מעורב הופס ליום שני: מילה שלי – התכוננו לפלייאוף המרתק, מדהים, תחרותי, ואדיר מכולם/ מנחם לס

1. האם טורונטו עדיין מנסה להוכיח שהיא אלופה לגיטימית?

האם מישהו יכול להסביר לי למה אלופת ה-NBA, והקבוצה שהצליחה להתגבר על עזיבתו של קוואי לינארד, ועדיין סיימה שנייה במערב, ולדעתי הייתה הקבוצה הטובה ביותר בבועה, עדיין נחשבת למין אנדרדוג החייבת להוכיח את עצמה כל ערב מחדש?

אתן לכם דוגמא: אם טורונטו מנצחת את הסיבוב הראשון, יריבתה בסיבוב השני תהיה בוסטון סלטיקס (בהנחה שגם היא תנצח את הסיבוב הראשון) ואני חותם לכם כבר עכשיו שלאס ווגאס תשים את כספה על הסלטיקס. ז"א שלאס ווגאס ת-ע-ש-ה הרבה כסף אם הרפטורס תנצח כי רוב האנשים יתערבו על הסלטיקס כמנצחת.

נרשמתם לבראקט הפלייאוף של הופס?

בבועה ראיתי את הרפטורס מנצחת בחדות וללא הרבה בעיות מיוחדות את הלייקרס, שרוב אזרחי ה-NBA מאמינים שהיא הקבוצה לנצח באליפות זו. אז הרפטורס עשו זאת בקלות כשקייל לאורי מתעלה שוב על הגארדים של הלייקרס, ופרד ואנוליט ופסקל סיאקם מראים שוב שאולי אין להם את ה-SWAGGER של הכוכבים הגדולים, אבל הם טובים יותר מהרבה כוכבים גדולים עם כל ה-SWAGGER שלהם. כי בכדורסל SWAGGER לא מנצח. מה שמנצח זה אופי של ברזל, נחישות, ויכולת להיות הטוב ביותר שאתה יכול כשהכל על הקו.

עבורי הדבר הלא יאומן ביותר שקרה לטורונטו הוא שהם נראים ללא קוואי לא פחות טובים מאשר איתו.

אוקיי. עד כאן אני מסכים. אבל השאלה הגדולה היא אם במשחק האחרון, זה של 'לחיים או למוות', יהיה להם את הרוצח קר הרוח שיעשה זאת כשצריך.

כאן טמונה הבעייה של טורונטו: לי היא נראית כאילו היא מרגישה צורך להראות בכל משחק שהיא יכולה לעשות זאת ללא קוואי לינארד. במקום שתשחק בחופשיות את הכדורסל הטוב ביותר שהיא יכולה, התחושה שלי היא שהיא משחקת כאילו עליה להוכיח משהו כדי שיקחו אותה ברצינות כמו את הלייקרס, הקליפרס, או הבאקס.

סיאקם אמר:

I think the outside noise don’t really matter to us,” Siakam said. “We focus on us and try to get wins, that’s all we care about.

אני משוכנע שכל קנדי באשר הוא אומר לשמע דברי סיאקם: "I WISH!"

סיאקם מוסיף:

We played a lot of games without Kawhi, so we know what we’re capable of. I think obviously people stepped up and we got better as a team, but I just think that we have a lot of guys that have chips on their shoulders to go out there and play. We’re not worried about nothing else, to be honest, but winning.

“All the guys that won the championship last year have been there for a couple of years and have that chemistry and I think that’s important.”

ייתכן מאד שזאת בדיוק ההרגשה שישנה לי כשאני רואה אותם משחקים: במקום שכל שחקן יהיה עצמו וישחק את משחקו, כל שחקן מנסה מעל ומעבר כדי לתרום את חלקו במה שהפסידו כשקוואי עזב. במילים אחרות, במקום שישחקו כפי שהם כשהם מצהירים במשחקם "אנחנו טובים מספיק גם ללא קוואי", הם מנסים מעל ומעבר כדי להצהיר "כל אחד תורם את שלו להסתיר את חסרונו של קוואי". ישנו הבדל עצום בין שתי הגישות.

המאמן ניק נרס מסביר זאת במילים אלה: "זה לא שפסקל מנסה להיות טוב יותר ולמלא את החסר; הוא פשוט יותר טוב העונה. זה לא שנורמן (פאול, מ.ל) מנסה להיות טוב יותר. הוא טוב יותר, נקודה. לסרג'י (איבקה) ישנה עונה נפלאה. קייל (לאורי) הוא 6 נק' ממוצע מעל העונה שעברה. אוג'י אנונובי 'IS OUT OF THE CHARTS' בשיפור משחקו, ופרדי ???(ואנוילט, מ.ל) הוא עכשיו בזון אחר ממש. איש לא מנסה להיות טוב יותר ובזה לתרום את חלקו עתה ללא קוואי. זה פשוט הרבה יותר: כמעט כל השחקנים, כולל מרק גאסול, העלו את רמת משחקם!

טורונטו הגיעה לבועה והשיגה בדיוק את מה שרצתה להשיג: היא הייתה הקבוצה הטובה ביותר בבועה בגלל – כמו שנרס אמר – השחקנים האינדיבידואלים העלו את רמתם מבלי לפגוע בכימיה של הקבוצה. עם כל הכבוד ללילארד, כשהוא קולע 55 שאר הקבוצה תורמת פחות. מי שטוען שהסאנס הייתה הטובה ביותר עם ה-0-8 שלה מה-1-7 של הרפטורס, שיטען כך (אני עצמי עשיתי זאת אתמול מרוב התלהבות). לא קרה שום אסון.

את הרפטורס הסאנס לא כל כך מעניינת עכשיו. נרס אמר: "לשלמות אף אחד לא הגיע בבועה ובכלל, 'שלמות' הוא דבר בלתי מושג בכדורסל. אבל בגדול אני מרוצה מאד מההופעה שלנו. מצידי שימשיכו לחשוב שאנחנו לא טובים כפי שהרקורד מראה, ושימשיכו לטעון שאנחנו משחקים כדי להוכיח שאנחנו קבוצת אליפות. כל מה שאני יכול לומר לך הוא שאנחנו 'EXTREMELY HAPPY WITH HOW EVERYTHING IS GOING!"

2. הפלייאוף הגדול מכולם: אני מרגיש מתח, ציפייה, והתלהבות כפי שלא הרגשתי זה שנים רבות בפלייאוף!

 

מדוע זה כך עבורי לפחות? למעשה אין לי היום קבוצה שלי. אם שאלו אותי מי הייתי רוצה שינצח אני מאמין שהייתי בוחר במיאמי. אחריה בבוסטון. אבל אם טורונטו, או מילווקי, או אינדיאנה תהיה המנצחת – זה לא ישנה לי הרבה.

אני מעדיף שקבוצה מזרחית תהיה אלופה, אבל אם הקליפרס, הת'אנדר, או הרוקטס תנצחנה, אתאכזב מעט אבל לדכאון לא אכנס. אני מבטיח. רק דבר אחד יגרום לי להתאכזב, לכאוס, ולהתבאס: אם הלייקרס תיקח אליפות. זה בגלל שהשם 'לייקרס' בלבדו גורם לי חררה. אני שונא אותם משנת 1961 ומלבד הקבוצות של שנות ה-80 שלא ממש שנאתי אלא סתם רציתי שלארי בירד קצת ישפיל, שנאתי – ואני שונא – את כל הלייקרס. אולי גופי ונפשי זקוקים לשנאה הזאת כי היא שורפת את כל הרעלים בגופי. השנאה ללייקרס נותנת לי אנרגיה, וכשהם מפסידים חיי נעשים הרבה יותר נוחים ונעימים.

אני יודע שזה דבר מוזר מאד לשמוע זאת מאדם שהיום הוא בן 83 כאילו אין לו דברים אחרים בעולם לדאוג מהם (יש לי, האמינו לי!), אבל זה אני. לכן אני עדיין כותב ספורט, מתרגש מספורט, ואני מאמין שההתרגשות ממשחקי כדורסל טפשיים הוא דבר שמשאיר אותי צעיר בנפשי, וכנראה גם אלך לעולמי עם הטרוף הזה שאני מודע לו, ויודע שהוא לא נורמלי לחלוטין. היי, כל זמן שזה לא מזיק לאף אחד, ואני לא מאמין שהוא מקצר את חיי (אולי ההיפך הוא הנכון!) אמשיך עם כך.

אז מה עושה מהפלייאוף הזה מרתק כל כך לגבי?

אני לא יודע למה ואיך בדיוק, אבל הכדורסל בבועה הדליק אותי מחדש.  אולי הרעב לכדורסל של השחקנים, ושלנו הצופים, גרם לכל דבר להיראות יותר טוב ויותר 'טרי'. כמה משחקים הושיבו אותי על קוצים עד הרגע האחרון. הפלייאוף הזה מרגש אותי כי אני מאמין באמת ובתמים שמלבד אורלנדו וברוקלין (אולי גם פילדלפיה) כ-ל קבוצה מסוגלת לנצח את הדבר הזה, והדבר לא יהווה את ההפתעה הגדולה ביותר ב-NBA.

אני מרגיש שמספר גדול מאד של משחקים יסתיימו בהפרשים קטנים, וכמעט לא יהיו מקרים בהם קבוצה בורחת בסוויפ של 0-4 עם הפרשים גדולים שהופכים את המשחקים לכדור שינה. אני מרגיש שהפלייאוף בבועה יהיה המרתק והמעניין ביותר שהיה אי-פעם ב-NBA. כן, אי-פעם.

למה? כי אין קבוצות חלשות. זה שלאורלנדו אין סכוי לנצח את האליפות לא אומר שהיא לא תעשה צרות צרורות לכל יריב. הסיבה היא שהטלנט ב-NBA אף פעם לא היה כמו היום. אני מאמין שאין היום כוכבים כמייקל ג'ורדן, לארי בירד, או קרים עבדול ג'אבר, אבל ממוצע השכבה העליונה של, נניח, 32 השחקנים הטובים ביותר (2 הטובים ביותר מכל קבוצה) הוא גבוה יותר משהיה אי פעם, אבל ההבדל הגדול ביותר הוא רמת השחקנים מ-8 ומטה בכל קבוצה. פעם 'שחקן ספסל' היה בברור פחות טוב משחקן רוטציה. היום ההבדלים הפכו לקטנים הרבה יותר, וראינו זאת בכמה משחקים ל-SEEDING שהיו בין הטובים והמותחים שראינו בכדורסל.

היום ישנו גם מעבר הרבה יותר חופשי של שחקנים מקבוצה לקבוצה, ומאזור לאזור. לפתע לברון ג'יימס הוא 'מערבי'. ראסל ווסטברוק שהיה יריב ראשי של ג'יימס הארדן לפתע משחק איתו. קוואי לינארד היה מערבי, הפך למזרחי, ואז שוב מערבי. שתי הקבוצות מאל.איי הן בין הטובות במערב. תארו לכם את המתח במפגש בין הלייקרס והקליפרס. (ונא לא לשכוח שהשחקן הטוב בעולם משחק בקבוצה צנועה במזרח, שהיא בירת הגבינה, ורק תארו אותו משחק נגד הלייקרס אחרי שיודיעו שלברון ג'יימס הוא ה-MVP של העונה…)

בגלל מעברי שחקנים וכו', כמעט לכל משחק יש את הסיפור שלו. ובגלל הקורונה אנשים כמוני נמצאים הרבה יותר בבית. בקיצור, אני מצפה לפלייאוף הטוב והמרתק ביותר שראיתי מאז הגעתי הנה.

3. הקבוצה היחידה שאייזיה תומאס רוצה לשחק עבורה בעונה הבאה היא…(צדקתם!) …הגולדן סטייט ווריורס!

אייזיה תומאס הוא שחקן חופשי והוא רוצה שהווריורס יידו שהוא חפץ לשחק בשורותיה.

היי, עם סטפן קרי וקליי ת'ומפסון בריאים, ובחירת לוטרי בדראפט, הם יהפכו בצ'יק אחד מקבוצה שנשכחה לקונטנדרית, ואייזיה מאמין שהיא חייבת שחקן מסוגו כדי להשלים את הפאזל.

תתפלאו, אבל סטפן קרי הגיב לדבריו של אייזיה, "VERY INTERESTING!".

4. דמיאן לילארד מגיב למילים 'HUGE UPSET' אם הבלייזרס יגרמו ל…UPSET!

"HUGE UPSET" אם ננצח אותם? I DON'T THINK SO. הראינו משך העונה לפני ההפוגה שאנחנו מסוגלים לעשות זאת, אבל אני לא אומר שאנחנו פייבוריטים נגד הקבוצה עם הרקורד הטוב ביותר במערב. כל מה שאני אומר הוא שאנחנו מגיעים לנסות לנצח, ולא 'להפסיד בכבוד'".

"מצד שני אני גם לא מבין מדוע פתאום כולם אומרים שאנחנו באים לנצח. כאילו שאנחנו פייבוריטים. אנחנו לא. הם בבועה כראשונים מהמערב. אנחנו ממשיכים לפלייאוף רק כי הכדור האחרון של הנטס פגע בחישוק אבל לא ניכנס. הם נחשבים לטובים ביותר במערב ואולי בכל הליגה. אנחנו לא!".

הוא ממשיך:

“I’ve been seeing everybody saying what we’re going to do to the Lakers,” Lillard said. “The Lakers, they’re the No. 1 seed in the West for a reason. They got the best player in the world on their team. But at the same time, we didn’t fight as hard as we fought in the bubble to just say, all right, we’re the eighth seed to go out there and just get beat up on.”

כפי שכולנו יודעים הבעייה של הבלייזרס אינה דמיאן כמובן. למעשה הוא וסיג'יי מקולום הם הגארדים שהסיכויים לנצח את הלייקרס תלויים רק בהם לנטרל את היתרון שיהיה ללייקרס תחת הסל, כי אני לא מאמין שיוסוף נורקיץ', חסן ווייטסייד, וזאק קולינס יכולים לעצור את אנטוני דייויס, דווייט האוארד, וג'בל מגי, וכמובן לברון ג'יימס וקייל קוזמה.

לילארד, מקולום, וגארי טרנט יצטרכו להתעלות על הבק-קורט של הלייקרס במידה רבה יותר מאשר הפרונטליין של הלייקרס יתעלה על זה של הבלייזרס. זה יהיה קשה מאד.

אז מי יטה את המאזניים לכאן או לכאן? כמובן לברון ג'ונס. הוא חייב להיות ברמה כמעט מושלמת, ובד"כ הוא עושה זאת במשחקים כאלה.

5. ה-TOURNAMENT IN-PLAY היה הצלחה כזאת מסחררת שה-NBA ישאיר את השיטה למאבק בין ה-8 וה-9 (אם הוא פחות מ-4 משחקים) לעתיד

אדם סילבר עצמו רמז שה-IN-PLAY הוא כאן להישאר. אחרי טוויטרים כאלה הוא יהיה טיפש לא להשאירם:

6. סיבה נוספת שהיא לרעת הלייקרס? היא הסובלת מס' 1 ממשחקים שאינם 'ביתיים'

הסטייפלס סנטר הוא 'האולם הביתי מספר 1' בליגה. עבור הלייקרס כמובן ולא הקליפרס.

הקהל הידען והמבין ביותר ב-NBA הוא הקהל של מדיסון סקוור גארדן. פעם, בשנות ה-70, ה-80, ואפילו ה-90, הקהל הניו יורקי היה האכזר ביותר ליריב. אז מאז הקהל התרגל להפסדים והוא הפך לקהל עייף.

הקהל של הסטייפלס סנטר הפך לקהל הביתי מס' 1 ללייקרס. הם החלו לצפות לנצחונות ולאליפות. לבלייזרס בסטייפלס סנטר היה קשה מאד לנצח, והם היו חייבים לנצח שם את הלייקרס 4 פעמים.

IMPOSSIBLE!

לא היה להם כל סכוי לעשות זאת. אבל על מגרש נייטרלי באיזה חור בדיסני וורלד ללא קהל, יתרון עצום של הלייקרס הולך לאיבוד.

 

7. היום נודע שג'ה מורנט שיחק את ארבעת המשחקים האחרונים עם אגודל נקוע!


8. תמונות NBA

 

ציון ויליאמסון

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. מנחם קוואי זה שחקן של 30 נקודות בשינה , חייבים שהשחקנים האחרים יעלו את הרמה , הבעייה של טורנטו זה מחסור רציני בכישרון מנחם,
    למזלם יש להם את המאמן הטוב בעולם בפער, הוא מוציא מכל שחקן 200% , אם לפילי היה את נרס על הקווים היינו היום עם טבעת אבל במקום יש את הכסיל האוסטרלי . אבל בוא נחזור לטורנטו שאני עובר על הסגל שלהם אחד אחד יש להם חולשה רצינית ,הם לא קרובים לפילי מילווקי בוסטון מבחינת כישרון ואני לא מדבר בכלל על המערב.

    1. אמפירית, זה מדויק.
      (המאזן הביתי הטוב בליגה, נט רייטינג שני רק לבאקס).
      .
      אבל אני חושב שזה מלמד יותר על הסכיזופרניה של הקבוצה מאשר על יתרון האולם הביתי
      (מאזן החוץ של פילדלפיה נוראי. נט רייטינג 23 בליגה, ברמה של השיקגו בולס של הליגה. עוד דוגמה לקבוצה סכיזופרנית…)

  2. מנחמנו
    מזל טוב קצת מאוחר אבל עדיף עכשיו מאשר אף פעם.
    מקווה שגייל בסדר ומחלימה היטב מהניתוח.
    על הטניס תצטרכו לוותר.
    לא מדבר על הסלטיקס עדיין אבל הלילה אני אפתח פה.
    איך היונייטד עשו לנו את זה? איך?

  3. איזיאה תומס אינו סוג השחקן שג"ס מחפשת. הוא נמוך מאד (הם לא היו מעונינים בנאן מאותה סיבה), הוא מחזיק הרבה בכדור בכל התקפה ומשחק ההגנה שלו חלש. מעבר לכך מאז חזר למהפציעה באגן הוא לא מצליח לשחזר את היכולות של העבר.
    .
    המקסימום שג"ס יציעו לו זה השתתפות במחנה האימונים של טרום העונה, ללא כל מחויבות מצידם.

            1. הזמן שלוקח להוציא את הממחטה מהכיס

            2. ולמחות את הדמעה.

  4. מזל טוב מנחם,
    הרבה בריאות ואהבה לך ולגייל.

    הולך להיות פלייאוף נהדר,
    אבל למעט פורטלנד, אני לא צופה הפתעות נוספות בסיבוב הראשון.

  5. מעורב מצוין וגדוש, תודה רבה מנחם.
    .
    אני מקווה שאפקט הבועה יעזור לייצר את הסביבה התחרותית כבר בסיבוב הראשון, אבל אני יותר סקפטי.
    .
    בגדול אני נגד שנאה, אבל במקרה שלך ושל הלייקרס זה כל כך חינני ומשעשע, שנאחל לך עוד שנים ארוכות, טובות, ועם הרבה תבוסות של הלייקרס. מזל טוב מנחם!

  6. זה פליאוף מרתק ביותר, סדרות בלי ביתיות ישנו את כל מה שאנחנו רגילים אליו, כשכל משחק הוא פשוט מאסט ווין, אין דבר כזה צריך להגן על הבית אבל אפשר להפסיד בחוץ ולגנוב רק משחק אחד אולי

  7. למרות ששיחקו יפה בבועה עד כה, אני לא צופה שטורונטו יגיעו רחוק בפלייאוף. מארק גאסול נמצא בדעיכה ולראיה דקות המשחק שלו הולכות ומתמעטות. אם הם יגיעו רחוק זה יהי רק בגלל וואן וליט ולאורי.
    ללייקרס לא יהיו חיים קלים מול פורטלנד. לפורטלנד עדיפות ברורה בעמדת הסנטר ונורקיץ יאכל חי את מי שיבוא מולו. אין להם גם סטופר הגנתי שיכול לעצור את לילארד.
    בכול מצב אני רואה שוב שהאלופה תבוא שוב מהמערב.

  8. ושוב לגבי יוסוף נורקיץ. הסיבה שפורטלנד דורגו נמוך לפני פתיחת המשחקים בבועה היתה רק בגלל שנורקיץ לא שיחק רוב העונה. בלעדיו הם היו קבוצה הרבה יותר חלשה. יחד איתו הם ייתנו פייט רציני ללייקרס.

  9. יום הולדת שמח, מנחם. הרבה בריאות, אליפות של מיאמי ועוד שנים של כתיבה טובה. טורונטו הגיעה לגמר בבראקט שלי, אבל אני גם יכול לראות אותה עפה בסיבוב השני – אין להם גו-טו-גאי אחד משמעותי והתקפת חצי המגרש שלהם מתחת לממוצע. היתרון הגדול נמצא על הקווים ובהגנה וזה עוד יספיק במזרח. הפליי-אין צריך להשאר רק במצב שבו יש 2 קבוצות עם מאזן זהה, או הפרש של משחק/חצי משחק ויתרון ביתיות לקבוצה עם היתרון הקטן. 4 משחקים בעונה של 82 זה המון.
    .
    הלייקרס, אגב, ניצחו 27 מ-36 משחקי חוץ. הנתון הטוב בליגה.

  10. תודה רבה מנחם.
    הסיבה למה יהיה מעניין
    מעבר לכל ניסוי הבועה
    היא שבפעם הראשונה מאז שלקח השיקוץ את הכישרון שלו למיאמי לפני עשור
    אין אך קבוצה עם 3 כוכבי על. יש איזון גדול בין כולם
    הקבוצות שהודחו מהריקוד לא מחזיקות פשוט ק כוכבי על ( למעט אלו של ג.ס שנמצאים בשיקום ..)

    ובפליאוף הזה לראשונה מאז "ההחלטה" הליגה חזורת להיות מאוזנת הליגה בה מתחלק הכישרון שווה בשווה …כאשר מוספים לכך את השוויוניות בביתיות ובתנאים ( היעדר הקהל ) קהל זה משהו שמשפיע מנטלית לחיוב או לשלילה בצורה שונה לכל שחקן אם ניקח רגע את הביצה שלנו אז קהל עושה את פניני רוצח ואת הלפרין שפן .
    זה נכון גם לגבי שחקני הנ.ב.א והנה ראינו למשל את וורן דופק תצוגות סופרסטאריות בבועה .
    מאידך ייתכן וישנם אחרים שהיעדר הקהל פוגע בהם .

    בכל אופן שאני מסתכל על חלוקת משאבי הכישרון בפליאוף אני רואה איזון יחסית לשנים קודמות

    מזרח
    מילווקי יש מגה סופר סטאר אחד היווני ואיתו צוות שנראה תפור לגמרי למידותיו.
    טורונטו לא יודע מה הדרגה של סיקאם אבל קוואי הוא לא אבל הם מחפים על כך עם הכי הרבה אולסטארים שעדיין בכושר טוב גם אם וותיקים

    בוסטון אין מגה סופר סטאר אך יש 4 סטארים ( וכאשר 4 סטארים משחקים נגד 2 מגה סטארים ולא נגד 3 או 2 וסטאר אז זה צמוד הרבה יותר ).

    מיאמי יש אחד שרוצה להיות כזה וחובת ההוכחה עליו ( חייב עוד 10 אחוז מחוץ לקשת ) ביחד עם אתלט נהדר שהשתפר מאד ( אדבויו).

    אינדיאנה אין משהו שמתקרב למגה סופר סטאר אך כמה מוכשרים ביותר

    פילי אמביד כוכב אבל לא מגה גם בגלל פציעות עם סימונס הייתה להם כמות כישרון לתת פייט בלעדיו לא .

    ברוקלין יש לה אבל בעונת 20-21 תלוי ברגל של דוראנט ובעיקר בברגים הלא מסובכים של קיירי

    אורלנדו : נראה לי הקבוצה הכי חלשה מאזנית זה שנים שנמצאת כאן בכדי להיות מנה ראשונה ליווני.

    מערב.

    לייקרס עם השיקוץ ודיוויס 2 מגה סופר סטארים אבל אין את השלישי

    קליפרס קוואי ופול כנ"ל

    דנבר יש ענק אחד ת"מ וצוות מסייע רחב

    יוסטון: שני מגה סופר סטארים אחד בירידה שלא ברורה כשירותו אך צוות מסייע בעייתי מאד

    אוקלהומה אסופת שחקנים נהדרת אבל לא מגה אפילו אחד

    יוטה ; כנ"ל מיטשל נהדר אך זה עדיין לא הארדן

    דאלאס : מגה סופר סטאר של כל הדור הבא עם סיוע לטבי נפלא אך כל היתר לא ברמה

    פורטלנד : לילארד העלה את דרגתו אצלי לדרגת המגה סופר סטאר ( אולי באיחור אופנתי שלי ) ויש לו צוות לא רע אך חסר עומק .

    וזה מנחם כל הסיפור החלוקה
    זה כבר לא לברון ,וייד , בוש.
    אפילו לא לברון, קיירי , לאב
    נגמר קרי , קליי , דוראנט
    נותרו לכל היותר צמדים.
    ולכן הכל מטורף
    זו הסיבה שתיבעתי ועודי מתעב את לברון
    הוא בעיני באותה ההחלטה ב 2010 שינה את האיזון התחרותי בליגה
    ועכשיו לראשונה זה עשור הסתדרו הכוכבים היטב ולו בעונה הקרובה .

    1. אהרן כבר אמרו לך אלף פעמים למה לברון לא היה הראשון או האחרון שהצטרף לכוכבים אחרים.
      הוא לא שינה שום איזון, ככה זה בליגה, ישנם מחזורי גאות ושפל
      תשנא אם אתה רוצה לשנוא בלי סיבה, זה גם בסדר

      1. עגל תראה עוד מקרה אפילו דומה למה שלברון עשה ?
        אתה פשוט מתכחש למציאות
        בפרספקטיבה של עשור לברון עשה 2 דברים
        הראשון לגטימי השני לגמרי לו והוא אף יכול לכרות את הענף של כולנו.
        המהלך הלגיטימי הוא להחזיר או להביא את הכח לעובד ולא רק למעביד.
        בניגוד למשל לדומיניק וולקינס האגדי כוכב אטלנטה בעשור שנות ה 80 שנחתך ממנה רגע לפני "הכניסה לארץ המובטחת" (כאשר הייתה אלופת העונה הסדירה במזרח ) לטובת המדבר של הקליפרס (הספורטיבי )
        הרי היום גם לשחקן ולא רק למאמן ישנה אמירה.

        אבל המהלך הלא לגיטימי היה המהלך שבה לסדר את הכוחות בליגה בצורה מאד לא שוויונית .
        לברון סידר זאת בצורה לא הוגנת ובעיקר לא ספורטיבית (לדעתי הוא עצמו הרגיש בכך כאשר חזר לקליבלנד אך גם שם קיבל משהו דומה )

        בכל מקרה עגל תגידו מה שתגידו העובדות מדברות בעד עצמם
        העשור הקודם היה העשור הלא שוויוני ביותר בתולדות הליגה.
        רק 2 קבוצות מהמזרח הגיעו לגמר עד עזיבת לברון ו 3 כל העשור
        היו 4 מפגשי גמר בין אותם קבוצות זה לא התקרב לכך בעת החדשה אפילו לא בין ל.א לבוסטון הגדולות של שנות ה 80
        אך אם אצל ג.ס החלק הראשון נעשה בבניית קבוצה לגיטימית הרי אצלו זה היה לגמרי לא לגיטימי

        והתוצאה לכך הייתה הזויה ביותר והיא שקבוצת העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה ג.ס 16 צירפה לעצמה את הקלע הטוב ביותר בכל העשור האחרון .
        וזה ביאס את האוהד הממוצע בליגה
        שכן לקבל ליגה שבה הגמר ידוע עוד לפני שריקת הפתיחה זה דבר שלא היה אף פעם בליגה טרם העשור האחרון אפילו לא בשנות ה 80 (ואיני מדבר על ראסל וצמברלין בשנות ה 60 )
        וזה מה שקיבלנו כתוצאה מ "ההחלטה"
        לכן יש סיבה לשנאה ואני מצהיר כאן מה שאמרתי המון פעמים בעבר שאני דווקא חיבבתי את לברון עד "ההחלטה"
        וההחלטה הזו שינתה את הליגה שלא לחיוב
        והנה עכשיו כאשר סוף סוף סוף אנשים הגיבו למשל הנרטיב קוואי שבנה לעצמו יופי של קבוצה בקליפרס אבל …הוא לא התפתה לעוד בנייה לא ספורטיבית של לברון והלך דווקא ליריבה אזי בכך הוא בנה את התחרותיות בליגה.

        ובשורה התחתונה אולי כיום אין חולק שלברון שחקן יותר גדול מקוואי
        אבל אם בודקים ברמת האליפויות נטו והצוות המסייע הרי שקוואי שווה יותר הוא אשכרה הביא לבדו את הטבעות (כשם שנוביציקי הביא לבדו את הטבעת ב 2011 )
        לשיקוץ הייתה דרך קלה בהרבה וצוות טוב בהרבה
        עכשיו סוף סוף כעבור עשור ניתן לברך שהחיינו ולבדוק מי באמת טוב יותר השיקוץ או קוואי
        היווני או סוללת הסטארים בבוסטון בקיצור העניין חזר.

          1. גיא לגבי מכבי אומר לך את דעתי בפשטות

            1.בלי מכבי לא היה כדורסל (מקצועני ) בארץ כשם שאין כאן כדוריד ,כדורעף או כל ענף כדור כלשהו אפילו לא ענף שולי (קל וחומר כדורגל )

            2. מכבי לקחה ענף שהיה בלעדיה שולי וביצתי והפכה אותו למקצועני ברמות הגבוהות ביותר ביבשת

            3. היה לכך מחיר גדול והוא הרס הליגה המקומית אני לא מכחיש זאת אני מסכים עם זה

            4. אבל אם המחיר של הרס הליגה המקומית היה הצלחה אירופאית כבירה אני בעד

            5. אני מודע לכך שיש אנשים שיעדיפו ליגה טובה על חשבון הצלחה אירופאית גדולה לגיטימי אני בעד ההיפך

            6. התחזקתי בכך כאשר הליגה הייתה צמודה בד בבד עם כישלונות מכבי באירופה לא אהבתי

            7. אני עדיין מקווה ומאמין שעוד יבוא היום ושתהיה גם הצלחה באירופה וגם תחרות בארץ

            8 מבלי קשר אני מסכים ב 100 אחוז ששיטת היורוליג לא ספורטיבית

            9. ייתכן וצריך לחלק בין היורוליג לליגה לא כאיום אלא כראייה מפוכחת

            10. הנבחרת לדעתי יותר הצליחה בגלל מכבי מאשר הפוך

            כל טוב יקירי

        1. ומה היה עם ג'ורדן בשיקגו, איך זה שאף קבוצה אחרת לא הגיעה לגמר? זה בגלל שג'ורדן היה גדול, אבל עם לברון זה לא תופס?
          ואתה באמת משווה את קוואי עם לברון (בראיה של קריירה)?!

          1. ג’ורדן גדול מלברון היסטורית, התחרות הייתה קלה משמעותית, עדיין לברון מבחינת אליפוית זה אכזבה בטח ביחס לציפיות , מיאמי הייתה צריכה לקחת 4 טבעות במינימום

            1. במקסימום..

            2. תן לו הנחה .
              הוא התמודד אם שתיים מהקבוצות הטובות בכל הזמנים.
              גס של קארי ודוראנט.
              סן אנטוניו של דנקן.

          2. עגל לא הבנת את הנקודה שלי.
            מייקל היה כוכב על ולוחם על אבל לא היו לו צוות טוב יותר מאשר היריבות .
            קשה לי לאמוד את פיפן שהיה שחקן מיוחד בכל מיני מובנים אבל על פניו הוא לא נחשב כבארקלי או מלון
            הכישרון אז התחלק בשווה בין כל קבוצות הליגה
            הכוכבים גמרו כמעט קריירה שלמה במועדון שלהם
            ככה אזייה היה בדטרויט עם צוות מסייע שמוכר עד היום (דומארס למביר ולעיתים רודמן )

            יואינג היה בניקס יותר מעשור (עם אוקלי ועוד קשוחים )

            ווילנקינס היה כל הזמן באטאלנטה לארי בבוסטון מלון וסטוקטון ביוטה רובינסון בספארס האקים ביוסטון פייטון בסיאטל ועוד

            1. הכישרון התחלק שווה בין קבוצות הליגה…
              התחלת לעשות סטדנפ אפ להשלמת הכנסה?

            2. אלוג'יזס אדירס, זה לא שווה את זה.
              אל תעשו את זה. לא משנה מה מבטיחים לכם, מה מספרים לכם. אין שמץ של כסף בסטנד אפ.

            3. הכישרון אף פעם לא התחלק שווה ושווה, פעם כוכבים נשארו בקבוצה כיוון שזה היה הבדל משמעותי בכסף ואורך החוזים (ויש לזכור זה לא מה שהולך היום עם החוזים.).
              .
              מייקל ג’ורדן היה לו צוות מסייע מדהים, היריבות שהוא נתקל בהם היו חלשות היסטורית בטח ביחס לעשור האחרון)

          3. גורדן לקח את הארגון שלו לאליפות לברון הינדס קבוצה אתה לא מבין את ההבדל
            לא השוותי בראיית קריירה
            השוותי אילו אליפויות הכי מרשימות לשחקן בדורנו
            ונוביצקי וקוואי מקדימים ובפער את לברון

    2. כי הלייקרס והסלטיקס של שנות ה80 והלייקרס של סוף-תחילת המילניום היו מאוזנים עם שאר הליגה. ושיקגו עם ג'ורדן פיפן רודמן וקוקוץ' כתוספת נחמדה גם היו מאוזנים. נו באמת.

      1. תחרותיות לא מעניין שום קבוצה, אבל כשחקן צריך להיות לך את האופי, לברון ואחריו דוראנט עשו את המהלכים הפחדנים בהיסטוריה ולכן הביקורת מוצדקת, הם העבירו את הכוח לשחקנים ואמרו שהתוצאה יותר חשובה מהדרך זה למה זה כזה מאכזב. פרט לשניהם לא היו כוכבי על בפריים שעשו מעבר כזה בשביל לזכות באליפות ,.
        ג’ורדן לא עזב את שיקגו אלא לקח אליפות איתה, לברון ודוראנט בחרו פעם אחר פעם בדרך הקלה לאליפות לכן אליפות שלהם הרבה יותר קטנה מכל אליפות של קוואי / ג’ורדן בראי ההיסטוריה .
        .
        לגבי תחרות העשור האחרון היה בין התחרותיים מאי פעם היה לך 7 אלופות שונות (לייקרס, דאלאס מיאמי ,ספרס, גולדן סטייט , קליבלנד ,טורנטו)

      2. הלייקרס /סלטיקס הצליחו בעיקר בזכות החלטות ניהוליות טובות יותר
        זה השתנה לראשונה במעבר המתוקשר של שאקיל לל.א ואמרתי זאת בזמן אמת רק שלא היה אינטרנט
        בעיני אכן שאקיל השיקוץ הראשון ומדויק יותר הנבל הראשון
        אבל בניגוד לשיקוץ הוא לא היה פחדן הוא היה נבל שכן לא היה שיקול מקצועי למעבר הארדוואי באורלנדו היה ענק יותר מקובי של אז שהיה בוסר.
        לברון הינדס קבוצה לאליפות ולא משום שיקול כלכלי וזה ההבדל הגדול .

      3. עידו מה השלמת הכנסה
        תבדוק מי היו טופ 15 שחקני שנות ה 80 ו ה 90
        ותבדוק כמה כל קבוצה קיבלה .
        וגם אם היו קבוצות גדולות הם נבנו לפי הספר
        דבר נוסף עידו אתה איש מספרים תתייחס בבקשה לטענה הפשוטה כמה גמרים היו כל עשור ותבין

          1. תבדוק גם מתי קבוצה הגיעה 5 פעמים ברציפות לגמר ומתי היו 4 גמרים של אותם הקבוצות בגמר …ברצף ותספר לנו .

            1. אהה כי אלה המספרים הקובעים?
              תבדוק מתי קבוצה הגיע 8 פעמים בעשור לגמר בדיוק במקרה כשבאותו עשור קבוצה מהצד השני הגיעה 5 פעמים לגמר.
              אל תשכח לספר לנו.

            2. עידו מה שאתה מספר קרה בשנות ה 80 אבל בניגוד להיום הכלים היו שווים בין כולם ומי שהייתה ההנהלה הכי טובה דאגה לקבוצה הכי טובה
              בנוסף שנות 90+ העשור שקדם היו מספרים אחרים לגמרי ושחקנים כוכבים היו מזוהים שנים עם הקבוצות עד כאן העובדות

              אבל בשביל הרצף של 4 גמרים של אותם קבוצות או קבוצה אחת שמגיעה ל 5 גמרים עשו אנומליה שהתבטאה בטריו של לברון
              וכמובן דוראנט שהצטרף לג.ס
              במילה אחת פחדנות
              בשתיים הרס התחרות .

  11. מזל טוב. התחושה בבועה היא אחרת לא יעזור יש משהו לנוכחות הקהל, חוץ מזה שהמון משחקים היו לא משמעותיים ועלו שחקנים שלא מקבלים בכלל דקות. הגנות היו המלצה בחלק ניכר מהזמן.
    יהיה שינוי בפלייאוף, אבל כמובן שהוא מאוד תלוי גם בשיפוט אם יאפשר לשחק ולעשות הגנה ויהיה הוגן(הוא לא), נוכל להינות , אבל אם יהיה בעייתי נסבול.
    התסריט שלי לסיום הפיינלס זה שידור חוזר של לברון עם הקליבלנד דיס איז פור יו, אלא שהפעם במקום קליבלנד זה יהיה קובי.

  12. רק אדם מנותק כמו מנחם יכול לרשום שהקהל בסטייםלס הוא הקהל מספר אחת בליגה.
    זה לא הקהל שיוצא באמצע הרביעי(או סוף השלישי) ב ה מ ו נ י ו… כשהמשחק בשוויון ?
    הייתי, ראיתי, ולא הלכתי כמוהם.

  13. תודה רבה מנחם. התעגענו מאוד למעורבים!
    יום הולדת שמח! שתרווה נחת מהמשפחה ומהאישה שתבריא במהרה. תמיד תמשיך להנות מהחוויות הקטנות והגדולות.
    .
    בהחלט יש הרגשה שונה בפלייאוף הזה

  14. תודה מנחם ומזל טוב.
    אני מקדים קצת את העלייה על העגלה של ברוקלין (הייתה מתוכננת לשנה הבאה, שנת הקיידי) – בעיקר לאור הלהטוטים של לאברט ברחבות. לכן אני מודיע כאן חד וחלק, ברוקלין עוברת את הקנדים בשש. ערעורים לא יתקבלו.

  15. דוק, ביום שתפסיק להתרגש כל פעם מחדש, אולי הגיע הזמן להרהורי פרישה! ברור שמתרגשים, והעונה יותר מתמיד, אחרי שלקחו לנו את הספורט באמצע החיים, ההתלהבות מחדש עם החזרה, והבועה רק מדגישה את זה כי לשחקנים אין כלום חוץ מלעלות ולשחק, אין מסיבות, אין בילויים, אין כלום חוץ מחדר המלון, והאימונים, אז הפרקט הוא המקום היחיד שלהם להתפרק ולהשתחרר, והתוצאות בהתאם.

    לגבי הראפטורס, אני כמובן לא יודע מה עובר לכל שחקן שמה בראש, אבל מה שאתה מתאר זה בא מלמעלה, מהמאמן או מהשחקנים המובילים, הלידרס, הווטרנס. אלה שלוקחים את כל הקבוצה בחדר ההלבשה ונותנים בהם ציונות ״בואו נראה להם שאנחנו לא קבוצה של איש אחד, בואו נעלה ונשחק לא כמו קבוצה שחסר לה כוכב, אלא כמו קבוצה של כוכבים״. לרוב זה בא בתגובה למצב שבו מזהים שיש תחושה של ״הלך עלינו״ בקבוצה ומנסים לתת להם בוסט. וכמובן שלא יגידו את זה לתקשורת, הרי הדבר האחרון שאתה רוצה כמאמן שמנסה לתת לשחקנים שלו הרגשה שאנחנו יותר טובים מ״הקבוצה של קוואי״ זה להגיד לתקשורת שהשחקנים שלך מרגישים שבלעדיו הם יפסידו, אז הוא מרים את השחקנים ומשדר עסקים כרגיל, אבל בלוקר רום, או באחד על אחד, כולם מקבלים ציונות בראש ותחושה שהם לא פחות טובים בלעדיו אלא להפך.

  16. מזל טוב מנחם!
    שתמשיך להיות בדיוק כפי שאתה! If it aint Broke…Dont Fix it!
    ברכות ואיחולים לבריאות, נחת, שגשוג, שמחת חיים ואהבה.

    אמרו לי פעם שככל שמתבגרים גם איבר המין מתארך…זה נכון?
    <3 🙂
    Happy Birthday Doc!

  17. גולדן סטייט לא שם אז מבחינתי זה עדיין אנטי קליימקס אחרי חמש שנים נהדרות של קבוצה שאני אוהד כמעט 30 שנים (ופישלה בחלק גדול מאוד מהן).

    בכל מקרה – יאללה סלטיקס. יהיה מעניין לראות גם את הסמול בול המוגזם של יוסטון מגיע רחוק (מהמר שלא ייקרה ואני לא ממש בעדם… אבל נקרא לזה "עניין אקדמי").

      1. גם איתו אם הייתי צריך לשים כסף הייתי מהמר נגדם. גם אם לילארד היה מצטרף לקבוצה כמו שהיא. בוסטון משחקים סמול בול וכך גם ג"ס בעונות האליפות – יוסטון משחקים נאנו-בול, או מידג'ט-בול. אבל אני עדיין סקרן לראות אם זה יצליח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט