NBA מוק דראפט 2020 גרסה 1.0/ יונתן גזלה

6091 מילה שפכתי כאן בלנסות להבין איך הדראפט הזה יראה ואני מבטיח לכם רק דבר אחד: זה לא יהיה קרוב למציאות. אפילו לא קצת. טוב. אולי פה ושם. ובחלק מהמקרים אהיה קרוב. אבל בהרבה לא. כי הדראפט הזה היה ביי-פר הקשה ביותר להבנה מהסיבות הבאות:

הראשונה: קבוצה לא קטנה של מועמדים ששיחקה בליגות בינלאומיות. איך בדיוק מתרגמים את הקבוצה שבמקום האחרון באוסטרליה למכללה או ל-NBA? מה עם הליגה הגרמנית? הישראלית? צרפתית? או אולימפיקוס ב'?

השנייה: השנה פרשמנים בכירים רבים ברחו מתוכניות הבלו צ'יפ: קנטקי, דוק, מישיגן סטייט, וירג'יניה, וילנובה וכו'. אותן מכללות שייצרו לנו באופן תדיר חומר גלם עם תו איכות. מפעלי הייצור עברו לפריפריה. וכעת נותר להבין, כיצד להמיר עונה של כוכב יחיד, העושה ככול העולה ברוחו בג'ורג'יה, למשחק מאורגן בקבוצת NBA.

השלישית: אין סופרסטאר ברור או שחקן שעליו כולם מסכימים לגבי גובה הפוטנציאל שלו. קשה מאוד לחלק את המועמדים לשכבות. כמויות הבאסטים בבחירות הלוטרי עלולה לשבור שיאים וכוכבי הדראפט עלולים לבוא מהעשירייה השנייה והשלישית. לא מעט שחקנים מתאמנים ויתאמנו בבועה באורלנדו לקראת הדראפט עד לדראפט ב-16 לאוקטובר. הם ירואיינו ויבדקו ובעקבות כך, אנו עלולים לראות תנודתיות לא קטנה במיקומים בעקבות מידע אישי שיועבר לקבוצות.

הרביעית: לא מעט שחקנים שמופיעים אצלי בביג בורד במקומות 20-30 כלל לא נכנסו לסיבוב הראשון במוק דראפט הזה. לעומתם, עקב צרכי הקבוצות, שחקנים שהופיעו במקומות 30-40 כן נכנסו. לא היה פשוט לנתק מהמוק הזה שחקנים שאני אוהב אישית, אך ניסיתי להיות כנה ולהבין איזה סוג שחקן הקבוצה תחפש. best player available הפך לקונספט קשה מדי בשלב מסוים.

החמישית: זהו לא דראפט רע למציאת שחקנים משלימים או פרויקטים. הרבה סיניורים (שחקני שנה רביעית) וג'וניורים (שחקני שנה שלישית) טובים יוצאים השנה ולא מעט פרשמנים מעניינים לא הצליחו להפריד עצמם מהיתר. אם תתווכחו איתי שגראנט רילר, טיירל טרי, אייזיה סטיוורט, פול ריד, ליאנדרו בולמרו (שחתם על חוזה כך שליעלה הרבה כסף לשחררו), חוויאר טילמן, מלאכי פלין, זיק נאג'י, דניאל אוטורו, דוון דוטסון ג'יידן מקדניאלס, אילייז'ה יוז, עבדוליי נדויי, או אודוקה אוזבוקי שייכים לסיבוב הראשון אסכים במקרים מסוימים. וכולם יהיו זמינים לסיבוב שני.

טוב שנתחיל במסע?

1. מינסוטה טימברוולבס – אנטוני אדוורדס, SG, פרשמן, ג'ורג'יה, 19

מידות: 5"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 19 נק' למשחק כמעט 50% מהזריקות הם ל-3 נק' (8 נסיונות ב-29%). יש לו את אותו מספר אסיסטים ואיבודים (2.8 למשחק). בנוסף הגיע לקו 5.2 פעמים למשחק ב-32 דקות ודייק ב-77%
הסנגור: אדוורדס המכונה Ant man מאז ילדותו, בילה את שנותיו המוקדמות בעיקר על מגרש הפוטבול. ככל הנראה, ייבחר מספר 1 על בסיס מבחן העין ולא סטטיסטית. העין אומרת שיש לו את כל הכלים להיות סופרסטאר ב-NBA: אתלטיות ספקטקולרית המונחת על גוף נפוח משרירים (כמעט ה"זאיון" של הגארדים) של 225 פאונדס בגובה של 5"6 (1.95). סגנון משחקו מזכיר קצת את אולדיפו של אינדיאנה, אך אני דווקא רואה הרבה יותר דווין בוקר. בעיקר בגלל שהוא מאוד רב גוני ויודע לעשות כמעט מהכול.

חשוב להזכיר שמדובר באחד הצעירים בדראפט, שרק כעת הפך לבן 19, ועוד רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו. איבד אפשרות להתפתח בראיה קבוצתית בתוכנית הבינונית של ג'ורג'יה ופחות או יותר קיבל אור ירוק לזרוק מתוך שינה. המשחקים שלו הזכירו יותר סיבוב הופעות של כדורסל תיכונים AAU. אדוורדס שיחק בג'ורג'יה תחת טום קרין שכאילו לוהק לתפקיד המנטור, לאחר שאימן את דווין וויד (מרקט) ו-אריק גורדון וויקטור אולדיפו (אינדיאנה). אבל בשנתיים שלו בג'ורג'יה הוא נראה עד כה, כמו מורה לספורט שמגיע לאולם, זורק כדור לכיתה ומתפייד. אדוורדס מביא עמו חיבה לקליעות קשות, יציאה דינמיטית מהמקום ההופכת אותו לקפיץ אנושי. ב-NBA משחקו ייפתח, מכיוון שלא יאלץ להעיף זריקות על שמירות כפולות, ללא שיטה שמשחררת אותו לכדור. מה גם שהמנבא הטוב ביותר לקליעה מבחוץ ב-NBA זה השילוב בין: אחוז העונשין + כמות זריקות משלוש + אחוז דיוק משלוש, כך שאדוורדס בעל סיכוי להפוך לקלע טוב.
הקטגור: שחקן שפיזית יכל להגיע לקו כל אימת שרצה, העדיף להעיף 8 שלשות למשחק. גארד מוביל בקבוצה שמאבד את אותה הכמות אותה מוסר, היא סימן רע. חוסר היציבות שלו במטוטלת בין התפוצצויות, למשחקים מנומנמים מדאיג. לא מגיע מספיק לצבע. הרצון שלו לייצור מגע היה תלוי בחשק. למשל במשך שבועיים בפברואר הלך לקו 0 פעמים מול טקסס A&M, פעמיים מול אוברן, 3 מול ונדרבילט ו-12 פעם מול סאות' קרולינה. בואו נהיה כנים. סופרסטאר מוביל של קבוצה קונטנדרית לא יכול להיות שחקן שאין לו דרייב פנימי חזק.
התאמה לקבוצה: מינסוטה תבחר בו כי 1. אין סיכוי שלמלו בול יגיע לקפור במיניאפוליס. 2. דיאנג'לו ראסל יקבל חום אם יביאו שוב בן משפחת בול להחליפו. 3. אדוורדס יושב בול על העמדה שקולבר עדיין לא הצליח למלא. 4. KAT קיבל השנה את הפוינט גארד שרצה והוא בוודאי לא ירצה סנטר כמו וויסמן עם שאיפות לשחק בפנים ובחוץ.

2. גולדן סטייט ווריורס – ג'יימס וויסמן, C, פרשמן, ממפיס, 19.5

מידות: 1"7, מוטת ידיים 6"7, גובה הגעה 5"9, משקל 240 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: שיחק רק 3 משחקים עם תצוגת שיא בבכורה מול סאות' קרולינה סטייט (28 נק' ו-11 ריב' ב-22 דקות משחק!) ומשחק נפל בהפסד לאורגון שבו הרשים אך התקשה להישמר מעבירות. ב-3 המשחקים קלע 77% מהשדה
הסנגור:כתבתי לא מעט על וויסמן במאמר מתחילת השנה https://hoops.co.il/?p=190413. מה השתנה מאז? וויסמן עובד על משחקו בקצב מרשים והוא בעל שאיפות להפוך לסנטר הטוב בליגה. כשחוזרים למשחקו בתיכון רואים כיצד היה הרבה יותר מסתם סותם צבע. בכול מקרה כל האגדות על הסמול בול נגמרו מזמן. למעט יוסטון, כל הקבוצות הבכירות מלאות בגובה ואורך שבלעדיו לא קל בצבע. מידות כמו של וויסמן הן נדירות ביותר לשחקן בעל פוטנציאל סופרסטארי. שחקנים בעלי אורך, קורדינציה ואתלטיות יש בליגה לדוגמא: ג'רט אלן, מו במבה וחסן וויטסייד. אך כזה בעל כישרוים כה מגוונים לא היה אולי מאז ג'ואל אמביד או אולי גרג אודן.
הקטגור: לא אעמוד כאן ב-straight face ואגיד לכם שהוא נמושה שברח מהסיטואציה של ממפיס. זכותו של שחקן שחווה התעללות משפטית מארגון לומר: לעזאזל עם הכל אני בחוץ!. אבל מה שחבל לי זה שאולי יכל להצטרף לקבוצת ג'י ליג או אפילו לקבוצה אירופאית לחצי עונה, בה יכל לשמור על כושר משחק. להמר על מיצ'ל רובינסון בבחירה 36 כשהנ"ל לא שיחק עונה שלמה זה עניין אחד. להמר על שחקן כזה בבחירה שנייה זה מאוד טריקי. אם כמה שחקנים שייבחרו אחריו יתפוצו, ו\או וויסמן לא יממש את הפוטנציאל, תהיה זו בכייה לדורות
התאמה לקבוצה: ההגנה של הווריורס הייתה עילית עם בוגוט ליד גרין וטובה עם KD וזאזא. גרין הוא לא סנטר בעידן הזה. קשה לי לראות את הווריורס מכניסים את למלו בול למצבת הגארדים כאשר הם כה ערומים בעמדת הסנטר. ממועדון שמתגאה שהוא 'שנים קדימה' מכולם זה ייקח ביצים לוותר על כישרון כמו למלו, בעידן בו ראיית משחק נשקלת בזהב טהור. יש להם צוותי פיתוח נהדרים וויסמן יוכל ללמוד ולהתפתח בקצב שלו.

3. שרלוט הורנטס – למלו בול, PG, בינ"ל – אמריקאי, אילווארה הוקס (אוסטרליה), בן 18.9

מידות: 7"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 190 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 7.6 ריב' למשחק לגארד, 6.8 אסיסטים. אסיסטים\איבודים – 2.73. TS% של 46% למרות שזרק 7 שלשות למשחק (דייק ב-26%)
הסנגור: אני נאלץ לשלוף את לוקה דונצ'יץ' לקייס שלי אז תורידו שנייה את הקילשונים כדי שאדייק את דבריי. הוא לא לוקה דונצ'יץ אך יש כמה קווים מקבילים ביניהם: 1. שניהם פרצו בגילאים צעירים ושיחקו מול שחקנים הגדולים מהם בכמה שנים. 2. שניהם בעלי חכמת משחק שלא ניתן ללמד אותה. 3. חוצפה ואסרטיביות שנובעים מביטחון מוחלט בכישרון שלהם. 4. חוסר אמונה של הרבה מומחים ברמה בה שיחקו בליגה בינ"ל. 5. ריכוז המשחק מגובה של שני מטר ומעלה, ללא אתלטיות סטנדרטית אך עם המון אתלטיות פונקציונאלית (שינוי כיוון ומהירות, קורדינציה, איזון). 6. הם בוקס אופיס – הכרטיסים ימכרו (פוסט קורונה) והמצלמות ילוו. ESPN יקבעו חומה ומגדל בלב ישבנם של כל מועדון שיבחר בלמלו בול, כולל כתב שטח שילווה כל גרפס של הילד. ולמלו ייספק את הסחורה. הקשר בינו ובין לונזו הוא גנטי בלבד. הם לא משחקים דומה ובעלי אופי וטמפרמנט שונה. וזהו. יותר תוכלו לקרוא כאן https://hoops.co.il/?p=191486
הקטגור: למלו בטוח יגרום לכל ה-GMים לסיוטים גדולים. מה אם הקליעה שלו היא פיקציה? מה אם לא יהיה מגן סביר (אחיו היה מגן טוב ממנו בכל הגילאים)? מה אם אבא יכנס לתמונה ויעשה צרות? מה אם יעשה פוזות? את מה שיש לו אין לקחת. מדובר על כישרון כדורסל נדיר אך הרעש הנלווה זה לאו דווקא פלוס למועדון. אני דווקא בוחר שלא להביא לקייס שלי את מבחר הזריקות שלו שתאמו מועדון במקום האחרון באוסטרליה.
התאמה לקבוצה: אתם קולטים את צחוק הגורל? שמייקל יבחר בדראפט במקום השלישי (בו הוא עצמו נבחר), את הבן של לאבר בול, ההוא שהכריז פעם אחר פעם שהיה מנצח את הראשון באחד על אחד? כדורסלנית ההורנטס באנדרלמוסיה. הם יהיו חייבים לבחור את הכישרון הטוב ביותר על הלוח. זה ככל הנראה למלו בול

4. שיקגו בולס – דני אבדיה, SF, בינ"ל – ישראלי, מכבי תל-אביב, בן 19.6

מידות: 8"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 220 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 15 נקודות (50% מהשדה), 7.7 ריב', 3.7 אסיסטים, 1.1 בלוקים ו-1.1 חסימות
הסנגור: אני מבקש לפסול את השופט בגין זיקה ידועה אל הנאשם. לא התקבל?! טוב נו. דני הוא פרוספקט בכיר בדראפט הזה והגרלת הלוטרי תעשה לו רק טוב. שתי הקבוצות שבוחרות במקומות 4-5 חייבות שחקן כמוהו. הקייס שלי בנוי על גרף התקדמות ולא על ממוצעים. הוא שיחק בקבוצה שלפני מבול הפציעות הייתה מאריות אירופה. קבוצה שהייתה דורסת כל מכללה. הוא התקשה למצוא אז דקות וגם באלו ששיחק הוקצה לתפקיד שלא ממש מאפשר לבנות מוניטין לדראפט כמו שעשו אדוורדס, בול או קליאן הייס בגרמניה. אבל דני המשיך לעבוד קשה, בעיקר על גופו ויציבות הקליעה שלו, ולמרות הסיום הבינוני שלו הצליח לדחוף עצמו אל הטופ 5 של מרבית המוקים.
הקליעה עוד לא מה שהיא צריכה להיות. ה-NBA יאפשר לו יותר מרחבים שיעשו טוב לקליעתו ולהובלת הכדור שלו. הסיבה שיבחר כל כך גבוה תהיה היכולת להוביל כדור מעמדת הפורוורד, לבצע את המהלך הנכון, ולייצר רוח לחימה ואופי במועדון כושל. יצופה ממנו להוות סוג של דבק טוב ויעיל בין כל האטומים החופשיים בקבוצה
הקטגור: דני אבדיה שחקן נחמד אבל כל ההייפ שלו היה בנוי על 2 תכונות והם לא היו הקליעה. המסירה והובלת הכדור. המסירה אכן קיימת ויש לו בארסנל לא מעט יכולות בעניין. הובלת הכדור לעומת זאת רחוקה מלהרשים. צפייה במשחקים האחרונים מול ראשון והפועל ירושלים חשפו שחקן שלמד לכדרר כמו יוגוסלבי משנות ה-90 (עם הגב למגן) המחכה לגבוה שיגיע לחסימה ולא שחקן שיכול לעשות פייס-אפ ו-ISO על שומר בעמדות 1-3. את יתרון המהירות שלו על גבוהים יאבד גם ב-NBA. פאוור פורוורדים בליגה הם ברמה אתלטית מאוד גבוהה.
התאמה לקבוצה: הקטגור ממורמר. אני מהמר שהבולס יקחו אותו כאן מכיוון שיש להם המון כישרון אישי אך חסר להם שחקן שידביק את הכול. לא עוד שחקן שיריב על כדורים עם קובי ווייט, זק לאבין ולורי מרקנן. אולי יתחיל את הקריירה על הספסל. אך הקבוצה הזאת, שקרנישובס לקח לאחר הצלחותיו בדנבר, לא תמשיך בסגנון השכונתי שאפיין את השנים האחרונות.

5. קליבלנד קאבלירס – אובי טופין,PF ,סופמור, דייטון, 22.5

מידות: 9"6, מוטת ידיים 4"7, משקל 220 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: סיים את עונת הסופמור שלו עם 68% TS ועם PER של 32.5 היסטוריים. פר 36 דקות קלע 22 נק'
הסנגור: אובי טופין מושווה לא מעט לאמרה סטודמייר הצעיר בפיניקס. הוא הפרוספקט מאוד מוזר. סופר אתלטי, בעל קליעה נהדרת, יד יוצאת דופן סביב הטבעת ומבחוץ ומגוון תנועות של סופר-סטאר NBA כולל יכולת מסירה מרשימה. אבל הוא לא הצליח לכבוש את לב האנליסטים של הדראפט. אחרי הצלחת ברנדון קלארק בן ה-23 אולי כדאי הפעם להימנע מהכללות תלויות גיל. אוייביו מדגישים קבוע שני נתונים מרשיעים: ההגנה אישית מזעזעת ויכולת כדרור בינונית בכניסה לסל. על זה אומר: who f-ing cares… ההגנה של חצי מהפרוסקטים השנה מזעזעת. אבל קבוצתית ההגנה של דייטון איתו על המגרש הייתה נהדרת. כי הוא שומר קבוצתי טוב. דאלאס קבוצת הגנה מזעזעת אך ההתקפה שלה הובילה אותה כבר השנה לקרבות פלייאוף מול הקליפרס. אובי מוכן לליגה וההימור שלי הוא שהוא יוריד דמעות להרבה GMים שנה הבאה אם יתדרדר.
הקטגור: אוף. ההשוואה לאמרה סטודמייר אולי במקומה, אך לאמרה היתה קבוצה מושלמת סביבו עם PG אלוהי שהאכיל לו כדורים בנקודות האופטימליות והקיפה אותו עם שומרי כנף מהעילית שבעילית כדי לתת לזה לקרות. מי מהנמושות כרגע בנויה כך? הבולס? הקאבס? הפיסטונס? אובי בכל זאת בן 22.5 עם אתלטיות מופלאה אך בואו נזכור שברנדון קלארק עבר את הציפיות ממנו אך אך עוד לא שרף את הליגה ולא בטוח שיהפוך לסופרסטאר כפי שהיה בגונזגה.
התאמה לקבוצה: קליבלנד חייבים שחקן שמביא רוח ואקשן. טופין היה חלק מקבוצה מנצחת ומספרים שהוא דמות מאוד חיובית בחדר ההלבשה. אבל בעיניי הוא פשוט השחקן הטוב שנשאר

6. אטלנטה הוקס – אונייקה אוקונגוו, PF/C, פרשמן, USC, בן 19.7

מידות: 9"6, מוטת ידיים 2"7, משקל 245 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 16.2 נק' (61.6% מהשדה, 72% מעונשין) 8.6 ריב', 2.7 בלוקים. BPM 11.6, ו-31.1 PER
הסנגור: אונייקה אוקונגווו הוא ביגמן מסורתי, עם כישורי פוסט וקליעה שלא מגיעה ליותר מ-5 מטרים. אבל הפאנץ' ההגנתי שהוא מביא מחפים על הכל. הוא באופן מוזר יושב בול במידות של באם אדביו. 9"6, מוטת ידיים של 2"7 במשקל 245 פאונדס. הוא הרבה יותר זריז ממה שנראה ושומר נהדר בחילופים על גארדים. במידה והקליעה תשתפר יוכל לשחק יותר בעמדה 4, אך אם לא, הוא סנטר שבחוש התזמון הנהדר שלו ישנה את ההגנה של קבוצתו. שחקן מאוד אינטילגנטי שלא כתוב על מצחו "סופרסטאר" אך בואו נהיה כנים. הליגה מלאה בגאנרים שמשליכים זריקות. הליגה לא מלאה בשחקנים רב גוניים שיכולים לעגן הגנה ולסתום חורים בעזרה וחיפויים. יכולת הסיום שלו סביב הסל מבטיחים שיהיה פרטנר נהדר לפיק אנד רול ועם הגיל אולי יהפוך למוסר טוב. חשוב לציין שהובלת הכדור שלו מאוד טובה במתפרצת כך שהעתיד יותר ורוד מהווה ביכולת להופכו לכלבו פורוורד סטייל סיאקום או אדביו.
הקטגור: שחקן אנדרסייזד שלא קולע מבחוץ? נשמע כמו גרסה מלוטשת של אנדרה דראמונד. אם כל הכבוד להגנה שלו וליכולת הסיום הוא מחייב לבנות הרכבים ספציפיים סביבו. או כפי ששמעון אומר: "נגר"
התאמה לקבוצה: אטלנטה מלאה בשחקנים לא מלוטשים אך מאוד מבטיחים התקפית בכל עמדה. דיאנדרה האנטר הובא כדי לעגן את ההגנה מעמדת הכנף אך לא העיף את הסכך. קאם רדיש הראה המון הבטחה בחצי השני וג'ון קולינס פרח בהתקפה ואף הצליח לתקוף מהפינות כ-PF שגם קולע מבחוץ. אוקונגוו יכול להשתלב נהדר עם עשיית המשחק של טריי, להתרסק על הלוחות ולשחק עם קולינס. אני לא מחזיק מקלינט קאפלה שמאז החוזה הגדול מבלה יותר אצל פיזיוטרפיסטים מאשר על המגרש

7. דיטרויט פיסטונס – קיליאן הייס, PG, בינ"ל – צרפתי, אולם (גרמניה), בן 19.1

מידות: 5"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 187 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 12.8 נק' (45.5% מהשדה, 39% משלוש) ו-6.2 אסיסטים. 87.6% מעונשין. פר-36: 4.7 איבודים ו-4.3 עבירות
הסנגור: קשה לי לבחור בו לפני הליברטון. אבל בגלל שזו בחירה 7 ובגלל שהקבוצה שבוחרת כאן צריכה אפ סייד אלך כאן על הייז. בניגוד לדני אבדיה, לא חזר לשחק בקבוצתו אולם (Ulm) כשאלו חזרו לפלייאוף בגרמניה וזה חבל. אך את מה שהייז עשה בגיל 18 צריך לקבל הכרה. הרחבתי עליו כאן: https://hoops.co.il/?p=193822
נכון שהוא קצת פלאשי, אבל מדובר על רכז גבוה וארוך עם הבנה נהדרת של איך לנהל פיק אנד רול ויכולת כדרור מרשימה. הוא אתלטי במידה מספקת ובעל שליטה מצויינת בגופו. הוא יושב בול על הכדורסל המודרני. הקליעה לשלוש תגיע. ראינו מזה במדגם קטן ביורוקאפ, אך האחוז שלו מהעונשין (87.6%) מרמז על פוטנציאל לא קטן. לקח המון זריקות מכדרור וסטפבקים שעדיין לא נכנסים באחוז גבוה. הייז לא שחקן שמפחד מהמעמד ורגיל לתפוס פיקוד כבר מששיחק בגילאי הנוער. מה שמבשר טובות זה גרף השיפור שלו. ממש רואים את הקפיצות שעשה בפרקי זמן קצרים
הקטגור: אם הייז לא יהפוך לקלע אמין מבחוץ זה יהפוך לבעיה רצינית מהעמדה שלו. בנוסף האתלטיות שלו היא ממוצעת ולא כזו שתשים אותו מעל רוב הפוינט גארדים הפותחים בליגה. הוא לא הראה עד כה יכולת לנוע ללא כדור, לחתוך לסל ובכך לא בטוח שיכול לשחק SG במידה ויושם ליד פוינט גארד. בנוסף הפוטנציאל ההגנתי שלו כרגע הוא בגדר פוטנציאל בלבד. הוא מהמר סדרתי שאוגר חטיפות אך גם נשרף בדרך לסל על ידי גארדים זריזים
התאמה לקבוצה: התאמה מושלמת. דיטרויט זקוקה לפוינט גארד דחוף שיכוון את הכלים שיש להם. דריק רוז בשלב הזה הוא סקורר עם הכדור ביד ולא גנרל המפקד על חייליו. בנוסף הייז יכול לנהל את המשחק גם מעמדה 1 כשאחד מהגנארים, רוז או קנארד נמצאים לצידו בעמדה 2. בשורה התחתונה: הקו הקדמי של גריפין, ווד ודמבויה זקוקים לפרטנר פיק אנד רול

8. ניו יורק ניקס – טייריס הליברטון, PG, סופמור, איווה סטייט, בן 20.5

מידות: 5"6, מוטת ידיים 8"6, משקל 175 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 15 נק' (50.9% מהשדה, 42% לשלוש, 82.2% מעונשין), 6.3 אס', 5.8 ריב', 0.7 בלוקים, 2.4 חטיפות, BPM – 11.5
הסנגור: הזריקה מעט איטית אבל היא נכנסת. לא זורק הרבה אך מדוייק. floor general מהסוג הטוב. תמיד בשליטה. משחק בקצב שלו (כמו לוקה), רואה כמה צעדים קדימה ובעל ארסנל מסירות אמן. מנצל את האורך והאתלטיות המוגבלת שלו למקסימום. בהגנה יודע לצמצם טווחים ולנצל את האורך שלו להקשות על זריקות. השנה השנייה עשתה לו רק טוב. כל החסרונות שיוזכרו ניתן לשפר, עם הרצון וה-IQ הגבוה שלו
הקטגור: לא בטוח שיצליח לייצר לעצמו מצבי קליעה מיד. הקליעה מכדרור עוד בעייתית. אין לו עוד סטפ-בקים או עליות מקרוס-אוברים שיש לרכזים התקפיים. צריך מאמן שנותן לו את המושכות והאמון. חסר את האסרטיביות שיש ללמלו או אדוורדס שדמות המאמן חשובה להם כקליפת השום.
התאמה לקבוצה: לניקס 2 מטרות: 1. לאפשר לאר ג'יי בארט לבצע את הקפיצה המיוחלת לכוכבות השנה. 2. להוציא את הכדור מהידיים של ג'וליוס רנדל

9. וושינגטון וויזארדס – טייריס מקסי, קומבו גארד, פרשמן, קנטקי, בן 19.8

מידות: 3"6, מוטת ידיים 8"6, משקל 200 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 83% מעונשין, 60% בתוך הצבע.
הסנגור: הבחירה הזאת תצריך leap of faith. הוא לא ממוקם בהרבה רשימות טופ 10. אבל מבחן העין בלבד מראה לי שחקן מאוד מעניין. כל הסטטיסטיקות כמעט נגדו. אבל מדובר על אחד החודרים הכי מרשימים בדראפט הזה עם אחוז סיום נהדר בצבע וקליעה רכה מעונשין. קנטקי השנה פשוט לא התחברה אבל ככל שעובר הזמן קשה להטיל דופי ביכולת של קאוץ' קאל לזהות כישרונות. בינתיים אחוז הפגיעה של השחקנים שלו בדראפט סופר גבוהה (סורי קווין נוקס) ורבים מהם נראים טוב מגובה הבחירה בהם. קאוץ' קאל מדבר על מקסי באותה הנשימה. הוא לא פליימייקר לתפארת, אבל הוא יודע לשחק קצת פיק אנד רול ולייצר נקודות קשות (כשהתקפות נתקעות). הוא מגן קרציה שמזיז רגלים מאוד מהר. בעין הוא נראה פוטנציאל גדול שיהווה סקורר משני בחמישייה או ראשי מהספסל סטייל ג'ורדן קלארקסון או לו וויליאמס. מאוד נפגע מכך שהתבטל טורניר ה-NCAA וסיים משחק אחרון רע מול פלורידה.
הקטגור: ימיו הטובים היו בתיכון. הוא לא נראה במקומו בקנטקי והוא לא נראה כמו גארד חכם במיוחד. גאנר שמסוכן ליריבה ביום טוב ולקבוצתו ביום רע.
התאמה לקבוצה: הוויזארדס קבוצה טריקית בדראפט הזה. כמעט כל המוקים דוחפים להם ווינגים. אוקורו או דווין ווסיל מתבקשים כאן. אך אני דווקא אוהב את הצמד האצ'ימורה וברטונס בעמדות הפורוורד ותומאס ברייאנט לא נופל מהרבה סנטרים שנותרו. אולי אטעה כאן בדיעבד אבל הוויזראדס תקועים עם החזרה של ג'ון וול וברדלי ביל שאוהב את הקבוצה אך גם לו תפקע הסבלנות בשלב כלשהו. מקסי נותן פאנץ' חזק הגנתי מעמדת הגארד שכה חסרה לוויזארדס וניתן להשתמש בו להוריד לחץ מברדלי כשוול עוד יושב

10. פיניקס סאנס – אייזיק אוקורו, SF, פרשמן, אוברן, 19.6

מידות: 6"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 13 נק', 4.4 ריב', 2 אסיסטים, חטיפה וחסימה.
הסנגור: לא מעט מגדירים אותו כמגן הטוב בדראפט הזה. היכולת שלו להוביל כדור, לחתוך, למסור ולעשות קצת מהכל סחטו השוואות לאנדרה איגוודלה. מאוד אתלטי, מאוד חזק. לא מהזן השרוכי של רוב הווינגים בדראפט הזה אלא בנוי ושרירי. מוטת הידיים שלו לא מרשימה ביחס למצופה, אך הרגליים שלו מחפות על זה. הוא לא רק מגן אישי אלא גם מגן קבוצתי שלא מהמר הרבה. הוא לא שחקן שהסטטיסטיקה אוהבת, אבל האימפקט שלו ברור
הקטגור: ווינג ללא קליעה? בשנת 2020? לא תודה. המכיניקה שלו אמנם לא שבורה אך אני לא בונה זה. יכולת הובלת הכדור שלו היא טובה אך לא פורצת דרך כמו איגי בעל האיי קיו המטורף על המגרש. ישנם שחקנים שנראים בעלי אימפקט טוב ממנו בהתקפה. שם קורה רוב האקשן בליגה בלאו הכי.
התאמה לקבוצה: ריקי רוביו חבר בכל החמישיות שהשיגו השנה פלוס מינוס חיובי בדקות משחק סבירות (40 דקות שנתיות). אין פוינט גארד שינשל אותו בדראפט הזה במיקום הזה (אם יתפנה שיחטפו אותו). השיטה של הסאנס בבועה חייבת להימשך. בוקר ורוביו מנהלים את המשחק (קאם פיין וג'בון קרטר נותנים דקות ספסל) ודיאנדרה שולט ברחבות. בעמדות הכנף קאם ג'ונסון, מיקל ברידג'ס נותנים קליעה והגנה. אוברה ייתן את שלו כשיחזור מפציעתו. אוקורו יהיה שחקן שלא ייפר את הבנייה ויהווה דבק מצויין משני חלקי המגרש מבלי להיות ג'וש ג'קסון

11. סן אנטוניו ספארס – דווין ווסיל, SG/SF, סופמור, פלורידה סטייט, בן 20

מידות: 7"6, מוטת ידיים 10"6, משקל 195 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 16 נקודות (49% מהשדה, 41.5% לשלוש, 73.8% מעונשין), 2 אסיסטים, 6.3 ריב', 1.8 חטיפות, 1.2 בלוקים, 0.8 איבודים, 10.9 BPM
הסנגור: הדארלינג של הסטטיסטיקה המתקדמת. דווין ווסיל לא היה המנהיג של פלורידה סטייט המצויינת. אך היה השחקן הטוב ביותר שלהם. הוא לא מרבה לטעות, עושה מה שצריך כדי לנצח ושם את הכדור בחור באחוזים גבוהים. מה שהרשים הייתה ההגנה החונקת שלו שבנויה על האורך שלו לעמדה (גם יכול לשחק SG) ותזוזת הרגלים הנהדרת שלו. הראה מובים של יצירת מצבי קליעה לעצמו אך זה לא ברמה עילית.
הקטגור: אין לי משהו נגדו אם יבחר כאן. מי שיצפה שיהפוך לכוכב בליגה עלול להתאכזב. לא שאין פוטנציאל כזה אך האופי השקט והצנוע שלו וחוסר לקיחת סיכונים גדולים עלול להיות בעוכריו.
התאמה לקבוצה: הוא יושב על הבלטה הספרסית כמו לימון לדג מטוגן. אולי הספרס צריכים להמר על פוינט גארד התקפי שיוצא אותם מהשבלוניות בעמדה זו, אך רודי גיי לא נהיה צעיר וחוסר הקליעה של דרוזן מבחוץ מתחילה להשפיע. לוני ווקר לא יושב טוב בשיטה של פופ ונראה שקיבל דקות בסוף העונה רק כדי לסתום פיות למבקריו. ההגנה של הספרס לא מה שהייתה ושילוב ווסיל עם דריק וויט עלול להיות קטלני בכנפיים

12. סקרמנטו קינגס – ארון נסמית', SG/SF, סופמור, ונדרבילט, בן 20.8

מידות: 6"6, מוטת ידיים 10"6, משקל 215 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 23 נק' למשחק (51.2% מהשדה, 52.2% משלוש, 82.5% מעונשין), 5 ריב', אסיסט, בלוק ו-1.4 חטיפות. TS% של 68.8%
הסנגור: הקלע הטוב בדראפט הזה וסקורר מחונן בכל הרמות. הוא המועמד הראשי שלי לקפוץ הרבה מעבר לבחירה זו ולהפוך לכוכב בליגה. הסיבה שהוא לא בטופ 5 היא ההגנה שלו שהיא לא יותר מבינונית (למרות שהאורך שלו נותן לו יתרון), העובדה שהוא לא עושה משחק ובזה שנפצע אחרי 14 משחקים. הקבוצה שלו התמוטטה כשלא שיחק כי היה בעל אימפקט ענק בהתקפה (127 רייטינג התקפי!!!). נכון שונדרבילט היא לא מאריות ה-NCAA אבל כשצופים בניסמית' וביכולת שלו לייצר לעצמו מצב קליעה ולעלות מכדרור או מקאץ' אנד שוט קשה שלא לפנטז מה יכול יהיה לעשות ב-NBA
הקטגור: ישנם לא מעט רול פליירז מוכשרים שנותרו שיתנו לך תוצרת בשני צידי המגרש. מי שרוצה להמר שניסמית' כוכב שיגלגל את הקוביות. אך קשה לדמיינו ממתין בפינות וזורק 8-9 זריקות למשחק וגם משקיע אנרגיה בהגנה.
התאמה לקבוצה: סקרמנטו התמוטטה בסוף העונה. לוק וולטון ביצע לא מעט טעויות במשחקיו האחרונים וההשבתה של באדי על חשבון בוגדנוביץ' רק גרמה נזק כאשר רק פוקס נראה כמו הכוכב האמיתי היחיד ובוגדנוביץ' יצפה למשאית ברינקס לאחר כמה הופעות התקפיות טובות. הסגל של סקרמנטו ממש לא רע והיה ניתן להוציא ממנו יותר. מרווין באגלי נראה כמו סיפור סם בואי ורגלי הזכוכית. ניסמית' נותן להם קצת אורך בעמדה 2 ויכול לשחק לצד בארנס או בייזמור או במקומם.

13. ניו אורלינס פליקנס – ג'יילון סמית', PF\C, סופמור, מרילנד, בן 20.4

מידות: 10"6, מוטת ידיים 1"7, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: PER של 29.9, BPM של 12. פר 36 דקות: 17 נק' (53% מהשדה, 36% משלוש, 75% מעונשין), 12 ריב', 2.7 בלוקים.
הסנגור: סנטר בעל יכולת השפעה בשני צידי המגרש. בין היחידים שאני סומך על יכולת הקליעה שלהם בפנים וגם מבחוץ. פרטנר טוב מאוד לפיק אנד רול אך גם לפיק אנד פופ. ישמור על רחבות פנויות לשחקני החוץ. שחקן עם אופי נוח שלקח את ההזדמנות לצאת תחת הצל של ברונו פרננדו במרילנד ונתן קפיצה בכל המדדים.
הקטגור: יש קצת אינפלציה בגבוהים שהם לא בעלי מידות יוצאות דופן שיכולים להשחיל שלשות. האם יהיה מגן טבעת מוצלח כל כך ברמה הבאה?
התאמה לקבוצה: הפליקנס היו האכזבה הגדולה של הבועה. זאיון לא באמת בא מוכן, לונזו לקח צעד אחורה, אינגראם נראה כאחד שמעריכים אותו יותר מחוץ לקבוצה וג'נטרי נכנע לחולשה הגדולה שלו כמאמן וזה השבלוניות. ג'נטרי כבר לא יהיה שם והסגל הסופר עמוס של הפליקנס לא זקוק לעוד פרויקטים. ג'יילן נותן להם פונקציה שפשוט אין להם. וזה גבוה שקולע מבחוץ וגם מגן על הטבעת. הייז ופייבורס חד גוניים מידי. ליד זאיון זה עלול להיות נכס ולפתוח לו את הפקקים שנוצרים תחת הסל ללא שיצטרך לשחק סנטר.

14. בוסטון סלטיקס (ממפיס) – תאו מלדון, PG, בינ"ל – צרפתי, וילרבאן אסבל, בן 19.2

מידות: 4"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 175 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 15 נקודות, 77.6% מעונשין, 5.6 אסיסטים, 3.4 איבודים ו-5.5 פאוולים
הסנגור: שחקן מעניין מאוד שחווה עונה שעיכבה אותו מעט. הוא עילוי בעמדת הפוינט גארד, ארוך, פיקח ויצירתי. עשוי להיות גנבה כאן מכיוון שקבוצות בשלב הזה מסודרות לרוב בעמדות שלהם ומחפשות חיזוקים בדמות רול פליירס. אם מלדון לא ימצא עצמו משתלט על עמדת פוינט גארד פותח בליגה לפחות יוכל לתרום במשחק ללא כדור (חותך נהדר לסל, מכניקת קליעה טובה, יודע לנוע ללא כדור מחסימות).
הקטגור: לא הכי אתלטי ביחס לבאים אחריו. אין לו תכונה אחת שתפיל אותך לריצפה. לא הראה את ההתקדמות שציפו ממנו בגיל קריטי כל כך (למרות הפציעות).
התאמה לקבוצה: נהדרת. בוסטון זקוקה לשני עמדות מפתח. אחד זה סנטר דומיננטי שיכול להוריד להם את העומס כשמשחק הכנפיים לא הולך. השני זה פוינט גארד מחליף שיתרכז בעשיית המשחק. מלדון יכול לשחק במקום קמבה, לצד קמבה, לצד סמארט ולצד הייוורד. הוא מקבל החלטות נהדרות בטרנזישן ובעל פוטנציאל הגנתי לא רע בטח בסכמה הגנתית קבוצתית כמו של הסלטיקס

15. אורלנדו מג'יק – קול אנטוני, PG, פרשמן, UNC, בן 20.3

מידות: 3"6, מוטת ידיים 4"6, משקל 185 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 18.4 נק' למשחק, 5.4 ריב', 4 אסיסטים. מצד שני 38% מהשדה ו-3.5 איבודים
הסנגור: בחירת כישרון נטו. בוגר אוק היל אקדמי היוקרתית שהגיע לנורת' קרולינה של רוי ווילאמס וחווה עונה מזעזעת. שום דבר לא התחבר וכפי שעשה שנה שעברה עם קובי וויט, ווילאמס שם את הכדור בידים של אנטוני וביקש שיציל את המולדת. זה נגמר במשחקים מפוצצים אך גם בפלופים מהדהדים. אחוזיו מהשדה מזעזעים אבל אם תביטו במצבי הקליעה שהיה צריך לייצר לעצמו קשה להאשימו. בעל יכולת כדרור פנומנאלית ומובים של כוכב. יכול להשתלט על משחק ויודע גם למסור כשצריך. פשוט לא היה למי השנה.
הקטגור: סכנת דניס סמית' ג'וניור. שחקן שיכול לשים נקודות ולהראות מבטיח אך גם יכול לחרב משחק ברצון שלו לשלוט על הכדור ולהיות הגיבור. שחקן בום או באסט רציני אך הבאסט לא כואב בבחירה 15.
התאמה לקבוצה: אורלנדו זקוקה לפוינט גארד. אוגיסטין כבר עמוק בתוך התקרה שלו ומרקל מתחיל להרגיש כמו פרויקט ללא סיום. זה כבר לא הקליעה. משהו במנטליות של הילד לא באמת שם. הוא איבד את הקליר אינסטינקט שהוביל אותו לבחירה הראשונה בדראפט. קול יהיה נסיון הימור שאולי ידבק

16. פורטלנד טריילבלייזרס – סאדיק ביי, SF/PF, וילנובה, בן 20.4

מידות: 8"6, מוטת ידיים 0"7, משקל 215 פאוונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 16.1 (47.7% מהשדה, 45.1% לשלוש, 77% מעונשין) 6.2 רייטינד התקפי
הסנגור: שחקן שנראה כמו רול פלייר 3D אידיאלי ברמה הבאה. הקליעה נראית לא קונבנציונאלית אך היא נכנסת באחוזים גבוהים מטווחים רחוקים. השתמש הרבה עם הגב לסל כדי לעשות נקודות מכיוון שהוא מאוד חזק. הראה הגנה אישית טובה בחילופים והחזיק גבוהים בצבע בדיוק כמו גארדים.
הקטגור: המינימום הנדרש משחקן 3D הוא להוריד את הכדור לרצפה בתפיסה (attack off the dribble). סאדיק יהיה חייב לשפר זאת כפי שעשה או ג'י אננובי בטורונטו. יצטרך לוותר על משחק הפוסט אפ והצבע ולהמירו למשחק בכנף.
התאמה לקבוצה: פורטלנד חייבים לייצב את הכנפיים שלהם. הם עמוסים בצבע ובעמדות הגארד. הם במוד של win now כך שאין להם רצון לפתח פרויקטים. ביי מגיע מווילנובה שייצרה סוללת שחקנים בשנים האחרונים שהשתלבו בליגה (ג'וש הרט, פסקל, דווינצ'נסו, ברונסון, מיקל ברידג'ס, עומרי ספלמן, ראיין ארכידיאקנו)

17. מינסוטה טימברוולבס (מברוקלין) – פרשס אצ'יווה, PF/C, פרשמן, ממפיס, בן 20.3

מידות: 9"6, מוטת ידיים 3"7, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 18.7 נק' ו-12.8 ריב' עם 2.2 חסימות ו-1.3 חטיפות
הסנגור: פרשס שהגיע לסופר טים שהייתה אמורה להיווצר בממפיס לקח את המושכות כשג'יימס וויסמן הורחק\פרש. הוא עיגן את ההגנה שלהם, גמע ריבאונדים והראה רב גווניות הגנתית שאפשרה לו בזריזות לצאת לקלעים ולסגור חורים. ברמה הבאה הוא רול פלייר שיעשה את העבודה השחורה שצריך על הלוחות. בעל קליעה מעניינת מחצי מרחק ואולי קליעה מבחוץ ביום מן הימים.
הקטגור: הקליעה אולי לא תתפתח והוא לא הראה שהוא מסיים גדול תחת הסל. אולי יהנה מפוינט גארדים יותר טובים ברמה הבאה
התאמה לקבוצה: מינסוטה הרוויחה את הבחירה של ברוקלין ואם אכן יקחו את אדוורדס בבחירה הראשונה יעשה להם טוב לחפש עוד עוגן הגנתי מכיוון שהכוכבים של מינסוטה לעולם לא יהיו שם. אצ'יווה יתן עבודה שחורה ויהנה מתשומת הלב של טאוונס שמושך את שומרו הרחק מהצבע

18. דאלאס מבריקס – אר ג'יי האמפטון, PG/SG בינ"ל – אמריקאי, ניו זילנד ברייקרס, בן 19.5

מידות: 5"6, מוטת ידיים 7"6, משקל 180 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 15.4 נק' ו-6.8 ריב', 4.2 אסיסטים, עם 2 חסימות. TS% של 48.4%
הסנגור: אר ג'יי מביא לעמדת הפוינט גארד גובה, אתלטיות וורסטיליות ופוטנציאל התקפי שלא עבד בניו זילנד לרוב, אך בתיכון הוא הרבה הרבה יצירתיות עם הכדור. בהגנה, הפוטנציאל שלו מצויין. הוא מאוד אתלטי ובעל חוש תזמון מצויין.
הקטגור: הקליעה לא הייתה שם לרוב. בליגה האוסטרלית הפיזית לא קיבל הרבה מבטים פנויים ופער הגילאים לא היטיב עמו. בניגוד ללמלו בול שיחק בקבוצת צמרת, שלא שמה את ההתפתחות שלו בעדיפות עליונה. בדיעבד היה צריך ללכת למכללה. את הכסף שהרוויח בניו זילנד ככל הנראה יפסיד בפער חוזה הרוקי שיקבל בבחירה מאוחרת יותר ממה שתכנן.
התאמה לקבוצה: דאלאס לא זקוקה לעזרה בהתקפה, תודה רבה. היא זקוקה לעוגנים הגנתיים בעמדות האחוריות. אין בשלב זה של הדראפט אף שחקן כנף ברמה של דוריאן פיני סמית' ואר ג'יי נותן משהו שקרי ברונסון ובריאה חסר. אתלטיות ואורך וראיית משחק

19. ברוקלין נטס (מהסיקסרס) – פטריק ווילאמס, SF/PF, פרשמן, פלורידה סטייט, בן 19

מידות: 8"6, מוטת ידיים 11"6, משקל 230 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 14.8 נק' 1.7 בלוקים, 1.6 חטיפות. 46% מהשדה 83.4% מעונשין
הסנגור: בתעשיית הסרטים קוראים לזה שחקן אופי. פטריק לא השחקן הכישרוני בדראפט הזה אבל הוא יעבוד קשה וידחוף קדימה את כולם באינטנסיביות וברעל. פוטנציאל הקליעה גבוה ממה שהראה. המכניקה שלו מצויינת וקליעת העונשין שלו מדוייקת מאוד.
הקטגור: בעל גודל אידיאלי לתפקיד אבל הסטטיסטיקה המתקדמת סותרת את מה שהעין רואה בהגנה. רק 3.2 בוקס פלוס/מינוס הגנתי ו-WIN SHARES נמוכים. דווין ווסיל, ווקר ופורסט נתנו לפלורידה סטייט הרכב סופר הגנתי ואתלטי שחנק את היריבות. אולי ווילאמס היה טרמפיסט ולא המנהיג?
התאמה לקבוצה: אל תקשיבו לקטגור. ברוקלין לא זקוקה לכוכבים. קיירי, דיוודי, לאברט ו-KD ירכיבו רביעייה קטלנית. יחד עם ג'ו האריס, ג'רט אלן הנטס זקוקים לעוד חוטבי עצים, שואבי מים ו-mood setter. לוויליאמס יש גם הרבה כדורסל בקנה אבל הבחירה בו היא בגלל הדברים הלא מדידים.

20. מיאמי היט – טיילור ביי, SF, ג'וניור, קולורדו, בן 22.5

מידות: 7"6, מוטת ידיים 1"7, משקל 216 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.2 נק' (53% מהשדה, 41% משלוש, 74% מעונשין), 11.2 ריב' 1.4 בלוקים, 1.9 חטיפות. DBPM – 5, רייטינג הגנתי – 85.5.
הסנגור: שחקן אתלטי, קשוח בעל פוטנציאל מצויין בעמדת הכנף. מידות מצויינות וחוש נהדר לנעשה על המגרש. אילו היה עושה את הנתונים האלה בקונפרנס תחרותי ובגיל יותר צעיר היה נבחר טופ 10. מצד שני קוואי לנארד הגיע מסן דייגו סטייט ודרק ווייט ממש ממש ממכללה זו.
הקטגור: זו בחירה ראוייה אך ניתן להשיג אותה בטרייד דאון מאוחר יותר כי לא רבים רואים בו בחירה 20.
התאמה לקבוצה: מיאמי התמלאה בקליעה סביב ג'ימי באטלר ובאם אדביו ונראים טוב בעמדת הפוינט גארד עם נאן ודרגיץ'. אבין אם מישהו יטען שקירה לואיס או כל PG אחר מתאים יותר, לא אתווכח, אך אני מרגיש שמיאמי תחפש שחקן עם ה-DNA שלהם וטיילור ביי בהחלט מתאים כאן.

פוטנציאל הגנתי

21. פילדלפיה 76 (מ-OKC) – קירה לואיס, PG, סופמור, אלבאמה, בן 19.4

מידות: 3"6, מוטת ידיים 6"6, משקל 165 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.7 נק' (46% מהשדה, 37% לשלוש, 80% מעונשין), 5.2 אס', 4.8 ריב'.
הסנגור: השחקן שהחליף את קולין סקסטון באלבמה מסיים את שנתו השנייה כפרוספקט שנוי במחלוקת. כסנגור שלו לא ניתן להתעלם מהגודל הנהדר שלו לעמדה, היכולת הפנומנלית להגיע לצבע במהירות האור (אולי השחקן המהיר בדראפט), לייצר לעצמו מצבים ולהשחיל את הכדור בחור בקליעת ניתור נהדרת. הוא לא מגן על, אבל גם לא ביזיון. הוא סופמור בן 19 שזה עניין נדיר כך שניתן להתייחס אליו כשחקן שנה ראשונה. שחקן אפסייד קלאסי. אם זה מתחבר אז בינגו ואם לא. זו בחירה 18 הרבה לא מתחבר בבחירה בשלב זה.
הקטגור: מהירות זה נחמד אבל הוא לא שולט בה ונתקל בסיטואציות רבות שמצריכות אלטור (3.5 איבודים). קלע מעולה מהקו אך לא יוזם מגע עם מגנים. ויש את עניין המשקל. נראה פיזית כמו הפוינט גארדים מהאייטיז בעידן הקוק.
התאמה לקבוצה: אם לואיס נופל לבחירה זו, פילי צריכה להמר עליו. טיירל טרי קלע טוב ממנו אך ככל שהכדור יצא מהיד של סימונס כיוזם התקפי כך הסיקסרס יצטרכו שחקן שמייצר מצבי קליעה לעצמו ואחרים. היכולת שלו גם להגיע לצבע וגם להשחיל אותם נותנת לו יתרון

22. דנבר נאגטס (מיוסטון) – אלכסיי פוקושבסקי, PF/C, בינ"ל – סרבי, אולימפיקוס ב', בן 18.6

מידות: 0"7, מוטת ידיים 3"7, משקל 200 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.7 נק', 12.2 ריב', 4.8 אסיסטים, 2.8 חסימות, 2 חטיפות
הסנגור: שחקן שמבחינת כישרון צריך להיות קרוב יותר לטופ 10. הוא פשוט שיחק באולימפיקוס ב' ולמעט סרטונים וכמה סקאוטים שצפו בו בפועל אין עליו מספיק מידע. יש כאלה שזה מספיק להם כדי לקדמו לטופ ויש כאלה שאולי ימתינו לאימונים האישיים והיכולת שלו להרשים גם כאישיות וגם ברמת הכישורים. מחזיק סט נדיר של יכולת חסימה, כדרור וקליעה רכה מבחוץ. פורזינגס לעניים אם תרצו רק ללא הפיזיות המאיימת. אולי עדיף לתת לו עוד שנה באירופה. הילד אפילו לא בן 19!!!
הקטגור: 7 פיט (2.13) ששוקל 200 פאונדס (90 קילו). מועמד מספר אחד לחטוף דאנקים על הפרצוף. נכון ששווה לחכות שיגיע לגיל יותר בוגר שיצבור מסת שריר אבל god damn הוא רזה.
התאמה לקבוצה: אין כאן שחקנים שישנו לדנבר את הגורל אבל בדיוק כפי שעשו עם פורטר ג'וניור ובול בול, דנבר צריכה להמשיך להמר. כשיווצר פקק יהיו להם נכסים למכירה כמו שהיה עם נרקיץ'. אופציית draft and stash בו יבחרו בו ויתנו לו שנה באירופה או שיבלה בג'י ליג

23. יוטה ג'ז – ג'וש גרין, SF, פרשמן, אריזונה 19.8

מידות: 6"6, מוטת ידיים 10"6, משקל 210 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 14 נק' (42% מהשדה, 36% משלוש, 78% מעונשין), 5.3 ריב', 3 אסיסטים. DBPM – 4 , רייטינג הגנתי – 93.3
הסנגור: הכישרון האוסטרלי שהגיע לארה"ב בתיכון היישר לאקדמיית IMG הנהדרת ובלט באוניברסיטת אריזונה השנה. בעיניי ככישרון הוא טופ 15, אך הצורך של לא מעט קבוצות עלול לדחוק אותו. שחקן two-way שיכול לקלוע, להוביל כדור ולסיים בטבעת. הקליעה עוד לא הגיעה לפוטנציאל הסופי. המכניקה שלו מצויינת.
הקטגור: לא אתווכח על טיב ההגנה שלו, אך גרין לא הראה שיפור התקפי ככל שהעונה התקדמה. זה סוג של דגל אדום עבורי. לקראת סיום העונה הכפויה הציג משחקים התקפיים בינוניים למדי שהורידו אותו בלא מעט מוקים.
התאמה לקבוצה: אני חושב שהוא יושב על יוטה נהדר כשהיא מחפשת לעבות את עמדת הכנף.

24. מילווקי באקס (מאינדיאנה) – טריי ג'ונס, PG, סופמור, דוק, בן 20.6

מידות: 2"6, מוטת ידיים 4"6, משקל 185 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.5 נק' (42% מהשדה, 36% משלוש, 77% מעונשין), 4.3 ריב', 6.4 אסיסטים. אסיסטים/איבודים – 2.37, DBPM – 3.1 , רייטינג הגנתי – 94.6
הסנגור: דוק של ששבסקי ירדה מאוד ברמת הכישרון מהעונה עם זאיון. טריי ג'ונס אולי לא ביצע קפיצה מטאורית, אך הראה שיפור קטן בלא מעט אספקטים. זהו שחקן שגם ליד סוללת הכוכבים של 2019 שלט בקצב המשחק והתעלה עליהם לעיתים. מדובר על פוינט גארד קלאסי, מאוד יציב עם האצבע תמיד על הדופק שיודע בשני צידי המגרש להשפיע. שחקן קלאסי לקבוצות של פלייאוף כרול פלייר אחראי שידע לתרום כשמשחק 25 דקות או 8. למרות המידות הצנועות שלו, מדובר על דבק הגנתי לא קטן שנצמד ליריב ומאמלל אותו.
הקטגור: אין לו את המידות והאתלטיות להיות דומיננטי ב-NBA. בדומה לטיוס ג'ונס אחיו, יקבל מחמאות מאנליסטים אך לא יותיר חותם ותמיד ישאר ליד
התאמה לקבוצה: שחקן בהזמנה לבאקס. אין להם כרגע אף עושה משחק ברמה הזו. כשההגנות מתכווצות והשלשות לא נכנסות צריך פיקחות ויצירתיות. טריי יכול לתרום כאן

25. אוקלהומה סיטי ת'נדר (מדנבר) – קליאן טילי, PF/C, סניור, גונזגה

מידות: 10"6, מוטת ידיים 11"6, משקל 220 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 19.9 נק' (53.5% מהשדה, 40% משלוש, 72.6% מעונשין), 7.3 ריב', 2.7 אסיסטים, 1.2 בלוקים, 1.5 חטיפות, 63% TS, רייטינג התקפי – 130!!!, OBPM – 8.3
הסנגור: הצרפתי הנהדר של גונזגה היה צריך להיות בעונתו השלישית ב-NBA. אבל הוא החליט להישאר בגונזגה ולרוע מזלו צבר שלל פציעות בקרסול, בברך וברגליים. הוא אחד השחקנים החכמים בדראפט ובעל יכולות מאוד מגוונות ויעילות. בדומה לג'ונטה פורטר לא ברור אם מישהי תיקח עליו סיכון, במוקים הוא כמעט ולא נמצא בסיבוב הראשון. אבל זהו ה-NBA.
הקטגור: פציעות קשות לא מבשרות טוב. זה ממש סוף הסיבוב הראשון ועוד יש כישרון גולמי מעניין להשקיע בו. ישנם עוד כמה ווינגים ושחקני פנים שממתנים קודם
התאמה לקבוצה: הת'נדר זקוקים ל- IQ התקפי בקו הקדמי המאוד עיצי שלהם. טילי הוא בעל קליעה נהדרת וזורמת ויכולת מסירה ויצירה גבוהים. האתגר יהיה להישאר על המגרש. סטיבן אדמס לעיתים מהווה מכשול בכובד שלו ובכך שמסתובב ברחבות. טילי מאפשר מבטים אחרים להתקפה

26. בוסטון סלטיקס – וורנון קארי ג'וניור, C, פרשמן, דוק, בן 19.5

מידות: 10"6, מוטת ידיים 0"7, משקל 265 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 25.7 נק' (57.7% מהשדה, 38% לשלוש, 67% מעונשין), 12.7 ריב', 2.3 בלוקים, חטיפה אחת. PER – 34 ו- OBPM – 7.9. בעל BPM של 11.3
הסנגור: סנטר דומיננטי וכבד מדוק? ישר זורק אותנו לימי אוקפור העליזים בפילי. בעידן אחר שחקן כה דומיננטי בצבע כפרשמן היה נחגג ונבחר בטופ 5. כיום זה נראה כמו נכות הגנתית ומכשיר התקפי שאין לו הרבה ביקוש בליגה. אבל קארי בעיני הבטחה גדולה יותר. הוא מפלצת צבע אך לא איטי כמו שחושבים. הוא חכם עם הכדור. לא ממש וונדל קרטר אבל למד להוציא כדורים החוצה. בצבע הוא מכונת סחיטת פאולים עם משחק פייס אפ ופוסט אפ קטלניים. ואתלטיות מפתיעה. הקליעה לא מפותחת אך כשצריך הוא קובר אותם חופשיים.
הקטגור: הקליעה לא אמיתית. האחוז מהקו מרמז זאת. הקשת במכללות קרובה וזריקות חופשיות. חוסר היכולת של הנ"ל להתחלף על גארדים ושחקני כנף תהפוך אותו ליעד לבידודים בליגה הסילונית שנוצרה ב-NBA
התאמה לקבוצה: בוסטון מחפשת מגוון סנטרים שיעזרו לה מול הקבוצות הגבוהות ומנסה עם רוברט ווילאס וטייס.

27. הניו יורק ניקס (מהקליפרס) – דזמונד ביין, SG, סניור, TCU (טקסס קריסטיאן יוניברסיטי) בן 22.2

מידות: 5"6, מוטת ידיים 4"6, משקל 215 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.6 נק' (45% מהשדה 44.2ֵ% משלוש, 79% מעונשין), 6.3 ריב', 4 אס', 1.5 חטיפות, BPM – 9.8
הסנגור: שוטינג גארד ותיק במונחי מכללות בשנתו הרביעית. TCU משחקת בקונפרנץ הקשוח של הביג 12, והיא לרוב לא רואה טורניר NCAA. ביין חווה זאת ב-2018 במשחק סיבוב הראשון בטורניר מול סרקיוז שהקפיץ את קנריץ' וויליאמס ל-NBA. העונה תפקד כקלעי מאוד מכונן ואתלטי שאוהב לצאת מחסימות ולעלות לג'אמפ שוט קטלני. מגן יעיל וטוב ואכפתי מאוד. יכולת המסירה שלו מצויינת גם בתנועה וגם במתפרצות ואוהב לשעות קדימה למתפרצות כשההזדמנות נקראת.
הקטגור: מעט כבד בצעד ראשון ולא בדיוק יוצר מחונן מכדרור. ידיו הלא ארוכות לא יאפשרו לו להתחלף על גבוהים בהגנה. מחד, שיחק מול רמת תחרות קשוחה השנה אך מאידך, הוא כבר מבוגר בן 22 ומשתמש בפיזיות שלו, כך שאולי היה קצת חזק על חלשים
התאמה לקבוצה: הניקס אם יצליחו להנחית פוינט גארד בבחירה 8 ינסו לצרף SG או שחקן כנף שיוכל לשחק לצד בארט או להחליפו. סוללת הפורוודים של הניקס לא מאפשרת יותר מקום שם. אם הסיכום יהיה הליברטון וביין, יקבלו הניקס תוספת IQ משמעותית לקבוצה. ביין מוכן לתרום מיידית.

28. הלוס אנג'לס לייקרס – ג'מאיוס רמזי, SG, פרשמן, טקסס-טק, בן 19.2

מידות: 4"6, מוטת ידיים 6"6, משקל 195 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.4 נק' (44% מהשדה, 42.6% משלוש, 64% מעונשין). 4 ריב' 2.2 אס' ו-1.3 חטיפות.
הסנגור: ממבט ראשון הוא נראה כמו פוטנציאל להפוך לסטאר ב-NBA. הקליעה, האתלטיות, האינטנסיביות, ה-smoothness של התנועה. אך ממבט שני החסרונות יוצאים וזה בסדר. גאנר שבשיטה הנכונה יוכוון לתפקיד הנכון. שחקן רוטציה שיכול להתחמם ולשים נקודות מהספסל, או קלע חסר מצפון בחמישייה שהכוכב מפנה לזריקות א-לה ג'יי אר סמית'. אין במקום זה כבר סכנה לבאסט לכן הוא מסוג השחקנים שאם הם חמים אתה משאיר אותם על המגרש ואם לא שולח למסאז'יסט
הקטגור: לא באמת יוצר ברמה עילית והקליעה מהעונשין מדאיגה כאינדקציה ליציבות קליעה (64%). שחקן עם נטייה לקחת סיכונים. בקבוצות מסויימות זה רצוי. בקונטנדריות שבוחרות במקומות אלו קצת פחות
התאמה לקבוצה: הלייקרס זקוקים לקליעה בלי סוף. רמזי נותן אופציה מעניינת כאשר לברון גורם לקלעים רבים לעמוד לבדם.

29. הטורונטו ראפטורס – קסיוס ווינסטון, PG, סניור, מישיגן סטייט, בן 22.5

מידות: 1"6, מוטת ידיים 5"6, משקל 185 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 20.5 נק' (44.8% מהשדה, 43.2% משלוש, 85.2% מעונשין). 6.5 אס' ו-1.3 חטיפות.
הסנגור: אחד הפוינט גארדים הטובים בעשור האחרון במכללות. נשאר כל 4 השנים תחת מאמנו טום איזו. נמוך ולא מאוד אתלטי, אך ארוך ופיקח. שחקן בעל אופי נהדר לאימון ודוחף את חבריו נון סטופ. קליעתו השתפרה במיוחד מכדרור והוא באמת יכול להיות אחלה בק-אפ
הקטגור: האתלטיות שלו לא תאפשר לו לבוא לידי ביטוי ברמה שהציג בספארטנס. היכולת הנמוכה שלו בריב' תגביל את היכולת שלו לקחת כדור ולרוץ. חייב לידו שחקן אתלטי וארוך לחפות עליו הגנתית. הפוינט גארדים הסופרסטארים הותיקים והלא אתלטים שיצאו בשנים האחרונות מהמכללות לא עושים חייל. ברונסון מחליף נחמד, פרנק מייסון הפך לאיש מסע, שבאז נייפייר מגיח מדי פעם וקרסון אדוורדס הגיח בעיקר בליגת הקיץ.
התאמה לקבוצה: פרד ואן פליט יקבל הצעה שמנה והרפטורס יאלצו לוותר על עוד פרויקט ארוך גפיים שנתי לטובת פוינט גארד.

30. בוסטון סלטיקס (ממילווקי) – קסיוס סטנלי, SG, פרשמן, דוק, בן 21

מידות: 6"6, מוטת ידיים 7"6, משקל 195 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.5 נק' (47.4% מהשדה, 36% משלוש, 73% מעונשין). 5 ריב' ו-אסיסט אחד.
הסנגור: סיים תיכון בגיל 20 לאחר שעבר לתיכון סיירה קניון המעוטרת בלוס אנג'לס בכיתה יא'. העלייה לראדר הארצי, גרמה לדוק לחזר אחריו והוא התחייב אליהם רק חצי שנה לפני פתיחת העונה. הפתיע מיידית עם כמה משחקים חזקים וסיים את העונה חזק במשחק מול UNC בו קלע 19 נקודות באחוזים טובים כאשר סיפק הגנה חזקה. אתלט על, בין הטובים במחזור, עם ניתור לשמיים וצעד ראשון מהמם. לעשות מספרים אצל ששבסקי בדוק זה לא פשוט גם בשנה פחות טובה. קארי וג'ונס היו הכוכבים המוגדרים וסטנלי הצליח לדחוף עצמו לכיוון ה-NBA בכל זאת
הקטגור: לא בדיוק עושה משחק. מזכיר את קלדן ג'ונסון שנה שעברה. מאוד אסטטי לצפייה ומאוד פלואידי. אך חסר ראיית משחק שתאפשר לו להוביל כדור מעמדה 2.
התאמה לקבוצה: אין לי ספק שהסלטיקס לא שישמרו את כל שלושת הבחירות. אבל אם כן סטנלי מתאים לשטנץ ונותן להם סוג של ג'יילן בראון לעניים מהספסל מה שהם עדיין לא קיבלו מרומיו לנגפורד.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. מסכים איתך בול לגבי החמישייה הראשונה
    לדעתי ההוקס יבחרו בהייס או הילברטון הם לא יקחו עוד סנטר. הם חייבים רכז מחליף. קול אנתוני יבחר לדעתי הרבה יותר גבוה ממקום 15. לדעתי טופ 10 לכל הפחות.
    הבן של לבאר משחק אצל מייק? זה יהיה אדיר מייק יבחר אותו רק בשביל להתעלל בו בשם האב. אני מתאר לי את מייק באימונים משפיל אותו באחד על אלד גם בגילו המופלג ואומר לו הו איז יו דדי למאלו? סיי איט ביץ 😂😂
    אם מייק לא בוחר אותו למלאלו לדעתי ידרדר לבחירה 7 ואילך

    1. מסכים לכל מה שכתבת לגבי בחירות 1 עד 6. אטלנטה יבחרו גארד, עדיפות לאחד גבוה שיודע לשמור ולקלוע (בקיצור תואם קלי תומפסון). דרך אגב, כשקלי נבחר הוא ממש לא נחשב לשומר טוב ובחירת הזריקות שלו בשנים הראשונות הייתה איך נאמר, מפוקפקת.

  2. ג’ון תודה מצויין אני קורא את זה עכשיו לפני השינה, אני עברתי על החצי הראשון אני לא יכול להסכים על למלו בול כתוב עליו פלופ מקילמוטרים, אין לו סקילס ברמה שקרובה למה שהיה לדונציץ, אין לו אתלטיות קליעה או בחירת זריקות מי שתקח אותו תבכה לדורות, טעות יותר גדולה מאחיו.
    .
    דני אבדיה חייב לנחות בקבוצה עם צוות פיתוח איכותי ורכז שיודע להפעיל אותו , אטלנטה זה חלום עבורו בשיקגו יהיה לו חיים קשים.
    .
    לגבי אוקורו אני מת עליו יש לו הגנה מפלצתית הוא לא כוכב אבל בהחלט השחקן שלא מעט קבוצות צריכות

  3. מצוין, כרגיל, תודה רבה ג'ון.
    .
    כל השלישיה באזור שלנו נראית לי מתאימה – אוקורו, ואסיל ונייסמית', אחד יותר אתלטי, שני יותר חכם, שלישי יותר צלף – ואני מקווה ומאמין שהמערכת תדע לשפר את החסרונות הקיימים שלהם.
    .
    אבל הכי חשוב, לדעתי, שניקח ווינג, דוגמת השלישיה הזו, ולא נתפתה לאיזה ביג כמו פרשיוס או פוחצ'בסקי, או לגארד נוסף לערימה.
    .
    מעניין יהיה לראות באיזו מידה התמונה הזו תשתנה בעקבות טריידים. ספציפית לספרס הייתי שמח להטריד מישהו עבור בחירה טופ 15 בדראפט הזה, בינוני ככל שהוא נחשב, כי צריך עוד צעירים כדי להגדיל את הסיכוי שאחד מהם יפרוץ.

  4. מעניין מאד.
    לדעתי הטופ טן יראה אחרת, שחקנים כמו ווסל ומקסי יהיו בטופ טן ואולי אפילו ביי וניסמיית
    זה דראפט טוב להחזיק בהרבה בחירות לאו דווקא מאד גבוהות , כי יש הרב כשרון והרבה סימני שאלה
    זה הולך להיות דראפט עם לא מעט שחקנים טובים ממקומות נמוכים.
    למשל הרבה רכזים מחליפים טובים ממקומו נמוכים, כמו גרנט רילר(מזכיר את ואן וליט מאד), מלאכי פלין וסקיילר מייס
    אני מאד אוהב את טייריס מקסי, אני חושב שהוא יהיה כוכב בנבא, יש לו פויז שאין לאחרים והיכולות שלו בקלאץ אומרות הרבה

    דרך אגב מה קרה לגיידן מקדניאלס שככה נעלם מהמוקים?

      1. מקדניאלס לא נעלם. יבחר בסיבוב השני או בסוף הראשון. הוא פרוייקט ואני מהמר שפחות קבוצות ירצו פרויקטים ארוכי טווח בסיבוב הראשון. אני גם חושב שקבוצות מתחילות לשים לב שהאב טיפוס ה'דוראנטי' נפצע המון. ג'ונת'ן אייזיק הוא האחרון. בנוסף לא מעט מידע זורם לליגה. יהיו שחקנים שיקפצו בקרוב ללא שום סיבה כאשר יצאו שמועות שמועדון כזה או אחר ננעל עליהם. עד אוקטובר הרבה מים יזרמו

      2. אני לא מת על השחקני וואנבי והוא קצת כזה.. פרויקט ארוך טווח
        מקדניאלס מראה ניצוצות לדקה ונעלם למשחק שלם. סבוב שני הוא שווה הימור

    1. הוא גם לבן בנוסף לשם…הרגת אותו לגמרי.
      מזכיר את דה ויצנזו. כוכב זה בטוח לא. אולי כוכב ביורוליג ביורוקאפ בעתיד. רול פלייר בין חמישייה למעמקי ספסל.

      1. אני לא בטוח הוא היה השחקן המוביל ביי פאר בקבוצה שכל השנה הייתה מדורגת טופ טרי במכללות.
        זה שלא היה טורניר זה לרעתו, הוא מאד מזכיר לי את לילארד. וגם לילארד נבחר כגוניור

        1. הי. הוא בהחלט שווה סוף סיבוב ראשון או שני. רק השנה עשה טרנספר לשם. אם טורנטו מחפשת רכז בוגר שיכנס לרוטציה אני מעדיף את ווינסטון ששיחק 4 שנים מול תחרות קשה בקונפרנץ קשה. עם כל הכבוד לדירוגי AP, סן דייגו סטייט דורגה שישית בגלל מאזן מצויין ולא בגלל התחרות הקשה. היא שיחקה לרוב מול קבוצות בינוניות מהמאונטין ווסט ולא מהביג 10 כמו ווינסטון. יש לפלין כישרון רב וקליעה יפה והוא בהחלט הראה קריאה יפה של מצבי פיק אנד רול. אבל הוא 1"6 עם מוטת ידיים קצרה ללא מהירות שהיא מעל לממוצע לעמדה. נבר סיי נבר כי גם ואן פליט נראה היה נמוך וכו'. זה עניין של ניהול סיכונים וכו'

  5. פוסט מצויין.
    לדעתי הענייה והדלה אבדיה יושב בדיוק במשבצת החסרה של הבולס, סמול עם הגנה וניהול משחק. כאשר הוא לא צריך לקלוע כי יש סביבו קלעים מצויינים.
    מתי הדראפט?

  6. מצויין.
    שתי הבחירות הראשונות שלי גם אדוארס ו-וויסמן.
    מייקל תמיד הורס לעצמו בבחירות מוזרות (ויש לו שני PG), ככה שאיכשהו (החוסר מקצועיות שלי בענייני דראפט) אני רואה את למאלו נופל עד לפיסטונס בבחירה ה-7 ולקבוצה שיש לה חוסר בעמדה הזו.
    מקווה עבור אבדיה שיפול לבולס המתחדשת של קארנישובס.

  7. אני מקווה מאוד שהניקס לא יטרחו להתעמק יותר מדי בעוד ילד בינוני מהמקום השמיני, ויתרכזו בחריש עמוק, באדיבות האדונים רוז את ת'יבודו שיפוצים.

  8. respect

    על הפוסט המושקע והתובנות.

    לי יש הרגשה או שליטל לוקה אבדיה עושה הסטוריה ומגיע דווקא למפרץ בבחירה שניה או שהניקס עושה עליו עסקה ומביאה אותו לתפוח. אשליות..

  9. אכזבה.
    מה בסך הכל ביקשתי?
    שיהיה לנו על המדף את רכז העתיד. פנוי, בריא, וממתין לפרוח
    (בבחירה 10, כן? נהיו מפונקים, אוהדי הסאנס…)
    .
    תודה, ג'ון. נהדר. כרגיל.

      1. עידו הסיכוי שדיטרויט תיקח ווינג והניקס יקחו עוד פאוור פורוורד לערמה שיש להם קלושה אפילו למועדונים כושלים אלו. מה שכן תמיד אפשר 2 במחיר אחד בטרייד אפ. מה גם שלניקס יש אסופה של פוינט גארדים לפלאג אנד פליי אצלכם: דניס סמית' יוודא שדווין בוקר יפנה לו את הבמה באחד על אחד, אלפרד פייטון יגדל שוב רעמה לזכר הימים הטובים או ג'ארד הרפר הנהדר מהריצה של אוברן שהוא מושלם חוץ מהיותו 1.75 מ' …

        1. כל הפאוור פורוורדים שלנו לא יהיו עמנו עוד בתחילת העונה. העמדה תהיה פנויה, למעט אולי רנדל בחמישייה וגיבסון שתיבודו חם לו על התחת מאז ומתמיד.

          1. זה נכון וטופין ייתן קצת פלאשים לצלמים. אבל רנדל וטופין לא משלימים אחד את השני. אם יפטרו מרנדל בדיל אז אולי הרעיון של אובי טופין אפשרי. אר ג'יי בארט מוכן לשנת פריצה אבל הקליעה שלו מבחוץ לא נראית משהו שניתן לסמוך עליה. כך שאילו אני הניקס הייתי מוודא שבכל העמדות סביב בארט יש קליעה (למעט בהרכבים עם רוביסון). ושהפוינט גארד שלי הוא team first כפי שלא היה מאז ג'ייסון קיד (סלח לי אבל פייטון הוא לא בליגה הזו).

          2. אם כבר בארט, אני קצת פסימי איתו, ולא רק כי אני מחויב מתוקף בתפקיד.
            הוא תורגל לקראת תפקיד של מוביל כדור, והוא לא. הכדרור של בין קלאמזי למסורבל, וכמות האיבודים בהתאם. הרבה יותר נכון יהיה לו לחלוק הובלת כדור מעמדה 3.
            הבעיה שיש פה מלכוד, כי אנחנו נדחקים למקום שהכי מפחיד אותי, שבו מחפש בשוק אחרי פוינט ותיק שיוביל את העדר.
            גם כריס פול וגם לאורי מסיימים חוזה שנה הבאה, ואם יורשה לי להמר, יוג'ירי מזמבר אותנו בפעם החמש מאות ודוחף לנו את כל הלאורי.
            במילים אחרות, עזוב אותך דראפט, אנחנו הולכים על כישלונות קולוסאליים.

  10. הימור שלי לחמישייה:
    1. אדואדרס
    2. ווייסמן
    3. טופין (בעיקר בשל הסלידה של ההורנטס מהימורים)
    4. לאמלו
    5. אוקונגוו
    6. אבדיה
    (השניים האחרונים זה יותר ווישפול טינקינג, מעדיף את אבדיה בהוקס וחושש שיגיע לקאבס)
    .
    לגבי הבולס שלי – סוף סוף התחמקנו מהבחירה ה-7, ודווקא בדראפט כזה יש סוף סוף אופציות לשיפור. לא יודע אם קרנישובס יסכים ללכת על בול, אבל אם הוא מתדרדר לשם אני לא רואה איך אפשר לוותר עליו. בטח כשעדיין לא מצאנו את הכוכב האמיתי שיכול להוביל אותנו לדרך האבנים הצהובות. אם הקבוצות בשלישייה הראשונה לא יעשו טעויות בבחירה, אבדיה הוא פרס ניחומים מעולה. יהיה קשה לצאת עם הרגשה לא טובה מהבחירה הרביעית.

  11. תודה רבה! עבודת קודש אתה עושה פה.
    כמו שכתבת, לאמלו זה אנרגיה ואופי אחרים לגמרי מלונזו. אבל זה גם אומר שאם יהיה באסט, לא יסתפק בלהיות טפט אילם כמו אחיו, אלא יש לו פוטנציאל לחרב את הקבוצה מבפנים…

  12. אני מאמין שיהיה סליפרים בדרפט , הכיוון זה מהוינגים בחירות 10-20 , עוד לא סגור מי הכישרוני ביותר , ואסל/אקורו /גוש גרין / פטריק ויליאמס
    מקווה שאחד מהם ינחת בפליקנס .
    דווקא אלו שמדורגים יותר נמוך נראים עם הפוטנציאל הגבוה יותר גוש גרין מאוד מזכיר את דווין בוקר עם יכולות הגנה טובות.
    פטריק וילאימס נראה כמו אנאואבי שיודע לקלוע וזה שם אותו כשחקן מאוד איכותי שיכול להיווצר .
    מקווה ששארלוט סוף סוף תלך על השחקן עם הכשרון הכי גדול שפנוי ותפסיק ללכת כאילו על בטוח בשחקנים שנתנו עונות טובות במכללות אבל תקרה מאוד נמוכה בנבא.

  13. נפלא כרגיל ג'ון. שולט בחומר ברמות, מאיר עיניים וכתוב נהדר.
    .
    הערה כללית נוספת לאלו שכתבת למעלה: מאמין שלפחות אחת מחמש הראשונות תנסה לעשות טרייד על הבחירה. למשל הווריירס כדי להשיג שחקן שתורם במיידי. לחלופין, קבוצות ישאירו את הבחירה אצלן, אבל בעצם יבחרו עבור קבוצה אחרת ויחליפו בחירות/שחקנים מיד אחרי הבחירה. כך שיש קושי (תמיד, אבל נראה לי שבעיקר בדראפט הקרוב) לדבר על צרכים של קבוצות ושחקנים מסויימים.
    .
    לגבי שחקנים ספציפיים, מסכים עם רוב מה שכתבת. שנה של הרבה הימורים בלי אף מניה בטוחה. גם לא שחקנים כמו אדוארדס או לאמלו עם כל הכישרון שלהם, אבל עם חולשות שיכולות להפוך אותם לנפילות רציניות. לגבי אדוארדס, מעבר לבעיות שהזכרת בקבלת החלטות ובמנוע שנדלק וכבה בלטה לי במשחקים שראיתי ההגנה הזוועתית, שילוב של חוסר רצון ברמות והבנת משחק מפוקפקת. החולשות הללו מזכירות לי עוד אחד שהגיע לליגה עם סט מושלם של כלים פיזיים, אבל גם עם נורות אזהרה רציניות סביב מוטיבציה/מנוע, תשוקה למשחק, קבלת החלטות, בחירת זריקות, קליעה מבחוץ והגנה — אנדרו וויגינס. נקווה בשביל אדוארדס והקבוצה שתיקח אותו שלא זה מה שייצא ממנו בסוף. אבל אפרופו ההערה למעלה, אם אני מיניסוטה, אני עובד קשה על לרדת לבחירה נמוכה יותר. שילוב של אדוארדס, ראסל וקא"ט נראה כמו מתכון לאסון הגנתי מרהיב (וגם התקפית אני לא בטוח איך זה עובד).
    .
    שחקן שאני הייתי מהמר עליו בעשירייה הראשונה הוא קול אנתוני. יכול להיות שזה עדיין הזכרונות מהתיכון מדברים, אבל נראה לי שיש בו יותר ממה שהראה במכללות — אולי איזה קובי ווייט כזה שיכול להפוך לסקורר מעמדת הגארד. לא משוכנע שזה יקרה, אבל בדראפט החלש הזה זה יכול להיות הימור לא רע בעיני.
    .
    דווקא עם עוד הימור של דנבר על מישהו כמו פוקושבסקי אני פחות מסכים. דנבר רוצה לבנות קונטנדרית עכשיו. יש לה כבר את בול ואין לדעתי טעם לעוד איזה פריק רזה שייקח לו שנים להיות מוכן, אם בכלל. עדיף להם בעיני שחקן בשל שיוכל לתרום לרוטציה, בעיקר בעמדות הגארד עם כל הפציעות, אם עוד נשאר מישהו כזה בבחירה שלהם. אבל זה באמת רחוק עוד וכאמור יש המון נעלמים לפני שהם בכלל מגיעים לבחור.

    1. 1. מסכים לגבי הטריידים. אין ספק שיש כמה קבוצות שאין להם התאמה באזור בהם יבחרו ומכיוון שבחירה היא נכס, אם שחקן במקום 15 עדיף להגיע לאזור ה-10-13 כדי לחטוף אותו ולקבל גם נכס נוסף בתמורה
      .
      2. מסכים לגבי ההגנה של אדוורדס אך יש לזכור שהחזיק את כל ההתקפה על הכתפיים, וגם לא ממש שיחק בשיטה שעבדה עבורו אלא יותר נתנה לו אור ירוק. השאיפה בעיניי זה לשלבו בצורה שדונובן מיצ'ל משולב ביוטה. קצת על הכדור וקצת קבלת כדור בתנועה\חיתוכים וכו'. הרעיון הוא שיעבוד פחות קשה בהתקפה. לגבי ההגנה באמת שמדובר על ילד שבקושי חצה את ה-19. הוא עוד צריך עבודה. בדראפט רגיל ככל הנראה היה נבחר בין 5-10. את וויגינס אני לא רואה בו מכיוון שיש לו הרבה אש בעיניים, כשהוא נכנס לעניינים. וויגינס תמיד even-keeled שזו אחלה תכונה כשאתה לא סופרסטאר ב-NBA שצריך להבעיר מדורה תחת הישבן.

      3. אני אוהב את קול אנטוני. אני קצת סאקר לכוכבי התיכון אך נכוותי לא מעט בשנים האחרונות עם שחקנים כדניס סמית', עמנואל מודאיי או נאסיר ליטל. גם קאם רדיש גרם לי לאכול את המילים החמות עליו עד שהתעורר בשליש האחרון. אני כן חושב שמקסי וקול יכולים לחזור לדינמיות שלהם מהתיכון ולהראות את המשחק האמיתי שלהם. שניהם צריכים להוכיח שיש להם קליעה מינימאלית מבחוץ כי אחרת המשחק שלהם מאוד ייסגר
      .
      4. אני רואה את ההגיות בדבריך. במבט שני אתה צודק. אולי דנבר צריכים ללכת על עוד גארד יוצר כמו דזמונד ביין, אלייז'ה יוז או אפילו גרנט רילר. אופציה אחרת מכיוון שאין להם בחירות סיבוב שני היא להשיג כזה בטרייד ולבחור שם גארד כי הרבה יהיו פנויים עד בחירה 40. פוקושבסקי הוא נכס טוב ויש מצב שבלאו הכי יחטף הרבה קודם ממה שכתבתי.

  14. תודה רבה ג'ון ואחד השקעה.
    .
    אני חושב ששווה לקבוצות עם גרעין מגובש יחסית (גולדן סטייט, אטלנטה מינוסוטה, שיקגו. מהבחירות הגבוהות) לבחור את השחקן המתאים גם אם הוא שווה בחירה. קבוצות אחרות (דטרויט, ניקס שרלוט) שווה לבחור שחקן פוטנציאל. הקאבס ווויזארד הם מקרי אמצע.
    .
    שחקני כנפיים זה משהו שאף פעם לא חסר לכן לדעתי אדווטארד למיני נשמע מצוין.
    .
    גס דיברו המון על אבדיה ונראה לי חבל לפספס שחקן חכם עם ראיית משחק שמתאים לשיטה שלהם (ככה אומרים,לא ראיתי את מכבי הרשעים..)
    .
    שרלוט במלכוד מצד אחד אם לאמלו בהחלט נראה נפיץ אבל יש להם על העמדה את רוזיר וגרהאם. מצד שני חסר להם סנטר ושחקן כנף ובכלל ההגנה שלהם צריכה חיזוק משמעותי.
    .
    הקאבס מצד אחד מלאים יחסית מאחור (סקסטון גרלד פורטר) אבל בלי שום עושה משחק משמעותי. מצד שני אין להם אף שחקן עם פוטנציאל סופרסטאר
    אז רכז? (טייריס) אולי דווקא את טופין שנראה משהו שיכול להפוך לשחקן משמעותי אבל גם לסיים ג'ברי פרקר..
    .
    להוקס חסר מנהל משחק נוסף והגנה דווקא טייריס יושב עליהם בול במיוחד שמצבת הגבוהים שלהם די מלאה (קפלה קולינס דדמון ברונו פרנהדו ודמיאן ג'ונס) לא חושב שנכון להם עוד גבוה.
    .
    דטרויט והניקס בסיטואציה שדי מייצגת אותם: אפילו בלוטרי הם תקועים עם בחירות בסוף העשירייה. כנראה שיצטרכו להסריח עוד קצת. הייתי הולך במקומם על הייס או נייסמית' עם סיכון נמוך יחסית
    .
    ווש? שיחליטו כבר לאן הם הולכים. הם יכולים לקבל על ביל לא מעט אבל מה הם בדיוק יעשו עם זה בדראפט הזה?

  15. ההערות שלכם מעולות… מה גם שהפרי אייג'נסי יטרוף לא מעט קלפים. מאוד מעניין מה קרנישובס יעשה בבולס. יש לו נכסים ששווים משהו בליגה כל עוד תוית ה'צעירים' עוד תקפה. הכישרון שם לא מגובש. הסא ס עוד קבוצה מסקרנת כי היא צריכה להתחזק אבל מבלי להרוס את הניצוץ שנוצר

  16. לדעתי מינסוטה היא זו שתעשה טרייד עם קבוצה אחרת כדי להביא כוכב. יש להם בחירת דראפט גבוהה למסור לגולדן סטייט בעונה הבאה (אלא אם הם יהיו ממש נוראיים וייקבלו אחת מ-4 הבחירות הראשונות) והם צריכים לנסות לרוץ למעלה – השנה הבאה היא פשוט לא שנה ללצלול. אדוארדס צעיר ויש דיבור על זה שזה שחקן שצריך איתו סבלנות. אני לא חושב שהם יירצו את לאמלו לעצמם (איתו ועם ראסל בחמישיה כבר לא יהיה טעם לרדת להגנה). אז טרייד… או באמת אדוארדס.

    גולדן סטייט גם יינסו לעשות טרייד. אני חושב שויצמן (שמו בישראל מעכשיו) הוא הבחירה הטובה בין 3 הגדולים בדראפט הזה אבל אני לא מת על היכולת של הווריירס לשלב סנטרים כוכבים (הם לא עשו את זה בערך מאז צ'מברליין. אפילו קבוצת האליפות של ריק בארי התבססה על גארדים וזה היה בתקופה שבה כמעט כולם לקחו אליפויות עם סנטרים דומיננטיים… לדעתי בדרך שבה הם משחקים היום יש להם סיכוי להיכשל איתו. ובכל מקרה מהמר שהוריירס ייקחו דווקא את לאמלו שלגביו יש לי עוד יותר חששות.

    בדראפט בלי כוכבים – יכול להיות ששארלוט ייבחרו דווקא באונייקה אוקונגוו? ג'ורדן אוהב הגנה.

    דני אבדיה לדעתי ייבחר גבוה כי בשנה שבה לא היה מארץ' מדנס הוא אחד השחקנים שיש הכי הרבה חומר לצפיה עליהם כשהם משחקים ברמות גבוהות יותר.

    1. יש בערך כוכב אחד בערך שנסחר כרגע בשוק וקוראים לו ברדלי ביל. יכול להיות שפילי יחליטו שנשבר עליהם ואז יהיו עוד כמה. אבל מה יש למיני להציע על זה? את מאליק ביזלי? אוקוגי? קולבר? מיני יצטרכו לעבוד עם מה שיש.

      1. יהיו עוד אפשרויות. הם גם לא חייבים סופרסטאר פשוט ליצור איזשהו שילוש טוב עם קאט ודי-לו.
        הם יכולים גם לעשות טרייד עם קבוצה אחרת ולקבל בחירה קצת יותר נמוכה אבל להשאיר סיכוי לבחירת דראפט גבוהה בעונה הבאה. למשל לתת את הבחירה לניו יורק תמורת בחירה השנה ובשנה הבאה. זה פחות או יותר מבטיח בחירת לוטרי גם בשנה הבאה.

            1. אני לא מבין גדול בתחום אבל נראה לי שסופר נובה זה לא סוג של כוכב אלא תופעה שקוראת כאשר אין איזון יותר בין כוח המשיכה של הכוכב לבין ההיתוך הגרעיני שהוא עובר. בכל מקרה מיני תישאר חרבנה.

          1. זה שלב בחיי כוכב (כשהוא מתנפח/מתפוצץ ומת). שזה לא משהו, אבל יותר כיוונתי לגודל.
            גם אני לא חושב שמינסוטה הולכת לאנשהו. גם אם הם איכשהו יביאו את בראדלי ביל או את דווין בוקר (מסתבר שהם חולמים עליו). אבל השנה יותר שווה להם לתת ניסיון מלהישאר בתחתית.

    2. הבעיה במינסוטה היא שלא הרבה ירצו להגיע לשם. כוכב שיגיע בטרייד שלא רצה בו יעשה שביתות איטלקיות. הבעיה של מינסוטה סביב KAT היא שהם לא מתארגנים מספיק עם שחקני two way. או מגנים עיליים כמו אוקוג'י או דאנג או שחקנים התקפיים בלבד כמו זאק לאבין, ראסל וכו'. וויגינס לא התפתח כפי שחשבו. קולבר היה אמור להיות השחקן הזה אבל גם הוא כרגע הרבה יותר מפותח הגנתית מהתקפית

      1. לעולם לא נדע בגלל הפציעות הקשות. האתלטיות והמהירות היו סימני ההיכר שלו. פספוס דומה זה ג'יי וויליאמס שנפצע קשה בתאונת אופנוע ומפרשן בespn

  17. מעולה ג׳ון!
    אני אשמח לקבל את מאלדון בבחירה ה14 (עם כל הכבוד לקרסן אדוארדס, הוא לא מספיק טוב כרגע שיהיה אפשר להתעלם מהחסרונות שלו) אבל אולי שווה לנו דווקא לקחת את האמפטון ב14?
    מרגיש לי שהשנה באוסטרליה גורמת לאנשים להמעיט בערכו רק כי הוא היה בקבוצה תחרותית ששיחקה נכון ולא נתנה לה ים של נגיעות.
    אם היית צריך לבחור בין שניהם את מי היית לוקח?

    1. כרכז מחליף את מלדון. בגלל יכולת המסירה שלו והיכולת שלו להשתלב בסגנון ההתקפה של הסלטיקס. אר ג'יי בעל אפ סייד גבוה בהרבה אך בדומה לרומיו לנגפורד, בוסטון היא קבוצת win now ולא עסוקה בפיתוח רוקיז. אר ג'יי יכול להתפוצץ בקבוצה אחרת אך פחות בסלטיקס בה יקבל את אותם התנאים שקיבל בניו זילנד, שם ישחק הרבה ללא כדור ויאלץ להפוך לסטופר הגנתי

      1. הבנתי, אם זה המצב לא עדיף לקחת את האמפטון ולעשות טרייד דאון ואולי לקבל את מלדון ועוד נכסים?
        הבעיה שאני רואה זה שאין בקבוצות אחרי, קבוצה אחרת שתתן לו את המפתחות או שיש לה חור בעמדת הרכז.

        1. בתכלס צריך לראות איך הדראפט מתגלגל בלייב. יש לדראפט חוקים משלו. הבחירה של הסאנס למשל בקאם ג'ונסון הרבה לפני שחשבו שיבחר הפתיעה רבים ובטוח שיש קבוצה שבנתה על הקליעה שלו בבחירות 20-25 שפספסה אותו. אם הם חושבים שמלדון יהיה הפליימייקר של החמישייה השנייה שיחטפו אותו. המפטון הוא פרוספקט שנוי במחלוקת. הוא היה סקורר אדיר בתיכון אבל ההצלחה של מלו צבעה את העונה שלו (שלא בצדק) בצבעים אפורים. אבל מספיק קבוצה אחת שיגמר לה הפוינט גארדים מוקדים שיאמנו בו מספיק כפרוספקט והוא ייחטף קודם.

          1. צודק, זה חידוד חשוב.
            מקווה להאמפטון שיפתיע ושפיניקס ייקחו אותו, יכול להיות התאמה אדירה בשבילם עם ההגנה וניהול המשחק שהראה באוסטרליה והסקורינג שהראה בתיכון.
            אני לא מתלהב מהעונה של למלו, ולא מבין למה היא בעצם הצלחה.

  18. אני חושב שזה דראפט שיכול להקפיץ קבוצות כמו הספארס שצריכות שחקנים צעירים ויודעות לבחור:
    1. הם יכולים לעשות המון מבחירה 11 – דווין וסל זה אופציה טובה וסוף סוף יש להם בחירה גבוהה
    2. זה דראפט טוב להשיג הרבה בחירות נמוכות כי הוא עמוק
    3. המון קבוצות ירצו להפתר מבחירות בגלל שהסגלים יחסית מלאים ובגלל המצב הכלכלי
    4.יש הרבה סיניורים וגוניורים טובים יותר מבדרך כלל

    1. כמה אגדות מסיימות 3 או ארבע שנים. בנוסף כוכבי מכללות בלו צ'יפס שלא פרחו השנה הם עדיין פוטנציאלים טובים למשל מקסי שאתה אוהב, קסיוס סטנלי, דמיאן דוטסון, עמנואל קווקלי ועוד. הרבה יותר תלוי השנה בהתאמה לקבוצות ובצוותי פיתוח. הפערים בין השחקנים לא גבוהים. הבעיה הגדולה היא שלא מעט קבוצות בילו בדראפטים בשנים האחרונות והתפוצצו בצעירים כך שאין כמעט מקום בסגלים וזמן משחק

  19. מעניין איך גו דומארס בוחר..
    הוא זה שיבחר עבור הקינגס , כממלא מקום זמני של הגנרל מנגר עד שיבחר.
    לצד נפילות כמו מליציץ היו לו בקדנציה בדיטרויט יציאות טובות כמו טישון פרינס, אנדרה דארמונד וכריס מידלטון

    1. אני חושב שהעניין של בוגי ובאדי יפתר לכאן או לכאן. ולאדי בנה על משחק הריצה של באגלי לצד פוקס. בינתיים באגלי נע בין פציעה לפציעה. אני חושב שהקינגס ינסו לפגוע בווינג שהוא קודם כל סקורר בנשמתו. בארנס נחמד ככולבו. ווסיל צריך פיתוח לפני שיהווה סקורר ברמת ה-NBA. מצד שני הוא הכי מזכיר את טיישון פרינס. ווסיל עלול להיחטף מוקדם יותר. כך לא מעט מוקים חוזים. אבל יש מצב שניסמית' אכן יהיה פנוי ב-12.

      1. בוגי באדי אתה יודע תץדעה שלי בעיקר גם כי ערך הטרייד של הילד כרגע ברצפה:
        בוגדן צריך להיות משוחרר גם גבארי פארקר ויוגי פרל,
        לן, בזמור, גיילס ודחואן גפריס הרוקי המפתיע צריכים להיות מוחתמים על חוזים סבירים.
        לגבי ניסמית אני לא משוכנע שסקורר בלי הגנה נוסף זה מה שהקינגס צריכים בעיקר כי באדי הילד הוא כזה,
        יכול להיות שטיילור ביי שאני אוהב את מה שאני רואה פטריק וויליאמס ואפילו צדיק ביי שהם שחקני הגנה ובמקרה של שני האחרונים גם שלשות יותר מתאימים מעוד סקורר עם הגנה בינונית.
        מהבחירות הנמוכות (לקינגס 3 בחירות סיבוב שני)הייתי מהמר על גארדים יש לא מעט גארדים מעיינים לדעתי.

        1. אני מבין למה אתה מתכוון. אני דווקא מאוד מאמין בסאדיק ביי כבחירה לקבוצה שיש לה כבר כוכבים. הוא סוס רציני מאוד. הוא מאוד פיזי ובעל קליעה מצויינת. ב-DNA שלו הוא יותר דומה ל-PJ וושינגטון של שארלוט מאשר לווסיל. הכדרור שלו לוקה בחסר והוא העדיף או ליידות שלשות או לשחק בצבע. טיילר ביי בנוי פיזית מצוין לליגה ויכול להיות אחד הסטופרים המשמעותיים בליגה. גם הוא שיחק הרבה בצבע אבל זה היה מתוך הכרח כמו קוואי. הוא ריבאונדר אדיר לעמדת כנף. אני לא סגור עליו התקפית בליגה כייצרן נקודות חשוב.
          /
          השאלה היא האם ההתקפה של סקרמנטו כל עוד הילד לא חוזר למה שהיה מספיק טובה כדי להיות הטופ 10-15 של הליגה. ההגנה שלה דווקא בעלת פוטנציאל טוב. יש להם מגני פנים (הולמס ולן אם יוחתם), יש להם את הריסון ברנס שהוא מגן מצוין וקורי ג'וזף נתן לא מעט תצוגות יפות כרכז מחליף במיוחד כשפוקס נפצע. החוזה של הילד נראה כרגע בלתי שכיר, אך אם המועדון יוותר על בוגדנוביץ' או יעשה סיין טרייד עבור קבוצה אחרת יהיה מקום דווקא לעוד סקורר קלאסי שיודע לשים את הכדור בחור. הילד אם לא יתאים תחת מאמן אחר תמיד יכול לקבל 36-38 דקות, לחזור לעצמו ואז להזיז אותו בטרייד. מדובר עדיין על שחקן מרשים התקפית.

          1. אני חושב שטיילר ביי יהיה טוב מאד התקפית גם בנבא.
            הוא ממש מזכיר לי את שון מריון במשחק שלו וביכולות האתלטיות
            יכול להיות גנבה רצינית בדראפט הזה

            1. והסתכלתי עכשיו שוב בוידיואים של נייסמית זה ממש גרסת הסמול פורוורד של באדי הילד, חדירה וקליעה דומים ממש, הוא קצת יותר רך מהילד וקצת יותר חכם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט