יומן קורונה 48# – 04/05/2020 – מולי

היום הראשון בלי האישה שאתי היה לא קל. למרות שדיברנו בטלפון ובווידיאו, אני מתגעגע. מתוך הגעגוע חשבתי על אלו שמבודדים כבר כל כך הרבה זמן, וחשבתי שכל אחד מהם מחפש לעצמו דרכים להתמודד עם הבדידות ועם השלכות סיוט הקורונה. האמת היא ששמעתי על מבחר דרכים, מנוף בבית אבות למשל, שהמשותף לכולם הוא שכולם ממצים, לעתים עד תום, את כוח ההמצאה האנושית.

כמו הקשישים הנתונים בהסגר, גם עולם הספורט, בשורה התחתונה, נתון כולו בהסגר. אנו שומעים על בעלים של קבוצות שנכנסו לקשיים ונוטשים את ה"צעצוע" בשל מצוקות עידן הקורונה, אך מה תעשה קבוצה שהאוהדים הם הבעלים שלה?

אותם שקוראים אותי יודעים שאני אוהד של הפועל קטמון ירושלים. למי שלא יודע, הפועל קטמון ירושלים היא קבוצה בבעלות האוהדים שקמה על חורבות הפועל ירושלים שהיא די ז"ל לצערנו.

הפועל קטמון ירושלים היתה קבוצת הכדורגל הראשונה – ולא האחרונה – בישראל הנמצאת בבעלות האוהדים. הקבוצה הוקמה בשביעי לאוגוסט 2007, הרבה בשל התנהלות הבעלים דאז של הפועל ירושלים, והפכה להרבה מעבר לקבוצת כדורגל.

הקבוצה החלה דרכה בליגה ג', ומאז עלתה ליגות והיא משחקת כעת בליגה הלאומית והשנה, לראשונה, כחצי משחקני הקבוצה היו שחקני בית.
ועדיין, הקבוצה המקצוענית היא רק חלק זעיר מן העשייה המבורכת ששמה הפועל קטמון ירושלים: הקבוצה ארגנה את "ליגת השכונות" בירושלים (פרויקט בו קבוצות בנים ובנות מירושלים ערבים ויהודים מתאמנות מדי שבוע ומגיעות אחת לחודש לטורניר המנוהל על ידי אנשי ואוהדי הקבוצה); יש לקבוצה קבוצות כדורגל נשים בכל הגילאים שגם הגיעו להישגים כולל אליפות וגביע; ואולי החשוב מכל:  הקבוצה היא בית ומסגרת לפעילות חברתית התנדבותית רחבת היקף.

בכל מקרה, היום בערב קיבלתי אימייל  מהעמותה של הפועל קטמון שכותרתו: "הפועל קטמון ירושלים נגד הקורונה". השורות הראשונות של האימייל אמרו:

" מקווים ששלומכם בטוב. בתוך שלל הסערות, הרגשות, הבלבול והחששות שמציפה תקופת הקורונה, יש דבר אחד ברור שנראה כי חסר לכולנו  – הכדורגל, ובמיוחד הקבוצה שלנו."

הקישור שאחרי מפנה לדף ששמו:

המשחק הוירטואלי בין הפועל קטמון ירושלים למ.ס. קורונה

כל כך צחקתי וכל כך התלהבתי כשראיתי את הכותרת הזו. מי שחשב עליה הוא לטעמי גאון, ממש גאון. הכותרת עונה על כל כך הרבה סעיפים ברשימת הפריטים של חשיבה יצירתית. פשוט להסיר את הכובע.

לוגו הפועל קטמון ירושלים ולוגו ליגת השכונות נגד לוגו מ.ס. קורונה.
(אני עיצבתי את הכרזה על בסיס הלוגואים של הפועל קטמון ירושלים וליגת השכונות שנלקחו מויקיפדיה ועל בסיס לוגו מ.ס. קורונה שנלקח מדף המשחק שבאתר הפועל קטמון ירושלים).

הדף אמר שזהו משחק וירטואלי שיאפשר לקבוצה לסיים את העונה בשלום. בשלב ראשון האוהדים בוחרים את ההרכב של הפועל קטמון ירושלים במשחק נגד מ.ס. קורונה, כשבדף רואים את ההרכב של הפועל קטמון נכון לעכשיו (מתעדכן כל פעם שיש שינוי), כאשר רק מי שרוכש אחד מן המוצרים הבאים כתרומה לקבוצה, יכול להשפיע על ההרכב.

המוצרים הם: כרטיס מבוגר, כרטיס נוער • חייל • סטודנט, קניית חסות למשחק, 5 מגשי פיצה לילדי ליגת השכונות, בירה שפירא, 2 כוסות שתייה קלה, נקניקיה, נקניקיה טבעונית, ערכת פירוטכניקה או ערכה לבדיקת קורונה… ומחירם נע בין 20 ₪ (נקניקיה) ל- 500 ₪ (חסות למשחק).

ועדיין, לטעמי לא התשלום הוא העיקר אלא התושייה האנושית: אם אין משחקים פיזיים, הרי חייבים למצוא דרכים אחרות לגייס את האוהדים, ומאחר וזו קבוצה שאין לה בעלים… החליטו להשתמש בשכל – בהרבה שכל ובלא מעט הומור – כדי לבקש תרומה מהאוהדים.

אז אני אתרום. קורא גם לכם לתרום גם אם אינכם אוהדי הפועל קטמון, כי אני לפחות מאמין שחשוב שתהיה לנו בארץ קבוצת אוהדים מצליחה ושהפועל קטמון תשרוד את המשבר. מי שקורא אותי יודע שלדעתי הספורט יהיה המפסיד הגדול של הקורונה – אם הוא בכלל ישרוד אותה.

קורא לכם גם ללמוד מן החשיבה מחוץ לקופסה ומעשיית הלימונדה של אנשי הפועל קטמון ירושלים. בשורה התחתונה, נרצה או לא, כל דבר הוא הזדמנות, והשאלה היא אם אתם, בעצם אם אנחנו, מצליחים להפוך משבר (והזדמנות) להזדמנות ממומשת.

נ.ב.

1. הם אפילו חשבו על נקניקיה טבעונית. שאפו!

2. ק קט קטמ קטמו קטמון!

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 8 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט