סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 8 – 1995-1997 / חיים

הסדרה המנצחת בחלק הרביעי נבחרה באופן המוחץ ביותר עד כה, והיא היחידה שזכתה במעל מ-50% מהקולות. מדובר כמובן בסדרה של בוסטון נגד דטרויט משנת 1987, שזכתה ב-47 קולות מתוך 86 הצבעות, מה שמעניק לה 54.65% מהקולות.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק השמיני יתמקד בשנים 1995-1997.

1:
1995 – חצי גמר המערב. סאן-אנטוניו ספרס VS לוס אנג'לס לייקרס 4- 2:
דיוויד רובינסון הצליח להוביל את הספרס למאזן הטוב ביותר בליגה, יחד עם החיזוק בדמותו של דניס רודמן, ולעצמו הביא את תואר ה-MVP. ארבעה משחקים ראשונים בפלייאוף הלכו לספרס בקלות – סוויפ על דנבר והמשחק הראשון נגד הלייקרס, אבל ההמשך היה קצת יותר קשה עבורם. במשחק 2 הספרס המשיכו טוב והובילו 49- 40 במחצת, אבל הלייקרס, ובמיוחד אלדן קמפבל, דאגו שהמשחק יהיה צמוד בהמשך. והצליחו לכפות שוויון 83 בסיום 48 הדקות. הספרס בכל זאת התעשתו בדקות ההארכה והשיגו ניצחון 97- 90, כשבאופן היסטורי דניס רודמן מוביל את הקלעים עם 22 נקודות ואותה כמות ריבאונדים, בזמן שרובינסון קלע באותה כמות, אבל נאלץ להסתפק ב-6 כדורים חוזרים פחות מחברו.
במשחק 3 היו אלה הלייקרס ששלטו מהפתיחה ורבע ראשון של 28- 11 הכריע למיעשה את המשחק, למרות 34 ו-13 של רובינסון, כשהבולטים בלייקרס היו ניק ואן-אקסל וסדריק סבאלוס. משחק 4 הלך בתבנית דומה, אבל הפוך, כאשר רבע ראשון של 27- 17 לטובת הספרס היה זה שפתח את הפער של נסגר עד הסוף, והספרס עלו ליתרון 3- 1 בסדרה.
הלייקרס פתחו טוב יותר את משחק 5, אבל היתרון שלהם היה קטן ולא כל כך משמעותי, ובמהלך המחצית השנייה הספרס הצליחו להשוות. מהלך 3 נקודות של שון אליוט העלה את הספרס ל-88- 84 עם דקה ורבע לסיום, ובדקה שאחרי הנקודה היחידה שנקלעה הייתה אחת של הלייקרס מהקו. הלייקרס יצאו להתקפת מעבר עם 15 שניות וניק ואן-אקסל החליט להרים שלשה שנכנסה והשוותה. הספרס לא הצליחו לנצל את הכדור האחרון ויש הארכה. ההארכה הייתה צמודה, אבל הספרס עלו ליתרון 96- 95, כשהכדור האחרון של הלייקרס. הכדור הלך לקמפבל בצבע והוא החטיא וגם הטיפ של סבאלוס הלך החוצה. דיבאץ' הצליח בקושי להשתלט על הריבאונד הארוך ומצא את עצמו על קו השלוש, אז הוא העביר לואן-אקסל שניסה שלשה קשה על הבאזר, והיא נכנסה. גם 34 נקודות ו-17 ריבאונדים של רובינסון לא יכלו ל-2 שלשות קלאץ' של ואן-אקסל שכפו משחק 6 בסדרה.
במשחק 6 ואן-אקסל נעצר על 2/13 מהשדה, ורובינסון המשיך לשלוט ברחבות, הפעם עם 31 ו-15. בריחה של הספרס ברבע השלישי הספיקה כדי להכריע את המשחק ואת הסדרה. בצד של הלייקרס מג'יק חזר מפרישה בעונה הבאה, וב-20 אחר כך היה להם את קובי ברייאנט, אז הם הסתדרו…

2:
1995 – חצי גמר המערב. פיניקס סאנס VS יוסטון רוקטס 3- 4:
פיניקס הגיעו לסדרה הזאת עם יתרון הביתיות ופתחו אותה עם 2 ניצחונות קלים של יותר מ-20 הפרש כל אחד, אבל יוסטון עשו אותו דבר במשחק 3. הרוקטס המשיכו במומנטום גם בתחילת משחק 4 ועלו ליתרון 64- 54 במחצית, אבל רבע שלישי של 37- 24 של הסאנס הפך את התוצאה. יוסטון לקחו בחזרה יתרון קטן ברבע האחרון, אבל קווין ג'ונסון דאג להפוך את התוצאה ולהכריע מהקו וסיים עם 43 נקודות ויתרון 3- 1 בסדרה.
פיניקס החזיקו ביתרון קטן בסיום הרבע השלישי של משחק 5, אבל קלעו 13 בלבד ברבע האחרון. כשהסאנס ביתרון 92- 90 הכדור המכריע הלך להאקים בצבע והוא הצליח להשוות. הזריקה האחרונה של ווסלי פרסון הלכה החוצה, ויש הארכה, בה הרוקטס שלטו לחלוטין והשיגו ניצחון. את המומנטום של משחק 5 הרוקטס לקחו הלאה ובבית הם הסתדרו בנוחות עם משחק 6, כל הדרך למשחק 7 מכריע.
פיניקס סידרו לעצמם יתרון 26- 13 בסוף הרבע הראשון, אבל רבע שלישי של 40- 28 מצד יוסטון הפך את התוצאה, והרוקטס לקחו יתרון קטן. בדקות ההכרעה המשחק הפך לקרב בין האקים לקווין ג'ונסון וקליעות מהקו של דני איינג' העלו את הסאנס ליתרון 109- 108 דקה לסיום. קני סמית ענה ב-2 משלו מהעונשין ואחרי ריבאונד התקפה של בארקלי ג'ונסון הצליח לסחוט עבירה. עד אז הוא עמד על 20/20 מהקו, אבל דווקא ברגע הזה הוא החטיא אחד מהכדורים ונאלץ להסתפק בשוויון 110 כשנשארו 20.4 שניות. פיניקס שלחו שמירה כפולה לקני סמית שהעביר להורי והוא שלח כדור ארוך למריו אלי שהיה פנוי בפינה. אלי עלה לשלשה שנכנסה והעלתה את יוסטון ליתרון 3, 7 שניות לסיום. הורי בחר לעשות עבירה מהירה על מארלי שדייק בשני הכדורים, אבל עדיין נקודה יתרון ליוסטון, כך שגם קלייד דרקסלר, החבר החדש ביותר בסגל הרוקטס, נשלח אל הקו והגיע ל-29 נקודות אישיות עם 2 כדורים מדויקים. פיניקס לקחו את פסק הזמן האחרון והכדור הלך לאיינג', אבל גם הוא נעצר בעבירה מהירה, 1.8 שניות לסיום. הכדור הראשון מהקו הלך פנימה, והשני כוון לעבר הקרש, אבל נחת משם פנימה גם הוא 115- 114 ליוסטון שלקחו פסק זמן משלהם. איינג' הצליח חטוף את הוצאת הכדור, אבל פסקי זמן לא נותרו לו, והוא נאלץ לקחת זריקה ארוכה מאחורי החצי שהלכה החוצה.

3:
1995 – חצי גמר המזרח. אורלנדו מג'יק VS שיקגו בולס 4- 2:
האתגר המשמעותי הראשון של מייקל ג'ורדן מאז הפרישה הראשונה והחזרה ממנה הגיע בדמות מוליכת המזרח, ובעיקר בדמות הגדולה של שאק הצעיר. המשחק הראשון לא היה מוצלח עבור ג'ורדן, עם 8/22 מהשדה ו-8 איבודים, ובעיקר שני איבודים קריטיים שאפשרו להוראס גראנט לקלוע את סל הניצחון. זכורה בעיקר האמירה של ניק אנדרסון אחרי המשחק שג'ורדן עם גופיה מספר 45 הוא לא ג'ורדן של 23.
ג'ורדן שמע והפנים, ולמשחק הבא הגיע עם חולצה מספר 23 ובעיקר עם 38 נקודות על 2 איבודים וניצחון חוץ שהעביר לבולס את יתרון הביתיות, אבל לא לזמן רב. ג'ורדן עלה ל-40 אישיות במשחק 3, אבל בריחה של המג'יק ברבע האחרון החזירה להם את היתרון במשחק, ובמשחק 4 הבולס ברחו ל-34- 20 בסיום הרבע הראשון, וזה הספיק לניצחון נוח ושוויון 2 בסדרה, רגע לפני המעבר חזרה לאורלנדו.
במשחק 5 הייתה זו בריחה של אורלנדו ברבע השלישי שסגרה עניין, ונדמה היה שהבולס עושים אותו דבר ברבע האחרון של משחק 6, כאשר הם עלו ליתרון 102- 94, אבל מכאן ואילך אורלנדו רצו 14- 0 עד לסיום והשלימו את ההפסד היחיד של ג'ורדן בסדרה בשנות ה-90.

4:
1995 – חצי גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS אינדיאנה פייסרס 3- 4:
המשחק הראשון בסדרה היה אמור להסתיים ביצחון של הניקס שהובילו 105- 99 כשנותרו 18.7 שניות לסיומו. זה לא קרה כידוע… במשחק השני רבע שלישי של 30- 13 פתח פער בלתי מחיק לזכות הניקס והם השוו את הסדרה. הם גם המשיכו בכיוון הזה במשחק 3, כאשר הם עלו ליתרון 73- 65 בסיום הרבע השלישי. אינדיאנה בכל זאת הצליחה לכפות משחק צמוד ברבע האחרון, כאשר הפעם היה זה תורו של ריק סמיתס לקלוע את הסל המשווה 35 שניות לסיום. זה הספיק בשביל הארכה שהסתיימה בניצחון של אינדיאנה. אינדיאנה המשיכו במשחק 4 לניצחון ביתי קל משלהם, ואחרי 2 הפסדים בשנים הקודמות, נדמה היה שהפעם הפייסרס יצליחו לעבור את הניקס לראשונה.
משחק 5 שמר על התבנית לפיה המשחקים האי-זוגיים צמודים מאוד. קליעות עונשין של אנטוני מייסון העלו את הניקס ליתרון 90- 84, 2 דקות לסיום, והגיע הזמן אותו מכיר כל אוהד ניקס, הזמן בו הדברים מתחילים להשתבש. סם מיטשל קלע 2, אבל צ'ארלס אוקלי החזיר ב-2 משלו וההפרש נותר על 6, כשירדה עוד חצי דקה בינתיים. רג'י מילר אמנם דייק רק בכדור אחד מהקו, אבל הפעם הניקס איבדו את הכדור והחל למעשה המיני קאמבק של אינדיאנה. היוורד וורקמן צמצם בעוד 2, אבל מייסון העלה את הניקס ל-94- 89 עם 2 נוספות מהקו ופסק זמן של אינדיאנה, 53 שניות לסיום. הכדור הבא הלך שוב לוורקמן שנחסם פעמיים, אבל איכשהו נשאר בידיים של הפייסרס. רג'י ניסה שלשה מטווח סטף והחטיא, אבל סמיתס לקח את הריבאונד שוב והפעם רג'י הצליח לסדר לעצמו שלשה נוחה יחסית ולדייק. יואינג לא בזבז מספיק זמן לפני שהחטיא זריקה קשה ובמאבק על הריבאונד נוצר ג'אמפ בול בין אוקלי ובין אנטוניו דיוויס. הפייסרס לקחו את הכדור ויצאו להתקפת מעבר, בה הכדור הגיע לביירון סקוט שעלה לשלשה במעבר וקלע. 95- 94 לפייסרס עם 6 שניות לסיום. כמעט 10 שניות לקחו למייסון להוציא את הכדור לסטארקס (עם פסק זמן שמנע איבוד של 5 שניות) והוא הסתבך ומסר ליואינג קרוב מדי לקשת השלוש. יואינג הלך לצבע בצעד וחצי עם סבסוב והצליח לדייק בסל הניצחון שהשאיר את הניקס בחיים.
במשחק 6 חזרנו למשחקים הזוגיים הלא ממש צמודים, כשהפעם הניקס הם אלו שברחו ברבע השלישי והשיגו את ניצחון החוץ הקריטי. הפרס של פטריק יואינג וחבריו היה משחק 7 במדיסון סקוור גארדן.
אינדיאנה עלו ליתרון 4 בסוף הרבע הראשון של משחק 7, והצליחו לשמור על יתרון קטן. 3 דקות לסיום הוא כבר עמד על 94- 87 לפני שיואינג צימק ב-2. מייסון וסמיתס החליפו אחד מהקו כל אחד והתוצאה הגיעה ל-95- 90, 2 דקות לסיום. מייסון וסמיתס שוב פעלו עבור קבוצותיהם, הפעם בסל 2 מצד כל אחד. הקבוצות החטיאו עוד קצת, עד שתרגיל לשלשה של סטארקס הוריד ל-2 בלבד את ההפרש ואינדיאנה הורידו את שעון ההתקפה עד הסוף. הזריקה של מארק ג'קסון הלכה החוצה, והניקס לקחו פסק זמן עם 5 שניות לסיום. הכדור הלך ליואינג שהצלח לעבור את כל ההגנה ולהגיע לליי-אפ פנוי, אבל כזה שהתגלגל החוצה…

5:
1995 – גמר המערב. סאן-אנטוניו ספרס VS יוסטון רוקטס 2- 4:
המשחק הראשון היה צמוד ביותר, כאשר בריחה קטנה של יוסטון ברבע השלישי נענתה בריצה של הספרס בתחילת הרבע האחרון. שון אליוט קבע שוויון 90, 2 דקות לסיום, והיה ברור שלמשחק הזה מצפה סיום צמוד. סל של אייברי ג'ונסון נענה ב-2 מהקו של סם קאסל, ואז החל מצעד החטאות, ובראשו עמד דניס רודמן שהחטיא כמה הזדמנויות מתחת לסל. דיוויד רובינסון נשלח לקו ודייק רק ב-1, אבל האקים איבד ושון אליוט נשלח לקו, 25 שניות לסיום. אליוט החטיא את 2 הכדורים והריבאונד נפל אצל יוסטון, עם בדיוק מספיק זמן לכדור אחרון. האקים קיבל שמירה כפולה ונאלץ להוציא לרוברט הורי שעמד מחוץ לקשת. הטעיה אחת שלו, 2 צעדים קדימה, ועלייה לזריקה מדויקת שהעניקה ליוסטון יתרון 94- 93. הכדור האחרון הלך לאליוט שהחטיא, ויוסטון חוגגים ניצחון חוץ שלישי ברציפות.
משחק 2 היה שיאו של הדו-קרב האישי בין האקים, ה-MVP היוצא, ובין רובינסון, ה-MVP הנכנס. האקים קלע 41 והוסיף 16 ריבאונדים, לעומת 32 ו-12 של רובינסון, וגם במישור הקבוצתי האקים זכה בניצחון בפער די דומה. במשחק 3 האקים הגביר אפילו עוד קצת את מספרי הקליעה האישיים, הפעם עם 43 נקודות, וסידר לרוקטס יתרון 61- 52 בהפסקה. בצד של הספרס, רובינסון קיבל הפעם עזרה מאייברי ג'ונסון שקלע 20 עם 13 אסיסטים, ובנוסף ל-29 של רובינסון, הספרס הצליחו לחזור למשחק, ודווקא במשחק החוץ להשיג ניצחון ראשון בסדרה, מחזה שחזר על עצמו גם במשחק 4, בו הספרס כבר ניצחו בקלות והחזירו את הסדרה לשוויון 2.
יוסטון עלו ליתרון דו-ספרתי כבר בדקות הראשונות של משחק 5, אבל עד המחצית ההפרש ירד ל-5 בלבד. ההמשך היה בכל זאת בשליטה די מוחלטת של הרוקטס, בעיקר בקרב האישי בין הסנטרים שהסתיים בתוצאה 42- 22 לטובת האקים, ויוסטון חוזרים הביתה במטרה לסגור את הסדרה. האקים שמר על יתרון 20 בקרב האישי גם במשחק 6, אבל מבחינה קבוצתית היה מדובר במשחק צמוד מאוד. כל אחד משני הרבעים הראשונים הסתיים בשוויון, וגם השלישי רק ביתרון נקודה של יוסטון. 2 דקות לסיום היה זה רוברט הורי שתפר שלשה, השישית האישית שלו, והעלה את יוסטון ליתרון 97- 93, וניסיון התגובה הלך החוצה. אחרי איבוד של יוסטון, דיוויד רובינסון הצליח לסחוט עבירה, אבל החטיא את 2 הניסיונות מהקו. דרקסלר הגיב בהחטאה, אבל רובינסון ענה לו באיבוד והספרס נאלצו לעשות עבירה. קאסל דייק רק בכדור אחד, ו-2 מהירות של רודמן השאירו לספרס תקווה, אבל אותו רודמן שלח לקו את רוברט הורי שדייק פעמיים. דוק ריברס עוד הספיק להחטיא שלשה לפני שהחגיגות של יוסטון נפתחו.

6:
1995 – גמר המזרח. אורלנדו מג'יק VS אינדיאנה פייסרס 4- 3:
את המשחק הראשון הכריע רבע שלישי של 35- 21 לטובת אורלנדו, ו-32 נקודות של שאק, כולל 10/12 מהקו. במשחק 2 המג'יק פתחו יתרון דו-ספרתי כבר ברבע הראשון, אבל רג'י מילר החזיר את אינדיאנה למשחק. שאק מהקו העלה את אורלנדו ליתרון 4, דקה לסיום, אבל ריק סמיתס ענה ב-2. פני הארדאווי נתן לניק אנדרסון שתפר שלשה על הפנים של דרק מקי וההפרש קפץ ל-5, מה שהכרע למעשה את המשחק. בקרב האישי שאק ניצח את מילר 39- 37.
הסדרה עברה לאינדיאנה למשחק 3, וגם הוא היה צמוד. אינדיאנה ניצלו יום פחות טוב של שאק והחזיקו ביתרון קטן לאורך כל הרבע הרביעי. הארדאווי הצליח לשמור על המשחק צמוד, אבל הפייסרס השיגו סטופ הגנתי קריטי ביתרון 5, וגם שלשה של פני אחרי זה לא עזרה לאורלנדו. גם משחק 4 היה צמוד, ואנחנו נקפוץ ישר ל-13.3 השניות האחרונות שלו. שלשה של בריאן שואו העלתה את אורלנדו ליתרון 90- 89, אבל מילר הגיב בשלשה משלו, משאיר 5.2 שניות. הבא בתור היה פני הארדאווי בשלשה נוספת, והפעם נותרו 1.3 שניות בלבד. זה בכל זאת היה מספיק זמן לריק סמית כדי לקלוע את סל הניצחון, הפעם לא לשלוש, ולהשוות את הסדרה.
שליטה של שאק בצבע במשחק 5, שבאה לידי ביטוי עם 35 נקודות ו-13 ריבאונדים, סייעה למג'יק לפתוח פער דו-ספרתי ברבע השלישי, אבל שוב הפייסרס חזרו למשחק. בדקות הסיום אינדיאנה שלחו הרבה שמירות כפולות לכיוון שאק, והתוצאה הייתה 8/17 של המג'יק לשלוש, ובעיקר שלשות קלאץ' של שואו, דניס סקוט ואנדרסון שהכריעו את המשחק.
במשחק 6 אמנם אינדיאנה הביסו את אורלנדו וכפו משחק 7, אבל במשחק 7 אורלנדו עשו להם אותו דבר וזכו לביקור בגמר. מעניין לשים לב לכך ששאק קלע 32.75 נקודות בממוצע למשחק בית, לעומת 20 בלבד בממוצע למשחק חוץ.

7:
1996 – גמר המערב. סיאטל סופרסוניקס VS יוטה ג'אז 4- 3:
סיאטל ניצחו 64 משחקים בעונה הסדירה, ואת הסדרה הזאת התחילו עם ניצחון מוחץ באותו אופן, הפעם 102- 72. משחק 2 כבר היה צמוד יותר, ו-18 נקודות של קארל מאלון ברבע השלישי סידרו ליוטה יתרון 73- 65 אחרי 3 רבעים. גארי פייטון, שחקן ההגנה של העונה, הוביל קאמבק, בעיקר דרך ההגנה על סטוקטון שסיים עם 11 נקודות, 7 אסיסטים ו-7 איבודים, וההתקפה של יוטה נתקעה לחלוטין בדקות האחרונות, מה שאפשר לסיאטל להפוך את התוצאה ולהשיג ניצחון נוסף.
את משחק 3 יוטה לקחו בקלות, הרבה מזה בגלל בעיית עבירות של שון קמפ, אבל במשחק 4 סיאטל היו אלו שפתחו יתרון 8 בסוף הרבע השלישי, 73- 65, בדיוק כמו במשחק 2 רק הפוך. יוטה הצליחו לחזור לתמונה ברבע האחרון, אבל סם פרקינס קלע 20 מהספסל והצליח לשמור על היתרון של סיאטל. גם האחוזים הרעים של מאלון מהקו סייעו לסיאטל לשמור על היתרון, שהגיע ל-88- 86 בשניות האחרונות. הכדור האחרון הלך למאלון בצבע, והוא הוציא לסטוקטון שהחטיא את הזריקה האחרונה וסיאטל עלו ליתרון 3- 1.
סיאטל עלו ליתרון 9 ברבע הראשון, אבל עד המחצית יוטה כבר לקחו את היתרון בחזרה וההמשך היה צמוד ביותר. 3 דקות לסיום התוצאה הייתה שוויון 85, אחרי ששון קמפ השווה מהקו, אבל מיד סטוקטון מצא את ביירון ראסל לשלשה ואחרי איבוד של סיאטל מאלון הוסיף עוד 2 וההפרש כבר 5 לזכות יוטה. אחרי כמה החטאות משני הצדדים פייטון דייק לשלוש והחזיר את הצבע ללחיי הקהל הביתי של סיאטל. מאלון החטיא במהלך הבא וקמפ הגיב בסל על מאלון שהשווה את התוצאה, חצי דקה לסיום. מאלון קיבל את הכדור וחדר לסל, אבל נחסם על ידי קמפ וסיאטל קיבלו 4 שניות לסגור את הסדרה. הכדור הלך לקמפ, אבל הפעם מאלון חטף לו ולקח פסק זמן עם 1.4 שניות לסיום, אבל הכדור הלך לג'ף הורנסק שהסתבך ונגמר הזמן. 2 של סטוקטון מהקו, הנקודה השלישית והרביעית שלו במשחק, העלו את יוטה ליתרון 97- 95 אחרי חצי מההארכה, אבל מכאן עד הסוף סיאטל לא קלעו בכלל, וזה הספיק ליוטה לניצחון.
במשחק 6 יוטה דרסו ב-35 הפרש, וככה הגיע משחק 7 הראשון והאחרון של 1996. סיאטל החזיקו ביתרון לאורך רובו של משחק 7, עד שסל של סטוקטון הוריד את ההפרש לנקודה בלבד, קצת פחות מ-2 דקות לסיום. הכדור הבא הלך לקמפ שסחט עבירה ודייק פעמיים מהקו, 87- 84 לסיאטל, ואחרי שהורנסק נחסם הכדור היה של סיאטל ביתרון 3 עם דקה לסיום. הרשי הוקינס איבד והכדור עבר ליוטה, אותו מאלון ניצל כדי להניח 2 נוספות ושוב להוריד את ההפרש לנקודה בלבד. קמפ שוב נשלח לקו ושוב דייק פעמיים, והגיע כבר ל-10/11 אישיות מהעונשין, ובמישור הקבוצתי שוב 3 לסיאטל, הפעם רק 13.9 שניות לסיום. סטוקטון ניסה לעלות לשלשה, אבל ההגנה התמקדה בו, אז הוא מסר למאלון שסחט עבירה והלך לקו, אבל החטיא את 2 הכדורים. הרשי הוקינס לקח את הריבאונד ונעצר בעבירה, ודיוק אחד הספיק לו כדי לא להשאיר ליוטה סיכוי. ביירון ראסל עוד הספיק להחטיא בשנייה האחרונה ואז התחילו החגיגות של הסופרסוניקס.

8:
1997 – חצי גמר המערב. יוסטון רוקטס VS סיאטל סופרסוניקס 4- 3:
צ'ארלס בארקלי כבר הבין שהוא מתחיל להיות אחרי השיא, והחל במרדף אחר הטבעת, ולצורך כך הוא חבר לאלופה היוצאת, יוסטון, ולהאקים אולאג'ואן וקלייד דרקסלר והמפגש שלהם נגד אלופת המערב המכהנת מסיאטל הבטיח רבות. המשחק הראשון היה תבוסה מהדהדת שהנחילו הרוקטס לסופרסוניקס, כאשר יתרון 96- 71 בסיום הרבע השלישי לא הותיר טעם להמשך, אבל במשחק 2 היו אלו דווקא האורחים מסיאטל שלקחו יתרון 18 במחצית. יוסטון הצליחו לצמצם והורידו ל-2 בלבד לפני ששלשה של הרשי הוקינס הרסה את המומנטום שלהם. יוסטון ניסו בעיקר שלשות שלא הלכו בכיוון וההפרש כבר עלה ל-9 לפני ש-2 שלשות עם הלוח של בארקלי גרמו להפסד להיראות קצת יותר צמוד.
יוסטון הובילו 55- 44 במחצית של משחק 3, אבל רבע שלישי של 35- 17 העביר את היתרון לסיאטל. ברבע האחרון יוסטון צמצמו בחזרה ו- וחצי דקות לסיום התוצאה עמדה על שוויון 91. אחרי קצת יותר מדקה של בצורת היה זה שון קמפ שהחזיר לסיאטל יתרון 2 עם 2 כדורי עונשין מדויקים, אבל האקים השיב בדיוק באותו אופן. כאן נוצר שוב רצף החטאות שנעצר רק ב-20 השניות האחרונות של המשחק עם סל של קלייד דרקסלר. קמפ נחסם על ידי האקים ובארקלי סגר את הניצחון מהקו.
במשחק 4 אף אחד מהצדדים לא הצליח לפתוח פער גדול. יוסטון היו אלה שזכו ביתרון הקטן לקראת הדקות המכריעות, אבל סל של שרמפף צימק ל-92- 90, 3 דקות לסיום. פייטון השווה מהקו, אבל שלשה של מאט מאלוני החזירה ליוסטון את היתרון שהחזיק שניות בודדות, כי הוקינס השיב באותה מטבע. בארקלי החזיר ליוסטון יתרון עם ריבאונד התקפה והאקים דייק בכדור אחד מהקו במהלך הבא, מה שהעניק ליוסטון שוב יתרון 3. הוקינס ופייטון החטיאו כמה ניסיונות, ובארקלי נשלח לקו אחרי ריבאונד, ועם 11 שניות לסיום, על מנת לסגור את המשחק. הוא החטיא את 2 הזריקות, מה שהשלים 2/7 של הרוקטס מהקו ברבע הרביעי, וסיאטל קיבלו עוד הזדמנות, בזמן שהאקים נשלח לספסל לקצת מנוחה, גם בגלל 5 העבירות שלו. הוקינס הצליח להקפיץ פעמיים את דרקסלר לשווא, לפני שהוא באמת עלה לשלשה שצללה פנימה ובשתי השניות שנותרו יוסטון לא הצליחו לעשות כלום. הארכה. סיאטל פתחו טוב יותר את ההארכה ועלו ליתרון 4 אחרי חצי ממנה, אבל בארקלי הגיב בסל ועבירה, והפעם גם קלע מהקו, ושוב קלע עוד 2 מהקו אחרי סל של פייטון. פייטון איבד למאלוני, שנחסם על ידי הוקינס, וסם פרקינס ביצע עבירת תוקף תוך 15 שניות של בלאגן שבסיומן הגיע פסק זמן. יוסטון יצאו עם הכנסות כדור להאקים שנאלץ להוציא בגלל שמירות כפולות, ולקראת סוף ההתקפה מאלוני עלה לשלשה שנכנסה והעלתה את יוסטון ליתרון 108- 106. הוקינס ואחריו ווינגייט החטיאו שלשות, והריבאונד נחת אצל בארקלי 3 שניות לסיום. הפעם בארקלי סגר עניין עם 2 כדורים מדויקים, ובאופן אישי קלע 9 מתוך ה-12 של הרוקטס בהארכה, והם עלו ליתרון 3- 1 בסדרה.
סיאטל פתחו יתרון מוקדם במשחק 5, והצליחו לשמור על 10 הפרש עם הכניסה ל-5 הדקות האחרונות. דרקסלר ובארקלי הצליחו לצמצם ל-6, אבל קרוב מזה יוסטון לא הגיעו. עם המומנטום מהניצחון סיאטל פתחו בסערה והובילו 30- 13 בסיום הרבע הראשון של משחק 6. ההפרש נשאר זהה גם בסיום הרבע השלישי, אבל יוסטון קצת צמצמו ברבע הרביעי, ו-3:50 לסיום ההפרש ירד לחד-ספרתי כחלק מריצת 8- 0 פרטית של האקים שהורידה ל-4 בלבד, עד שדטלף שרמפף קלע 2 מהקו והחזיר קצת צבע ללחיים של אוהדי סיאטל. שלשה של דרקסלר, 35 שניות לסיום, הורידה את ההפרש ל-2 בלבד, אבל פייטון הוריד את השעון וקלע 2 שהעלו את ההפרש חזרה ל-4. הפעם דרקסלר החטיא שלשה וסיאטל הצליחו לכפות משחק 7.
את משחק 7 יוסטון פתחו טוב יותר, והם החזיקו ביתרון קטן, שאחרי כמה דקות טובות ברבע הרביעי כבר הגיע ל-14, אבל סיאטל הגיבו בריצת 9- 0 שצמצמה ל-88- 83. דקה וחצי לסיום שון קמפ כבר הוריד את ההפרש ל-3, אבל מאט מאלוני, שקלע 8 שלשות במשחק 4, קלע הפעם שלשה עוד יותר חשובה והגדיל את ההפרש ל-6. פייטון ושרמפף הורידו את ההפרש ל-2, אבל נאלצו לשלוח לקו את דרקסלר שדייק בכדור אחד והעלה ל-93- 90. יוסטון למדו את הלקח ממשחק 3, והפעם שלחו לקו את טרי קאמינגס שדייק בכדור אחד בלבד, ובעקבותיו דרקסלר עשה אותו דבר והחזיר את ההפרש ל-3. שון קמפ ניסה זריקה קשה, שלא ברור אם הייתה ל-2 או ל-3, והיא הלכה החוצה וגם הכדור יצא לחוץ, 9 שניות לסיום. סיאטל ניסו לעשות טראפ, אבל התוצאה הייתה העברת הזמן על ידי יוסטון ודאנק של האקים בשנייה האחרונה.

9:
1997 – חצי גמר המזרח. מיאמי היט VS ניו-יורק ניקס 4- 3:
המפגש הראשון בין פט ריילי ובין הניקס בסדרת פלייאוף, מאז אותו מעבר שלו למיאמי, והוא החל צמוד כצפוי, אבל בריחה של הניקס ברבע השלישי העניקה להם ניצחון חוץ כבר במשחק הראשון. משחק 2 כבר היה צמוד יותר, ומיאמי נאלצו להסתפק ביתרון קטן יחסית, למרות שהניקס פתחו את הרבע האחרון עם 0/13, ובעיקר קלעו הרבה עונשין. שני סלי השדה הראשונים של הניקס ברבע היו של יואינג שצמצם ל-81- 80 ושלח את מיאמי לפסק זמן. אלונזו מורנינג הגיב בסל, אבל יואינג העלה את עצמו ל-11 ברבע הרביעי ו-17 בסך הכל עם עוד 2. אחרי כמה החטאות משני הצדדים נשרקה עבירת תוקף נגד מורנינג והוא יצא מהמשחק ב-6 עבירות ואלן יוסטון ניצל את זה כדי להעלות את הניקס ליתרון, דקה ורבע לסיום. הארדאווי הוריד את השעון והגיב ב-2 משלו, שהעלו אותו ל-34 נקודות אישיות, וכריס צ'ילדס הגיב בהחטאה. עם 2 שניות הבדל בין השעונים הניקס עשו את הדבר הגרוע ביותר והשאירו את ג'מאל מאשבורן לשלשה שסגרה את המשחק והשוותה את הסדרה.
מיאמי פתחו מצוין את משחק 3 ועלו ליתרון 8 בסיום הרבע הראשון, אבל הניקס הורידו את ההפרש לנקודה בלבד עד סוף הרבע השלישי. הניקס פתחו פער קטן בתחילת הרבע הרביעי, אבל השוויון חזר 3 דקות לסיום. ג'ון סטארקס סחט עבירה בשלשה ודייק את כל הזריקות, ומכאן אף אחד מהצדדים לא הצליח לקלוע עד הרגעים האחרונים. הכדור האחרון היה אצל מיאמי וטים הארדאווי ניסה להשוות בשלשה, אבל נחסם על ידי יואינג שגם סגר עניין מהקו. במשחק 4 מימי ברחו כבר ברבע השני, הפעם בהובלת סטארקס שסיים עם 21, והשיגו ניצחון קליל שהעלה אותם ל-3- 1 בסדרה.
במשחק 5 הייתה מחצית ראשונה צמודה ומחצית שנייה שמיאמי ברחו בה בדרך לניצחון קל, והרגע הזכור מהמשחק והחשוב ביותר היה המכות ההמוניות שגרמו להרחקת השחקנים הבאים: פי ג'יי בראון
(הורחק משאר הסדרה), פטריק יואינג, אלן יוסטון וצ'ארלי ווארד (הורחקו ממשחק 6) ולארי ג'ונסון וג'ון סטארקס (הורחקו ממשחק 7).
בשני המשחקים הבאים מיאמי ניצלו את העובדה שהרבה שחקני ניקס הורחקו ו-28 של מורנינג במשחק 6, יחד עם 38 נקודות של הארדאווי במשחק 7, סידרו למיאמי 2 ניצחונות ומהפך מפיגור 3- 1 בסדרה.

10:
1997 – גמר המערב. יוטה ג'אז VS יוסטון רוקטס 4- 2:
שלושת המשחקים הראשונים הלכו עם הקבוצה הביתיות, ואף אחד מהם לא היה צמוד במיוחד, אז אנחנו נקפוץ למשחק 4 ביוסטון, כאשר יוטה ביתרון 2- 1 בסדרה. יוטה הובילו במחצית הראשונה של משחק 4, אבל ברבע הרביעי יוסטון לקחו את היתרון עד שסטוקטון השווה על 86 עם 5 דקות לסיום. האקים ומריו אלי העלו את יוסטון ליתרון 4 וסטוקטון קלע רק אחת מהקו בתגובה, אבל אחרי החטאה של האקים הוא שם עוד 2 ושלח את יוסטון לפסק זמן. אחרי כמה החטאות משני הצדדים הייתה זו החטאה של האקים שנפלה לקארל מאלון מהידיים ונפלה אצל בארקלי שהניח 2 עבור יוסטון וגם הפעם התגובה של יוטה הייתה רק 1 מהקו, במקרה הזה של ראסל, ושוב הגיעו 2 נוספות אחרי החטאה של יוסטון, הפעם של מאלון שקבע שוויון 92. האקים איבד כדור ויוטה בתגובה יצאו להתקפה ארוכה, בה כל אחד חוץ מהורנסק קיבל הזדמנות בגלל הרבה ריבאונדים בהתקפה, אבל בסוף הכגור נחת אצל יוסטון ל-7 שניות אחרונות. מאלוני העביר לדרקסלר שקיבל שמירה כפולה והחזיר לו, הוא מסר לאדי ג'ונסון שהרים שלשה ברגע האחרון והיא צללה פנימה והביאה ליוסטון את הניצחון ואחרי שהוא היה גם הקלעי המוביל של משחק 3 הפך אדי ג'ונסון רשמית לגיבור המקומי של אוהדי הרוקטס.
במשחק 5 יוטה קבעו יתרון 7 בסוף הרבע השלישי והצליחו לשמור עליו עד הסוף, ואנחנו עוברים שוב ליוסטון, הפעם למשחק 6. יוסטון עלו ליתרון 10 בשלהי הרבע השני, אבל הוא נמחק די מהר וריצת 17- 2 של יוטה העבירה את היתרון לצד האורח, ושוב ריצת 15- 2 של יוסטון עד סוף הרבע השלישי החזירה לרוקטס יתרון קטן יותר. יוסטון פתחו טוב יותר את הרבע האחרון ועלו ליתרון 90- 77, וגם 3 דקות לסיום ההפרש היה עדיין 10 לזכות יוסטון. 2 שלשות של ביירון ראסל וכמה סלים של סטוקטון החלו ריצה של יוטה, ודקה לסיום נקבע שוויון 98. יוסטון יצאו להתקפה ארוכה עם 3 ריבאונדים בהתקפה לפני שבארקלי סחט עבירה ודייק ב-2 מהקו, אבל לסטוקטון לקח רק 10 שניות להשוות בליי-אפ, 22 שניות לסיום. יוסטון לקחו כדור אחרון, אבל דרקסלר זרק עם 4 שניות לסיום, משאיר ליוטה 2 שניות עם פסק זמן, ואחרי שהוא החטיא סטוקטון השלים 9 נקודו רצופות, ואם סופרים גם אסיסטים אז אחריות ל-19 האחרונות של יוטה, ושלח את יוטה לגמר.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. וואוו סדרות פסיכיות… המקבץ הכי איכותי לטעמי.
    האקים מתעלה על האדמירל, מאט מאלוני, סמיתס עם סל ניצחון שלישי ואחרון במשחק, 9 רצופות של סטוקטון שחותמות את הקריירה של בארקלי, ריילי מול הניקס, סיאטל נעלמת בחשיכה…
    תודה רבה על הסדרה והחלק הזה בעיקר, כבר משחקים שראיתי בלייב ולא רק תקצירים.

  2. תודה חיים. סדרה נפלאה. חלק עם סדרות איכותיות . חזרה לשלב הנעורים המוקדמים . אלו פחות או יותר הפלייאופים הראשונים שהתחלתי לקום לראות משחקים.
    ניק ואן אקסל היה השחקן הראשון בליגה שממש הערצתי בתור אוהד לייקרס.

  3. סדרות מעולות.
    בחרתי פייסרס-ניקס 95 – סידרה קשוחה ואדירה בין שתי הקבוצות שרצו לרשת את הבולס אחרי כל המרורים.
    בנוסף, למי שלא היה בעניינים אז, ממש שווה לראות את הסרטון של האקים מול האדמירל.
    ג'ורדן, בירד, האקים – שלושת השחקנים הדומיננטיים ביותר שראיתי.

  4. כל הכבוד על ההשקעה ועל ההתמדה. זה לא מתקבל בקלות כזאת. אני מתאר לעצמי את כמות השעות שאתה משקיע. אני זוכר משחקים ומה שקרה בהם ממש בע"פ אבל הפוסטים שלך מעלים זכרונות חדשים, ומזכירים דברים ששכלחתי.
    תענוג ממש.

  5. אני רואה שלא הרבה חשבו כמוני, אבל הסדרה שהתחילה את היריבות בין ההיט לניקס מבחינתי לוקחת את כל הקופה. היא אפילו טובה יותר מהסדרה שתבוא עונה לאחר מכן (בעונה המקוצרת).

  6. וואו הזכרת נשכחות .
    לא אשכח את פליאוף 95 שהיה מדהים בדיוק שהתקמבנתי על מיוחדת בצבא .
    לא יודע אם זה מהזיכרון או באמת אבל זה המקבץ האיכותי ביותר.
    היו כאן כמה סדרות ייחודיות.
    למשל ההפסד סדרת פליאוף היחידי של מייקל מאז גמר מזרח 90 ועד סוף הקריירה .
    לא אשכח גם למשל את הסדרה בין אורלנדו לאינדיאנה שמשום מה לא כולם זוכרים.

    אבל שלושת הגדולים הם
    במקום השלישי הסדרה ההיא בין מיאמי לניקס ועוד פט ריאלי שבדיוק עבר למיאמי לסדרה לפנתאון שפתחה יריבות ענקית .

    מקום שני אותה הסידרה בה במוצ"ש שעת לילה מאוחרת יואיניג החטיא את הכדור האחרון ומילר ניצח בסדרה יוצאת מן הכלל .

    אבל במקום הראשון בעיני היא אותה הסידרה שבה יוסטון ניצחה את פינקס 4-3.
    הייתה זו סדרה מרתקת אבל לא רק מרתקת אלא כזו שהובילה לבסוף לזכייה בטבעת ומכאן עולה על יתר הסדרות .
    זה מזכיר לי שגם הסדרה של יוסטון מול יוטה בסיבוב הראשון הייתה אגדית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט