סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 15 – 2015-2017 / עמיחי קטן

הסדרה המנצחת בחלק האחד-עשר היא זו שבין דאלאס ובין סאן-אנטוניו ב-2006. הסדרה זכתה ב-23 מתוך 96 הקולות, כמות שמהווה 23.96%.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק החמישה-עשר יתמקד בשנים 2015-2017.

1:
2015 – סיבוב ראשון. לוס אנג'לס קליפרס VS סאן-אנטוניו ספרס 4- 3:
9 נקודות של גריפין כבר ברבע הראשון של הסדרה סידרו לקליפרס יתרון דו-ספרתי, והספרס אמנם צמצמו ל-6 במחצית, אבל 12 של כריס פול ו-10 של גריפין ברבע השלישי סגרו עניין. משחק 2 היה צמוד יותר, והספרס החזיקו ביתרון קטן לאורך המחצית הראשונה, ורק ברבע השלישי הם הגיעו ליתרון 10, כאשר גם הוא נענה 6- 0 של הקליפרס. 2 שלשות של מילס קבעו יתרון 3 לספרס בסיום הרבע והרבה מתח. דני גרין העלה את הספרס ליתרון 10, אבל הקליפרס הגיבו בריצת 9- 0. ג'ורדן ורדיק השוו מהקו, ואחרי סלים של בלינלי וגריפין, דאנקן החטיא, וכריס פול העלה את הקליפרס ליתרון 2. מאט בארנס חטף לבלינלי, 33 שניות לסיום, והקליפרס הורידו את השעון, אבל בוריס דיאו חטף לגריפין ומילס סחט עבירה והשווה מהקו, 9 שניות לסיום. פול וגריפין החמיצו הזדמנויות לסגור עניין והמשחק הלך להארכה. 3 אסיסטים של דיאו בהארכה סידרו לספרס יתרון 6, אבל פול הגיב בשלשה, ודאנקן החטיא מהצד השני, 20 שניות לסיום. הקליפרס הלכו לשלשה של רדיק, אבל היא נחתה בחוץ ומילס קבע שוויון 1 בסדרה דרך העונשין, הרבה מזה הודות ל-28 נקודות של דאנקן.
משחק 3 היה המשחק של קוואי שקלע 32 ב-13/18 מהשדה והוסיף 3 חטיפות ו-2 חסימות. הספרס ברחו בשלב מאוד מוקדם של המשחק, וברבע השלישי העלו את ההפרש כבר לסביבות ה-20 ולא השאירו לקליפרס סיכוי. משחק 4 היה צמוד לחלוטין לאורך 3 רבעים, כאשר כריס פול מוביל את הקליפרס ליתרון 5 בסוף הרבע עם 34 נקודות שלו במשחק. הקליפרס ברחו ליתרון דו-ספרתי בשלב מוקדם של הרבע האחרון, אבל הספרס צמצמו מהר ל-5, מה שלא הועיל הפעם כי פול החזיר את היתרון לדו-ספרתי, ובדקות האחרונות הספרס לא הצליחו לצמצם לפחות מ-8.
הרבע הראשון של משחק 5 היה בשליטת בלייק גריפין שקלע 12 עם 6 ריבאונדים וסידר לקליפרס יתרון 27- 13, אבל הספרס הפכו את התוצאה עם ריצת 15- 0 מהירה. הקליפרס החזירו את היתרון ל-8, אבל שלשה של ג'ינובלי חתמה ריצה נוספת של הספרס ויתרון נקודה בלבד לקליפרס בהפסקה. ברבע השלישי הספרס הצליחו להחזיק ביתרון ולאלץ את הקליפרס לרדוף אחריהם, אבל אוסטין ריברס, הבן של המאמן שלו, קבע שוויון 82 בסוף הרבע. 5 דקות לסיום הספרס החזיקו ביתרון נקודה, ואז דיאו וקוואי הובילו ריצה וקבעו הפרש 7 תוך 2 וחצי דקות, אבל פול החזיר את הקליפרס לפיגור נקודה, והכדור האחרון הגיע אליהם, 7 שניות לסיום. גריפין הלך לסל ושלח כדור שהתגלגל על הטבעת, עד שג'ורדן החליט לעזור ולדחוף את הכדור פנימה, אבל נענש במגע לא חוקי בטבעת, והכדור עבר לספרס. דני גרין סחט עבירה, דייק בכדור הראשון, החטיא את השני, אבל הצליח לקחת את הריבאונד ולהעביר לקוואי שסגר את המשחק.
ג'יי ג'יי רדיק להט ברבע הראשון של משחק 6, וכך גם מרקו בלינלי ברבע השני, ובמחצית נקבע שוויון 51. גריפין ופול לקחו על עצמם את המחצית השנייה, והעלו את הקליפרס ליתרון, אבל הספרס נשארו קרובים, ודאנקן צימק ל-3, 3:44 לסיום. הקליפרס כבר עלו ל-6, אבל 2 שלשות של בלינלי, שהעלו אותו ל-7 שלשות במשחק, צמצמו את ההפרש ל-2 בלבד, 15 שניות לסיום. הפעם זה לא הספיק לספרס כי ג'מאל קרופורד וגריפין סגרו עניין מהקו, וכפו משחק 7, בסיומו של המשחק ה-3 ברציפות שנגמר בניצחון חוץ, והרביעי בסך הכל בסדרה.
הספרס הלכו במשחק 7 בעיקר לדאנקן, והוא הגיב היטב עם 27 נקודות ו-11 ריבאונדים, ואילו אצל הקליפרס היו כמה גיבורים שונים. ברבע הראשון זה היה מאט בארנס שקלע 10, וברבע השני היו אלה קרופורד וגריפין שסידרו לקליפרס יתרון 2 בהפסקה. כריס פול אמנם נפצע ברבע הראשון, אבל המשיך לשחק תוך כדי שהוא סוחב רגל, ובמחצית השנייה הוא השתלט על העניינים, עם 18 מתוך ה-27 שלו במשחק. שלשה שלו עם הבאזר של הרבע השלישי העניקה לקליפרס יתרון נקודה, והוא גם זה שהעלה את המארחים ליתרון 2, 13 שניות לסיום, עם 2 קליעות עונשין. דאנקן הגיב בסחיטת עבירה משלו, ו-2 כדורים מדויקים מהעונשין השוו, אבל אפקט הסיום היה שייך לפול שקלע את סל הניצחון מעל לידיו של דאנקן.

2:
2015 – חצי גמר המערב. גולדן סטייט ווריורס VS ממפיס גריזליס 4- 2:
הסדרה הזאת סומנה מראש כקרב סגנונות מובהק בין גולדן סטייט שמשחקת מהר, ובעיקר על הקליעה מבחוץ של הספלאש בראדרס, לעומת ממפיס שמשחקת לאט והולכת פנימה חזק. המשחק הראשון נראה בדיוק ככה כשהווריורס קלעו 13 שלשות לעומת ממפיס שזרקו רק 12, בין השאר בגלל שמייק קונלי לא שיחק. 11 נקודות של דריימונד גרין ברבע הראשון סידרו לגולדן סטייט יתרון 7, ובהמשך גם סטף נכנס לעניינים, והוא סיים עם 22 נקודות, 7 אסיסטים ו-4 חטיפות, מה שהוביל לזה שהרבע השלישי הסתיים ביתרון 83- 66 לווריורס והרבע האחרון שוחק ללא שינוי משמעותי.
במשחק 2 השלשות לא נכנסו לגולדן סטייט, והמאזן הקבוצתי מחוץ לקשת עמד על 6/26, כולל 2/11 של סטף. בצד השני, קונלי חזר היטב עם 22 נקודות, כולל 3 שלשות, ראנדולף הוסיף 20, וקורטני לי חבר לגאסול עם 15 כל אחד. ברבע השני ממפיס השיגו את הבריחה שהעלתה אותם ליתרון 11, וכל ניסיון קאמבק של גולדן סטייט נבלם, מה שהשיג לממפיס שוויון 1 בסדרה.
במשחק 3 התוצאות של גולדן סטייט מחוץ לקשת היו קשות באותה מידה בדיוק, שוב עם 6/26 מבחוץ, הפעם סטף עם 2/10, קרי החטאה אחת פחות. מארק גאסול שלט לחלוטין בצבע וסיים את המחצית הראשונה עם 16 נקודות ו-10 ריבאונדים, מה שהעניק לממפיס יתרון 53- 39 בהפסקה. גולדן סטייט קצת צמצמו בהמשך, אבל לא יותר מזה, וממפיס שמרו על יתרון משמעותי בדרך לניצחון נוסף.
סטיב קר החליט לעשות כמה שינויים בהגנה לקראת משחק 4, כאשר הוא שלח את האריסון בארנס לשמור על ראנדולף, את דריימונד גרין לגאסול ואת בוגוט לשמור על טוני אלן. המהלך הזה שחרר את בוגוט לעזור בהגנה בכל פעם שיש צורך כזה, וממפיס התקשו יותר בצבע בעקבות השינוי הזה. השינוי המשמעותי יותר היה השלשות של גולדן סטייט שהחלו להיכנס באחוזים טובין יותר, הפעם 14/33, כולל 4/9 של סטף, שהגיע ל-33. 11 נקודות של גרין ברבע הראשון, ועוד 14 של סטף ברבע השני פתחו יתרון 61- 44 בהפסקה והביאו לווריורס את ניצחון החוץ ואת השוויון בסדרה.
ראנדולף פתח חזק את משחק 5, עם 11 נקודות ברבע הראשון שסידרו לממפיס יתרון 10, אחר 10 דקות של משחק, אבל 3 שלשות רצופות של סטף העבירו את היתרון צד בסיום הרבע. מהשלב הזה גולדן סטייט שלטו והחלו להגדיל את היתרון, בעיקר בזכות קליי ואיגודלה. קליי כבר העלה את ההפרש ל-24 לפני שהוא נשלח לנוח, וממפיס הצליחו למנוע ממחליפי גולדן סטייט להגיע ל-100 נקודות, לא שזה עזר להם כשהתוצאה היא 98- 78.
הספלאש בראדרס הפציצו 11 כל אחד ברבע הראשון של משחק 6, והעלו את הווריורס ליתרון 14, אבל ממפיס הצליחו הפעם לצמצם ולחזור למשחק, וברבע השלישי ג'ף גרין צימ ק את ההפרש לנקודה בלבד. גולדן סטייט החזיקו ביתרון 5 כשממפיס יצאו להתקפה האחרונה של הרבע, וניסיון של גרין לשלוש נחסם על ידי איגודלה. סטף לקח את הריבאונד וירה מ-3/4 מגרש שלשה מדויקת שסידרה לגולדן סטייט יתרון 8. השלשה הזאת פתחה ריצת 10- 0 של גולדן סטייט, והיתרון הדו-ספרתי שנוצר נשמר עד הסוף.

3:
2015 – חצי גמר המערב. יוסטון רוקטס VS לוס אנג'לס קליפרס 4- 3:
הקליפרס נאלצו לפתוח את הסדרה ללא כריס פול הפצוע, זכר לאירועי משחק 7 נגד הספרס, והרוקטס ניצלו את זה ולקחו את היתרון במחצית הראשונה, בעיקר בזכות 11 נקודות של אריזה והווארד, בזמן שדוויט מוסיף גם 8 ריבאונדים ו-3 חסימות, אבל בלייק גריפין השאיר את המשחק צמוד עם 16 נקודות שלו במחצית. במחצית השנייה גריפין לקח על עצמו גם את התפקיד של פול, חלוקת האסיסטים, ובמחצית השנייה לבדה הוא רשם 10 אסיסטים ו-8 ריבאונדים, בנוסף ל-10 נקודות. הקלעים של הקליפרס, קרופורד, בארנס, ריברס ובעיקר רדיק, ניצלו את זה כדי להוביל שליטה מוחלטת של הקליפרס בחצי השני,, וניצחון החוץ הושג די בקלילות.
הווארד והארדן הובילו תיחה חזקה של יוסטון במשחק 2, כאשר גם ממנו נעדר פול, וסידרו לרוקטס יתרון 11 בסוף הרבע, למרות 14 נקודות של גריפין. 12 שלו ברבע השני, בנוסף ל-10 של דיאנדרה ג'ורדן, ו-2 שלשות של רדי, הפכו את התוצאה, ועד המחצית הקליפרס עצמם כבר הובילו ב-9. ריצת 9- 2 של יוסטון ברבע השלישי צמצמה, וריצה נוספת הורידה את יתרון הקליפרס ל-2 בלבד לקראת הרבע האחרון. הארדן ואריזה פתחו חזק את הרבע האחרון והריצו את יוסטון ליתרון 9, וגם כשהקליפרס הצליחו לצמק ל-4 היו אלה איבוד של אוסטין ריברס ו-2 של הווארד מהקו שקבעו שוויון בסדרה, אחרי משחק בו יוסטון קלעו 42 זריקות עונשין, נתון גבוה מאוד, אבל עשו את זה בלא פחות מ-64 זריקות, נתון הזוי לחלוטין, חלקו בגלל יכולת סחיטת העבירות של הארדן שסיים עם 15/15, וחלקו בגלל האק-א-שאק בגרסת דוויט הווארד או ג'וש סמית, כאשר הווארד קלע 8/21 וסמית "קלע" 2/6. הקליפרס הלכו לקו "רק" 32 פעמים במשחק.
במשחקים 3 ו-4 כריס פול חזר, והקליפרס השיגו 2 ניצחונות קלים, בעיקר בזכות המשך הדומיננטיות של גריפין, אבל 2 הקבוצות פתחו תחרות מי שולח יותר לקו את השחקנים הפחות מוצלחים בתחום, בעיקר הווארד וג'ורדן. במשחק 3 עוד חווינו רגרסיה ביחס למשחק 2, שהקליפרס קלעו 19/23 מרשימים מהקו, עם 2/4 בלבד של ג'ורדן, ואילו הרוקטס הגיעו ל-18/31, כולל 4/11 של הווארד, אבל במשחק 4 ראינו קפיצה משמעותית אצל הקליפרס. יוסטון הגיעו הפעם ל-15/30 מהעונשין, עם 9/10 של הארדן מצד אחד, אבל 1/6 של הווארד מצד שני, ואילו הקליפרס הגיעו ל-37/63 מהטווח, כשכאן כבר מדובר על שליחה מכוונת של ג'ורדן לקו, והוא החטיא לא פחות מ-20 זריקות עונשין, ואת זה הוא עשה כשהוא גם קלע 14. בקיצור, 3- 1 לקליפרס בסדרה הזאת בזמן שאדם סילבר מתחיל לאגור במוחו רעיונות למיגור התופעה.
גם משחק 5 לא היה צמוד במיוחד, הפעם יוסטון היו אלה שברחו מוקדם והשיגו את הניצחון, בעיקר בזכות 26 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 אסיסטים של הארדן, בזמן שהווארד בילה על הקו 14 פעמים, מתוכן דייק ב-6, ובסך הכל יוסטון הגיעו הפעם ל-23/38. אצל הקליפרס ג'ורדן הגיע ל-7/16, והקליפרס כקבוצה הסתפקו ב-18/31 מהקו "בלבד".
משחק 6 הלך לכיוון של הקליפרס לאורך 3 רבעים, כולל יתרון שיא של 89- 70, רגעים בודדים לפני סיום הרבע השלישי והקליפרס היו בדרך הבטוחה לגמר מערב ראשון בתולדות המועדון, אבל אז יוסטון החלו לירות שלשות מכל מקום, ומהרגע שהארדן ירד לספסל, דקה וחצי לסיום הרבע השלישי, ועד לסיום, יוסטון קלעו 8/12 לשלוש, כולל 3 שלשות של ג'וש סמית. קורי ברואר קלע 15 ברבע האחרון וסמית הוסיף 14, והיתרון של הקליפרס החל להימחק לאיטי עד שהפך בדקות האחרונות ליתרון גדול של הרוקטס. כריס פול ניסה להציל את המולדת ולא כל כך הצליח עם 9 נקודות ב-2/7 מהשדה ברבע האחרון, שהביאו אותו ל-31 עם 11 אסיסטים במשחק, אבל גם זה היה עדיף על ה-6 נקודות ב-2/14 מהשדה של שאר חבריו לקבוצה. במסגרת בדיקת העונשין – יוסטון קלעו 32/47, בזמן שהווארד עם 6/16 וכדאי לציין גם את ה-11/11 של הארדן, ואילו הקליפרס עם 24/32, בזמן שג'ורדן מפתיע לטובה עם 4/6 וכריס פול עם 10/11, אבל גריפין עם 3/7 בלבד.
במחצית הראשונה של משחק 7 יוסטון חילקו את העבודה בין הארדן ובין הווארד. הארדן פעל בעיקר ברבע הראשון, והוביל את הרוקטס ליתרון 7, ואילו הווארד בלט ברבע השני, בזמן שאת המחצית יוסטון מסיימים ביתרון 10, ו-2 הכוכבים של הרוקטס עם 12 כל אחד. ברבע השלישי התור חזר להארדן שהוסיף עוד 10, וסידר לרוקטס יתרון 85- 68, וההפרש גם קפץ ל-20 בתחילת הרבע האחרון. הקליפרס הצליחו לצמצם קצת, והארדן לא קלע אף סל שדה ברבע האחרון, אבל הוא תיקן עם 9/10 מהעונשין ברבע, מתוך 15/18 בסך הכל במשחק, ובכל פעם שהקליפרס התקרבו יוסטון הצליחו להגיע לקו ולהחזיר את היתרון הדו-ספרתי עד לניצחון. הקליפרס הגיעו במשחק הזה ל-17 זריקות עונשין בלבד, ומתוכן קלעו 11, ואילו יוסטון הגיעו ל-31/41 מהטווח הזה, כולל 14/17 ברבע האחרון. אם נסכם את הסדרה ניתן לשים לב לזה שהרוקטס בלכו לקו 39.3 פעמים למשחק, לעומת 32.6 פעמים של הקליפרס, כאשר אצל הווארד מדובר על 12.1 זריקות עונשין למשחק, אותן הוא קלע ב-38.8%, ואילו במקרה של ג'ורדן מדובר על 12 ביקורים ב-46.4%. יותר מ-70 זריקות עונשין בממוצע למשחק הפכו את הסדרה הזאת ליוצאת דופן וייחודית…

4:
2015 – חצי גמר המזרח. אטלנטה הוקס VS וושינגטון וויזארדס 4- 2:
הנתון הבולט של הרבע הראשון של משחק 1 הוא 5/8 לשלוש שקלעו אטלנטה, מה שהעלה אותם ליתרון דו-ספרתי, לעומת 8/30 בשאר המשחק, מה שאפשר לוושינגטון להפוך את התוצאה במחצית השנייה. בראדלי ביל הוביל ריצת 8- 0 ברבע השלישי שקבעה שוויון, וריצת 8- 0 נוסת ברבע האחרון העניקה לוויזארדס יתרון. מילסאפ צימק ל-2, אבל אוטו פורטר וגורטאט הכריעו את המשחק, כאשר בין לבין קייל קורבר החטיא שלשה.
את משחק 2 אטלנטה פתחו פחות טוב מחוץ לקשת, אבל הנעת הכדור שלהם עבדה היטב, ו-11 אסיסטים ברבע הראשון סידרו להוקס יתרון 8. דקות טובות של פורטר ברבע השלישי קבעו שוויון 71, אבל דמארה קארול הוביל את אטלנטה שהחזירו יתרון 5 בסוף הרבע. דקות טובות של הורפורד הגדילו את היתרון בתחילת הרבע האחרון, ו-5 נקודות רצופות של פרו אנטיץ' סידרו יתרון דו-ספרתי שרק הלך וגדל, ושוויון 1 בסדרה.
ג'ון וול נעדר ממשחקים 2 עד 4, אבל במשחק 3 נדמה היה שמסתדרים היטב בלעדיו, כאשר 17 נקודות של ביל, ננה ופורטר כל אחד סידרו לוויזארדס יתרון 91- 70, 10 דקות לסיום ו-94- 74, 7 וחצי דקות לסיום. שרודר ובייזמור הובילו ריצה של אטלנטה, ופתאום 3 בלבד לוושינגטון. גורטאט ופורטר הגדילו ל-6, אבל 5 רצופות של שרודר הורידו את ההפרש לנקודה בלבד, 24 שניות לסיום. וויל ביינום נשלח לקו ודייק פעמיים, אבל שרודר מצא את מייק מוסקלה לשלשה שקבעה שוויון 101 ופסק זמן בהול של וושינגטון. הכדור הלך לפול פירס שהוריד שעון, קיבל שמירה כפולה ולקח זריקה קשה, ולמרות כל זה הכדור נכנס עם הקרש וקבע ניצחון שני בסדרה של וושינגטון. פירס נשאל אחרי המשחק האם הוא הכריז "Bank" כנהוג בזריקות קרש סל, וענה "I Called game".
רביעיית האולסטארים של אטלנטה – מילסאפ, הורפורד, טיג וקורבר – בלטו במחצית הראשונה של משחק 4 עם 43 נקודות ו-15 אסיסטים משותפים, מה שסידר להוקס יתרון 65- 55 בהפסקה. פירס הוביל ריצת 9- 0 של וושינגטון בתחילת הרבע השלישי, אבל אטלנטה החזירו לעצמם יתרון 10 בסוף הרבע. בראדלי ביל הוביל ריצה ברבע האחרון, ודקה וחצי לסיום ההפרש עמד על 4 בלבד. טיג הגיב בשלשה, אבל ננה וביל צמצמו ל-3, והוויזארדס הצליחו להשיג כדור אחרון שהלך לפירס שעלה לשלשה והפעם החטיא. שוויון 2 בסדרה.
משחק 5 התפתח לכיוונים מאוד הגנתיים. קייל קורבר קלע 3 נקודות בלבד, אבל הוסיף 5 ריבאונדים ו-6 חטיפות, הורפורד סיים עם 5 חסימות, בראדלי ביל עם 3 חסימות, ואפילו ג'ון וול שחזר מהפציעה תרם 4 חטיפות ו-2 חסימות. וושינגטון הצליחו לקלוע 28 ברבע השני ולהשיג יתרון, אבל אטלנטה החזירו אותו ברבע שלישי של 22- 15. וושינגטון כבר פתחו פער של 9 ברבע האחרון, אבל אטלנטה הגיבו הפעם בריצת 14- 0 שסידרה להם יתרון 5. פול פירס ענה ב-2 שלשות, האחרונה מביניהן 9 שניות לסיום, שהעלתה את וושינגטון ליתרון נקודה, והוא ניגש אל הורפורד בירידה לפסק הזמן ואמר לו "I Called series". שרודר חדר לסל ונחסם על ידי וול, אבל הכדור האחרון נחת בידיים של הורפורד שהצליח להניח אותו בפנים ולהחזיר לאטלנטה את היתרון וג'ון וול החטיא שלשה בשנייה האחרונה.
אטלנטה פתחו במשחק 6 יתרון שהגיע בשיאו ל-15, כאשר בוושינגטון רק ביל, וול וקווין סראפחין מצליחים לשים נקודות על הלוח, אבל ג'ון וול הוביל ריצה שסגרה את הרבע השלישי בפיגור 8 נזיל. בראדלי ביל הוביל ריצת 9- 0 נוספת, והצליח אפילו להעלות את וושינגטון ליתרון, אבל מילסאפ וקארול החזירו את אטלנטה ליתרון 4, חצי דקה לסיום. וול וביל החטיאו, אבל ביל הצליח לחטוף ניסיון מסירה של קורבר והעביר את הכדור לטמפל שדייק פעמיים מהקו, ובצד השני הורפורד דייק רק פעם אחת. הכדור האחרון הלך לפול פירס ושלשה שלו הקפיצה את הקהל, אבל אז התברר שהיא הייתה אחרי הזמן ואטלנטה עלו לגמר אזורי ראשון מאז 1970, אז היא חטפה סוויפ מהלייקרס במערב.

5:
2015 – חצי גמר המזרח. קליבלנד קאבלירס VS שיקגו בולס 4- 2:
מייק דאנליבי תפר 13 נקודות ב-5/5 מהשדה ו-3 שלשות כבר ברבע הראשון וסידר לשיקגו יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל 14 נקודות של קיירי ברבע השני סייעו לקאבס לצמצם ובמחצית ההפרש עמד על 5 בלבד לזכות הבולס. ברבע השלישי הבולס הלכו בעיקר לפאו גאסול שקלע 13 ברבע וההפר קפץ ל-15, לפני שקיירי הוביל ריצה בתחילת הרבע האחרון וההפרש ירד ל-3. השחקן המשתפר של העונה, ג'ימי באטלר, הוביל ריצת 7- 0, ואחרי שקליבלנד שוב צמצמו ל-4, הוא קלע את הסל שסגר את המשחק הראשון.
במשחק 2 לברון הוביל ריצה של קליבלנד ממש בפתיחת המשחק וההפרש קפץ ל-20 תוך דקות בודדות, מה שלא השאיר לשיקגו סיכוי וקבע שוויון 1 בסדרה. במשחק 3 מה שעבד טוב ללברון ברבע הראשון זה האסיסטים והוא הגיע כבר ל-7 ברבע, מה שסידר לקליבלנד יתרון 6 בסוף הרבע, אבל 11 של מירוטיץ' ו-10 של דאנליבי ברבע השני צמצמו ובהפסקה יתרון קליבלנד עמד על 2 בלבד. פאו גאסול נפצע במהלך הרבע השלישי ומי שלקחו על עצמם את האחריות בשיקגו היו באטלר, ובעיקר דרק רוז. לברון סידר לקליבלנד יתרון נקודה, 42 שניות לסיום, אבל באטלר הגיב ב-2 מהירות ולברון החטיא ליי-אפ בצד השני. טאג' גיבסון נשלח לקו ודייק פעמיים, אבל הפעם לברון מצא את ג'יי אר סמית לשלשה שקבע שוויון 96. הכדור האחרון הלך לדרק רוז שקיבל חסימה והלך לשלשה קשה בניתור לאחור, ודייק אותה, מה שסידר לבולס את הניצחון ויתרון 2- 1 בסדרה.
דרק רוז שקלע 24 במחצית השנייה של משחק 3, המשיך במומנטום וקלע 31 במשחק 4, ובצד השני לברון קלע 25, אבל ב-10/30 מהשדה, והבולס החזיקו ביתרון 7 בסיום הרבע השלישי. קליבלנד רצו 19- 5 במהלך הרבע האחרון ועלו ליתרון 7, 4 דקות לסיום, אבל רוז ניצל 2 עבירות תוקף של לברון ב-2 הדקות האחרונות, והשווה בליי-אפ, 9 שניות לסיום. דיוויד בלאט ביקש לקחת פסק זמן עבור קליבלנד, שלא היה להם, אבל השופטים לא ראו את זה ולברון עלה להתקפה ונחסם על ידי מירוטיץ', ובכל זאת קליבלנד קיבלו כדור עם שנייה וחצי לסיום. מת'יו דלאבדובה הוציא את הכדור ללברון שקלע מהפינה וקבע שוויון 2 בסדרה.
16 נקודות של לברון ברבע השני של משחק 5 העניקו לקאבס יתרון 10 במחצית, אבל באטלר הוריד את ההפרש לנקודה במהלך הרבע השלישי, מה שהתחיל ריצה נוספת של קליבלנד, ושלשה של מירוטיץ' מ-3/4 מגרש קבעה 80- 71 לקליבלנד בסיום הרבע השלישי. קליבלנד לקחו שוב את המומנטום בתחילת הרבע האחרון ועלו כבר ליתרון 17, אבל ריצת 7- 0 ואחריה ריצת 11- 0 הורידו את ההפרש ל-4 בלבד, 4 דקות לסיום. 2 שלשות של באטלר צמצמו ל-2 בלבד, אבל החטאות של רוז ובאטלר אפשרו לקיירי להכריע את המשחק עם 4/4 מהקו ברגעי הסיום.
במשחק 6 קליבלנד הציגה קבוצה מאוזנת עם 5 קלעים בדאבל-פיגרס, למרות שקיירי קלע רק 6 וירד בגלל פציעה בשלב די מוקדם. היה זה דלאבדובה, שהחליף את קיירי בעמדת הרכז, שהוביל את הקלעים עם 19, כשאימאן שאמפרט וטריסטיאן תומפסון קולעים 13 כל אחד, והאחרון שבהם גם עם 17 ריבאונדים, ג'יי אר סמית קלע 12, ולברון קלע 15 עם 9 ריבאונדים ו-11 אסיסטים, אבל ב-7/23 מהשדה בלבד. בצד של שיקגו המצב היה קשה יותר, כאשר רק באטלר עם 20 ב-8/22 מהשדה ורוז עם 14 ב-7/16 מהשדה סיפקו נקודות באופן משמעותי. קליבלנד ברחו פעם אחת ברבע השני ופעם נוספת בדקות הסיום, וחגגו את הכרטיס בגמר המזרח.

6:
2016 – חצי גמר המזרח. טורונטו ראפטורס VS מיאמי היט 4- 3:
14 נקודות של ואלנצ'יונאס ו-11 של טרנס רוס במחצית הראשונה של משחק 1 סידרו לטורונטו יתרון, אבל 10 של דראגיץ' ו-9 של וויד ברבע השלישי הפכו את התוצאה, ודראגיץ' אפילו קבע יתרון 10 ברבע האחרון. דמאר דרוזן הוביל קאמבק של טורונטו, אבל ג'ו ג'ונסון קבע יתרון 6 למיאמי, 28 שניות לסיום. קורי ג'וזף צימק בסל מהיר, אבל ג'ייסון ריצ'רדסון החזיר ב-2 מהקו, וכעת נותרו רק 19 שניות. טרנס רוס החטיא שלשה, אבל ריצ'רדסון איבד את הריבאונד, והשאיר 10 שניות לראפטורס כשההפרש עדיין עומד על 6. רוס מיד דייק בשלשה, וניסיון מסירה של לואל דנג הלך לאיבוד, משאיר לטורונטו 4 שניות. ההיט עשו עבירה על רוס שדייק רק ב-1/2, וחסן וויטסייד לקח את הריבאונד והלך לקו. גם הוא דייק רק ב-1/2, ולקייל לאורי נותרו 3 שניות, אז הוא קלע מהחצי וכפה הארכה. וויד הוביל ריצת 8- 0 של מיאמי, אבל שוב טורונטו הצליחו לצמק ל-3 עם הכדור. הפעם וויד חטף לדרוזן 5 שניות לסיום וסגר את המשחק.
דמארה קארול, לאורי ודרוזן פתחו חזק את משחק 2 עבור טורונטו וסידרו לראפטורס יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל דקות טובות של אייסו ג'ו ופלאש וויד ברבע השלישי העבירו את היתרון לאורחים ממיאמי. ריצת 10- 0 של טורונטו הסתיימה בתוך הדקה האחרונה, כשקייל לאורי קובע 84- 80 לטורונטו, אבל הפעם וויד הגיב בשלשה. לאורי הוריד שעון ושוב דייק, אבל גם הפעם נמצאה תשובה מחוץ לקשת, וכעת היה זה תור דראגיץ' לקבוע שוויון. לאורי לקח על עצמו את הזריקה האחרונה, והפעם החטיא, מה שאומר הארכה. הפעם טורונטו פתחו את ההארכה בריצת 6- 0, וגם כשמיאמי צמצמו הצליחו קורי ג'וזף ולאורי לעמוד בלחץ מהקו ולקבוע שוויון 1 בסדרה.
ואלנצ'יונאס ודרוזן פתחו חזק את משחק 3 וסידרו לראפטורס יתרון 9 במחצית, ואת המחצית השנייה פתח לאורי עם 2 שלשות שקבעו 13 הפרש, ואז נכנס וויד לפעולה. וויד הפגיז 18 נקודות ברבע השלישי, ואצל טורונטו רק לאורי פגע עם 15 ברבע מתוך 19 של הראפטורס, ובסיום הרבע נקבע שוויון 68. 2:20 לסיום עדיין היה שוויון, אבל לאורי מיד קלע שלשה ואחריה עוד 2 מהקו, ושמר על היתרון של טורונטו. וויד דאג לשמור את מיאמי קרובים, אבל הוא וג'ונסון החמיצו הזדמנויות להשוות, וטורונטו השיגו את ניצחון החוץ עם 33 נקודות של לאורי, למרת 8 של וויד, כאשר כל אחד הם קלע 29 במחצית השנייה.
וויד המשיך את הכושר המצוין האישי במשחק 4 וקלע 15 במחצית הראשונה, לעומת 7 של לאורי ב-1/7 מהשדה, ומיאמי לקחו יתרון 9 במחצית. טורונטו שלטו לחלוטין ברבע השלישי ו-6 נקודות רצופות של רוס כבר העלו את הראפטורס ליתרון 6, אבל דראגיץ' צימק ל-2 בסוף הרבע. היתרון של טורונטו כבר קפץ ל-9 ברבע האחרון לפני שוויד וג'ונסון החלו לצמצם, והחטאות של דרוזן וג'וזף סידרו לוויד הזדמנות להשוות, אותה הוא ניצל היטב. החטאה נוספת של ג'וזף כפתה הארכה שלישית בסדרה. למרות שליטה של מיאמי בהארכה, דרוזן הצליח לצמק ל-2, 45 שניות לסיום, אבל הפעם סל ועבירה של דראגיץ', ו-2 חטיפות רצופות, אחת של וויד ואחת של הרוקי ג'סטיס ווינסלואו, סגרו את המשחק וקבעו שוויון 2 בסדרה.
במשחק 5 צמד הגארדים של טורונטו, דרוזן ולאורי, שלט במשחק, כאשר דרוזן קלע 34 ולאורי הוסיף 25, 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חסימות, ולצד ההגנתי דאג ביסמאק ביומבו שהוקפץ לחמישייה על חשבון ואלנצ'יונאס הפצוע. ריצ'רדסון, וויד וג'ונסון רק צמצמו קצת ברבע האחרון ושיפרו סטטיסטיקות אישיות. הצמד של טורונטו המשיך בשלו גם במשחק 6, הפעם לאורי עם 36 ודרוזן עם 23, אבל הם נותרו די לבד במערכה, ו-30 של דראגיץ' הובילו 5 קלעים בדאבל-פיגרס, ואת הבריחה המכריעה ברבע השני.
משחק 7 היה יחסית צמוד לאורך 3 רבעים, למרות שטורונטו הצליחו לשמור על יתרון שעמד על 8 בסוף הרבע השלישי, אבל ברבע האחרון המארחים הקנדים כבר התעללו ביריבה וחגגו ניצחון קליל כשלאורי קולע 35 עם 7 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-4 חטיפות, דרוזן קולע 28, ביסמאק ביומבו קולע 17 (!) עם 16 ריבאונדים, קארול עם 14 ופטרסון מציין דאבל 11, ככה ש-11 נקודות ספסל בלבד לא הפריעו לטורונטו.

7:
2016 – גמר המערב. גולדן סטייט ווריורס VS אוקלהומה סיטי ת'אנדר 4- 3:
המחצית הראשונה נראתה בדיוק לפי התכניות של גולדן סטייט, כאשר 19 של קליי ו-14 של סטף, יחד עם 6 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות סידרו לווריורס יתרון 60- 47 במחצית. ברבע השלישי ראינו הופעה דומיננטית של שחקן אחד, ראסל ווסטברוק, שקלע בו 19 עם 3 חטיפות, והיתרון של גולדן סטייט ירד ל-3 בלבד. ברבע האחרון קווין דוראנט לקח לא פחות מ-12 זריקות, אבל רק 3 מתוכן הוסיפו נקודות לת'אנדר, אבל בצד השני המצב היה הרבה יותר גרוע עם 14 נקודות ב-6/23 מהשדה של כל הקבוצה. קרי, גרין ובארנס הצליחו לצמצמם לנקודה בלבד את ההפרש, אבל החטאות של קרי ותומפסון הכריעו את המשחק הראשון.
11 נקודות של סטף ברבע הראשון של משחק 2 סידרו לווריורס יתרון, ואחרי שאוקלהומה השוו היה זה איגודלה שהוביל ריצת 8- 0 שסגרה את המחצית, אבל רגעי השיא של המשחק היו ברבע השלישי, כאשר אקלהומה קצת צמצמו והורידו את ההפרש ל-7, אז התגובה של ה-MVP פה אחד, סטף קרי, הייתה ריצת 15- 2 בה הוא קלע את כל הנקודות של גולדן סטייט, תוך 2 דקות בלבד. כשהריצה הזאת הסתיימה ההפרש כבר עמד על 20 ואוקלהומה הבינו שהם ייאלצו להסתפק בניצחון חוץ אחד לשלב זה.
ממשחק 3 יש 4 נתונים עיקריים שכדאי לזכור. הראשון הוא ההצגה של דוראנט שקלע 33 ב-10/15 מהשדה ו-12/12 מהעונשין. השני הוא ווסטברוק שקלע 30 ב-10/19 מהשדה ו-9/11 מהקו. השלישי הוא 33/37 קבוצתי של אוקלהומה מהעונשין, כשווסברוק וסטיבן אדאמס הם היחידים שהחטיאו. הנתון הרביעי הוא התוצאה בסיום הרבע השלישי שעמדה על 117- 80 לזכות אוקלהומה. הספלאש בראדרס קלעו 42 משותפות באחוזים בינוניים, אבל הם לא ממש קיבלו עזרה.
במשחק 4 ארבעת הנתונים הם קצת שונים. הפעם נתחיל מראסל ווסטברוק שהוביל את הקלעים עם 36 ב-12/27 מהשדה, 4/8 לשלוש ו-8/8 מהעונשין. השני הפעם הוא דוראנט שקלע "רק" 26 8/24 מהשדה ו-9/10 מהקו. השלישי הוא העונשין שוב, הפעם אחוז קצת פחות טוב, שהוא 31/40. הנתון הרביעי הפעם הוא הריבאונד בו אוקלהומה ניצחו באופן מוחץ 56- 40. קליי הפגיז 19 נקודות ברבע השלישי לבדו, והווריורס צימקו את ההפרש שנפתח ברבע השני ל-6 בלבד בשלב מסוים ברבע השלישי, אבל ברבע האחרון הם לא פגעו בכלום וההפרש בסוף עמד על 24. כאן כדאי להזכיר את המפגש בין הרגל של דריימונד גרין ובין סטיבן אדאמס שהסתיים בלא כלום…
גולדן סטייט פתחו טוב את משחק 5, ולרגע עלו ליתרון דו-ספרתי, אבל הוא לא החזיקו הרבה וברבע השלישי המשחק כבר הפך לצמוד יותר. דקות טובות של מו ספייטס ברבע האחרון סידרו לווריורס שוב יתרון דו-ספרתי, ואחרי הפעם הבאה שאוקלהומה צמצמו, היה זה תור סטף לסדר שוב יתרון כזה שהשאיר את האלופה בחיים. הפעם גולדן סטייט הצליחו לקבוע שוויון 45 בריבאונד, ולמרות 40 של דוראנט ו-31 של ווסטברוק, היו אלה 31 נקודות, 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-5 חטיפות של סטף, יחד עם 27 נקודות של קליי, שסידרו לגולדן סטייט את הניצחון, וגם היתרון 30- 13 בנקודות ספסל.
הראשונה הגיעה בערך אחרי דקה ורבע. השנייה הגיעה כבר 4:23 למחצית וצמצמה את ההפרש ל-10. השלישית הגיעה מיד אחריה. הרביעית הגיעה בערך 2 דקות למחצית וצמצמה את ההפרש ל-4 בלבד. החמישית והשישית פתחו את המחצית השנייה והשלימו מהפך רגעי. השביעית פתחה את הרבע האחרון והקטינה את ההפרש ל-5. השמינית הגיעה אחרי עוד 2 דקות וצמצמה ל-4. התשיעית הגיעה אחרי עוד דקה וצמצמה שוב ל-5. העשירית הגיעה כבר בראשיתן של 5 הדקות האחרונות וצמצמה ל-4. האחת עשרה הייתה כבר 1:35 לסיום וקבעה יתרון 104- 101. תוצאת הסיום הייתה 108- 101.
זה היה סיכום אלטרנטיבי למשחק 6 המפורסם. את השאר נעשה בקצרה. אוקלהוה פתוח ברבע השני יתרון 13, אבל קליי הפציץ כמה שלשות והקטין ל-5 במחצית. 2 שלשות של קליי סידרו לווריורס יתרון, אבל היתרון חזר לאוקלהומה כשדווקא סטף נתן רבע שלישי טוב וההפרש עמד על 8 בסוף הרבע. ברבע האחרון קליי שמר את הווריורס בתמונה, וב-5 הדקות האחרונות הווריורס ניצחו 19- 5, כש-2 שלשות של סטף השוו, והשלשה ה-11 של קליי השלימה את המהפך.
במשחק 7 אוקלהומה שוב פתחו פער של 13 ברבע השני, וגם הפעם הוא נענה ב-2 שלשות של קליי שהתחילו את הקאמבק של גולדן סטייט. שוב מטווח מבחוץ בתחילת הרבע השלישי הביא למהפך, אבל הפעם הרכב סטף והמחליפים הוכיח את עצמו וגולדן סטייט עלו במהרה ליתרון 13 משלהם. אוקלהומה צמצמו ל-4 בתחילת הרבע, וסטף הגיב עם 7 רצופות, ושוב אוקלהומה צמצמו ל-4, הפעם 1:40 לסיום, והתגובה של סטף הייתה לסחוט עבירה בשלשה. אחרי החטאות של דוראנט סטף הוריד שעון, עשה סלאלום על ההגנה וסיים כמו מראדונה. עם הכדור ברשת באמצעות היד… הפעם סטף קלע 36 ב-13/24 מהשדה ו-7/12 לשלוש וקליי היה העוזר עם 21, 12 מתוכן ברבע השני וגולדן סטייט השלימו קאמבק יוצא דופן.

8:
2017 – סיבוב ראשון. לוס אנג'לס קליפרס VS יוטה ג'אז 3- 4:
רודי גובר הגיע לביקור ראשון בפלייאוף והצליח להיפצע במהלך הראשון של המשחק, מה שהעביר את יוטה לשחק הרבה סמול בול עם ג'ו ג'ונסון ובוריס דיאו כגבוהים הבכירים לצד דריק פייבורס. ג'ונסון לקח את ההזדמנות ב-2 ידיים והוביל את קלעי יוטה עם 21 נקודות, בזמן שגריפין ופול מובילים את הקליפרס עם 26 ו-25 בהתאמה. ג'ונסון גם העלה את הג'אז ליתרון 5, 1:09 לסיומו של קרב צמוד ביותר, אבל רדיק וגריפין צמצמו את ההפש לנקודה. פייבורס נשלח לקו ודייק רק פעם אחת והכדור הלך לכריס פול שהשווה, אבל השאיר מספיק זמן למוביל הליגה בסלי ניצחום במילניום הנוכחי, ג'ו ג'ונסון, והוא עשה זאת שוב וסידר ליוטה ניצחון חוץ.
ברבע הראשון של משחק 2 הקליפרס ניצלו את חסרונו של גובר והלכו בעיקר פנימה לדיאנדרה ג'ורדן שקלע 10 כבר ברבע הראשון וסידר לקליפרס יתרון 11. דקות טובות של ג'ו אינגלס והאולסטאר גורדון היווארד ברבע האחרון צמצמו את ההפרש ל-6, אבל שלשה של בלייק גריפין דקה וחצי לסיום הכריעה את משחק 2 וקבעה שוויון 1 בסדרה, כאשר גריפין הוביל את הקלעים עם 24, וג'ורדן שלט בצבע עם 18 ו-15.
גורדון היווארד פתח את משחק 3 נפלא וקלע כבר ברבע הראשון 21 נקודות באחוזים נפלאים, כמות זהה לזאת של שאר הקליפרס. בזכותו יוטה עלתה ליתרון דו-ספרתי ושמרה עליו לאורך רוב המשחק, חלק מזה גם בגלל שבלייק גריפין נפצע במהלך הרבע השני וגמר את העונה. זה נראה אבוד עבור הקליפרס, אבל אז הגיע כריס פול עם רבע שלישי נהדר שהוריד את ההפרש ל-84- 82 פתוח לקראת הרבע האחרון. שלשה של אינגלס העלתה את יוטה ל-96- 88, אבל הקליפרס מראים למה הם מסוגלים עם הגנה חזקה מאוד, בלי גריפין, ודקות טובות בהתקפה של מבאה-א-מוטה ופול. זה מוביל לריצת 15- 0 שמעלה את הקליפרס ליתרון 103- 96, 02:29 דקות לסיום. 4 נקודות רצופות של ג'ו ג'ונסון הורידו למרחק פוזישן אחד, ודיאנדרה ג'ורדן העלה את ההפרש ל-4 מהעונשין. יוטה לא ממש הצליחו לצמק בכמה הזדמנויות מהקו, אבל שלשה של ג'ורג' היל השאירה אותם בחיים, לפני שאיבוד של היווארד בשניות הסיום סידר לקליפרס את ניצחון החוץ הדרוש, למרות 40 נקודות של היווארד.
שלושה רבעים צמודים של משחק 4 הסתיימו ביתרון 3 לקליפרס, ואז נכנס אייסו ג'ו לפעולה ברבע האחרון. 11 נקודות רצופות שלו ברבע האחרון השלימו מהפך ושלשות של אינגלס ורודני הוד כבר קבעו יתרון 8 ליוטה. פול וג'ורדן ניסו לצמק, אבל פייבורס וג'ונסון סגרו עניין מהקו וסידרו שוויון 2 בסדרה, בעיקר בזכות 28 נקודות של ג'ונסון ב-12/17 מהשדה, ולמרות 27 נקודות, 9 ריבאונדים ו-12 אסיסטים של כריס פול ב-10/21 מהשדה.
גורדון היווארד לקח על עמו את משחק 5 כבר בשלב מוקדם עם 11 נקודות ברבע הראשון, אבל דווקא רבעים 2 ו-3 בהם הוא פחות בלט היו הטובים יותר של יוטה, בעיקר הגנתית, והרבע השלישי הסתיים בתוצאה 64- 58 לזכות יוטה, תוצאה שלפעמים נחשבת נמוכה למחצית בימינו. בהקשר הזה כדאי לציין את רודי גובר שחזר מהפציעה ותרם דאבל 11 ו-5 חטיפות. ברבע האחרון כריס פול וג'יי ג'יי רדיק לקחו על עצמם את המשחק עם 15 ו-14 נקודות בהתאמה ברבע. בצד של יוטה היו אלה היווארד ורודני הוד שניסו להשיב אש עם 9 כל אחד, והיווארד קבע יתרון 7 ליוטה, 2 דקות לסיום. רדיק ופול צמצמו ל-3, 36 שניות לסיום, אבל הפעם ג'ו ג'ונסון הוריד שעון ושם 2, וג'ורג' היל סגר עניין עם 4/4 מהקו בשניות הסיום, למרות שלשה של פול בין לבין.
משחק 6 כבר היה קרב ישיר בין היווארד לפול, ולפחות באופן האישי הנציג של יוטה ניצח 31- 29. במישור הקבוצתי הקליפרס החזיקו ביתרון משמעותי, ו-4 דקות לסיום הבן של המאמן כבר קבע יתרון 14 לאורחים מאל-איי, אבל היווארד לא ויתר והוביל 2 ריצות 7- 0 שצמצמו ל-3 בלבד. החטאות של פול וג'ורדן העניקו ליוטה הזדמנות להשוות, אבל הפעם ג'ונסון החטיא וכריס פול כפה משחק 7 דרך העונשין.
היווארד המשיך את הכושר המצוין שלו גם במשחק 7, בו הוא קלע 26, ואילו כריס פול נתקל בהגנה שהתמקדה בעיקר בו וסיים עם 13 נקודות בלבד ב-6/19 מהשדה. ברבע השלישי חבר להיווארד אחד שהועבר בעבר בטרייד בעד ג'ו ג'ונסון, וכעת ישבו שניהם על עמדת ה-4 של יוטה, אחד בשם בוריס דיאו, ו-8 נקודות שלו ברבע סייעו להפרש להגיע למחוזות שגורמים ליריבות לוותר, בטח כשבלייק גריפין גמר את העונה כבר ובטח כשאתה יודע שהשלב הבא יסתיים בסוויפ לא משנה מי תעלה בסוף…

9:
2017 – חצי גמר המערב. סאן-אנטוניו ספרס VS יוסטון רוקטס 4- 2:
גרג פופוביץ' ככל הנראה לא האמין למראה עיניו במהלך המשחק הראשון, ועוד יותר כשהביט בדפי הסטטיסטיקה. היריבה מיוסטון אכן השליכה לא פחות מ-50 שלשות באותו משחק, ולצערו גם דייקה ב-22 מהן, מה שהפך את המחצית הראשונה לתבוסה צורבת עבור קבוצתו, ותוצאת מחצית של 69- 39 מספרת רק חלק מהסיפור. אריזה קלע 5 שלשות, ריאן אנדרסון קלע 4, הארדן ואריק גורדון קלעו 3 כל אחד, בוורלי ולו וויליאמס קלעו 2 שלשות כל אחד, ואת השאר חילקו ביניהם סם דקר, בובי בראון וקייל Wiltjer (נכתב בשעה שהמוח לא מסוגל לתרגם…).
עבור משחק 2 היו לפופ כמה רעיונות. הראשון היה להשתמש יותר בנוכחות של קוואי, והוא קלע הפעם 34 נקודות ב-13/16 מהשדה והוסיף 7 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-3 חטיפות. השני היה לאבד פחות ולמנוע מתפרצות, והספרס איבדו 7 כדורים בלבד במשחק, והדבר הכי חשוב היה לסמוך על הסטטיסטיקה שתנמיך את האחוזים של יוסטון. את הרבע השלישי יוסטון סיימו עם 9/24 לשלוש, בדיוק כמו איך שהספרס סיימו את המשחק כולו, והתוצאה הייתה 88- 83 לזכות הספרס. ברבע האחרון הרוקטס כבר עמדו על 2/10 מהטווח ו-13 נקודות בסך הכל, לעומת 8 של קוואי ו-10 של ג'ונתן סימונס. בקיצור – שוויון 1 בסדרה.
במשחק 3 הספרס גם הכניסו לעניינים את למרקוס אולדרידג' והוא קלע 26, בדיוק כמו קוואי, אבל בצד השני עמד ג'יימס הארדן שלקח את כל נושא הקליעה ביוסטון על עצמו, והפעם הגיע ל-43. הספרס בכל זאת הצליחו להחזיק ביתרון, ובדקות האחרונות היו אלה 2 שלשות של דני גרין ושלשה אחת של מילס ששמרו על מרווח ביטחון של היתרון.
משחק 4 הזכיר לכולם שהמפתח העיקרי של יוסטון בעידן דריל מורי הוא השלשות. הפעם יוסטון קלעו 19/43 מחוץ לקשת, וכדאי לציין במיוחד את השחקן השישי של העונה, אריק גורדון, שצלף 6/9, וכשהרוקטס קולעים באחוז כזה (44.2%) התוצאה היא ניצחון קל, במיוחד כאשר ליריבה אין טוני פארקר שנפצע וגמר את העונה.
את משחק 5 ג'יימס הארדן פתח חזק עם 15 נקודות ובמחצית הוא כבר עמד על 23, עם 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, לא רחוק בכלל מטריפל-דאבל. בצד השני קוואי ואולדרידג' קיבלו עזרה מפאטי מילס והרוקטס הובילו ב-2 בהפסקה. הרוקטס כבר הובילו ב-7 במהלך הרבע השלישי, אבל קוואי החזיר אותם למשחק ושלשה של גרין קבעה נקודה יתרון לספרס בסוף הרבע. ריצת 7- 0 של הרוקטס בהלך הרבע האחרון הפכה את התוצאה, והספרס הסתבכו עוד יותר כשקוואי נפצע ברגלו. מילס ואולדרידג' קבעו שוויון 99, ואחרי שהארדן דייק פעמיים מהקו היה זה התור של ג'ינובלי להשוות שוב. הארדן ביצע עבירת תוקף והשאיר לספרס כדור אחרון, אבל מילס דייק אחרי הזמן ויש הארכה. 3 דקות עברו עד לנקודות הראשונות, שלשה של בברלי שגרין ניסה למנוע באמצעות גליץ', אבל 2 מהקו של סימונס וסל ועבירה של אולדרידג' החזירו לספרס יתרון 2. ריאן אנדרסון החזיר ליוסטון יתרון נקודה עם שלשה, אבל ג'ינובלי מצא את דני גרין שקלע וגם סחט עבירה מהארדן, ושוב 2 לספרס. אריק גורדון החטיא שלשה וגרין לקח את הריבאונד ודייק רק ב-1 מהקו, מה שהשאיר ליוסטון 13 שניות לנסות שלשה שתשווה. מילס הוציא לגורדון את הכדור מהיד והרוויח ג'אמפ בול, אבל הכדור בכל זאת הגיע להארדן שעבר את ג'ינובלי ועלה לזריקה, אבל הכדור העדיף לפגוש את היד של מאנו והספרס עלו ליתרון 3- 2.
קוואי לא נרשם בסגל למשחק 6, אבל הספרס לא היו צריכים אותו במקרה הזה. למרקוס אולדרידג' היה השליט הבלעדי על הפרקט עם 34 נקודות ו-12 ריבאונדים ב-16/26 מהשדה, והוא קיבל הרבה עזרה עם 18 של סימונס, 14 ו-7 אסיסטים של מילס, 11 של דז'ונטה מארי הרוקי, יחד עם 10 קרשים ו-5 אסיסטים, ו-10 של דני גרין ופאו גאסול כל אחד, כאשר הגבוה יותר מוסיף 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. בצד השני, הארדן נעצר על 10 נקודות ב-2/11 מהשדה, 6 איבודים ו-6 עבירות. הספרס השיגו בקלות ניצחון 114- 75 והלכו לבדוק אם קוואי כשיר לגמר המערב נגד גולדן סטייט.

10:
2017 – חצי גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS וושינגטון וויזארדס 4- 3:
וושינגטון שלטו בכל אלמנט אפשרי בפתיחה, ופתחו את הסדרה ביתרון 16- 0 מהיר. אייזאה תומאס ואוליניק קלעו יחד 22 מתוך ה-24 של בוסטון ברבע הראשון, וכאשר התחילה להגיע עזרה גם ההפרש החל להצטמצם. דקות טובות של מרקוס סמארט ואייברי בראדלי ברבע השני כבר קבעו שוויון, אבל הוויזארדס הצליחו לחלץ יתרון 5 בהפסקה. לבוסטון היו רק 4 קלעים ברבע השלישי לעומת 5 של וושינגטון, אבל הממוצע לקלע של בוסטון היה 9, ובעיקר 12 של תומאס ו-11 של ג'יי קראודר, ואילו אצל וושינגטון הממוצע היה 3.2. בקיצור, בוסטון ניצחו 36- 16 את הרבע וסגרו את המשחק הראשון.
ג'ון וול הפציץ 19 נקודות ו-6 אסיסטים ברבע הראשון של משחק 2, מתוך 40 ו-13 במשחק כולו, וסידר לוושינגטון יתרון דו-ספרתי, אבל עבור תומאס היה לתאריך הזה ערך מיוחד. היה זה יום ההולדת של אחותו, שבדיוק נהרגה בתאונת דרכים בתחילת הפלייאוף, והוא היה נחוש לתת הופעה מיוחדת לזכרה. ה-15 שלו ברבע הראשון אמנם נבלעו בצל ה-19 של ג'ון וול, אבל בהמשך המשחק נהיה קצת יותר צמוד, ובבוסטון היה צורך ב"מר רבע רביעי" שיבוא לפעולה. חלוקת הזריקות הייתה מאוזנת, כאשר תואס לקח 12 מתוך ה-24 של בוסטון ברבע האחרון, אבל הוא קלע 7 לעומת 4 של כל השאר. וושינגטון עלו ליתרון 6, 2:43 לסיום, אבל תומאס וטרי רוזיר פינקו אחד את השני באסיסט לשלשה וקבעו שוויון 110. ג'ון וול דייק רק 1/2 מהקו, ואייזאה הגיב ב-2, אבל אוטו פורטר תפר שלשה. תומאס הצליח לסחוט עבירה ולדייק פעמיים מהקו, והחטאות של וול וביל קבעו הארכה. תומאס קלע 9 בהארכה לעומת 5 של וושינגטון, ובזמן שוול וביל לוקחים זריקות ייאוש מחוץ לקשת ומחטיאים, תומאס כבר רשם לעצמו 53 נקודות ב-18/33 מהשדה ו-12/13 מהקו.
גם במשחק 3, וושינגטון המשיכו עם הפורמט הקבוע, לפיו הם בורחים ליתרון גדול ברבע הראשון, כשהפעם אפשר לציין 3/3 לשלוש של בויאן בוגדנוביץ', אבל הפעם, אולי גם בהשפעת הקהל הביתי של וושינגטון, הסלטיקס לא הצליחו לצמצם והוויזארדס חגגו ניצחון קל. אוטו פורטר הביא לפתיחת 8- 0 של וושינגטון במשחק 4, אבל הפעם בוסטון לקחו את היתרון והם היו הראשונים להגיע לדו-ספרתי במהלך הרבע השני, אם כי ריצת 17- 4 של וושינגטון קבעה שוויון במחצית. בוסטון קלעו את 5 הראשונות של הרבע השלישי, אבל וושינגטון ענו ב-26 רצופות וההפרש קפץ מעבר ל-20. מכאן עד לסיום התנהל רק מאבק סמוי האם ההפרש יהיה מעל או מתחת ל-20 ובסופו של דבר הוויזארדס הסתפקו ב-19.
וושינגטון קלעו את 4 הראשונות של משחק 5, אבל בוסטן הגיבו ב-16 רצופות ו-14 של בראדלי ברבע הראשון סידרו לסלטיקס יתרון דו-ספרתי. ההפרש קפץ ל-20 ומעלה לפרקים במהלך הרבע השני והשלישי, וברבע האחרון בוסטון ניצחו את הקרב הזה והתקרבו ל-30. יתרון השיא בסופו של דבר היה 27, ובסיום ההפרש נקבע על 22. הפעם בראדלי הוביל את הקלעים עם 29, בזמן שתומאס תרם 18 עם 9 אסיטסים והורפורד חילק 7 אסיסטים בנוסף ל-19 הנקודות שלו.
משחק 6 נפתח צמוד, באופן די מפתיע, וגם כשהוויזארדס עלו ליתרון 10 הוא נמחק מהר על ידי ריצת 12- 1 של בוסטון שסידרה לאורחים יתרון נקודה בהפסקה. ברבע השלישי בוסטון החזיקו ביתרון קטן, והוא הסתיים בהפרש 3, אבל הרבע האחרון היה צמוד יותר, והיתרון החליף ידיים כמה פעמים. שלשה של מרקיף מוריס קבעה יתרון 2 לוושינגטון, אבל בוסטון הגיבו בריצת 7- 0. שלשה של ביל וסל של וול השוו, והסל הבא של אייברי בראדלי נענה בסל משווה נוסף של ביל, 29 שניות לסיום. בוסטון הלכו להורפורד שקלע מחצי מרחק והעלה את בוסטון ל-91- 89, אבל וושינגטון הלכו לג'ון וול שדייק בשלשה והעלה את וושינגטון ליתרון נקודה, והחטאה של תומאס בשנייה האחרונה סידרה משחק 7.
קרב הגארדים המשיך גם במשחק 7. מצד אחד אייזאה תומאס הקטן עם 29 נקודות ו-12 אסיסטים, ומצד שני בראדלי ביל עם הקליעה של 38 נקודותף וג'ון וול עם האסיסטים, הפעם 11. הפעם לבוסטון היה גיבור לא צפוי נוסף, קלי אוליניק שקלע 26 נקודות, 14 מתוכן ברבע האחרון. יתרון 13 של בוסטון ברבע האחרון הצטמק במהירות ל-6, ואז7 נקודות רצופות של אוליניק השאירו לבוסטון יתרון, למרות 9 רצופות של ביל. שלשה נוספת של אוליניק סידרה לבוסטון יתרון 10, 3 וחצי דקות לסיום, וההגנה דאגה להשאיר את 2 הדקות הבאות מאופסות. גורטאט ופורטר הצליחו קצת לצמק, אבל אז הגיע מרקוס סמארט כדי לסגור עניין.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. הסדרה בין הווריוס לתאדר כמובן שבמקום הראשון אבל הסדרה של שיקאגו נגד קליבלנד הייתה מדהימה סדרת מזרח טיפוסית דרק רוז הזכיר את הימים היפים ולברון התעלה. גם הסדרה של הקליפרס מול יוסטון והקליפרס מול סאל אנטוניו. לגבי התאדר נגד הווריוס לא ברור עד היום איך אוקלהומה הפסידה הם היו קבוצה טובה יותר בכל המשחקים. סטף קרי ותומפסון נתנו את סדרת חייהם הוכיחו בדיוק בסדרה הזאת למה הם אחד הממדים הגדולים אי פעם פשוט ניצחו לבד את אוקלהומה במשחקים 5 6 7 . ודוראנט ווסטבורק הראו למה הם לא שייכים לגדולים ביותר.

    1. תודה.
      אני קצת מתקשה לקבל את ההנחה שלברון התעלה באותה סדרה נגד שיקגו. הוא קלע 26.2 עם 11 ריבאונדים ו-8.8 אסיסטים למשחק, וזה בלי להזכיר 1.7 חטיפות ו-1.7 חסימות, אבל הוא עשה את זה בפחות מ-40% מהשדה ועם 3/28 מחוץ לקשת לאורך הסדרה, וגם עם 4.5 איבודים. 40.8% אפקטיבי ו-46% טרו שוטינג מראים שגם בחישוב מתקדם היעילות של לברון לא הייתה טובה.
      ג'ימי באטלר למשל קלע באותה סדרה 21 נקודות למשחק, ועשה זאת ב-40.7% מהשדה ו-37.1% לשלוש. באפקטיבי זה יוצא 46.8% ובטרו שוטינג 52.2%.
      זו הייתה סדרה בה הגורם המרכזי לניצחון של קליבלנד הוא ההגנה והאופן בו הם הצליחו להביא אותה לידי ביטוי עם מוזגוב ותומפסון ביחד, או עם מת'יו דלאבדובה ואימאן שאמפרט שבסדרה הזאת הפכו לראשונה לשחקני מפתח. בשקלול של כל הפלייאוף זה משתנה, אבל ספציפית לגבי הסדרה הזאת אני שם את בלאט לפני לברון ברשימת הסיבות להצלחה של קליבלנד.

  2. התלבטתי הרבה בין גמר המזרח ג.ס מול אוקלהומה לבין הבעיטה האדירה של הקליפרס מול יוסטון…התלבטות גדולה שבסוף הוכרעה כדעת הרוב .

  3. תודה חיים!
    שנים קצת חשוכות.. ב-2015, כשעוד לא ידעו כמה הווריורס חזקים, וכמה לברון בסבב ב׳ בקליבלנד הוא דומיננטי, היה עוד קצת מתח. קבוצות כמו יוסטון, אטלנטה, הקליפרס והספרס (אחרי הכל האלופה המכהנת) האמינו באמת ובתמים (אוי כמה תמימות) שיש להם סיכוי.
    ב-2016 ובמיוחד ב-2017 עם דוראנט בצהוב, כבר לא היה עניין כמעט.
    ראויות לציון מאותן שנתיים – גמר המערב ב-2016, והחצי גמר מערב בין הספרס לרוקטס ב-2017, אם כי למשחק 6 הרוקטס לא עלו – הארדן לא התגבר באותו שלב על הבלוק ממאנו..

    1. תודה.
      ב-2015 כל הקבוצות המערביות שציינת היו בעלות סגל חזק מקליבלנד, ואם נסתכל על השלבים המוקדמים של לברון אז בלאט צריך לקבל יותר קרדיט מלברון לדעתי, מה שמשתנה כמובן בשקלול של הסדרה היוצאת דופן של לברון בגמר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט