סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 14 – 2013-2014 / חיים

הסדרה המנצחת בחלק העשירי היא זו שבין הלייקרס לקינגס ב-2002, שקיבלה 52 מתוך 110 הקולות, שהם 47.27% מהקולות.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק הארבעה-עשר יתמקד בהמשך הפלייאוף של 2013, לא כולל הסיבוב הראשון שהוזכר בחלק הקודם, ובעיקר בפלייאוף של 2014.

1:
2013 – חצי גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS אינדיאנה פייסרס 2- 4:
הניקס עברו סיבוב פלייאוף לראשונה מאז 2000, ונפגשו שוב עם היריבה שהדיחה אותם אז, הפייסרס. ריימונד פלטון פתח מצוין את הסדרה עם 12 נקודות ברבע הראשון, והעלה את הניקס ליתרון, אבל ריצת 13- 4 של אינדיאנה בסוף הרבע השני סידרה להם יתרון 6 במחצית. הפייסרס השמיכו לשלוט גם ברבע השלישי ודקות טובות של דיוויד ווסט ודי ג'יי אוגוסטין העלו אותם ליתרון 16 בסוף הרבע השלישי, אבל כרמלו פתח את הרבע האחרון עם 6 רצופות שהורידו ל-10. אינדיאנה שמרו על היתרון, למרות שמלו המשיך לצלוף, והגיע ל-15 ברבע מתוך 27 במשחק, עד ש-2 קליעות עונשין של ג'יי אר סמית צמצמו ל-6, 50 שניות לסיום. אוגוסטין החטיא שלשה וסמית קיבל הזדמנות לצמצם עוד יותר, אבל הוא החטיא את השלשה שסגרה עניין וסידרה לפייסרס ניצחון חוץ כבר במשחק הראשון.
פלטון שוב בלט ברבע הראשון, הפעם עם 9 נקודות, שסידרו לניקס יתרון 9. 15 נקודות של פול ג'ורג' במחצית הראשונה שמרו את אינדיאנה במשחק, וקבעו 5 בלבד לניקס בירידה למחצית. כרמלו העלה הילוך ברבע השלישי וקלע 11, אחרי 10 במחצית הראשונה, אבל הפייסרס הצליחו לקחת את היתרון, לפני שריצת 7- 0 של הניקס קבעה 6 הפרש בירידה לרבע האחרון. פאבלו פריג'יוני ומלו הובילו פתיחה רצחנית של הרבע האחרון, שבא לידי ביטוי בריצת 20- 0 וסגרה עניין. מלו הגיע לעוד 11 ברבע האחרון ובסך הכל 32 נקודות, והשיג שוויון בסדרה.
ג'ורג' היל פתח את המשחק עם 2 שלשות, ואחרי שהניקס לקחו את היתרון, הוא תפר עוד אחת שסידרה לאינדיאנה יתרון 3 בסיום הרבע הראשון. דקות טובות של ווסט ורוי היברט ברבע השני העלו את הפייסרס ליתרון 10, אבל עד המחצית הניקס צמצמו ל-3 בלבד. היברט הוביל ריצת 9- 0 שקבעה יתרון דו-ספרתי, אבל 5 נקודות של אמארה, כולל שלשה על הבאזר, סגרו את הרבע בהפרש 9. היברט המשיך לשלוט בצבע והעלה את ההפרש ל-15, עשאת עצמו הוא מביא ל-24 נקודות ו-12 ריבאונדים, מתוכם 8 בהתקפה. הפייסרס מצאו תשובה לכל ניסיון של הניקס והצליחו לשמור על יתרון דו-ספרתי עד הסוף.
הפייסרס פתחו את משחק 4 ב-11- 3 מהיר, וגם אחרי שהניקס השוו, הם רצו שוב 9- 2 כדי לזכות ביתרון 7 בסיום הרבע הראשון. ברבע השני היו אלה השלשות של אינדיאנה שהגדילו עוד יותר את ההפרש, בדרך ליתרון 14 במחצית, ובהמשך יתרון שיא של 18. הניקס צמצמו ל-8 בתחילת הרבע האחרון, אבל אינדיאנה החזירו מהר את ההפרש ל-17. כמה שלשות של סמית וסטיב נואבק קצת צמצמו בדקות הסיום, אבל ההפרש לא ירד מתחת ל-9 בשום שלב.
מלו החליט לקחת על עצמו את משחק 5, וברבע הראשון הוא לקח לא פחות מ-10 זריקות, בהן הוא הצליח להגיע ל-9 נקודות שסידרו לניקס יתרון קטן. שלשה של כריס קופלנד העלתה את הניקס ליתרון 9, אבל אינדיאנה צמצמו ל-3, לפני שמלו וג'יי אר קבעו יתרון 6 במחצית. גם לאורך כל המחצית השנייה כרמלו זרק הרבה, אינדיאנה נשארו קרובים, אבל הניקס שמרו על היתרון ו-3 איבודים רצופים של הפייסרס ב-2 הדקות האחרונות הכריעו את המשחק בו מלו קלע 28 ב-12/28 מהשדה.
כרמלו עלה למשחק 6 יותר מדויק, עם 12 נקודות ב-5/8 ברבע הראשון ו-20 נקודות במחצית, אבל אפשר לומר אותו דבר על אינדיאנה כקבוצה, והפייסרס היו אלה שהחזיקו ביתרון במחצית הראשונה שנסגרה על יתרון 8 לזכותם. הפייסרס כבר עלו ליתרון 12, אבל אז 3 שלשות רצופות של אימאן שאמפרט צמצמו וג'יי אר הצטרף כדי להשוות. שלשה נוספת של שאמפרט ונקודות של מלו כבר העבירו את היתרון לניקס, אבל הרבע השלישי הסתיים בשוויון 81. כריס קופלנד הוא זה שפתח את הרבע האחרון עם 2 שלשות שהעניקו לניקס יתרון, אבל לאנס סטיבנסון הוביל ריצת 9- 0 שסידרה יתרון 7 לפייסרס. אחרי 2 של מלו מצד אחד, וסטיבנסון מצד שני, מהלך סל ועבירה של סמית צמצם ל-4, ומלו עשה זאת שוב אחרי 2 מהקו של ג'ורג' היל, והגיע ל-39 נקודות, 49 שניות לסיום. ג'ורג' היל שוב דייק פעמיים מהקו, והפע קופלנד החטיא מחות לקשת, מה שסגר את הסדרה לטובת אינדיאנה.

2:
2013 – גמר המזרח. מיאמי היט VS אינדיאנה פייסרס 4- 3:
דיוויד ווסט שלט באופן כמעט בלעדי על הנעשה במחצית הראשונה של הסדרה, והגיע ל-18 נקודות כבר במחצית. הביג טרי של מיאמי העלו הילוך במחצית השנייה, אבל מהצד השני פול ג'ורג' הראה שהוא לא נופל ברמתו, והצליח לשמור על המשחק צמוד. ווסט והיברט הצליחו למחוק יתרון 4 של ההיט ולקבוע שוויון 89, אבל וויד הגיב ב-2, 42 שניות לסיום. פול ג'ורג' הפעם החטיא וריי אלן נשלח לקו, אבל אפילו הוא מחטיא לפעמים, והפעם הוא דייק רק פעם אחת, מה שהשאיר לאינדיאנה כדור בפיגור 3, וזה הספיק לג'ורג' כדי לירות שלשה ולהשוות. ריי אלן עוד קיבל הזדמנות אחרונה, אבל החטיא, והמשחק נשלח להארכה. ג'ורג' העלה את הפייסרס ליתרון 3, אבל בוש השווה ולברון לקח את היתרון, 10.8 שניות לסיום. פול ג'ורג' הצליח לסחוט עבירה מוויד בניסיון שלשה, ולדייק בכל הכדורים, אבל איבד את לברון במהלך המכריע, והאחרון סיים עם ליי-אפ הניצחון שהעלה אותו ל-30 נקודות, יחד עם 10 כדורים חוזרים ואסיסטים.
במחצית הראשונה של משחק 2 אינדיאנה הלכו בעיקר לרוי היברט, שניצל את ההרכב הנמוך של מיאמי, והגיע ל-19 נקודות ו-6 ריבאונדים כבר במחצית, מה שהוביל ליתרון 13 בשלב מסוים, אבל ההיט צמצמו ל-6 בהפסקה. מיאמי צמצמו ברבע השלישי, ודווין וויד הצליח להשוות לפני שג'ורג' הטביע על לברון וסידר לאינדיאנה יתרון 2 בסוף הרבע. לברון המשיך לקלוע במספרים מאוד גבוהים, אבל הסתבך במסירה וחילק 3 אסיסטים בלבד במשחק. מריו צ'אלמרס לקח על עצמו את המלאכה הזאת, ואסיסטים שלו לבוש ולברון סידרו להיט יתרון 2, כשנותרו 3 וחצי דקות לסיום. היברט השווה ודיוויד ווסט הפך שוב, לפני שבוש הצליח להשוות בעוד 2, וקבע את התוצאה על 93 לכל אחד מהצדדים, 1:44 לסיום. היל סחט עבירה ודייק פעמיים, ווסט חטף ללברון, ואינדיאנה הורידו את השעון, אבל לא הספיקו לנצל אותו, ונגמרה להם ההתקפה, 17 שניות לסיום, כשהם ביתרון 2. לברון שוב איבד, הפעם החוטף היה ג'ורג' היל שדייק פעמיים מהקו והחטאה של בוש ל-3 סגרה עניין.
אחרי רבע וקצת צמודים במשחק 3, הצליח לברון להוביל בריחה של ההיט ברבע השני, שסידרה יתרון 14 בהפסקה. אינדיאנה צמצמו ל-7 ברבע השלישי, אבל צ'אלמרס ושיין באטייה הובילו ריצת 11- 2 של ההיט, וההפרש שוב קפץ גבוה. שלשה של ריי אלן כבר העלתה את ההפרש ל-21 ומיאמי הצליחו להשיג בחזרה את ניצחון החוץ.
אינדיאנה פתחו בסערה את משחק 4 ועלו ליתרון 11- 0 אחרי פחות מ3 דקות, אבל מיאמי סגרו את הפער מהר, ובמחצית היתרון עמד על נקודה בלבד. ריצת 9- 0 של ההיט העלתה אותם ליתרון ראשון, אבל הפייסרס הגיבו מיד בריצת 10- 0 והחזירו את היתרון, שאחרי ריצת 6- 0 נוספת עמד על 7 בסוף הרבע השלישי. וויד הוביל ריצת 10- 0 ומהפך נוסף, ושלשה של אלן קבעה 89- 86 למיאמי, 5 דקות לסיום, אבל מכאן עד לסיום הפייסרס רצו 14- 2 והצליחו להשוות את הסדרה.
במשחק 5 הטריו של אינדיאנה, ג'ורג', היברט ודיוויד ווסט, קלעו 15, 14 ו-10 בהתאמה במחצית הראשונה, וזה הספיק עבור יתרון 42- 40 במחצית, אבל 16 של לברון ברבע השלישי, לעומת 13 בלבד של הפייסרס, הובילו בריחה של מיאמי וסגרו עניין. משחק 6 התנהל אותו דבר, אבל הפוך, כאשר יתרון 40- 39 של מיאמי במחצית לא הספיק מול רבע שלישי של 29- 15 של אינדיאנה, כאשר ג'ורג' והיברט הובילו עם 9 כל אחד.
במשחק 7 היה רק רבע צמוד אחד לפני שמיאמי השיגו את הבריחה והגיעו ליתרון 15 בהפסקה. במחצית השנייה הם אפילו העמיקו עוד יותר את הפער שהגיע כמעט ל-30 לפני שההיט יכלו לנשום לרווחה עם הכרטיס לגמר.

3:
2014 – סיבוב ראשון. סאן-אנטוניו ספרס VS דאלאס מאבריקס 4- 3:
טוני פארקר פתח את הסדרה עם 9 נקודות ברבע הראשון והוביל את הספרס ליתרון 21- 9, אבל המאבס הגיו בריצת 15- 0 ולקחו את היתרון. המשחק היה צמוד עד שריצת 14- 4 של דאלאס העלתה אותם ליתרון 10, אבל אז טים דאנקן נכנס לעניינים והוביל ריצת 15- 0 של הספרס. החטאות עונשין של ברנדון רייט והחטאה מחוץ לקשת של וינס קרטר סידרו לספרס את הניצחון במשחק הראשון. משחק 2 היה צמוד למחצית אחת, אבל חוזה קלדרון ודווין האריס הובילו את דאלאס למחצית שנייה של 57- 41 ולניצחון קל שקבע שוויון 1 בסדרה.
פארקר ודאנקן פתחו חזק את משחק 3, עם 12 ו-8 בהתאמה ברבע הראשון, והובילו את הספרס ליתרון 7 בסוף הרבע. שתי ריצות 8- 0 של דאלאס במהלך הרבע השני העבירו את היתרון לצד המארח וקבעו אותו על 5 במחצית, אבל הוא לא החזיק הרבה מעבר לזה. הרבע האחרון היה מאוד צמוד, כאשר היתרון החליף צד 10 פעמים במהלך הרבע, ונקבע שוויון ב-12 תוצאות שונות במהלך הרבע. בוריס דיאו העלה את הספרס ליתרון שיא ברבע של 5, אבל מונטה אליס ונוביצקי צמצמו מהר. ג'ינובלי החזיר לספרס יתרון 2, דקה לסיום, אבל סמואל דאלמברט הגיב ב-2 מהקו והשווה ל-20 שניות, עד שדיאו החזיר יתרון 2 לספרס. מונטה אליס הלך מהר לסל והשווה שוב, מה שהשאיר לספרס 24 שניות לכדור אחרון. הכדור הלך לג'ינובלי שהוריד את השעון ונעזר בחילוף הגנתי כדי לחדור ולהניח 2 בפנים, 1.7 שניות לסיום. דאלאס לקחו פסק זמן והכדור הלך לוינס קרטר שהקפיץ את מאנו ודייק בשלשת הניצחון. אפילו המזכירות הייתה בהלם ובהתחלה הם הוסיפו 3 נקודות דווקא לספרס עד שהבינו שבעצם דאלאס קלעו את השלשה ותיקנו את זה.
ג'ינובלי ודאנקן שלטו במחצית הראשונה של משחק 4 ועלו ליתרון 14 במחצית, אבל דאלאס החלו לצמצם ברבע השלישי והמשיכו ברבע האחרון, ו-6:23 לסיום הצליח ג'יי קראודר לקבוע שוויון 77. מכאן המשחק המשיך צמוד ו-52 שניות לסיום הצליח אליס לקבוע שוב שוויון. דיאו הגיב בשלשה ואליס החטיא אחת מהעבר השני, אבל נוביצקי לקח את הריבאונד והניח 2, מצמק לנקודה את ההפרש 21 שניות לסיום. ג'ינובלי נשלח לקו ודייק רק פעם אחת, והכדור הלך שוב לאליס שהחטיא שוב, הפעם ליי-אפ, וג'ינובלי סגר את המשחק מהקו וקבע שוויון 2 בסדרה.
הספרס פתחו חזק את משחק 5 ועלו ליתרון 13 אחרי 7 דקות, אבל שלשות של קרטר והאריס צמצמו לנקודה בלבד את ההפרש בסיום הרבע הראשון. אחרי חצי מהרבע השני התוצאה הייתה שוויון 42, אבל אז דאנקן, ג'ינובלי וקוואי לנארד הובילו ריצה של הספרס וסידרו יתרון 9 במחצית. ההפרש הגיע לשיא של 12 בכמה הזדמנויות במחצית השנייה, אבל בדקות האחרונות נוביצקי הוביל ריצה שצמצמה את ההפרש ל-4 בלבד, 3 דקות לסיום. פארקר הגיב בשלשה, ואחרי שאליס ודאנקן שמו 2 כל אחד, אליס החטיא שלשה שאילצה את דאלאס לשלוח את שחקני הספרס לקו, והם סגרו את המשחק.
דאלאס פתחו טוב יותר את משחק 6, והגיעו ליתרון שיא של 11 בתחילת הרבע השני, אבל אחרי ריצה של הספרס המאבס נאלצו להסתפק ביתרון 6 במחצית. לאורך 10 הדקות הראשונות של הרבע השלישי רק נוביצקי ואליס הצליחו לקלוע עבור המאבס, וסאן-אנטוניו ניצלו את זה כדי להפוך את התוצאה ולעלות בעצם ליתרון 5. ריצת 14- 2 של דאלאס ברבע האחרון העניקה להם יתרון 8, ומהשלב הזה הספרס החלו רודפים, אבל הצליחו להוריד את ההפרש לנקודה, 50 שניות לסיום. וינס קרטר סחט עבירה ודייק פעמיים מהקו, איבוד של פארקר הוביל ל-1/2 של בלייר מהקו, ואחרי החטאה של קוואי הוא עשה אותו דבר, אבל הפעם שון מריון לקח את הריבאונד, וגם הוא דייק 1/2 מהקו, מה שהעלה את דאלאס ליתרון 6, כשנותרו 21 שניות לסיום. הספרס הלכו לדני גרין ופאטי מילס שקלעו 2 שלשות מהירות, כאשר בין לבין אליס דייק פעמיים מהקו, מה שסידר למאבס יתרון 2 עם כדור. אליס התחמק מעבירה והעיף את הכדור כדי לסגור את המשחק, אבל הוא יצא החוצה עם 1.3 שניות לסיום, והספרס קיבלו הזדמנות להשוות או לנצח. בוריס דיאו נשלח להוציא מסוף המגרש כשבצד השני ממתינים לו ג'ינובלי, מילס, דני גרין, קוואי ודאנקן. הכדור הורחק לחוץ, הפעם עם 0.4 לסיום, ורק אז מישהו אליס שם לב לכמות שחקני הספרס שעל הפרקט והחל למנות אותם. פופוביץ' שם לב לזה וגרר את קוואי לספסל למהלך האחרון שהסתיים בהחטאה של מילס שכפתה משחק 7.
למשחק 7 עלה טוני פארקר בטירוף והוא קלע 24 ב-9/12 מהשדה במחצית הראשונה, מה שסייע לספרס לפתוח פער של 22 בהפסקה. פארקר סיים את השמחק עם 32 נקודות, ג'ינובלי עם 20, דני גרין עם 13, ודאנקן וקוואי עם 15 כל אחד, והספרס כקבוצה השיגו 119- 96 קליל שהעלה אותם לשלב הבא.
ישב ביציע לאורך הסדרה – גל מקל…

4:
2014 – סיבוב ראשון. יוסטון רוקטס VS פורטלנד טרייל בלייזרס 2- 4:
למרקוס אולדרידג' עלה בטירוף וכבר ברבע הראשון רשם 12 נקודות ו-8 ריבאונדים שהעלו את פורטלנד ליתרון 7 בסוף הרבע, אבל יוסטון צמצמו וריצת 13- 0 כבר העלתה אותם ליתרון דו-ספרתי במהלך הרבע השני, אם כי הבלייזרס הגיבו בריצת 15- 2 משלהם, ובמחצית הרוקטס הובילו בנקודה. יוסטון פתחו את הרבע השלישי בריצה נוספת ושוב החזיקו ביתרון דו-ספרתי, אבל דקות טובות של אולדרידג' הורידו ל-6 בסיום הרבע. דקות טובות של דוויט הווארד פתחו את הרבע האחרון, ושוב יוסטון החזיקו ביתרון 11, הפעם 4 וחצי דקות לסיום. כאן לילארד ואולדרידג' הובילו קאמבק בחלוקה שוויונית, וכעבור 2 דקות כבר היה שוויון 98. הארדן החזיר ליוסטון יתרון שנשמר בגלל החטאת עונשין של אולדרידג', ודווקא הווארד קלע פעמיים מהקו והעלה את ההפרש ל-3, אבל לילארד השווה בשלשה, חצי דקה לסיום. הארדן הצליח לסחוט עבירה ודייק פעמיים מהקו, אבל אולדרידג' היה זה שהגיב אחרון ועם 2 משלו כפה הארכה. יוסטון פתחו בריצת 6- 0, אבל פורטלנד הגיבו ב-8 רצופות. פרנסיסקו גארסיה והווארד העלו את יוסטון ליתרון נקודה מהעונשין, אבל לילארד הגיב ב-2, והחטאות של הארדן סגרו את המשחק בו אולדרידג' הפציץ עם 46 נקודות ו-18 ריבאונדים ולילארד הוסיף 31.
יוסטון פתחו את משחק 2 עם כל כדור להווארד בצבע, והוא הגיע ל-19 נקודות ו-5 ריבאונדים כבר ברבע הראשון, לעומת 11 של אולדרידג' שהמשיך בכושר הנפלא. גם ההפרש בין הקבוצות היה זהה להפרש בין הגבוהים, והוא עמד על 8 לזכות הרוקטס בסוף הרבע הראשון. יוסטון ניסו את אותה טכניקה גם ברבע השני, אבל האחוזים קצת ירדו, ובצד השני אולדרידג' המשיך ללהוט, והגיע כבר ל-23 בהפסקה שקבעו שוויון 53. אולדרידג' הוסיף עוד 10 ב-4 הדקות הראשונות של החצי השני, אבל יוסטון הגיבו בריצת 9- 0 ב-3 הדקות הבאות, ובכל זאת שלשות של לילארד ודארל רייט העניקו לבלייזרס יתרון 6 בסוף הרבע השלישי. יוסטון צמצמו ל-2 בתחילת הרבע הרביעי, אבל מו וויליאמס ורייט הגיבו בשלשות, ומאז ועד הדקה האחרונה ההפרש עמד על 6 ומעלה. הארדן הצליח לצמק ל-3 עם חצי דקה לסיום, אבל פורטלנד עשו את שלהם מהקו ושמרו על היתרון, מה שסידר להם 2 ניצחונות חוץ בפתיחת הסדרה, כשהפעם אולדרידג' מסתפק ב-43 נקודות ו-8 ריבאונדים "בלבד".
הארדן ובברלי היו אלה שבלטו ביוסטון בפתיחה של משחק 3, ו-11 של כל אחד מהם ברבע הראשון העניקו ליוסטון יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל גם הפעם הם איבדו אותו ברבע השני וירדו להפסקה בפיגור נקודה. הארדן הוסיף עוד 11 ברבע השלישי, אחרי שלא קלע כלל ברבע השני, והחזיר ליוסטון יתרון קטן, אבל לילארד הפך את התוצאה, 2 דקות לסיום. הארדן הגיב ב-4 רצופות מהקו, אבל הפעם היה זה תורו של באטום להשוות בשלשה, שהתבררה בדיעבד כזו שכפתה הארכה, אחרי החטאות של הארדן, לילארד ושוב הארדן. פורטלנד כבר עלו ליתרון 4, אבל אז ההתקפה שלהם נתקעה לחלוטין, לין והארדן השוו, ואז הכדור הגיע לגמרי במקרה לטרוי דניאלס שקלע שלשה 12 שניות לסיום, ואחרי החטאה של באטום הארדן סגר את המשחק מהקו והחזיר את יוסטון לחיים.
יוסטון שוב היו אלה שהובילו בשלבים המוקדמים של המשחק, הפעם בזכות צ'נדל פרסונס שקלע 19 במחצית הראשונה, אותה הרוקטס סיימו ביתרון 61- 51, ההפרש הגיע בשיא ל-11, אבל גם הפעם פורטלנד התחילו קאמבק, ושלשה של לילארד על הבאזר של הרבע השלישי צימקה ל-5. הארדן העלה את ההפרש ל-8, אבל הבלייזרס הגיבו בריצת 18- 5 והפכו את התוצאה, אבל שוב, הווארד והארדן החזירו את היתרון ליוסטון, 51 שניות לסיום. מו וויליאמס החזיר לבלייזרס את היתרון עם שלשה, והארדן נחסם על ידי אולדרידג', מה שאילץ את הרוקטס לשלוח לקו נציג של פורטלנד. שירות הלקוחות המקומי בחר בקייט כמי שילך לביקור עונשין, והבחירה הזאת התבררה כטובה דווקא עבור יוסטון, משום שרייט דייק רק פעם אחת, והווארד השווה וכפה הארכה.
פורטלנד עלו ליתרון 7 בהארכה, אבל יוסטון צמצמו ל-2 בלבד וקיבלו כדור, אותו הארדן ניסה להשליך מחוץ לקשת ללא הצלחה, מה שאילץ את שירות הלקוחות לבחור שוב, והפעם לילארד לא איכזב את הקהל המקומי, וגם מו וויליאמס עמד בלחץ והם סידרו לבלייזרס יתרון 3- 1 בסדרה.
גם במשחק 5 היו אלה יוסטון שהובילו במחצית הראשונה, הפעם פרסונס, לין והארדן קלעו 11, 10 ו-9 בהתאמה בחצי הראשון, והיתרון של יוסטון היה המספר הבא בתור, כלומר 8. שוב פורטלנד צמצמו ברבע השלישי, הפעם עם 18 של ווסלי מת'יוס ברבע הזה, מתוך 27 בסך הכל במשחק, והרבע הסתיים ביתרון 5 של יוסטון. לילארד צימק ל-2 ברבע האחרון והשאיר את הבלייזרס קרובים, אבל ריצת 8- 0 של הרוקטס ב-3:30 האחרונות סגרה את המשחק הזה, והרוקטס צמצמו את הסדרה ל-3- 2.
הארדן לקח על עצמו את משחק 6 והתחיל עם 13 נקודות ברבע הראשון, אבל בצד השני לילארד קלע 11 ואולדרידג' 10. הארדן קלע עוד 11 ברבע השני, כמו גם אולדרידג', והפעם, לשם שינוי, לא היו בריחות גדולות של אף אחד מהצדדים. יוסטון שמרו על יתרון ברבע השלישי, שהגיע לשיאו ב-7, אבל הרבע נגמר כשהרוקטס ביתרון נקודה בלבד, והכל פתוח לחלוטין. ברבע האחרון פתאום תומאס רובינסון ורובין לופז נכנסו לפעולה, אבל 8 רצופות של הווארד החזירו ליוסטון יתרון 2, דקה לסיום. באטום לקח את הווארד לסל והשווה ב-2, הארדן הגיב באיירבול והווארד שתפס את הריבאונד גם לא הצליח למצוא את הטבעת, אבל לילארד תפס את הריבאונד בחוץ והרוקטס קיבלו שוב כדור. הארדן שוב לקח את זה, ושוב החטיא, ושוב נדמה היה שהכדור כבר אצל פורטלנד, אבל הוא נחת אצל פרסונס ביד, והוא הכניס את הליי-אפ שהעלה את יוסטון ליתרון 2, 0.9 שניות לסיום. פורטלנד לקחו פסק זמן ולילארד עשה דיים ושלח את פורטלנד לשלב הבא.

5:
2014 – סיבוב ראשון. אוקלהומה סיטי ת'אנדר VS ממפיס גריזליס 4- 3:
17 של דוראנט ו-16 של ווסטברוק סידרו לת'אנדר יתרון 22 במחצית של משחק 1, אבל את הרבע השלישי הם סיימו ביתרון 4 בלבד, כשאיבקה קולע 8 מתוך ה-13 של אוקלהומה ברבע. ממפיס כבר הורידו את ההפרש ל-2 בלבד, אבל דוראנט קלע 13 נוספות ברבע האחרון, והוביל ריצת 13- 1 שסגרה את המשחק, אותו הוא סיים עם 33 נקודות.
ממפיס הפעם היו אלה שפתחו חזק במשחק 2, והגיעו ליתרון 10 מוקדם, אבל 17 נקודות של ווסטברוק במחצית הראשונה דאגו להפוך את הפיגור ל-3 בלבד במחצית. ממפיס החזיקו ביתרון קטן לאורך רובה המוחלט של המחצית השנייה, עד לשלשה של ווסטברוק וסל של דוראנט שהפכו, אבל כם לזה ממפיס הגיבו בריצת 6- 0, ועלו ליתרון 5, כשנותרו רק 18 שניות לסיום. דוראנט הגיב במהלך מהיר של שלשה ועבירה, וקונלי דייק רק 1/2 מהקו, מה שהוריד את ההפרש ל-2. ווסטברוק לקח שלשה והחטיא, אבל הריבאונד נפל אצל קנדריק פרקינס שהשווה וכפה הארכה. בהארכה ממפיס שלטו לחלוטין ו-8 של זאק ראנדולף לעומת 6 של אוקלהומה הכריעו וקבעו שוויון 1 בסדרה.
ממפיס פתחו טוב יותר את המשחק הביתי הראשון של הסדרה, ודקות טובות של בנו אודריך ברבע השני סידרו יתרון שיא של 12 ו-8 במחצית. מייק קונלי כבר העלה את היתרון ל-17 ברבע השלישי, אבל אוקלהומה סגרו את הרבע עם 7 רצופות שצמצמו ל-10. ההפרש עלה שוב ל-17 ברבע האחרון, אבל הפעם הבצורת של ממפיס נמשכה 7 דקות, ובסיומה ווסטברוק קבע שוויון 81, דקה לסיום. טוני אלן קלע 4 רצופות, אבל ווסטברוק הגיב בשלשה עם עבירה, והחטאות של קונלי ודוראנט סידרו הארכה. ריצת 8- 0 של ממפיס העניקה להם יתרון בהארכה, והם הצליחו לשמור עליו לאורך כולה ועלו ל-2- 1 בסדרה.
במשחק 4 היה זה תורם של הת'אנד לפתוח פער גדול לאורך המשחק, והם הגיעו ליתרון שיא של 14 במהלך הרבע השלישי, בעיקר בזכות רג'י ג'קסון שנתן את המשחק הגדול בקריירה שלו עם 32 נקודות ו-9 ריבאונדים. ריצה גדולה של ממפיס ברבע האחרון הפכה את התוצאה, אבל 5 רצופות של ג'קסון קבעו שוויון 80, חצי דקה לסיום. גאסול וטוני אלן החטיאו מצד אחד, ודוראנט מהצד השני, והתוצאה הידועה היא הארכה. ג'קסון לקח על עצמו את העניינים גם בהארכה, עם 8 מתוך ה-12 של אוקלהומה, והחטאה אחת של קונלי הספיקה כדי לאפשר לג'קסון לשמור על היתרון מהקו, עד להחטאה של קונלי מחוץ לקשת בשנייה האחרונה, והת'אנדר הצליחו לקבוע שוויון 2 בסדרה.
משחק 5 היה שוב התור של ממפיס לפתוח טוב יותר, ובמחצית הם הובילו 55- 43. בנו אודריך כבר הלעה את ההפרש ל-20, אבל הת'אנדר הגיבו בריצת 13- 0 ובסיום הרבע השלישי ההפרש עמד על 6. דוראנט השלים מהפך בשלב מוקדם של הרבע הרביעי, אבל ממפיס הפכו שוב, וכדור ראשון מדויק מהקו של טוני אלן מהקו קבע 90- 88 לממפיס, חצי דקה לסיום. הכדור השני הלך החוצה, אבל הריבאונד נפל אצל טיישון פרינס וממפיס החלו להוריד שעון. ממש בשניות האחרונות של ההתקפה ווסטברוק הצליח לחטוף לקונלי ותוך שניות בודדות לסיים בדאנק בצד השני ולכפות הארכה, משחק רביעי ברציפות. מייק מילר סידר לממפיס יתרון עם 2 שלשות, אבל דוראנט ואיבקה השוו. קונלי הגיב בעוד 2, ודוראנט סחט עבירה, אבל דייק רק פעם אחת, מה שהשאיר לממפיס יתרון נקודה. מייק מילר החטיא שלשה ולאוקלהומה נותרו עוד כמה שניות, אבל דוראנט החטיא בשנייה האחרונה וממפיס עלו ל-3- 2.
עם הגב אל הקיר העלה קווין דוראנט הילוך ובמשחק 6 קלע 36 נקודות, למרות 0/6 לשלוש, והוסיף עליהן 33 במשחק 7, הפעם עם 5/5 לשלוש, ובשני המקרים הת'אנדר הביסו את הגריזליס, וזה הספיק עבורם כדי לעלות לשלב הבא.

6:
2014 – סיבוב ראשון. לוס אנג'לס קליפרס VS גולדן סטייט ווריורס 4- 3:
הקליפרס פתחו את הסדרה ביתרון 12- 1, אבל בהמשך הווריורס עשו להם חיים קשים יותר וקבעו שוויון במחצית. דיוויד לי הוביל ריצה של גולדן סטייט לקראת סוף הרבע השלישי, אותו הם סיימו ביתרון 8. ההפרש כבר עלה ל-11, אבל אז כריס פול לקח את העסק על עצמו, ו-2 שלשות שלו קבעו שוויון 102, 2 וחצי דקות לסיום. קליי הגיב בשלשה, וגריפין קבע שוב שוויון, אבל דריימונד גרין קלע 2 מהקו עליהן הקליפרס לא הצליחו להגיב, ונקודות של בארנס ותומפסון מהקו סידרו לווריורס ניצחון חוץ. הווריורס מבחינתם סימנו וי על ניצחון החוץ, ולא הגיעו בכלל למשחק 2, ולכן גם אנחנו לא נגיע לשם ונסתפק בציון התוצאה 138- 98 לזכות הקליפרס, כאשר בלייק גריפין מוביל 7 קלעים בדאבל-פיגרס עם 35.
גריפין המשיך את המומנטום האישי גם במשחק 3, ודיאנדרה ג'ורדן ראה כי טוב והצטרף לחגיגה, אבל במישור הקבוצתי המשחק נותר צמוד והקליפרס סיימו את המחצית ביתרון 3 בלבד. ברבע השלישי ג'יי ג'יי רדיק וג'מאל קרופורד הצטרפו לחגיגה, וזה כבר הספיק לקליפרס כדי לפתוח פער דו-ספרתי. ברבע האחרון הספלאש בראדרס נכנסו לפעולה, בעיקר קליי שקלע 15 ברבע, וצמצמו את ההפרש לנקודה בכמה הזדמנויות, האחרונה שבהן 11 שניות לסיום. כריס פול דייק רק פעם אחת מהקו, אבל סטף החטיא את הניסיון הנוסף מחוץ לקשת והקליפרס השיגו את ניצחון החוץ שהם היו צריכים. למעשה, הקליפרס נהגו באופן דומה למה שגולדן סטייט עשו, ו-17 נקודות של סטף כבר ברבע הראשון קבעו 15 הפרש, ובסך הכל 33 נקודות, 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-7 שלשות של סטף דאגו בקלות לשוויון 2 בסדרה.
במשחק 5 הקליפרס הלכו בעיקר לג'ורדן, והוא ניצל את הקו הקדמי הדליל של גולדן סטייט, בגלל פציעה מסיימת עונה של אנדרו בוגוט, והוא הצטיין עם 25 נקודות ו-18 ריבאונדים. הקליפרס פתחו פער דו-ספרתי מוקדם, וגם כשהווריורס צמצמו הם לא הצליחו לאיים על היתרון עצמו. סטף סיים עם 5 סלי שדה על 8 איבודים, והקליפרס הצליחו לברוח בדקות האחרונות ולהשיב את היתרון הדו-ספרתי.
הקליפרס פתחו את משחק 6 עם 10- 2 מהיר, אז סטף לקח יותר על עצמו ו-14 שלו ברבע הראשון סידרו שוויון. הווריורס פתחו יתרון 8 ברבע השני, ואיבדו אותו מהר, ושוב פתחו יתרון 7 ברבע השלישי, וגם אותו איבדו מהר, אבל שלשה של איגודלה שוב העלתה אותם ליתרון 7, הפעם 2 וחצי דקות לסיום. הקליפרס צמצמו, אבל גרין והאריסון בארנס דייקו מהקו ושמרו על היתרון, וסטף נשלח אל הקו ביתרון נקודה כשבכל מקרה אין זמן, מה שאפשר לו להחטיא פעמיים ובכל זאת לכפות משחק 7.
דריימונד גרין םפתח נפלא את משחק 7 ו-10 נקודות שלו ברבע הראשון סידרו לגולדן סטייט יתרון 10 ברבע. הקליפרס הצליחו לצמצם ואפילו להשוות ברבע השני, אבל הפעם היה זה תורו של סטף להוביל ריצה שקבעה יתרון 8 של הלוחמים במחצית. ריצת 12- 2 של הקליפרס ברבע השלישי הפכה את התוצאה, דקות טובות של רדיק כבר סידרו לקליפרס יתרון 8 לפני שהווריורס צמצמו ל-3 בסוף הרבע. כריס פול העלה את הקליפרס ליתרון 7, אבל גרין ותומפסון הפכו שוב, ורדיק קבע 6 לקליפרס, 36 שניות לסיום. סטף הגיב ב-3/3 מהקו ודריימונד בשלשה, כאשר בין לבין דאנק של ג'ורדן שומר על יתרון 2 לקליפרס. רדיק, פול וקוליסון עמדו בלחץ מהקו, כאשר בין לבין סטף משפר את מאזנו האישי ל-33 נקודות, אבל לא מצליח למנוע מהקליפרס להעפיל לשלב הבא. אנחנו עדיין מחכים לפעם הבאה שסטף וחבריו יפסידו סדרת פלייאוף מערבית…

7:
2014 – סיבוב ראשון. טורונטו ראפטורס VS ברוקלין נטס 3- 4:
הרבע הראשון היה קרב צמוד אישי בין דרון וויליאמס ובין לאורי, אבל מבחינה קבוצתית הנטס עלו ליתרון 8 ברבע. טורונטו הצליחו לצמצם בהמשך, וגם לקחת את היתרון לפרקים במחצית השנייה, אבל 9 נקודות רצופות של פול פירס ברגעי ההכרעה העניקו לברוקלין את ניצחון החוץ הדרוש. טורונטו הובילו לאורך המחצית הראשונה של משחק 2, כולל יתרון דו-ספרתי לפרקים, אבל דקות טובות של ג'ו ג'ונסון ברבע השלישי הפכו את התוצאה. הרבע האחרון היה בשליטתו של דמאר דרוזן שקלע 17 ברבע הזה בלבד, והגיע ל-30 בסך הכל במשחק. פירס הצליח לצמצם את ההפרש ל-2 והשיג את הכדור, אבל החטיא שלשה שבעקבותיה ורונטו סגרו את המשחק מהקו והשוו את הסדרה.
טורונטו הובילו בשלבים המוקדמים של משחק 3, אבל ברוקלין השתלטו על המשחק בהמשך ו-5 דקות סיום הנטס עלו ליתרון 15. דמאר דרוזן שוב לקח על עצמו את האחריות בטורונטו, והוא צימק לנקודה בלבד, 34 שניות לסיום. שון ליווינגסטון דייק פעם אחת מהקו, אבל פטריק פטרסון החטיא פעמיים ופירס סגר את המשחק מהעונשין. לאורי, דרוזן ואמיר ג'ונסון הגיעו כל אחד מהם לדאבל-פיגרס כבר ברבע הראשון של משחק 4, מה שהעניק לראפטורס יתרון משמעותי, אבל בסיום הרבע השלישי הם מצאו את עצמם בשוויון 67. הפעם ההגנה של טורונטו הייתה זו שהתעלתה ברבע האחרון, יחד עם 7 נקודות של ואסקז, והראפטורס הצליחו לקבוע שוויון 2 בסדרה.
טורונטו ניצלו את הביתיות של משחק 5 כדי לשלוט לחלוטין לאורך 3 רבעים שהסתיימו בתוצאה 91- 69 לזכותם, אבל התפרקו הגנתית ברבע האחרון. הקאמבק היה ארוך, אולם 3:19 לסיום ג'ו ג'ונסון כבר קבע שוויון 101. שלשות של ואסקז ולאורי, שהגיע לשיא קריירה בפלייאוף של 36 נקודות, החזירו את ההפרש ל-5, אבל מהלך 4 נקודות של אלן אנדרסון צימק לנקודה בלבד, 10 שניות לסיום. דרוזן דייק פעמיים מהקו, ובלאץ' נשלח לעונשין מהצד השני. הוא דייק את הראשונה, החטיא את השנייה ולקח את הריבאונד, אבל ניסיון המסירה שלו לוויליאמס הלך מעבר לחצי.
ברוקלין פתחו חזק את משחק 6, ובסוף הרבע הראשון כבר הובילו ב-15 הפרש. נדמה היה שהצדדים פחות או יותר התפשרו על משהו בסגנון הזה, כי הרבה שינויים לא היו עד הסוף שכפה משחק 7. הספסל של הנטס, בראשות מרקוס ת'ורנטון ושון ליווינגסטון, סידר לברוקלין יתרון 8 במחצית ובסיום הרבע השלישי, אבל 13 נקודות של לאורי ברבע האחרון כפו קרב דרמטי. לאורי וטרנס רוס צמצמו לנקודה בלבד, ורוס גם הוסיף חטיפה שהביאה לראפטורס את הכדור האחרון. לאורי לקח את הזריקה האחרונה, ונחסם על ידי פירס במהלך שסגר את הסדרה ושלח את הנטס לשלב הבא.

8:
2014 – חצי גמר המערב. אוקלהומה סיטי ת'אנדר VS לוס אנג'לס קליפרס 4- 2:
כריס פול פתח בסערה את הסדרה עם 17 נקודות כבר ברבע הראשון, מתוך 32 ו-10 אסיסטים בסך הכל במשחק, והוא הוביל את הקליפרס לניצחון קל ביותר. דוראנט עשה אותו דבר במשחק 2 עם 17 נקודות ברבע הראשון שסידרו יתרון דו-ספרתי, ואחרי שהקליפרס קצת צמצמו ברבע השני, היה זה ת'אבו ספלושה שקלע 12 ב-100% ברבע השלישי, וסידר לת'אנדר יתרון גדול שהספיק כדי לקבוע שוויון.
ברבע הראשון של משחק 3 דוראנט גבר על גריפין 15- 14 בקרב האישי, אבל הקליפרס החזיקו ביתרון והצליחו גם לשמור עליו לאורך רוב המשחק. אוקלהומה לקחו את היתרון ברבע האחרון, וגם כשגריפין צימק את ההפרש לנקודה, ונדמה היה שהולך להיות קרב צמוד עד הסוף, ווסטברוק ודוראנט הגיבו בריצת 7- 0 שסגרה עניין.
ווסטברוק ודוראנט קלעו 11 ו-10 בהתאמה ברבע הראשון של משחק 4, ואוקלהומה סגרות את הרבע ביתרון 17, וגם 7:44 לסיום היתרון עמד עדיין על דו-ספרתי לזכות הת'אנדר. פול וגריפין צימקו, אבל הגיבור הגדול של הקליפרס היה דארן קוליסון, שקלע 12 מתוך ה-18 שלו ברבע האחרון, והעלה את הקליפרס ליתרון 2, דקה בדיוק לסיום. אחר החטאה של ווסטברוק, קוליסון הגיב בעוד 2, עליהן הצליח ווסטברוק לענות, ושוב זה יתרון 2 לקליפרס. בלייק גריפין החטיא והשאיר לאוקלהומה כדור אחרון, אבל ווסטברוק החטיא לשלוש והקליפרס קבעו שוויון 2 בסדרה, למרות 40 נקודות של דוראנט.
במשחק 5 היה זה תורם של הקליפרס לפתוח יתרון גדול, וגריפין ורדיק היו האחראים הראשיים לכך ברבע הראשון. 4 דקות לסיום הקליפרס עדיין הובילו ב-13, אך דווקא אז החלו גלגלי הקאמבק לנוע. הת'אנדר צמצמו כבר ל-4, אבל סל של פול העלה את הקליפרס ליתרון 7, 49 שניות לסיום. דוראנט הגיב ב-5 נקודות מהירות, פול איבד, וכדור חוץ בו אין ספק שהת'אנדר נגעו אחרונים הלך דווקא לזותם, ככל הנראה במקום לשרוק עבירה, מה שהשופטים לא יכלו לעשות על פי כללי הצפייה החוזרת. ווסטברוק סחט עבירה בשלשה מפול ודייק ב-3 הכדורים שהעלו את אוקלהומה ליתרון נקודה, וגם את הכדור האחרון כריס פול איבד.
גם את משחק 6 הקליםרס פתחו חזק ועלו ליתרון 15 מוקדם, אבל הפעם הקאמבק של אוקלהומה נעשה בגלים קטנים יותר, והרבע השלישי כבר נגמר בשוויון 72. דוראנט, ווסטברוק והרוקי סטיבן אדאמס העלו את הת'אנר ליתרון 11, וריצת 7- 0 של הקליפרס הייתה מאוחרת מדי, כי דוראנט, ווסטברוק, דרק פישר וג'קסון עמדו בלחץ מהקו, כאשר דוראנט מביא את עצמו ך-39 נקודות ו-16 ריבאונדים.

9:
2014 – גמר המערב. סאן-אנטוניו ספרס VS אוקלהומה סיטי ת'אנדר 4- 2:
איבקה נפצע בסוף הסדרה הקודמת של אוקלהומה, והדיווחים היו שהוא ככל הנראה גמר את העונה. הספרס ניצלו את המצב כדי ללכת הרבה לדאנקן בצבע, והוא קלע 27 במשחק 1. הספרס הובילו לכל אורך המשחק, אבל רק ברבע האחרון ג'ינובלי הצליח להוביל בריחה משמעותית וניצחון. במשחק 2 לקח לספרס רבע אחד להניע את הגלגלים, אבל החל מהרבע השני מדובר היה בהצגת ענק מ-2 צידי המגרש, וניצחון 112- 77 מרשים. אוקלהומה הרגישו שהם חייבים נס.
שני שינויים בחמישייה של אוקלהומה עשה סקוט ברוקס. הראשון הוא להכניס את רג'י ג'קסון ההתקפי במקום ספלושה ההגנתי יותר, והשני היה להחזיר את איבקה אחרי שרק לפני רגע אמרו שהוא גמר את העונה, ומתברר שהשמועות היו מוגזמות. איבקה הוכיח את חשיבותו עם 8 נקודות ו-2 חסימות כבר ברבע הראשון, ובינתיים אוקלהומה מחזיקים ביתרון קטן. ריצת 12- 2 של הת'אנדר בפתיחת הרבע הרביעי כבר סגרה את המשחק, כאשר גם איבקה וגם סטיבן אדאמס מסיימים עם 4 חסימות כל אחד.
איבקה שוב נותן 2 חסימות כבר ברבע הראשון, אבל משחק 4 היה ההצגה של ראסל ווסטברוק שקלע 40 ב-12/24 מהשדה ו-14/14 מהעונשין, והוסיף 10 אסיסטים ו-5 חטיפות. במחצית אוקלהומה ביתרון 15, והרגל יורדת מהגז רק ברבע האחרון, כשהשוויון בסדרה כבר מובטח. הפעם הספרס נזכרים בדאגה במה שהיה ב-2012, אז הם איבדו יתרון 2- 0 נגד אוקלהומה, ומתחילים לחשוש.
הפעם זה תורו של מאמן העונה, גרג פופוביץ', לבצע שינוי בחמישייה. יוצא טיאגו ספליטר ונכנס מאט בונר. המצטרף לחמישייה אמנם סיים עם 0 נקודות ב-0/4 מהשדה, אבל לספרס לוקח שוב רבע אחד להניע את הגלגלים לפני שמתחילה הכתישה. טים דאנקן מרגיש שוב בנחת בצבע, ומוביך את קלעי הספרס עם 22 ו-12, ג'ינובלי מוסיף 19, גרין וקוואי 14 כל אחד, בוריס דיאו 13 וטוני פארקר לא צריך לקלוע יותר מ-12.
במחצית של משחק 6 נדמה היה שאנחנו בדרך למשחק 7, כאשר אוקלהומה הובילו ב-7 ופארקר נטש את המשחק בגלל פציעה, אבל הרבע השלישי הביא ריצה דווקא של הספרס, שניצחו אותו 37 – 20, והצליחו לשמור על יתרון, ממש עד הדקות האחרונות, ביתרון 97 – 91 של הספרס, קצת יותר מ-2 דקות לסיום. 2 סלים של ווסטברוק צמצמו את התוצאה, ואז איבקה חסם את דאנקן ודוראנט השווה מהקו. המהלך הבא הלך לג'ינובלי, שחטף גם הוא חסימה מאיבקה, ודוראנט מיד לאחר מכן קלע סל ענק שהעלתה את אוקלהומה ליתרון, אבל ג'ינובלי הגיב בשלשה שהחזירה את היתרון לספרס. דוראנט לקח את הכדור מול קוואי, החליק על הקרסול הקצת פגוע שלו ואיבד, אבל מאנו דייק רק בכדור אחד מהקו, ומיד לאחר מכן ווסטברוק הראה לג'ינובלי איך עושים זאת נכון כשהוא סחט עבירה והשווה מהקו. ג'ינובלי החטיא בשניות האחרונות זריקת ניצחון, ואמנם דאנקן הצליח להכניס את הריבאונד, אבל זה היה אחרי הזמן בבירור ויש הארכה.
בהארכה הספרס הלכו בעיקר לדאנקן ועלו ליתרון נקודה, ובערך 50 שניות לסיום הגיע המהלך הגדול של המשחק, כאשר איבקה השיג חסימה רביעית במשחק והת'אנדר במתפרצת 3 על 2. רג'י ג'קסון מסר לווסטברוק שעלה לצעד וחצי, רק כדי לגלות שבדרך הכדור נלקח על ידי קוואי שהוביל התקפה חדשה של הספרס. איבקה הלך לשמור על ג'ינובלי שנמצא על הקשת, והוא הכניס כדור לדאנקן בפוסט ששם סל והעלה את הספרס ליתרון 3. דוראנט החטיא זריקה לא רעה לשלוש ובוריס דיאו גמר את המשחק מהקו. דאנקן סיים את המשחק עם 19 ו-16, כולל 7 מתוך 11 הנקודות של הספרס בהארכה, שזה יותר מה-6 של אוקלהומה.

10:
2014 – גמר המזרח. אינדיאנה פייסרס VS מיאמי היט 2- 4:
הפייסרס פתחו את העונה נפלא, אבל בשלב הזה של הפלייאוף היה זה כמעט נס שהם הגיעו עד הלום, והשאלה הייתה האם נשאר להם כוח לתת משהו אשר לשמו הם עבדו כל כך קשה על יתרון הביתיות. במשחק הראשון התשובה הייתה חיובית. היברט שהרגיש מיותר מאז תחילת הפלייאוף פתאום מגיע ל-19 נקודות ו-9 ריבאונדים בקלות, פול ג'ורג' היל קולעים שלשות באחוזים טובים, ווסט וסטיבנסון תורמים באופן מגוון, ואפילו סי ג'יי ווטסון תרם 11 מהספסל, ואפילו 27 של וויד ו-25 של לברון, שניהם באחוזים מצוינים, לא מונעים מאינדיאנה ניצחון נוח.
החמישייה של אינדיאנה נראתה טוב גם במשחק 2, אבל פרנק ווגל הסתכן בהודעת פיטורין מיידית מלארי בירד בכל פעם ששחקן ספסל עלה לפרקט, וההיט ניצלו את זה היטב בכל פעם. ריצת 13- 2 של מיאמי הפכה את התוצאה ברבע האחרון, ואילצה את הפייסרס לרדוף, והם לא עשו את זה מספיק טוב, מה שאפשר למיאמי להשיג את ניצחון החוץ ולקבוע שוויון 1 בסדרה.
בכל מה שקשור לשליטה בצבע, רוי היברט המשיך לשמור על היתרון שלו, ו-10 שלו ברבע הראשון של משחק 3 סידרו לפייסרס יתרון 7, אבל 12 של לברון ו-10 של דווין וויד ברבע השלישי הפכו את התוצאה, וריי אלן היה זה שהעלה את ההפרש ל-17 ברבע האחרון. במשחק 4 אריק ספולסטרה עבר להתמודד עם היברט בשיטה שנוסתה בהצלחה על ידי אטלנטה, והעלה 2 גבוהים שקולעים מבחוץ, ובמקרה שלנו הוא העלה את רשארד לואיס במקום האסלם בחמישייה. לואיס סיים עם 0/5 מהשדה וללא נקודות, אבל גם היברט סיים ללא נקודות, והייתה לזה השפעה מכרעת. פול ג'ורג' ודיוויד ווסט נותרו כמעט לבד במערכה, בזמן שהיברט לא מוצא את עצמו, סטיבנסון עסוק בנשיפות והאחרים לא ברמה, ומיאמי עלו ליתרון של יותר מ-20 לפני הורדת ההילוך של הדקות האחרונות.
לברון נקלע לבעיית עבירות מוקדמת במשחק 5, אבל 10 נקודות של אלן הובילו רבע שני של 26- 11 ויתרון 9 במחצית עבור ההיט. ברבע השלישי אינדיאנה הידקה את ההגנה, וניצלה את העובדה שלברון הגיע כבר ל-5 עבירות במהלך הרבע השלישי, ודקות מצוינות של החמישייה החזירו את היתרון, וקבעו אותו על 7 לקראת הרבע האחרון. ברבע האחרון רק 2 שחקנים קלעו עבור הפייסרס. השני הוא דיוויד ווסט, שהוכיח את עצמו לאורך כל הקריירה כשחקן אמין שיכול לקלוע בכל פעם שצריך, והראשון הוא כמובן פול ג'ורג'. שניהם פתחו טוב את הרבע והעלו את ההפרש ל-11, אבל מיאמי הגיבו בריצת 9- 0 ומכאן הכל צמוד עד הסוף. לברון קבע שוויון 81, אבל ווסט וג'ורג' החזירו את היתרון, ועל השלשות של לואיס ובוש הצליח ג'ורג' לענות ב-2 משלו. שלשה נוספת של לואיס, מספר 6 שלו במשחק, צימקה לנקודה בלבד, 16 שניות לסיום ודיוויד ווסט דייק רק פעם אחת מהקו, אבל בוש החטיא שלשה, והפעם ווסט סגר את המשחק מהקו. פול ג'ורג' קלע 21 ברבע האחרון ב-8/10 מהשדה ו-3/5 לשלוש, מתוך 37 נקודות בסך הכל במשחק.
על משחק 6 אין הרבה מה להגיד במונחי כדורסל. פול ג'ורג' לא פגע בכלום במחצית הראשונה, וסיים אותה עם נקודה אחת ב-0/6 מהשדהף ולמרות 12 של ווסט ו-11 של סטיבנסון, אף אחד לא הופתע מזה שמיאמי סגרו את המחצית ביתרון 26. ג'ורג' תיקן את הרושם האישי עם 28 ב-8/12 מהשדה במחצית השנייה, אבל פיגור 91- 58 בסיום הרבע השלישי זה דבר שאף אחד לא רוצה ליפול אליו, וגם סטטיסטיקה אישית טובה לא עוזרת בעניין הזה.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. סליחה חיים, אבל הפעם באמת שאי אפשר לבחור סדרה. מה שכן אפשר, זה לטעון שהסיבוב הראשון של פלייאוף 2014 היה כנראה הטוב והמותח מבין סיבובי פלייאוף ראשונים אי פעם.
    כל מי שמחפש קונספירציות של הליגה – מי יודע, אולי הליגה ביימה את ריבוי הסדרות המותחות באותה שנה בשביל רייטינג? 😉

כתיבת תגובה

סגירת תפריט