הנאגטס מנצחים משחק שביעי, הסלטיקס עולים ל0:2, סיקור יום שלישי / דובי עופר

שני משחקים הלילה בבועה, עם הדנבר נאגטס, שנעזרים בהצגה של ניקולה יוקיץ' ומנצחים בקרב מול יוטה במשחק שביעי צמוד ומותח. בצד המזרחי הסלטיקס נעזרים בהתפוצצות של מרכוס סמארט מחוץ לקשת בתחילת הרבע הרביעי, ועולים ליתרון 0:2 מבטיח מול האלופים מטורונטו.

Why Nikola Jokic is one of the NBA's most beloved, dominant players -  Business Insider

טורונטו ראפטורס 99 – בוסטון סלטיקס 102

הסלטיקס מובילים 0:2 בחצי גמר המזרח.

אינספור מילים כבר נכתבו על מוטיבציה ומה שמייצר אותה. כל אחד עם מה שמדליק אותו, מתניע אותו, או אותה, וגורם לו, או לה, להוציא מעצמם את המיטב. להגיע לגבהים שאחרת לא היה משיג. אצל מרכוס סמארט זו עוולה מדומה.

שלוש דקות לסיום הרבע השלישי, הראפטורס ביתרון 66-75, לאורי צולל לכדור אבוד, מצליח להעביר לואנווליט, שטס לצד השני, ליי אפ, שתי נקודות. אבל פתאום הזברה מנפנפת בידיים ומצפצפת… בשולי המהלך סיאקאם מתנגש בסמארט, מעיף אותו לאלף עזאזלים, עבירת תוקף, אין סל! אני חף מפשע… טוען פאסקאל, ככה אומרים כולם, עונה לו הזברה. ומרכוס בצד מנגב דמעה. של תנין, מסתבר.

נרס מסרב לקבל את הדין ומערער. השופטים ניגשים לווידאו, וראה זה פלא, הפאול של סמארט, שבמבט שני דרך על רגלו של פאסקאל והשליך את עצמו על הפרקט! שתי הנק' של פרד קטינא נחשבות, סיאקאם משלים שלוש מהקו, הראפטורס ביתרון 12, והמומנטום קנדי טהור עם שורשים אינדיאניים. ומה עם סמארט? חיכיתי שתשאלו. הרבע השלישי מסתיים ב70-78 טורונטו, ולחלקו האחרון של המשחק עולה מרכוס רגוע, אבל מתודלק במחאות פנימיות על חוסר הצדק שכביכול נעשה לו. אחרי שקלע שלוש נק' בשלושה רבעים, דקה מתחילת הרבע הוא צולף שלשה. ואז עוד אחת. ועוד אחת, והנה הרביעית, ו8:55 לסיום מרכוס סמארט צולף את השלשה החמישית שלו בתוך שתי דקות, מוסיף נקודה מהעונשין ופתאום זה 82-86 ירוק, והמומנטום ירוק כמו הדשא של השכן. הראפטורס, אגב, לא קלעו נקודה מאז נקודת המחלוקת של סיאקאם מהקו ועד דקה ורבע בתוך הרבע הרביעי.

המשחק ממשיך, טייטום צולף משלוש, קמבה אחרי מחצית ראשונה של 8-0 מוסיף שלוש נקודות משלו, ואז עוד שלוש, ו2:24 לסיום הסלטיקס מובילים בשש, 94-100… נגמר? רק רגע…. הראפטורס מתעקשים וחוזרים, ודקה לסיום לאורי מהקו מצמק לנקודה, 99-100… איפה סמארט כשצריך אותו, ולמה אנחנו מחפשים את מרכוס כשיש לנו קמבה ביד? הווקר נכנס לסל על איבאקה, סוחב לאחור, סרג' נופל, ג'אמפ שוט, 99-102. גיים אובר. והוא אובר כי כשסיאקאם נכנס לסל סמארט מפשיט אותו יותר נקי מבית אחרי ביקור העוזרת. ניסיון השלשה האחרון של ואנווליט על האפסים מוצא רק ברזל. הסלטיקס מנצחים, עולים ל-0:2, ותוקעים את הראפטורס באותו בור בדיוק אליו נכנסו בשנה שעברה נגד מילווקי, לפני שנחלצו בעור שיניהם, והמשיכו כל הדרך לאליפות היסטורית. קאמבק? הכנה לסוויפ? הישארו איתנו למשחק מספר שלוש, יהיה חםםםםם…

אצל הירוקים טייטום בראש, בלי רוח וצלצולים אבל עם 34 נק', 8 ריב' ו-6 אס' שמסבירים מי היום האלפא של בוסטון. סמארט הגיע ל-19 עם אותו רצף בתחילת הרבע המכריע, וקמבה, אחרי מחצית ראשונה מאופסת, קולע לבסוף 17. בראון מצרף 16 משלו, ורוברט וויליאמס השלישי מדייק בכל חמשת ניסיונותיו מהשדה, כולם במחצית הראשונה, ומגיע ל-11. הוויליאמס השני, גראנט, מוסיף את שתי הנק' הנוספות היחידות של הספסל הבוסטוני, וחזרתו המתקרבת של גורדון הייוורד מרגישה נחוצה מתמיד.

בצד הקנדי של הדברים אנונובי בראש עם 20, ואחריו ואנווליט עם 19, אבל רק 12-3 מחוץ לקשת. איבאקה מהספסל וסיאקאם תורמים 17 לראש לזכות הראפטורס, שאחרי 40-10 משלוש במשחק הראשון השתפרו ללא היכר ל40-11. גאסול המשיך לתרום בדרכים שאינן מקבלות קרדיט בעיניה הקטנוניות של הסטטיסטיקה, והפעם ארבעה ריב' ושש נקודות, עם 4 זריקות מהשדה.

דנבר נאגטס 80 – יוטה ג'אז 78 (תוצאה סופית..)

הנאגטס מנצחים בסדרה 3:4 ומתקדמים לחצי גמר המערב, מול הקליפרס

הכל היה ערוך ומוכן לדו קרב האחרון בצהרי היום. הרחוב הראשי טואטא ושובץ בשיח אחד, שהתגלגל לאטו ברוח, בשביל הרושם. הקהל התבונן מרותק ממרפסת המסבאה המקומית ועל קירות האולם באורלנדו. הבמה הייתה מוכנה, השעונים המעוררים מכוונים. המתח עמד באוויר לקראת הסטנד אוף המכריע, המערכה השביעית והאחרונה בהחלט בעימות בין שני השולפים המהירים ביותר במערב. בצד אחד הג'מאל העביר שימון אחרון לתוף, בפינה שמולו המיצ'ל, המכונה גם מיטשל או מיטצ'ל, לבש פעם אחת נוספת את הגופיה הלבנה מספר 45. ומה קיבלנו?? משחק שביעי. ומשחק שביעי, חברים, הוא לא חמישים נקודות, ולא רצפים של שלשות. הוא לא הברקות ושברים מתעופפים של טבלאות סטטיסטיות מנופצות לכל רוח ההיסטוריה. משחק שביעי הוא מתח, עצבים, החטאות וסקור נמוך. ובסופו של דבר קבוצה אחת עומדת מתנשפת, ולרגליה, מובסת, הקבוצה השנייה. גבירותיי ורבותיי, תנו בכפיים לדנבר נאגטס. תנו בכפיים דווקא לניקולה יוקיץ'.

הסרבי הענק, ולא קרואטי כפי שנכתב במקור ותוקן ע"י סימור סקגנטי הנאמן, נתן בסך הכל סדרה מצוינת. עם מספרים טובים ולעתים מצוינים, שהיטשטשו מעט בצל ההופעות ההיסטוריות של מארי ומיצ'ל. אבל הלילה, במשחק עם סקור נמוך, ידיים רועדות ואחוזים עלובים, קלע יוקיץ' 30, קטף 14 ומסר 4, כדי להראות שאם יש משהו שהנאגטס יודעים, זה משחקי 7. אחרי הכל, זוהי הסדרה השלישית ברצף עבורם שהולכת למשחק אחרון ומכריע, אחרי שבשנה שעברה ניצחו את הספרס והפסידו לבלייזרס באותו משחק ארבע הארכות בלתי נשכח.

שתבינו, במשחק עצמו גופה נראה היה ברור שהנאגטס לוקחים. בתוך הדקה הראשונה של המחצית השנייה מארי צולף את השלשה היחידה שלו במשחק, משווה את שיאו של קארי לשלשות בסדרה, ומעלה את דנבר ליתרון 19 חד משמעי, 36-55. ואחרי שברבע השני קלעו הג'אז 15 נק' בלבד, היתרון נראה בלתי מחיק.

זוכרים דונובן מיצ'ל? אז אחרי מחצית ראשונה חלשה, הבחור מתנער, קולע 9 נק' רצופות, וחמש דקות בתוך הרבע קונלי סוגר ריצת 0-12 עם מסר מדאון טאון אורלנדו ומצמק ל-7, 48-55. גם נקודות של הנאגטס לא מרגיעות את מיצ'ל, שממשיך לקלוע ומגיע ל-13 ברבע, וכשמולו יוקיץ' מחזיר מלחמה הרבע מסתיים בפלוס חמש בלבד לדנבר, 60-65.

רבע רביעי, אחרון העונה לאחת משתי הקבוצות. קונלי וגובר לוקחים אחריות. קונלי צולף והגובר חופר ללא לאות מול הג'וקר, ו8:39 לסיום מעלה מהקו את הג'אז ליתרון נקודה, ואז מוסיף עוד שתיים בדרך לשש רצופות ויתרון 65-68 ג'אז… מומנטום שיפט? הולד יור הורסס… יוקיץ' משיב מלחמה, ו5:23 משווה בכניסה ל-70 לכל הנוכחים… קרייג קולע, גם אינגלס ושוב יוקיץ' עושה פלוס שתיים, מיצ'ל… ופתאום מארי מופיע… טוויסט בעלילה! הג'מאל קולע ארבע ברצף ומנצל איבוד של קונלי כדי להעלות את הנאגטס ל-74-78! אבל רגע… עכשיו אוניל… ואז הנאגטס נחנקים מתחת לטלפיים של הג'אז ומאבדים ב-24 שניות… מיצ'ל נכנס לסל… גובר חותך מיצ'ל מוסר, אלי הופ… שוויון 78, 47 שניות לסיום! מתח!

בדיוק בשביל זה הבאנו לכם פה יוקיץ'. בקול ורגוע ניקולה מעלה את הנאגטס ליתרון. 78-80. טיים אאוט ג'אז. לחץ… הגנה… טיים אאוט נוסף, אחרון של הקבוצה בלבן. ואז מיצ'ל, דווקא הוא, מאבד, אוניל מחטיא בצד השני, וגובר שולח את קונלי לנסות שלשה אחרונה, שנכנסת חצי דרך פנימה לפני שהכדור משנה את דעתו וקובע שגם השנה הדנבר נאגטס יסיימו את השלב הראשון ב-3:4. מיצ'ל, שכבר הרים ידיים ברגע השיגור, נופל לפרקט, מובס.

78-80 נאגטס, חיבוקים, מילות פרידה, הג'אז מפנים את מקומם בבועה, דנבר מתקדמים לשלב הבא, לפגוש את הקליפרס. וכולם מוזמנים.

30, 14, 5 היו ליוקיץ', כבר אמרנו. מארי לצידו תרם הפעם 17 בלבד, ודייק פעם אחת משישה ניסיונות מרחוק. פורטר ג'וניור עלה מהספסל עם 10 ו-9 ריב', וכל השאר תרמו בעיקר מלחמה, נחישות והגנה. במשחק שביעי, מסתבר, זה מה שמנצח. דנבר הם הקבוצה ה-12 בתולדות הליגה שמתגברת על פיגור 3:1 ומנצחת, שתדעו.

בצד המאוכזב מיצ'ל עם 22 מעמיד את שיא השלשות לסדרה על 33, עם 8-2 בתחום, ואת שיא הנק' לסדרה ראשונה על 253. גובר לא יכל לעשות יותר, עם 19 נק' ו-18 ריב' . קלרקסון הוסיף 10 מהספסל לג'אז, שהולכים הביתה מאוכזבים וכואבים, אבל, אמר מיצ'ל בסיום, כאב שהוא כלום לעומת כאב המשפחות של אלה שנפלו קורבן לאלימות משטרתית וגזענות.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 150 תגובות

  1. דובי דובי!!
    בוא באמת נשים את סמרט על הספה. לא הרבה יוצא לך בחיים לראות אנשים מתנועעים בתזזיתיות כזאת. איזו הגנה!!! יא רב ראבנן. כלום לא עבר אותו. לא מתחתיו לא מעליו לא בצדדים. הפעם היחידה שראיתי ככה אנשים זה היה במסיבות טבע באזור של הזריחה, וגם אז תלוי בדי ג'יי.
    אתה אומר שהוא דלוק טבעי?? הוא נדלק מאי צדק שיפוטי?
    אנא הרחב [אימוג'י של 2 כפות ידיים].

    1. מודה שחיברתי שתי סיטואציות בדילוג קטן לצרכי עלילה. אין לנו באמת ודאות שמה שאמרתי שמרכוס חשב או הרגיש, באמת כך היה.
      אבל כשיש לך מצד אחד רעיון מגניב ומהצד השני את האמת הצרופה המגובה בעדויות, ומולך עדת קוראים נלהבים שכל רצונם בסיפור טוב על הבוקר, איך אפשר לבחור באמת?

        1. למרבה שמחתו של הנסיך, ולמורא האחיות החורגות, נעל הזכוכית התאימה בדיוק מושלם לרגל המונפת.
          "זו את", הוא אמר. "מצאתי אותך".
          סמארטלה חייכה אליו בחזרה ונפלה אחורה ללא מגע נראה לעין. "הלו הלו, ראיתם את זה?", צעקה לעבר השופט האציל. "זה מינימום פלגרנט".

  2. למשחק של יוטה מגיע משבצת משל עצמה. 2 שיאים נשברו במשחק.
    החצי הראשון יוטה סיימה עם 36 נקודות עלובות. שזה 15+21 ברבעים. זיא NBA לסקור נמוך בשביל משחק פלייאוף לקבוצה במחצית!!!
    תגידו אין יותר עלוב מזה? השיא נשבר תוך 24 דקות.
    דנבר עשתה 15+15 ל -30 נקודות ושיא עליבות של נקודות במחצית.
    דנבר גם מחזיקה בשיא הקבוצה הכי נגרית בהיסטוריה לנקודות במחצית וגם עלתה שלב.
    .
    מה שעושה ברית קבוצות תאומות בין יוטה לניקס.
    גם לא קיבלו את השיא שירשם על שמם. גם הצליחו להפסיד במשחק. אין יותר ניקס נזה

    1. אתה בטוח שהשיא לא שייך ליוטה מודל 1998 מהגמר מול שיקגו? היה להם הרי משחק שהם סיימו עם 57 נקודות או משהו כזה.. וגם לניו ג׳רזי נטס היה מקרה דומה מול דטרויט ב-2004 אם אני לא טועה, שסיימו על 59 נראה לי.
      זה מבטיח לפחות מחצית אחת עם פחות מ-30 נקודות.

  3. תודה רבה דובי
    "הקבוצה הטובה במזרח לובשת ירוק ואין לה יווני ארוך"
    כמו שאני אוהב לומר.

    בדנבר מארי קלאסי
    30 אחוז מהשדה 1מ 6 לשלוש
    עד שלא יהפוך ליציב הוא לא סופרסטאר ולא נעליים

  4. במסגרת הפינה של דברים שלא רואים בסטטיסטיקה; רודי גובר התחיל את הרבע הרביעי עם 7 ריבאונדים, וסיים עם 18. היה לו רבע אחרון מעולה, כולל הגנה מצויינת, ריבאונד התקפה ונקודות בצבע.
    לצערם הרב, ההבדל בין טורונטו לבוסטון הוא בדיוק שחקן יוצר אחד שמסוגל לייצר נקודות מכלום, ההגנות היו מעולות, אבל בסיום קמבה (וקצת טייטום) עשה את ההבדל, כאשר בראפטורס אין את השחקן שיכול להוציא זריקה טובה פעם אחר פעם.

    1. יותר מכך –
      יוטה התחילו את הרבע האחרון עם ריבאונד התקפה בודד ברזומה,
      אבל אז גובר פתח מבערים והשאיר את יוטה בחיים עד להחטאה בשנייה האחרונה.
      (לעובדה שליוקיץ' היו 5 עבירות, ולעובדה שהלילה השופטים נתנו לשלוף מרפקים, הייתה השפעה לא קטנה על התצוגה של גובר)

  5. במערב משחקים הגנות ומרביצים, ובמזרח הכל על מי מנוחות, הבועה משנה סדרי עולם.
    איזו סדרה אדירה בין הנאגטס לג'אז, חבל שלא הייתה הטוב מתשע.

    1. איך במזרח על מי מנוחות? הסקור במיאמי-מילווקי ממש לא גבוה, גם בוסטון-טורונטו.
      היום כל הקבוצות מיידות שלשות, ובמשחקים עם הרבה לחץ, כשזה לא נכנס, זה פשוט נראה רע.
      סה"כ מה שהיה הוא מה שיהיה, שחקנים שיודעים לייצר נקודות לעצמם, בד"כ קרוב לסל, מנצחים משחקים.
      היתה איזו אנומליה שקוראים לה ג"ס, אבל גם הם לא היו ממש יציבים במשחקים מכריעים לפני שיצרו סופרטים מוגזמת (שאי אפשר ללמוד הרבה מההצלחה שלה).

      1. לאגדה שגולדן סטייט זכתה באליפויות עם הפגיזה יוצאת דופן משלוש אין אחיזה מאז 2015-2016. עם דוראנט הם ניצחו במיד ריינג' בחיתוכים ובטבעת.
        2019 – מקום 10/16 בניסיונות לשלוש בפלייאוף (מקום ראשון באחוזים)
        2018 – מקום 3/16 בניסיונות לשלוש בפלייאוף (מקום עשירי באחוזים)
        2017 – מקום 5/16 בניסיונות לשלוש בפלייאוף (מקום רביעי באחוזים)

        לעומת זאת הם היו מקום ראשון או שני באסיסטים בפלייאוף בין השנים 2013-2019

  6. יופי של סיקור, למי שלא ראה את המשחקים אלא רק את התקצירים ממש מקבל את החוויה של מה שקרה על הפרקט. משעשע הרצף של סמארט – הוא קלע את הסל הראשון במשחק ואז את חמשת השלשות וקליעת העונשין ברבע הרביעי. וזהו.

    ועצה קטנה וידידותית לחיים – אם אתה פוגש מישהו מארצות הבלקן, כדאי לברר טוב טוב מאיפה הוא מגיע. אם תאמר למישהו מסרביה שהוא קרואטי זה בהחלט לא ייגמר טוב…

  7. שלושה רבעים ראשונים סמארטווקר: 3 מ-21 (1מ-12 לשלוש) ו-9 נקודות
    רבע אחרון 9 מ-11 (6 מ-8 לשלוש) ל 27 נקודות.
    זה הקטע עם בוסטון כל אחד מה-4 יכול פתאום להתחמם.

      1. בראד סטיבנס אמר שהוא בקרוב יחזור לבועה (כנראה אחרי הלידה)
        אבל הוא עדיין יצטרך לסיים את השיקום מהפציעה גם כשיחזור (כלומר לפחות עד אמצע ספטמבר). מה שאומר שלסדרה הזו הוא לא יחזור כבר.

            1. 👍

  8. אחלה סיקור, תודה רבה דובי.
    .
    הוא לא סודני, הוא חבשי – הוא לא קרואטי, הוא סרבי.
    .
    לילה של החמצות בליגה הטובה בעולם. למרות שהסברתי שטורונטו לא ימשיכו להחמיץ ככה במשחק השני, הם המשיכו במדיניותם זו. לא נותר לי אלא לשוב ולהתנבא שלא יחמיצו כך במשחק השלישי.
    .
    חבל על יוטה, חבל שהסדרה נגמרה, מברוק לדנבר, ובהצלחה בהמשך הדרך.

  9. תודה!
    כדורסל רע שוחק הלילה בשני המשחקים,דנבר שכחתם חזרו מ3-1 שזה מרשים מאד ונדיר, אבלזוכרים מה קרה לקבוצה האחרונה שהפסידה 3-1 ,הפסידה 3-1 ללברון, מקווה לאותו סינריו מול הקליפרס.
    לסיכום הופעת השולפים במערב, מארי למרות התצוגה הפסיכית לא שינה אצלי הרבה חוץ מזה שראיתי שהתקרה שלו מאאד מאד גבוהה אבל עדיין הוא אפילו לא טופ20
    מיצ'ל לעומת זאת מבחינתי הוא טופ 5, לא רואה 5 שחקנים טובים ממנו.

      1. תוסיף לקרי, הארדן ולוקה את לילארד ו-ווסטברוק – ודונובן מיטשל הוא אפילו לא ב-5 גארדים הכי טובים… אבל אני מת על המהלכים של מיצ'ל והוא עוד יעשה המון בליגה אז אני מפרגן…

          1. כרגע – הוא לדעתי עדיין יותר טוב, אולי למעט זה שהוא הפך מהשחקן הכי "נפיץ" (הם מתים על זה בNBA) לפחות "נפיץ" ממיצ'ל. עדיין יש לראס את הניסיון ומספרים טובים יותר בממוצע העונה. הוא שיחק קצת פחות כי קורונה ופציעות והכל אז נוח לשכוח…

            1. יש מצב שאתה היחידי שחושב שווסטברוק טוב ממיצ'ל
              אפילו דה שוט לוקח את 45 על פניו

            2. ווסטברוק זה האוברייטד מספר 1 בהיסטוריה, גם בשיאו מיטצל טוב ממנו, ווסטברוק מנפח סטטיסטיקות וזה היה צפוי שזה הרמה האמיתית שלו, בסוף ווסטברוק ככוכב ראשי לא עבר סיבוב ראשון בפלייאוף יתרה מכך עף למיטצל (ולאוקלהומה היה סגל משמעותית טוב יותר על הנייר), באתר יש כמה רפי הבנה רציניים… שסטטיסטקות ריקות ודאנקים משפיעים אליהם.
              .
              דרך אגב ווסטברוק פי 10 יותר כישרוני ממה שמיטצל יכול לחלום עליו, ווסטברוק הוא בין השחקנים הכישרוניים ביותר שאי פעם דרכו על הפרקט ,אבל לצערו אין חמצן בקופסה. כשמשלבים חוכמת משחק ובחירת זריקות (שזה חלק מיכולת) דונבון עדיף עליו.

            3. זאת שאלה נהדרת, אם שכל נכלל בכישרון.
              יש מי שיגיד שלדעת לקפוץ לכדרר ולקלוע זה רק חלק מהכישרון הנדרש.

            4. דקסטר – אני רגיל להיות בדעת מיעוט.
              ווסטברוק השיג העונה מספרים משמעותית יותר טובים בסטטיסטיקה מסורתית ובכל מה שקשור לניתוח יותר מתקדם – זה לכאן ולכאן (למיצ'ל יש איזשהו יתרון). ווסטברוק יותר יעיל ותורם יותר בריבאונד ובאסיסטים. הוין-שייר של מיצ'ל יותר גבוה. אבל אולי זה טבעי – בגלל התפקידים שלהם בקבוצה… יוסטון ויוטה מאוד רחוקות האחת מהשניה בצורת המשחק ובמי שעושה את הנקודות…

              האם ווסטברוק יכל לתת עוד עונה מטורפת של ממוצע טריפל דאבל ולהוביל קבוצה לבד שוב (לשום מקום – כמו המקום שאליו יוטה הגיעו)? כן. הוא יכל. הוא לקח צעד אחורה. זה לא אומר כמובן שיוסטון יגיעו לאנשהו ונראה שהוא עצמו עוד לא התאושש מהפציעה.

              מה יהיה בעונה הבאה? יש סיכוי שדונובן מיצ'ל ייפרוץ עוד יותר כי הוא צעיר וכשרוני וווסטברוק בכל מקרה מעבר לשיא. אבל נכון לעונה הזו – כשהוא לא ישר אחרי פציעה – ווסטברוק לטעמי יותר טוב.
              הנה ההשוואה ביניהם, מקווה שהלינק יעבוד. קח מזה מה שבא לך:
              https://stathead.com/basketball/pcm_finder.cgi?request=1&sum=1&player_id1_hint=Russell+Westbrook&player_id1_select=Russell+Westbrook&player_id1=westbru01&p1yrfrom=2020&player_id2_hint=Donovan+Mitchell&player_id2_select=Donovan+Mitchell&player_id2=mitchdo01&p2yrfrom=2020

            5. יונתן הבעיה שאתה נופל לסטטיסטיקות ריקות פעם אחר פעם (ווסטברוק זה התמונה במילון כשאתה פותח את המונח דרך אגב)

            6. דקס אתה צודק – כמעט – ווסטברוק היום הוא די שבר כלי (מקווה שמשהו ישצנה הלילה) אז ההעדפה של מיצ'ל מובנת, מה עוד שהעתיד שלו עוד לפניו.
              אבל,
              יש הרבה במה שיונתן אומר. ווסטברוק לפני הבועה היה טוב ממיצ'ל, העמיד מספרים טובים והצלחה קבוצתית נאה. חשוב לזכור שמיצ'ל נתן הצגות נגד ההגנה הדי-עלובה של דנבר.
              .
              ברוך – ווסטברוק בשיאו נעצר רק בברך של בברלי! שלא תטעה. אוק' בריאה הייתה לוקחת אליפויות גם בלי הארדן. אחרי לברון 2012, רק פציעות עצרו את אוק' וכשהיא הייתה שוב בריאה ב-2016, זה כמעט נגמר בהדחה היסטורית של 9:73
              .
              כשמיצ'ל יגיע לעשירית מההישגים של ווסטברוק – נדבר
              🙂

            7. ברוך – מעבר לסטטיסטיקות הויכוח הוא תמיד על "מה אתה מרגיש". אני מעדיף לראות את מיצ'ל על לראות ווסטברוק. ווסטברוק מעצבן אותי. אבל – אם הייתי בונה קבוצה – ווסטברוק בעיני שחקן הרבה יותר מגוון שיכול לסגור יותר פינות (חוץ מלקלוע לשלוש, שם הוא חור). הוא בעיני שומר יותר טוב ממיצ'ל, ריבאונדר יותר טוב (ממה שמיצ'ל יהיה) וכרכז הוא הרבה יותר טוב ואפקטיבי ממיצ'ל. רוצה להתווכח עם זה בלי סטטיסטיקות? אחלה, זה יהיה פינג פונג.
              בעונה הבאה ווסטבורק יהיה כבר 12 (או 13?) עונות בליגה ומיצ'ל ייפרוץ. אז הדיון הזה הוא נכון לסוף עונה.
              ***
              קצת מעצבן שאני יוצא תמיד הנציג של שחקנים שאני לא אוהב. לפני יומיים הגנתי על רמת הכישרון של שאק ועכשיו אני מסנגר על ווסטברוק… אני לא אוהב סנטרים ואני לא אוהב רודפי סטטיסטיקות/קונטרול פריקס שעושים 30/10/10 כל משחק (אולי לוקה ישנה את דעתי).

            8. מיצ'ל זה עתה סיים סדרה של 7 משחקים עם 36 נק' למשחק בכמעט 70% TS
              .
              ווסטברוק? בחלומתיו העוצמתיים (והרטובים) ביותר לא חוצה את רף 60 האחוזים TS
              (ב-3 סדרות הפלייאוף האחרונות שלו הוא לא חוצה את רף 50 האחוזים TS) בפלייאוף.

            9. אני אתרגם את הנתונים האלו לשפה מובנת יותר:
              מיטשל ניצח עכשיו שלושה משחקים בפלייאוף אחד. שלא תטעה.
              ווסטברוק ללא חבריו המוצדקים הרבה יותר ל-MVP לא הגיע מעולם להישג הזה, לא משנה כמה שחקנים טובים עד מעולים סיפקו לו. אפילו אוקלהומה של השנה יצאה יותר טובה משל כל תקופת ווסטברוק "לבד". ממש כך.

            10. אני גם אצטרף לתרגום…
              OKC עם ווסטברוק ופול ג'ורג' לא מסוגלת לעבור סיבוב ראשון שהיא פייבוריטית- פעם מול יוטה ופעם מול פוטלנד.
              OKC לאחר מכירת חיסול כאשר אף אחד(!!!) לא צפה לה פלייאוף מסיימת 5 במערב ונכנסת למשחק 7 מול הרוקטס!

              לא היינו צריכים את הבועה בשביל להבין שמיצ'ל יותר טוב מווסטברוק.
              במה בדיוק ווסטברוק יותר טוב?
              קליעה ל 2- מיצ'ל
              קליעה ל 3- מיצ'ל
              חדירה- מיצ'ל
              אתלטיות- מיצ'ל
              ניהול משחק- מיצ'ל
              אינטליגנציה- מיצ'ל
              אההה שכחתי..
              רדיפה אחרי סטטסיטיקה ריקה- ווסטברוק

              מיצ'ל לא ירדוף אחרי ססטיסטיקה כמו ווסטברוק לכן אין מה להשוות טריפל דאבלים וכו..
              יש להשוות רק השפעה חיובית על הקבוצה, ניצחונות ומי יותר טוב בקטגוריה מסוימת.

          2. ווסטברוק לא עבר כי ג'ורג' נחנק עם 16-2 ו-5 נק' במשחק הכי חשוב – שזו גם הסדרה היחידה שמיצ'ל עבר. מאז הוא כבר נכשל פעמיים. ראס מנהיג ומוסר הרבה יותר טוב. נחכה בסבלנות ונראה מתי מיצ'ל יבקר בגמר איזורי. ווסטברוק היה שם שלוש פעמים + גמר כללי. עד אז תמשיכו לספור אחוז דפקטיבי
            🙂

            1. ווסטברוק מנהיג זה צירוף יוצא דופן שנמצא בשימוש די מעט

            2. צודק!
              אין שחקן עם אחוז דפקטיבי גבוה משל ווסטברוק…

            3. וקצת יותר ברצינות –
              ללא דוראנט, כאשר ווסטברוק הוא השחקן מס' 1 של הקבוצה –
              כמה סיבובי פלייאוף קבוצתו עברה?

            4. שיאני אחוז אפקטיבי על פני הקריירה:
              דיאנדרה ג'ורדן,
              רודי גובר,
              ארטיס גילמור,
              טייסון צ'נדלר,
              סטיבן אדמס,
              דווייט האווארד,
              חסן ווייטסייד,
              שאקיל אוניל,
              אמיר ג'ונסון,
              סטף קרי,
              מארק ווסט,
              קארל אנטוני טאונס,
              ג'אבל מק'גי,
              קייל קורבר,
              סטיב ג'ונסון,
              דרל דואוקינס,
              ג'יימס דונאלדסון,
              ברנט בארי,
              ג'ונאס וולנצ'וניאנס,
              בו אאולאו,
              סטיב קר,

              היכל התהילה

            5. ווסטברוק לא הצליח ללא דוראנט – אבל הצליח יפה עם דוראנט. אחוז ה אפקטיבי לא מספר הכל. רק נס-משחק-6 במקביל לקריסה מפוארת באותו משחק – מנעו מראסל הדחה מרהיבה של קבוצה היסטורית. תחזור למשחק 1 בסדרה הזאת (אבל למשחק עצמו כן? לא לדף הסטטיסטיקה…) ראס הפך אותו בחצי ההשני לפני שדוראנט סגר אותו. תחזור קצת אחורה באותה עונה לסדרה מול ס"א שנפתחה ב-40 הפרש ל-ס"א. תראה מי הפך את משחק 2.
              תחזור ל-2014, רק פציעה של איבקה בלמה את אוק' סיטי.
              תחזור ל-2013, רק הברך של בברלי עצרה את אוק' סיטי שסיימה ראשונה במערב (מיצ'ל כל הזמן עושה את זה… חחח…)
              .
              ראס היה שחקן מוביל בקבוצות האדירות האלה. נכון – לצד דוראנט – ועדיין: המנהיג שלהן. הוא גם מוסר הרבה יותר טוב ממיצ'ל.
              נכון – בבועה הוא מביך – אבל גם השנה, לפני הבועה, הוא הצליח לא הרבה פחות ממיצ'ל. אם לא תצוגת האימים של פלייאוף ג'ורג' (5 נק' 16-2 מהשדה) אולי הדברים היו נראים אחרת ומיצ'ל היה סופר 3 הדחות סיבוב ראשון.
              .
              אבל בסטטיסטיקה לא רואים את כל זה. רואים את רשימת ההול-אוף-פיימרים למעלה.

            6. כל פעם שאתה רושם תגובה כזו אני נחרד מעצם המחשבה שאתה מלמד מתמטיקה….

            7. מה הקשר? (חוץ מזה שיצא לך משפט שנשמע כאילו "סופיסטיקייטד"?)
              גיא מנפנף אחוז אפקטיבי – הנה הרשימה של בעלי האחוז האפקטיבי הטוב בליגה לאורך קריירות. תבדוק גארדים בעצמך אם בא לך – חוץ מסטף וקליי, יש במובילים את נאש וסטוקטון – ואין עוד אלופים.
              לברון מקום 53
              מייקל מקום 198
              בירד מקום 158
              זה מה שאומר אחוז אפקטיבי?
              איך אתם עוד מעיזים להביא את הנתון הזה? זאת הרי בדיחה, הוא לא קשור לכלום

            8. i rest my case…
              כי יש קשר לנפח הזריקות. זה קל להיות אפקטיבי כשכל מה שאתה צריך לעשות זה לקבל מסירה ולתת ליי-אפ.
              לא כשאתה צריך לעשות את זה בעצמך.
              העובדה שאתה בכלל מעלה את הטיעון הזה היא מגוחכת.

            9. ומה סופסיטיקייטד בזה? אני אשכרה מודאג.

            10. מי שהכניס לדיון את האחוז האפקטיבי של ראס לא היה אני 😉

            11. נו, באמת.
              אפילו אוהדיו הגדולים ביותר של ראסל לא יכולים להתכחש לעובדה שהבן אדם שבר את הטבעת פעם אחר פעם עם הרבה יותר מדי ניסיונות קליעה מ-3 ופול אפ מהמיד ריינג'.

            12. בקונטקסט שבו הוא הוכנס הוא רלבנטי. כי ווסטברוק לוקח המון זריקות ביחס לכמה שהוא קולע. מיצ'ל פחות (לא שאין לו לאן להשתפר).
              הטיעון שלך לגבי הרשימה של המובילים בכל הזמנים חסר משמעות לדיון.

            13. סליחה – הקולגה שלך הכניס TS ולא ES
              מתקשה לעקוב אחרי כל האותיות.
              בדקתי גם את הרשימה הזאת – לא שונה בהרבה.
              נחש כמה גבוה שם מדורגים מייקל, לברון, לארי וקובי?

            14. ואני רק הולך ונהיה מודאג יותר ויותר כל דקה.

            15. מה רלוונטי אחוזים לשאלה מי עדיף בין שחקנים? תסתכלו על משחקים, על הישגים אישיים וקבוצתיים. מיצ׳ל וראסל בכלל לא על אותה סקאלה. הרשימה שלי ועוד איך רלוונטית – חוסר הרלוונטיות שלה מראה כמה היא רלוונטית!

            16. בעולם שבו צריך לקלוע יותר נקודות מהקבוצה השניה במספר זריקות נתון זה רלבנטי וחלק מהדיון.

            17. לפני שבוע סיימתי ללמד מת׳ בקורס של הנדסאי בניין. החבר׳ה שם ייבנו בניינים עם חישובים על פי האחוזים של ווסטברוק. עכשיו אתה באמת יכול להיות מודאג 🙂

            18. ולא מה שהרשימה שלך מראה היא שקל להיות יעיל כשאחרים דואגים לך למצבי קליעה.

            19. אתה חושב שאני צוחק.
              אני ממש ממש מודאג.

            20. סליחה, הנדסאים יהיה בעוד חודשיים, הפעם עובדים בגובה (מסתבר שהם צריכים רישיון ואפילו לומדים פיזיקה. בלי צחוק)

            21. השגיים הקבוצתיים של מיצל טובים מאלו של ראסל ככוכב ראשי, שאלה לי אלייך עם דוראנט לצד מיצל לאן אתה חושב שהוא מגיע? ראסל ווסטברוק ניפח סטטיסטיקות על חברי קבוצותו ולצערי התרבות אצלנו מקדשת סטטיסטיקות ריקות.
              .
              דה שוט אתה מדבר על אפקטיבי וטרו שוטינג תבדוק את השחקנים שהכמות זריקות דומה לווסטברוק, תבדוק את הממוצע בליגה ותחזור עם תשובה ברורה. ווסטברוק זה בלוף

            22. ״יש שלושה סוגים של שקרים וגו׳…״ בנג׳מין דה יזרעאלי
              תהיה רגוע חבריקו, החבר׳ה שלי יודעים לחשב. מתמטיקאי הוא קודם כל פילוסוף (אבל אני רק מלמד, לא מתמטיקאי אמיתי).
              מי שהכניס סטאט חסר משמעות לדיון זה החבר שלך למוסד טנש. תבוא בטענות אליו. אחר כך הוא אומר לאנשים איך להיות בריאים – זה לא מדאיג אותך?

            23. לא כי מה שהוא הכניס מאד משמעותי לדיון.
              לחשב זה לא מתמטיקה.

            24. ופלספנות זה לא פילוסופיה.

            25. ברוך – בלוף עם שלושה גמרים איזוריים וגמר כללי שנעצר רק על ידי פציעות ולברון בשיאו, שהיה הרכז הטוב במערב במשך מספר עונות. אני כבר לא יודע מי יותר גרוע כאן – טנש או שבר…

            26. או! סוף סוף אנחנו מסכימים גילרי. לחשב זה לא מתמטיקה. כפי שאמרתי אני לא מתמטיקאי. התארים שלי הם בכלל בהיסטוריה וספרות. קטונתי. אני רק מלמד הנדסאים לחשב.
              .
              זה עדיין לא הופך אחוזים לרלוונטיים לדיון 😀

            27. אני הייתי מעדיף שילמדו לחשוב.

            28. גם אני – אבל יש להם בחינות הסמכה מה״ט והם משלמים על הקורס הרבה כסף. לחשוב זה אצלכם, אצלנו זה פס ייצור (במכללות ולצערי גם בתיכונים)

            29. בוא נגיד שאם אחוזי ההצלחה שלי יהיו כמו של ווסטברוק – לא תהיה לי עבודה 😀

            30. או סוף סוף אנחנו בכיוון הנכון.

            31. בשעה טובה אתה עולה על משהו דה שוט , מקווה שהסטודנטים שלך קולטים את החומר מהר יותר. יש סיבה טובה למה עם כל הטריפל דאבלים והסטטיסטיקה המנופחת , ווסטברוק לא עבר סיבוב ראשון (לא גורג זה לא הסיבה העיקרית ).

            32. אתם אשכרה מתווכחים על יעילות עם בן אדם ששם את כרמלו בתמונת הפרופיל שלו.
              תגרפו מים עם מעדר, זה יעיל יותר.

            33. mic drop

      2. בכיף
        אבל דוראנט וקרי לא בשיח העונה, ולברון לא בטופ 5 בלי להמעיט בהישגים שלו העונה, אז נראהלי התפנה מקום בחמישיה…
        קוואי, הארדן, לוקה, ליליארד, יאניס.

          1. יכול להבין למה אתה חושב ככה -חוסך לך את ההרצאה עם המספרים, אתה חייב לי כמה דקות מהחיים😆.
            האמת הוא הפתיע אותי מאד העונה, הייתי בטוח שהוא איטי וכבד ולא יכול להשפיע כמו בעבר, אין מה לעשות הבחור עשוי מחומרים מיוחדים.
            הטיעון שלך ברור, השחקן המוביל בקבוצה הראשונה במערב, באמת שאין הרבה מה לענות על הטיעון הזה…
            עד שאתה רואה את קוואי בפלייאוף בפעולה סוגר משחקים מתי שרק מתחשק לו ולברון לא יכול לעשות את זה היום, אתה רואה את הכשפים של לוקה, ואתה יודע שלברון אין לו את זה (למרות שיש לו הרבה באזר ביטרים בקריירה אבל אין לו מה שראינו מלוקה בגיים 4) אתה רואה את ליליארד בלתי עציר במובן הכי בסיסי שיש ואי אפשר להגיד על לברון שהוא בלתי עציר,שהוא שולט במשחק כן, אבל לא בלתי עציר,.זהו, חפרתי את חפירת הבסקטבול שלי להיום, תודה שהייתם איתי.😚

            1. בעולם הסובייקטיבי שהוא האהדה, אני מבין את דעותיך.
              אישית, אני נותן משקל גדול יותר לניהול משחק. לטעמי, מה שלברון עושה העונה במדי הלייקרס זה יוצא דופן.

            2. חבל על הויכוחים עוד מעט נראה אותם ראש בראש ותיוכח.

  10. הייתה לי תחושה שהנאגטס ייקחו אבל אז אמרתי לעצמי – ג'מאל מאריי בטח כבר לא יכול לזוז.
    ראיתי את ההיילייטס של בוסטון וטורנטו. מרקוס סמארט ברבע הרביעי – וואו. מאיפה הרצף הזה הגיע?
    גם הכדורסל שלהם בסיבוב הזה הרבה יותר מהנה מבחינת הנעת כדור. איזה כיף.

    1. מסכים עם יונתן בקשר לווסטברוק.
      בהחלט להגן על ווסטברוק זהלא הדבר הכי חשוב אצלי בצהרים הזה, אבל כל אי הכבוד לשיטה העשרונית של הטריפל דאבל שגיא מתמרמר עליה , ומצידי שיספור מ9 או מ8 עם עוד אספקטים אחריםעדיין מדובר בשחקן שלקח כמות אסטרונומית של ריבאונדים ואסיסטים עם יכולת מסירה מעולה מהטובים בליגה, מלך הסלים שתי עונות, בוא, מיצ'ל עדיין לא יכול לעשות את זה, אגב גם ליליארד לא התקרב למלכות הסלים בשום עונה ,אלו השגים שא"א לזרוק אותם לעזאזאל בשם האחוז האפקטיבי המקודש ואין בלתו.
      אתם לא חושבים שהוא שחקן היכל התהילה בזכות ההישגים, המשחק הוירטואוזי – כן גיא בספורט משודר במדיה יש אספקט משמעותי לוירטואוזיות גם במדידת איכות שחקן- ועדיין יש לו מה לתת והעונה הוא הוכיח את זה, מיצ'ל עדיין לא שם, ועדיין מיצ'ל כרגע טוב מוווסטברוק, משמעותית.

      1. אתה מנחש מהתגובה שלי על דעותיי לגבי ווסטברוק. אתה טועה.
        .
        א. בזמן אמת, בעונה הפסיכית של ווסטברוק כתבתי שלטעמי הוא בצדק זכה ב-MVP.
        ב. למיטב הבנתי, ההשוואה בין מיצ'ל לווסטברוק הוא לא "למי יש קריירה מרשימה יותר?"
        התשובה לשאלה זו היא ללא כל צל של סק, ראסל.
        ג. התשובה לשאלה "מי היום הוא השחקן הטוב/משפיע יותר מבין ה-2?" היא מיצ'ל.
        ד. אחוז אפקטיבי. קצת כמו המילה "שמאל", משום מה הימלה קיבלה קונטציה שלילית.
        אחוז אפקטיבי מלמד אותנו כמה נק' שווה כל זריקה לסל. זהו. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שווסטברוק ב-2 העונות האחרונות זרק יותר מדי, ועל חשבון הצלחת קבוצתו.
        ה. כאמור (ע"ע סעיף א'), אחוז אפקטיבי הוא לא חזות הכל.

        1. אהמממ… אבל וסטברוק גם יותר יעיל. אבל כשהבאתי סטטיסטיקות אמרו לי לעזוב את זה.
          הוא גם ירד בצורה דראסטית בכמות הטריפל דאבלים ועשה ביוסטון בעיקר את מה שביקשו ממנו – אבל סבבה, הוא רודף טריפל דאבלים…

          להשוות הישגי קבוצות העונה זה לא יעיל. ראס תקוע בניסוי ומיצ'ל תקוע בקבוצה לא מדהימה (לטעמי).

            1. אתה כתבת יעילות.
              PER זה מדד (יש לי חיבה מסויימת כלפיו) שמנסה לתת ציון אחד עבור שלל נתונים.
              יעילות קליעה נמדדת באחוז אפקטיבי.

            2. ה-E שם מייצגת יעילות…
              אז הוא התכוןן בכללי.

            3. הולינגר הזה. בחור פיקח.
              אבל מוצלח פחות בלחלק שמות . . .
              .
              (לא צריך ללכת רחוק יותר מווסטברוק בשביל להבין שתעדוף הריבאנדים בהגנה על פני יעילות קליעה קצת משמנכת את חלקה של האות "E" בשמו של המדד…)

        2. קודם כל רוב תודות על הביאור הפשוט והבהיר של האחוז אפקטיבי.
          מה שאני מנסה לטעון שלוירטאוזיות יש משקל כבד בהערכת שחקן, בעיניך אין הבדל בין שחקן שקולע כל חייו בלייאפ מכוער במיוחד לבין שחקן וירטואוז שקולע בצורה גראנדיוזית אם הם קולעים באותו אחוז, בעיני הוא נראה מוזר הטיעון הזה,מסכים?

          לכן לברון העונה פחות תופס למרות ההישג המרשים בתפיסת המקום הראשון במערב.

          לכן יוקיץ' פחות, למרות הגאונות של החביתוש.
          לכן ווסטברוק יותר, למרות הכשלונות שקשה להתווכח עליהם.

          אגב ווסטברוק לא שחקן טיפש, ברוך, הוא אומלל, שחקן בלי קליעה בליגה שמבוססת על קליעה , כוכב שחייב להצדיק את המעמד בליגה , ואתה לא יכול לשמור על מעמד כוכב בליגה,אם נותנים לך מטר לזרוק כאילו אתה איזה שון מריון, אז הוא זורק ומחטיא, ומחטיא,ומחטיא, עד שדה שוט (הנאמן, ריספקט!) ימצא לעצמו אהבה נכזבת חדשה.

            1. מה קשורה וירטואוזיות להערכת שחקן?
              הדאנקים של מיצ'ל יותר יפים בעיני מאילו של ווסטברוק אם זו השאלה…

            2. בכיף
              אם אתה מדבר על מימד ההפתעה בכל פעם שהשמנמן החביב קולע סל בקשת גבוהה בלתי אפשרית כששניה לפני היית בטוח שהאיש מוכר במקדונל'ס ומפנק את עצמו פה ושם אין דה האוס,אז כן הוא וירטואוז.
              אבל תשאל באמת , בלי ציניות, כל אוהד כדורסל, מהי פעולת הכדורסל הוירטואוזית ביותר, אז זה בערך יהיה ככה בסדר יורד.
              1. דאנק אדיר, עדיפות לפוסטר.
              2.שלשה ממרחק אסור, עדיפות לבאזר ביטר.
              3. קרוס אובר וסיומת יפה בטבעת.
              4.פידוואי, עם עדיפות לקובי.
              סורי ,יוקיץ לא ברשימה.
              אבל למה אתה לא מסתפק בגאונות של יוקיץ'?
              ווסטברוק היה מת לקבל מהחומר הזה

            3. אז פיט מארוויץ' לא ווירטואוז?

            4. מסתבר שלא "כל אוהד כדורסל".
              למג'יק ג'ונסון יש המון אוהדים. הוא אחד מהשחקנים האהודים בכל הזמנים. לא בגלל ההטבעות. גם לא בגלל השלשות.
              .
              לארי בירד, אחד מהשחקנים האהודים בכל הזמנים. גם הוא לא אהוד בגלל ההטבעות והשלשות (למרות שהיה לא רע בתחום…)
              .
              אני יכול להמשיך,
              אבל לתחושתי הנקודה ברורה.
              .
              הטעם האישי שלי, מעדיף את משחקם של יוקיץ' וסטיב נאש פי כמה וכמה מזה של ווסטברוק או קובי. אין בכלל תחרות.

            5. מעולם לא הייתי סקוטי.

          1. שוב,
            שאלה של העדפה.
            לטעמי, המסירות של יוקיץ' או לברון הם סיבה לקום באמצע הלילה ולצפות במשחק כדורסל.
            לטעמי, מעבר לעניין האסטטי (לא יכול להיות קנה מידה יותר סובייקטיבי),
            אי אפשר להתכחש לעובדה שיכולת ניהול המשחק, הן של יוקיץ', והן של לברון, מביאה להצלחה קבוצתית.

            1. גיא – התכוונתי ליעילות ע PER. מה לעשות שלהיות מוסר יעיל וריבאונדר זה כן משפיע.
              אני מסכים ששחקנים כמו יוקיץ' הופכים את המשחק להרבה יותר מעניין בכל עמדה שהם משחקים, כי הטבעה פה הטבעה שם זה לא כמו משחק שלם שמנוהל בחוכמה. יוקיץ' אבל לדעתי ממש לא מספיק כדי להוביל קבוצה יותר רחוק מאיפה שהם הגיעו. אולי עכשיו כשמאריי החליט שהוא סופרסטאר נראה שינוי. גם יהיו יותר מהלכים שנראה שפופו אוהב….

            2. מסכים.
              שכחתי להכניס מסירה סטיב נאשית לרשימה.
              עדיין היא פעולה אחת מכלל הפעולות שציינתי, אבל הנקודה שלך ברורה,ניהול ושליטה בקצב הוא האספקט העליון אצלך במשחק.

          2. תקרא את זה. אתה יודע מה, אל תקרא, רק תראה את הסרטונים, ואחר כך תגיד לי שראסל ווסטברוק, אדם שהוא סך כל שרירי הרגליים שלו, הוא וירטואוז, ושבירד ודומיו לא.
            .
            https://hoops.co.il/?p=188123
            .
            סיימת? אין צורך להתנצל,
            You are forgiven.
            .
            וחוץ מזה – הדבר היפה ביותר בכדורסל הוא סל עם הקרש 1998-2016. זה מוכח מדעית.

      2. יש אינפלציה בHOF, ולכן ווסטברוק כזה.
        בסוף ווסטברוק משמעותית פחות טוב מהשלישיה הארדן, דוראנט, וראס. (על מי יותר טוב מבין השלישייה, דיון מעניין, ושנה הבאה נקבל עוד אינפורמציה על זה).
        ובנוגע למיטצ'ל ראס, טרנקילו אמיגו, מיטצ' ל עוד לא קרע זוג נעליים. ועבר סדרת פליאןף אחת.

  11. תודה רבה דובי
    ==
    אחלה סיקור
    ==
    יוטה הגשימה הרבה יותר ממה שציפיתי ממה
    מיטצ'ל תמיד הרגיש לי כמו בלוף – ווייד לעניים.
    ==
    ודנבר שוב תקבל בראש בסיבוב השני

  12. תודה. נהדר.
    לצערי טורונטו נראים כמו מי שחשבנו שהם אחרי עזיבת קוואי, ולא כמו מי שחשבנו שהם אחרי העונה הרגילה: זו קבוצה טובה ללא שחקן יוצר, ולכן מוגבלת כאשר היא פוגשת בכישרון מתובל בכוח רצון. האיכות של שחקנים כמו טייטום ו-ווקר, שיכולים לייצר לעצמם זריקה יחסית טובה בלי תרגיל, זה מה שעושה כרגע את ההבדל בין הקבוצות. חשבתי שסיאקם יהיה כזה ואז זה אולי יתאזן; חשבתי שאולי הקנדים יהיו עליונים יותר בגיזרת המוטיבציה והלוחמנות.
    כשאלה לא קורים – הם מפסידים בסוף.

      1. זו הסיבה שרשמתי את מה שרשמתי.
        אם הם היו פוגשים רק כישרון – אולי זה היה מספיק.
        אם הם היו פוגשים רק כוח רצון – אולי זה היה מספיק.
        .
        אנחנו הרבה פעמים שומעים בסוף משחקים ניתוחים כמו "הם רצו לנצח יותר מאיתנו ולכן הפסדנו". עכשיו – ברור שזו קלישאה, אבל אם אומרים את זה כל כך הרבה פעמים כנראה שיש בה מן המציאות. ואם אתה פוגש קבוצה אגרסיבית כמוך, שלא נרתעת ומחזירה באותה אינטנסיביות – אז מה שיקבע בסוף זה ההבדל בכישרון.
        אני לא חושב ששנה שעברה הרפטורס היו יותר מוכשרים ממילווקי. הם רצו את זה יותר ולכן ניצחו. הפעם – לא בטוח שזה המצב

            1. הראשון שחשב להגדיל את האפקט של חיוך בעזרת אקדח היה אל קפונה.
              הרבה יותר בעייתי להסתבך איתו.

            2. כששני הקבוצות שקולות ברמת הכישרון, אגריסביות ורצון לנצח באמת אלא שמטים את הכף לטובת קבוצת X Y, הקטע שהסגל של טורנטו ממש לא שווה לסגל של בוסטון, בוסטון טובה על הדף בכל עמדה

  13. תודה על סיקור משובח ללילה מצוין. עושה רושם שבוסטון עלו על הסוס, הם מפתיעים אותי מאוד לטובה. אבל לטורונטו יש לב של אלופים ואסור להספיד אותם.
    הבנתי שמנחם לקח יום חופש עם המעורב. אם הוא רוצה אני יכול לכתוב במקומו (טראמפ נרקיסיסט והורס את המדינה בעוד מספר המתים מקורונה מאמיר, בוסטון מפתיעה לטובה אבל בראד סטיבנס נראה כמו יורם מהמכללות, גלל אתה לא רצוי כאן, האשך לא מבין כלום, אני לא מאמין איך גולם לבנבן כמו יוקיץ' הוא השחקן המוביל של דנבר, קונלי גמר את הסוס, הקליפרס בדרך הבטוחה לאליפות אבל אני בעד המזרחיות)

    1. אהבתי את המשחק ביו דנבר ליוטה, אני עדיין מתגעגע למשחקים של פאו-אולימפיאקוס, גאליס וינאקיס . . .
      סיאקם מאכזב מאוד בינתיים, מצד שני גובר היה נפלא, בעיקר בסוף. מגיע לו קצת כבוד

  14. בוסטון במשחק רע מאוד, ניצחו, וזה מה שחשוב.
    טורונטו גם במשחק רע, הצליחו להפסיד לבוסטון.
    ולכן רבותיי, הכינו את המטאטא.
    קמבה היה טוב ברבע הרביעי, 4 מ4 מהשדה, וחלק מהם בקלאטצ'.
    טייטום חייב להיות יותר "רע", יש לו יכולת מדהימה, אבל הוא לא כזה מורגש במשחק. לא יודע למה, אולי זה רק תחושה.

  15. תודה דובי. מיטשל הרבה הרבה יותר טוב מווסטברוק. ליגה אחרת. וסטברוק לא עושה את האחרים טובים יותר. נראה לי סיוט לשחק אתו או לאמן אותו, הוא לא יודע להניע כדור בהתקפה/לשחק בלי הכדור/לשמור/לקלוע מרחוק. יוסטון טעו כשויתרו על פול. וכן, בעיניי גם פול טוב בהרבה מראסל. דווקא היה נדמה לי שדאנתוני קיבל שכל והוריד קצת מהדקות של וסטברוק. איך לעזאזל הכדור האחרון הגיע לידיו? זה מחדל של ועדת חקירה.

    1. פול והארדן לא עובד, לא בחדר הלבשה לא על המגרש , בחיים האמיתיים בניגוד לאתר כמעט זה לא מספיק טוב. אין שחקן שעושה את האחרים לטובים יותר , יש שחקנים שהם שיטה (לברון, דונציץ…) ששחקנים שמתאימים אליהם יפרחו ושחקנים אחרים יעלמו.
      .
      בלתי אפשרי לאמן את ווסטברוק, בטח שהרדיפה אחרי סטטיסטיקה באה על חשבון הקבוצה אבל כחבר קבוצה הוא מושלם. אם אתה זוכר גם במשחקים האחרונים שנה שעברה הארדן ברח מהכדור בסיומי משחקים, זה פחות השחקן שלידו זה יותר הלוזריות של הארדן, כוכב צריך לקחת את זה בידיים לא לברוח.

  16. בוסטון אתמול שיחקו מאד לא טוב רוב המשחק, קמבה היה ממש מוזר, לא הצליח לעשות כלום ואיבד המון.
    ועדיין ניצחו, טורונטו כבר שני משחקיים אנמיים לגמרי, הבועה לא משפיעה עליהם טוב.
    אין מה להשוות את המערב למזרח, זה בינתיים לא אותה ליגה

  17. יוטה נתנו את אחת הסדרות הטובות אי פעם לקבוצה שהפסידה בסיבוב הראשון, ממש מעולים, 2 רמות מעל מה שעשו לאורך השנה. עכשיו צריך לחשוב שם על טריידים ואיך בונים סביב מיטשל (וגובר)

  18. דובי, אני מזכיר שוב: שני הפוסטים החשובים ביותר של היום הם הפריוויו של משחקי היום, והסקירה של משחקי אמש, ושניהם חייבים להיות מודבקים.
    \תודה

  19. דדובי, אני מזכיר שוב: שני הפוסטים החשובים ביותר של היום הם הפריוויו של משחקי היום, והסקירה של משחקי אמש, ושניהם חייבים להיות מודבקים.
    \תודה

  20. תודה לצוות על הסיקור. יום כמו אתמול מזכיר למה כדורסל זה לא רק סטט. מלחמה עצבים עייפות גופנית ונפשית. יש גם ימים כאלה שכלום לא נכנס-קמבה הקטע פה זה בשבילך- ופשוט צריך להמשיך לזרוק. איבקה היחידי שמקשה על בוסטון, אין להם מישהו לשים עליו, רק שהוא טיפה זקן ולא מסוגל למשוך משחק שלם. יהיה קשה לאלופים לחזור מזה, בהתחשב בעובדה שהם ישחקו את שני המשחקים הבאים בחוץ….

  21. מילה נוספת על דנבר, הספידו אותם פה אחרי ההפסד במשחק הרביעי, ויש כאלה אשר קראו למארי ציקן שיט…. הזהרתי פה שחרא של תרנגולות עלול להתלקח במקרה של מגע עם נוזלים, אז שימתינו עם היריקות האלה. מארי בתגובה נתן סדרה מעולה, ודנבר עשתה את מה שציפו ממנה לפני הפלייאוף. השאלה המתבקשת היא כמה הם עייפים, ואיך הם יצליחו לאתגר את הקליפרס. לדעתי הקבוצות די שוות מבחינת איכות הכישרון עם יתרון קל לקליפרס בגלל קייזר סוזה. מבחינת צוות האימון יש יתרון לקליפרס בגלל הנסיון. אם לוקה גרר את הקליפרס עם חצי קבוצה לשישה משחקים, וההרגל של דנבר לתת לצופים את כל שבעת המשחקים שהובטחו להם, אני אלך על באזר ביטר של קוואי במשחק שבע. שיהיה בהצלחה

  22. משחק 7 נפלא בין הנאגטס לג'אז, הלך קשה מאוד, השופטים נתנו להרביץ סוף סוף, יוקיץ אחד ענק וכמה טראגי זה יכל להיות עבור דנבר עם ההחטאה ההזויה של הלייאפ וההחטאה של קונלי. אגב, גובר לקח את הריבאונד ומסר שמאלה, בקלות זה יכל להיגמר עם מסירה ימינה למיטצ'ל…
    .
    ריאיינו את מוריי לספורטסנטר אחרי המשחק והוא לא האמין שהמשחק מול הקליפרס כבר ביום חמישי- "ביום חמישי המשחק? זה מבאס!" 😁

כתיבת תגובה

סגירת תפריט