דירוג שחקני ה-NFL של 2019: עשרת הרסיברים הטובים בליגה

דירוג שחקני ה-NFL של 2019: עשרת הרסיברים הטובים בליגה

מי לא חולם להיות רסיבר? לרוץ על המגרש, להביס קורנרים, לתפוס כדורים, לרקוד באנדזון. תפקידו של הרסיבר נהיה חשוב יותר ויותר עם השנים, וגם נהיה מגוון יותר עם התפתחות משחק המסירה והרצון של כל קבוצה למסור לכל מקום על המגרש. מערכי שלושה רסיברים שולטים היום בליגה, כשלמעשה ברוב מהלכי ההתקפה יש יותר רסיברים על המגרש מאשר כל עמדה אחרת – וכמובן, הטובים שבהם עוזרים לקווטרבק שלהם יותר מכל.
לפני שנצא לדרך, ניזכר בעיקר הפרטים הטכניים:

  • בתהליך השתתפו שלושה מדרגים: כותב הפוסטים, יאן מלניקוב; חבר צוות "הופס פוטבול", שחר דלאל; ותורם אורח, איתו אבידן. צפו לראות שלוש השקפות שונות לחלוטין באות לידי ביטוי במהלך פרסום הדירוגים.
  • כל אחד דירג את 15 המצטיינים שלו לעונת 2019 בכל עמדה, והדירוג שיפורסם הוא תוצאה של שקלול בין כל השלושה. מעל 20 שחקנים קיבלו דירוג כמעט בכל עמדה. אנחנו נתמקד אמנם בטופ 10, אבל כמובן נזכיר את כולם – כולל פירוט מלא של הדירוגים של כולם בכל פוסט.
  • על מנת לקבוע עמדות "שנויות במחלקות", נבדקו תרשימי העומק של קבוצות הליגה. משמע, שחקן שמופיע כליינבאקר חיצוני בקבוצה שמשחקת במערך בסיס 3-4 נרשם לצורך הדירוג כמגן קצה (לדוגמה: וון מילר, טי. ג'יי וואט, קאליל מאק). שחקנים בעמדת הדיפנסיב אנד נרשמו כמגני קצה אם המערך הבסיסי הוא 4-3 (לדוגמה: קלאייס קמפבל, קמרון ג'ורדן), וכשחקני קו פנימי אם המערך הבסיסי הוא 3-4 (לדוגמה: ג'יי. ג'יי וואט, אהרון דונלד).
  • נאמר זאת כעת בפירוש: הדירוג מתייחס לעונת 2019 בלבד. מכאן, כמובן, שחקנים שפרשו לאחר עונת 2019 עדיין יופיעו בדירוג, ושחקנים שחזרו מפרישה אחריה לא יופיעו.

ראויים לציון:
מקום 20: רוברט וודס (ל.א ראמס)
מקום 19: איי. ג'יי בראון (טנסי)
מקום 17: טרי מקלורין (וושינגטון) וג'ארביס לנדרי (קליבלנד)
מקום 16: קופר קאפ (ל.א ראמס)
מקום 15: טי. וואי הילטון (אינדיאנפוליס)
מקום 14: סטפון דיגס (מינסוטה, כיום בפאלו)
מקום 13: קני גולדיי (דטרויט)
מקום 12: קינאן אלן (ל.א צ'ארג'רס)
מקום 11: טיילר לוקט (סיאטל)

מקום 10: אלן רובינסון, שיקאגו
מבחינת רזומה הקווטרבקים שמסרו לו, אלן רובינסון מתחיל להיכנס לטריטוריית לארי פיצג'רלד ודיאנדרה הופקינס. אין ספק שלתפוס מסירות משחקנים לא מוערכים במיוחד כמו צ'ייס דניאל או מיץ' טרוביסקי לא צפוי לתרום לתפוקה שלך, ולכן כנראה שהיארדים שצבר לא מציגים את התמונה המלאה לגבי רובינסון, שהיה רסיבר מצוין פחות או יותר מאז שהגיע לליגה והמשיך את המגמה בשנת 2019.

מקום 9: קורטלנד סאטון, דנבר
בשקט בשקט, הרסיבר מ-SMU כיכב במייל היי בשנתו השנייה בליגה. סט היכולות שלו, במיוחד המידות ורדיוס התפיסה, אפשרו לו להיות מטרה נוחה למדי עבור קווטרבק צעיר המנסה לפתח את המשחק שלו. התקוות המחודשות של דנבר סביב לוק וההתקפה החדשה שלו הגיעו הרבה בזכות סאטון, שכעת צפוי לשתף פעולה עם ארסנל צעיר ורענן שינסה לעזור ללוק להוביל התקפה קטלנית בשנים הבאות.

מקום 8: אמארי קופר, דאלאס
קופר הפך השנה לרסיבר השני (אחרי חוליו ג'ונס) שחותם על חוזה המעניק לו משכורת ממוצעת של מעל 20 מיליון דולר ומעלה לשנה. ההגעה שלו באמצע עונת 2018 הוסיפה חיים להתקפה של דאלאס, ויחד עם 2019 מעולה של פרסקוט, הבחירה מספר 4 בדראפט 2015 זכה לזרוח באמת. עונה אישית מעולה של קופר לא הספיקה לו ולקאובויז כדי להגיע לפלייאוף, אבל כעת הוא נעול בדאלאס לשנים הבאות וימשיך להוביל את יחידת התופסים שלה.

מקום 7: כריס גודווין, טמפה ביי
מאז שהגיע ממכללת פן סטייט בסיבוב השלישי של 2017, כריס גודווין לא הפסיק להשתפר. בשנת 2019 ראינו את הגרסה הטובה ביותר של גודווין, שהפך לאחד השחקנים היעילים, העקביים והשלמים בליגה. כמות היארדים שצבר, 1333, מדגימה אולי יותר מכל את המעמד אליו הוא מגיע בצעדי ענק – רק חוליו ג'ונס ומייקל תומאס, שבקרוב תראו היכן הם מדורגים כאן, תפסו ליותר יארדים ממנו.

מקום 6: דבאנטה אדאמס, גרין ביי
מספר 17 של ראשי הגבינה היה אולי להפתעה הגדולה של מחזור הרסיברים הגדול של 2014. הוא נבחר בסיבוב השני בלבד, אבל כבר משנתו הראשונה בליגה היה אחד מהמטרות האהובות של אהרון רוג'רס. כבר למשך כמה שנים הוא היה למטרה המובילה שלו ולאחד התופסים הטובים בליגה, בייחוד בריצת מסלולים ולאחר התפיסה. 2019 לא הייתה שונה במיוחד באספקט הזה, כאשר אדאמס שוב מצא את עצמו משחק באליפות ה-NFC תוך שהוא תופס מספר לא מבוטל של כדורים קריטיים בדרך לשם.

מקום 5: מייק אוונס, טמפה ביי
מעטים הרסיברים ששולטים בגבהים כמו מייק אוונס. מעטים עוד יותר הרסיברים ששולטים במרכז המגרש כמוהו – המידות והידיים שלו הופכים אותו להכי קרוב לאוטומטי שיכול להיות. לא קשה לפספס אותו, כרסיבר מוביל בקבוצה חלשה עד בינונית עם יכולת מוגבלת לייצר היילייטס אמיתיים – אבל גם לא יהיה מגוחך לומר שהוא הרסיבר הטוב ביותר מאותו מחזור 2014 הגדול.

מקום 4: טייריק היל, קנזס סיטי
אין מחלוקת לגבי היכולת של טייריק היל על המגרש. מדובר באחד הנשקים הדינמיים והמסוכנים ביותר בליגה אם לא המסוכן שבהם. המהירות והזריזות שלו הן ברמה אחרת לחלוטין, כזו שהופכת אותו לאיום בט"ד בכל פעם שהוא נוגע בכדור. היכולת שלו לעקוב אחרי הכדור לעומק משלימה את הרזומה שלו כאיום שאין שני לו, בין אם הוא מקבל את הכדור מאחורי קו ההתנגשות או 40 יארד מעבר לו.

מקום 3: דיאנדרה הופקינס, יוסטון (כיום אריזונה)
הסיפור העיקרי סביב הופקינס בפגרה הנוכחית לא היה המקצועי, כאשר נשלח אל המדבר באחד הטריידים התמוהים בהיסטוריית הליגה. הפרופיל האתלטי שלו, במיוחד מבחינת המהירות, הוא לא המרשים מכולם ולא כזה שהיה עולה לדמיון כאחד ששייך לאחד הרסיברים הטובים בליגה. אולי אפילו זו הסיבה שהוא נפל לסיבוב השני בדראפט 2013. אבל בעונת 2019, כמו בכל עונה אחרת, הוא הראה שאין שחקן טוב ממנו בליגה בתפיסת הפוטבול. אין שחקן עם שילוב טוב יותר של רדיוס תפיסה, ידיים בטוחות ויכולת תפיסה מול מגן יריב. קיילר מארי, כמו שאר הקווטרבקים שמסרו להופקינס לפניו, צפוי להנות משחקן שתמיד פנוי – אפילו אם אינו פנוי.

מקום 2: חוליו ג'ונס, אטלנטה
הרסיבר היקר בהיסטוריה – מבחינת כסף ומבחינת נכסים – נתן עוד עונה של פוטבול נפלא באטלנטה, למרות שכבר חצה את גיל 30 ולמרות שלא היה באמת הרבה פוטבול להנות ממנו באטלנטה, כשאפילו מאט ראיין נתן עונת שפל יחסית לסטנדרטים שהציב בשנים האחרונות. אבל גם כשהכל סביבו קורס, חוליו נשאר חוליו – אתלט יחיד מסוגו, תופס בלתי רגיל בכל טווח, ובלתי ניתן לעצירה כשהוא תופס תאוצה לאחר התפיסה.

מקום 1: מייקל תומאס, ניו אורלינס
בעונה שעברה, תפס מייקל תומאס 149 כדורים – זה היה לא רק שיא כל הזמנים, זה גם היה מעל 80 אחוז מהכדורים שנזרקו לכיוונו על ידי דרו בריז. המספר הזה מצביע לא רק על היעילות והעקביות שלו, אלא גם על היכולת של בריז ושון פייטון לנצל את סט היכולות שלו עד תום. שחקן כמו תומאס, עם ראוטים מעולים, ידיים חסרות דופי ואפילו יכולת מפתיעה להוסיף יארדים לאחר התפיסה, יכול להוות את האבטיפוס לרסיבר העתיד של הליגה.

תודה רבה לכם על הקריאה! הדירוג הבא יתמקד בקורנרבאקים.
פירוט הדירוגים המלא:

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. ברוך רובין

    29 יונ 2020 14:17:51

    תודה חברה מצויין כרגיל אין לי מה להוסיף חוץ מזה שכריס גודווין חייב להיות יותר גבוה ברשימה, הפתיע אותי שהוא יצא מקום 7 אצלכם בדירוג

      1. אור

        29 יונ 2020 14:29:08

        ויש גם שחקנים עם בעיות מחוץ למגרש כמו AB ואולי אפילו גורדון ושני הבראיינט'ס שחסרונם בולט. גם הילטון ו-AJ שחקנים שאני אוהב ויכולים לטפס חזרה לטופ 10 השנה

  3. פריים טיים זק

    29 יונ 2020 14:52:53

    לא הזכרתם בכלל את OBJ… נכון שהיתה לו עונה פחות טובה, אבל אין ספק שהוא אחד התופסים המוכשרים ביותר בליגה. כל הבלגן בקליבלנד לא באשמתו… אבל מעבר לזה יופי של דרוג.
    אין ספק שמייקל תומס במקום הראשון במרחק של קילומטרים מהבאים אחריו, ומה שהכי מטורף זה כשהוא עשה את זה כשההגנות מתמקדות רק בו כמטרה הרצינית היחידה של בריס במשך כל השנים. כשיהיה סוף סוף השנה WR2 ראוי בסיינטס בדמותו של עמנואל סנדרס שהגיע מה-49, הם יהיו הסיוט של כל יחידות הסקונדרי בליגה.

    1. שחר דלאל

      29 יונ 2020 15:19:09

      טד גין נתן בעונה שעברה שיעור לאיך להיות רסיבר שני בקבוצה דומיננטית. הוא הוסיף מימד נוסף (מהירות) שלא איפשר להתעלם ממנו ולהשאיר את ההגנה בפוקוס על תומאס. אחרי יותר מעשור בליגה החסרונות שלו היו ידועים, אבל הוא עדיין הצליח לייצר נשק שני משמעותי שפתח את התקפת הסיינטס ואיפשר לתומאס לפרוח.

      1. פריים טיים זק

        29 יונ 2020 16:04:47

        420 יארד ב-30 תפיסות של גין לאורך כל השנה (פחות מ-2 למשחק) זה לא ממש עזרה לתומס ש"נאלץ" לייצר כמעט 150 (!) תפיסות ועדיין להשיג אחוזי השלמה של 80% ומעל 11 יארד לתפיסה.
        גם בשנה הקודמת שגין היה עוד יותר גרוע (כ-200 יארד סה"כ) וטרקואן סמית היה הרסיבר מס 2 (עם 427 יארד ב-28 תפיסות), תומס עדיין השלים 1400 יארד ב-85% ומעל 11 יארד לתפיסה… הבנאדם פשוט לא עציר.

        1. שחר דלאל

          29 יונ 2020 16:19:25

          אני לחלוטין לא בא להוריד מהגדולה של תומאס, השחקן היחיד שאני יכול לחשוב שהיה כ"כ דומיננטי זה רנדי מוס בשיאו, ולכן (אני מניח) בריס פשוט בוחר לזרוק את כל הכדורים אליו כי הוא פשוט תופס את כולם.
          עם זאת, אתה חייב לשמור על זה שההגנה לא תתמקד רק בתומאס ותשלח אליו דאבל טים בכל מהלך, וגין – כנראה בשירת הברבור שלו – נתן להם את המימד הזה בעונה שעברה והם יצטרכו למצוא מישהו כזה השנה.

    2. יאן מלניקוב

      29 יונ 2020 21:47:14

      בקהאם הוא אחד השחקנים שאני הכי אוהב בליגה, אבל העונה שלו בעיניי הייתה בינונית עד חלשה, כמו העונה של שאר קליבלנד. אם זה היה פשוט דירוג של 15 הרסיברים הטובים בליגה עכשיו, אצלי לפחות הוא היה נכנס. כאן הוא נשאר לא רחוק בחוץ

  4. שחר דלאל

    29 יונ 2020 15:22:31

    בניגוד ליאן אני חושב שה-sweet spot של הרסיברים בדראפט הוא הסיבוב השני – רק תסתכלו על כמות הכישרון שהגיעה משם לעומת השחקנים שנבחרו בסיבוב הראשון (וזה עוד מבלי לדבר על דראפט 2017).
    עם זאת, דווקא דוונטה אדאמס הוא מסוג השחקנים שהיו חייבים להיבחר לקבוצה שהם נבחרו בה, והוא הדוגמה הבולטת מדוע קווטרבק איכותי יכול להפוך כל שחקן לכוכב. רוג'רס המשיך להאמין בו למרות אין ספור הפלות בשלוש השנים הראשונות שלו בליגה ובשנה הרביעית הכל התפוצץ והוא הפך לאחד השחקנים המהנים בליגה (גם לאוהדי ברס…).

  5. תומר

    29 יונ 2020 16:55:29

    תודה רבה

    אכן עמדה עם כשרון אדיר, רק לראות את כל אלה שנשארו מחוץ לדירוג (איך, איך לוקט לא בעשירייה)
    מצד שני, זו אולי העמדה ההתקפית שהכי תלויה במי שאתה משחק איתו ומי שזורק לך את הכדור. על הרקע הזה דווקא מרשימה אותי אחדות הדעים היחסית ביניכם לפחות ביחס לשבעת הראשונים, כולל אדאמס האוברייטד.

    אגב, רוב הרסיברים שנבחרו הגיעו מקבוצות שעשו פלייאוף למעט טמפה, קבוצה עם שני טופ 10 בדירוג, שלא הצליחה להיות קונטנדרית. מה שאומר שאו שהחשיבות של העמדה הזו אינה באמת כל כך גדולה כמו שזה נראה או שיותר קשה לדרג אותה ממה שאנחנו חושבים…

  6. trusttheprocess

    29 יונ 2020 17:48:55

    דנזל מימס לא ברשימה? אני בשוק

    וברצינות חוליו ג'ונס ממוקם גבוה מדי. עם כל הכבוד לחוליו ויש הרבה כבוד הוא לא תופס ט"ד בכמות כזאת שמגיע לו להיות כל כך גבוה .
    לפעמים מספרים כן משנים ואין מספר יותר חשוב מתפיסת ט"ד

  7. jefffoster10

    29 יונ 2020 18:07:01

    סה"כ הדירוג טוב, קצת קשה לי עם זה שאדם ת'ילן ואדלמן לא הוזכרו אפילו…מצד שני קשה לי להתווכח עם הדירוג ועם אלו שכן הוכנסו, סימן לכמות כישרון מטורפת בעמדה
    נראה מה יהיה שנה הבאה עם איי ג'יי גרין, כשהוא משחק הוא אמור להיות בעשירייה- אבל הוא לא

  8. מנחם לס

    29 יונ 2020 19:10:01

    תזהו אחד התפקידים המלהיבים =- כי אפשר להיות בהם מאד יצירתיים -בהתקפה. כדרכי אלך אחורה. איזה שחקנים נפלאים מהעבר אני זוכר. כמובן לא היה ג'רי רייס אחר, ומח יודע מתי יהיה. אני אפילו לא יודע עם מי להתחיל. אחדמ האהובים עלי מכולם היה ריימונד ברי מהבולטימור קולטס שזכיתי לראות ב-1967, שנת הפרישה שלו. קופצים מיד לראש קלווין ג'ונסון מסיאטל, דון הטסון (שלא הספקתי לראות אבל שמעתי אגדות על ה'אלבאמה אנטלופ' הזה סטיב לרג'נט. לארי פיצ'רלד מאריזונה (שאולי הוא עדיין משחק), רנדי מוס, לין סוואן, מרווין הריסון, פרד בליטניקוף (איזו חיה הוא היה!)סטיב סמית'
    ארט מנק. יותר ויותר עולים לראש מימים עברו.

  9. יניב ש.

    29 יונ 2020 19:34:27

    מייקל תומאס נתן עונה מדהימה, מקום ראשון בפער גדול מהבא בתור.
    אישית הייתי מעלה את לוקאט במעלה הדירוג, הוא רק הולך ומשתפר מעונה לעונה.

    1. תומר

      30 יונ 2020 00:00:40

      לוקט, מעבר לזה שהוא אחד התופסים המהירים, מהווה גם את הנשק הסודי של ווילסון. כל פעם שנראה שאין לו סיכוי להשלים מהלך הוא מוסר לתפיסה בלתי אפשרית של טיילר.

  10. תומר

    29 יונ 2020 23:58:10

    באמת מנחם, דווקא על ג'רי רייס וויתרת ככה? ומה עם ת'רל אוונס?
    באמת אחת העמדות המלהיבות ביותר מאז ומעולם. קרוב לוודאי העמדה עם הכי הרבה סטאר קווליטי אחרי הקקוטרבקים.
    .
    )ואגב, קלווין ג'ונסון שיחק בדטרויט כמובן)

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט