סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 13 – 2011-2013 / עמיחי קטן

הסדרה המנצחת בחלק התשיעי היא הסדרה בין הלייקרס ובין פורטלנד בגמר המערב של עונת 2000, סדרה שזכתה ל-32 מתוך 102 הקולות, שזה יוצא 31.37% מהקולות.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק השלושה-עשר יתמקד בשנים 2011-2013, כאשר הסיבוב הראשון של 2013 יהיה בחלק הזה, אבל שאר הפלייאוף של 2013 יהיה בחלק הבא, בעקבות ריבוי סדרות פלייאוף איכותיות ב-2014.

1:
2011 – סיבוב ראשון סאן-אנטוניו ספרס VS ממפיס גריזליס 2- 4:
הייתה זו ההופעה הרביעית בתולדות הגריזליס בפלייאוף, אבל בכך הביקורים הקודמים הם הודחו בסוויפ בסיבוב הראשון, והפעם הרביעייה המובילה שהתגבשה בממפיס – מארק גאסול, זאק ראנדולף, מייק קונלי וטוני אלן – הייתה נחושה לשים סוף לדבר, ולהשיג לפחות ניצחון ראשון. המשחק הראשון עם הרבה כדורים לתוך הצבע, בעיקר לראנדולף וגאסול בצד של ממפיס, ולדאנקן בצד של סאן-אנטוניו, ומחצית צמודה הסתיימה ביתרון 2 של ממפיס. דקות טובות של טוני פארקר, ג'ורג' היל וגארי ניל סידרו לספרס יתרון 10 ברבע השלישי, אבל הרבע הסתיים בהפרש 4 בלבד, ואחרי 3 דקות ברבע האחרון כבר נקבע שוויון. או ג'יי מאיו ואלן סידרו לממפיס יתרון 7, אבל 2 שלשות של מאט בונר החזירו את היתרון לספרס, דקה וחצי לסיום. שלשה של שיין באטייה החזירה לממפיס את היתרון, והחטאות לשלוש של היל וריצ'רד ג'פרסון סגרו את המשחק, והעניקו לממפיס את ניצחון הפלייאוף הראשון בתולדות המועדון, אחרי 12 הפסדים.
משחק 2 משיך את הקצב ההגנתי והצמוד, וההפרש לא עבר את ה-6 עבור אף אחד מהצדדים ב-3 הרבעים הראשונים, אבל בדקות האחרונות הספרס הצליחו להדק את ההגנה ולעלות ליתרון 8, שסידר להם שוויון בסדרה. האופטימיות של הספרס לא החזיקה הרבה, כי ממפיס לקחו יתרון דו-ספרתי מוקדם, ו-14 של ראנדולף במחצית הראשונה סידרו יתרון 10 בהפסקה. ברבע השני פארקר לקח על עצמו את העבודה לצמצם, ו-10 נקודות שלו ברבע הורידו את ההפרש ל-5, מגמה שהמשיכה ברבע האחורן, כאשר ג'ינובלי קבע שוויון 75, 8 דקות לסיום. נקודות של מאיו וראנדולף החזירו לממפיס יתרון קטן, ואחרי שפארקר צימק ל-2, ראנדולף הגיב בשלשה, 42 שניות לסיום. ג'ינובלי צמצם ב-2 מהקו, וממפיס החטיאו בתום החטאה ארוכה, מה שהשאיר לספרס כמה שניות, אבל הם לא הצליחו להגיע לזריקה.
19 נקודות של פארקר במחצית הראשונה של משחק 4 סידרו לספרס יתרון 2 בהפסקה, אבל למחצית השנייה רק ממפיס הגיעו, והם פתחו פער שהגיע בשיאו ל-24, וכמובן הספיק לניצחון קל. הספרס הלכו בתחילת משחק 5 הרבה לדאנקן, והוא קלע 11 ברבע הראשון, מה שסידר לספרס יתרון 6, אבל מאז עד סוף המשחק הוא הוסיף 2 נקודות בלבד למאזנו. ברבע השני היה זה תור ג'ינובלי שקלע 15, ויתרון הספרס גדל ל-8, אבל ברבע השלישי מארק גאסול וסם יאנג קלעו 9 ו-7 בהתאמה, בזמן שממפיס עוצרים את הספרס על 15 בלבד ברבע, ומשלימים מהפך במשחק. ממפיס שמר על יתרון קטן לכל אורך הרבע האחרון, בזמן שג'ינובלי משאיר את הספרס קרובים, ו-2.2 שניות לסיום שלשה של ג'ינובלי קבעה שוויון, עד להילוך החוזר שהראה שהוא דרך על הקו והיתרון נשאר של ממפיס. ראנדולף דייק פעמיים מהקו, והכדור הפעם הלך דווקא לגארי ניל, שדייק לשלוש וכפה הארכה. ההארכה הייתה צמודה, עד שסל של פארקר הביא לספרס יתרון, והחטאות של אלן וגאסולף יחד עם קליעות עונשין של הספרס, סגרו את המשחק.
מייק קונלי עשה 2 עבירות תוך פחות מ-2 דקות בתחיל משחק 6, אבל דווקא ואסקז שנכנס במקומו הוביל את ממפיס ליתרון 14- 2 מוקדם. עד המחצית שלשות של מאט בונר צמצמו ל-3, ובפתיחת החצי השני כבר נקבע השוויון, והמשחק נשאר צמוד, כש-4 נקודות יתרון של ממפיס בסוף הרבע השלישי לא מבטיחות כלום. הספרס המשיכו במאבק העיקש, ואנטוניו מקדייס העלה אותם ליתרון נקודה, 4:40 לסיום, אבל כאן זאק ראנדולף לקח על עצמו את המשחק והוביל ריצת 12- 2, מתוכה הוא קלע 10 מהנקודות, כדי להחזיר לממפיס יתרון משמעותי. הוא וקונלי גם עמדו בלחץ מהקו כדי לשמור על ניצחון 99- 91 ולהבטיח ניצחון ראשון של ממפיס בסדרה אי פעם.

2:
2011 – חצי גמר המערב. לוס אנג'לס לייקרס VS דאלאס מאבריקס 0- 4:
רבע שני טוב של הלייקרס, ובעיקר של השחקן השישי של העונה, למאר אודום, סידר ללייקרס יתרון משמעותי, שהגיע בשיאו ל-16. במחצית השנייה דאלאס צמצמו וקבעו קרב צמוד ברבע הרביעי, אבל קובי הצליח לשמור על יתרון קטן, כולל סל שהעלה את הלייקרס ליתרון 3, דקה לסיום. נוביצקי הגיב ב-2, ואחרי איבוד של קובי הוא הוסיף עוד 2 מהקו, והשאיר ללייקרס 18 שניות. הפעם היה זה תורו של גאסול לאבד, וקיד דייק 1/2 מהקו, מה שהשאיר ללייקרס 7 שניות אחרונות, וקובי החטיא את השלשה, ונאלץ להסתפק ב-36 נקודות שלא מנעו מדאלאס ניצחון חוץ.
אנדרו ביינום היה מצוין במחצית הראשונה של משחק 2, ועם 14 נקודות ו-6 ריבאונדים הצליח לשמור את הלייקרס צמודים למרות 15 של נוביצקי במחצית. דאלאס פתחו פער קטן ברבע השלישי, אבל הייתה זו ריצת 9- 0 של המאבס ברבע הרביעי שהגדילה את ההפרש ל-15 וסגרה עניין, כאשר הפעם ג'יי ג'יי בראה תורם 8 מתוך ה-12 שלו ברבע האחרון.
הלייקרס הלכו לביינום גם בפתיחה של משחק 3, והוא קלע 10 ברבע הראשון, אבל 11 של נוביצקי סידרו לדאלאס יתרון 2. בהמשך הלייקרס לקחו את היתרון, והוא הגיע לשיא של 8 במהלך הרבע האחרון. שלשה של פג'ה סטויאקוביץ', 3:49 לסיום, החלה ריצת 7- 0 של דאלאס שהחזירה למאבס את היתרון, ואחרי שאודום השווה, נוביצקי קבע 93- 91 לדאלאס, 1:23 לסיום. אודום החטיא הפעם, ואחרי התקפה ארוכה וריבאונד התקפה, דרק פישר שלח את ג'יסון טרי לקו, והוא דייק פעמיים והעלה את ההפרש ל-4. מכאן הלייקרס לא פגעו עד לסיום ודאלאס כבר עלו ל-3- 0 בסדרה.
קובי החזיק את הלייקרס בעניינים רבע אחד במשחק 4, עם 13 מתוך ה-23 נקודות של הלייקרס, אבל 5 שלשת של טרי ברבע השני סידרו יתרון 24 בלתי מחיק בהפסקה. ההפרש המשיך לגדול ודאלאס הגיעו ל-20/32 לשלוש, בעיקר 9/10 של טרי ו-6/6 של פג'ה שקבעו 122- 86 מהדהד במשחק האחרון של פיל ג'קסון כמאמן, ואולי ההדחה הכי משפילה אי פעם של אלופה מכהנת.

3:
2011 – חצי גמר המערב. אוקלהומה סיטי ת'אנדר VS ממפיס גריזליס 4- 3:
ראסל ווסטברוק פתח מצוין את הסדרה עם 10 נקודות ברבע הראשון ועוד 8 בשני, אבל ממפיס ניצלו את דקות המנוחה שלו כדי לפתוח יתרון 16, ובמחצית הובילו ב-10. ברבע השלישי אוקלהומה כבר צמצמו את ההפרש ל-3,עד שזאק ראנדולף השתלט על המשחק וסייע גריזליס לשמור על יתרון דו-ספרתי. למרות ניסיונות של הת'אנדר לצמצם, שהורידו את ההפרש ל-7 בשלב מסוים, ממפיס הובילו ריצה נוספת, בעיקר בזכות 34 נקודות של ראנדול, והשיגו ניצחון חוץ כבר במשחק הראשון.
הטריו הצעיר של אוקלהומה, דוראנט, ווסטברוק והארדן, פתח מצוין את משחק 2, עם 6, 7 ו-8 נקודות בהתאמה כבר ברבע הראשון, מה שסידר לת'אנדר יתרון דו-ספרתי מוקדם. ממפיס קצת צמצמו, אבל ההפרש נשאר לפחות 6 עד לריצה הגדולה הבאה של אוקלהומה, ריצת 20- 6 ברבע הרביעי ששקבעה יתרון 20 לאוקלהומה וסגר עניין, בעיקר בזכות 26, 24 ו-21 בהתאמה של הטריו שצוין לעיל.
אוקלהומה שלטו ברוב השלבים של משחק 3, הרבה מזה בזכות 12 נקודות ו-4 חסימות של איבקה במחצית הראשונה, וההפרש כבר עלה ל-15 לפני שממיס החלו לצמצם. ריצת 15- 2 של הגריזליס עמוק בתוך הרבע האחרון השלימה מהפך, ו-2 מהקו של ווסטברוק קבעו שוויון, 52.9 שניות לסיום. או ג'יי מאיו, דוראנט וראנדולף החטיאו עד לסיום, מה שאומר שיש הארכה. בהארכה ממפיס שלטו לחלוטין, בעיקר בזכות 4 נקודות מהירות של טוני אלן, ועלו ליתרון 2- 1 בסדרה.
ממפיס פתחו את משחק 4 עם יתרון 8- 0 מוקדם, ו-12 נקודות של מארק גאסול ברבע הראשון קבעו יתרון 12 לממפיס בסוף הרבע הראשון, ו-18 באמצע הרבע השני, אבל עד המחצית ההפרש ירד ל-4 בלבד. הרבע השלישי כבר היה צמוד לחלוטין והסתיים ביתרון נקודה של אוקלהומה, וכך גם הרביעי, עד שווסטברוק הוביל ריצת 7- 0 וסידר לת'אנדר יתרון 10, 5 דקות לסיום. ממפיס מיד חזרו למשחק בריצת 7- 0 משלהם, ורצף החטאות מ-2 הצדדים השאירו לגריזליס כדור אחרון בפיגור 3. מייק קונלי לקח את זה על עצמו, ושלשה מדויקת שלו קבעה שוויון, ואחרי החטאה של ווסטברוק התוצאה הייתה הארכה. אוקלהומה כבר עלו ליתרון 7, אבל 2 שלשות של מאיו צמצמו, ואחרי 2 של ווסטברוק מהקו ההפרש עמדד על 3, ושוב כדור אחרון של ממפיס, כאשר הפעם ואסקז היה זה שדייק מחוץ לקשת וכפה הארכה נוספת. ההארכה השנייה הייתה צמודה יותר, וההפרש הגדול ביותר היה 3, וגם הוא החזיק 21 שניות בלבד. סל של ווסטברוק קבע שוויון 119, חצי דקה לסיום, והחטאה שלו, אחרי החטאות של ראנדולף וגאסול, קבעו הארכה שלישית. בהארכה השלישית אוקלהומה כבר שלטו לחלוטין, ו-6 נקודות של דוראנט לעומת 4 בלבד של ממפיס דאגו לשוויון 2 בסדרה.
את משחק 5 ממפיס פתחו ביתרון 6 מוקדם, שהוביל לשוויון בסוף הרבע הראשון, אבל ריצת 15- 2 של הת'אנדר ברבע השני סגרה עניין מוקדם, במשחק שבו אף אחד לא הגיע ל-20 נקודות, ולצד דוראנט שקלע 19 בלט דקוואן קוק שקלע 18 ב-6/7 מהשדה ו-4/5 לשלוש. ווסטברוק והארדן הובילו בריחה של אוקלהומה ברבע השני, וסידרו לת'אנדר יתרון 10 במחצית, אבל ראנדולף השתלט על המחצית השנייה והגיע ל-30 נקודות יחד עם 13 ריבאונדים במשחק, בזמן שהמחצית הסתיימה בתוצאה 51- 29 לממפיס, והגריזליס השיגו ניצחון קל שכפה משחק 7.
משחק 7 ציין את הטריפל-דאבל הראשון בקריירת הפלייאוף של ראסל ווסטברוק, אבל זו הייתה בעיקר הצגה של דוראנט שקלע 39 ב-13/25 מהשדה ו-9/9 מהקו, יחד עם 9 ריבאונדים ו-3 חסימות. הבריחה של הת'אנדר הגיעה הפעם ברבע השלישי, והם שמרו על יתרון דו-ספרתי לאורך הרבע האחרון, והצליחו לעלות לגמר המערב.

4:
2011 – גמר המערב. דאלאס מאבריקס VS אוקלהומה סיטי ת'אנדר 4- 1:
אוקלהומה פתחו טוב יותר את משחק 1, והחזיקו ביתרון 9, אבל ריצת 9- 0 ואחריה עוד ריצת 13- 0 של דאלאס סידרו למאבס יתרון 7 במחצית. נוביצקי סחט הרבה עבירות והגדיל את היתרון של דאלאס עד לשיא של 15, אבל ריצת 10- 0 של אוקלהומה ברבע האחרון צמצמה ל-5 בלבד. נוביצקי לקח על עצמו את האחריות עם כמה סלים רצופים, ושלשה של טרי חצי דקה לסיום סגרה עניין. דוראנט קלע אמנם 40 ב-10//18 מהשדה ו-18/19 מהקו, אבל גולת הכותרת הייתה דירק נוביצקי שקלע 48 ב-12/15 מהשדה ושיא פלייאוף של 24/24 מושלם מהקו.
משחק 2 היה צמוד מאוד, אבל ברבע האחרון נוביצקי מצא את עצמו כמעט בודד במערכה, כאשר למעט 2 שלשות של בראה ו-2 קליעות עונשין של דשון סטיבנסון, הוא קלע את כל הנקודות של המאבס ברבע. דווקא הספסל של הת'אנדר, בראשות הארדן, קוק ואריק מיינור, סידר יתרון 10 בדקות הסיום, ונוביצקי הצליח רק לצמצם קצת ולא למנוע מאוקלהומה את הניצחון והשוויון בסדרה.
משחק 3 היה החלש של נוביצקי בסדרה, עם 18 נקודות ב-7/21 מהשדה ו-7 איבודים, אבל דאלאס הסתדרו היטב בפתיחה ושון מריון סידר למאבס יתרון 27- 12 בסיום הרבע הראשון. ההפרש כבר הגיע ל-23 במהלך הרבע השני, אבל במחצית השנייה אוקלהומה החלו לצמצם, ודקות טובות של ווסטברוק הורידו את ההפרש ל-6 בלבד, לקראת דקות הסיום. נוביצקי החזיר את ההפרש ל-9, וגם כשווסטברוק ודוראנט צמצמו ל-4, זה היה בשלב מאוחר מדי ודאלאס עמדו בלחץ מהעונשין.
באופן אישי, נוביצקי התאושש היטב במשחק 4, והגיע לדקות האחרונות עם 26 נקודות, אבל הפעם דווקא הת'אנדר הובילו לאורך כל המשחק, וריצה נוספת ברבע האחרון העניקה להם יתרון 99- 84, 5 דקות לסיום. ריצת 7- 0 מהירה של דאלאס שלחו את אוקלהומה לפסק זמן, אבל סל של ווסטברוק החזיר את ההפרש ל-10, כשנותרו 2 וחצי דקות לסיום. נוביצקי הגיב בשלשה, ואחרי זה עוד 4 נקודות, כשבין לבין ווסטברוק מחטיא, ואחרי שגם ת'אבו ספלושה ודוראנט הצטרפו להחטאות, מריון ונוביצקי המשיכו לפעול, הפעם דרך העונשין, ונוביצקי קבע שוויון 101 בשניות הסיום. דוראנט ניסה שלשה בשנייה האחרונה, אבל נחסם על ידי מריון והמשחק הלך להארכה. לאורך 4 דקות בהארכה השוויון נשמר, אבל אז שלשה של קיד העלתה את דאלאס ליתרון 3, ועליה אוקלהומה לא הצליחו להגיב, מה שאילץ אותם לשלוח אנשים לקו, והביקורים של טרי וקיד בעונשין סידרו למאבס יתרון 3- 1 בסדרה, כשנוביצקי מוביל שוב עם 40 נקודות.
משחק 5 היה צמוד יותר הפעם, ואף אחד מהצדדים לא הצליח לפתוח יתרון גדול, אבל הת'אנדר החזיקו ביתרון קטן במהלך הרבע הרביעי. נוביצקי ומריון צמצמו את ההפרש ל-2, ואחרי חטיפה של נוביצקי הוא גם ניסה שלשה שתעלה את דאלאס ליתרון, אבל החטיא. ווסטברוק וטייסון צ'נדלר נאבקו על הריבאונד שנחת אצל טרי, והוא העביר לקיד, שמסר למריון, שהשאיר לנוביצקי והוא עלה לשלשה נוספת, והפעם העלה את דאלאס ליתרון נקודה. מריון חטף לניק קוליסון במהלך הבא וסיים בסל ועבירה, אבל ווסטברוק הגיב ב-2 מהירות, ויתרון דאלאס הצטמצם ל-2. המאבס הורידו שעון ונוביצקי החטיא, אבל קיד לקח את הריבאונד, מה שאילץ את אוקלהומה לשלוח את דירק לקו, והוא כמובן דייק פעמיים. דוראנט והארדן הספיקו עוד להחטיא שלשות, וזה כמובן לא מנע מדאלאס לעלות לגמר, כאשר נוביצקי השלים במהלך הסדרה ממוצעים של 32.2 נקודות ו-5.8 ריבאונדים ב-55.7% מהשדה, 36.4%% לשלוש ו-96.7% מהקו.

5:
2012 – סיבוב ראשון. ממפיס גריזליס VS לוס אנג'לס קליפרס 3- 4:
10 נקודות ו-4 אסיסטים של מארק גאסול כבר ברבע הראשון סידרו לממפיס יתרון מאוד גדול, וההפרש הזה נשמר היטב עד לשלשה של או ג'יי מאיו שקבעה 95- 71 לגריזליס. מאותו רגע הכל הלך טוב לקליפרס ושום כלום לממפיס, וכעבור 7 דקות, העלה רג'י אוונס את הקליפרס ליתרון 97- 96. רודי גיי החזיר את היתרון לממפיס, אבל כריס פול סחט עבירה ודייק פעמיים מהקו, מה שהחזיר לקליפרס את היתרון, והשאיר לממפיס התקפה אחרונה, שהסתיימה בהחטאה של גיי.
משחק 2 התנהל באופן צמוד יותר, עד ששתי ריצות 6- 0 של ממפיס ברבע האחרון קבעו יתרון דו-ספרתי. בובי סימונס צימק קצת, וניק יאנג הוריד את ההפרש ל-5, אבל זה היה כשכבר נותרו 18 שניות בלבד לסיום, וממפיס הצליחו לקבוע שוויון בסדרה.
אחרי מחצית ראשונה צמודה במשחק 3, ממפיס ברחו קצת ברבע השלישי עלו ליתרון 8, אבל הקליפרס דאגו להשוות לקראת הדקות האחרונות. סלים של פול וגריפין השלימו ריצת 9- 0 וקבעו יתרון 6 לקליפרס, 23 שניות לסיום, אבל ממפיס לא ויתרו ו-2 שלשות של גיי, כשבאמצע אריק בלדסו מדייק רק 1/4 מהקו וגם רג'י אאונס החטיא פעמיים, הורידו את ההפרש לנקודה והשאירו כדור אחרון בידיים של הגריזליס, שניסו שוב שלשה של גיי, אבל הפעם הוא החטיא והקליפרס עלו ל-2- 1 בסדרה.
קארון באטלר פתח מצוין את משחק 4, ו-11 נקודות שלו ברבע הראשון סידרו לקליפרס יתרון 6, עליו הם הצליחו לשמור עד תחילת הרבע האחרון, אז ריצה של ממפיס הפכה את התוצאה. הקליפרס הגיבו בריצת 12- 0 ולקחו יתרון דו-ספרתי, אבל 7 נקודות רצופות של גיי וקונלי קבעו שוב קרב צמוד. רודי גיי היה גם זה שקבע שוויון 81, 35 שניות לסיום, וזאק ראנדולף היה זה שקבע שוויון נוסף, אחרי שכריס פול קלע 2. את הכדור האחרון הקליפרס לא הצליחו לנצל והתוצאה היא הארכה. 8 נקודות של כריס פול בהארכה העלו את הקליפרס ליתרון 6, ולמרות שגאדסול וקונלי צמצמו ל-2, הצליח מו וויליאמס לסגור עניין מהקו ולהעלות את הקליפרס ל-3- 1.
15 נקודות של ראנדולף ו-12 של גאסול ברבע הראשון של משחק 5 סידרו לממפיס יתרון שרק הלך וגדל עד שהגיע לשיא של 24 במהלך הרבע השלישי, אבל הקליפרס החלו לצמצם וההפרש ירד ל-6 בלבד. בשלב הזה גיי וראנדולף לקחו אחריות והצליחו להגדיל מעט את ההפרש, כדי להבטיח ניצחון ולהשאיר את ממפיס בחיים, לפחות בינתיים.
ממפיס פתחו את משחק 6 טוב, ועלו ליתרון 9 ברבע הראשון, אבל היתרון הזה קטן באופן משמעותי בהמשך, וברבע השלישי כבר נקבע שוויון. הקליפרס פתחו את הרבע הרביעי בריצת 8- 0, אבל ממפיס מיד ענו בריצת 10- 0 משלהם ועלו שוב ליתרון. שלשה של קונלי ונקודות של ראנדולף החזירו את ממפיס ליתרון 5, והם הצליחו הפעם לשמור על היתרון הזה, עד לשלשה של רנדי פוי שצמצמה ל-2 בלבד, אבל זה קרה 3 שניות לסיום, וממפיס הצליחו להשיג את ניצחון החוץ שכפה משחק 7.
שלושה רבעים צמודים במשחק 7 הסתיימו ביתרון 56- 55 של ממפיס, אבל הגיבור של הרבע האחרון היה ניק יאנג מהקליפרס, ותוך 5 דקות ההפרש כבר עמד על 10, כשיאנג עם 9 ברבע האחרון. ממפיס ניסו לצמק, אבל הכי קרוב שהם הגיעו היה 6, ובכל פעם עמד מישהו אחר מהקליפרס שדאג לשמור על יתרון עד הסוף.

6:
2012 – חצי גמר המזרח. מיאמי היט VS אינדיאנה פייסרס 4- 2:
כריס בוש פתח מצוין והגיע ל-13 נקודות כבר במחצית הראשונה, אבל אז נפצע וסיים את חלקו בסדרה. זה לא שינה את זה שמבחינה קבוצתית, הפייסרס היו עדיפים בחצי הראשון וסיימו אותו ביתרון 6. ברבע השלישי מיאמי צמצמו בעבודה משותפת של וויד ולברון, כאשר כל אחד מהם קלע 10 ברבע הזה, והצליחו לסיים אותו בשוויון, והרבע האחרון היה כבר בשליטה בלעדית של לברון שקלע בו 16, וסידר למיאמי יתרון לאורך כל הרבע הזה. ג'ורג' היל צימק את ההפרש לנקודה בלבד, 4:51 לסיום, אבל זה היה סל השדה האחרון של אינדיאנה ומיאמי רצו 9- 1 עד לסיום.
לברון המשיך את המומנטום עם 10 נקודות ברבע הראשון, וסידר למיאמי יתרון 9, אבל עד המחצית הוא הצטמצם ל-5, וברבע השלישי הפייסרס שלטו לחלוטין. ריצת 12- 0 של פול ג'ורג' ודני גריינג'ר סידרו לפייסרס יתרון דו-ספרתי, ורק 4 דקות לסיום ההיט הצליחו לסגור אותו סופית ולעלות ליתרון. כמה סלים של דיוויד ווסט מצד אחד ושל וויד מצד שני קבעו 76- 75 לאינדיאנה, 2:40 לסיום, והפעם אף אחד מהצדדים לא פגע מהשדה בדקות האחרונות. ההבדל היה כדור עונשין מדויק אחד של רוי היברט ואחד נוסף של היל, ומריו צ'אלמרס החטיא את ההזדמנות לכפות הארכה, מה שקבע שוויון 1 בסדרה.
אינדינאה פתחו את משחק 3 ביתרון 11- 2 מהיר, אבל 11 של לברון ו-8 של צ'אלמרס ברבע הראשון סידרו להיט יתרון 9 בסוף הרבע. ג'ורג' היל הוביל ריצה של אינדיאנה שכפתה שוויון במחצית, ודקות טובות שלו ושל גריינג'ר במחצית השנייה הריצו את אינדיאנה ליתרון שהלך וגדל, ובשלב מסוים אפילו הגיע מעבר ל-20, מה שסידר לפייסרס ניצחון קל ויתרון 2- 1 בסדרה.
הפייסרס פתחו את משחק 4 עם 9- 0, ושמרו על יתרון בסדר גודל דומה לכל אורך המחצית הראשונה. ברבע השלישי הייתה זו ריצת 17- 2 של מיאמי שהפכה את התוצאה וסידרה להיט יתרון 5, וריצה נוספת ברבע האחרון קבעה את ההפרש על 7-8, שם הוא נשאר בערך עד לסיום, הרבה מזה בזכות 40 נקודות של לברון, יחד עם 18 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, 30 של דווין וויד, וגם כדאי לציין את האסלם שהוסיף 14.
הניצחון במשחק 4 כבר הוביל להשתלטות של מיאמי על שאר הסדרה. במשחק 5 היו אלה 30 נקודות של לברון ו-28 של וויד שסידרו להיט ניצחון 115- 83 קליל, ובמשחק 6 היה זה בעיקר וויד שקלע 41, 20 מתוכן ברבע השני, יחד עם 110 ריבאונדים, ו-10 של צ'אלמרס ברבע השלישי שהובילו את הבריחה, בדרך לניצחון 105- 93.

7:
2012 – גמר המערב. סאן-אנטוניו ספרס VS אוקלהומה סיטי ת'אנדר 2- 4:
הספרס הגיעו לגמר המערב הזה עם מאזן 8- 0 מושלם, מה שנתן להם עדיפות מסוימת בהימורים, למרות שגם הת'אנדר הפסידו רק משחק אחד קודם לכן. אחרי מחצית ראשונה צמודה, דוראנט הוביל ריצה של אוקלהומה ברבע השלישי שהסתיים ביתרון 9 שלהם, אבל ריצת 18- 3 סידרה מהפך בשלב מוקדם של הרבע האחרון. דוראנט והארדן הורידו את ההפרש ל-4, אבל בכל פעם מאנו ג'ינובלי הגיב בסל שהחזיר את ההפרש ל-6, ורק בשנייה האחרונה הארדן הצליח לצמצם ל-3, מה שכבר לא עזר לו כמובן.
במשחק 2 שלט בעיקר טוני פארקר, שקלע 34 עם 8 אסיסטים, והוביל את הספרס ליתרון גדול שהגיע כבר ל-22. אוקלהומה חזרו למשחק ברבע האחרון, אבל שוב היה זה ג'ינובלי שדאג לסל חשוב בכל פעם שהספרס היו צריכים, וסידר יתרון 2- 0 בסדרה.
משחק 3 נפתח צמוד, אבל אז הציגו הת'אנדר את היחידה ההגנתית המיוחדת שלהם, פרקינס ואיבקה שסיימו עם 3 חסימות כל אחד, והאחרון הוסיף גם 2 חטיפות, ווסטברוק שהגיע ל-4 חטיפות, ובעיקר ספלושה שרשם 6 חטיפות. ברבע השני הת'אנדר ברחו יתרון דו-ספרתי ושמרו עליו עד הסוף, והם הנחילו לספרס את ההפסד הראשון בפלייאוף 2012.
גם במשחק 4 הייתה זו ריצה של אוקלהומה ברבע השני שהובילה ליתרון דו-ספרתי בהפסקה, הפעם בזכות 14 נקודות של איבקה ו-13 של פרקינס בחצי הראשון, אבל במקרה הזה ג'ינובלי הוביל ריצת 10- 0 ברבע השלישי, ואוקלהומה נאלצו להסתפק ב-4 נקודות יתרון בלבד לקראת הרבע האחרון. 5 וחצי דקות דוראנט התבונן מהצד ולא ניסה לזרוק, ובינתיים ההפרש נשאר 4, עד שהוא החליט שהגיע זמנו להופיע. ב-5 הדקו הבאות דוראנט קלע את כל ה-16 של אוקלהומה, ודאג שההפרש יגדל ל-9. 2 שלשות של קוואי צמצמו, אבל בדקה וחצי האחרונות ווסטברוק והארדן הגיעו לעזור לדוראנט, שסיים עם 36 נקודות, חצי מהן ברבע האחרון, ולשמור על הניצחון הביתי שקבע שוויון 2 בסדרה.
אוקלהומה שלו גם בתחילת משחק 5, ולקראת המחצית עלו ליתרון שיא של 14, אבל הספרס הגיבו בריצת 14- 2. ריצת 10- 0 של הספרס ברבע השלישי כבר הפכה את התוצאה, אבל אוקלהומה סגרו את הרבע בריצת 11- 1 ועם יתרון 9. הת'אנדר עלו ליתרון 13, כשנותרו 5 דקות לסיום, אבל אז הספרס נזכרו בקיומו של טים דאנקן והחלו להכניס אליו כדורים. 11 נקודות היה לדאנקן ברבע, ופתאום ההפרש ירד ל-2 בלבד, קצת פחות מ-2 דקות לסיום. עמוק בתוך הדקה האחרונה אוקלהומה הורידו שעון, והארדן תפר שלשה על הפנים של קוואי שרבעה הפרש 5, אבל ג'ינובלי הגיב ב-2, שהעלו אותו ל-34 נקודות, וספלושה איבד, מה שנתן לספרס כדור אחרון. ג'ינובלי היה זה שניסה את השלשה המשווה, אבל הוא החטיא והת'אנדר חגגו את ניצחון החוץ שהעלה אותם ל-3- 2 בסדרה.
טוני פארקר פתח נפלא את משחק 6, עם 17 נקודות ו-5 אסיסטים כבר ברבע הראשון, מה שסידר לספרס יתרון שהגיע בשיאו ל-18 ובמחצית עמד על 15, אבל דוראנט הוביל קאמבק של אוקלהומה ברבע השלישי והם השלימו מהפך עוד לפני תום הרבע, אם כי סטיבן ג'קסון סידר לספרס יתרון 81- 80 בסיום הרבע השלישי. ריצת 8- 0 של אוקלהומה ברבע האחרון פתחה פער משמעותי, והספרס הצליחו רק לצמק ל-4 לפני שדרק פישר סגר עניין עם סל חשוב, והארדן חתם מהקו.

8:
2012 – גמר המזרח. מיאמי היט VS בוסטון סלטיקס 4- 3:
10 נקודות של לברון ברבע הראשון סידרו למיאמי יתרון 10 מוקדם, אבל יכולת טובה של רונדו וגארנט ברבע השני קבעה שוויון 46 במחצית. וויד ולברון החזירו למיאמי את היתרון ברבע השלישי, והוא הגיע כבר ל-17 ברבע האחרון, כשלברון מגיע ל-32 נקודות, רגע לפני שבוסטון קצת צמצמו בדקות האחרונות.
מי שפתח חזק את משחק 2 היה בעיקר ראז'ון רונדו שהגיע ל-22 נקודות ו-7 אסיסטים כבר במחצית, ודאג שהסלטיקס יחזיקו ביתרון 7. 12 נקודות של וויד ו-11 של לברון ברבע השלישי הובילו מהפך, ומיאמי לקחו בעצם יתרון 6 לקראת הרבע האחרון, אבל ריצת 9- 0 החזירה לבוסטון את היתרון. פול פירס העלה את היתרון ל-5, אבל מיאמי הגיבו בריצת 9- 0 שנעצרה רק דקה לסיום. כדור אחד מדויק מהקו של וויד העלה את ההפרש ל-3, אבל ריי אלן הגיב בשלשה, ו-2 החטאות של לברון כפו הארכה. רונדו קלע את כל ה-12 של בוסטון בהארכה, אבל ריצת 9- 0 של מיאמי קבעה יתרון 7 שהכריע את המשחק, והעלה את ההיט ל-2- 0 בסדרה, למרות 44 נקודות, 8 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-3 חטיפות של רונדו.
ברבע הראשון של משחק 3 לברון קלע 16, והשאיר את השמחק צמוד, אבל בהמשך בוסטון ברחו ואת הרבע השלישי הם סיימו ביתרון 85- 63 שסגר עניין. הסלטיקס המשיכו במומנטום גם במחצית הראשונ של משחק 4 ועלו כבר ליתרון 18, לפני שמיאמי החלו בקאמבק עם 2 ריצות 7- 0 שהקטינו משמעותית את ההפרש. נוריס קול השלים את המהפך ברבע האחרון, אבל פירס וגארנט החזירו את היתרון לבוסטון לפני ששלשה של לברון קבעה שוויון 89, 37 שניות לסיום. לברון גם סחט עבירת תוקף מגארנט והשיג את הכדור האחרון, אבל החטאה של האסלם סידרה הארכה. האסלם פתח את ההארכה עם סל, אבל רונדו סידר לבוסטון יתרון נקודה ולברון יצא בעבירה שישית מה שפתח רצף של 2 דקות ללא נקודות שהסתיימו ב-1/2 מהקו של רונדו. וויד לקח על עצמו את הכדור האחרון, אבל החטיא את השלשה ובוסטון הצליחו לקבוע שוויון 2 בסדרה.
מיאמי פתחו טוב את משחק 5, ואפילו כריס בוש חזר מהפציעה ותרם 5 נקודות ברבע הראשון, מה שסידר להיט יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל דקות טובות של גארנט וברנדון באס קבעו יתרון 2 בלבד למיאמי במחצית. גארנט המשיך לשלוט בצבע גם ברבע השלישי, ובדקות האחרונות של הרבע הוא הוביל ריצת 11- 0 של בוסטון שסידרה לסלטיקס יתרון, אותו מיאמי מחקו ברבע האחרון בריצת 9- 0 משלהם. המשחק המשיך להיות צמוד לחלוטין ו-2/2 של פירס מהקו לעומת 1/2 של האסלם סידרו לסלטיקס יתרון נקודה עם כדור, דקה לסיום. פירס לקח את לברון באחד על אחד וקלע שלשה על השמירה שהעלתה את בוסטון ליתרון 4, ואחרי שריי אלן וגארנט, שהגיע ל-26 נקודות ו-11 ריבאונדים, עמדו בלחץ מהקו, הסלטיקס הצליחו להשיג ניצחון חוץ ולעלות ל-3- 2 בסדרה.
לא ברור אם מדובר יותר בהופעת ענק של לברון או בקבוצה זקנה מדי של בוסטון שנגמר לה הכוח רגע לפני הגמר, אבל במשחק 6 לברון הגיע ל-30 נקודות כבר במחצית הראשונה וההפרש הלך ותפח מרגע לרגע, מה שהוביל לזה שההיט הבטיחו את קיומו של משחק 7 בשלב די מוקדם. במשחק 7 עצמו בוסטון דווקא היו טובים יותר במחצית הראשונה והובילו ב-7 בהפסקה, אבל ברבע השלישי מיאמי השיגו את השוויון וברבע האחרון הסלטיקס כבר קרסו והתפרקו, למרות טריפל-דאבל של רונדו עם 22 נקודות, 10 ריבאונדים ו-14 אסיסטים. בצד של מיאמי, לברון קלע 45 במשחק 6 ועוד 31 במשחק 7, מה שמעמיד אותו על ממוצע של 38 נקודות במשחקי הדחה פוטנציאליים ב-2012.

9:
2013 – סיבוב ראשון. דנבר נאגטס VS גולדן סטייט ווריורס 2- 4:
אחרי משחק מאוד צמוד הייתה זו ריצת 8- 0 של דנבר ברבע האחרון שסידרה להם יתרון משמעותי, אבל גם מזה גולדן סטייט חזרו וצמצמו לנקודה. אנדרה מילר וטיי לאוסון קבעו שוב 3 הפרש, 35 שניות לסיום, אבל סטף קרי הגיב בשלשה שקבעה שוויון. אנדרה מילר לקח על עצמו את הכדור המכריע והצליח להשיג את סל הניצחון שהביא אותו ל-18 נקודות ברבע ו-28 בסך הכל במשחק.
משחק 2 היה המשחק שבו גולדן סטייט הפציצו מחוץ לקשת באופן משמעותי עם 14/25 מהטווח הזה. היכולת הזאת הובילה לבריחה ברבע השני, ואחת נוספת ברבע השלישי שסגרה עניין, בזמן שסטף מוביל את הווריורס עם 30 נקודות, 13 אסיסטים ו-3 חטיפות, ג'ארט ג'ק קולע 26 עם 7 אסיסטים, האריסון בארנס הרוקי עם 24 וקליי עם 21 ב-5/6 לשלוש.
משחק 3 התחיל צמוד, בעיקר בקרב הרכזים בין טיי לאוסון לסטף קרי, אבל ההגנה של הנאגטס השתלטה ברבע השני וקבע 12 הפרש בהפסקה. גולסן סטייט הגיבו בריצת 16- 2 ברבע השלישי ולקחו בחזרה את היתרון, ואחרי עוד כמה מהפכים הצליחו הווריורס לעלות ליתרון 6. לאוסון צימק ל-2, אבל סטף קבע שוב 6 הפרש, 1:54 לסיום, רק כדי שלאוסון מיד יצמצם חזרה ל-3. החטאות מ-2 הצדדים אילצו את דנבר להתחיל לשלוח קלעים לק, וההימור שלהם על ג'ארט ג'ק הוכיח את עצמו, כי הוא דייק רק פעם אחת, ואחרי שלשה של ווילסון צ'נדלר ההפרש ירד לנקודה בלבד. הווריורס איבדו את הכדור, אבל דנבר הגיבו באותו אופן ונאלצו לשלוח אל הקו את בארנס שדייק רק פעם אחת, מה שהעניק לדנבר שוב הזדמנות, אבל אנדרה איגודלה החטיא את השלשה.
במחצית הראשונה של משחק 4 היו אלה בעיקר שחקני הפנים אנדרו בוגוט וקארל לנדרי שסידרו לווריוס יתרון, אבל כל זה היה רק הכנה לרבע השלישי בו סטף קרי הפציץ 22 נקודות, כולל 5 שלשות, וסידר הפרש שהספיק להבטחת הניצחון ויתרון 3- 1 בסדרה.
במשחק 5 דנבר, ובעיקר איגודלה, ניצלו יום חדש של סטף ושל הווריורס בכלל כדי לפתוח פער גדול שעבר את ה-20 במהלך הרבע השלישי. הנצרה של סטף השתחררה קצת ברבע הרביעי, ויחד עם עזרה מהגבוהים ההפרש ירד ל-5 בלבד, אבל מהלכים טובים של איגודלה ולאוסון בדקות האחרונות שמרו על הניצחון הביתי של דנבר.
המחצית הראשונה של משחק 6 הייתה צמודה, אבל דנבר שמרו על יתרון קטן לאורך המחצית. ברבע השלישי שוב סטף עשה מה שהוא רוצה, עם 4 שלשות ברבע, כולל 3 בתוך 2 דקות, וסידר לגולדן סטייט יתרון דו-ספרתי. קליי כבר קבע יתרון 18 לגולדן סטייט, אבל דנבר הגיבו בריצת 13- 0 וההפרש פתאום ירד ל- בלבד. שלשה של איגי ונקודה מהקו של פאריד כבר צמצמו ל-2 בלבד, ואחרי איבוד של גולדן סטייט דנבר קיבלו גם הזדמנות להשוות, אבל ווילסון צ'נדלר החטיא פעמיים וג'ארט ג'ק סגר את הסדרה מהקו.

10:
2013 – סיבוב ראשון. ברוקלין נטס VS שיקגו בולס 3- 4:
שיקגו הצליחו לשרוד עונה שלמה בלי דרק רוז, אבל התקשו להחזיק מחצית אחת נגד ברוקלין, בסופה הם כבר היו בפיגור 60- 35 שסגר מעשית את המשחק הראשון. במשחק 2 היו אלה דווקא הבולס שברחו ליתרון דו-ספרתי ברבע השלישי, אחרי מחצית ראשונה צמודה, אבל הנטס הוריד את ההפרש ל-4 וסידרו משחק צמוד. האיש של שיקגו בדקות האחרונות היה ג'ואקים נואה שכמה סלים שלו העלו את ההפרש ל-7, וסידרו לבולס ניצחון חוץ ושוויון 1 בסדרה.
שיקגו המשיכו עם המומנטום במשחק 3, ובעיקר קרלוס בוזר, שסיים עם 22 נקודות ו-16 ריבאונדים, ולואל דנג, שסיים עם 21 נקודות ו-10 ריבאונדים, והם סידרו לשיקגו יתרון שהגיע ל-13 בסוף הרבע השלישי. מרקו בלינלי הגדיל את היתרון ל-15, ואז התחילה הריצה של ברוקלין, בראשות ברוק לופז, שהקטין ל-3 14 שניות לסיום. נייט רובינסון דייק רק 1/2 ודרון וויליאמס צימק ל-2 לפני שגם נואה דייק 1/2 והשאיר לנטס כדור אחרון, עם הזדמנות להשוות בשלשה. סי ג'יי ווטסון היה זה שניסה, אבל הכדור שלו הלך החוצה, מה שהעלה את שיקגו ל-2- 1.
אחרי פתיחה צמודה הצליחו הבולס לעלות ליתרון 11 לקראת סוף הרבע השני, אבל עד המחצית ההפרש ירד ל-3 בלבד, וברבע השלישי הנטס הצליחו להפוך את התוצאה ולעלות ליתרון 14 בעצמם, 3:45 לסיום. מי שלקח את האחריות בשיקגו ברבע האחרון היה נייט רובינסון שהפציץ 23 נקודות והוביל ריצת 14- 0, בה רק 2 הנקודות האחרונות לא היו שלו, ובוזר קבע שוויון 109, דקה לסיום. ברוק לופז הגיב ב-2, אבל נואה השיב ב-2 משלו, ודרון וויליאמס יחד עם ג'ראלד וואלאס החמיצו הזדמנויות להכריע את המשחק, מה שאומר שיש הארכה. ההארכה כמובן הייתה צמודה ורובינסון קבע שוויון, דקה לסיום. אחרי החטאה של לופז, בוזר העלה את שיקגו ליתרון, 26 שניות לסיום, אבל אחרי 15 שניות ג'ו ג'ונסון השווה. נייט רובינסון לקח על עצמו את הכדור וקלע זריקה די הזויה, 2 שניות לסיום, אבל ג'ונסון שוב השווה וכפה הארכה נוספת. נואה כבר סידר לשיקגו יתרון 4 בהארכה השנייה, אבל ג'ונסון ולופז שוב השוו, והחטאות של דנג וג'ונסון השאירו לשיקגו כדור אחרון. הכדור הלך לנואה בצבע והוא החטיא 3 פעמים לפני שנשמע הבאזר המבשר על הארכה נוספת, שלישית במספר. הפעם שיקגו לקחו יתרון 5 ולופז צימק ל-3, ובוזר נשלח לקו. הוא קלע את הראשון והחטיא את השני, אבל נאזר מוחמד לקח את הריבאונד ועשה סל ועבירה שסגרו עניין, והבולס עלו ל-3- 1 בסדרה.
אחרי 3 רבעים ראשונים צמודים במשחק 5 הנטס ברחו ברבע האחרון והגיעו כבר ל-20 הפרש שהשאירו אותם בחיים וצימקו את הסדרה ל-3- 2. גם משחק 6 היה די צמוד, אבל ברוקלין החזיקו ביתרון קטן לאורך כל המשחק. דקות טובות של מרקו בלינלי ברבע האחרון צמצמו את ההפרש לנקודה בלבד, אבל אחרי שבלאץ' דייק פעמיים מהקו בלינלי החטיא שלשה ונואה איבד את הריבאונד, מה שגרם לזה שהנטס הצליחו לכפות משחק 7.
המחצית הראשונה של משחק 7 הייתה בשליטה של ג'ואקים נואה שקלע 16 ב-8/11 מהשדה, הוסיף 5 ריבאונדים, ובעיקר סידר לבולס יתרון 17. הרבע השלישי היה בשליטה של ברוקלין, למרות 4 חסימות של נואה ברבע, שצמצמו והורידו כבר ל-4 בלבד, לפני שהרבע נגמר ביתרון 7 של שיקגו. דרון וויליאמס הצליח לצמצם את ההפרש ברבע האחרון ל-5, ואחרי זה ל-4, אבל מרקו בלינלי החזיר בכמה סלי מפתח ששמרו את היתרון אצל שיקגו, ו-24 נקודות של בלינלי, יחד עם 24 בתוספת 14 ריבאונדים ו-6 חסימות של נואה, הובילו את הבולס לניצחון בסדרה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה רבה!
    הסדרה של דאלאס מול הלייקרס הייתה נהדרת. אחריה לא היה ספק שהמאבס הם for real, כשבתחילת הפלייאוף אף אחד לא ממש ספר אותם.
    הסדרה של הווריורס מול דנבר גם כן הייתה נהדרת, וגם היא למעשה הייתה קריטית בנרטיב של הווריורס, מעין קדימון למה שהקבוצה הפכה להיות שנתיים אחכ. עם קר במקום ג׳קסון על הקווים, ואיגי על הפרקט איתם ולא נגדם 🙂

  2. בלי הסל של ריי אלן ב-2013???
    יסלחו לי הנאגטס והנטס של 13',
    אבל באיזה עולם הסדרות שלהם עדיפות על פיינלס שמגיעים כל הדרך עד למשחק 7, עם אחד מסלי הקלאצ' הגדולים בתולדות הליגה?
    .
    (אין באמור לזלזל אפילו טיפה בעבודה האדירה שאתה עושה, חיים, עם סדרת הפוסטים שלך)

    1. 1. הסברתי בהתחלה, ובעוד הזדמנויות שהפרויקט הזה לא מתייחס לסדרות גמר משתי סיבות:
      א. הן ראויות להתייחסות נבדלת משאר הסדרות.
      ב. זה לא כוחות בין הגמרים ובין הסדרות האחרים.
      2. כמו שכתבתי בהקדמה לחלק הזה, הסיבוב הראשון של 2013 יהיה בחלק הזה, אבל שאר הפלייאוף של 2013 יהיה בחלק הבא. את הגמר זה לא יכלול, אבל יהיה עוד סדרות מהפלייאוף של 2013.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט