלי קאפ ירד ב-61%, הקנטאקי דרבי ירד ב-43% לנתונים הנמוכים בהיסטוריה שלו, הסיבוב האחרון של ה-US Open בגולף ירד ב-56%, האינדי 500 ניצל עם ירידה של רק 32%. המשותף ביניהם הוא שכולם אירועים של מאי ויוני שנדחקו לאוגוסט וספטמבר. לא כולם הם "WWE" או תמכו בתנועה נגד גזענות או קשורים ללברון נגד הצעירים של מיאמי.
        בקרב גברים בגילאי 18-54, גמר ה-NBA עדיין היה התוכנית הכי נצפית מלבד ה-NFL.
        המשחק הראשון גם שודר מול שני משחקי ווילד קארד בבייסבול.
        כבר כתבתי על זה באריכות פעם – https://hoops.co.il/?p=177413, או בקיצור: האינטרנט הוא קומוניסט מלוכלך ולא כל התאגידים למדו עדיין איך מרוויחים ממנו (ומאיתנו דרכו) כסף. כמה נורא. מי ייתן והנט ניוטרליטי תתרסק אל רגליי סילבר הכובש."

        1. נו, אז זו בגדול הסיבה הראשונה שחשבתי עליה. חבל שלא השוותי עם עוד אירועים (אני בכלליות לא עוקב אחרי ענפי ספורט אמריקאים אחרים אז זה כנראה פחות זמין בראש).

          1. משהו כזה, כן. וגם מה שמיקי אמר.
            .
            ולא קשור – נחשפתי עכשיו לראשונה לאתר אאוטקיק שהתחיל את השרשור עכשיו וחיטטתי בו קצת. וואו, איזה אתר נוראי. מי ידע של-KKK יש זרוע ספורטיבית?

            1. לא העזרתי לחפור פנימה. רק מהכתבה הנחתי שיותר מידי זמן באתר ישים אותי על איזושהי רשימת מעקב של הFBI או משהו כזה.

            2. מוצדק.

    3. רק להבהיר, אני מתכוון רק לכותרת ולעובדות (של ירידת הרייטינג), שאני מניח שנכונות. (אין לי שמץ מה האתר הזה, ראיתי את זה באתר אחר).
      בכל מקרה אני חושב שיכול להיות שיש גם בעיה מקצועית בזה. הכדורסל לא היה מספיק סקסי ויפה בחלק מהסדרות.
      המזרח חביב,ומותח ולא משנה איך תגדירו את זה, אבל לא מהנה לצפייה.
      במערב הכדורסל של הלייקרס ושל הקליפרס שבלוני, יעיל, לא מהנה לצפייה.
      יוסטון עוד יותר מזעזע. דנבר תאמת מהנים (במיוחד מארי).
      רק מראה את הגדולה של הקרקס הנודד של גולדן סטייט, שהיו לא רק הכי טובים, אלא גם הכי מהנים לצפייה בליגה.

  9. תודה מנחם, עם חלק מהדברים אני מסכים.
    כתבתי בסיקור ומכניס את זה גם כאן.
    הסבר קצר על מה שקורה בסדרה הזאת, למי שלא רואה את זה, אם תרצו – מורה נבוכים.
    .
    באמצע הרבע השני של משחק 2 היו לאנתוני 30 נק' עם 16-14 מהשדה. לברון, שאז היו לו 19 נק' בלבד, הבין שזה עלול בקלות להתפתח למונסטר-גיים של דיוויס עם 45 נק' – מה שהיה מכניס אותו לפיגור שממנו ספק אם היה יכול לחזור – בקרב על ה-FMVP. חשוב לזכור שאנתוני הוביל עליו גם במשחק 1. אז לברון הגיב מהר. כי הוא ווינר!
    הוא ורונדו ייבשו את אנתוני וחיסלו לו את הסיכויים למונסטר-גיים שובר שוויון, וכך השאירו את הקרב על ה-FMVP פתוח. לברון ידע שיהיה לזה מחיר, כל העולם ראה את זה. מבטיח לכם ש-24 שחקנים ו-6 מאמנים של שתי הקבוצות ראו את זה.
    את המחיר ראינו במשחק 3. מי זוכר את אנתוני כל כך חלש בלייקרס? צל של עצמו. הסתבך בעבירות, לא חיפש את הסל. 13 מתוך 15 הנקודות שקלע אתמול (אולי אולי 11) נקלעו כשלברון היה בחוץ. אז, ברבע השלישי, הוא גם קצת התעורר. לא מספיק. הוא לא שכח ולא סלח.
    .
    לברון ווינר. השאיר את הקרב חי ופתוח. נכון, על הדרך הוא נתן למיאמי משחק, אבל זה מחיר ששווה לשלם (ותודה לבאטלר על ערב בלתי נשכח, איזה מיד ריננג' מאדר פאקר! ככה מנצחים משחקים). עכשיו יעשו איזו סולחה, מאורגנת או לא – כולם צריכים להבין שחייבים לרדת מהעץ. אז מה יהיה? לצערי – אם אתנבא באמת – ייצא הפוך! הרשע ופאני סטאף הפכו אותי ל-דה קרס. אז אחסוך מכם בשלב זה את הספויילר – ואולי אתן אותו מחר בפריוויו, כמו תמיד.
    בסלומון היל ננוחם.

    1. תראו מה צמח לנו פתאום,אשך!
      אתה ניזון מהרפש שמנחם לא יכול להתאפק ולזרוק לקהל שלו על לברון כל פוסט?
      עוד ניצחון של מיאמי ונזכה בך שוב, חסר כאן עוד הייטר

  10. מנחם תודה רבה
    1. חייב להחמיא לך דווקא על אוליניק באיזה שלב כתבת שהוא חייב לשחק יותר צחקו עלייך ואמרו לך מי זה אולניק ? אך מסתבר שזה עובד
    היום היה השני בטיבו במיאמי עם 17 ו 7 קטיפות
    זאת אחרי 9+24 משחק קודם

    2. אני כמובן שמח בניצחון מיאמי אך דווקא הוא מבהיר לי שאין לה סיכוי אלא אם כן הנס קורה והפצועים חוזרים
    שכן היום היה משחק ענק לפנתאון ממש לבאטלר בעוד דיוויס היה במשחקו הגרוע ביותר בוודאי בפליאוף העונה .

    3. באטלר שיחק אותה לאחר פליאוף מנומנם בו הוא ניגן כינור שני לבאם ואולי אף שלישי לדראגיץ הוא בא היום והראה שהוא יכול גם להוביל קבוצה לניצחון אפילו בגמר פליאוף.

    4. ועדיין חובת ההוכחה עליו …דובר כאן לא פעם שהוא לא עשה 25 נק שני משחקים רצופים בפליאוף ואם ידע לעשות זאת במשחק הבא ייתכן והוא עולה מדרגה .

    5. עדיין אחרי השמחה וההתלהבות זה נראה לי 1-4 בריבוע .

    ועדיין אנו עדיין משוכנע שאם מיאמי בהרכב מלא היא הייתה לוקחת את הסדירה הזו .

  11. טוב, היה ברור שמיאמי בבית תתן פייט יותר רציני ללייקרס. הלייקרס צריכים לקחת משחק חוץ אחד ולגמור עניין בבית.
    האמת שמאד משעשע לעיין בתגובות. במשחק הקודם הוסבר לי שלא משנה מי יעלה ואיזו טקטיקה ישחקו, הלייקרס יגמרו 4-0 כי זו סדרת הגמר הכי חד צדדית בעשורים האחרונים ושזה לא כוחות. אז מה עכשיו? איך הבנאדם אמור להתנהל ביום יום אם מבטיחים לו סוויפ ביום ראשון ובשני זה 2-1? דווקא בימים אלה שהעולם כמרקחה הבנאדם צריך משהו לסמוך עליו.

    1. יש מצב שאם באם חוזר למשחק 5, אז מיאמי מסוגלים לגנוב אותו בחוץ, ואז במשחק 6 להגן על הבית, ובמשחק 7 בחוץ הכל אפשרי.

    1. פוסט מצוין מדויק ומצחיק מנחם. נקודה 11 מדוייקת ביותר ועצבנה אותי אתמול כשראיתי את הביזיון שתי שניות לסיום. איזה מין כבוד יש (אין!) לקבוצה שלא יודעת להפסיד בכבוד ולא נשארת על הפרקט ומאלצת שחקני ספסל שלה שלא ראו שניית משחק לפשוט מדים ולעלות על הפרקט כדי להשלים חמישייה?? גועל נפש מזוקק והתנהגות נפסדת של קבוצה שאינה ראוייה להיות אלופה.
      מעבר לכך, למי ששם לב, היה יום מטורף מבחינה ספורטיבית:
      1. הפסדים בלתי נתפשים של יונייטד וליברפול, ואפשר להוסיף את לסטר
      2. הפסד ראשון של קיפצ'וגה במרתון גברים מזה 8 שנים
      3. אולי גם ההדחה של האלפ משמינית גמר הנשים ברולאן גארוס על ידי שחקנית שהובסה על ידה בשנה שעברה באותו הטורניר
      4. הניצחון של ההיט
      5. ואני חושב שהיו עוד דברים ששכחתי

  12. מסכים בעניין אוליניק – הוא הקשיחות שהייתה חסרה למיאמי. לאדבאיו עדיין אין את זה. יש שמועה שבאחת ההפסקות אוליניק ניגש לג'יימס ושאל אותו בשקט: "תגיד? איפה לאב?"

  13. אתמול כתבתי למישהו בווטסאפ שאם אנו ביום שוילה מביסה את ליברפול 2-7 לסטר המוליכה היוצאת מובסת בבית 3-0 בידי ווסטהאם טוטנהאם נקלעת לפיגור דקה 2 אצל היונייטד ומביסה 6-1 .
    ואלקמר מוליכה 0-4 אחרי חצי שעה ואז מקבלת גם פנדל מחטיאה אותו ומסיימת 4-4
    אז ביום שכזה מתאים למיאמי החסרה לנצח את ל.א

  14. ההפסדים של הלייקרס לאורך כל העונה זה משחקים קשים לצפייה. זה בדרך כלל לא התעלות של היריב, אלא משחק מאד חלש שלהם. אתמול דייויס היה הכי חלש שאני זוכר ממנו, התחיל את המשחק עם איבודים ועבירות בלבד. ברבע הרביעי לברון וכל הלייקרס היו מבולבלים, בעיקר ב 5 הדקות האחרונות. ובטוטאל 20 איבודים (10 ברבע הראשון), החטאות עונשין, מסירות החוצה פעם אחר פעם , בלבולים בהגנה שוב ושוב, נקווה שיחזרו לנורמלי במשחק הבא

  15. מסתבר שהשיקוץ לא כיבד את המעמד, יריביו וחברי קבוצתו וירד לחדר ההלבשה 10 ש' לפני הסיום.
    זה הניחוש שלי לגבי מה שיגיד כשיישאל על כך היום:
    .
    "כעסתי על עצמי שלמרות שנתתי משחק מצוין לא הצלחתי להביא לנו את הניצחון. אני שונא להפסיד, ולוקח את הפעמים הבודדות שזה קורה לי מאוד קשה. אני קשה עם עצמי במיוחד כי אני מנצח מטבעי."
    .
    ואז ייתן עקיצה על דייוויס ועל "כאלה שעדיין לא היו שם ולא יודעים מה צריך בשביל ללכת עד הסוף במעמדים האלה. אני כמנהיג של הקבוצה צריך לעשות עבודה יותר טובה בלהראות להם איך עושים זאת."

    1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
        שלי יותר גדול
        🙂

  16. צהריים טובים ותודה למנחם על עוד פוסט נפלא
    רק כדי לעשות צדק היסטורי עם מישהו שדי נשכח :
    את המץ' אפ זון הביא לארץ בתחילת שנות השבעים מאמן הנבחרת דאז אלברט חמו שראה את זה בליגת המכללות בעת השתלמות בארהב . ההגנה הזו בוצעה לראשונה על ידי הנבחרת באליפות אירופה בשנת 1973 והביאה לנבחרת מספר נצחונות מאד מפתיעים שהביאו אותה למקום השביעי המכובד למרות הרכב חסר והידיעות מהבית על פריצת
    מלחמת יום כיפור.מאז היא נכנסה לרפרטואר של כמעט כל המאמנים הישראליים . ההגנה הזאת מתאימה לסגל נמוך שמתמודד מול סגל עם יתרון גובה וכח,מה שאיפיין את הקבוצות הישראליות דאז שהיו מבוססות על ילידי הארץ,לפני עידן הגיורים.

    1. אני ב5 דק הראשונות ואמשיך עד הסוף, הם מדברים עכשיו על העבירות של דייויס. כמה מהם אתה טוען שלא היו? (או שיש אג'נדה ועוד לא הגעתי אליה)

    2. אגב, ראג'ה נגע בנקודה מאוד יפה שסוף סוף מראה טביעת אצבע של ספולסטרה:
      בחילופים על לברון, הירו ובעיקר רובינסון לקחו את לברון ואז ישר חזרו חזרה והחליפו עם באטלר. לברון היה צריך לעבוד הרבה יותר קשה על באטלר.

  17. באטלר במשחק שיכנס להיסטוריה, לא פחות. אנחנו נדבר על זה עוד שנים קדימה.
    אבל בגלל שבאטלר הוא נתון, אתמקד באוליניק: הוא ההבדל בין 3-0 ל2-1:
    הוא גבוה, מאסיבי, חזק, קולע, מוסר, מבין את תבנית המשחק (אפשר לשים לב שהוא כל הזמן בתזזית וכל הזמן מסתכל ומנסה להבין את המהלכים).
    הוא מצליח לאזן את היתרון של הלייקרס בריבאונד ואת הטיילת בצבע.
    כמה סלים הלייקרס קלעו היום בצבע? ואז בוא נוריד את השחקנים שהם לא לברון?
    יש מצב שעדיף למיאמי שדראגיץ יחזור לפני.
    .
    אני רוצה לגעת בעוד נקודה, אולי החשובה ביותר בסדרה בינתיים:
    כשבאם משחק, המגן שלו יודע שהזריקה לא תגיע מחוץ לצבע או מאחורי העונשין ולכן הוא לא יוצא אליו ומכווץ את ההגנה.
    במצב הזה באטלר במשחקים 1-2 נתקל בחומה בצורה בצבע והיה צריך להתפשר על מיד ריינג'.
    היום באטלר קלע את רוב הנקודות שלו קרוב מאוד לסל, חלק גדול אוד בלייאפ או דאנק. למה? כי הצבע היה פנוי.
    הווארד לא יכול לשמור על אוליניק בשלשות\הורדת כדור ובכלל אם אין למיאמי גבוה באיזור הצבע – אין להם סיבה להחזיק את הווארד.
    .
    למה הנקודה מתקשרת? לעובדה שסוף סוף אחרי 2 משחקי נפל למרות שבשני הם קלעו מצוין, מיאמי הצליחה לקלוע סלים קלים. לא רק את אלו של קראודר בחיתוכים אלא את הבידודים של באטלר, כאשר הלייקרס לא יכולים להביא אליו עזרה כאשר הירו-רובינסון-אוליניק בסביבה. את הקליעות הממש פנויות הם יקלעו.
    ברגע שמיאמי יכולה לקלוע סלים קלים, שזה משהו שתמיד הקבוצות של לברון וכוכבים בסדר הגודל שלו יכולים, הכל הופך להיות יותר קל. במשחק כמו של היום, שמורכב מריצות, בסוף המשחק כבר אין את אותה ריצה והמשחק מתחיל להיות PLAY BY PLAY, יותר עומד עם פיק אנד רול וחסימות אבל פחות משחק מעבר.
    .
    לכן, לסיכום: אם מיאמי תוכל להמשיך לפנות את הצבע של הלייקרס, לא רק שהיא תקלע בכמויות מהצבע אלא תקלע גם מה3 יותר טוב, בגלל שההגנה של הלייקרס תצטרך להתחיל לרוץ בין שחקנים, חסימות ועזרה.

    1. אגב, NO OFFENSE TO LEBRON, אבל היום כשבאטלר קיבל אותו לאורך רוב המהלכים (שהיה ניתן להחליף עליהם), בנוסף לשמירה של לברון על באטלר בכמה מהלכים (שלא מעט פעמים בסוף הסתיימה בחילוף בו באטלר מקבל שומר נמוך\חלש\טיפש יותר, ללברון לא היה את "ההילוך הנוסף".
      לא רק שהוא לא בא לשמור ולעשות פאולים כמו שהיה על מארי, הוא לא ככ הורגש אחרי שמיאמי ניטרלו את ההשפעה שלו בעזרת פיק אנד רולים חכמים.
      .
      מה שאני רוצה לומר זה שבאטלר עשה בדיוק לברון:
      1. הוא התעקש לקבל את הכדורים
      2. הוא התעקש לקבל את הנמוך\חלש\איטי בפיק אנד רול
      3. הוא התעקש להגיע לבלטה שהוא רוצה להגיע אליה
      4. הוא התעקש להשאר על המגרש גם כשהיה תשוש

      ולברון? הוא סיים עם שורה סטטיסטית מצוינת כרגיל, אבל זה נתון. זה נתון כי הוא כ"כ טוב וכי הכדור אצלו כל הזמן. הוא לא השתלט על המשחק לא בהתקפה ולא בהגנה.

  18. כתבתי לפני שהחלה הסידרה שמיאמי צריכה לפוצץ את דיוויס. הוא רכיכה.
    .
    דנקן רובינסון נראה רע בהתקפה לאורך כל המשחק. החטיא זריקות פנויות בסיטונאות. אבל הוא סיים +27. איך יתכן?
    .
    gravity. בעונה הבודדת שהוא משחק הוא יצר לעצמו שם. הליקרס לא מעיזים לעזוב אותו ולכן מכיון שהוא כל הזמן בתנועה עם השומר הצמוד הליקרס לא יכולים להביא את השומר שלו לעזרה וכך נשארים החודרים של מיאמי מול שומר בודד. מענין אם במשחק הבא ווגל ינחה את השחקנים לעזוב אותו.

      1. אני לא חושב שהוא מטופש. המדד הזה למעשה אומר , כשהוא חיובי – כשהאיש הזה במשחק קורים לקבוצה שלו דברים טובים. מה קורה, למה קורה , זה לא תמיד ברור. צריך לחפור. אני למשל חשבתי שדנקן היה גרוע והופתעתי מגובה המדד. +27 זה ענין של מה בכך במשחק שהסתיים ב הפרש של 12 נקודות.

    1. נגעת בנקודה שנהגתי להתווכח עליה בעבר בנוגע לראסל ווסטברוק – לא בהכרח מדד ה +- אלא יותר היוזמה וה"התקפה" במובן של לתקוף. אני אהבתי מאוד את רובינסון היום – הוא כל הזמן חיפש להתקיף, העיף כדורים, חדר, עשה הגנה (גרועה, אבל עשה). אם תסתכלו טוב תראו שבארבע זריקות הראשונות שלו עושים לו פאול קטן על המרפק בזמן הקליעה, בכל פעם, ורק פעם אחת נשרקה. הוא היה אומלל וזה שיבש אותו לגמרי – אבל הוא המשיך לשחק ולתקוף ולתת מאה אחוז. לא תמיד הבוקס-סקור מספר את הסיפור. לפעמים הוא לא מספר כלום ולפעמים – כמו היום (גם ביחס ללברון) – הוא מספר הפוך.
      אני מאוד אהבתי את רובינסון היום.
      .
      טולילה – ניתוח מצויין. אבל אתה פוחד להגיד אז אני אומר – אדבאיו קצת חונק את ההתקפה של מיאמי כי הוא תקוע בצבע ו"מרדים" את באטלר. אוליניק נהדר – זורם – חכם – ובעיקר רשע מרושע. לא פוחד להרביץ. מאוד מקווה שימשיכו להרביץ לדיוויס, הוא באמת עדיין לא הראה קשיחות. אולי יש לו, צריך לתת לו "הזדמנות" להראות.
      .
      ד"א לכל המצקצקים – גם דיוויס וגם לברון קיבלו הערב כמה דאבל טימים. איך זה קרה? הרי יש את חוקי היאקוזה? כי באיזורית – מסתבר – חוקי היאקוזה לא תופסים!

      1. אני מסכים שהיעדר הקליעה של באם מפריעה למיאמי בהרבה תבניות משחק.
        אבל בסופו של דבר, כמה משחקים כאלה יהיו לדייויס? כמה משחקים סופרסטאר יכול לחרב לקבוצה שלו בסדרה אחת? אלא אם הוא מתכוון לתת סדרה כמו של לברון ב2011, או דברים בסגנון.
        כאן בדיוק נכנס אדביו – אוליניק יכול לשמור על דייויס כל עוד הוא לא מוריד את הכדור לרצפה או נע הרבה. אוליניק די גמלוני, לא מספיק עדין כשצריך ולא יודע לווסת את הכח או הריצה שלו. אם דייויס הולך לחזור לעצמו – אדביו חייב להיות עליו.
        .
        וכאן נכנס רעיון שאולי כדי לספולסטרה לנסות: חמישיה של הירו, באטלר, רובינסון, באם ואוליניק. חמישיה של 5"6 במינימום שאולי תצליח לתת פייט ללייקרס בבורדים ולסתום את הצבע עם ידיים ארוכות וגופות כבדות.
        .
        מילה טובה מגיעה לאיגודלה על הגנה מצוינת על דייויס. למרות שגם עציץ היה שומר טוב על דייויס היום.

      2. רובינסון הזה אידיוט חושב הוא משחק בשכונה מגינים רצים אליו בטירוף קופצים באוויר גם והוא במקום לקפוץ עליהם עושה להם פייק ומוסר ובורח ממגע כאילו הוא בשכונה.
        אפילו אני התחלתי לבקש עבירות בזריקות ל3 על כל מכה שאני מקבל ליד בזריקה 😂😂

  19. אז הכנתי לשאדו ממו קטן…(יש אנשים שעובדים)…
    תבדוק את הירידה במספר הנקודות של קוזמה לעומת העונה הרגילה לפלאוף- ועוד יותר את הירידה באחוזים.

    כמו כן מוזמן לעבור על תגובות של חכמים ממני על קוזמה במהלך הפליאוף.
    בנו עליו כאולסטאר אחרי ימי לברון על יד דיוויס…

    1. אתה ממשיך עם השטויות "יש אנשים עובדים" 😂😂😂 מה נסגר בנאדם?
      מה הקשר בין מה שרשמת לטענה הראשונית שכשקוזמה קולע אז הלייקרס צריכים לדאוג?
      ציטוט:
      "כשקוזמה פוגע-
      הלייקרס בבעיה.
      מסוג השחקנים שכשהוא טוב השאר גרועים" – תגובה 21 בסיקור של המשחק
      התייסתי רק לזה וגם כתבתי לך בסך הכל שאתה מבלבל מתאם עם סיבתיות לא איזה משהו מיוחד.
      כלומר אם לעזור לך מעט בתרגום הדברים (כי נראה שאתה מתקשה) אז אפילו אם יתברר שהטענה נכונה אין זה אומר שאפשר למצוא קשר סיבתי בדיוק כמו עם נושא הנעליים שנהיה טרנד בבלוג.
      הלכת לאיבוד כנראה שהשתכרת מניחוחות המלך.
      תגיד לא הופעת פה פעם בשם אחר?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט