חלק א' – למי שפספס
בחלק הקודם התחלתי תהליך בו אני משווה בין פרוספקט "יקר" אותו ניתן להשיג רק בבחירה גבוהה, לעונת פרוספקט דומה המוערך כרגע הרבה יותר נמוך אך הוא אולי בעל ערך רב יותר. ה-value for money הזה מאפשר לקבוצות אולי לבצע טרייד דאון ובכך להשיג נכסים נוספים או לפנות מקום לפרי אייג'נט בכסף שנחסך.
בינתיים יש עדכון בתאריכי הדראפט. כעת, כשיש לוח זמנים למשחקים בפועל, הליגה מסוגלת להתקדם עם חישוב אירועים נלווים. ההגרלת הלוטרי של הדראפט תיערך ב 25 באוגוסט, בעוד הדראפט נקבע ל 15 באוקטובר, על פי אדריאן ווינארובסקי מ- ESPN. זה רק 3 ימים לאחר המשחק האחרון שישוחק בגמר ה-NBA. ההגרלה תכלול את 8 הקבוצות שלא הוזמנו לאורלנדו יחד עם ששת הקבוצות שלא יעלו לפלייאוף בטורניר המיוחד. התחכום של הליגה יהיה בכך שהמאזן שיקבע את סיכויים בלוטרי לא יהיה על פי המאזן החדש אלא על פי המאזן כפי שהיה ב-11 למרץ, בטרם הליגה יצאה לקורונה. כך אין לאף קבוצת פרינג' פלייאוף סיבה להפסיד בכוונה כדי לשפר סיכויים לקראת הדראפט
בעקבות דחיית התאריכים, ה-NCAA הודיעה כי השחקנים יצטרכו להודיע על חזרתם למכללות עד עשרה ימים לאחר מחנה הקומביין או ה-3 באוגוסט, המוקדם מביניהם כדי לשמור על הזכאות שלהם. כך שיהיה מצב אבסורדי בו הפרוספקטים שעוד לא בטוחים לגבי סיכוייהם צריכים לקבל החלטה כמעט שלושה חודשים לפני הדראפט עצמו.
עכשיו בחזרה להשוואות. הפעם נשווה בין שלשה צמדים: קרב הצרפתיים, הישראלי-סרבי מול הסרבי-יווני והאחרון יהיה הקרב בין עובדיה הגדול לאנדרדוג הבא מקולורדו
קליאן הייס VS תאו מלדון
| קליאן הייז | ת'או מלדון | |
| מיקום ממוצע במוקים | #3 | #19 |
| תפקיד | PG/SG | PG |
| קבוצה עכשוית | רציופארם אולם (גרמניה) | ASVEL (צרפת) |
| שנה | בינ"ל | בינ"ל |
| גובה | 5"6 (1.96 מ') | 4"6 (1.93 מ') |
| משקל | 187 פאונדס (84 ק"ג) | 174 פאונדס (79 ק"ג) |
| מוטת ידיים | 9"6 (2.06 מ') | 9"6 (2.06 מ') |
| גיל | 18.90 | 19.02 |
| משחקים | 33 | 46 |
| דקות | 24.8 | 17.3 |
| סטט' ל-36 דקות | ||
| נק | 16.8 | 15.1 |
| ריב' | 4.1 | 4 |
| אסיסטים | 7.8 | 5.6 |
| חסימות | 0.4 | 0.3 |
| חטיפות | 2.1 | 0.9 |
| איבודים | 4.7 | 3.4 |
| פאולים | 4.3 | 5.5 |
| זריקות מהשדה | 6.0-12.5 | 5.0-11.8 |
| %מהשדה | 48.20% | 42.10% |
| זריקות ל-3 | 1.3-4.5 | 1.8-5.3 |
| משלוש% | 29.40% | 33.30% |
| זריקות עונשין | 3.4-3.9 | 3.4-4.4 |
| עונשין% | 87.6% | 77.6% |
| TS% | 58.5% | 54.5% |
| EFG% | 53.5% | 49.6% |
היתה לי בדיחה שתכננתי להשחיל בהשוואה בין שני גארדים צרפתיים ארוכים בגודל זהה. אני די בטוח שהמילה "באגט" הוזכרה שם, אך היא נותקה איפשהו בטווח שבין ארוחת יום שישי לקפה של שבת בבוקר. אבל היי, אני לא דייב שאפל ואפילו לא שחר חסון. מותר לי לקום עם מחסניות מילוליות ריקות. אבל תראו איזה קטע. שני רכזים גדלו יחד בנוער של צרפת. אחד, הייז נחשב ליקיר האומה ולדבר הבא מאז שהיה בן 15. הוא זכה בפרס ה-MVP של טורניר הנוער של פיב"א עד גיל 16 ונבחר לחמישיית העונה בטורניר הנהדר ב-2018 עד גיל 17. השני, מלדון, שנולד חודש מאוחר יותר, היה שם תמיד אך צעד אחד מאחורי הייז. הוא היווה צלע פחות דומיננטית אך גם מאוד רב גונית שיחד עם מלקום קזלון הרכיבו שלישיית נוער אימתנית שאיימה להחזיר את צרפת לטופ העולמי בעשור הבא.
הייז היה כל כך דומיננטי בגילאי הנוער, עד שזומן לנבחרת העתודה עד גיל 21 בטורניר בתל אביב בקיץ שעבר כשהוא בן 18 בלבד. הייז למורת רוחם של איחוד הכדורסל הצרפתי לא התרשם מהכבוד והחליט לא להתייצב על מנת להתכונן למעבר שלו לליגה הגרמנית, אחרי שנתיים לא מוצלחות בשולה הצרפתית. בתגובה מאוד חריפה האיחוד השעה אותו מ-6 משחקים מהנבחרות. מלדון לעומתו, בינתיים נשאר בליגה הצרפתית באסבל וילרבאן -ליון של טוני פארקר, נסיך אומת הצפרדעים, והחל לעשות צעדים ברמות הכי גבוהות בצרפת וביורוליג. הוא לא השתלט על הקבוצה כפי שעשה לוקה בגיל דומה במדריד, אך הראה במהלך העונה לא מעט כישרון ומשחקים יפים, כולל משחק של 19 נקודות בהפסד לפנתנייקוס.
אז למה הייז נתפס כפרוספקט הבכיר ולמלדון לא? הסיבה הראשונה היא שהייז נמצא על הרדאר כבר 3 שנים כפרוספקט אירופאי מרכזי. טורנירי הנוער הדומיננטים שלו, מאפיינים לא מעט מעט פרוספקטים אירופאים מהעבר. בנוסף, המספרים העדיפים בהרבה של הייז פר משחק, ופר -36 דקות, כשחקן מוביל באולם הגרמנית (מקום 10בגרמניה), נראים טוב יותר על הנייר מאשר המספרים היותר צנועים של מלדון, כאשר על פי התפיסה הרווחת, הליגה הגרמנית היא שוות ערך לצרפתית והיורוקאפ נתפס כרמה תחת היורוליג. אך רוב האמריקאים לא מבינים עד כמה הבדלי הרמות משמעותיים.
הייז גם מתוכנת כמו שחקן שרוצה להיבחר גבוה. יש לו חבילת קרוסאוברים, כולל סטפבק שנראים כמו ג'יימס הארדן או דיאנג'לו ראסל. הוא מאוד מגוון בפיק אנד רול, מבחינת הסטייל של המסירות שלו וגורמים לסרטונים שלו להיראות כמו זה של סופרסטאר צעיר. מה שעוד מרגש אחרים זה עקומת השיפור של הייז ככל שהשנה התקדמה. לפרוספקט צעיר, לעיתים קרובות, גרף התקדמות ברור תוך כדי עונה מרמז על יכולת לבצע עוד קפיצות מהירות. ג'ואל אמביד זו דוגמא טובה לעונת מכללות כזו. אבל אני כמעט לא רואה התייחסות לכך שהשיפור משמעותי גם בעזרת העובדה שזוראן דרגיץ' כוכב הקבוצה עזב באמצע העונה ופינה להייז את הדרך
עוד עובדה שצריכה לקבל דגלון אדום, זה שהליגה הגרמנית מתחדשת בימים אלו אבל הייז החליט שלא לחזור כדי להתכונן לדראפט. זהו לא אותו המקרה של וויסמן שעזב סיטואציה בו הושפל במקום להתכופף ולספוג את העונש. אולם נתנה להייז את הבמה. הוא אינו פצוע ויש זמן רב עד תאריך הדראפט. כקונטרסט, דונצ'יץ' נשאר בריאל מדריד כדי לסיים את העונה בצורה הטובה ביותר, למרות שידע שזה עלול לעלות לו במקום הראשון בדראפט, מכיוון שלא יכל להגיע למחנות ואימונים אישיים. כמובן שאין בכל האמור כדי לומר שקיליאן הייז לא יהפוך לכוכב או רכז פותח מוצלח בליגה. יש לו את המידות והכלים. הקליעה שלא נראתה טוב בליגה הגרמנית וטובה בהרבה ביורוקאפ אמורה להשתפר מעט אם אכן אחוזי העונשין הגבוהים מאוד שלו (86%) הם אינדיקציה. למרות שמעט הגזימו ביכולת המסירה שלו, הוא עדיין מוסר מצויין ואיכותי בכל רמה.
מלדון לעומת הייז, בחר להיטמע במועדון יורוליג מסודר עם תוכנית פיתוח של המנטור שלו טוני פארקר, בעלי הקבוצה. הוא נמוך מהייס בכמה ס"מ אבל ארוך בדיוק באותה המידה. שנה קודם כאשר נפגשו השניים בליגה הצרפתית (אסבל מול שולה), מלדון אף נראה יותר מוכן ונתקדם ממנו ואף טיפס מעליו במוקים מוקדמים. הייז נראה אבוד מול האתלטיות של אסבל וההגנה של מלדון, וסיים עם 5 נקודות בלבד. המסירות שלו עפו לשמיים והוא פספס מסירות שהיום הוא עושה בעניים עצומות. אך הייז מאז צמח ונהיה שחקן יותר אתלטי ויצירתי.
מלדון הוא גם בעל מבנה רזה יותר שמדאיג סקאוטים ב-NBA. כשדארון פוקס הגיע לליגה 175 פאונדס, לפחות היה ברור שיהיה השחקן המהיר כמעט בכל לילה. מלדון ארוך אך לא מאוד מהיר עם הכדור ביחס לסילוני ה-NBA. הייז נראה מהיר ממנו ריצה בקו ישר. אך מלדון לא פחות חמקמק ויש לו גם הטעיות יפיפיות עם הכדור. הוא מוסר משובח מהפיק אנד רול עם יתרון אחד על הייז. במידה שהייז לא יצליח כמוביל כדור עיקרי או ככוכב, הוא עלול לשקוע. הוא לא עשוי מחומרים של רול פלייר והיו לא מעט דוגמאות לכך שהלך לאיבוד ללא הכדור ביד. מלדון נע נהדר ללא כדור ולעיתים מזיז את הכדור מהר לשחקן שצריך לקבל את הכדור ובכך יוכל בקלות להשתלב בכל סיטואציה. הוא יוכל לחיות כרכז שני בקבוצה מצויינת או כ-SG עם אוריינטציה הגנתית שגם יודע להוביל כדור בעת הצורך.
השורה התחתונה: הייז נראה כמו בום או באסט. קשה לי לדמיין אותו כרול פלייר. אם אתם מאמינים בבום שלו ברור שהוא הפרוספקט הבכיר. המספרים לאורך השנים מראים זאת. מלדון עלול להתפתח לרכז מוביל למרות שהסבירות היא פחות גבוהה. אך הוא הרבה יותר מגוון בתפקידים אותם יוכל למלא. הוא נראה צעד מאחורי הייז בהתפתחות הגופנית שלו כך שאולי יש לו עוד מקום לגדול. אם אני בוחר בחירה גבוהה ברכז אני מעדיף את למלו בול או טייריס הליברטון. אם אני כבר בסוף הלוטרי או יותר מאוחר מלדון נראה כמו חומר של שחקן רוטציה חיובי.
דני אבדיה VS אלכסיי פוקשבסקי
| דני אבדיה | אלכסיי פוקושבסקי | |
| מיקום ממוצע במוקים | #7 | #18 |
| תפקיד | SF/PF | PF |
| מכללה | מכבי ת"א | אולימפיקוס ב' |
| שנה | בינ"ל | בינ"ל |
| גובה | 9"6 (2.06 מ') | 0"7 (2.13 מ') |
| משקל | 215 (98 ק"ג) | 201 (91 ק"ג) |
| מוטת ידיים | 10"6 (2.08 מ') | 3"7 (2.21 מ') |
| גיל | 19.46 | 18.48 |
| משחקים | 47 | 12 |
| דקות | 19.8 | 21.3 |
| סטט' ל-36 דקות | ||
| נק | 14.1 | 16.7 |
| ריב' | 7.4 | 12.2 |
| אסיסטים | 3.1 | 4.8 |
| חסימות | 1.1 | 2.8 |
| חטיפות | 0.9 | 2 |
| איבודים | 2.3 | 3 |
| פאולים | 3.5 | 2.4 |
| זריקות מהשדה | 5.5-10.7 | 5.9-14.8 |
| %מהשדה | 51.4% | 40.0% |
| זריקות ל-3 | 1.6-4.6 | 2.4-7.5 |
| משלוש% | 33.6% | 32.1% |
| זריקות עונשין | 1.5-2.9 | 2.5-3.2 |
| עונשין% | 52.0% | 78.3% |
| TS% | 58.2% | 51.3% |
| EFG% | 58.7% | 48.1% |
דני אבדיה הוא מנייה בטוחה בכל מה שלא כשור בכדורסל. משפחה דוחפת ותומכת, אופי דומיננטי וכריזמטי שמחפש להוביל, מוסר עבודה גבוה שמחפש להוסיף אלמנטים שונים למשחקו מאז שהחל לשחק וגנטיקה הכושרת אותו לשושלת כדוסל יוגוסלבית מפוארת משנות ה-80. אביו, שחקן העבר עם 50 הופעות בנבחרת יוגוסלביה, מוסלמי גוראני מקוסובו, הגיע לארץ לשחק כזר ברמת השרון ופגש את אמו הקיבוצניקית. דני נולד כמה שנים אחרי שאביו פרש, אך אביו, מאמן אותו ומכין אותו מאז הילדות. דני צמח בכדורסל הישראלי בלבד, אך עם מוסר עבודה ודחיפה שאביו הביא משם. בצד הכדורסלני הוא מביא אלמנטים שעדיין נדירים ב-NBA. היכולת להוביל כדור ולקבל החלטות מעמדת הפורוורד.
אתם מבינים, עד לפני 4-5 שנים הליגה הייתה בקריז לסם הקרוי סטרץ' ארבע. אותו שרוך גבוה שיכול לשמור על פאוור פורוורדים בהגנה ולברוח לקשת השלוש בהתקפה. העניין בהם נבע מכך שזה אפשר מרחב פעולה לגארדים לחדור לצבע ללא עזרה וגם אפשר לסנטר לפעול לבדו ברחבות. הסטרץ' 4 היה ממוסד 30 שנה קודם באירופה, כך שלא מעט כאלה הגיעו מהיבשת הישנה. או הוו מפלט ללבנים גבוהים ולא אתלטים שניסו לברוח מהצבע ושיחקו כדורסל ממוסד מגיל 8.
אבל אז ב-2015 הווריורס קרו. הפיק אנד רול של סטף קרי עם דריימונד גרין, שינה את חוקי המשחק. אם הסטרץ 4 אפשר לגבוה לפרוץ החוצה לקשת במקום להתגלגל לסל, דריימונד אפשר לקרי לוותר על הכדור ולקבלו חזרה בחיתוך או לצאת בחסימה, מכיוון שדריימונד יכל להמשיך לקבל החלטות של פליימייקר. החידוש הנוסף היה בהגנה. היכולת להתחלף על גארדים נמוכים ולהחזיקם מספיק זמן או למושכם אל תוך העזרה. כפי שאנו רואים בשנים האחרונות הסטרץ' (הקליעה) הוא בונוס אך הפליימייקר הגבוה שיכול לבצע הגנת חילופים בנסיקה.
דני אבדיה ב-NBA של היום הוא ככל הנראה PF ולא SF (הוא 2.06 או 9"6 אבל בעל כתפיים רחבות ורגליים יחסית כבדות לחלק מהווינגים). ואני לא בטוח שהכדור יהיה בידיים שלו מיידית כמו לוקה, אבל הוא מסוגל כבר עכשיו להיות מוביל כדור משני ולקבל החלטות מתוך הפיק אנד רול. הרב גוניות שלו, מאפשרת לו לשחק גם בוויק סייד כווינג בפינה ולתקוף מתפיסת הכדור (attack on the catch). הקליעה שלו עדיין לא יציבה, ואחוזי העונשין שלו מבשרים רעה, אך המכניקה שלו כשהוא יציב ומרוכז טובה. העניין הפעוט הזה, מונע ממנו להגיע לשכבה הראשונה של הדראפט הזה. אבל כל השאר, למרות התזוזות הרבות בחודשים האחרונים בתחזיות, משאירות את דני בטופ 10 של כמעט כל המוקים.
מה שמביא אותי לאלכסיי פוקושבסקי. שמו לא פשוט להגייה אז החלטתי להוסיף לו כינוי: "נודל". כי אלכסיי אמנם מתנשא לגובה של 0"7 (2.13 מ') אבל שוקל רק 200 פאונדס (90 קילו). הוא בעל קליעה יפה וזורמת ואחוזי עונשין מצויינים לגבוה ב-NBA. גם הוא בן למשפחה מעורבת סרבית-יוונית. הוא שיחק השנה באולימפיקוס ב', כך שהוא לא באמת פגש את הרמה התחרותית שדני ראה במכבי בליגה הישראלית או ביורוליג.
אך צריך לזכור שהוא הילד הצעיר בדראפט הזה. אני והוא חולקים יום הולדת ב-26.12 רק שהוא נולד ב-2001, 3 חודשים אחרי נפילת התאומים ב-11 לסטפטמבר. אלכסיי בן ה-18, בדומה לדני, יכול לשחק מבחוץ לבפנים וגם למסור בעמידה או בתנועה. בניגוד לדני השליטה שלו בכדור עוד רחוקה מלהרשים אך המסירה שלו מצויינת! הוא בהחלט פרויקט לטווח יותר ארוך, כאשר המשימה הראשונה שלו זו עבודה גופנית מאומצת. הוא אתלט ממוצע לגובהו (אנא התרחקו מהשוואות לפורזינגס), אך רגליו וידיו הארוכות (מוטת ידיים 3"7 או 2.20) יעזרו לו לצמצם פערים. אם יגיע לליגה השנה, יפגוש מהר את עקב האכילס שלו, כאשר רוב הגארדים והווינגים של הליגה כבר שוקלים יותר ממנו. גארדים ב-NBA אוהבים ליצור מגע בחדירה וכשאלו נעים בין 200-220 פאונדס הבאים אליך במהירות האור צריך לדעת לספוג זאת. פוקשבסקי להערכתי, יוכל בשיאו להגיע ל-220 פאונדס ולא הרבה יותר.
בשורה התחתונה זה נראה שפוקשבסקי הוא בעל הקליעה הפוטנציאלית הטובה יותר. הוא שיחק מול תחרות קלה מדני אבל הראה שהוא לא פריאר ביכולת שלו לקרוא את המגרש הן בהתקפות מעבר והן בהתקפה על חצי מגרש. אבל במחלקת ה-value for money, אניי עדיין לוקח את דני אבדיה. האתלטיות, האופי החזק וההישגים האישיים וקבוצתיים מנחים אותי לגבי הפוטנציאל שלו לשרוד סיטואציות בעייתיות ועדיין למצוא מוטיבציה אינטרנזית להמשיך ולדחוף את משחקו קדימה. עדיין אני רואה בפוקשבסקי פרויקט, אך תחתית הליגה מלאה בפרויקטים השואבים משאבים ורבים ותשומת לב.
אובי טופין VS טיילור ביי
| אובי טופין | טיילור ביי | |
| מיקום ממוצע במוקים | 6 | 37 |
| תפקיד | PF | SF |
| מכללה | דייטון | קולורדו |
| שנה | שנייה | שלישית |
| גובה | 9"6 (2.06 מ') | 7"6 (2.01 מ') |
| משקל | 220 פאונדס (99 ק"ג) | 216 פאונדס (97 ק"ג) |
| מוטת ידיים | 2"7 | 1"7 |
| גיל | 22.30 yrs | 22.36 yrs |
| משחקים | 31 | 31 |
| דקות | 31.6 | 29 |
| סטט' ל-36 דקות | ||
| נק | 22.8 | 17.2 |
| ריב' | 8.6 | 11.2 |
| אסיסטים | 2.5 | 1.8 |
| חסימות | 1.4 | 1.4 |
| חטיפות | 1.1 | 1.9 |
| איבודים | 2.5 | 3 |
| פאולים | 1.9 | 2.4 |
| זריקות מהשדה | 9.0-14.2 | 5.6-10.6 |
| %מהשדה | 63.3% | 53.0% |
| זריקות ל-3 | 1.2-3.0 | 0.5-1.2 |
| משלוש% | 39.0% | 41.9% |
| זריקות עונשין | 3.6-5.2 | 5.5-7.3 |
| עונשין% | 70.2% | 74.3% |
| סטטיסטיקה מתקדמת | ||
| TS% | 68.4% | 61.1% |
| EFG% | 67.4% | 55.5% |
| USG% | 28% | 24% |
| PER | 32.5 | 26.7 |
| OWS/40 אופנסיב ווין שיירס | 0.183 | 0.116 |
| DWS/40 דיפנסיב ווין שיירס | 0.094 | 0.111 |
| WS/40 ווין שיירס ל-40 דקות | 0.277 | 0.227 |
| ORTG – רייטינג התקפי | 125.3 | 114 |
| DRTG – רייטינג הגנתי | 90.3 | 85.7 |
| OBPM – אופנסיב בוקס סקור פלוס\מינוס | 9 | 5.2 |
| DBPM – דיפנסיב בוקס סקור פלוס\מינוס | 3.3 | 5 |
| BPM – בוקס סקור פלוס\מינוס (הגנתי+התקפי) | 12.3 | 10.1 |
האחד, אובי (קיצור של עובדיה) טופּין היה השחקן הטוב במכללות השנה. השני הוא פרוספקט מסקרן מקולורדו. המספרים ההתקפיים של טופין מרשימים בכל קנה מידה היסטורי אך ההצלחה הקבוצתית של דייטון עוד יותר העלתה את המניות שלו. בשלב מסויים עוד שאלו אם הוא יכול להתגנב ולהפוך לבחירה הראשונה (אלמלא היה בן 22 לדעתי היה נבחר ראשון). אני מניח שטורניר מכללות בו היה לוקח את דייטון רחוק ומראה לכולם למה הוא מסוגל היה נותן לו סיכוי. אך הטורניר מעולם לא קרה ונשארנו עם שחקן שהגיע משום מקום ונראה כמו כלי התקפי מדהים ויעיל. ההגנה מבחינת המסרים היא מצויינת מכיוון שדייטון שיחקו יותר כיסוי drop down בהגנה מאשר הגנת חילופים.
אבל בניתוח וידאו קצת יותר עמוק שמו לב שבמעט שכן התחלף בהגנה עם גארדים, זז לא טוב בהגנה. המדקדקים סימנו את הגמישות של האגן שלו בשינויי כיוון כפגם פיזי שלא יאפשר לו לעולם להיות שומר NBA טוב בכנף. אך האם יוכל להפוך לשומר צבע יעיל בכל זאת? זאת השאלה. בנוסף היכולת שלו בכדרור לא מפותחת מספיק כדי לעשות הסבה לאופציה ראשונה שנכנת לסל באחד על אחד. הוא השתמש בפוסט אפ ככלי מרכזי ברגע שהגיע אל תוך הקשת. לגבי מה הוא כן יכול לעשות ביומו הראשון? לרוץ בקו ישר מהר כמעט מכולם בגובהו ולסיים בטבעת, להיות פרטנר נהדר בפיק אנד רול בגלל יכולתו לקלוע משלוש או להיכנס לסל בעצמה, לשחק עם הגב לסל ולהוריד מסירות פנימה והחוצה. אובי טופין לא משנה היכן יבחר, הוא אחד מהמעומדים להפוך לכוכב התקפי ברמה הבאה. קשה לראות איך זה לא קורה. השם של דריק ווילאמס שנבחר שני ב-2012 עולה סביב בחירתו של טופין, ואכן יש ביניהם נקודות דמיון רבות, אך צריך גם בכישלונות לא לחפש את האנומאליות. שחקנים ששמו מספרים כאלו ב-NCAA עם הצלחה קבוצתית ואתלטיות טובה מצליחים באחוזים מצויינים.
טיילור ביי עף לי מתחת לרדאר מאז פברואר, עד שהוא קיבל אצלי שוב פוקוס בעקבות שיחה מעניינת עם זיו מהאתר ביום שישי. מדובר על ווינג במידות נפלאות (7"6 עם מוטת ידיים 1"7 אתלטי השוקל 220 פאונדס) בדומה לקוואי לנארד. הוא שיחק במכללה שנחבאת אל הכלים בקונפרנץ הנהדר של הפאק 12 (למרות שהיתה טופ 25 במכללות העונה) ושימש שם כשחקן פנים יותר מווינג. מדובר על ריבאונדר על לעמדתו, ושומר אישי וקבוצתי מצויין ופעיל. אך כמעט בכל המוקים מזהים נקודה בעייתית אצלו. הוא לא יוצר ברמה גבוה ויכולת הכדרור שלו לא מרשימה. אבל הזריקה שלו נכנסת באחוזים יפים והוא מסיים סופר פיזי ואתלטי, כולל בדאנקים בריב' התקפה. מה שגרם לי לעוד עניין בו זה היסטוריית הדראפט של קולורדו. לא תמיד מתעמקים בזה אך יש למכללה הזו היסטוריה של שחקנים שנבחרים מאוד נמוך וב-NBA עולים על כל הציפיות: ב-2011 אלק ברקס (נבחר 12), ב-2013 אנדריי רוברסון (נבחר 26), ב-2014 ספנסר דינוודי (נבחר 38), וב-2017 דריק וייט (נבחר 29). טיילור ביי עלול להפוך לגנבה הבאה מהמכללה הזו.
השורה התחתונה: טופין וביי משחקים מאוד דומה וצריך לקחת בחשבון שכמות הלייאפים ודאנקים שטופין השיג במתפרצות גרמו לאחוזים שלו מהשדה להגיע לרמות היסטוריות. הפוטנציאל ההגנתי של ביי גבוה יותר כווינג וכשחקן שלא מפחד ממגע פיזי בצבע בשני צדי המגרש. היכולת של ביי כשחקן יוצר, לא נראתה באופן ברור גם בעונתו השלישית, כאשר חברו לקבוצה מקינלי רייט, היה עם הכדור ביד רוב הזמן. טופין לעומתו, מגיע לליגה באותו הגיל, עם ארסנל התקפי שלא כדאי לזלזל בו. ג'ון קולינס וברנדון קלארק הוכיחו שלא כדאי להקל ראש בשחקנים ששמים מספרים מרשימים ומראים דומיננטיות פיזית גם ללא גובה\אורך מאיימים. שחקנים מגוונים בעלי עקומת שיפור חדה משנה לשנה הם פוטציאל טוב יותר למצוא את מקומם מהר יותר בליגה.
מנחם לס
6 יונ 2020 21:00:49שמע ג'ון, אתה מביא אותנו למעמקים שאיננו רגילים להם על שחקנים. קראתי בצמא ממש את דני אבדיה VS אלכסיי פוקשבסקי. זוהי רמת אנליסיס שכל כתב=עט או אינטרנט העוסק בכדורסל היה מתגאה בו. עכשיו אני מתפנה לקרוא על האחרים. על אבדיה ופוקשבסקי למדתי דברים שלא ידעתי בכלל. אתה עושה מהדקראפט דבר חי שנעקוב עליו במשקפיים חדשות לחלוטין.
John
6 יונ 2020 21:30:29תודה רבה מנחם. לצערי הימים בהם יכולתי לצלול במשך 7-8 שעות ולכתוב הם נדירים, אז כשאני יושב אני שוקע פנימה. אני חושב שאת רוב החברה בסיבוב הראשון כבר ראיתי די הרבה כשאצל רובם ראיתי גם משחקים שלמים. טיילור ביי הוא פספוס שלי בגלל שדי התדרדר במוקים ולא תמיד פשוט לצפות במשחקים בפאק 12. יש חילוקי דעות לגביו.
רועי ויינברג
6 יונ 2020 21:08:31תענוג לקרוא ג'ון, תודה רבה
John
6 יונ 2020 21:30:42תודה רבה!
מנחם לס
6 יונ 2020 21:11:31שמע ג'ון, אני מנסה לא להיראות כאחד ש'מתחנף' אליך. אני אומר בהחלטיות (כמובן מצידי, אבל נידמה לי שאני בין הקוראים המובילים באתר מבחינת כמות וגם 'שונות' – באנגלית, כמובן. מה כתוב בעברית אני לא יודע מלבד כאן באתר, אבל אני מאמין שאף אחד לא מגיע לקצה הרמה הזאת על מועמדי הדראפט בעברית), אבל כאחד שניכנס לכל אתר המתמחה בדראפט, וכן לקרוסאובר של SI, ל'THE ATHLETIC', ל-ESPN+' ולרינגר (ועוד) אני אומר עתה שאין אף אחד שמגיע לרמת הספציפיסיות והדיוק בחומר שאתה מציע לנו באף אחד מהאתרים שהזכרתי.
אין לך מושג כמה אני גאה שחומר ברמה הזאת נמצא באתר שלנו.
ברוך רובין
6 יונ 2020 21:15:56תודה ג’ון מהמם כרגיל, את טופין אני לא יודע איך לעכל אם היה בן 18 19 הוא בחירה ראשונה מקילומטרים אבל בגיל 22, לא בטוח שהוא יצליח בלי היתרונות הפיזיים שבליגה יהיו קטנים משמעותית (בכל זאת הוא בוגר ששיחק נגד ילדים), הוא לא הראה יותר מדי סקילס , הכדרור שלו זה הדבר העיקרי שחייב להשתפר הוא ברמה נמוכה אם היה ברמה גבוהה הייתי אומר לך שהוא סטאר כבר מעכשיו , הוא בהחלט יכול להפוך לסטאר ויש לו גם רצפה גבוהה אבל שוב כמו שציינתי יכול מאוד להיות שרק בגלל שהוא שיחק מול נערי תיכון אם גוף של בוגר .
.
אצל דני אבדיה הכל ייקבע אם יצליח לפתח קליעה יציבה מהטריי, אם קליעה יציבה הוא אחלה בחירה והולך להיות אחלה שחקן (הוא לא הולך להיות אולסטאר בשום מצב אבשל שחקן טוב ) בלעדיה אני רואה אותו תוך שנתיים שלוש נפלט מהליגה.
.
לגבי בול אני לא יודע איך אתה מחזיק ממנו כתוב על הילד בלוף מקילומטרים אופי בעייתי בחירת זריקות נוראית אין קליעה אתלטיות או אחד על אחד מפלצתי, בדיוק כמו שכתבתי על אחיו בועת הייפ שתיגמר מהר מאוד
למלו זה בלוף כמו אחיו מקילומטרים בטח אח ייבחר בחירה 1-2
John
6 יונ 2020 21:54:54אני לא מחזיק מבול האדם. אני מחזיק מהכישרון של הילד ששיחק כבר מגיל 12 נגד תיכוניסטים הרבה לפני שהיה לו ממדים פיזיים מתאימים. השליטה שלו בכדור היא מדהימה לגובהו. בנוסף אני בונה על אפקט פיגמליון כפי שהיה עם לונזו. לא כל כך מהר מוותרים על בחירת טופ 3 כך שיקבל לא מעט הזדמנויות גם כשלא ילך לו. הוא ממש לא Sure thing. ביחס לשנה שעברה אפילו על אר ג'יי בארט היה לי יותר ביטחון לגביו. בחירת הזריקות שלו היו בעיני עיניין שיווקי. זה עבד לו כמו שזה עבד לקיליאן הייז. להיות זנב לאריות לא עושה הרבה רושם על GMים. הם מעדיפים ראש לשועלים.
.
אני מבין את אלה שיש להם חום מהרעיון של לאבר בול חוזר לחיינו עם חיוך זחוח. אני אחד מהם. אבל הכישרון של הילד לא בלוף בעיני. יש לו טאץ' נדיר. הוא בנק' זינוק טובה. אבל זה כשלעצמו לא מבטיח כלום. הוא יכול ליפול לקבוצה שתאמלל אותו ולא תוציא ממנו את המירב.
.
לגבי אובי טופין, אני לא חושב שהוא ישתלט על הליגה. אבל per של 32 זה נדיר בטח בקבוצת עילית. השם דריק ווליאמס עולה ובצדק כי המספרים שלהם דומים. אבל משחק הפיק אנד רול הרבה יותר משוכלל כיום. לטופין יש הרבה יותר גיוון. הוא מספיק גדול לשחק 4 בליגה. אין שום סיבה שלא יהיה ברמה של ג'ון קולינס לטוב ולרע
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
6 יונ 2020 21:23:06מצוין ג'ון, המון תודה. אשמח לדעתך בנוגע לארבעת המוסקטרים הללו והספרס:
.
אבדיה – לפי כל הידוע לי (שזה אומר כל מה שאתה כותב לנו, אין לי מושג מעבר לכך), אבדיה כבר לא יהיה פנוי בבחירה הצפויה שלנו בסיבוב הראשון (11), אבל בגלל כל הבלאגן שיקשה על שחקנים להתאמן עם הקבוצות, בגלל המוצא האירופי, ובשל העובדה שלא שיחק במכללה, אני יכול לדמיין מצב שבו הוא בכל זאת על הלוח בבחירה ה-11. השאלה היא – האם כדאי לנו לבחור בו. בגדול, אני מחפש SF ולפי דבריך הוא יותר PF, בנוסף נראה לי שכבר יש לנו את סמניץ' על המשבצת הזו (PF אירופי צעיר), מצד שני, אם הוא כזה חכם, ויכול לשחק SF, ובגלל שהתפקידים ממילא מטשטשים, אז אולי בכל זאת כדאי לקחת אותו במקום את וסיל, למשל, או שאר SF שאמורים להיות פנויים במקום ה-11?
.
השני נשמע לי יותר PF קלאסי ולכן נראה לי שבקשר אליו התשובה ברורה יותר.
.
טופין – מכל כתביך הבנתי שהוא "הבחור" בשבילנו, אבל גם שהסיכוי שישאר על הלוח הוא אפסי. אבל, ביי, במקום 37, עדיין יכול להיות פנוי ב-41, ונשמע לי, בדיוק כמו שכתבת, שהוא סוג של קוואי.
.
לתשובתך הזריזה אודה, פופ לוחץ עלי בטירוף בעניין הזה.
John
6 יונ 2020 22:21:15אבדיה עלול להיות פנוי ב-11 בסיטואציות מסויימות. אבל הסיכויים נמוכים. חרושת השמועות מבלבלות את כולם. הווריורס עסוקים בלזרוק מידע כוזב כדי לבלבל את כולם (קודם לא רצו את וויסמן אחר כך הוא הפך לטארגט המרכזי שלהם, עכשיו יוצאים שמועות שבא להם על הליברטון. ויש כאלה שבטוחים שהם לוקחים את אדוורדס.
החישוב שלי הוא כזה. ככל הנראה בול, אדוורדס, ווייסמן, אוקונגוו יהיו בטופ 4. אחר כך יש את קליאן הייס, הליברטון וטופין שנראים בעלי סיכוי טוב להיכנס לטופ 10. עכשיו יש את אוקורו, וסיל אבדיה ואר ג'יי המפטון שלדעתי יעלה ככל שהאימונים האישיים יגברו (שחקן סופר אתלטי ומוכשר שנפל בניו זילנד על קבוצה לא מתאימה). כך שאם התאמה קבוצתית תכריע וגם תיתן עדיפות לשחקנים שיכולים להתאמן פיזית מול קבוצות אז אכן אבדיה יכול ליפול ב-11. וזה במידה והספרס לא עולים לפלייאוף. אני מאמין שברוב התרחישים יפול בין 6-10.
אבדיה יכול לשחק SF אבל תלוי מתי. אני לא בטוח שבהרכבים בהם OKC משחקים עם SGA ב-3 הוא יכול לשמור עליו או מול הווינגים הבאמת אתלטים ומהירים. בנוסף הוא צריך סיטואציה עם הכדור ביד. השאלה לגבי הספרס היא איך הם בונים הרכב. האם נראה את וויט מורי וווקר משחקים יחד? האם אחד מוויט או מורי נידונים לספסל? או שאולי העתיד של הספרס הוא עם רכז חדש מהניילונים שנועד לשנות הכל.
מנחם לס
6 יונ 2020 21:23:09רציתי רק להזכיר שאובי טופין הוא, למעשה, עובדיה טופין. לא רחוק מאבדיה. אני לא יודע את מקור השם אבדיה שאמו נתנה לו (או אביו) אבל 'אובי' נולד OBADIAH – עובדיה, מהתנ"ך.
ערן
7 יונ 2020 02:36:12מנחם, אבדיה הוא שם המשפחה של דני, שאותו ירש מאביו זופי (כדורסלן מצויין בעצמו), כך שלא היה כאן עניין של בחירה. לגבי המקור, מדובר על שם משפחה סלאבי, אבל כזה שלא פעם משמש גם כשם פרטי. אין לי מושג מה המשמעות שלו, אם יש כזו.
מנחם לס
7 יונ 2020 05:29:16תודה ערן
ערן
7 יונ 2020 03:09:56יונתן, כרגיל כיף לקרוא. מעמיק ומקצועי. מצטרף למנחם — אין כתיבה ברמה כזו בעברית וזה לפחות משתווה גם לדוחות הסקאוט הכי מקצועיים באנגלית. למעשה, מבחינת היכרות עם השחקנים האירופאים, ניכר היתרון על הסקאוטים האמריקאים (אולי חוץ מהחברה של דראפט אקספרס) בהיכרות עם הפרוספקטים והחוזק של הליגות שהם מגיעים מהן.
.
לגבי הצמדים:
.
סיפור מעניין עם שני הצרפתים במחזור הכי חזק של אוכלי הצפרדעים מזה הרבה שנים (יש שם גם עוד כמה פרוספקטים נחמדים ופחות מדוברים). כמו שכתבת בקצרה, למעשה הסקאוטים התהפכו עליהם כמה פעמים. אחרי אליפות אירופה לקדטים, הייז נראה כמו ההבטחה הגדולה — טופ 5 במחזור — ומלדון לא יותר מפרוספקט עתידי מעניין. אבל לאט לאט זה השתנה. הייז נראה מוגבל משהו ומלדון הארוך נראה יותר כמו רכז מודרני. לפני שנה ברוב המקומות מלדון נחשב לטופ 5 (אישית אף פעם לא ראיתי את זה) והייז לסוף לוטרי במקרה הטוב (לפעמים אפילו סוף סיבוב ראשון). ואז שוב הדברים התהפכו אחרי העונה האחרונה שבה הייז הראה התקדמות יפה ומלדון לעומתו דווקא דרך במקום ולא הראה שום שיפור. ככה זה עם פרוספקטים. אפקט ה"מה עשית עבורי לאחרונה" חזק במיוחד ונוטה להשכיח הערכות עבר. בכל אופן, בעיני שניהם פרוספקטים נחמדים, אבל מוגבלים. גארדים עם גודל טוב, אבל לא מדהים, מהירות ואתלטיות לא יותר מסבירות, וקליעה שלא ברור איך תתפתח. כמו שכתבתי בעבר, לא ברור לי איך זה הופך מישהו למועמד לבחירה 1-2 במקרה של הייז ודווקא מלדון נראה כמו מישהו שממוקם במוקים במקום ריאלי יותר.
.
לגבי אבדיה אני כמובן משוחד, אבל סוג שחקן שאני מאוד אוהב וכמוך אני גם מאמין בו. בין השאר בגלל שאני מאמין שבסוף הקליעה תתייצב ותיכנס באחוזים טובים. ואם וכאשר זה קורה, הוא אחד השחקנים הכי שלמים בדראפט הזה, עם גרף שיפור מצויין משנה לשנה, אופי חזק, מוסר עבודה מצויין, וגם ההגנה שהייתה נקודה תורפה משמעותית רק לפני שנתיים כבר נראית טוב. פוקושבסקי הוא מסוג ההימורים שיכולים להצליח, אבל סביר יותר שייכשלו, בעיקר בגלל שבסופו של דבר הוא שחקן פנים חלש (לא רואה מצב שהוא סמול) וכאלו כמעט תמיד נדרסים ב-נבא גם כשיש להם מעלות בולטות. אני בכלל לא בטוח שהקליעה תבשיל. אבל המפתח בסוף יהיה ביכולת לשים על עצמו משקל רציני ולתת גוף בצבע. נגיד את זה ככה: בנדר בגילו נראה כמו פרוייקט מבטיח בהרבה (לא סתם נבחר גבוה כל כך), אבל מבנה הגוף דומה וגם לגבי האופי יש סימני שאלה במקרה של פוקושבסקי.
.
אין לי הרבה מה להגיד על הצמד השלישי. לא מספיק מכיר את טיילר ביי (שם נהדר) מעבר להיילייטים, ולמדתי די מזמן שאסור להסתמך על אלה בהערכות של שחקנים. טופין אכן היה אולי השחקן הכי טוב במכללות השנה והמקרה של קלארק משנה שעברה מלמד שכדאי לתת לדברים הללו משקל, אבל כאמור הוא בן 22, ככה שהזהירות מתבקשת.
John
7 יונ 2020 12:10:45מסכים מאוד
ניר מועלם
7 יונ 2020 08:43:06תודה רבה .
אהבתי במיוחד את ההשוואה לדני אבדיה, אין ספק שנודל כמו שאתה קורא לו, הוא דני לעניים בלבד, ואני חושב שהמשקל שלו, כלומר הפיזיות תהיה עקב האכילס שלו, הוא יותר מידיי צנום בשביל עמדה 4 לדעתי.
אני שמח לראות שדני עדיין מדורג בטופ 10.
עידו יצחקי
7 יונ 2020 12:05:36היי ג׳ון. כתוב מעולה ומאוד נהנה לקרוא אותך אך לצערי הפעם ישנן כמה טעויות לטעמי בנוגע לניתוח הצרפתים. למשך כל עונת 2018/19 תאו מאלדון היה הפרוספקט הבכיר מבין השניים. הוא זכה עם וילרבאן בדאבל כשהוא לוקח חלק מרכזי ברוטציה ומוסיף גם MVP אישי בגביע הצרפתי. הוא עשה את כל ההכנות עם צרפת הבוגרת ונחתך לבסוף בין היתר בגלל פציעה (הגיע עד ה14 האחרונים). מיד בסיום הדראפט האחרון הוא התמקמם היטב בטופ 5 וסומן כהבטחה האירופית הגדולה שתכנס לליגה. אלא שפתיחת עונה חלשה שלו במדי וילרבאן העונה, פציעת כתף כרונית ואי-עמידה בציפיות דרדרו אותו אל תחתית העשירייה השניה. קילייאן הייז אכן דשדש שנתיים בשולה עם אחוזים מחרידים מחוץ לקשת שגרמו באותם זמנים למומחי הדראפט להירתע ממנו. נורא קיוויתי שיגיע לאליפות בארץ (עד גיל 20, ולא 21 כפי שנכתב) והוא באמת דפק להם ברז, אך זה בזמן שהם מחליטים להקפיץ את מאלדון לבוגרים לאליפות העולם בסין. יתכן שהצעד שלו לא להופיע היה מחאתי. רק במהלך התקופה האחרונה הוא התחיל לצמוח למעלה בתחזיות השונות ולהערכתי למגיפה היו השפעות על כך, כשיש יותר זמן לנתח וידאו בא לידי ביטוי הכישרון שלו, שלא תמיד מופיע בסטטיסטיקות. למאלדון רצפה גבוהה ותקרה נמוכה. סוג של מייקל קרטר-וויליאמס שכזה. לקילייאן הייז קצת יותר נמוכה אבל עם תקרה גבוהה. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחר השניים.
John
7 יונ 2020 12:48:54לגבי 2018\2019 – זה נכון! והתייחסתי לכך שהעונה בה הם גם היו אחד מול השני מלדון היה עדיף. הנה הציטוט: "מלדון לעומת הייז, בחר להיטמע במועדון יורוליג מסודר עם תוכנית פיתוח של המנטור שלו טוני פארקר, בעלי הקבוצה. הוא נמוך מהייס בכמה ס"מ אבל ארוך בדיוק באותה המידה. שנה קודם כאשר נפגשו השניים בליגה הצרפתית (אסבל מול שולה), מלדון אף נראה יותר מוכן ומתקדם ממנו ואף טיפס מעליו במוקים מוקדמים"
.
לגבי היותו טופ 5. אני בטוח שתוכל למצוא אתר כזה או אחר ששם אותו שם. אני ראיתי אותו בטופ 10-15 במקסימום ואת הייז אף פחות.
.
אבל… עד לתחילת שנה 2018/19 הייז היה בבירור הפרוספקט העדיף. הוא היה ה-MVP של ה-U16 ובחמישיית הטורניר של ה-U17 בו מלדון שיחק איתו והיה לא רע בעצמו, אך לא בלט כמו הייז. הייז היה היהלום עד לשנה שעברה בה עבר עונה איומה עם שולה אחרי שציפו שיבצע קפיצה. לגבי הקפיצה שלו. זה ממש לא קשור לקורונה פר סיי. זה קשור לכך שקווין אוקונור הצעיר שהופך לאט לאט לגורו דראפט פרסם ביג בורד בו שם את הייז במקום הראשון! אחרים החלו להתייחס אליו בשכבה של בול, אדוורדס וויסמן ואוקונגוו.
אבל לומר שרק לאחרונה שמו לב אליו זה כלל לא נכון. ראיתי אותו בעשירייה הראשונה כבר באזור ינואר ובלוטרי אף לפני. הקפיצה הגדולה קרתה כשהוא החל לעלות כפוינט גארד פותח באולם ולא היה צריך "להאכיל" את דראגיץ' בכדורים יותר. הוא הפך לשחקן התקפה יותר דומיננטי. הביצועים שלו ביורוקאפ בלטו מאוד לשחקן לגילו וזה החל את התנועה מעלה.
.
לגבי עד גיל 21 – טעות שלי זה אכן היה U20.
.
לגבי תקרה-רצפה. זה בדיוק מה שאני חוזה. אני פחות אוהב את התקרה-רצפה כי זה קשה להגדרה. מלדון יכול להתאים להרבה סיטואציות והייז משחק כמו כוכב בלבד ועם הכדור. עצם זה שהיה חייב לנהל את ההצגה כדי להיות אפקטיבי מדגים את זה. אם הוא אכן ימשיך את ההתקדמות הוא יכול להגיע לשם. אם לאו הוא עלול לצלול לתוך רוטציה של קבוצה. ההשוואה של מלדון למייקל קרטר ווילאמס היא פחות טובה בעיני. קרטר וויליאמס היה ללא זריקה כלל, אך הגיע לליגה מאוד אתלטי. הוא דווקא יותר כמו הייז (אגב דוגמא קלאסית שישנם שחקנים עם קליעת עונשין נהדרת שלא מסוגלים לקלוע לשלוש בליגה. שון לוינגסטון וריקי רוביו הם עוד דוגמאות). ולכן הוא גם צנח צניחה חופשית כאשר הוא כבר לא יכל להוביל קבוצה כרכז פותח עם הכדור ביד. מלדון הוא בעל מכניקה מצוינת בזריקה ובקלות יוכל לשחק ללא כדור. הוא חותך מאוד מוכשר לסל ויודע לשחק בנגיעה אחת כמו שאומרים בכדורגל. לגבי התקרה אף אחד לא יודע מה התקרה של שחקן. אם מלדון יחליט שהוא עובד על גופו ונכנס לתפקיד מנהיגותי ואם הקליעה תיכנס "you never know", כך שתקרה הוא מושג ערטילאי אך מסכים ברמת הסיכויים של שניהם.
פינגבק: NBA מוק דראפט 2020 גרסה 1.0/ יונתן גזלה – Hoops