התאמה הגנתית – יוסטון / חיים

הרבה טוענים שההגנה הטובה ביותר בפלייאוף הנוכחי היא זו של יוסטון. זו טענה מהסוג שלא שמענו הרבה בשנים האחרונות, או בכלל מאז ימי האקים, אבל לפחות המשחק הראשון בסדרה נגד הלייקרס המשיך את אותה כיוון, ובעיקר הדקות הראשונות של הרבע האחרון אז הלייקרס לא הצליחו להפעיל בכלל את ההתקפה ויוסטון השיגו את הבריחה שהספיקה לניצחון.

את עקרונות היסוד של ההגנה של יוסטון, ובראשם החילופים האוטומטיים, אנחנו מכירים היטב מהשנים האחרונות, אבל דווקא נגד הלייקרס נראה שזה מתכון בטוח לכישלון. מצד אחד, ללייקרס יש את לברון ודיוויס שאמורים לנצל בקלות חילופים ומיס-מאצ'ים, ומצד שני, השחקנים האחרים של הלייקרס מאפשרים להמר בשמירות כפולות, ואפילו פורטלנד יצאו ככה עם ניצחון דרך ההגנה.

ההגנה של יוסטון מצליחה לשמור על העקרונות שלה ובכל זאת למנוע מדיוויס ולברון לנצל את המצב, כאשר שניהם קלעו פחות מהממוצע שלהם במשחק הראשון. ננסה לעקוב אחרי הדרך שבה הרוקטס עושים זאת עד כה.

נתחיל בעבודת הידיים של שחקני יוסטון שחוסמת נתיבי מסירה ומובילה להרבה חטיפות. המהלך הבא הוא בשלב מוקדם של המשחק ובו ניתן לזהות 3 מיס-מאצ'ים לטובת הלייקרס – לברון עם גורדון, דיוויס והכדור עם טאקר ומגי עם הארדן, כאשר ניתן לראות שהמטרה כאן היא מגי, וכולם מפנים לו את המקום.

עכשיו קולדוול-פופ מתחיל תנועה מצד לצד ומושך איתו את קובינגטון שתוך כדי תנועה שולח ידיים ומפריע קצת לנתיב המסירה של דיוויס למגי.

היד הזאת של קובינגטון מאלצת את דיוויס לשנות קצת את נתיב המסירה, וכעת היא מספיק קרובה להארדן שחוטף את הכדור.

ניקח עכשיו מהלך מהרבע השלישי ובו לברון מקבל את הכדור והמטרה שלו היא דיוויס, אבל אחרי חילו שיסדר לו שומר שלא לקח למכבי אליפות בישראל.

בתמונה הבאה ניתן לראות שהחילוף בפועל מתרחש עוד לפני שמגי עושה את החסימה. החשיבות של החילוף המוקדם היא שזה מבטל את היתרון של הלייקרס ברגע החסימה, כי הארדן כבר חופשי להפריע.

כפי שניתן לראות כאן, ברגע המסירה של לברון הארדן כבר סוגר את נתיב המסירה וחוטף, וזה מתאפשר כי מגי לא מעוניין לחסום את הארדן, אלא את טאקר.

התוצאה הסופית של המהלך היא חטיפה של הארדן ודאנק בצד השני, למרות הניסיון של לברון לרדוף ולחסום.

הפעם הלייקרס מנסים תרגיל קצת שונה. זה מתחיל עם תנועת רוחב של קולדוול-פופ שמקבל את הארדן בחילוף, ומביא את קארוסו לכיוון דיוויס, ואז דיוויס אמור לקבל את האוס אחרי חילוף נוסף.

האוס מנופף בידיים וגורם לדיוויס לתת מסירה אחורה, מה שמאפשר להגנה עוד רגע להתארגן.

עכשיו מגיעה החסימה וגרין ממקם את עצמו מיד מול קארוסו, בזמן שהארדן מנצל את העובדה שקולדוול-פופ לא הגיע לפינה כדי להישאר קצת בצבע, כשזה עדיין מספיק קרוב.

הפעם ניתן לזהות טעות של האוס שמתעכב בחילוף, מה שנותן לדיוויס יתרון של צעד, והארדן נשאר קרוב תוך כדי שהוא מתמקד בקארוסו ובשאלה לאן הוא ימסור.

גרין מצליח להפריע לקארוסו ולגרום לו לתת מסירה קשתית, ועכשיו הארדן רואה את המסירה הבעייתית הזאת ומתמקד בדיוויס.

המסירה הזאת גם לא הייתה ממש מוצלחת מבחינת הביצוע, ולא רק ברעיון, והארדן יוצא שוב עם החטיפה.

הפעם הארדן כבר שומר על דיוויס ומה שנשאר זה להכניס לו את הכדור.

ברגע שדיוויס מוריד את הכדור לרצפה מגיעה העזרה. חשוב לשים לב לכך שהעזרה מגיעה מהשחקן הקרוב, במקרה הזה טאקר, והוא יכול גם לחסום את נתיב המסירה לגרין, בניגוד לעזרה שבאה מהצד הרחוק, אז העוזר מאבד קשר עין עם השחקן שלו.

דיוויס מחליף צד, ושוב זה שמגיע מהצד הקרוב הוא העוזר, כאשר הפעם זה גורדון.

דיוויס מסתבך מול העזרה וגורדון חוטף את הכדור.

במהלך הבא אנחנו נעקוב אחרי מקרה שבו הרוקטס כבר לא בעמדה טובה לחטיפה, ונראה איך הם מתמודדים עם זה. המהלך מתחיל כשרונדו מוביל התקפה ודיוויס מתמקם בצבע.

רונדו החליק והתמסר עם קארוסו, מה שביטל את המתפרצת, אבל עכשיו דיוויס הצליח לתפוס עמדה על ג'ף גרין. ניתן לראות שהארדן כבר עומד ליד הצבע עבור החיפוי, אבל מעט יותר קדימה על מנת לחסום נתיב מסירה אפשר לקוזמה.

העזרה של הארדן מגיעה כשהכדור אצל דיוויס, אבל רק אחרי שהוא מוריד כדור לרצפה, וגם אז ניתן לראות את יד ורגל ימין של הארדן ממוקמות באופן שמונע מדיוויס אפשרות מסירה לפינה.

דיוויס חופר ומסתדר עם גרין, אבל העזרה של הארדן מתבררת כקריטית והוא יוצא עם חסימה.

המהלך הבא מתחיל בחסימה של דיוויס ללברון וחילוףף, כך שאריק גורדון שומר עכשיו על דיוויס.

הקרבה בין קוזמה לדני גרין מאפשרת להאוס לסגור שני נתיבי מסירה, וזה מאפשר להארדן להתמקם בצבע, מה שעוזר לגורדון למנוע מדיוויס להתמקם בעומק הצבע.

עכשיו מגיעה תנועת רוחב מצוינת של קוזמה שמושך אחריו את הארדן, מה שאמור להקל על העבודה של דיוויס.

הבעיה היא שדיוויס רחוק מאוד מהסל וצריך להוריד כדור על הרצפה, מה שמאפשר להאוס לחפות ובמקביל לסגור את נתיב המסירה לפינה.

עכשיו לדיוויס אין כמעט נתיבי מסירה, כי העמידה שלו עם הגב לסל היא למעשה גם עם הגב לכל מי שאינו לברון.

דיוויס נאלץ לקחת זריקה קשה מאוד שאמנם נכנסת במקרה הזה, אבל אפשר להחשיב את המהלך כהצלחה הגנתית של יוסטון.

במהלך הבא יוסטון מרשים לעצמם להביא קצת עזרה ומשהו שאפילו נראה קצת כמו שמירה כפולה. ווסטברוק נעמד בצבע על מנת להקשות על חדירה אפשרית של לברון, והתוצאה היא שחקן פנוי ל-3.

לברון מיד מוסר, אבל בעצם מדובר ברונדו, שעל הקליעה שלו אפשר להמר.

הארדן יוצא לכיוון רונדו כי ווסטברוק קצת רחוק, וזה משאיר את דיון וויטרס בעמדה לא רעה.

הבעיה מבחינת הלייקרס היא שהארדן רואה את ההיסוס של רונדו ועוזב אותו באמצע, כך שהכדור מגיע לוויטרס בערך באותו זמן כמו הארדן.

כעת דיוויס מגיע לחסום לוויטרס והרוקטס מחליפים כצפוי, בזמן שרונדו מרווח ולוקח איתו את ווסטברוק.

הארדן מצליח למנוע מדיוויס לתפוס עמדה קרוב לסל וזה משאיר את וויטרס באחד על אחד מול טאקר.

איש לא יופתע לשמוע שזה הסתיים בזריקה רעה והחטאה.

במהלך הבא הלייקרס הצליחו לסדר ללברון עמדה טובה בפוסט, אבל יש רק בעיה אחת.

הבעיה היא שמי ששומר על לברון הוא פי ג'יי טאקר, ועבודת הרגליים הנפלאה שלו גורמת ללברון לקחת זריקה מוזרה.

טאקר מצליח גם לגרום לזריקה לא טובה של לברון וגם לקחת את הריבאונד ולהתחיל מתפרצת.

המסקנה המתבקשת היא שהלייקרס צריכים להוביל את לברון ודיוויס לעמדות טובות יותר, בהן הם יוכלו לנצל מיס-מאצ'ים או לגרור שמירות כפולות שישאירו שחקנים פנויים בעמדה טובה למסירה. ננסה לקחת כמה מהתמונות הקודמות ולהציע ללייקרס שיפורים קלים.

נתחיל מהמקרה בו ווסטברוק השאיר את רונדו פנוי, ונחזור לאותה תמונה.

ווסטברוק הרשה לעצמו לצאת לעזרה, כי השחקן הפנוי הוא רונדו, אבל את זה אפשר לשנות בקלות. וויטרס יכול לנוע לאיפה שרונדו נמצא, בזמן שרונדו ילך קצת קדימה וידאג לחסום את הארדן.

במצב כזה ווסטברוק אמור לבוא לשמור על וויטרס בחילוף, אבל הוא רחוק, ועד שהוא יגיע לברון יוכל למצוא קלעי עדיף כוויטרס לשלשה פנויה.

נחזור הפעם למהלך שמיועד לדיוויס, ונקפוץ ישר לשלב שבו קארוסו מחפש למי למסור.

בפינה הרחוקה עומדים שני שחקנים – קולדוול-פופ ורונדו – כך שהארדן יכול להישאר לעזור בצבע בזמן ששומר אחד מסתדר עם שניהם. לכן, בזמן שקולדוול-פופ נע מפינה לפינה צריכה להיות תנועה נוספת. אני הייתי מציע תנועה של רונדו לכיוון ריברס וחסימה שתיתן לקוזמה מבט פנוי לשלוש.

במצב כזה או שקוזמה יהיה פנוי מחוץ לקשת ובעמדה מצוינת למסירה קלה של קארוסו, או שההגנה של יוסטון תצטרך לרווח, ואז יהיה את המרווח להכניס לדיוויס את הכדור לצבע.

והמהלך האחרון להיום יהיה זה שבו דיוויס מקבל עזרה מהשומר בצד החזק, ובסופו של דבר מסתבך ומאבד. להמשך המהלך הזה יש לי 2 הצעות שונות, ואני אציג כל אחת מהן בנפרד.

האפשרות הראשונה היא הוצאה לקליעה. לברון לוקח שני צעדים אחורה וחוסם את ווסטברוק, וכעת קוזמה נע לכיוון המרכז וחוסם את טאקר, כך שהאוס צריך להחליף שומר פעמיים, וזה בזמן שדיוויס מקבל נתיב נוח למסירה לדני גרין.

האפשרות השנייה היא ללכת ללברון בצבע. קוזמה עושה שני צעדים לכיוון הצבע ופותח לדיוויס עמדת מסירה. במקביל, גרין מתקרב לדיוויס ומושך איתו את טאקר, מה שמונע מאקס חולון לסגור את נתיב המסירה לקוזמה. אחד מבין ווסטברוק וקובינגטון ייאלץ לצאת אל קוזמה, וזה ישאיר את לברון מתחת לסל עם אחד מהם.

הסדרה הזאת רק התחילה, וסביר להניח שההמשך יהיה צמוד יותר מהרבע האחרון של משחק 1, אבל עד כה הצליחו יוסטון לבנות לא רק שיטה התקפית יעילה, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, תכנית משחק הגנתית נהדרת שעושה את העבודה היטב. ללייקרס יש עוד הרבה זמן ואפשרויות לשפר את ההתקפה, אבל הם יצטרכו לעשות את זה אם הם רוצים לקחת את הסדרה.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה רבה חיים
    כתוב נפלא. לא ניסיתי לנתח את ההגנה הזו אבל התלהבתי ממנה מאז שהתחיל הפליאוף.
    קבוצה של גמדים שהצליחה לשתק את אדמס הנפיל יכולה להיות בהחלט קבוצת ההגנה של הפליאוף.
    זה מראה שלדאנטוני יש מאמן הגנה מעולה ושגם הוא מאמן טוב לדעתי.

    1. תודה.
      נגד גולדן סטייט הגדולה כולם שיחקו חילופים אוטומטיים, ויוסטון עשו את זה הכי טוב.
      בינתיים נראה שיוסטון מוכיחים שהחילופים האוטומטיים שלהם עושים את העבודה גם איפה שרוב הקבוצות מעדיפות שיטות אחרות, וזה הולך להם טוב בינתיים.

  2. שמע, חיים, אתה הופך לאט – אבל בבטחון – לאנליסט כדורסל משובח מאד. אני יודע את כמות העבודה שהשקעת בפוסט. אני גם לא יודע את הטכניקה שאתה משתמש בה לעצור את הסרטון ממש כמעט פריים-ביי-פריים, וכיצד אתה מוסיף חיצים וכו'. בגילי אני גם לא מעוניין ללמוד.
    אבל אתה מעשיר את האתר ומוסיף לנו אחלה כוח אנליזי יחד עם רועי ונחשוני (חושב ששמו נחשוני). מבחינת אנליזה טכנית אנחנו מכוסים על הכיפאק.

  3. ששמע, חיים, אתה הופך לאט – אבל בבטחון – לאנליסט כדורסל משובח מאד. אני יודע את כמות העבודה שהשקעת בפוסט. אני גם לא יודע את הטכניקה שאתה משתמש בה לעצור את הסרטון ממש כמעט פריים-ביי-פריים, וכיצד אתה מוסיף חיצים וכו'. בגילי אני גם לא מעוניין ללמוד.
    אבל אתה מעשיר את האתר ומוסיף לנו אחלה כוח אנליזי יחד עם רועי ונחשוני (חושב ששמו נחשוני). מבחינת אנליזה טכנית אנחנו מכוסים על הכיפאק.

  4. כל הכבוד על ההשקעה.
    השיטה ההתקפית של יוסטון לטעמי עדיין לא שם… הם מחטיאים די הרבה שלשות יחסית לקבוצה שמתבססת על קליעה מהטווח הזה. אבל ההגנה היא באמת מכונה משומנת.
    אם הם ייגרמו להתקפה שלהם לעבוד כמו שההגנה עובדת אז הם עוד ייקחו את האליפות.
    *
    מהרגע שקובינגטון הגיע ליוסטון הוא עושה קסמים. נתנו ליאניס את שחקן ההגנה של העונה. קובינגטון צריך לקבל שניים, אחד ליד ימין ואחד ליד שמאל…

    1. תודה.
      יוסטון הם לא יותר מממוצעים באחוזים ל-3, כך שזה לא הבדל משמעותי. לדעתי ההיעדרות של ווסטברוק הייתה קריטית להתקפה, כי זה בערך הדבר היחיד שיש להם חוץ מהארדן ושלשות. אם המשחק הראשון מסמל חזרה שלו לעניינים אלו חדשות חשובות מאוד עבור יוסטון.
      לגבי קובינגטון – יוסטון ידעו למה הם רודפים אחריו כל כך הרבה זמן…

  5. איזה מעניין ומעשיר … תודה רבה חיים… אין על האתר המדהים הזה … האתר היחידי שהוא מקצועי ברמה.
    איזה ניתוח מעניין ומוסבר גם לכאלה שלא באמת מבינים תרגילים ושיטות כמוני ( בטח לא בכדורסל)… שוב תודה רבה ואם אפשר כמה שיותר ניתוחים מקצועיים כאלה זה ממש מעניין

  6. ניתוח מפורט ומדויק!
    ההגנה של יוסטון בשנים האחרונות משום מה תמיד נתפסה כחלשה, אבל כשמגיע הפלייאוף החב׳רה יודעים להעלות הילוך. השנה ספציפית הם באמת מתעלים על עצמם – אולי דווקא בזכות הסמול-בול הם מחויבים ומרוכזים יותר בצד האפור של המגרש. המהלכים שהראית, במידה והם אכן מתורגלים ולא סתם ״פוקסים״ של מיקום נכון בזמן נכון, מוכיחים שמישהו בצוות האימון תפס טוב את מקומו של בזלדיק.
    מעניין יהיה לראות כיצד הלייקרס בכלל ולברון בפרט יגיבו, סדרה עם פוטנציאל להיות מותחת מאוד.

    1. תודה.
      בשנתיים הקודמות הם שמרו את ההילוך הזה לגולדן סטייט, ושם ההגנה של גולדן סטייט עשתה אותו דבר, ולדעתי אפילו קצת טוב יותר, כך שזה קצת הלך לאיבוד.
      הסמול בול אכן הפך את זה לקצת יותר קל, ומעניין לראות איך הלייקרס יגיבו.

  7. תודה על הפוסט היסודי והמקצועי
    נושא אחר, מי יכול לדעת איך אפשר לצפות בשידור במלון באירופה? איזה ערוץ באירופה משדר משחקים?

  8. ניתוח מצויין ומעמיק, כיף לקרוא. חושב שהמשחקים הבאים נראה את הלייקרס עושים משהו שהיה חסר מאוד ויכול לפצח את יוסטון – הפיק-נ'-רול של לברון ודיוויס, או של שחקן אחר עם לברון כגבוה שנכנס פנימה.

    1. אני מסכים שהם לא ניסו את זה הרבה, אבל כדאי לקחת בחשבון שגם מול זה יוסטון יכולים להתמודד. זה עדיין לא כלי נשק בלתי מנוצח ברמה של הפיק אנד רול של סטף ודוראנט או סטף וגרין.

  9. מעולה, מרתק ממש.
    ממש נהניתי ולא ארוך מידי ופשוט להבנה.
    הלוואי ויהיה לך זמן לעוד פוסטים כאלה.
    נסיים במילותיו של שמעון,פוסט הבא אתה קולע 50 ומנגב ב-40 הפרש.

  10. רק עכשיו ראיתי את הפוסט, אחרי הצפייה במשחק 2. כל הכבוד על רמת הניתוח ודרך ההצגה! תענוג אמיתי.
    נראה שצוות האימון של הלייקרס גם עשה ניתוח דומה…
    באופן כללי כדי להגן בצורה כל כך טובה מול כאלה חסרונות פיזיים צריך רמת ריכוז ואנרגיות גבוהה מאוד, קשה לשמור על זה לאורך זמן. דיוויס הוא לא סטיבן אדמס…

  11. מה שהורג אותי, זה שהגנה כל כך מורכבת שפוסט שלם מנסה להגדיר אותה (בצורה איכותית למדי) אצל שימי ריגר נקראת אזורית. נחנקנו ערוץ הספורט נחנקנו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט