התאמה הגנתית – מיאמי נגד אינדיאנה / עמיחי קטן

מיאמי כבר מחזיקים ביתרון 3- 0 על אינדיאנה בסדרה שנדמה היה לרבים שהיא תהיה צמודה יותר. בכל אחד ממשחקי הסדרה, אך בעיקר השניים הראשונים, ראינו את הפייסרס מתקשים להתמודד עם ההגנה של ההיט ברגעים משמעותיים, ומיאמי ניצלו את זה לריצות ופתיחת פערים. לכן, הפעם הנושא שלנו הוא ההגנה של מיאמי והאופן שבו הם מתמודדים עם אינדיאנה.

החמישייה הפותחת והמסיימת של מיאמי מכילה שלושה או ארבעה שחקני הגנה מהשורה הראשונה בליגה – באטלר ואדבאיו האולסטארים ואיגודלה וקראודר שלפעמים משחקים בנפרד ולפעמים ביחד, אבל התיאום ביניהם נראה מעולה למרות שאף אחד מהם לא היה שחקן חמישייה של מיאמי לפני העונה הנוכחית, ושני האחרונים הצטרפו בטרייד באמצע העונה.

אריק ספולסטרה משתמש בסוגים שונים ומגוונים של הגנות, בהתאם לחומר השחקנים הרלוונטיים והמצב, אבל ניתן לשים לב ששיטת ההגנה שלו היא מאוד פעילה. לכן, בכל מהלך הגנתי ההיט יגיבו בהתאם לעקרונות ולמצב, אבל החיפוי ההגנתי קיים בכל מהלך, יחד עם כיווץ הצבע על החדירות. אנחנו נראה כמעט בכל מהלך לפחות שחקן אחד ממקם את עצמו בעמדת חיפוי על החדירה.

עיקר תכנית ההתקפה של הפייסרס מבוססת על יצירת מאצ'-אפ עבור אחד מהשחקנים היוצרים שלהם – אולדיפו, ברוגדון או וורן – מה שאמור לפתוח להם מצבים, או לגרום לכך שאחרים יקבלו מבטים פנויים. ננסה לראות איך ההגנה של מיאמי מתמודדת, ונתחיל במהלך בו הפייסרס ינסו ליצור מיס-מאצ' בו יהיה מעורב קלי אוליניק. נתחיל כמובן בתמונת המצב ההתחלתי.

כעת מחזיק בכדור טי ג'יי מקונל, וג'קאר סאמפסון חוסם למקדרמוט שנע ללא הכדור. מיאמי לא רוצים שאוליניק ישמור על גארד, אבל גם לא לאפשר לשחקן שחוסמים לו לעלות לזריקה. הפתרון בו ההיט נוקטים הוא "עזור וחזור". הקו הורוד בתמונה למטה מראה את ההתמקדות של אוליניק במקדרמוט.

מקדרמוט ממשיך את התנועה לתוך הצבע, מה שמשאיר את ג'ונס בפיגור קל, ולכן בזמן שאוליניק חוזר לסאמפסון מגיע איגודלה לעזור על מקדרמוט, כפי שמסומן בורוד. ההיט משאירים את אדמונד סאמר פנוי בפינה, אבל המהלך שמקונל מחפש נבלם, ועד שהוא יראה את הולידיי וימסור לו איגי יוכל לחזור ולסגור לו את הזריקה.

מקונל אכן רואה שהניסיון שלו נבלם ומעביר את הכדור לסאמפסון, מה שמאפשר למיאמי להחזיר את השמירות למקומן, ומאלץ את אינדיאנה להתחיל מחדש מהלך, הפעם רק עם 11 שניות על שעון ההתקפה.

הפעם הפייסרס מנסים משהו אחר וסאמפסון מעביר להולידיי את הכדור בהנד-אוף. התגובה של מיאמי זהה, מכיוון ששוב אוליניק מעורב במהלך, וניתן שוב לראות את העזרה של אוליניק בזמן שהירו עובר את החסימה. שאר שחקני ההגנה מסתכלים, אבל לא יבוא לעזור כל עוד זה לא הכרחי, כי על הקשת עומדים 3 קלעים שצריך לסגור.

הולידיי מחליט לחדור על אוליניק וזה מאלץ את ההגנה להגיע לעזרה. אוליניק עומד באמצע בין הולידיי לסאמפסון, וסוגר חדירה עד הטבעת, בזמן שדראגיץ' והירו סוגרים אותו משני הצדדים, והאחרים סוגרים את הצבע בצד החלש. עכשיו אפשר לראות שיש להולידיי נתיב מסירה לא רע בכלל לסאמר הפנוי בפינה.

הולידיי אכן מוצא את סאמר שאמנם נסגר על ידי איגי, אבל קצת באיחור. השלשה הזאת הולכת החוצה, ובלי קשר לכך, מיאמי מוכיחים שהם מוכנים להמר על הקליעה של חלק משחקני המשנה. בהתחשב ב-2/12 לשלוש של כל מי שאינו חבר חמישייה או הולידיי כזה או אחר, ההימור הזה בינתיים מוכיח את עצמו.

גם המהלך הבא הוא בעל עיקרון דומה, אבל כאן נוכל לקצת יותר איך מיאמי מחפים בלי להפקיר. שוב מתחילים בנקודת המוצא של שני הצדדים.

יש לנו שוב תרגיל חסימה של סאמפסון למקדרמוט, ושוב ניתן לראות את מיאמי מגיבים ב"עזור וחזור", מכיוון ששוב מי שמעורב במהלך הוא אוליניק. שאר שחקני ההגנה עדיין די קרובים לשחקן שלהם.

התנועה של מקדרמוט על הקשת מהירה מדי עבור אוליניק שחיפה מכיוון הצבע, ולכן גם הירו נדרש לעזור לחיפוי. אוליניק סוגר את כיוון החדירה, הירו את העלייה לשלשה מכדרור וג'ונס מנסה לחזור לשומר שלו, מה שמאלץ את איגודלה לחפות על סאמפסון, וכעת נותרים שני קלעים פנויים, אחד בכל צד.

מקדרמוט בוחר בקלעי הקרוב אליו שמצידו מנצל את המרדף אחריו ומתחיל לחדור, מה שמאלץ גם את דראגיץ' לבוא לחפות, וכעת מקונל הוא האיש הפנוי בפינה הקרובה.

גם במקרה של מקונל ההגנה מגיבה מספיק מהר וגורמת לו לחדור ולא להרים שלשה. הוא עובר את הירו, מה שמאלץ את ג'ונס, דראגיץ' ואיגודלה לסגור אותו מכיוונים שונים, וכעת הולידיי פנוי בצד הנגדי.

לכאורה למקונל יש הזדמנות לא רעה למסירה, אבל החדירה שלו מסבכת אותו והכדור בורח לו ועובר לידיים של מיאמי.

במקרה הבא הגבוה המעורב במהלך ההגנתי הוא אדבאיו ולא אוליניק, ולכן גם הטיפול של ההיט הוא שונה.

טרנר העביר לברוגדון את הכדור ובא לעשות הנד-אוף, ומיאמי מיד החליפו אוטומטית, כי אין להם בעיה שאדבאיו ישמור על הגארדים.

כשברוגדון מתחיל את החדירה ונמצא ביתרון של צעד בא אוליניק לחפות ולסגור את נתיב החדירה, אבל הוא נמצא עיין מספיק קרוב כדי לסגור את הקלעי שלו, במקרה שברוגדון ינסה לעצור ולמסור.

ברוגדון ממשיך את החדירה שהופכת למעט יותר מורכבת ומסתיים בהחטאה אחרי סגירה טובה של אדבאיו שמראה שהוא יודע להתמודד עם הגארדים.

במהלך הבא אנחנו נראה את אינדיאנה מנסה להחליף בין הגארדים, על מנת לייצר לוורן מאצ'-אפ נוח יותר מג'ימי באטלר.

מכיוון שמדובר במהלך בין שני גארדים מיאמי מבצעים חילוף אוטומטי, אבל הירו רואה שוורן מנסה לתפוס עמד על רובינסון, מוותר על השחקן שלו בפינה ומגיע לחיפוי באמצע.

וורן מקבל את הכדור ומתחיל את המהלך, אבל ההגנה מתכווצת בסגירה עליו, כפי שניתן לראות בעיגול האדום. אמנם ישנם כמה שחקנים פנויים, אבל ההגנה סוגרת כמעט את כל קווי המסירה.

וורן מחליט לנסות ללכת על המאצ'-אפ שלו בכל זאת, וההגנה מתקדמת עוד קצת לכיוונו וסוגרת אותו במקום צדדי יותר, כזה של מאפשר לו לעשות כלום מלבד זריקה קשה.

כל מה שנותר לוורן זה לקחת זריקה קשה כאשר כל ההגנה מכווצת עליו, וזה מסתיים כמובן בהחטאה.

במהלך הבא הפייסרס ינסו לבודד את ברוגדון עם שומר פחות טוב, אבל מיאמי מרגישה בנוח עם המיס-מאצ' של ברוגדון והירו.

הפעם ברוגדון מקבל חסימה מסאמר, ומיאמי מגיבים בחילוף, כי מדובר בחסימה בין הגארדים, והם מרגישים בנוח עם המיס-מאצ' הזה.

ניתן לראות ששחקני ההגנה קצת מתכווצים כי רואים חדירה, אבל אין עזרה מיוחדת, מכיוון שההיט בחרו בחילוף הגנתי.

גם כאשר ברוגדון חודר לסל ההגנה לא נזעקת כולה להתכווץ על המהלך, ורק השחקן הקרוב, קראודר, עושה צעד לכיוון הנתיב של ברוגדון.

ברוגדון הצליח אמנם לסחוט עבירה במהלך ולהשיג את הנקודות מהעונשין, אבל המהלך הזה הראה את העיקרון של מיאמי לא להביא עזרה אוטומטית, אלא רק מתי שצריך, מה שנכון בעיקר מול ברוגדון, המוסר הטוב ביותר באינדיאנה הנוכחית.

המהלך הבא היה קצת יותר ארוך, וכולל כמה ניסיונות של הפייסרס. אנחנו נעקוב במסודר אחר כל המהלך, ונתחיל בתמונת הפתיחה, בה רואים את וורן נע לכיוון חסימה כפולה כשבאטלר בעקבותיו.

ניתן לראות בתמונה הבאה שוורן השיג יתרון קטן על באטלר, מה שגורם לאדבאיו לעשות צעד קטן לכיוון וורן כדי לחפות במקרה שבאטלר לא יספיק להגיע.

וורן מקבל את הכדור וממשיך בתנועה לכיוון הפינה, כאשר באטלר מעט מאחוריו, ולכן אדבאיו ממשיך בחיפוי ובמניעת נתיב החדירה.

כעת באטלר מסתדר מול וורן, אבל מכיוון שלוורן יש עדיין יתרון קטן ההגנה כבר מתחילה לחשוב על החיפויים. איגודלה ואדבאיו מתקרבים מעט לוורן וקראודר עושה צעד לכיוון טרנר בצבע, שהוא אפשרות המסירה הנוחה של וורן.

עכשיו ניתן לראות שבאטלר כבר הסתדר לחלוטין מול וורן שנאלץ לקחת אותו באחד על אחד. שאר השומרים חוזרים לעמדותיהם.

וורן מבין שמהפינה לא תצמח הישועה ופונה חזרה למרכז הקשת, שם הוא מקבל חסימה מטרנר שגוררת חילוף אוטומטי, מכיוון שהוא נמצא בעמדה טובה לחדירה. בנוסף לאדבאיו ששומר עכשיו על וורן, גם איגודלה עושה צעד לכיוון המהלך ומחפה מקרוב.

וורן בוחר לחדור לסל, וכעת כל ההגנה מתכווצת עליו, למעט דראגיץ' שסוגר את קו המסירה.

וורן מחטיא, אבל ריבאונד ההתקפה משאיר את הכדור אצל אינדיאנה, ויש לפייסרס שני קלעים מצוינים פנויים לשלוש בזמן שההגנה של מיאמי כולה מכווצת בצבע.

טרנר מוסר לברוגדון, אבל ההגנה של מיאמי מסתדרת במהירות וברוגדון מקבל את הכדור כשאיגודלה כבר מספיק קרוב כדי להטיל ספק ביעילות של השלשה, וכל שאר השומרים גם כן קרובים למקומותיהם.

ברוגדון מנסה לנצל את היתרון הקטן כדי לחדור על איגודלה, אבל ההגנה שוב סוגרת את הצבע במהירות ומשאירה את ברוגדון במצב שקשה מאוד לצאת ממנו עם נקודות.

ההתכווצות ההגנתית כורמת לברוגדון לנסות להוציא להולידיי לשלשה, אבל באטלר סוגר את נתיב המסירה וחוטף את הכדור.

כעת ננסה לבחון עבור אינדיאנה איך ניתן לשדרג את משחק ההתקפה, וננסה לקחת כמה דוגמאות ממשחק 3, בו היה שיפור משמעותי בתחום. נתחיל במיס-מאצ' בצבע, ואוליניק שבא לתת חיפוי. בשלב הזה יש את באטלר וקראודר בצד החלש, והם יוכלו לסגור במידת הצורך את נתיבי המסירה או את הקלעים.

השינוי שהפייסרס עושים כאן הוא קטן, אבל משמעותי. מקדרמוט מגיע קרוב לטרנר ומאלץ את הירו להיצמד אליו, כי זאת מסירה קלה. וורן מתקרב צעד אחד מאמצע הקשת לכיוון צד שמאל בו נמצא טרנר, ומתחיל לחתוך לכיוון הצבע, וזה פותח עוד נתיב מסירה קל, ולכן באטלר חייב להישאר צמוד. עכשיו נותר קראודר לבד נגד שניים, וזה כבר מצב מסובך יותר.

בשלב הזה, אם טרנר ימסור להולידיי בפינה קראודר יגיע אליו, ועד שהוא ימסור לברוגדון באטלר יוכל לכסות גם אותו, ולכן המסירה דווקא לברוגדון קריטית. טרנר אכן מייצר לעצמו נתיב מסירה ומעביר את הכדור לברוגדון, וקראודר נאלץ לצאת לסגור אותו.

ברוגדון מעביר להולידיי, שחשב בהתחלה לחתוך לטבעת, אבל פתאום הבין שעדיף שלשה, וניתן לראות שבזמן שהוא עולה לזריקה אוליניק עדיין רחוק מאוד, מה שמאפשר שלשה קלה ומדויקת.

הפעם ברוגדון הוא זה שעם הכדור וינסה לחדור על דראגיץ'.

בשלב הראשון של החדירה איגודלה מגיע לעזרה מינימלית, כי עוד לא צריך יותר מזה. כאן הריווח מתחיל להיות משמעותי, כי כל מי שלא ברוגדון באינדיאנה כבר בעמדה טובה לשלשה וכל שחקן הגנה יודע שעזרה שלו משאירה קלעי לשלשה.

מכיוון שאולדיפו נמצא קרוב לברוגדון, איגודלה חייב לחזור אליו כשהחדירה יוצאת מ"שטח הכיסוי" שלו, ומי שבא לעזור הוא אדבאיו. כעת באטלר נותר עם וורן וטרנר בצד החלש, וטי ג'יי וורן מושך איתו את באטלר שנאלץ לבוא, כי לברוגדון יש זווית נהדרת למיקום של וורן.

ברוגדון מעמיק את החדירה בזמן שוורן ממשיך למשוך את באטלר, וכעת מיילס טרנר פנוי לחלוטין לשלשה בפינה.

באטלר ממהר לסגור את טרנר ואיגודלה את וורן הקרוב, אבל זה כבר מאוחר מדי כי טרנר מספיק לקחת שלשה פנויה ומדויקת.

ניתן עוד מקרה אחד, והפעם כזה שלא מסתיים בשלשה מהפינה. הדבר החשוב שאינדיאנה עושה הוא הריווח, כאשר כולם מחכים מחוץ לקשת ומאלצים את השומר להישאר קרוב. אפילו אדבאיו, שמרשה לעצמו להמר, לא נוטש לגמרי את העמדה, כי גם טרנר מסוכן לשלוש.

בזמן החדירה של ברוגדון וורן מושך את באטלר איתו לצד השני, ואיגודלה חייב להישאר קרוב לאולדיפו, ולכן אדבאיו הוא היחיד שיכול לעזור, ומכיוון שהוא מגיע מהצד השני זה קצת מאוחר.

כדאי גם לשים לב לתנועה הנהדרת של טרנר שנותנת לברוגדון אפשרות מסירה או ריבאונד בצבע ולבאטלר התלבטות אם לסגור את התנועה שלו או להישאר עם הקליעה של וורן.

את הסדרה הזאת הפייסרס כנראה כבר לא יקחו, וראינו איך ההגנה של מיאמי היא גורם מרכזי לכך, אבל הפייסרס יכולים להמשיך בתהליך השיפור ההתקפי שראינו במשחק 3, ואולי לכפות סדרה יותר צמודה ומעניינת. אמנם סאבוניס אמור לחזור בעונה הבאה וזה שוב ישנה את סגנון המשחק של אינדיאנה, אבל אפשרויות הריווח בהרכבי חמישה קלעים יכולות להיות משמעותיות עבורם גם בעתיד.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. נהדר, כתוב מצויין ומאד מקצועי.
    לפעמים במשחקים הכל נראה כל כך מהר שנדמה שאין מחשבה מאחרי זה אב למשחק כדורסל, במיוחד בפלייאוף עם התאמות כל משחק מחדש לאותה קבוצה, הוא הרבה פעמים שח-מט בין מאמנים.
    תמשיך כך!

    לגבי מיאמי – לדעתי היא קבוצת ההגנה הכי טובה בפלייאוף בשני הקונפרנסים. התוספת של איגודאלה וקראודר הופכת אותה, לדעתי, למומעדת רצינית לצאת מהמזרח.
    הלוואי ולא אתבדה.

  2. תודה חיים, סחטיין על ההשקעה.

    קראתי רק את החלק של ההגנה של מיאמי בינתיים, והאמת שאני לא מזהה שם דברים מיוחדים. כיסויים רגילים החסינות , גם אוף בול וגם און דה בול. תמיד השחקן הרחוק יכווץ ובנוסף לפי המאצ' אפים. בטח בשני הקטעים הראשונים שהבאת, זאת חמישיית המילים של אינדי ולכן קל מאוד לשמור עליהם. מקונל עומד בפינה זה אומר השחקן שלו בכלל לא צריך להתייחס אליו בגלל המחסור בקליעה וזה מה שהם עושים.

    אני דווקא לא מסכים איתך לגבי הירו. זה המאצ' אם שאינדיאנה הצליחה לנצח הכי הרבה הלילה לפי מה שראיתי. אמנם הוא התאמץ אבל בדרך כלל ברוגדון סיים את המהלכים מולו הזריקה טובה/סחיטת פאול. הרבה פעמים מיאמי כיווצו מאוד את ההגנה בניגוד לדוגמה שהבאת שלא הגיע עזרה וברוגדון הוציא את הכדור החוצה. הבעיה שהקליעה מבחוץ חסרה. חוץ מברוגדון אינדיאנה קלעו ב8/26 מחוץ לקשת, גם זריקות פנויות לחלוטין.

    מה שכן, כשאינדיאנה שיחקו על להביא את המיס מאצ' בהרגשה שלי הם יותר התקשו ולקחו זריקות גם פחות טובות, בגלל ההתקפה האיטית והשקופה. כששיחקו מעט תרגילים עם תנועה ושהכדור זז הגיעו למצבים לא רעים בכלל. (היה מהלך שהם עשו שברוגדון אולדיפו ווורן למעלה עושים חצי חדירה ומסירה/האנדאוף כזה עד שאחד מהם תוקף את הטבעת, עבד לא רע).

    בגדול ההגנה של מיאמי טובה, הרבה גם בגלל חומר השחקנים כמו שציינת, ומובהק שהם סוגרים את הצבע ומעדיפים שלשות כשהם מנסים כמה שיותר להגיע לאתגר אותן. זה סגנון דומה מאוד להגנה של הבאקס , שווה לעקוב לקראת הסיבוב הבא

    1. תודה.
      1. אני לא יכול להצביע על טקטיקה יוצאת דופן שנקט ספולסטרה בהגנה, אבל ניסיתי להראות את הגיוון והיכולת של מיאמי להגיב בדרכים שונות בהתאם לחומר השחקנים – בשני הקטעים הראשונים יש את הרכבי המחליפים, וזה משאיר שחקן כמו מקונל בפינה, אבל גם מראה את הטיפול השונה של אוליניק בחסימות ביחס לאדבאיו או כל שחקן אחר של מיאמי.
      2. הלילה אינדיאנה הצליחו לנצל יותר את המאצ'-אפ של הירו, בעיקר בגלל המשחק המצוין של ברוגדון. הוא אחד משחקני ההגנה הפחות טובים של מיאמי, אבל זה בעיקר מעיד על האחרים ולא עליו.
      3. תרגילים עם תנועה, בדומה לאותו אחד שציינת, יכולים לעזור, אבל אני מתקשה לראות את מקמילן משתמש בזה ליותר מרגעים בודדים. מה שניסיתי להראות בהמשך זה שאותם מהלכים שההיט סוגרים מצוין יכולים לעבוד טוב יותר עם שינויים קטנים שיאלצו את ההגנה להפקיר לגמרי את הקשת, ולא רק להמר על הקליעה של המחליפים, או למעט בעזרה, מה שיתן לחודר יותר רווח.

      בשורה התחתונה, ההגנה של מיאמי טובה בעיקר בגלל חומר השחקנים, ומה שניסיתי לעשות כאן הוא בעיקר להראות את אופן קבלת ההחלטות ההגנתיות. אמנם מדובר ביריבה עם משחק התקפה די בינוני,, אבל מיאמי למדו היטב את החומר ופעלו היטב עד כה, בניגוד אולי למילווקי שחטפו 122 נקודות מאורלנדו בלי התפוצצות המונית מחוץ לקשת (39%). הנקודה שהזכרת בסוף לגבי הדמיון למילווקי מאוד חשובה לדעתי, ולפחות בצד הזה אני מאמין שיש להיט חומר שחקנים טוב יותר.

  3. ניתוח טוב מאוד. זה עבד להם במחצית הראשונה, בשנייה פחות – אינדי הצליחה לתקוף את הירו (וגם את דראגיץ') והורידה את כל ההפרש. אינדיאנה בריאה לגמרי והסדרה נראית אחרת

    1. אינדיאנה עם סאבוניס זאת בכלל קבוצה שמשחקת הרבה יותר חכם והרבה פחות על מיס-מאצ' של הגארדים.
      רק במחצית אחת מתוך ה-6 של הסדרה הצליחו הפייסרס לייצר נקודות באופן שיטתי דרך שחקני ההגנה הפחות טובים של מיאמי. היה שיפור קל באחוזים לשלוש, וקצת יותר תנועה ללא כדור, וזה גרם להיט להביא פחות עזרה, מה שאפשר לפייסרס, ובעיקר ברוגדון, לנצל מיס-מאצ'ים.
      כמו שהראיתי בסוף. יש לאינדיאנה גארדים שיודעים לנצל מיס-מאצ'ים, והתפקיד של השחקנים האחרים הוא לנוע בלי הכדור באופן שיקשה על ההיט להביא עזרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט