"השבוע ששינה את העולם" / (יום הולדת שמח ל…מ.ל.) אריאל הכהן

על דיפלומטיה .יחסים בינלאומים ואינטריגות מסביב לשולחן..הפינג פונג

Xuperman

許昕. שו שון. או באוסטרלית XU-XON. ככה כותבים את שמו בשפתו העתיקה. כמה עתיקה? שלושת אלפים מאתיים שנה מספיק עתיק בשבילך?


1.81 נאה חייכן צנוע- כל מה שאימא נורמלית ממחוז ג'אנגסו רווי התעלות ומטוות המשי יכלה לקוות שייצא מהבן שלה .כל אימא מכל מחוז . היתרון הקטן הנוסף של שו שין מעבר לחיוכו ואופיו הנוח והאציל שכבש מאות אלפי אוהדים הוא האינסינקט המהיר שבו נע גופו. לעיתים נידמה שיש איזה קסם איזה כישוף שמניע את רגליו להגיע אל הכדור ומשם במהירות האור לחבוט באמנות .

לכדורון הלבן אין ברירה אלא לציית לחוקי הפיזיקה החדשים ששין כותב להסתחרר באויר לעבור לצד השני של הרשת ולפני שהשחקן ממול הספיק לומר " ני האו מא "( מה שלומך) לפגוע בשולחן ולטוס החוצה. הצופים על הרגליים .הפרשן השבדי יוצא מדעתו. שו שין מצמיד ידיים למחבט ובתנועה של תודה משתחווה אל הקהל כמו היה אמן פסנתר בסוף רסיטל. שו שין כוכב עליון. שו שין אלוף העולם בטניס שולחן.

זה לא רק ספורט/ זה הרבה יותר.

משחק הפינג פונג ( וויף וואף אם אתה מדבר יפנית) לא הומצא עי מנדרינים בחצר הקיסר ט'אנג אלא מגיע ממשחק ששיחקו מפקדים מהאצולה הבריטית בהודו(1860) אחרי ארוחת הערב. שולחן. באמצע הניחו ספרים כחומה .ספרים אחרים תיפקדו כ"מטקות" וכדור גולף גילם את תפקיד ה..כדור. משם הגיע המשחק אל סלוני האצולה המשועממת הויקטוריאנית שסוף סוף מצאו עניין לעסוק בספרים שעמדו שנים בספריה כאבן שאין לה הופכין..

ב1901 החלו מפעלים בריטים ( ומאוחר יותר אמריקאנים) ליצר ורסיה פופולרית ונגישה עם רשת. מחבטי עץ וכדור מצללואיד(! כן. כן החומר של סרטי פיתוח התמונות ..) ב1926 אירחה לונדון את אליפות העולם הראשונה. שבע שנים לאחר מכן נוסדה ההתאחדות האמריקאית המפוארת לטניס שולחן. אך להגמוניה המערבית במשחק החלה לקום בשקט יריבה מזרחית . באותם השנים מציין אדגר סנו המומחה האמריקאי מספר 1 לסין כי החיילים הקומוניסטים במלחמת האזרחים הסינית ( פרק עגום שבו נלחמו עשרים שנה כולל הפסקה קצרה של מלחמת עולם צבאות הקומינטאנג בהנהגת צ'אן קאי שק ה"מערבי" כנגד כוחות המפלגה הקומינסטית בהנהגת מאו טסה טונג ) מלאי תשוקה "מוזרה" לשחק במשחק האנגלי של הטניס שולחן …

שו שין או כמו שהוא מכונה בפי רבים "שופרמן " בשל הבחירה לתת קדימות ל"שואו" על ה"יעילות". לתת מכות ספקטקולריות שמלהיבות את הצופים על חשבון הניצחון האישי. משחק על שולחן באורך של 2.74 מ' רוחב 1.52 גובה השולחן מהרצפה 76 סמ. גובה הרשת 15.25 סמ .

Xuperman הוא שמאלי מיוחד מאוד. הוא מחזיק מחבט סטינגה באחיזה נדירה "אחיזת עט נובע" שבשנים האחרונות המציא לה וריאציות גאוניות למכות החזרה בכף יד שמטפלות בכדור כמו האחות שטיפלה בפצוע האנגלי . בתשוקה ובמסירות .


הנמסיס של שו הוא גאון פינג פונג אחר בשם מא לונג. ימני. חזק ומהיר "מכונת טניס" הוא נקרא על שם המכונה האוטומאטית שיורה כדורים באימונים. מספרים שפעם גם היא התייאשה מולו ועלתה באש באחד האולמות לפני טורניר במלזיה. התחרות האחרונה שהפגישה בינהם .חצי גמר אליפות קוריאה הפתוחה מיולי האחרון התפתחה למשחק סנסציוני שהכיסוי העיתונאי חוזר ושונה ומשתמש בכל השפות במילה "אגדה" כמו שבחורה בת 30 היום מתל אביב חוזרת בלי סוף על המילה "עולמות תוכן" .


אתה רואה כדורים עפים חזרה אל מאחרי הרשת ממקומות בחלל שאין שום סיכוי שבני אנוש שאינם מצויידים בכוחות על יכולים להגיע. אתה רואה את האתלטים האלו זזים על וקטורים שהיו גורמים לפוזיטרון כאב ראש . אתה רואה שירה בתנועה.

Poeatry in motion

שלושים השנים הראשונות של אליפויות העולם העלו על הפודיום – מנצחים ומנצחות יהודים(!) בינהם זוהר שמו של ויקטור גיאוז'ו ברנה היהודי ההונגרי המחזיק בשיא עולם שלעולם לא יישבר כנראה. 22 מדליות זהב .האיש הזה כאלוף עולם ברח עם פרוץ מלחמת העולם השניה מהונגריה לארהב ומשם התגייס לצנחנים של הצבא הבריטי והשתתף בקרבות ביגוסלביה. אחרי המלחמה בלטו הנבחרות של צ'כוסלובקיה ורומניה .שנות ה60 שייכים לארץ השמש העולה.

ואילו בתחילת שנות ה70 החל להתעורר הענק האדום ממזרח. אלו שארבעים שנה לפני כן החלו לשחק את המשחק הבריטי במחנות הנודדים של הצבא הקומוניסטי יחפים בלויים חיים על מנת אורז ופרי ליום. שתשוקתם למשחק גרמה לסנו לכתוב "מוזרה" . הסינים האלו החלו לפגוש את גורלם על שולחנות אליפות העולם וגרפו את כל הקופה .גברים .נשים .זוגות זוגות מעורבים. הכל הם לקחו. מלבד כמה שנים ספורות בתחילת שנות ה90 שסבלו מנחת ידו של הגאון השבדי יאן וולדר ועוד איזו שנה אחת ב2003 שלא מצאו לה הסבר- הכיבוש הסיני הושלם.

הוא נמצא תחת מתקפת הנחתות בלתי פוסקת. מא לונג מנחית מכה אחר מכה. אבל שו-פרמן עושה קסמים ומחזיר כדורים אבודים לגבולם אחוז טירוף. הכדור עולה גבוה . המצלמה נכנסת בזום על הפנים של "מכונת הטניס" אפשר לראות את קצה החיוך נמשח על הפנים האורינטליות .הוא הולך עכשיו לשגר את כדור הצלולאיד הזה לפינה השמאלית של היציע .אין. אף אחד לא יכול להגיע לשם גם אם יש לו כנפיים והוא עונה לשם גבריאל או ברוס ויין. אף אחד חוץ משין.

הוא מותח את אבריו ומזנק על הרצפה באופן התאבדותי כאילו היה שוער זאמאלק המצרית רגע לפני הנצחון בדרבי על אהלי -שולח את ידו הארוכה עם המטקה נואשות באויר ופוגע. פוגע בכדור .ומכיוון שהגיע עם כף היד הוא מצליח לאלתר איזו מין תנועה מהירה ממצמוץ עין שמטיסה את הכדור חזרה בגובה נמוך. אנחה כבדה יוצאת מגרונותיהם של אלפי היושבים באולם. מא לונג בהלם מנפק איזו החזרה סטנדרטית שמאפשרת לshowman לחזור לעמידת המוצא בראש השולחן ולעשות את הבלתי ייאומן – לעבור להתקפה.

פינג.

דונאלד טראמפ הכריז השנה מלחמת מסחר על סין. כדי להסביר את הטימטום הזה צריך פסיכאטר לא היסטוריונים ולא כלכלנים או חוקרים ממדעי המדינה. ועדיין הרעיון שיש יחסי מסחר ודיפלומטיה שלום וידידות בין ארהב לסין עד לשנת 1972 נחשב כמתאים לז'אנר המדע הבדיוני.

סוף מלחמת העולם השניה הביאה את אמריקה ואת סין ששיתפו פעולה כנגד היפנים לעמוד מהצד השני של המיתרס הגיאו פוליטי.


מאו טסה טונג הדיקטטור הסיני העיף לבסוף את הלאומנים המושחתים שהלכו להקים את סין שלהם באי מוגן עי כוחות המערב – טאיוואן .והיצטרף לחזית הקומוניסטית של רוסיה וארצות מזרח אירופה שעמדו כנגד ברית נאטו של ארהב ומערב אירופה. לתקופה הזאת בת ה40 שנה שהתחילה כאמור אחרי המלחמה והסתיימה עם נפילת חומת ברלין והקומינזם המסורתי קראו "המלחמה הקרה". מלחמת קוריאה בשנות ה50 ואחר כך ויטנאם של ה60 העמידו את צבא ארהב בעימות צבאי עקיף וישיר מול צבא סין. אויבות מושבעות.

פונג .

ב1971 נשיא ארהב ריצ'ארד ניכסון הפרובלמטי. זה שיסתבך שנה לאחר מכן בבחירות בביזיון ב"ווטרגייט" ויהיה הנשיא הראשון בהיסטוריה האמריקאית שיאולץ להתפטר ( היו אחרים . אבל הם נפטרו פרמננטית מהעולם במהלך כהונתם או בשל מחלה או בשל התערבות של אבק שריפה וכוונה אנושית …) חיפש דרך לאגף את הרוסים ולהקים ערוץ דיפלומטי עם הסינים במסגרת הנסיון להביא לסיום את הפרשה העגומה של מלחמת ויטנאם.

וגר זאב עם כבש

פינג.

האירוע הפומבי המפורסם ביותר בתהליך ההתקרבות בין המדינות התרחש באפריל 1971 ונודע בשם "דיפלומטיית הפינג פונג" . משרד החוץ הסיני קיבל את אישורו של המנהיג לשלוח את הנבחרת הלאומית לתחרות פתוחה ביפן אף שהיה ידוע שגם הנבחרת האמריקאית אישרה את בואה!!


במהלך התחרות קיבלה הנבחרת האמריקאית הזמנה רשמית מהסינים להגיע לביקור בסין!! לאחר אישור מהבית הלבן יצאה המשלחת אל "ארץ האויב". המשחקים ששודרו בטלויזיה הסינית היו סימן ראשון לעם הסיני על שינוי המדיניות כלפי ארהב. ביקור משלחת הפינג פונג האמריקאית פתח את הדרך לאירוע מגה היסטורי ביקורו של נשיא ארהב מר ניכסון בסין ..! פברואר 1972. "השבוע ששינה את העולם" קבע הנשיא בהצהרתו לתקשורת ו..צדק.

היסטוריה עולמית

פונג.

שו שין חוזר לנינוחות האופיינית ובשלווה סטואית שולח את "מכונת הטניס" להתקפל לימין. להחזיר משמאל .אבל אנחנו הצופים והשדר האמריקאי כולנו יודעים מה יקרה בעוד רגע. מא לונג מחזיר לרשת .ושין מרים ידיים אל על.
"האיש שהמציא ספורט חדש" זועק האמריקאי . המצלמה ננעלת על לחיצת היד החמה בין היריבים המושבעים. בין שין למא. בין ניכסון למאו.

בקרוב אצלינו.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

    1. זה מה שתמיד אני חושב על שחייה בסגנון פרפר..😁😁 ובעניין העט נובע יש גם מערביים שמשחקים ככה..זה בהחלט "לא טבעי" אבל היתרונות שהאחיזה הזו יוצרת בעיקר במכות כף היד המסובבות שוות את המאמץ..

  1. ראשית, אדגר סנואו היה אדם מופלא ועיתונאי ששווה מאוד לקרוא את כתביו.
    שנית, בתור חובב טניס שולחן מילדות, השחקן המופלא ביותר שאני ראיתי היה דווקא הגרמני טימו בול (היחיד שאני מכיר שהעז לענות על הנחתה בחבטה בין הרגליים באליפות העולם).
    ושלישית, אסור לשכוח את הירוג'י סאטו היפני , האיש ששינה לחלוטין את האופן בו משחקים טניס שולחן, שעליו כתבתי כאן לפני ארבע שנים:

    http://hoops.co.il/?p=73036

    תודה על הכתיבה המעולה על טניס השולחן. שמח שאני כבר לא היחיד שעושה זאת כאן באתר.

  2. תודה אריאל. פינג פונג היה אחד המשחקים האהובים ביותר עלינו בקיבוץ. היה לנו מקלט קרוב לבית ובו שמו שולחן מצ'וקמק, והיינו שורצים שם שעות על גבי שעות, בעיקר בחופשים. משחקים בינינו לבין עצמנו (היתה וריאציה נחמדה שקראנו לה "הקפות" נדמה לי, בה משחקים אפילו 10 שחקנים בו זמנית, רצים סביב השולחן ומכים לפי התור, וכל פעם אחד עף החוצה עד שנשארים רק שניים שמשחקים ביניהם כרגיל עד שמוכרז המנצח) וגם עם מבוגרים. "ציצווה האיום" השכן עם נפש של ילד ועצבים של מחסל ביאקוזה היה משחק המון. כשהיינו קטנים הוא תמיד ניצח אבל עם השנים (כיתות ז'-ח') התחלנו לנצח אותו, והעצבים, אוי העצבים שלו, זה היה מצחיק מאוד. כדורים ומטקות שבורות וקללות לרוב. אישית, אני דגלתי בעמידה בצד שמאל של הלוח וחבטות פורהנד בלבד, ולהנחית כל כדור שאפשר 🙁
    ואז בכיתה ט' עברנו לתיכון והפסקנו לשחק משום מה. מדי פעם היום אני משחק מול הבן ולבושתו הרבה אני עדיין מנצח אותו.
    אחלה משחק לפיתוח קואורדינציה וזריזות.

  3. אחלה טור
    הייתה תקופה שעפתי על פינג פונג…. אחיזה יפנית, קוריאנית… סיבובים, חיתוכים, הנחתות ממתחת גובה השולחן…. היה הכל
    איזה כיף של משחק
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט