אחד על אחד (1) – דיאנדרה אייטון או ג'ארן ג'קסון? / רותם אלרן vs רועי ויינברג

רותם ואני (רועי ויינברג) מתחילים סדרת כתבות חדשה – כל פעם נעלה שני שמות של שחקנים צעירים ונדבר על מי עדיף כפרנצ'ייז פלייר, סביב מי מהשניים היינו מעדיפים לבנות קבוצה. היום נדבר על ג'ארן ג'קסון ג'וניור ודיאנדרה אייטון.

סטטיסטיקה:

שחקןדקותמהשדה (אחוזים)מהשלוש (אחוזים)מהעונשין (אחוזים)ריבאונדים (התקפה)אסיסטיםאיבודיםחטיפותחסימותעבירותנקודות
דיאנדרה אייטון (30 משחקים)33.2 8.5/15.5 (54.8%)0.0/0.1 (0)2/2.6 (76.9%)12 (4.1)1.92.40.71.73.219.0
ג'ארן ג'קסון (54 משחקים)28.06.1/13.0 (48.6%)2.5/6.3 (39.7%)2.3/3.1 (74.1%)4.7 (1)1.41.70.71.44.116.9

ויינברג: אני חושב שדיאנדרה אייטון עדיף. המספרים היבשים מראים את זה: 19 נקודות ו-12 ריב' למשחק לעומת 17 נקודות ו-4 ריב' למשחק, אבל כמובן סטטיסטיקה היא לא הכל. ג'קסון נחשב הפאוור פורוורד המודרני עם שמירה טובה על שחקני חוץ וקליעה מרחוק, כשאייטון סנטר יותר מסורתי עם נקודות וריבאונד, מהסוג שהפך לכמעט מושמץ בליגה של היום. הוא עדיין השחקן הטוב מבין השניים.

זה מתחיל מההגנה: כשאייטון על המגרש היריבות של פניקס קולעות באחוז אפקטיבי נמוך יותר של 2.2%, כשג'קסון על המגרש היריבות של ממפיס תוקפות טוב יותר (וקולעות ב-2.8% גבוה יותר). זה מושפע, כמובן, מהספסל החזק של הגריזליס והספסל החלש מאוד של הסאנס, אבל גם בהגנה על הטבעת אנחנו רואים יעילות יחסית נאה של אייטון כשקולעים נגדו ב-54.4% מהשדה, נתון לא רע בכלל ועדיף על ג'קסון ושחקנים כמו מארק גאסול השנה, נוסף על 32.4% מכובד בשלשות בהן הוא השומר הקרוב ביותר, גם כאן עדיף על ג'קסון. האינסטינקטים ההגנתיים שלו השתפרו משמעותית מהעונה הקודמת. מאז שחזר לחמישייה פניקס ניצחה 7 משחקים מ-20 כש-13 מתוך ה-20 מול סן אנטוניו.

התקפית יש לו יתרונות על ג'קסון: הוא יכול לחפור בצבע ולהשיג נקודות, לשחק יותר על פיק-נ'-רול עם מוביל כדור משמעותי ולחתוך פנימה טוב. אין הבדל משמעותי בתדירות השימוש בהם בהתקפה כשמתעלמים ממספר הדקות, אבל השימוש אחר לגמרי כשאייטון לא זורק מבחוץ. פניקס משתמשת בו כסנטר והוא עושה תפקידים של סנטר: 4.1 ריבאונדי התקפה למשחק לעומת 1 של ג'קסון והרבה יותר חסימות לבוקר ואובורה. לקראת העצירה של העונה פניקס ניסתה חמישייה עם רוביו, בוקר, אובורה, מייקל ברידג'ס ואייטון. זה עבד נהדר כשב-226 דקות משותפות הם קלעו 20.6 נקודות יותר מהיריב (פר 100 פוזשנים). ארבעה שחקני כנף ואייטון בפנים, סטייל דוויט הווארד של אורלנדו, יכול להיות המפתח לעתיד של הסאנס. הוא פשוט שחקן שלם יותר וטוב יותר כרגע מג'קסון.

אלרן: רועי הביא כאן המון נתונים שמשקפים את הרלוונטיות של אייטון, והוא אכן שחקן מצוין, אך מבחינת פוטנציאל ומסוגלות לגדולות הוא אפילו לא מדגדג את הקרסוליים של ג'קסון. כיום קשה למצוא את מה שג'קסון עושה בליגה – הוא מסוגל לקלוע שלשות באחוזים נהדרים ומטווח סטף קרי, להגן על שחקנים קטנים וזריזים בפרימטר או לחסום זריקות בצבע (1.6 חסימות).

רועי ציין כאן שלאייטון יותר חסימות מלג'קסון כרגע, אך הטיעון הזה לא תקף – כרגע ג'קסון חוסם יותר מאייטון בנרמול ל-36 דקות (2.7 של ג'קסון לעומת 2.4 של אייטון), מה שמראה שיש לו פוטנציאל גדול להיות שומר מצוין, ואם יעלה מעט מסה, יוכל לשמור על שחקנים חזקים ממנו בהרבה בעזרת ידיים ארוכות.
אך נכון לעכשיו, המצוינות העיקרית והמפתיעה באמת של ג'קסון היא במסוגלות שלו לרווח את המגרש ברמה מאוד גבוהה, בעוד שאייטון ממשיך לקחת זריקות חצי מרחק לא יעילות מטווח רחוק (16 פיט עד קו השלשה, זריקות אלו מהוות 14.6% מכלל הזריקות שלו). הקליעה מרחוק של ג'קסון עוד לא מלוטשת במלואה, וזהו אחד הדברים שמעוררים בי הרבה תקווה לגבי עתידו בליגה של ימינו, והפוטנציאל שלו גבוה יותר מהפוטנציאל של אייטון מהסיבה הפשוטה הזו. 39.7% משלוש הם נתון מרשים מאוד ללא קשר לגיל השחקן, וג'קסון עוד לא בן 20.

החלק הגדול בו יש לג'קסון יתרון גדול על אייטון הוא הפוטנציאל העתידי שהוא מביא – בליגה שהולכת יותר ויותר לכיוון מגמת השלשות וההגנה, ג'קסון הוא השחקן המושלם לה. הוא יודע להגן על שחקנים נמוכים ומהירים, יש לו אינסטינקטים טובים והוא שחקן הגנה עם ראש על הכתפיים, לעומת אייטון שאמנם השתפר אבל במדגם קטן מדי, שלדעתי במדגם גדול יותר היה הרבה פחות טוב. הקליעה שג'קסון מביא מהווה לו יתרון על אייטון בליגה עתידית, וסנטרים שמומחים בקליעה בפוסט וזהו עיקר משחקם הולכים ונכחדים, ואם רועי השווה את אותו אייטון לדוויט הווארד, אני אשווה את ג'קסון לשחקן כמו פאו גאסול – גבוה חכם, שיודע לקלוע ולעשות הגנה. ראינו שהווארד דעך עם הגיל לאור האתלטיות ההולכת ונשחקת, לעומת פאו ששימר את משחקו עד גיל מבוגר והיה שחקן מאוד יציב בטופ של הליגה לאורך שנים רבות.

ויינברג: קודם כל, חשוב להדגיש שהתכוונתי לחסימות בהתקפה (screen assists). משהו אחר שמתחבר לנקודת הבדל משמעותית ביניהם: אייטון משחק בהתקפה כמו סנטר, ג'קסון כמו גארד גבוה. הוא קולע נהדר ממסירה, משהו שאייטון עדיין לא עושה, אבל אייטון חוסם ומאפשר לשחקני הסאנס להשיג נקודות קלות. שניהם לא מוסרים טובים כשאייטון מוסר קצת יותר טוב בהפרש קטן. זה השלב הבא במשחק שלו – היו לו משחקים עם 4 ו-5 אסיסטים העונה. הוא הראה כימיה טובה עם קלי אובורה ואני חושב שזה הצעד הבא באבולוציה שלו כשחקן, מה שיהפוך אותו לנשק התקפי מורכב יותר. קליעה חשובה מאוד, אבל היא לא הכל.

מעבר לזה, אני רוצה להרחיב על ריבאונד ההתקפה בו נגעתי מקודם. 4.1 למשחק של אייטון ב-33 דקות מציבים אותו במקום ה-3 בליגה אחרי אנדרה דראמונד וקלינט קפלה, מטובי הריבאונדרים, כשרובם מגיעים לאחר מאבק. הוא אחד מריבאונדרי ההתקפה הטובים בליגה ומעניק עוד אפשרויות לסאנס. ג'קסון אחד הריבאונדרים הגרועים ב-NBA עם 4.7 ריב' למשחק, נתון רע מאוד לגבוה, כשהוא לא בוקס-אאוטר מצטיין כמו ברוק לופז למשל. למעשה, הוא אפילו יותר חלש מאייטון בתחום.

הליגה הולכת לכיוון חמישה קלעים כמו שרותם ציין, אבל אנחנו עדיין רואים קבוצות מצטיינות עם שחקנים שלא קולעים או מנסות הגנה בסגנון של מילווקי, שסוגרת את הצבע ונותנת ליריבות להפציץ מרחוק. אייטון שימושי יותר בהגנה כזאת, יכול לקחת כדורים חוזרים שיתחילו התקפה ומנצל את הפיזיות שלו. ג'קסון לא שם, ורחוק מפאו גאסול עם 1.4 אסיסטים למשחק. בשנתו השנייה בליגה פאו מסר 2.8 אס' בערב והגיע בעונות מסוימות ל-4 אסיסטים או יותר. ג'קסון, כרגע, שחקן הגנה טוב וקלע נהדר, אבל לא הרבה מעבר. הוא שחקן שלשות והגנה גבוה, בזמן שאייטון נראה כמו סנטר שיהיה הלב של ההגנה וההתקפה של הסאנס ולא רחוק משם כבר עכשיו.

אלרן: העלית פה נקודה לגבי יכולת ההגנה העדיפה כרגע של אייטון, אבל הבאת זאת על שחקנים נמוכים יחסית, שייתכן שחדרו לטבעת או ניסו לזרוק מעל אייטון. פול נמוך מאוד, ועם כל ההערכה שלי אליו, הוא כבר לא מה שהיה פעם (וגם 3 זריקות הוא מדגם קטן מאוד), ופורנייה שחקן לא מספיק יציב על מנת להסתמך על הנתונים האלה. לעומת זאת, נראה שלאייטון יש משחקים בהם הוא לא מסוגל לעצור שחקני חוץ חזקים בעמדתו או גארדים זריזים יותר, ואביא דוגמה לכך – אנדרה דראמונד, סנטר התקפי חזק בצבע, קלע מול אייטון 19 נקודות (כשאייטון שמר עליו) ב-69.2% מהשדה, גם למרכוס אולדרידג' חגג עליו בצבע כשסיים מולו עם 23 ב-60% מהשדה. גם שחקנים קטנים וזריזים כמו דיארון פוקס וג'ה מוראנט חגגו על אייטון, מוראנט עם 15 נקודות ופוקס עם 13.

לעומת זאת, כרגע הורסטיליות של ג'קסון יותר חשובה ונראית לעין, כשהוריד את אחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה, והשני בנקודות למשחק, בראדלי ביל, לחמש נקודות ב- 1/8 מהשדה, 12.5% עלובים שמראים את ההגנה האיכותית של טריפל ג'יי. גם דונובן מיצ'ל התקשה מולו עם 3/8 מהשדה ושבע נקודות בלבד, מראה את היכולת לשמור על גארדים קטנים וחזקים.

ציינת את מילווקי, וסיבה גדולה להצלחה שלהם היא השלשות ושיטת ריווח המגרש. השיטה הזאת עבדה גם בזכות ברוק לופז (שהעונה לא פגע, אבל בעונה שעברה היה נהדר) שהיווה איום כסנטר ולא הרשה ליריבות להשאיר אותו פנוי, תפקיד שגם ג'קסון יכול למלא, ובצורה טובה ואפקטיבית בהרבה.

בקשר ליכולת המסירה של ג'קסון – מוסר גדול כמו פאו הוא לא יהיה, אך מספיק שיהיה מוסר אינטלינגטי (והוא שחקן מאוד חכם) כמו ארון ביינס, שמוצא את חבריו בחיתוכים, והוא יוכל להיות אחד מהגבוהים הטובים בליגה, אם לא הטוב בהם.

ויינברג: הנתון של המצ'-אפים, למרות שהשתמשתי בו גם מקודם, הוא לא הנתון המשקף ביותר בעולם. הוא כן מראה יכולת בשמירה זמנית על שחקני חוץ אבל קשה להשתמש בו בשביל לבסס מגמות. נתון טוב יותר הוא השמירה לפי עמדה או על זריקות של היריב, שמראה שנגד אייטון קלעו ב-32.7% מהשלוש (גארדים ב-37.8%) לעומת 37.6% של ג'קסון ו-42.5% של גארדים. אייטון לא בהכרח צריך לשמור על גארדים כשחקן הציר ומגן הטבעת של פניקס, משהו שעדיין לא ראינו את ג'קסון עושה. אולדריג' ויוקיץ' חגגו על ג'קסון לפי אותו מדד העונה ולשניהם יש לאן להתפתח כשחקני הגנה, אבל הפוטנציאל של אייטון כרגע עדיף: יריבות קולעות באחוז נמוך יותר משמעותית נגדו, במיוחד כשהוא בתפקיד יותר מרכזי בהגנה ובלי יונאס ואלניוצ'אס שיגבה אותו בפוסט. אפשר לבחור גם משחקים טובים של אייטון ורעים של ג'קסון בשביל לחזק איזשהו נרטיב, אבל עדיף לדבר במספרים מוחלטים שמראים מגמות ובהם יש יתרון לאייטון, למרות ששיחק פחות העונה – לא cherry picking, משהו שאני חוטא בו בתדירות גבוהה.

אני לא חושב שג'קסון שחקן חכם. במשחק בודד העונה הוא עבר את רף חמשת האסיסטים, הוא בקושי חותך לסל או עושה חסימות יעילות לחבריו לקבוצה או מעורב יותר מדי בהנעת הכדור. אם כבר ההפך: אנחנו רואים אותו נכנס לבעיות עבירות בתדירות גבוהה ואף נוטה לזריקות בשלב מוקדם מאוד של תחילת שעון ה-24, גם אם הן נכנסות ביעילות בינונית. יש לג'קסון הרבה יתרונות כמו הקליעה והיכולת התיאורטית להחלפה בהגנה, אבל התקרה שלו היא שחקן משני טוב מאוד לג'ה מוראנט בלי יכולת יצירה עצמאית, הגנה ברמה גבוהה או ריבאונד. אייטון יכול להיות מספר 1 של קונטנדרית שתבנה סביבו – הוא לא שחקן משלים, טריפל ג'יי כן (ואחד טוב מאוד).

אלרן: הבאת פה נקודה מעניינת על ג'קסון כשחקן רוטציה או כשחקן משלים, אבל זהו בדיוק העניין – הוא אמור להיות אחד מהטובים בזה בליגה, כשישלים את מוראנט ויבנה צמד מדהים לעתיד. אתה טועה כשאתה אומר שג'קסון לא שחקן חכם ואינטליגנטי, כי הוא כזה – יודע לבחור זריקות נכונות ולזוז למקומות נכונים, מיומנויות שניתן לפתח עם השנים ויש לו כבר עכשיו. דבר שקשה לראות את אייטון עושה הוא שיפור הקליעה מבחוץ, כשג'קסון הוא שחקן העתיד בעמדה מהבחינה הזאת. אמנם כרגע הוא יחסית חלש פיזית, אבל בעתיד הוא יוכל לשים על עצמו עוד מסה ולהיות כוח משמעותי באופן גדול יותר מאייטון בצד זה, כשבהתקפה הוא שחקן מגוון מאוד, וצעיר מאייטון. אני חוזה לו גדולות וחושב שיהיה אחד מהפאוור פורוורדים ומהגבוהים הטובים בליגה, והיום בו זה יקרה לא נראה רחוק.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

    1. במכללות, עם קשת קרובה יותר, אייטון קלע ב-34.3% משלוש עם זריקה במשחק. הוא זורק היום 1.5 זריקות בטווח שבין 16 פיט לקשת השלוש למשחק וקולע אותן ב-34.8%. הוא לא בן סימונס, יש שם התחלה של זריקה מרחוק. מאמין שנראה אותו זורק שלשות בהמשך הקריירה

  1. חד משמעית אייטון. ג׳קסון זה ממש לא פרנצ׳ייז פלייר ואפילו לא קרוב. אני מסכים שהוא מותאם למשחק המודרני אבל לא רואה אותו עושה שום דבר מיוחד. הוא אחלה שחקן אבל לגמרי רול פלייר או לכל היותר מס׳ 3 בקונטנדרית. לאייטון יש מגרעות אבל הפוטנציאל שם וגם מה שהוא מביא כרגע לא רע בכלל. אם באריזונה יעבדו איתו על מיקום בהתקפה ובעיקר בהגנה האפסייד שלו יעלה מאוד. ותודה על הטור כמובן

  2. אייטון בכיף יכול להופך לסופרסטאר בליגה , הוא כזה כישרון התקפי והוא אתלט על, לסנטר יש מגמת למידה של כמה שנים .

  3. אם היית שואל שנה שעברה כולם היו אומרים ג'קסון.
    ג'קסון עשה העונה צעד אחורה במקום קדימה, מאוד מטריד עניין הריב הנמוך, כרגע נראה כמו מיילס טרנר.
    אייטון נראה פריק אתלטי וכאילו עדיין לא באמת התחיל לשחק.
    פיניקס גם די לא נתנו לו במה לפרוץ.

  4. דבר מטריד לגבי אייטון, הוא נראה לי מבוגר יותר מהגיל המוצהר שלו, גם הוא יליד הבהמס נדמה לי.
    שלא יתברר כבאדי הילד 2.0

  5. אייטון בבירור השחקן הטוב יותר. ג'קסון מאפשר ורסטיליות בסגל ומאפשר לשחקן כמו ולנצ'יונס לשחק לצידו. שווה לשהשוות נתונים כששחקנים משחקים באותה העמדה. ג'קסון שיחק גם PF העונה

  6. האחד על אחד הוא רעיון מצויין. פעם זו היתה הצלחה גדולה לאתר ואולי תחיו אותה. ההמלצה שלי היא לקצר בתשובות על כל דיון, אבל להגדיל את מספר הדיונים. במילים אחרות: להפוך את הדיון למספר דחיונים יותר ספציפיים וקצרים.

  7. לטעמי,
    הבחירה היא אייטון, וההפרש גדול למדי.

    בצד ההתקפי –
    היכולת של אייטון לייצר נק' הן עם הגב לסל, והן בפיק אנד רול, לצד היד הרכה שלו (הוא לא זרק השנה מטווח ה-3 בגלל שהוא לא צריך לזרוק מהטווח. במכללות הוא זרק מהטווח בהצלחה), והנוכחות שלו, הופכות אותו לאיום התקפי שיכול להפוך משנה משחק. בנוסף, אייטון אחד מהמצטיינים בליגה ברב' ההתקפה (בתחום הרב' הפערים בין ה-2 הם שמיים וארץ).
    לג'קסון אין את אותה נוכחות בצבע, או את אותם כישורים בפוסט.
    .
    בצד ההגנתי,
    לפני תחילת העונה הייתי כותב ללא היסוס שזה ג'קסון ללא ספק.
    אבל אייטון נתן השנה זינוק עצום ביכולתו בהגנה, כאשר הוא מראה שיפור באינסטינקטים ההגנתיים, לצד כיסוי צבע מרשים, ואפילו יכולת סבירה בכיסוי הפרימטר.
    ג'קסון אולי נייד יותר (בהפרש הרבה פחות משמעותי ממה שניתן היה לדמיין), אבל אין לו את אותה נוכחות הגנתית בצבע כמו לאייטון.
    .
    בסיכום שלל הפקטורים,
    כאמור,
    אייטון.
    .
    תודה, חברים.

  8. ג'קסון הוא רק שחקן משלים בממפיס. לעומתו ראינו איך פניקס נראתה שאייטון היה פצוע וישב ביציע ואיך היא נראית איתו על הפארקט.

  9. לאייטון יש פוטנציאל להפוך למפלצת, לפרנצ׳ייז פלייר בשתי צידי המגרש! וזה לא שהוא לא נראה טוב עכשיו.
    אני לא מדבר על יכולות ומספרים. אני מדבר פה על גנטיקה של גובה, אורך, כוח, משקל מהירות שמותאמים לחלוטין למשחק המודרני!
    הוא סנטר, הוא צריך לשלוט בצבע, השלשות, הן רק בונוס!
    לא משנה כמה חשובה השלשה, את המבטים הפנויים ביותר אתה תקבל רק אם תדע קודם כל לאיים על הצבע כמו שצריך, בצורה כזו או אחרת.
    אני לא מבין את ההשוואה. ג׳קסון זה פאוור פורוורד. הפאוור פורוורד שכל קבוצה צריכה לחפש היום. עמדה 4 היום זה העמדה שדורשת הכי הרבה גיוון. אז הוא שם בהחלט מבחינת הגיוון. היי, הוא גם יכול להיות סופרסטאר, אם ילמד לסדר לכצמו מצבי קליעה ויעלה את כמות הריבאונדים שלו. אבל ההשוואה בינו לבין אייטון מיותרת בעיניי. רבאק, הייתי רוצה את שניהם אפילו באותה קבוצה! שילוב של אליפות! הם ממש משלימים אחד את השני, נכון להיום.

  10. תודה. אחלה עימות.
    שניהם נראים לי שחקנים בינוניים למדי עם יותר מדי חסרונות. לא רואה מישהו מהם נהיה אול-סטאר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט