NBA מוק דראפט 2020 גרסה 2.0/ יונתן גזלה

לינק למוק הקודם: https://hoops.co.il/?p=199277

תאריכים חשובים

  • 20 באוגוסט: הגרלת הלוטרי
  • 28 בספטמבר: תחילת הדראפט קומביין (עד תחילת נובמבר עד אמצע)
  • 16 באוקטובר עד ה-16 בנובמבר: קבוצות יכולות להתחיל לנהל ראיונות אישיים עם פרוספקטים
  • 18 בנובמבר: ערב דראפט ה-NBA

מאז שפירסמתי את המוק הקודם לא השתנה הרבה בגזרת הפרוספקטים. אף אחד מהם לא שיחק משחק תחרותי מאז תחילת מרץ. אנחנו באמצע אוקטובר כך ש-7 חודשים עברו, ואי אפשר באמת לדעת כמה כיצד כל אחד התקדם והתפתח. 7 חודשים זו עונת מכללות מלאה. תחשבו שעונת המכללות של 2018 הייתה מסתיימת והיינו בוחרים עבור דראפט 2019 ללא עונת המכללות הנ"ל…ג'ה מוראנט לא היה כלל עולה על הראדר, קאם רדיש או אר ג'יי בארט אולי היו נבחרים לפני זאיון, וברנדון קלארק היה הופך לשמועה או נבחר בסיבוב השני.

כך כדאי להתייחס לדראפט הזה. וכמו בכול מקרה של חוסר אינפורמציה, לווקום מגיעים סוכני הידע. מנהלים, עיתונאים, סוכנים והשחקנים עצמם נלחמים על לייקים, ריטוויטים או עוקבים כדי לדחוף אג'נדה או פיסת מידע שתשנה את התמונה. מה יוצא לכול אחד מהעניין:

עבור הסוכנים והשחקנים יש הכי הרבה על כף המאזניים. פער המשכורות בין הבחירה הראשונה לעשירית היא 4.4 מליון דולר לשנה כפול אורך חוזה הרוקי. הפער במשכורת בין בחירה 10 ל-20 היא כ-1.6 מיליון דולר לשנה. תחשבו את עמלת הסוכן. זה לא צחוק. שלא לדבר על מעמדו של הפרוספקט בקבוצה המתאימה שתאפשר לו להפוך לכוכב והשוק אליו יגיע עם אופציות לחוזי פרסום שמנים (היום זה פחות חשוב אבל עדיין…).

גם לקבוצות יש אינטרס ברור לשחק משחק אסטרטגי. הטריק הוא להשיג את השחקן שאתה רוצה במיקום הנמוך ביותר שאפשר. כך המשכורת אוכלת פחות מהמכסה השנתית, ולעיתים אף אפשר לעשות טרייד-און ולהשיג את השחקן שלך יחד עם נכס שניערת מכיסם של יריבותך.

בחירהמשכורת שנה ראשונהמשכורת שנה שנייהמשכורת שנה שלישיתאופציית עליית שכר לשנה הרביעיתQualifying Offer:
כתוספת לשנה הרביעית
1$8,131,200$8,537,900$8,944,50026.1%30.0%
2$7,275,200$7,639,000$8,002,80026.2%30.5%
3$6,533,300$6,859,800$7,186,60026.4%31.2%
4$5,890,300$6,185,000$6,479,50026.5%31.9%
5$5,334,100$5,600,600$5,867,40026.7%32.6%
6$4,844,700$5,086,900$5,329,30026.8%33.4%
7$4,422,600$4,643,900$4,864,80027.0%34.1%
8$4,051,700$4,254,300$4,456,90027.2%34.8%
9$3,724,300$3,910,700$4,096,80027.4%35.5%
10$3,538,100$3,715,000$3,891,80027.5%36.2%
11$3,361,200$3,529,300$3,697,50032.7%36.9%
12$3,193,200$3,353,000$3,512,60037.8%37.6%
13$3,033,500$3,185,200$3,336,90042.9%38.3%
14$2,882,000$3,026,000$3,170,30048.1%39.1%
15$2,737,600$2,874,500$3,011,40053.3%39.8%
16$2,600,900$2,730,900$2,861,10053.4%40.5%
17$2,470,700$2,594,300$2,717,90053.6%41.2%
18$2,347,300$2,464,600$2,582,00053.8%41.9%
19$2,241,600$2,353,600$2,465,90054.0%42.6%
20$2,151,800$2,259,400$2,366,80054.2%43.3%
21$2,065,700$2,169,100$2,272,40059.3%44.1%
22$1,983,200$2,082,300$2,181,50064.5%44.8%
23$1,904,000$1,999,300$2,094,20069.7%45.5%
24$1,827,900$1,919,200$2,010,70074.9%46.2%
25$1,754,600$1,842,200$1,930,20080.1%46.9%
26$1,696,500$1,781,200$1,866,00080.3%47.6%
27$1,647,500$1,729,900$1,812,40080.4%48.3%
28$1,637,300$1,719,400$1,801,20080.5%49.0%
29$1,625,500$1,706,700$1,788,10080.5%50.0%
30$1,613,700$1,694,300$1,775,20080.5%50.0%

לעיתונאים ומסקרי הדראפט ברור מה יוצא מהסיפור. עניין ואקשן עבור תהליך שאם מתבוננים בו במשקפים רציונליים, הוא אפרורי למדי. כמה מאיתנו אשכרה זוכרים את החלק בו עמדנו בהפסקה או אחרי הלימודים, כולם סביב שני קפטנים, שבחרו שחקן שחקן עד האחרון שבהם, עד להרכבת קבוצות הוגנות? למעט הנבחרים הראשונים (אגו) והאחרונים (אגו), כולם זוכרים בעיקר את המשחק עצמו. אבל אם הסוכנים והשחקנים מאפשרים נגישות למידע, או יוצרים בעצמם תוכן עבור הדראפט, ניתן לבנות אופרת סבון שלמה: מי חתם עם איזה סוכן, מי גבה סנטימטר והוסיף שרירים, מי תיקן את הקליעה, מי יגיע משום מקום ויגנוב אבק כוכבים ומי יפול מאיגרה רמה לבירה עמיקתא.

במוק הזה קיצרתי וסיכמתי את ה"סנגור" וה"קטגור" לשורות בודדות והוספתי ליד כל פרוספקט את השינוי לעומת המוק הקודם.

(<->) – ללא שינוי

(+ מספר מקומות)

( – מספר מקומות)

…אז יאללה בלאגן!


1. מינסוטה טימברוולבס – אנטוני אדוורדס, SG, פרשמן, ג'ורג'יה, 19 (<->)

מידות: 5"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 19 נק' למשחק כמעט 50% מהזריקות הם ל-3 נק' (8 נסיונות ב-29%). יש לו את אותו מספר אסיסטים ואיבודים (2.8 למשחק). בנוסף הגיע לקו 5.2 פעמים למשחק ב-32 דקות ודייק ב-77%
הסנגור:
– כוח, ניתור ומהירות מצוינת לגארד
– יכולת לקלוע קליעות קשות, במיוחד כשמתחמם
– יכולת לקחת משחק על הכתפיים
-שליטה מצויינת של גופו סביב הטבעת
הקטגור:
– בחירת זריקות רעה
– לא מוסר עילי ויצטרך לשחק ליד פוינט גארד או עושה משחק שכזה
– לא הראה מנוע מספיק חזק במשחקים שאיבד בהם עניין או שכבר נראו אבודים
התאמה לקבוצה: למלו עושה רושם כמתחרה העיקרי שלו על המקום הראשון. אך אדוורדס המכונה "אנט מן" נראה כמו אחד היחידים מהדראפט שיכולים להתפוצץ ולהפוך לסטאר בשנים הבאות מעמדת ה-SG. זוהי עמדה שהפכה מאוד דלילה בשנים האחרונות כאשר לא מעט מאמנים שמים בעמדה קומבו גארד גבוה או SF שמחלטר. ההגנה נראתה רע אך כמו שהראה לנו השנה ג'ה מוראנט, לפעמים ב-NBA קל יותר כאשר לא מצפים ממך לעשות 100% מהעבודה בהתקפה, לאפות עוגות ולעשות פנאלים. אדוורדס יוכל גם להזיז את ג'ראד קולבר לעמדת ה-SF לאחר שהתאושש רק בסיום העונה מהתחלה מזעזעת.
השוואת סגנון בלבד: וויק אלדיפו, ג'יילן בראון ואולי קצת נגיעות קובי (תהיו עדינים איתי)

גולדן סטייט ווריורס – ג'יימס וויסמן, C, פרשמן, ממפיס, 19.5 (<->)

מידות: 1"7, מוטת ידיים 6"7, גובה הגעה 4"9, משקל 240 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: שיחק רק 3 משחקים עם תצוגת שיא בבכורה מול סאות' קרולינה סטייט (28 נק' ו-11 ריב' ב-22 דקות משחק!) ומשחק נפל בהפסד לאורגון שבו הרשים אך התקשה להישמר מעבירות. ב-3 המשחקים קלע 77% מהשדה
הסנגור:
– שילוב של גודל ואתלטיות שהיה משאיר אותו כפקוספקט בכיר בכל דראפט
– הגנה על מרחב. יכולת להגיע לכל פינה במגרש במהירות אדירה ולשים יד על כל כדור
– רב גווניות התקפית מפתיעה שלא באה לידי ביטוי בדקה וחצי ששיחק בממפיס אך באימונים ובמשחקי התיכון בלטו
– רגליים ארוכות, מרכז כובד גבוה שמאפשר לו לרחף כשמחליף צדדים בריצה (במו באגלי, דוראנט, ג'קסון הייז)
הקטגור:
– חסר רוע במשחקו שתמיד הכרחי כדי ליצור הרתעה.
– אין לו מנוע יציב על הגוף. יכול בקלות להירדם כשלא יקבל כדורים
– הקליעה עוד לא הוכחה בפועל ונשארת סימן שאלה
– מרכז כובד גבוה – קשה לו לתפוס מיקום למרות משקלו. חיות צבע עלולים לדחוף אותו בפוסט או במלחמות מיקום (אבל אולי מסתכנים בלחטוף גג, יא אלוהים הוא ארוך…)
התאמה לקבוצה: הווריורס חייבים כוח ואורך בצבע. דריימונד בסנטר תמיד היה גימיק לכמה דקות והתאים בול למצ' אפים של הרוקטס והקאבס של אז, אך המערב עובר דרך הלייקרס, הנאגטס וככל הנראה גם דרך הקליפרס למרות הסיום הכואב. כל השלשה יודעים להעמיד חמישיות גבוהות או מסיביות שמצופפות את הצבע ומתרסקות על הלוחות. אין לווריורס זמן להכשיר עוד SF צעיר, ווויגינס, אם לא יהיה הפתרון, יופלפ לוותיק אחר שיידע לתת 30-35 דקות של קליעה, הגנה ומסירה בסיסית. וויסמן כבר מהדקה הראשונה, ייתן הגנה אווירית ואתלטיות יוצאת דופן לעמדה. הוא לא מהזן החזק כמו אייטון, אלא יותר מהזן הארוך, אך הילד עובד כבר כמעט שנה על גופו ומשחקו ונראה מוכן לליגה. אני חושב שיהיה ניתן לשפוט את כלל האלמנטים של משחקו רק סביב שנתו השלישית. אני רואה את הווריורס לוקחת גארד או ווינג רק במידה והם מזהים פרוספקט שמפיל אותם מהרצפה או שיש להם סנטר מספיק טוב בטרייד והם ינסו לעשות טרייד דאון כדי לקחת ווינג.
השוואת סגנון בלבד: ג'ונת'ן אייזיק פוגש את חסן וויטסייד

3. שרלוט הורנטס – למלו בול, PG, בינ"ל – אמריקאי, אילווארה הוקס (אוסטרליה), בן 18.9 (<->)

מידות: 7"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 190 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 7.6 ריב' למשחק לגארד, 6.8 אסיסטים. אסיסטים\איבודים – 2.73. TS% של 46% למרות שזרק 7 שלשות למשחק (דייק ב-26%)
הסנגור:
-מוסר ורואה משחק באופן נדיר בטח לגובהו
– לא מפחד מאור הזרקורים
– ריבאונדר מצוין לעמדה לאו דווקא בניתור אלא בחוש מיקום מצוין
– יצירתיות. לא צפוי במשחקו (שינויי מהירויות, זויות מפתיעות לקליעה, מסירות בתזמון מבלבל). ייקח זמן לכל קבוצה להתרגל אליו אך ראינו כמה יצירתיות חשובה בפלייאוף הזה
הקטגור:
– מה אם הקליעה שלו היא פיקציה?
– מה אם לא יהיה מגן סביר מינוס?
– מעולם לא שיחק בקבוצה שלא שמה אותו 100% במרכז. איך יתמודד בקבוצת NBA כזו
– מה אם אבא יכנס לתמונה ויעשה צרות?
התאמה לקבוצה: למלו מתאמן קשה עם ג'רמיין ג'קסון, בעברו "נוסע מתמיד" ב-NBA, ומאמנו האישי כיום. ג'רמיין פגש את למלו עוד כשהאחרון שיחק כמה חודשים באקדמיית ספייר היוקרתית ממש לפני המעבר לאוסטרליה. מאז, ג'קסון צמוד ללמלו, ומקפיד לחדד ולהחדיר בו יסודות לאחר שנים שהתאמן ושיחק כקאוובוי בשירות אביו. לאבר מאמין בג'קסון בעיניים עצומות ושיחרר את הרסן מעל בנו. מלו עובד קשה ביותר על משחקו ובימים האחרונים נראה חזק ובוגר יותר. יש סיכוי לא רע שהטימברוולבס יקחו אותו ראשון אך אם לא, שארלוט היא המקום האידיאלי עבורו לקבל את המושכות מבלי ציפייה לניצחונות מידיים או מאבק עם כוכבים מוכחים על הבכורה. הוא יהווה סוג של קונטרה לבחירות המסורתיות של ההורנטס שאוהבים לבחור שחקנים כוכבי מכללות "בלו צ'יפ" (קנזס, UNC, דיוק).
השוואת סגנון בלבד: וואו, זה קשה. עודד קטש? נו תעזרו לי

4. שיקגו בולס – דני אבדיה, SF, בינ"ל – ישראלי, מכבי תל-אביב, בן 19.6 (<->)

מידות: 8"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 220 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 15 נקודות (50% מהשדה), 7.7 ריב', 3.7 אסיסטים, 1.1 בלוקים ו-1.1 חסימות
הסנגור:
– אופי חזק, קשוח, נלחם על כדורים, לא מוותר
– יכולת להוריד כדור לרצפה באופן משכנע, במיוחד במגרש פתוח מגובה לא סופי של 2.04
– יכולת מסירה בהתקפה עומדת, תוך כדי תנועה ולאו דווקא המסירה השקופה. לא מפחד לקחת סיכון
– מרכז כובד נמוך ורגליים מאוד חזקות (גם פלג גוף העליון יתחזק) מאפשר לו לתפוס עמדה בפוסט וגם להגן על שחקנים כבדים ממנו.
– שומר טוב ברמה הקבוצתית בעזרה וחיפויים ובעל פוטנציאל להיות שומר אישי טוב לעמדה
הקטגור:
– הקליעה. המכניקה טובה, אך ישנם גליצ'ים שנראים דווקא כשיש לו זמן להתארגן ולחשוב (על הקו או בקליעות חופשיות).
– כדרור כמוביל כדור. בעיקר בקו ישר. אין לו הרבה שינויי כיוון או יכולת לשבור שומרים off the dribble. זו הסיבה שעדיין קשה לי לראות בו כוכב עד שישפר תחום זה
התאמה לקבוצה: הבולס חייבים ניתוח להשתלת אופי, להדביק את חלקי הקבוצה הרופפים והרבה פליימייקינג. התלבטתי הרבה בין אוקונגוו לאבדיה כאן. שניהם מביאים בגרות, מנהיגות ו-IQ כדורסלני גבוה. אבדיה בכל זאת מביא פליימייקינג ברמה גבוה בהרבה והיכולת שלו גם להגיע לטופ כדי לקבל כדור וגם היכולת לרוץ לפינות. אני מאמין שהבולס רואים בקובי וויט נכס בעמדה מספר 1, אך הוא עוד לא בשל והוא סקורר שמתחרה עם לאבין על כדורים. אין לי ספק שאבדיה הולך להצטיין בראיונות עם המנהלים והעבודה האינטנסיבית על גופו תוליד דיווידנטים במליוני דולרים שירוויח על חוזה הרוקי שלו. העניין היחיד הוא שאם לא יבחר כאן עלול להחליק עד לבחירה 9 לוושינגטון
השוואת סגנון בלבד: נמניה בייליצה פוגש את דריימונד גרין וג'וליוס רנדל

5. קליבלנד קאבלירס – אובי טופין,PF ,סופמור, דייטון, 22.5 (<->)

מידות: 9"6, מוטת ידיים 4"7, משקל 220 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: סיים את עונת הסופמור שלו עם 68% TS ועם PER של 32.5 היסטוריים. פר 36 דקות קלע 22 נק' (63% מהשדה, 39% משלוש, 70% מעונשין)
הסנגור:
– walking bucket. לשים את הכדור בחור זו אומנות. הוא תמיד מוצא את הדרך לעשות זאת
– יכול לשחק רים ראנר כפרטנר לפיק אנג רול או למסור נהדר בכניסה לסל או מהפוסט
– מאוד יעיל בתנועה. הכל חד, מהיר. ניתור נהדר
– משחק גבוה מכפי שהוא. צוואר נמוך, קצת כפוף אבל מאוד ארוך ברגליים ובידיים.
הקטגור:
– גיל יחסית מבוגר. לייט בלומר. אמנם סופמור אבל כבר בן 22.5
– עבודת רגליים לקויה בהגנה. לא תמיד מקבל החלטות טובות בחילופים או בפוסט.
– הקליעה מבחוץ ב-NBA היא סיכון. הוא קלע אותם יופי בדייטון והמכניקה שלו מצוינת. אבל כשהוא מחטיא הוא מחטיא! אייר-בולים, פגיעות בצד הלוח וכו'. אחוזי העונשין שלו לא מרככים את הדאגה עם כ-70%
התאמה לקבוצה: קליבלנד אם כל הכבוד לסקסטון לא מצאה את הפרנצ'ייז הבא שלה והיא בטח לא תהווה יעד לפרי אייג'נטס. לאב ודרמונד מביאים את השטיק שלהם, אך זה לא קו קדמי שעשוי מברזל. לאב נפצע לא מעט ומאז מעברו לקליבלנד לא באמת הצליח לשחזר את הסוואגר שהיה לו ב-UCLA ובמינסוטה. טופין יהיה מעניין והצורה בה משחקים עם ג'ון קולינס באטלנטה יכולה להוות מודל עבורו.
השוואת סגנון בלבד: הילד של אמרה הצעיר ושון מריון בהתקפה, אנס קנטר בהגנה

6. אטלנטה הוקס – אייזיק אוקורו, SG/SF, פרשמן, אוברן, 19.6 (+4)

מידות: 6"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 13 נק' (51.4% מהשדה, 28.6% משלוש, ו-67.2% מעונשין) , 4.4 ריב', 2 אסיסטים, חטיפה וחסימה.
הסנגור:
– בין המגנים הטובים בדראפט
– היכולת שלו להוביל כדור, לחתוך, למסור לסיים בטבעת ולעשות קצת מהכל
– מאוד אתלטי, מאוד חזק. לא מהזן השרוכי של רוב הווינגים בדראפט הזה אלא בנוי ושרירי.
– מנוע חזק. שחקן נשמה משקיען ורציני. גם מרכוס סמארט הגיע ללא קליעה לליגה
הקטגור:
– קליעה, קליעה, קליעה בעמדה שלו זה קריטי. עלול להפוך לנון-פקטור התקפי
– מוסר טוב, אך לא פורץ דרך כמוביל כדור. ההשוואות לאיגי מוקדמות.
התאמה לקבוצה: ההוקס לא יקבלו את אדוורדס בשלב כזה ואולי עדיף שלא. יאנג ואדוורדס נשמעים טוב על הנייר אבל באינסטינקט שלי ההוקס עלולים להגיע מהר לפילי של סוף שנות ה-90 עם אייברסון וסטקהאוס. בניגוד לאבדיה, אוקורו יכול לשחק בעמדת ה-SG ולתת להם אס הגנתי ומקבל החלטות טוב צמוד לטריי מבלי להדיח את רדיש הכישרוני מעמדה 3, אחרי שקם לתחיה בחצי השני של עונה שעברה או ג'ון קולינס מעמדה 4. עם אוקורו ההוקס יקבלו אורך, אתלטיות הובלת כדור, אינטלגנציה ואופי ווינרי. עם מאמני הקליעה שמסתובבים בליגה אין סיבה שאוקורו לא יהפוך לקלעי קאץ' אנד שוט סביר בהמשך, לצד כל הפלוסים האחרים.
השוואת סגנון בלבד: אנדרה איגוודאלה פוגש את ג'סטיס ווינסלו וג'סטין אנדרסון

7. דיטרויט פיסטונס – קיליאן הייס, PG, בינ"ל – צרפתי, אולם (גרמניה), בן 19.1 (<->)

מידות: 5"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 187 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 12.8 נק' (45.5% מהשדה, 39% משלוש ו-87.6% מעונשין) 6.2 אסיסטים. פר-36: 4.7 איבודים ו-4.3 עבירות
הסנגור:
– פוטנציאל קליעה גדול על פי אחוזי העונשין וארסנל הקליעות שהראה
– שחקן פיק&רול מאוד מתקדם לגילו.
– סייז נהדר לעמדה שבתיאורטית יכול לשחק בשתי עמדות הגארד
– אין לו מהירות מתפרצת של גארד NBA כרגע אך יכול לשנות כיוונים או מהירויות.
– חבילת פלווטרים, סטפ-בקים ועוד טבין ותקילין
הקטגור:
– שיחק אמנם נגד מבוגרים בליגה הגרמנית המשתפרת, אך בעיקר נהנה מווקום כשהקבוצה התפשטה מנכסים באמצע העונה
– הפרישה שלו מהליגה הגרמנית לאחר החזרה מפגרת הקורנה הייתה מוגזמת, מכיוון שכבר היה ידוע שהדראפט נדחה ושיהיה לו מספיק זמן לסיים את העונה וגם להתכונן לדראפט.
– פוטנציאל באסט לא קטן סביב היכולת שלו ליצור לעצמו בהתקפה עומדת כשהספייס מצטמצם
התאמה לקבוצה: התאמה מושלמת. דיטרויט זקוקה לפוינט גארד דחוף שיכוון את הכלים שיש להם. דריק רוז בשלב הזה הוא סקורר עם הכדור ביד ולא גנרל המפקד על חייליו. בנוסף הייז יכול לנהל את המשחק גם מעמדה 1 כשאחד מהגנארים, רוז או קנארד נמצאים לצידו בעמדה 2. בשורה התחתונה: הקו הקדמי של גריפין, כריסטיאן ווד ודמבויה זקוקים לפרטנר פיק אנד רול לשנים הבאות.
השוואת סגנון בלבד: דיאנג'לו ראסל פוגש את גוראן דראגיץ'

8. ניו יורק ניקס – טייריס הליברטון, PG, סופמור, איווה סטייט, בן 20.5 (<->)

מידות: 5"6, מוטת ידיים 8"6, משקל 175 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 15 נק' (50.9% מהשדה, 42% לשלוש, 82.2% מעונשין), 6.3 אס', 5.8 ריב', 0.7 בלוקים, 2.4 חטיפות, BPM – 11.5
הסנגור:
– IQ כדורסלני מאוד גבוה. ידוע גם כבחור בוגר ואינטילנטי מחוץ למגרש
– הזריקה מעט איטית אבל היא נכנסת
– לא זורק הרבה, קליעה מצחיקה אך מדויק.
– floor general מהסוג הטוב. תמיד בשליטה על הקצב.
– בהגנה יודע לצמצם טווחים ולנצל את האורך שלו להקשות על זריקות.
הקטגור:
– זריקה איטית מעט. עלול להתקשות לקלוע מכדרור
– לא סקורר ברמ"ח אבריו. מחפש את חבריו לעיתים יותר מדי.
– מגן חכם אך לא זריז במיוחד. יאלץ להשתמש הרבה בידיים הארוכות שלו לחטיפות והפרעות. במכללות זה עובד יותר בקלות.
התאמה לקבוצה: הכלאה של שון לוינגסטון, אנדרה מילר עם טיפה לונזו בול. הניקס צריכים איי קיו, שחקן לא אנוכי והרבה חיוביות. אופי שווה הרבה. וגאנר כדניס סמית או שחקן שמשחק רק בצד ההגנתי לא יעזור כדי להביא את הלחם הביתה לגארדן.
השוואת סגנון בלבד: אנדרה מילר עם שון לוינגסטון עם נגיעות של לונזו מ-UCLA

9. וושינגטון וויזארדס – אונייקה אוקונגוו, PF/C, פרשמן, USC, בן 19.8 (-3)

מידות: 9"6, מוטת ידיים 2"7, משקל 245 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 16.2 נק' (61.6% מהשדה, 72% מעונשין) 8.6 ריב', 2.7 בלוקים. BPM 11.6, ו-31.1 PER
הסנגור:
– גבוה עם צעד ראשון מהיר כברק וניתור נהדר (גם בקפיצה שנייה)
– עבודת רגלים וקורדינציה המשרתת אותו בשני צידי המגרש
– מנוע חזק ובלתי מתפשר. לא לוקח הפסקות
– מרכז מסה נמוך קשה להזיז אותו בהגנה
הקטגור:
-קליעה מבחוץ לא קיימת. קצת ממיד ריינג' וזהו.
– עוד לא מוסר ברמה מאוד גבוהה.
– גובה ואורך לא מפלצתיים לשחקן שישחק בעמדה 5. יתקשה מול מפלצות כ-AD. מדידה מאכזבת תוריד אותו כמה מקומות.
התאמה לקבוצה: באם אדביו פתח לא מעט עיניים בפלייאוף הזה ואוקנגוו מזכיר ללא מעט את באם בקנטקי. הפוטנציאל לגדל אתלט מפלצתי עם מנוע כזה ליד הקו האחורי המתקמבק של ג'ון וול ובראד ביל ולצדו של התופעה היפנית האצ'ימורה היא מפתה. הוויזארדס סיימו את העונה עם הרייטינג ההגנתי השני הכי גרוע וקבוצת הריבאונד האחרונה (47% לערב זאת אומרת שיריבה הורידה כל לילה 6% יותר). אוקנגוו יעזור לייצב את ההגנה ולהגיע לחילופים ברמה גבוה. יש לו מנוע נהדר. He just gives a shit.
השוואת סגנון בלבד: אני מוותר. באם אדביו. אבל אוסיף את אמקה אוקפור בשביל התיבול האולדסקולי

10. פיניקס סאנס – טיירל טרי, PG, פרשמן, סטנפורד, 20 (כניסה חדשה)

מידות: 3"6, מוטת ידיים 3'6, משקל 175 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 14.6 נק' (44% מהשדה, %40.8 משלוש, 89.1% מעונשין) , 4.5 ריב', 3.2 אסיסטים, 1.4 חטיפות
הסנגור: טיירל טרי הוא שחקן פיק אנד רול מוכשר, קלע סופר מחונן מכדרור או מקאץ' אנד שוט מוסר טוב ושחקן עם כריזמה ו"איט פקטור" שקשה להתעלם ממנו. עד לפני כמה חודשים חשבתי עליו כסיכון טוב לתחילת הסיבוב השני או סוף הראשון משתי סיבות: הראשונה שגובהו וגופו לעמדה לא הרשים לשחקן לא סופר אתלטי (1'6 על 155 פאונדס) וללא מוטת ידיים לחפות על כך. בנוסף שיחק בסטנפורד ולא הרשים מול הגדולות. בחצי שנה מאז סיים החלו לצאת שמועות על כך שגבה כמה סנטימטרים טובים והוסיף מסה שריר גדולה של כ-20 פאונדס ששיפרו את האתלטיות שלו פלאים. הוא כיום נמדד בגובה של 3.25'6 בנעליים (כ-1.92 מ') ושוקל סביב ה-175 פאונדס. סרטונים שלו עולה לדאנקים ב-180 הצליחו לחמם את הגזרה של מחפשי הפוינט גארדים. טרי יביא לקבוצתו החדשה קליעה ויכולת להוביל כדור. אולי אני עף גבוה מדי, אך הספקות שלי לעולם לא היו סביב משחקו אלא רק גופו
הקטגור: טרי מביא המון כריזמה וניסיון בהובלת קבוצה כאופציה ראשונה ולא פוחד משום דבר. אך עם כריזמה לא הולכים אל הבנק. הוא לא המסיים הטוב מבין הרכזים ואולי המסה החדשה תעזור לו להחזיק את גופו באוויר כאשר פוגש מגן
התאמה לקבוצה: הסאנס מחפשים שחקנים שירימו את התרבות החדשה הנבנית שם והרבה עזרה בקליעה והובלת כדור בקו האחורי בנוסף לרוביו ובוקר. ג'בון קרטר מגן מדהים אבל שחקן התקפי מוגבל. טרי מאוד מזכיר את סת' קרי במשחקו במיוחד אני אוהב את ההתאמה שלו יותר מקירה לואיס או קול אנטוני זו התנועה ללא כדור שלו והטווח הלא מוגבל מחוץ לקשת בכדרור
השוואת סגנון בלבד: הילד הלא חוקי של סת' קארי וטריי יאנג

11. סן אנטוניו ספרס – דווין ווסיל, SG/SF, סופמור, פלורידה סטייט, בן 20 (<->)

מידות: 7"6, מוטת ידיים 10"6, משקל 195 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 16 נקודות (49% מהשדה, 41.5% לשלוש, 73.8% מעונשין), 2 אסיסטים, 6.3 ריב', 1.8 חטיפות, 1.2 בלוקים, 0.8 איבודים, 10.9 BPM
הסנגור:
– הדארלינג של הסטטיסטיקה המתקדמת.
– הוא לא מרבה לטעות, עושה מה שצריך כדי לנצח
– הגנה החונקת הבנויה על האורך שלו לעמדה (גם יכול לשחק SG אך מרגיש טבעי ב-SF)
– הראה ניצוצות של יוצר אך זה עדיין בגדר פוטנציאל
הקטגור:
– כדרור. ידיו הארוכות עוד לא מהודקות. יש לו עוד הרבה כדי לשפר את השליטה בכדור
– חסר משהו ב-DNA שלו להפוך לכוכב. לא שזה מה שמצופה מנבחר 11.
– המכניקה של הזריקה שלו מוזרה וגם עוברת שינויים בימים אלו מסרטונים שאני רואה. שינוי מכניקת זריקה קצת לפני הדראפט? מאיפה זה מוכר לי…
התאמה לקבוצה: בסוף העונה הקרבה הספרס מסיימים את חוזיהם של כל הותיקים יחד: דרוזן, אולדרידג', גיי ומילס. הם צריכים לקבל החלטה לגבי דריק וויט. הספרס לא באמת נתנו הזדמנות לצעיריהם לקחת את המושכות. אם יצליחו להעמיס בטריידים חלק מהנכסים הוותקים שלהם תמורת כמה בחירות מה טוב. לא בטוח שפופ יזכה לאמן את הצעירים האלה לטווח ארוך. אבל DNA ברור יש לחבורה הצעירה של מורי, וויט, ווקר, קלדון ג'ונסון ולוקה סאמיניץ'. הם כולם ארוכים, גדולים לעמדה שלהם, שומרים טובים (אולי למעט סאמיניץ') ובעלי אופי שקט ומוסר עבודה.
השוואת סגנון בלבד: ריצ'ארד ג'פרסון פוגש את שון אליוט

12. סקרמנטו קינגס – ארון נסמית', SG/SF, סופמור, ונדרבילט, בן 20.8 (<->)

מידות: 6"6, מוטת ידיים 10"6, משקל 215 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 23 נק' למשחק (51.2% מהשדה, 52.2% משלוש, 82.5% מעונשין), 5 ריב', אסיסט, בלוק ו-1.4 חטיפות. TS% של 68.8%
הסנגור:
– קלעי מצויין בין הטובים בדראפט
– הוסיף יכולת להוריד כדור לרצפה ולסיים סביב הטבעת
– ארוך מצויין שיאפשר לו לנוע בין עמדות 2-3.
הקטגור:
– שיחק רק 14 משחקים כך שהקליעה המטורפת לשלוש יכולה להיות "hot streak".
– ההגנה לא מדהימה. לא מאוד זריז רגלים או אקטיבי בצד הזה של המגרש. אך גם לא עלוב
– מוסר מתחת לממוצע. יותר שחקן מטרה
התאמה לקבוצה: סקרמנטו צריכה "god damn break" בבחירת דראפט. בנוסף היא לא יכולה להרשות לעצמה עוד ווינג שלא יכול להוריד כדור לרצפה וליצור לעצמו סל כאשר האריסון בארנס חתום שם עד שיהיו לי נכדים ובאדי הילד המדופרס עד שיהיו לי נינים. שובו המסקרן של מרווין (לא דונצ'יץ') באגלי השלישי, יכולה להפיח קצת חיים בקינגס. וקורי ג'וסף הוא אחד מהרכזים המחליפים הכי אנדרייטד בליגה. ניסמית' נותן פוטנציאל גבוה ללא צורך בכדור ביד (תחשבו כריס מידלטון) אך בהרכבים מסוימים יכנס לצבע וישלים עם פוקס קו אחורי ארוך ומעניין לטווח הארוך במידה שהילד אכן יממש את איומיו להכריח טרייד.
השוואת סגנון בלבד: כריס מידלטון, מייקל רד, ג'ימי ג'קסון

13. ניו אורלינס פליקנס – ג'יילון סמית', PF\C, סופמור, מרילנד, בן 20.4 (<->)

מידות: 10"6, מוטת ידיים 1"7, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: PER של 29.9, BPM של 12. פר 36 דקות: 17 נק' (53% מהשדה, 36% משלוש, 75% מעונשין), 12 ריב', 2.7 בלוקים.
הסנגור:
– סנטר בעל יכולת השפעה בשני צידי המגרש. ב
– יכולת הקליעה שלהם בפנים וגם מבחוץ.
– פרטנר טוב מאוד לפיק אנד רול אך גם לפיק אנד פופ.
הקטגור:
– מגן טבעת מוצלח ברמת המכללה, אך לא תופעה פיזית יוצאת דופן לעמדת הסנטר
– פחות מצטיין בהגנת חילופים ויותר בחיפויים וירידה לצבע
התאמה לקבוצה: הפליקנס היו האכזבה הגדולה של הבועה. זאיון לא באמת בא מוכן, לונזו לקח צעד אחורה, אינגראם נראה כאחד שמעריכים אותו יותר מחוץ לקבוצה וג'נטרי נכנע לחולשה הגדולה שלו כמאמן וזה השבלוניות. ג'נטרי כבר לא יהיה שם והסגל הסופר-עמוס של הפליקנס לא זקוק לעוד פרויקטים בקו האחורי. ג'יילן נותן להם פונקציה שפשוט אין להם. וזה גבוה שקולע מבחוץ וגם מגן על הטבעת. הייז ופייבורס חד גוניים מידי. סמית' מאפשר לזאיון רחבות פנויות וקלע אמין מהפינות. לא מדובר כאן על כוכב אלא רול פלייר פר אקסלנס ולפעמים עדיף לדעת את זה מראש.
השוואת סגנון בלבד: מיילס טרנר לעניים, תומאס ברייאנט

14. בוסטון סלטיקס – טייריס מקסי, קומבו גארד, פרשמן, קנטקי, בן 19.8 (-5)

מידות: 3"6, מוטת ידיים 8"6, משקל 200 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 14 נק' (43% מהשדה, 29% משלוש, 83% מעונשין),
הסנגור:
– אחד החודרים הכי מרשימים בדראפט הזה עם אחוז סיום נהדר בצבע וקליעה רכה מעונשין.
– מגן קרציה שמזיז רגלים מאוד מהר
– הקליעה הייתה לפחות עד סיום התיכון (שם קלע 35% משלוש ב-6 ניסיונות למשחק) ומשום מה לא עברה לקנטקי אך עלולה לחזור בספייסינג של ה-NBA
– ווניר מוכח שהוביל את קנטקי למקום הראשון בקונפרנץ שלה. קליפרי פגע בלא מעט גארדים בעשור האחרון: בוקר, SGA, טיילר הירו, ג'מאל מורי. אולי כדאי לתת גם לגארד הנוכחי קרדיט
הקטגור:
– ימיו הטובים היו בתיכון שם היה מקדונלד אול אמריקן ופרוספקט נחשק. לא הרים את משחקו לגבהים כמו האחרים ברשימה הזו.
– האיי קיו שלו בהתקפות עומדות בעייתי.
– לא פוינט גארד מובהק יותר קומבו גארד כמו קולין סקסטון
התאמה לקבוצה: מאוד רציתי את טיירל טרי לכאן מכיוון שהוא יותר יושב על משבצת טריי יאנגית ופחות לו וויליאמס\טרי רוזייר שמקסי מזכיר לי אותם. אבל הסלטיקס צריכים יצרנים מהספסל מעמדת הפוינט גארד וקצת סייז אמיתי שם. קמבה נמוך מאוד וקרסון אדוורדס לא באמת פרץ למרות שהיה סקורר אגדי במכללות. מקסי שחקן שיפרוץ חזק יותר ליד שחקנים טובים. הוא הכריח הרבה זריקות השנה מכדרור ומול שמירה הדוקה מה שגורם לאחוזים שלו להיראות רע. בסלטיקס סטיבנס יכול לשחק איתו יחד עם סמארט והייוורד או לצידו של קמבה בקו האחורי כשוטינג גארד. אני מאמין שהוא שחקן שיפרוץ את הרוטציה של סטיבנס עם ייבחר כאן ויראה הרבה ניצוצות.
השוואת סגנון בלבד: אני רואה הרבה טרי רוזייר לטוב או ולרע

15. אורלנדו מג'יק – קול אנטוני, PG, פרשמן, UNC, בן 20.3 (<->)

מידות: 3"6, מוטת ידיים 4"6, משקל 185 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 18.4 נק' למשחק, 5.4 ריב', 4 אסיסטים. מצד שני 38% מהשדה ו-3.5 איבודים
הסנגור:
– כישרון נטו: שליטה בכדור, כניסה לסל, מיד ריינג' ומלא מובים
– שחקן בעל הייפ של כמה שנים מאז היותו בן 15.
– למרות עונה מזעזת של UNC השתלט על הקבוצה ושם הכול על כתפיו
– קלע של זריקות סופר קשות. ראה הגנות חונקות כל השנה
– אתלטיות פונקציונלית: הרבה קאורדינציה, שליטה בכדור, שינויי כיוון וקצב, מהירות בקו ישר וניתור לגברי לא רע
הקטגור:
– בחירת זריקות מזעזעת אך לא ממש היה לו עם מי לשחק
– לא נראה טוב בעלייה מכדרור
– הסיומת סביב הסל נראתה בעייתית
התאמה לקבוצה: אנטוני נמצא במקום אותו לא דמיין לפני שנה. הוא דובר על בחירת טופ-5 והיה אחד השמות החמים לצד וויסמן לפני שהעונה החלה. עונה מזעזעת ב-UNC תוריד אותו בדראפט לאזור הזה. אבל לא כדאי לפסול את הילד. המג'יק זקוקים נואשות לכישרון התקפי. כתבתי על מרקל במוק הקודם. המג'יק בחרו שחקנים גבוהים ב-3 הדראפטים האחרונים וחייבים להתחיל להעמיס על הקו האחורי. בינתיים מו במבה נראה רע, צ'ומה אוקיקי עוד לא שיחק משחק אחד וג'ונתן אייזיק, שהוא כישרון נהדר בשני צדי המגרש, מתחיל לצבור פציעות בקצב מדאיג.
השוואת סגנון בלבד: דניס סמית' גבוה יותר עם אנרגיה קולין סקסטונית

16. פורטלנד טריילבלייזרס – סאדיק ביי, SF/PF, וילנובה, בן 20.4 (<->)

מידות: 8"6, מוטת ידיים 0"7, משקל 215 פאוונדס
סטטיסטיקה מעניינת: 16.1 (47.7% מהשדה, 45.1% לשלוש, 77% מעונשין) 6.2 רייטינד התקפי
הסנגור:
– אופי חזק כשקשה להתווכח עם תוצר של ווילנובה
– רול פלייר 3D אידיאלי ברמה הבאה.
– קליעה נכנסת באחוזים גבוהים מאוד מטווחים רחוקים. מכניקת זריקה של גארד בתנועה אחת חדה ממרכז הראש (מזכיר את הזריקה של דוראנט עם הסטייה הנגדית הקטנה ממרכז הראש
– הראה הגנה אישית טובה בחילופים והחזיק גבוהים בצבע בדיוק כמו גארדים.
– חזק מספיק לשחק PF בהרכבים שונים
הקטגור:
– הורדת כדור לרצפה לא ברמה גבוה
– קלע הרבה בפוסט אפ ובצבע חייב להמירו למשחק בכנף.
– אתלט חזק אבל לא פלואידי וגמיש.
התאמה לקבוצה: פורטלנד חייבים לייצב את הכנפיים שלהם. הם עמוסים בצבע ובעמדות הגארד. הם במוד של win now כך שאין להם רצון לפתח פרויקטים. ביי מגיע מווילנובה שייצרה סוללת שחקנים בשנים האחרונים שהשתלבו בליגה (ג'וש הרט, פסקל, דווינצ'נסו, ברונסון, מיקל ברידג'ס, עומרי ספלמן, ראיין ארכידיאקנו).
השוואת סגנון בלבד: רוברט קאבינגטון, שמי אוג'לה ואולי קצת אל פרוק אמינו

17. מינסוטה טימברוולבס (מברוקלין) – פרשס אצ'יווה, PF/C, פרשמן, ממפיס, בן 20.3 (<->)

מידות: 9"6, מוטת ידיים 3"7, משקל 225 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 18.7 נק' ו-12.8 ריב' עם 2.2 חסימות ו-1.3 חטיפות
הסנגור:
– עוגן הגנתי מרשים. גם מגן אפקטיבי על הטבעת וגם מתחלף נהדר על גארדים.
– אופי קשוח, רול פלייר שיעשה את העבודה השחורה שצריך על הלוחות. בעל קליעה מעניינת מחצי מרחק ואולי קליעה מבחוץ ביום מן הימים.
– רוע חיובי
– נע נהדר על המגרש. מזכיר את ג'רמי גראנט ללא הקליעה מבחוץ
הקטגור:
– קליעה. משחק התקפי מוגבל בשלב זה.
התאמה לקבוצה: כמה דברים למדנו על מינסוטה השנה. הראשונה היא שיש מעט מאוד הרכבים בהם KAT גם ממלא את דפי הסטטיסטיקה וגם מצליח לשחק כדורסל מנצח. בשלב הזה של הקריירה הוא בבירור סנטר שיש לו משחק חוץ וזקוק סביבו לקליעה, ריבאונד הגנה ולחימה. סאדיק ביי היה יכול להיות אידיאלי, אך אם אכן לא יהיה פנוי, פרשס נותן ל-KAT את הגב ההגנתי הטוב מעמדה 4 ומחליף טוב לעמדה 5 בהרכבים בהם הטימברוולבס ירצו לעשות דאון-סייז ולרוץ.
השוואת סגנון בלבד: אד דיוויס, מרווין באגלי

18. דאלאס מבריקס – אר ג'יי האמפטון, PG/SG בינ"ל – אמריקאי, ניו זילנד ברייקרס, בן 19.5 (<->)

מידות: 5"6, מוטת ידיים 7"6, משקל 180 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 15.4 נק' ו-6.8 ריב', 4.2 אסיסטים, עם 2 חסימות. TS% של 48.4%
הסנגור:
– כוח פיזי, מהירות ואגרסיביות נהדרת לעמדת PG
– מנטליות של סקורר בתיכון, אך קיבל שיעור בצניעות בניו זילנד כששיחק ללא כדור לא מעט עם דקות מועטות
– פוטנציאל הגנתי נהדר ואתלט שלא מתעייף בקלות בשני צדי המגרש
– BBIQ גבוה שיודע לתרום בכל סיטואציה ולבצע את מה שמוטל עליו
הקטגור:
– הקליעה לא נראית מבטיחה כרגע
– המהירות בקו ישר נהדרת, חסר לו את ה-shiftiness של למלו. יותר ווסטברוק מהארדן…
התאמה לקבוצה: דאלאס לא זקוקה לעזרה בהתקפה, תודה רבה. היא זקוקה לעוגנים הגנתיים בעמדות האחוריות. מזכיר בפוטנציאל את דונטה אקסום לפני שהגיע לליגה והתחיל להוציא גימלים.
השוואת סגנון בלבד: דונטה אקסום, ראסל ווסטברוק

19. ברוקלין נטס (מהסיקסרס) – פטריק ווילאמס, SF/PF, פרשמן, פלורידה סטייט, בן 19 (<->)

מידות: 8"6, מוטת ידיים 11"6, משקל 230 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 14.8 נק' 1.7 בלוקים, 1.6 חטיפות. 46% מהשדה 83.4% מעונשין
הסנגור:
– אולר שווצרי. זוכרים את אלו מהטיול השנתי? עם הכפית, מסור מברג ומספרים?
– שחקן אופי מלא במנהיגות ואכפתיות.
– כוח הגנתי נהדר לעמדה 3/4 עם קליעה רכה ומעניינת
הקטגור:
– פחות צריך אולר שווייצרי בקרב חרבות
– הקליעה בפוטנציאל שם, אך לא שיחק בתפקיד שיכל להראות אותה באופן קבוע.
התאמה לקבוצה: אל תקשיבו לקטגור. ברוקלין לא זקוקה לכוכבים. קיירי, דינוודי, לאברט ו-KD ירכיבו רביעייה קטלנית. הנטס אוספים בחכמה שחקנים עם התמחויות ספציפיות כגון: ג'ו האריס וג'רט אלן. הנטס זקוקים לעוד חוטבי עצים, שואבי מים ו-mood setter. לוויליאמס יש גם הרבה כדורסל בקנה אבל הבחירה בו היא בגלל הדברים הלא מדידים כאשר צריך לזכור שהוא אחד הצעירים בכל הדראפט הזה.
השוואת סגנון בלבד: טרוור אריזה פוגש את דריו סאריץ'? קשה להכניס אותו לרובריקה.

20. מיאמי היט – טיילור ביי, SF, ג'וניור, קולורדו, בן 22.5 (<->)

מידות: 7"6, מוטת ידיים 1"7, משקל 216 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.2 נק' (53% מהשדה, 41% משלוש, 74% מעונשין), 11.2 ריב' 1.4 בלוקים, 1.9 חטיפות. DBPM – 5, רייטינג הגנתי – 85.5.
הסנגור:
– שחקן אתלטי, קשוח בעל פוטנציאל מצוין בעמדת הכנף.
– מגן מצוין לעמדה
– מידות מצוינות וחוש נהדר לנעשה על המגרש
– קליעה מעניינת ובעלת פוטנציאל
– יכולת נהדרת לסיים בטבעת עם ידיו הארוכות וכוח פיזי מצוין לעמדה. סוחט פאולים טוב
הקטגור:
– משחק התקפה בוסר, שיחק בקונפרנץ חלש והראה עליונות אתלטית על חלשים
– שיחק הרבה בצבע. במשחקים מלאים בולט עד כמה הוא שיחק סגנון של מכללות עם 2 גבוהים והרבה עם הגב לסל ופחות משחק של ווינג NBA.
התאמה לקבוצה: מיאמי אחרי סדרת הגמר זקוקים לעוד שחקני כנף שיכולים להוריד מג'ימי באטלר עול הגנתי (כפי שאובי אננובי איפשר לקוואי ברפטורס). תחת ספולסטרה אצל סגנית האלופה יוכל לקחת את הזמן ולהתפתח כאחלה 2-WAY.
השוואת סגנון בלבד: בצבע – ברנדון קלארק, בחוץ יותר אוטו פורטר

21. פילדלפיה 76 (מ-OKC) – קירה לואיס, PG, סופמור, אלבאמה, בן 19.4 (<->)

מידות: 3"6, מוטת ידיים 6"6, משקל 165 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.7 נק' (46% מהשדה, 37% לשלוש, 80% מעונשין), 5.2 אס', 4.8 ריב'.
הסנגור:
– גודל נהדר לעמדה יחד עם מהירות מסחררת
– החודר הטוב לסל בכל הדראפט הזה.
– יכולת לעלות לקליעה מכדרור. מכניקה זריקה מצוינת
– יכולת מסירה מרשימה מפיק אנד רול במיוחד לרול-מן.
הקטגור:
– לא באמת שולט במהירות. משחק בגיר אחד.
– מסיים רע תחת הסל גם בגלל המהירות וגם בגלל שהוא לא חזק פיזית או בעל ניתור מרשים
– קלע טוב מהקו אך לא יוצר מגע מספיק כדי להגיע לשם. שחקנים שנמנעים ממגע תמיד מלחיצים אותו
– מכריח את המשחק כשלא הולך. זריקות קשות, נכנס ליער של ידיים בצבע, מאבד הרבה כדורים. נהנה מזה ששיחק באלבמה המאפשרת לפוינט גארד לעשות ככל העולה על רוחו (קולין סקסטון לדוגמא)
התאמה לקבוצה: אם לואיס נופל לבחירה זו, פילי צריכה להמר עליו. בניגוד לקבוצות אחרות הזקוקות לפוינט גארד שיכול לשחק גם ללא כדור (פיניקס, דאלאס, אורלנדו), פילי זקוקה לשחקן שייקח כדור ליד ויגרום לדברים לקרות. הרבה מהחסרונות שלו נובעים מגילו המאוד צעיר ביחס לרוב השחקנים כאן ומכיוון שלא קיבל הרגלים טובים באלבמה. פילי מתחילה עידן חדש ובן סימונס עוד באמצע הניסוי של להפוך ל-PF כך ששחקן כמו קירה יכול לסייע שם.
השוואת סגנון בלבד: קצת דארן קוליסון ונגיעות ג'מאל מורי

22. דנבר נאגטס – ג'וש גרין, SF, פרשמן, אריזונה 19.8 (+1)

מידות: 6"6, מוטת ידיים 10"6, משקל 210 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 14 נק' (42% מהשדה, 36% משלוש, 78% מעונשין), 5.3 ריב', 3 אסיסטים. DBPM – 4 , רייטינג הגנתי – 93.3
הסנגור:
– אתלט מאוד פלואידי. מזיז רגליים מהר, מהיר יחסית ובעל ניתור טוב
– קליעה רכה מאוד שמשום מה לא נכנסה באחוזים מספיק גבוהים. מאמין שיש לו סיכוי להיות קלע של 40% ב-NBA
– שומר טוב לעמדה שלו. יכול לשחק בקלות כ-SF גם ב-NBA בגלל האורך והחוזק שלו
– שיחק בקונפרנץ קשה בקבוצה חזקה והראה הרבה חוזר פחד
הקטגור:
– התחיל חזק ולא הראה שיפור ככל שהשנה התקדמה. הכישרון שלו היה אמור לקחת אותו גבוה יותר
– השליטה בכדור לא מאוד מרשימה. נהנה מפוינט גארד מוסר בשם ניקו מניון שגם הוא ייבחר השנה, שהוריד ממנו הרבה עול התקפי
התאמה לקבוצה: מורי נתן קפיצה נוספת השנה במיוחד בפלייאוף האגדי שהראה לנו ויוקיץ' הוא יוקיץ'. המחסור של הנגטס בווינגים איכותיים עקב הפציעות של האריס (שחזר) וויל ברטון פגעו בהם לא מעט עם כל הפוקוס של החרים על הצמד המוביל. פורטר ג'וניור נתן עונת רוקי טובה ומאוד מסקרן לאן יגיע, אך נראה שהוא יותר יושב על עמדה 4 יחד עם גראנט ופחות בעמדה 3 בה נשרף הגנתית פעם אחר פעם.
השוואת סגנון בלבד: קליי תומפסון בזריקה, קצת רודי בכניסות לסל

23. יוטה ג'ז – תאו מלדון, PG, בינ"ל – צרפתי, וילרבאן אסבל, בן 19.2 (-9)

מידות: 4"6, מוטת ידיים 9"6, משקל 175 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 15 נקודות, 77.6% מעונשין, 5.6 אסיסטים, 3.4 איבודים ו-5.5 פאוולים
הסנגור:
– אורך נהדר לעמדה
– איי קיו כדורסלני מצויין. מאוד יסודי במשחק שלו
– מוסר מגוון עם שני הידיים בעל תזמון טוב בפיק אנד רול
– נע נהדר ללא כדור יכול לנוע בין שתי עמדות הגארד בקלילות
– בעל מגוון כלים התקפים כמו שינויי מהירות, פלוטרים, שינויי כיוון וכו'
הקטגור:
– אתלט ממוצע לעמדה.
– חסר משהו במנוע. לא תמיד משחק בפול כוח. יכול להירדם בהגנה לפעמים במיוחד כששומר על שחקנים הנעים ללא כדור
התאמה לקבוצה: יוטה בעלת הניחוח הבינלאומי תהווה נחיתה רכה עבור שחקן כמלדון. אני מודה שאני אוהב אותו יותר מהמיקום כאן, אך אני חושב שקבוצות רבות לא ממש רואים בו שחקן אפ-סייד אלא יותר שחקן בעל יסודות חזקים שיכול לתרום לרוטציה של קבוצת פלייאוף. הג'ז זקוקים לעומק בעמדת הגארד המוסר, מכיוון שקונלי מזדקן, מיצ'ל בעיקר סקורר וג'ורדן קלארקסון שם נקודות על הלוח אך שחקנים סביבו פחות מופעלים כשעולה מן הספסל.
השוואת סגנון בלבד: שיי גילג'ס אלכסנדר עם טריקים שטוני פרקר לימד אותו

24. מילווקי באקס (מאינדיאנה) – דזמונד ביין, SG, סניור, TCU (טקסס קריסטיאן יוניברסיטי) בן 22.2 (+3)

מידות: 5"6, מוטת ידיים 4"6, משקל 215 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.6 נק' (45% מהשדה 44.2ֵ% משלוש, 79% מעונשין), 6.3 ריב', 4 אס', 1.5 חטיפות, BPM – 9.8
הסנגור:
– קלע קאץ'-אנד-שוט מאוד מחונן בעל טווח מרשים
– מאוד חזק פיזית לעמדה.
– מוסר טוב למרות שלא יוצר ברמה טובה מכדרור. זורם עם שטף המשחק
הקטגור:
– כשחקן חזק פיזית קשה לא להתייחס לגילו הבוגר. קצת חזק על חלשים
– צעד ראשון לא מאוד מהיר. קשה לי לראות בו שחקן אחד על אחד כשהשעון ירד.
– לא מאוד ארוך ידיים כך שבניגוד לאריק גורדון שהשוויתי אותו אליו, לא יוכל לנוע לעמדה 3
התאמה לקבוצה: למילווקי הוא בול. חזק פיזית, לוחם ובעיקר קולע זריקות פנויות שיאניס יודע ליצור לקלעים. בעל פוטנציאל להיות אחד הקלעים הטובים בליגה מחוץ לקשת במיוחד בקאץ'-אנד-שוט
השוואת סגנון בלבד: מזכיר את אריק גורדון הצעיר וקורטוב לנדרי שאמט

25. אוקלהומה סיטי (מדנבר) – אלכסיי פוקושבסקי, PF/C, בינ"ל – סרבי, אולימפיקוס ב', בן 18.6 (-3)

מידות: 0"7, מוטת ידיים 3"7, משקל 200 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.7 נק', 12.2 ריב', 4.8 אסיסטים, 2.8 חסימות, 2 חטיפות
הסנגור:
– גיל. הוא תיכוניסט שמגיע ישר ל-NBA.
– נע יפה על המגרש. משחק בשתף המשחק
– קליעה נראית מצוין לגובהו
– מסירה נהדרת. רואה יפה את המשחק
הקטגור:
– נראה כחוש וחלש. ההגנה שלו היא בעיקר חסימות אך התוקף שלו מגיע קרוב מאוד לטבעת. ב-NBA זה אומר הרבה פאולים ודאנקים על הפרצוף
– מאוהב במשחק החוץ שלו אך אין לו את הצד השני שיש לפורזינגס בהגנה על הטבעת
– אתלט בינוני מינוס. אני רואה כיצד שחקנים גורמים לחילוף עליו כדי לקחת אותו לסל פעם אחר פעם
– שיחק באולימפיקוס ב' שזה סוג של מכבי דרום של פעם. לא באמת פגש יריבות מהטופ של היבשת
התאמה לקבוצה: אחד השחקנים שהכי קשה לקבל וידאו עליהם. הרבה קליפים ראיתי, אולי כל מה שקיים ברשת. אך בניגוד לרוב הפרוספקטים כאן שהכרחתי את עצמי לראות לפחות 2 משחקים שלמים שלהם ואני עוקב אחרי רובים כבר כמה שנים, פוקושבסקי הוא חידה אחת גדולה עבורי. אני מבין את הפנטזיונרים שרואים בו גבוה רב גוני שיוכל להשחיל שלשות, משהו כמו לאורי מרקנן, אך מצפייה בו יש משהו underwhelming. משהו בשפת הגוף ובאנרגיה שלו לוקה בחסר. ההתאמה ל-OKC נראית טוב כשאר חסר להם שחקן פיק אנג פופ קלאסי למשחק שניים. יוכל לשחק לצד אדמס או במקומו.
השוואת סגנון בלבד: לא רוצה להגיד דרגן בנדר כי זה לא יפה… אולי אנדריה בריניאני?

26. בוסטון סלטיקס – וורנון קארי ג'וניור, C, פרשמן, דוק, בן 19.5 (<->)

מידות: 10"6, מוטת ידיים 0"7, משקל 265 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 25.7 נק' (57.7% מהשדה, 38% לשלוש, 67% מעונשין), 12.7 ריב', 2.3 בלוקים, חטיפה אחת. PER – 34 ו- OBPM – 7.9. בעל BPM של 11.3
הסנגור:
– מפלצת צבע. יודע לסיים בשלל מובים סביב הטבעת
– שחקן מטרה קלאסי. מנטליות של סקורר, משתמש בגודל ובמסה כדי לדחוף מגנים הצידה. לא מפחד ממגע או הגעה לקו
– שיחק בקולג' יוקרתי כמו דוק של ששבסקי אך הביטחון העצמי שלו היה מאוד גבוה גם כאשר היה מוקף בשלל פרוספקטים שיגיעו ל-NBA.
– לא כבד רגלים כפי שנראה ממבט ראשון.
הקטגור:
– סנטר שהיה נבחר בטופ 5 אילו שיחק בשנת 1999. למרות שהראה נגיעות של קליעה מבחוץ שיחק בעיקר צמוד לצבע
– הוא חוסם טוב אך לא מגן טבעת עילי ברמה הגבוה של ה-NBA. לא ממש מתאים להגנת חילופים
– חור שחור בהתקפה. לא בדיוק מוסר הרבה החוצה. כשהכדור אצלו מחפש את הטבעת
התאמה לקבוצה: רוברט ווילאס הוא ה"רים ראנר" העתידי של הירוקים וטייס הוא משהו אחר. קארי נותן להם משהו דומה למה שגרג מונרו נתן בעבר. שחקן מטרה כשכלום לא עובד. בניגוד לאנס קנטר הוא לא חור הגנתי ושומר סביר עד טוב בפוסט וסביב הטבעת.
השוואת סגנון בלבד: שאקיל אוניל נמוך יותר, פחות אתלטי ופחות חזק.

27. ניו יורק ניקס – קסיוס סטנלי, SG, פרשמן, דוק, בן 21 (+3)

מידות: 6"6, מוטת ידיים 7"6, משקל 195 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.5 נק' (47.4% מהשדה, 36% משלוש, 73% מעונשין). 5 ריב' ו-אסיסט אחד.
הסנגור:
– שיחק עם 3 פרוספקטים שיגיעו השנה מהדראפט אך ידע למצוא את עצמו ולהתיר את חותמו
– שחקן מאוד אתלטי וקפיצי. בעשירון העליון גם ב-NBA. מזכיר גארדים של פעם מהסוג של ג'ייסון ריצ'ארדסון או אנתוני פרקר.
– קליעה נאה עם מכניקה by-the-book.
הקטגור:
– משחקו לא מאוד מודרני בעיקר בעניין של תנועה ללא כדור, מסירה וסיום בטבעת. נוטה למיד ריינג'ים או נסיות הטבעה אולטרה-אתלטיים. חסר לו משחק פלוטרים
– אחוז העונשין שלו לא מפיל אותי מהרגלים עבור קלע מסוגו.
התאמה לקבוצה: הניקס חייבת לצבור עוד שחקני כנף עד שמשהו ידבק ליד בארט. אם יבחרו רכז בבחירה 8 סטנלי עושה הרבה שכל.
השוואת סגנון בלבד: אנתוני פרקר ממכבי, ג'ייסון ריצ'רדסון

28. לוס אנג'לס לייקרס – קיליאן טילי, PF/C, סניור, גונזגה (צרפתי), בן 22.5 (-3)

מידות: 10"6, מוטת ידיים 11"6, משקל 220 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 19.9 נק' (53.5% מהשדה, 40% משלוש ב-5.5 זריקות, 73% מעונשין). 7.3 ריב' ו-2.7 אסיסטים. אופנסיב רייטינג של 130! ו-OBPM של 8.3
הסנגור:
– שחקן פנים מאוד מגוון ומודרני
– קליעה חלקה מטווח גדול
– אנטלגנציה גבוה עם תשומת לב לפרטים קטנים
– מוסר מצויין לגבוה
הקטגור:
– אתלט בינוני, לא קלאסי להגנת חילופים
– כמות פציעות מטרידה שבלעדיה היה בחירת לוטרי כבר לפני כמה שנים
התאמה לקבוצה: האלופים הטריים ינסו לשמר את הקיים ולא בטוח שיבחרו בדראפט אלא יננסו להביא נכסים מוכחים שיכולים לעזור ללברון. טילי דווקא דוגמא לשחקנים שלברון הרים בשנים קודמות. גבוה שקולע מבחוץ ויודע להזיז את הכדור כשזה לא תורו. לא ריבאונדר משובח אך יכול לשחק לצד דיוויס או אחד מגבוהי הלייקרס ולפנות את הרחבות עם איום הקליעה שלו. אין פציעה שלא חווה עד כה אך מנסיון עבר באזורים האלה של הדראפט חשוב להוסיף כישרון כי לרוב אלו אינם שחקנים שמשחקנים יותר מ-10-15 דקות למשחק
השוואת סגנון בלבד: קווין לאב של קליבלנד, דריו סאריץ'

29. הטורונטו ראפטורס – קסיוס ווינסטון, PG, סניור, מישיגן סטייט, בן 22.5 (<->)

מידות: 1"6, מוטת ידיים 5"6, משקל 185 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 20.5 נק' (44.8% מהשדה, 43.2% משלוש, 85.2% מעונשין). 6.5 אס' ו-1.3 חטיפות.
הסנגור:
– אחד הפוינט גארדים הטובים בעשור האחרון במכללות
– למרות הגובה – ארוך ובעל אינסטינקטים טובים.
– שחקן בעל אופי נהדר לאימון ודוחף את חבריו נון סטופ.
– קליעתו השתפרה במיוחד מכדרור והוא באמת יכול להיות אחלה בק-אפ
הקטגור:
– האתלטיות שלו בינונית ביחס לפוינט גארד ב-NBA.
– היכולת הנמוכה שלו בריב' תגביל את היכולת שלו לקחת כדור ולרוץ.
– חייב לידו שחקן אתלטי וארוך לחפות עליו הגנתית.
התאמה לקבוצה: אם יש קבוצה שיכולה לנצל את שירותיו של פוינט גארד שעשה 4 שנים במכללה ומחפש לשחק בצורה קבוצתית ונכונה, זו הראפטורס. לא לצפות ממנו להפוך לפרד ואן פליט. סטדי פרדי מאוד חזק פיזית ומגן טוב פלוס. אבל ווינסטון מביא מנהיגות לא פחותה
השוואת סגנון בלבד: כריס פול, מייק קונלי

30. סלטיקס (מהבאקס) – ג'מאיוס רמזי, SG, פרשמן, טקסס-טק, בן 19.2 (+2)

מידות: 4"6, מוטת ידיים 6"6, משקל 195 פאונדס
סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.4 נק' (44% מהשדה, 42.6% משלוש, 64% מעונשין). 4 ריב' 2.2 אס' ו-1.3 חטיפות.
הסנגור:
– קליעה, האתלטיות, האינטנסיביות, ה-smoothness של התנועה.
– שחקן רוטציה שיכול להתחמם ולשים נקודות מהספסל
הקטגור:
– לא באמת יוצר לאחרים. לא יודע תמיד להבדיל בין זריקה טובה לרעה
– האחוז מעונשין לא מתאים לאחוז משלוש. היסטורית זה לא סימן מאוד טוב
התאמה לקבוצה: אם הסלטיקס ישאירו את הבחירה היא תביא עוד שחקן קו אחורי עם קליעה שיוכל לשים נקודות בעת הצורך. מתוך קרסון אדוורדס, רומיו לנגפורד, בראד וונמייקר וג'בונטה גרין, משהו אמור להידבק בספסל של הסלטיקס.
השוואת סגנון בלבד: ג'יי אר סמית' עם מעט אימאן שאמפרט (אם נמשיך עם הקאבס של לברון)

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. מצוין, כרגיל, תודה רבה ג'ון.
    .
    בהרבה מוקים וואסל נבחר לפני הבחירה ה-11. מקווה מאד שיתברר שאתה צדקת, כי הוא נראה לי בדיוק מה שהרופא רשם לנו.
    .
    לדעתי מיני, גולדן, ואולי גם אחרות, יטרידו את הבחירה שלהם, לפני או אחרי הדראפט, וזה יכול לשנות דברים במורד הדראפט. נראה מה יהיה.

    1. ווסיל התחיל להלחיץ אותי. ראיתי סרטונים מהימים האחרונים בהם שינה מעט את הזריקה שלו יחד עם מאמן קליעות. זו זריקה מוזרה מעל הראש. בנוסף אני לא מתלהב מהיכולת שלו ליצור מכדרור כרגע. אבל זה ה-NBA. יש צוותי אימון מאוד מקצועיים שיעבדו איתו.

  2. תודה ג'ון מקיף מאוד
    .
    הדראפט הזה ממש מוזר, כי אם נסתכל על הקבוצות שבוחרות גבוה רובם נמצאות עם הגרעין שלהם באופן כמעט מלא או באופן ניכר (מיני, ווריורס, בולס, קאבס, אטלנטה, סאנס) זה יוצר מצב מעניין בטח שעם הדראפט הזה ושאלת מליון הדולר האם לבחור לפי התאמה או לקבוצה או את הכישרון הגדול ביותר על הלוח מתחדדת כאן עוד יותר. אני חושב שעבור חלק מן הקבוצות הייתי בוחר קצת אחרת.
    .
    מיני – בהנחה שהם מצליחים להשאיר את הגרעין עם ביזלי הרדננגומז וכו' הייתי בוחר בסנטר הגנתי ומנסה איכשהו להעביר את טאונס ל4. לטאונס יש יכולת קליעה מרשימה מאוד, יכולת לשחק גם בתוך צבע צפוף בפוסט ויכולת מסירה טובה. מה שהוא לא יכול זה להיות מגן אפקטיבי בפיק&רול. הסבה שלו לשחק ביחד עם מגן טבעת משמעותי לדעתי היא בלתי נמנעת. לבחור את אדוורדס אחרי שיש להם על העמדה שלו את ביזלי/אוקוגי/ קולבר יהיה לדעתי עומס מיותר.
    .
    ווריורס – הם צריכים גופה לעמדה 5 לא חושב שהם צריכים שם סנטר שהוא כוכב בפוטנציה על מנת למקסם את המשחק הנוכחי שלהם (הם יכולים להביא את ביינס או משהו בסגנון). הייתי שומר את הבחירה לשחקן עם פוטנציאל בחורים שיש להם בספסל (אולי אבדיה/ הליבררטון או נייסמית')
    .
    שרלוט – הייתי הולך על השחקן עם הפוטנציאל הגדול ביותר. נכון שיש להם את גרהם ורוזיר בקו האחורי אבל שרלוט לא סובלים מעודף כישרון ולכן הייתי בוחר בלי קשר לעמדה
    .
    בולס – לבולס יש אחלה פוטציאל עם מרקנן, וויאט, קרטר וכמובן לאבין. קשה להבין מה חסר להם ואני מקווה שדונובן יעשה שם סדר אחרי הקשיים ההתקפיים. אני חושב שיש להם 2 אופציות או להביא PG איכותי סטייל הליברטון שיסדר להם את המשחק ואז לשחק עם וויט ב2 ולאבין ב3, או להביא 3 איכותי נניח אם אבדיה פנוי עדיין)
    .
    קאבס – אני חושב שטופין פה יכול להיות טריקי גם בגלל שהוא על העמדה של לאב שאותו הם לא מצליחים להטריד וגם באופן כללי ממה שראיתי אותו הוא נראה כמי שיכול להתברר כבאסט סטייל ג'ברי פרקר, היות שסטקסטון וגרלנד הם לכל הפחות שחקנים טובים בשביל להיות שחקני חמישייה בקבוצה עם שאיפות הייתי מנסה להביא דווקא איזשהו גרזן לעמדה 3 בהם יש להם חור (אוסמן יכול להיות מחליף נחמד אבל לא יותר מזה)
    .
    הוקס – לא בטוח שאני מבין למה להם להביא את אוקורו. יש להם גם את האנטר וגם את רדיש על המשבצת הזו. אוקורו. אפשר לבקר את האנטר על חוסר הגיוון שלו אבל הוא שחקן הגנה אדיר ועם קליעה לא רעה בכלל לשלוש (העונה 35.5%, במכללה בסביבות ה42%) אז בבחירה כל כך גבוהה להביא מישהו על משבצת שדי מלאה להם? חוץ מזה באופן כללי אני לא בטוח שאני מבין למה אוקורו מדורג כל כך גבוה. יכול להיות שהוא אחלה שחקן הגנה אבל שחקני הגנה טובים נטולי התקפה לא חסרים בליגה (בשלוף: אוקוגי, טורי קרייג, במברי). ההוקס חייבים עוד קליעה וניהול משחק כרגע (אולי יביאו בFA) הייתי הולך על PG או על שוטינג גארד.
    .
    ניקס – במקומם הייתי הולך סוף סוף על משהו בטוח. אני חושב שזו הדרך שלהם להשתקם. בארט הוא סבבה אבל קשה לי לראות אותו מתפתח לכוכב (הקליעה הקליעה). אני חושב שפחות חשובה העמדה ויותר חשוב להביא מישהו שהוא לא נפילה (נוקס אני מסתכל עליך)
    .
    סאנס – אם נשאר PG איכותי הייתי הולך עליו את השאר יש להם ברמה גבוהה. רוביו הוא סבבה אבל הוא לא בטיים -ליין של הקבוצה
    .
    *מאוד מאוד אהבתי את קסיוס ווינסטון מהמעט שראיתי. מקווה שהוא ייבחר על ידי ארגון ראוי שייתן לו הזדמנות.

    1. אחלה תגובה חגי.
      .
      בנוגע לגולדן סטייט – קשה לי לראות איך שחקן צעיר מדראפט, ללא קשר לעמדה או לפוטנציאל, משפיע על העונה-שתיים הקרובות שלהם. אפילו יקיריך לוקה וטריי שהבריקו כבר בשנה הראשונה עשו זאת בקבוצה ש"היה בה הרבה מקום".
      לכן, לדעתי הם חייבים להטריד את הבחירה הזו.

        1. על שחקן כמו באדי הילס כן, כלומר מישהו שיכול לדלבר כאן ועכשיו. הילס ספציפית – לא יודע, לא כל כך מכיר אותו. נשמע לי שגולדן יכולים לשחק עם שלושה גארדים, דריימונד, וסנטר, לפחות בהתקפה, או שהוא ישחק שישי ויוביל את החמישיה השניה. נשמע לי סביר. מעדיף אולדיפו או הולידיי, אבל לא יודע אם אפשרי ועבור מה.

      1. מאנו אתה מסתכל על דוגמאות קיצוניות. קח למשל את טייטום כדוגמה הפוכה: השתלב בתור שחקן של קאץ'&שוט והיה מדהים בעונת הרוקי בתפקיד הזה. כל שנה התפקיד שלו גדל בהדרגה. גם טיילר הירו הוא דוגמה טובה לצד השני, שחקן שברור לך לכל הפחות מה הוא מביא ועם זה הוא טוב למערכת כבר עכשיו אם יתפתח יותר מה טוב אם לא גם במצב הנוכחי זה טוב. פשוט להשתחרר מהמחסום הזה שאם הבחירה היא גבוהה היא חייבת גם להכיל אלמנט שהשחקן חייב להתפתח עד לרמה של אולסטאר/ סופרסטאר. זה בסוף די דופק את הקבוצה שבוחרת (זה מה שהניקס כל פעם נופלים בו לדעתי)

    2. לווריורס אין כסף לכלום בשוק החופשי. ביינס זה רעיון מצויין אבל ווייסמן בפוטנציאל הוא יותר מסתם גופה ב-5. הווריורס שנים התקשו מול קבוצות גבוהות וארוכות. הליגה כרגע עוברת דרך הלייקרס עם דיוויס, לברון וסוללת גבוהים. יש סיכוי לא רע שהם מחפשים שחקן בטרייד עבור הבחירה או עושים טרייד דאון עם קבוצה אחרת.
      .
      אני לא חושב שהבולס יביאו עוד PG צעיר. הם יחפשו וותיקים אולי מישהו כמו פרד וואן פליט. ולא שסטורנסקי היה רע. לבולס יש הגנה חזקה ואני מאמין שהם יחפשו שחקן בעל איי קיו גבוה שיעשה פעולות חכמות ויעילות. מרקנן ממש איכזב שנה שעברה אחרי אליפות אירופה מדהימה ומאוד לא מבסוט מהאירגון. אם לא יצילו את הסיפור נראה אותו עובר בטרייד. לאבין שחקן מאוד אנוכי ושומר בינוני וונדל קרטר בלי קשר לפציעות נראה בסדר אבל הוא לא באנקר שצריך לעצב את העתיד.
      .
      קווין לאב פצוע הרבה ולא נראה משחק עם הרבה חשק. בסוף טופין הוא פוטנציאל כוכב לא רע ופרטנר יותר קלאסי לפיק אנד רול ממה שיש להם. יש לא מעט גרזנים בווינג. זו טעות לקחת כאלה בשלב מוקדם של הדראפט.
      .
      לגבי ההוקס, רדיש הוא 3 על גבול ה-4. הם צריכים שחקן הגנתי בעמדה 2. שיכול להחליק ל-3. טריי הוא אחד החורים ההגנתיים הגדולים בליגה וכל פוינט גארד דומיננטי שמגיע לאטלנטה חוגג עליהם. בשביל הטיילת בצבע הביאו את קפלה. האנטר לא נראה כמו שחקן משפיע כפי שחשבו עד כה ואין בעיה להעלותו מהספסל עד שיוכיח את עצמו. ההגנה של אוקורו היא יוצאת דופן והיכולת שלו ליצור לאחרים צכדרור יוריד עומס עצום שיש על יאנג שאין לרדיש או קולינס יכולת לעזור.
      .
      לגבי הניקס אני לא חושב שיש כוכב ברור וחתום שהם מוותרים עליו בבחירה 8. יש הרבה בפוטנציאל. לא מסכים לגבי בארט. יש לי תחושה שהוא לפני עונת פריצה רצינית מאוד. אם אני טועה, אשמח להצהיר על כך בראש חוצות. כשאני חושב על הצורך המיידי שלהם אני חושב אייקיו כדורסלני. האליברטון נראה כמו סוג השחקנים שיקלע 10-12 נקודות עם 6 אסיסטים אבל יהיה בעל פלוס מינוס מצויין.
      .
      לגבי הסאנס אני מרגיש שיש להם אופציה להמר מעט בגלל שרוביו חתום לעוד כמה שנים. טיירל טרי באמת נראה אחר ואני מאוד מעריך שחקנים שעוברים טרנספורמציה ועובדים קשה. אני אבין אם אחרים מעדיפים את לואיס, טייריס או מישהו אחר. בנוסף אולי אחד הפוינט גארדים שנמצאים בשמינייה הראשונה יחליקו מטה.
      .
      תודה על התגובה. אני באמת מאמין שאפשר ללכת לכיוונים רבים ובאמת שאין לאף אחד מונופול על האמת. מספיק ששחקן מגיע ואין כימיה והמאמן לא מאמין בשחקן כדי לקבור כישרונות גדולים ביותר.

  3. גולדן סטייט צריכים שחקן שיכול להשפיע בטווח המיידי, בלי לפתח אותו בתהליך הדרגתי עם דקות וכדורים – היחיד שנראה לי מתאים הוא דני אבדיה, אז אני לוקח אותו או עושה טרייד.
    האפשרות האידיאלית מבחינת מבחינת הווריורס היא טרייד עם הבולס – בחירה 4 ות'ד יאנג/סטורנסקי (עדיפות ליאנג לדעתי) על בחירה 2, ולקחת את אבדיה בבחירה 4.

    1. דווקא לדעתי דווין ואסל הכי מתאים להם לטעמי, משחק מאד בוגר.
      אבל טרייד תמורת ווטרן מוכח זה הכיוון שהם צריכים ללכת עליו

  4. מעולה, ג'ון. תודה.
    .
    הדלקת אותי, עם הטרי הזה. שחקנים שיש להם כישרון ופתאום גם מצליחים נתונים פיזיים, הם לא פעם המתכון המוצלח ביותר לגניבת דראפט. על פניו, מדובר על שחקן עם 2 מהתכונות החשובות ביותר ברשימה של הסאנס כיום –
    אופי וקליעה מ- 3.

  5. גון המון תודה ממש מרתק.
    הדראפט הזה מעניין אותי כי אני מרגיש שיש בו המון עומק, הבלאגן במכללות ובכלל לא אפשר לנו עד הסוף להתרשם ממנו, יש הרבה שחקנים שלדעתי מעניינים מאד שלא נכנסו אצלך בכלל לסבוב הראשון.
    קבוצה שמחפשת רכז כמו פיניקס יש לה מבחר לא קטן של רכזים טובים, אני לא שותף להייפ על טירל טרי. אני מאד אוהב גארדים אחרים כמו מקסי, קירה לואיס וגם תאו מלדון הצרפתי שלדעתי יהיה יותר טוב מקיליין הייז.
    גיילן סמיט לפליקנס לצד זאיון יכול להיות מעניין אני לא בטוח שהוא כל כך מילחלס טרנר לעניים הוא אחלה שחקן יכול להיות בקלות סטרטר מדיי וואן.
    שחקנים שלדעתי מעניינים ולא נכנסו אצלך, דבון דוטסון שיכול להיות הפתעה אמיתית, גרנט רילר שמאחרי הלוטרי הוא מאסט, שחקן שישי קלאסי סקורר גם בנבא, דניאל אוטרו ממינסוטה שהוא אחלה גבוהה, מלאכי פלין ,סקיילר מייז. אלה רק עולים מהראש

    אני חושב שבדראפט הזה טרייד דאון עבור כמה בחירות הוא אופציה טובה להרבה קבוצות,
    בוסטון למשל עם 3 בחירות אמצע סוף סבוב ראשון יכולה בקלות להתחזק משמעותית.

    לגבי הקינגס לא משוכנע בכלל שניסמית הוא השחקן שהייתי לוקח, בעיקר עם באדי הילד נשאר,
    אני מאד סומך על החברה החדשים שמהמקום ה12 יביאו מישהו נהדר, מדניר הוא מומחה דראפט של יוסטון וגם דומארס בצוות והוא בחר בעבר לרוב טוב.
    יש דיבור בקינגס שהם מנסים למכור את ביליצה והולמס עבור בחירות סוף סבוב ראשון.

    1. הסרבי הארוך שמשחק באולמיפיאקוס ב נראה לי כמו באסט מהדהד
      אם בול בול נבחר באמצע סבוב שני הוא צריך לא להיבחר…. בטח שלא בסיבוב ראשון.

      1. מי שיקנה את הולמס נאמר בעדינות: צריך לשבור לו את הידיים והרגליים.
        בול בול נבחר כל כך נמוך בשל פציעות לדעתי – כמו הסיפור עם מייקל פורטר ג'וניור.

        1. מסכים עם יונתן ואיתך לגבי פוקושבסקי. נראה הרבה יותר בנדר/ברניאני מפורזינגיס. והאמת שהתקפית לפחות, גם ברניאני נראה גדול עליו.

  6. מצויין. אני רק חושב שאבדיה יישאר פנוי עד שאטלנטה תבחר בו. הוא נמצא כאן כבר כמה שבועות. ישראלים שיודעים אמרו לי זאת בבית קפה ישראלי בדנוודי (פרבר באטלנטה). אני בטוח שהקבוצות מדברות ביניהן ולמנכ"לים די ידוע סדר הבחירות.

  7. תודה יונתן. יופי של ניתוח מעמיק. אגב בגזרה הישראלית מעבר לאבדיה כמובן ים מדר מתקדם לאיטו בתחזיות השונות לאזור אמצע סיבוב שני ואולי מעל. יעמוד בפני החלטה לקראת האם להשאיר את שמו או להסיר.

      1. לדעתי יכול למצוא את עצמו נבחר באזור אמצע סיבוב שני, סוג של הימור מסוים שבעיניי בהחלט שווה לקחת. היו דיבורים מכיוון ניו אורלינס וברוקלין עליו. הוא לדעתי עדיין בהתלבטות האם לגשת השנה או להסיר את שמו מהלוח, מניח שיחכה עם זה עד הרגע האחרון שיוכל.
        כמו אבדיה נהנה מהיתרון של כושר משחק יחסית טוב, קפץ בתחזיות קדימה בתקופה האחרונה בעיקר. בעיניי היתרונות שלו בניהול משחק ,הההגנה שלו ויחסית למימדיו הוא אתלטי מאוד. החסרונות שלו כמובן בקליעה משלוש, צריך להתחזק פיזית וטעון שיפור לעתים בקבלת ההחלטות.

  8. תודה על הניתוח יונתן. ויש לך שם ממש יפה.
    1. עכשיו השמועה אומרת שהווריירס לא ייחפשו סנטר בדראפט אלא יעדיפו להביא מישהו שכבר משחק בNBA (צירפתי לינק). אם להאמין לזה אז הם לא יילכו עם ויצמן.
    2. לדעתי בדראפט הזה תהיה העדפה לשחקנים שראו יותר משחקים שלהם, ועדיף ברמות גבוהות. זה אומר שטופין ירוויח מזה, בטח שגם אבדיה ולאמלו בול. דווקא ויצמן עלול להיבחר קצת יותר נמוך כי לא ראו הרבה ממנו…
    https://www.cbssports.com/nba/news/2020-nba-draft-golden-state-warriors-not-likely-to-use-no-2-overall-pick-on-a-center-per-report/

      1. הוא לא יירד נמוך מידי. אבל לדעתי הוא ייבחר 3-5 ולא 1-2. האמת שיש לי תחושה ש1-3 זה לאמלו, אדוארס ואבדיה…. אבל לך תדע מה כל קבוצה מתכננת.

  9. יונתן, כרגיל אני נהנה מאוד לקרוא. השעות שאתה משקיע בלצפות בפרוספקטים ניכרות בניתוח המעמיק והמקצועי (ומעבר לזה, צריך כמובן גם להבין מה רואים).
    .
    דבר אחד שאולי שווה לשקול להבהיר כבר בהתחלה: האם מדובר כאן על ביג בורד או על מוק דראפט (או אולי על שילוב של השניים)? למי שלא מצוי בהבדלים בין השניים, הראשון מבטא את ההעדפות האישיות של הכותב (עם או בלי התחשבות במה שהקבוצות צריכות), בעוד שהשני מנסה לנחש מה הקבוצות יעשו בפועל. בעיני (נדמה לי שתסכים איתי), ביג בורד הרבה יותר מעניין, גם כי הוא מאפשר להביע דעה אישית על פרוספקטים לעומת איזה ניסיון לנחש מה הקונצנזוס וגם כי בלתי אפשרי לנחש מה קורה במשרדים של קבוצות (שיש להן גם אינטרס מובנה לפזר מסכי עשן), וזה עוד בהנחה שכמעט בטוח שתתבדה שהסדר של הבחירות הוא מה שהוא עכשיו ולא יהיו טריידים על בחירות. העניין עם ביג בורדים זה שגם אם הם טועים (כלומר, לא מנחשים את סדר הבחירות בפועל) זה לא באמת חשוב. כי מה שמעניין (ונוכל לראות רק בעוד שנה פלוס) זה עד כמה ההערכות על הפוטנציאל של השחקנים מתגשמות. בהתאם, הייתי אפילו אומר שהכי מעניין בעיניי להתעלם כאן לגמרי מהדירוג של הקבוצות הבוחרות (שכאמור ממילא צפוי להשתנות) ופשוט להתרכז בכישרון. אם רוצים, אפשר להוסיף אז דירוג נפרד עם ניחוש לגבי סדר הבחירה.
    .
    לאור זה, אפשר לשאול למשל מה המשמעות של זה ששמת כאן את וויסמן שני. אם זה בגלל שאתה מאמין שהוא הפרוספקט השני הכי מוכשר בדראפט לטווח הארוך, זה נשמע בהחלט סביר. אבל אם זה ניסיון לחזות מה גולדן סטייט באמת יעשו, אז לדעתי הסיכוי שהם יילכו על ווייסמן בבחירה השנייה הוא לא גדול במיוחד. הוא פשוט לא מתאים לטיים-ליין שלהם לאור מה שידוע לנו על הזמן שלוקח לסנטרים קלאסיים להתפתח ולהפוך לשחקנים מועילים בקבוצות מנצחות (בעיקר מבחינת הבנה הגנתית). לדעתי הווריורס צריכים ללכת בכל הכח על טרייד של הבחירה תמורת בחירה נמוכה יותר ושחקנים מועילים עכשיו (או אפילו רק שחקנים מועילים). והסנטר שהם צריכים להביא הוא מישהו מוכח עם ניסיון (מישהו כמו בוגוט בעבר או גאסול).
    .
    לגבי פרוספקטים ספציפיים, אני עדיין מאמין ביכולת של קול אנתוני להפוך לשחקן בליגה ולייצר ערך לקבוצה שתבחר בו (בטח עם הוא נבחר מחוץ ללוטרי). גם אר ג'יי המפטון אם ייבחר מחוץ ללוטרי הוא בהחלט פוטנציאל להפתעה חיובית.
    .
    לגבי מלו, יש לו הרבה דברים שאני מאמין בהם. אבל יצא השבוע סרטון עם הזריקה שלו. וכמה שהיא מכוערת וקלה לחסימה… פשוט קשה להאמין שהוא גדל לאבא שמבין כדורסל ועבר דרך כמה מאמנים וזה הכי טוב שהם הצליחו להגיע אליו.

    1. זה מוק דראפט עם מעט ווישפול ת'נקינג.
      טרי ב-10 כנראה לא יקרה אך אני מרגיש שיש סיכוי שהמציאות תתיישר לשם כשיראו מה שני רואה.
      ראיתי שפרסמו כל מיני שמועות שהגיעו לקווין אוקונור ולהופס הייפ. צריך להיזהר רצח מזה. סוכנים ומנהלים צעירים עוסקים בדיסאינפורמציה מכוונת בשלב הזה. התייחסתי לכך בתחילת המאמר. שוכחים שאנדרו וויגינס עדיין בקבוצה ואם הוא לא יראה מצויין אין סיכוי להפליפ אותו בטרייד (או שיגלו שליד כל החבורה הוא אחלה). כך שקשה לי להאמין שיחפשו ווינג בדראפט שאין בו אף אחד משכמו ומעלה בעמדה הזו. אני גם לא אתפלא אם הם יעשו טרייד דאון ויקחו את אוקנגוו ויקבלו עוד נכס עבור הבחירה הגבוה יותר. כל האופציות פתוחות.
      .
      לגבי דעתי האישית זה בעייתי כי אני איש של סגנון משחק כך שיכול להיות ששחקן א' טוב משחקן ב' אבל שחקן ב' מתאים יותר האפקט שלו על המגרש יהיה חיובי יותר. אני למשל ממש אוהב את וויסמן. הוא שחקן מאוד מיוחד שהולך להפתיע רבים. הוא לא רק רים ראנר ארוך אלא שחקן מגוון עם קורדנציה מופלאה. מהבחינה הזאת שארלוט יותר מתאימה לו מהווריורס שם יקבל תפקיד מוגבל. אני פחות אוהב את אדוורדס אבל מבין לגמרי את ההתלהבות ממנו. אני לא אהבתי את קולין סקסטון למשל כי חשבתי שהוא לא משחק כדורסל מנצח. גם אם יקלע 20 נקודות למשחק עד סוף הקריירה אעדיף את שיי גילג'יס אלכסנדר.
      בקיצור אם בשמות עסקינן:
      רכזים: למלו בול, טיירל טרי, הליברטון, לואיס, המפטון, הייס, מלדון, קול אנטוני, קסיוס ווינסטון, מאלקי פלין

      שוטינג גארדס או ווינגים: אבדיה, ניסמית', אדוורדס, ווסיל, אוקורו, ג'וש גרין, מקסי, סטנלי

      גבוהים: וויסמן, אוקנגוו, טופין, טילמן, סמית', פול ריד (יהיה גנבה בסיבוב השני), אוטורו, קארי ג'וניור ואצ'יווה,

  10. טור מעולה יונתן ומושקע.
    אני גם מסכים עם ערן תן לנו הימורים פרועים שלך מי יהיו הכוכבים לדעתך, זה הכי מעניין. פחות מעניין ניתוח פוליטקלי קורקט😉.
    אני חוץ מאבדיה לא ראיתי אף אחד שם, אם יהיה לי זמן אשתדל לראות קצת היילייטס ולגבש מסקנות להימורים בעתיד, יש עוד זמן.

    1. יש דראפטים ששחקנים מיד קופצים החוצה ונראים כמו כוכבים לא משנה איפה תשים אותם. אני לא רואה אפילו שחקן אחד כזה בכול הדראפט. כמעט כולם בעלי מגרעות ברורות וכמעט כולם מצריכים סיטואציה מדוייקת שתטיס אותם קדימה. לשרלוט למשל אין כוכב ברור. שחקן שיגיע לשם בבחירה שלישית יקבל את המושכות מהמאמן להשתלט על הקבוצה. בין עם זה אדוורדס, בול, וויסמן או אפילו אבדיה. יהיו שם 20 זריקות בערב. בווריורס אף אחד לא ייראה כמו כוכב לא משנה מה. זו קבוצה מבוססת בה כל התפקידים תפוסים. במינסוטה עדיין יש מקום לצד קאט וראסל להתפוצץ. לשחקן כנף טוב יהיה את ההזדמנות להפוך לכוכב שלישי בדיוק כמו שהגיע לשם מאליק ביזלי בסוף העונה ודפק משחקים של 20 נקודות אחד אחרי השני כשבקושי קיבל דקות בדנבר כשהאריס חזר.
      .
      אם אהבת את טריי יאנג מבחינת סגנון תהנה מטיירל טרי. אוקנגוו הולך להיות פייטר רציני. מבינת אול סטארים אני ממש אוהב את הסיכויים של ארון ניסמית' כסוג של מידלטון או טופין כגבוה מודרני וקפיצי. אבל שוב אסייג. השחקנים האלו התאמנו בסתר ולא שיחקו כדורסל מסודר מפברואר-מרץ. עד הדראפט זה יהיה 8-9 חודשים (אבדיה עוד שיחק בקיץ במכבי). אם אוקורו סידר את הזריקה, אני מסתכל עליו אחרת. אם אבדיה עבד על האחד על אחד שלו ויכול להוריד כדור לרצפה מול ווינגים אני מסתכל עליו אחרת.

  11. זה הדראפט הראשון שאני עוקב צמוד כבר תקופה. לא מאמין שהלוחמים יבחרו בוויסמן, הוא חתול בשק, יכול להיות ציטה אבל יש מצב גם למיצי קטנטנה. אני די משוכנע שהם בוחרים בדני, או עושים טרייד על הבחירה אם יקבלו הצעה טובה

    1. קראתי על ג'יימס ויזצסמן – התחזיות הן שהוא יהיה שחקן טוב אבל לא כוכב. נחשב להימור בטוח. הבעיה היא שראו ממנו יחסית מעט ברמות ההגבוהות יותר.
      הבנתי שגם מינסוטה מעוניינים באבדיה. אולי יהיה כאן הישג ישראלי חסר תקדים. כל מה שהוא ייצטרך זה לא לאכזב. ולברוח ממינסוטה אם הם באמת בוחרים בו. אני לא אעמוד בעשור של "משחק שיא לאבדיה, קלע ימבה של נקודות, רובן ברבע הרביעי שבו כבר היה ברור לכולם שקבוצתו לא תחזור מההפרש הדו ספרתי". הספיק לי מזה עם כספי, תודה רבה.

      1. הוא שיחק 3 משחקים אחרי התיכון אף אחד לא יודע עליו כלום. הוא התאמן לבד מינואר כמו מיצ'ל רובינסון בזמנו. ממה שאני רואה הוא נראה פנטסטי. פלואידי יודע להוריד כדור לקרקע ואתלטי בטירוף. אין אף שחקן רציני בליגה במידות שלו למעט גובר, וויטסייד (נמוך ממנו) או מו במבה. הוא גיים צ'יינג'ר במיוחד בהגנה אבל גם בהתקפה. אני כן מפחד מגבוהים ארוכי רגליים. אנחנו רואים בשנים האחרונות שהם סיכון לפציעה (אייזיק, דוראנט)

        1. אין לו את המידות של גובר לרוחב. הוא יותר כמו יאניס בעוד יותר גבוה. אומרים גם שהוא אישית היה רוצה להיות יאניס אבל כנראה שאין שם מספיק.
          האופטימיות לגביו היא שבגלל שהוא ארוך, אתלטי ויכול לזרוק מכל טווח אז יימצאו לו שימוש. אף אחד לא יכול להגיד אבל באיזו רמה.
          מסכים לגבי סיכון הפציעות.

  12. תודה רבה ג׳ון!
    אתה חושב שטייריס מקסי באמת מתאים לבוסטון? ממה שרשמת הוא נשמע כמו תאום של רומיאו לנגפורד כמעט (גם מבחינת נתונים פיזיים).
    אם אני באמת מחפש לבוסטון רכז מחליף באזור הבחירה הזו אולי שווה לקחת את קול אנטוני למרות שהוא לא יכול לשחק בעמדה אחרת. מה אתה אומר? (אישית אני מעדיף את מלדון או האמפטון אבל נניח שצריך לבחור אחד מהשניים)

    1. מקסי מתאים כי בגלל יכולות הקומבו גארד ובלל שיש לו אפ סייד הגנתי שלא דיברתי עליו מספיק. זה עניין חשוב כאשר ווקר מתבגר וגם ככה היה מגן בינוני. אני אישית מעדיף את מלדון עליו, אך לדעתי הליגה מעריכה אותו הרבה פחות כך שאולי הסלטיקס יראו אם הוא מתפנה לבחירה 26. אופציה אחרת היא שהסלטיקס תעשה טרייד על שלושת הבחירות 14,26 ו-30 תמורת בחירה 9-10 כדי לראות אם יש פוינט גארד טוב יותר שנשאר פנוי. השמועות אומרות אגב (ויעצתי לא להאמין להם אבל נו…) שהסלטיקס חמים על לואיס או טרי ואותו כנ"ל פילי ב-21

      1. הבנתי, אני רואה מעל מקסי גם כמה סימני אזהרה בולטים אבל בתכלס יש הרבה רכזים טובים בדראפט ואם ניקח אחד מהם זה יהיה מצוין. גם מבחינת העתיד וגם עכשיו כך שיהיה לנו לפחות יוצר אחד בחמישיה השנייה

        1. אני חושב שמקסי הוא כוכב, הוא קלע המון סלי קלאץ השנה ומשחק פשוט מלהיב, שחקן יוצר ומגן ויש לו גם התלהבות וגם קרפטינס.
          אם היה טורניר מכללות הוא היה מככב לדעתי.
          הסיבה שהאחוזים שלו משלוש כל כך נמוכים זה שקליפרי נתן לו להשתולל
          לדעתי ברגע האמת מקסי הוא טופ 10.

          1. אז אתה אומר שהוא סליפר ושאם הוא בכלל מגיע לבחירה 14 לחטוף אותו?
            מה השוני הגדול בינו לבין קול אנטוני מלבד הגוף?

            1. אני מתבסס על בעיקר צפיה בוידיואים והרבה פחות על סטטיסטיקות ואנליטיקס.
              במבחן העין הם שחקנים שונים, מקסי יותר חזק וקרפטי וההגנה שלו יותר טובה
              אנטוני יותר סקורר, לי הוא נראה טיפה רך ולא יעיל קצת סקורר של קבוצות קטנות, מה שמשותף לשניהם זה תשוקה מאד גדולה למשחק.
              וגם הסטיאוציה מקסי שחק בקנטקי , קבוצה יותר טובה עם שני גארדים טובים לצידו.
              אנטוני היהה הגו טו גו בנורט קרולינה שכמו שגון אמר פחות הצליחה.
              לגבי מקסי אני די סגור שהוא אנדרייטד לגבי אנטוני אני לא יודע הוא מעניין מאד לא בטוח לגביו.

  13. אני רואה בדני אבדיה הרבה דימיון לגורדון היוורוד (בתקווה שיגיע לרמה הזאת בשלב בקריירה), מקווה שימצא ארגון ברמה ולא יגיע לקליבלנד/שארלוט/סקרמנטו בטעות. לא מבין את הקשר לא לבייליצה ולא לגרין, ולמקם שחקן באמצע לא נותן הרבה מבחינת כיוון.

    1. אתה סומך על הקליעה של דני? היוורד היה כלי נשק חשוב ביוטה קודם כל בגלל הקליעה. זה פתח את כל השאר. אני מאוד מקווה שבעיות הקליעה שלו ייפתרו אחרת יתקשה לשחק כווינג אמיתי

      1. הקליעה שלו לא נוראית בעיניי… יש לו מכניקה שנראית בעין הלא מקצועית שלי די טובה, ואם יגיע לקבוצה עם מאמן קליעה רציני הוא יוכל להפוך לשחק של 38% מהשלוש, שזה מה שהיוורוד היה בערך. אחד מהחלומות שלי היה שיגיע לספרס בשביל צ'יפ אנגלנד, אבל אני די סומך עליו שהוא מסוגל. אם הוא משלים את האספקטים האלה במשחק שלו, הוא יכול להיות היוורוד שזה מעולה.

  14. תודה על ההשקעה ג׳ון , כיף לקרוא כמו תמיד.
    מדברים הרבה על טריידים על הבחירות הראשונות. במחזור כזה בלי פרנצייז פלייר פוטנציאלי המוטיבציה של הקבוצות שמחזיקות בבחירות הגבוהות ברורה. אבל למה לקבוצות שמחזיקות בבחירה 8-14 לוותר על נכס נוסף כדי לקפוץ למעלה ?

  15. מצויין ג'ון.
    בהנחה שאדוארס הוא קונצנזוס בבחירה ה-1(כרגע) והווריורס לא עושים טרייד-דאון, אני בהחלט רואה אותם לוקחים את וויסמן. הם די מסודרים בכל העמדות למעט הסנטר (כן, וויגינס לצד שחקנים בכירים ממנו עם השאגות של גרין יתחיל להפוך לשחקן).
    לוויסמן יש שילוב נדיר של סט יכולות עם גודל אולטימטיבי לתקופה. הווריורס לטעמי הם מערכת בריאה שכל שחקן שיקחו יראה טוב (וכל שחקן צריך לקוות בדראפט הזה ליפול אצלם – כי אין כוכב ברור שחייב קבוצה מהרגע הראשון). הם לא צריכים הרבה ממנו בשנים הראשונות. רק ליצבור קילומטרז' לצד גרין בהגנה הולהינות מהפירות לצד קארי ותומפסון בהתקפה.
    סופר מסקרנן אותי לראות למה הם יכולים להפוך אותו (ואת הקבוצה איתו – כי גרין גם יכול "לשבור" נפשות עדינות).

  16. כל הכבוד יונתן. פרוייקט מרשים ביותר.
    נותר לכולנו לראות עד כמה דייקת בניחושים…
    אני אוהב הרבה כשרונות שכאן ברשימה…כמו טופין, סמית', ביי ואחרים…
    על פניו נדמה שיש דראפט איכותי. לפחות ההרגשה הכוללת היא שהצעירים האלה באים עם ראש טוב לליגה של הגדולים.
    המיצוב המנטאלי של הצעירים היום, יכולים למנף ולשנות את הכדורסל של מועדונים רבים, אם יבואו לביטוי כפי שצריך.

    תודה וכל הכבוד על הפרוייקט.
    אדיר.

  17. אני חושב שאחד השחקנים הכי אנדרייטד זה דבון דוטסון מקנזס,
    נכון הוא בגודל של קמבה וקצת גדול מכריס פול(קטן) אבל יש לו מהירות והגנה שאין לאחרים והוא גם מאד חזקולא עושה הרבה טעויות.
    נכון כעושה משחק הוא ממוצע והקליעה שלו מתחת לממוצעת אבל ברגע שיש לו כזו הגנה וכזו מהירות אין שום סיבה שלא יהיה לפחות מחליף מצוין.
    אני מאד מקווה שמונטה מקניר מהקינגס ידוג אותו כמחליף לפוקס , אני יודע שהרפטורס שוקלים אותו בבחירה שלהם.

  18. דרפט די חלש בעקרון אבל אפשר לדוג בו הרבה רול פליירס.
    השחקנים המעניינים לפי דעתי פטריק ויליאמס, מקסי, ג'וש גרין, אבדיה
    אדורדס בבחירה הראשונה בלי ספק, כשרון טהור נטו מטורף, השאלה מה מצב האישיות שלפי הדיבורים לא משהו.
    2 הבוחרות הראשונות צריכות טרייד
    לגבי הפליקנס מקווה שנשיג אחד מ פטריק ויליאמס / סדיק ביי /נסמית

כתיבת תגובה

סגירת תפריט