דירוג שחקני ה-NFL לשנת 2019: עשרת הקורנרבאקים הטובים בליגה

דירוג שחקני ה-NFL לשנת 2019: עשרת הקורנרבאקים הטובים בליגה

ככל שעבר הזמן והליגה הבינה שהתקפות מלהיבות יותר מושכות קהל רב יותר, הליגה הקשיחה את חוקי המגע לאורך המגרש ועמדת הקורנר הפכה לאחת העמדות הקשות ביותר בפוטבול. יחד עם זאת, התפתחות משחק המסירה ומכאן של הקווטרבקים ובעיקר של הרסיברים, הפכה את עמדת הקורנר לאחת החשובות במשחק כולו – אם לא עמדת ההגנה מספר אחת. לפעמים, כל מה שצריך כדי להפוך הגנה לבלתי עבירה הם שלושה קורנרים מצויינים.
נזכיר את עיקרי הפרטים:

  • בתהליך השתתפו שלושה מדרגים: כותב הפוסטים, יאן מלניקוב; חבר צוות "הופס פוטבול", שחר דלאל; ותורם אורח, איתו אבידן. צפו לראות שלוש השקפות שונות לחלוטין באות לידי ביטוי במהלך פרסום הדירוגים.
  • כל אחד דירג את 15 המצטיינים שלו לעונת 2019 בכל עמדה, והדירוג שיפורסם הוא תוצאה של שקלול בין כל השלושה. מעל 20 שחקנים קיבלו דירוג כמעט בכל עמדה. אנחנו נתמקד אמנם בטופ 10, אבל כמובן נזכיר את כולם – כולל פירוט מלא של הדירוגים של כולם בכל פוסט.
  • על מנת לקבוע עמדות "שנויות במחלקות", נבדקו תרשימי העומק של קבוצות הליגה. משמע, שחקן שמופיע כליינבאקר חיצוני בקבוצה שמשחקת במערך בסיס 3-4 נרשם לצורך הדירוג כמגן קצה (לדוגמה: וון מילר, טי. ג'יי וואט, קאליל מאק). שחקנים בעמדת הדיפנסיב אנד נרשמו כמגני קצה אם המערך הבסיסי הוא 4-3 (לדוגמה: קלאייס קמפבל, קמרון ג'ורדן), וכשחקני קו פנימי אם המערך הבסיסי הוא 3-4 (לדוגמה: ג'יי. ג'יי וואט, אהרון דונלד).
  • נאמר זאת כעת בפירוש: הדירוג מתייחס לעונת 2019 בלבד. מכאן, כמובן, שחקנים שפרשו לאחר עונת 2019 עדיין יופיעו בדירוג, ושחקנים שחזרו מפרישה אחריה לא יופיעו.

ראויים לציון:
מקום 23: קסבייר רודס (מינסוטה, כיום אינדיאנפוליס)
מקום 22: כריס האריס ג'וניור (דנבר, כיום ל.א צ'ארג'רס)
מקום 21: דנזל וורד (קליבלנד)
מקום 20: טראמון וויליאמס (גרין ביי, כיום ללא קבוצה)
מקום 18: פטריק פיטרסון (אריזונה) ובראיין פול (ניו יורק ג'טס)
מקום 17: סטיבן נלסון (פיטסבורג)
מקום 16: איי. ג'יי בויה (ג'קסונוויל, כיום דנבר)
מקום 14: קייל פולר (שיקאגו) ואדורי ג'קסון (טנסי)
מקום 13: דריוס סליי (דטרויט, כיום פילדלפיה)
מקום 12: ביירון ג'ונס (דאלאס, כיום מיאמי)
מקום 11: קווינטון דנבאר (וושינגטון, כיום סיאטל)

חולק את מקום 9: ג'יילן ראמזי, ל.א ראמס
הטרייד של הראמס עבור ראמזי באמצע עונת 2019 לא הביא את האפקט הרצוי, לא לשחקן ולא להגנה החדשה אליה הצטרף. אך למרות הכל, ראמזי הוא אחד מהשחקנים היותר מוכשרים בליגה בעמדת הקורנר, ואין ספק שעונה שלמה במסגרת ההגנתית של הראמס, שתאפשר לו לשחק לעוצמות שלו, תעשה לו רק טוב ומכאן גם לקבוצה שלו.

חולק את מקום 9: שאקיל גריפין, סיאטל
לאחר פתיחה קשה לקריירה שלו, גריפין המשיך להשתפר מאז שנבחר בסיבוב השלישי בדראפט 2017 וכעת הפך לקורנר ברמה הגבוהה ביותר. עוד תוצר ממפעל הדיפנסיב באקים של פיט קארול, גריפין הוא אתלט נפלא, גבוה וארוך לעמדה, ואלה האיכויות העיקריות אותן הוא מנצל בחוכמה כדי להפוך לפליימייקר מהשורה הראשונה. גריפין הוא אחת מנקודות האור ביחידה הגנתית חלשה בסיאטל, אם כי הציוות שלו עם קווינטון דנבאר נותן סיבות לאופטימיות לפחות מהזווית הזו.

מקום 8: מארלון האמפרי, בולטימור
האמפרי שיחק שנתיים בלבד במכללת אלבמה, והן הספיקו לו על מנת להיבחר בסיבוב הראשון של דראפט 2017 על ידי הבולטימור רייבנס. תחילת הקריירה המבטיחה שלו הייתה סימן לבאות, ושינוי המספר מ-29 ל-44 עבר מצויין עבורו, כאשר עונת 2019 הנפלאה שלו זיכתה אותו בהופעת אול-פרו ראשונה בקריירה. האמפרי הצליח להתבלט בעונה שעברה גם בהגנה עמוסה בכישרון, כולל הקורנר בצידו ההופכי – שיופיע בהמשך הדירוג.

מקום 7: מארשון לאטימור, ניו אורלינס
לאטימור הגיע לליגה בסערה עם אחת מעונות הרוקי הטובות של העשור האחרון, ונשאר בסביבת צמרת הקורנרים בליגה מאז. גם אם לא תמיד עמד בסטנדרטים הגבוהים שהציב בעונת הרוקי שלו, שחקן אוהיו סטייט לשעבר תמיד היה חלק ממועדון העילית של מגני הפינה ב-NFL, והיה אחד משחקני המפתח של ניו אורלינס גם ברגעיו הפחות טובים.

מקום 6: ג'איר אלכסנדר, גרין ביי
ג'איר אלכסנדר הוא שחקן עם גישה ויומרה של כוכב, ובעונתו השנייה בליגה הוא היה בדיוק כזה. השחקן, שהגיע ל-NFL מלואיוויל יחד עם כוכב אחר בעמדה אחרת לגמרי, היווה סוף סוף ניסיון מוצלח של בראיין גוטנקאסט בבחירת קורנרבק מצויין בתחילת הדראפט. הוא פתח ליד הניסיונות הפחות מוצלחים שלו בשנת 2019, והראה בדיוק את ההבדל בין פוטנציאל לא ממומש לשחקן שנמצא בדרך הבטוחה לצמרת מגני הפינה של הליגה.

מקום 5: טרה'דאביוס ווייט, בפאלו
מבין חברי מחזור הקורנרים המצויין של 2017, דווקא שחקן בפאלו שנבחר לקראת סוף הסיבוב הראשון מדורג הכי גבוה. אולי זה אפילו בצדק – יש שיגידו שווייט היה השחקן הטוב ביותר בקבוצת הגנה סולידית וחזקה, שבלי יותר מדי כוכבים גדולים עזרה לג'וש אלן להוביל את הבילס להופעת פלייאוף – והפעם אחת מכובדת, ולא מהדלת האחורית בעזרת קבוצה אחרת לגמרי.

מקום 4: קייסי הייוורד, ל.א צ'ארג'רס
כמו רבים משחקני ההגנה של הצ'ארג'רס, הייוורד נעלם מעט מהרדאר של חובבי הליגה בעונה האחרונה – שנגמרה מוקדם ורע עבור הקבוצה שהגיעה לפלייאוף רק בשנה שלפני כן. אבל, כמו לא מעטים משחקני ההגנה של הצ'ארג'רס, הקורנר בן ה-30 שהגיע מגרין ביי נתן עונה אישית מצויינת וביצע את משימותיו בצורה כמעט חסרת דופי. עם החזרה הצפויה של דרווין ג'יימס וההצטרפות של כריס האריס, יש מה לראות בהגנה אצל נציגת ה-AFC של לוס אנג'לס.

מקום 3: מרכוס פיטרס, בולטימור
אחרי שהראה הרבה הבטחה בתחילת הקריירה שלו, ולאחר מכן הועבר לראמס והידרדר משמעותית, פיטרס מצא את עצמו מחדש בהגנה הנפלאה של הבולטימור רייבנס. הוא שוב זכה באפשרות לשחק את העמדה באגריסביות האופיינית לו. זה נגמר בפחות כשלים מביכים, ויותר חטיפות ומהלכים גדולים, כפי שהרגיל אותנו מרכוס פיטרס בשנותיו המוקדמות בליגה.

מקום 2: ריצ'רד שרמן, סן פרנסיסקו
שרמן הוא אחד מסיפורי הקאמבק הגדולים של השנים האחרונות, עם מנת צד של נקמה בקבוצה שכבר לא האמינה בו. כשחתם בסן פרנסיסקו, שרמן בחר בחוזה שהבטיח לו מעט מאוד, אלא אם יצליח להתקרב לרמה בה שיחק לפני שנפצע ולפני שהיה בצד הלא נכון של גיל 30. שרמן עמד בתנאים שהציב לעצמו, ובענק – עונת 2019 הייתה עונת החזרה שלו לעילית שבעילית, והבטיחה שכשריצ'רד שרמן אכן יעזוב את המשחק, הוא יגיע כעבור זמן מה לעיר קטנה באוהיו.

מקום 1: סטפון גילמור, ניו אינגלנד
המהפך שעשה גילמור מאז שחתם לפני שלוש שנים בפטריוטס הוא די מדהים, אבל בהתחשב במאמן שקיבל אותו בזרועות פתוחות, הוא לא בהכרח מפתיע. תחת בליצ'ק, העוצמות של גילמור החלו לבוא לידי ביטוי, ושאר יכולות המשחק שלו נפתחו לרווחה. כך נוצר הקורנרבק הטוב בליגה לדעת רבים, ושחקן מפתח בהצלחה המסחררת של הפטריוטס במחצית השנייה של העשור האחרון.

תודה רבה לכם על הקריאה! הדירוג הבא (והאחרון) יתמקד בקווטרבקים.
פירוט הדירוגים המלא:

גם כן דורגו: כריס האריס ג'וניור (14 ע"י דלאל), קסבייר רודס (15 ע"י דלאל)

לפוסט הזה יש 11 תגובות

    1. יאן מלניקוב

      2 יול 2020 21:30:17

      חוק מל בלאנט אומר שאסור לגעת ברסיבר מעבר לחמישה יארד אחרי קו ההתנגשות.
      הוא לא נקרא על שמו בגלל האיכות הבלתי ניתנת לספק שלו, אלא בגלל שהיה מרביץ לרסיברים ללא הרף

    1. תומר

      2 יול 2020 15:52:22

      אם דרל גרין אז גם דרל רוויס. שחקן אדיר שקצת התבזבז בג'טס.

      ואם לציין עוד כמה מההיסטוריה הלא ממש רחוקה, יש כמובן צ'אמפ ביילי שהיה אחד השחקנים המהירים שיצא לי לראות, אקים טאליב שלדעתי עוד משחק וצ'ארלס טילמן שאחרי סיום הקריירה עבר לעבוד ב FBI, לא פחות

  5. שחר דלאל

    2 יול 2020 15:31:54

    לפני יתר התגובות אקדים ואומר:
    קיללתי את גרין ביי בשניה אחרי שבחרו את אלכסנדר כמו שלא קיללתי אף פעם (זה התקרב שנה אחרי כשלקחו את סאבג'). שחקן אול-פרו לשנים קדימה, ואחד שלדעתי היה צריך לזכות בתואר רוקי העונה. עם זאת, אני חושב שהיתה נפילה מסוימת ביכולת שלו בשנה שעברה, באופן הפוך לנסיקה חזרה של הפאקרס.

  6. תומר

    2 יול 2020 15:45:44

    כמו תמיד, כיף לקרוא.
    כמו תמיד יש לי השגות פה ושם על הדירוגים וכמו תמיד אני מרגיש שאין צורך להעלות את ההשגות (כמעט, וויט מקום חמישי? סיריוסלי?) כי במילא הדירוג הוא כל כך כל כך סובייקטיבי וכולם צודקים. קל לראות את זה לפי ההבדלים בין הדירוגים שלכם.
    .
    לגבי העמדה עצמה, כסוג של פיגיבק על פריחת ה WR, גם הקורנרבקים מתחילים לצבור קצת סטארדאסט והאמת שכיף.
    .
    בכל אופן, תודה על אחלה פרויקט שמשמר קצת טעם של פוטבול. מתכווץ הלב שיש רק עוד דירוג אחד ודי. (מה עם מאמנים? מחזירי פאנט, פאנטרים? למה לחפף? 🙂 )

  8. eliah malchi

    3 יול 2020 01:27:54

    איפה ג'ו פאקינג היידן?
    5 חטיפות? הביא שנה מעולה מאוד ובגיל כזה מאוחר. הוא היה טופ 10 בליגה העונה.
    וסטיבן נלסון חוץ מחטיפות יש לו סטטיסטיקה יותר טובה משל גילמור *בהכל*.
    לא מבין איך מפספסים דבר כזה

    1. יאן מלניקוב

      3 יול 2020 16:11:33

      אני אישית לא אוהב לדרג על פי נתוני Box Score. השתמשתי בהם במהלך הדירוגים רק על מנת להדגים נתונים מעניינים לגבי השחקן או נקודה מסויימת. הנתונים האלה פשוט תלויים בהרבה יותר מדי דברים שהם לא איכות השחקן. ג'ו "פאקינג" היידן דוגמה מעולה, זה שיש לו 5 חטיפות לא עושה אותו קורנר טופ 15 ובטח שלא טופ 10 בליגה, אם כי אין ספק שהוא שחקן טוב

      עם זאת, אשמח לראות על איזו סטטיסטיקה אתה מדבר בנוגע לנלסון. גילמור הוביל את הליגה בחטיפות והדיפות, אז מה נשאר? תאקלים?

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט