שובו של הקאמבק: סיכום מחזור 2 ב-NFL/ שחר דלאל

נהוג לומר שאחרי המחזור השני ב-NFL אנחנו מתחילים לראות מגמות, כאשר קבוצה שפתחה עם שני הפסדים תעלה לפלייאוף רק ב-38% מהמקרים. אם נלך לפי הסטטיסטיקה, אז בשבוע האחרון ראינו את קרוליינה, פיטסבורג, ג'קסונוויל ודנבר יוצאות מהמרוץ, אבל המציאות בדרך כלל מכינה לנו הרבה מאוד הפתעות. בטח ב-NFL. אז בואו נעבור לסיכום השבוע:

1. "קולין בכושר הטוב ביותר בחייו. הוא מתאמן חמש פעמים בשבוע מ-5:00 בבוקר כבר שלוש שנים. הוא רוצה לשחק והסוכן שלו כבר פנה לכל הקבוצות שמחפשות קווטרבק".

העולם שהכרנו לפני המחזור השני בהחלט שונה מהעולם שאנחנו מכירים עכשיו. בן רוטליסברגר סיים את העונה, דרו בריס ייעדר לפחות שישה שבועות, קאם ניוטון לקח זמן חופשי, סאם דרנולד חולה במחלת הנשיקה (וגם המחליף שלו כבר סיים את העונה) וכנראה לא ישוב העונה, ניק פולס נפצע כבר במחזור הראשון ואפילו איליי מאנינג כבר לא קווטרבק פותח.

קשה להאמין שהיה אדם אחד על הפלנטה שחזה סיטואציה כזאת, אבל כרגע הימורים היא הבעיה הקטנה של מקבלי ההחלטות בליגה. מאגר הכישרונות בעמדה החשובה ביותר בספורט המקצועני דליל באופן תמידי, אבל כעת הוא ריק אפילו יותר. אבל גם בנקודות הזמן הזאת אני לא מאמין שיש GM אחד שייקח את קולין קאפרניק.

העובדות ידועות. קאפ הוביל את הניינרס לסופרבול, אך סבל מירידה חדה ביכולת ושוחרר לאחר עונה בה החליט למחות על יחס המשטרה כלפי שוטרים. הוא תבע את הליגה וקיבל פיצויים שלא פורסמו, לאחר שטען כי הקבוצות סיכמו ביניהן שלא יוחתם יותר. ובינתיים הוא לא שיחק אפילו דקה אחת במשך שלוש שנים.

קאפרניק מזמן הוא לא רק קווטרבק, הוא תופעה תרבותית, שמשפיע על החלטות השיווק של נייקי ועשוי להיכנס בעתיד לפוליטיקה. וכן, כל מי שייקח אותו עכשיו ייקח איתו את כל המטען הזה, בנוסף לקווטרבק שמתקשה במסירה ויצטרכו להתאים את כל ההתקפה אליו מחדש. זה פשוט לא משהו שאתה עושה עבור קווטרבק מחליף.

אין לי ספק שהליגה התנהגה בצורה מחפירה בהקשר שלו, ודמי השתיקה ששולמו לו בהחלט מעידים על זה. אני גם חושב שבסיטואציה אחרת הוא היה חייב להיות השחקן הראשון שפונים אליו, אבל קולין קאפרניק מודל 2019 הוא יותר סמל משחקן פוטבול, ובליגה בה אתה יכול לסיים את הקריירה בכל מהלך שעובר, פשוט אין לו כבר מקום.

2. עם כבר מדברים על פציעות, לא הגיע הזמן שליגת ה-NFL תתחיל לשלם לשחקנים שלה על ביטוח רפואי (משהו כמו 750$ לחודש למי שמתעניין), לפחות לתקופה בה הם משחקים בליגה. אם זה משהו שיכולים לתת לקומישינר (לכל החיים אגב), זה משהו שיכולים לתת גם לשחקנים שבאמת מקריבים את הגוף שלהם כל שבוע.

3. הרבה מאוד רעש עשה ג'יילן ראמזי מאז שהגיע לליגה, אבל את ההתפוצצות האחרונה שלו שמעו בכל הליגה.

היחסים שלו עם דאג מארון היו רעועים מהרגע הראשון, לאחר שהמאמן בחר לשחק בשיטת הגנה איזורית, לעומת האישית שמביאה את היכולות של הקורנרבק לידי ביטוי. היינו מצפים שדבר כזה היה עובר בשקט בקבוצות אחרות, אבל אחרי הכישלון בעונה הקודמת, וממש לפני שראמזי צריך לחתום על החוזה הגדול בחייו, זה הגיע לנקודת רתיחה.

בשורה התחתונה הקורנרבק לא ימשיך בג'קסונוויל, זאת רק שאלה של זמן (לדעתי הג'אגס חיכו לראות מה מיאמי יקבלו עבור מינכה פיצפטריק), אבל הסוגיה הגדולה יותר היא מעמד השחקן בליגה. לאחר שראינו את עלייתו ב-NBA וממש לפני תום ההסכם מול הליגה נחמד לראות שגם האוכלוסייה המוחלשת של ספורטאי ארה"ב מרימה את ראשה.

4. על שלושה נושאים דיברה עונת 2019: אנטוניו בראון, פציעות הקווטרבקים והשיפוט. הליגה עשתה בשנה האחרונה הפיכה גדולה מאוד בתחום: שינתה חוקים, חידדה אחרים, החליפה שופטים וותיקים בצעירים ושמה דגש נחרב יותר על בטיחות השחקים. אה, וגם אפשרה למאמנים זכות לערער על יותר מהלכים. אבל דבר אחד שכחו שם, לסביר מהו היגיון בריא.

זה מתחיל מהעובדה שכבר "אסור" לשחק הגנה. "השופט הודה בפני השבוע שהוא ראה את שחקן ההתקפה מחזיק אותי (עבירה של 10 יארד, ש.ד), אבל אמר לי שהוא בחר לא לשרוק". זאת לא הפעם הראשונה, וזה נראה כבר כמו הנחיה מכוונת נגד השחקנים המובילים של המשחק.

אבל השבוע זה הגיע לרמות אבסורד, כאשר השופטים בחרו שוב ושוב לשרוק על עבירות של פגיעה בקווטרבק (roughing the passer) למרות שהמהלכים נראו נקיים אפילו מבלי ללכת אל הטלוויזיה. אירוע הדגל השבוע היה ביטול הטאצ'דאון של קאם ג'ורדן מהסיינטס, שפירק אותם מנטאלית אחרי שהצליחו להחזיק זמן רב בשוויון 3:3, גם לאחר פציעתו של בריס. זה בסדר לרצות להפוך את המשחק להתקפי, אבל אם נוציא ממנו את ההגנות זה פשוט יהפוך לקרקס.

5. האירוע המשמעותי ביותר שקרה בשבוע האחרון, לפחות מבחינת שחקני הפוטבול, קרה דווקא מחוץ ל-NFL. הסנאט של קליפורניה העביר חוק שיאפשר לסטודנטים להרוויח מחסויות על השם שלהם במהלך תקופת שהותם באוניברסיטה – חוק שנוגד את נהלי ה-NCAA – והובל (בין היתר) ע"י לברון ג'יימס.

רבים יוצאים מנקודת הנחה שלכוכבי המכללות יש עתיד מובטח. הם אנשים מפורסמים, שיגיעו בעתיד ל-NFL לאחר שסיימו תואר באוניברסיטה וירוויחו מיליונים שיסדרו אותם לכל החיים. במציאות פחות מאחוז אחד משחקי המכללות מגיעים בכלל לליגה ורובם לא ישרדו שם את השנה הראשונה. גם האחרים ש"יעשו את זה" לא יישארו שם יותר משלוש שנים. לא משהו שהיינו רוצים עבור ילדנו, בטח אם מתחשבים בהשפעות ארוכות הטווח של המשחק.

הנושא עלה השבוע לדיון בתכניות הספורט, והתפוצץ כאשר טים טיבו, כנראה הספורטאי הפריבילגי בתולדות הענף, שטען שזה "יהרוס את רוח הספורט" מכיוון שאז השחקנים לא ישחקו אחד עבור השני. הטענות שלו זכו לקיתונות של בוז ברחבי ארה"ב, כאשר ספורטאים – בעיקר שחורים – הסבירו לו איך נראים "חיים אמיתיים של סטודנט-אתלט. והבהירו לו, ואולי לכל המתנגדים, שהחוק הזה בסה"כ מאפשר לאותם שחקנים את הזכות שקיימת לכל אדם אחר – בחוק.

6. אודל בקהאם ג'וניור העלה השבוע את אחת הסוגיות הרדומות עליהם מדברים בדלתיים סגורות. גרג וויליאמס, שאימן בשנה שעברה את הבראוס כמאמן זמני, וזכור בעיקר כאיש מאחורי "הבאונטי גייט", הוא מאמן מלוכלך שאין לו מקום יותר בליגה.

אני יכול להבין (לא באמת) למה מאמנים ראשיים עדיין מעוניינים להעסיק אותו – הוא מביא תוצאות. אבל הטקטיקות שלו, שמתאימות יותר לשנות ה-50 של המאה הקודמת, חייבות לצאת מחוץ לחוק. אם הליגה באמת בעד בטיחות השחקנים, ה-black-ball צריך להיות איתו ולא עם שחקנים דוגמת קאפרניק.

7. זה היה השבוע של הרצים הוותיקים. אחרי שאדריאן פיטרסון קיבל חזרה את המושכות בוושינגטון, גם פרנק גור המשיך לחזק את המעמד שלו לקנטון, כשהשתלט על עמדת הרץ הבכיר בבאפלו, וגבר על הרוקי המבטיח דווין סיגנטרי. כן, גם בגיל 36 עדיין נשאר לו עוד דלק בטנק.

8. שלושה דברים קבועים היו לנו בחיים: מוות, מיסים ואדם ויינטיירי. יכול להיות שאנחנו צריכים לעדכן את הרשימה, אחרי החטאות בשני המשחקים הראשונים (ושגרמו להפסד מול הצ'ארג'רס במחזור הראשון). כנראה שאבא זמן הצליח בסופו של דבר לנצח את סבא ויינטיירי.

9. הסיפור המשמח של השבוע הגיע מטנסי, כאשר הגארד דייויד קווינסברי תפס כדור לטאצ'דאון. זה תמיד נחמד ששחקן קו התקפה מעורב במשחק המסירה, אבל במקרה שלו הסיפור גדול יותר. קווינסברי נבחר בדראפט ע"י יוסטון ב-2013, אבל עוד לפני שהספיק לראות מגרש אובחן כחולה סרטן וחזר למגרשים רק ב-2017. לאחר מספר שנים בקבוצות האימונים הוא הצליח להגיע לסגל הסופי של הטייטנס והשבוע עשה משהו שרק מעטים זוכים להם בקריירה.

10. נכון, אלה רק שני משחקים והסטטיסטיקה תתיישר, אבל פאט מהומס כרגע בקצב של 6,568 יארדים ו-56 טאצ'דאונים בעונה.

משחק יום חמישי (3:20 בין חמישי לשישי): טנסי טייטנס (1:1) אצל ג'קסונוויל ג'אגוארס (2:0)
 משחק שיהיה משמעותי מאוד לשתי הקבוצות, כבר במחזור השלישי של העונה. הג'אגס מגיעים לאחר שני הפסדים ולא יכולים לעצמם להגיע למחזור הרביעי ללא ניצחונות, בעוד טנסי הפסידו בשבוע שעבר לקולטס, והפסד יכניס אותם לפער משמעותי בבית ה-AFC דרום.

עד כה טנסי נראית כמו קבוצה שיכולה ביום בהיר לאיים על כרטיס לפלייאוף. מרכוס מאריוטה נראה אפקטיבי יותר מהשנים הקודמות (לא טוב, פשוט אפקטיבי) ומשחק הריצה, בראשותו של דריק הנרי, נראה כמו משהו שאפשר לסמוך עליו לאורך העונה.

מהצד השני, דאג מארון לא מצליח להחזיר את הסגל הנוצץ שלו לתלם, לאחר שזכה באליפות הבית ב-2017, כאשר הריב המתוקשר עם ראמזי הוא רק אחת מהבעיות שלו. עם זאת, גארנר מינשו מתנהג מחוץ ועל המגרש כמו קווטרבק שאפשר לסמוך עליו, לאחר שנאלץ להחליף את ניק פולס. הוא אפילו היה קרוב להשיג ניצחון ראשון בשבוע שעבר, אך לאונרד פורנט נעצר בקו השער מול יוסטון בניסיון המרה לשתי נקודות.
הימור: משחק חפירות של שתי הקבוצות יוביל לתוצאה נמוכה וניצחון דחוק של המארחת.

מינשו. מתנהג כמו QB1

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. רביב פייג

    19 ספט 2019 08:59:34

    סעיף 4: המעורבות וקריאות שיפוט של שיקול דעת של שופטים , שיש להם משמעות בזרימת ואף תוצאת המשחק הולכת וגדלה למרות המחאות והעדויות לגידול במספר הטעויות שלהם.
    אני לא חושב שזה מתבטא רק בפגיעה בהגנות, אני חושב שזה נפוץ ומוגזם משני צידי הכדור.
    שריקות על הולדינג גדלו ב600-700 אחוז בכמה שנים האחרונות. החזרות של ט"ד בגלל עבירות, למרות שיש את החור שדורש ריוויו לכל ט"S ויכול להוריד מהם את השיקול דעת, נראה שקורה יותר מתמיד. וכמו שראינו עם הראמס, עצירת מהלכים לפני הזמן.
    כן, פוטבול זה משחק מורכב, אני ממש לא קונה את זה ששופטים מוטים לטובת קבוצה מסויימת, אבל אני כן חושב שתופעת האובר שיפוט, במיוחד לאור הסקרוטני של מצלמות הטלוויזיה ותופעת הpoint of emphasis, נתנו לשופטים יותר מדיי כוח להשפיע על משחקים.

    וכן, פרנק גור הוא תותח על. החולצה שלו שקניתי במשחק שלהם בלונדון ב2012 היא הקניה הכי משתלמת שעשיתי.

    1. עידו גילרי

      19 ספט 2019 11:10:25

      קצת נסחפת עם השריקות להולדינג…
      אם זה היה המצב לא היה בערך מהלך בלי דגל. יש העונה מן הסתם עלייה משמעותית בגלל ששמו על זה דגש אבל כרגיל זה יתיישר בהמשך.

      1. רביב פייג

        20 ספט 2019 20:15:19

        עבירות האופנסיב הולדינג עלו ב64% מהזמן הזה שנה שעברה.
        טום בריידי צייץ שהוא כבר לא יכול לצפות במשחק של הטייטנס -ג'אגוארס מחמישי בלילה בגלל ריבוי עבירות ההולדינג.

        1. עידו גילרי

          21 ספט 2019 10:01:18

          העלייה בתחילת השנה הייתה צפויה בגלל הדגשים שהשופטים קיבלו. כמו שאמרתי – זה יתיישר כששני הצדדים יתרגלו.
          יש לך הבדל של סדר גודל בין שתי התגובות…

  2. נתי

    19 ספט 2019 09:49:25

    אני חולה על אזור הפוטבול של הופס, נהנה ולומד כאן המון.
    אז מתוך אהבה אני מרשה לעצמי להעיר:
    כל הטור הזה (טוב, לא כולו, רובו) מרגיש קצת כנוקט עמדה בסוגיות שהינן יותר חברתיות, שלא לומר נגועות פוליטית, וככאלה ראוי להפריד את הדיון הפוליטי שבהם, ובהם אתה נוקט את עמדתך שלך (לגיטימי כשלעצמו כמובן), לבין הסיפורים או דברים שקרו במחזור עצמו וכו'.
    דוגמאות:
    1. בסופו של יום יש ויכוח על נושא קפרניק. הן על המחאה (מזכיר למשל, את הגרביים שלבש, המדמות שוטרים לחזירים, ומה משפחות של שוטרים שנרצחו בטקסס אמרו על כך) לטעון בכזאת חדות "אין לי ספק שהליגה התנהגה בצורה מחפירה בהקשר שלו, ודמי השתיקה ששולמו לו בהחלט מעידים על זה" זו נקיטת עמדה שמבליעה בתוכה כאילו ברור שבפועל הליגה התנהגה באופן לא ראוי. לי אישית זה לא ברור בכלל, ומה שהכי ברור זה שתשלום "דמי שתיקה" כשלעצמו לא מהווה ראיה לכלום. אלא רק שבשיקולי עלות-תועלת זה מה שהשתלם לליגה לעשות. אפשר באותה מידה לטעון הפוך: קפרניק כבר נעשה מיליונר מהכסף שקיבל בניינרס. אם הוא האמין באמת שהיה פה קשר ושהוא יכול היה לחשוף התנהגות לא נאותה, הוא יכול היה ללכת למשפט אך בחר, בדיוק כמו הליגה, בכסף…
    2. ניקח עניין כמו הביטוח הרפואי. אני לא מכיר את הנושא, לא יודע למה השחקנים נגיד לא התעקשו בחוזה המשותף וכו'. לצורך העניין אניח שאני איתך בנושא, וראוי היה שעוד לפני מו"מ זה משהו שהבעלים העשירים יקחו על עצמם. אבל הטיעון "גם לקומישינר נותנים" היא טענה לא רק פופוליסטית אלא גם נקיטת עמדה: הרי הוא אחד והשחקנים זה מאות רבות, עלות של ביטוח של שחקן פוטבול בהכרח יקרה בהרבה מעלות בן אדם רגיל וכיו"ב טענות. לא היה חסר כלום אם היית מעלה על הסדר היום את קמצנות הבעלים, על כך שזה לא ראוי וכו' בלי קשר לתנאי העבודה של גודל.
    3. לא יודע אם אתה מודע או לא אבל אישית, עצם הביטוי "האוכלוסייה המוחלשת של ספורטאי ארה"ב" הוא ביטוי שמבטא גישה פוליטית או חברתית מסויימת. ללא קשר לספורט, המינוח "אוכלוסייה מוחלשת" להבדיל מ"חלשה" הוא מונח טעון פוליטית בכלל, כל ההשוואה בין ענפים שונים כמו כדורסל ופוטבול היא בלשון המעטה רדודה משהו. להשוות בין מעמד בענף שבו יש עשרות שחקנים בכל קבוצה, ושבו כל המשחק משוחק עם קסדות, לענף שבו הרבה הרבה פחות שחקנים שבהם רואים את השחקן בכל רגע זה לא טריוויאלי בעיניי.

    עכשיו אני רוצה להדגיש לסיום: אין לי שום בעיה עם אף אחת מהעמדות שלך. אין לי בעיה להתווכח אבל זה וודאי לגיטימי לחשוב ככה. אני רק אומר שלי אישית יהיה יותר נוח ונעים אם זה יהיה בקונטקסט של נניח "דיון חברתי על מעמד השחקן" וכד', ולא כהערות קטנות שמשולבות בכלל בסקירה של סיכום מחזור

    1. שחר דלאל

      19 ספט 2019 18:46:34

      מעריך מאוד את ההערות והם נלקחו לתשומת לב.
      .
      אני משתדל לתת גם את הזווית האישית שלי בטורים זאני כותב, ואין ספק שאני לוקח חירות שבכתבה עניינית לא היתה נכתבת. אני מאמין שאמשיך עם זה, גם אם בצורה יותר מרוככת.
      .
      לגבי ביטוח הבריאות – זה ענף הספורט היחידי בארה"ב שבו הספורטאים נאלצים לשלם בעצמם על הביטוח ובתור מישהו שחי בארה"ב, מדובר במעמסה כלכלית לא פשוטה, בטח עבור אנשים בסיכון רפואי כמו שחקני פוטבול.
      ברור לי לחלוטין ההבדל בין הקומישינר (שמקבל שכר גבוהה יותר מכל שחקני הליגה), זה היה במטרה לחדד את הנקודה והרצון שלי שהשחקנים יקבלו ביטוח רפואי לכל החיים (ואולי, ירחם השם, גם פנסיה כמו בענפים אחרים)

  3. נתי

    19 ספט 2019 10:03:29

    2 הערות על הנושאים המקצועיים שעלית כאן:
    1. הפציעות של בריס, של פולק ורות'ליסברגר מבאסות ממש. אישית הכי כאב לי הלב על בריס אם כי כמובן הוא היחידי שבו הפציעה לא סיימה לו את העונה ויש סיכוי שזה עוד יילך עבורו בסדר. אבל אם נשים בצד רגע את הוותק של ביג בן ובריס והתחושה שעונה כזו פוגעת באחד הסיכויים האחרונים שלהם להעפיל לעוד סופרבול (אפאחד לא יודע באמת כמה עוד עונות יש לבריס בקנה, כרגע קאמרה עוד חוזה רוקי וכו'), יש פה גם היבט שני: זו הזדמנות לראות ק"ב צעירים בעלי פוטנציאל בלי הלחץ הנלווה: בעיקר מייסון רודולף וגארנר מינשו. דווקא העובדה שהם עולים כמחליפים בלי לחץ יכולה לעזור להם להתפתח. ומינשו לבטח הראה ניצוצות למשל.
    2. לגבי השיפוט, כרכת שני עניינים: העדיפות המוגזמת להתקפה ועצירת המהלכים למשל בטאצ'דאון שהיה צריך להיות של ג'ורדן. אבל לא נראה לי שהם קשורים. בכל מקרה מה שכן בטוח, זה שאם יש ליגה שבה נותנים את הדעת על זה כל הזמן זו הליגה הזו. ואחרי הכל, איכשהוא תמיד הסיינטס נדפקים 🙁

  5. אור

    19 ספט 2019 11:49:06

    בלי קשר למי צודק, מתי לדעתכם נפסיק לשמוע שקאפרניק מוכן ומחכה לטלפון, שנה? שנתיים? מתי שאברם גרנט יפסיק להיות מועמד?

  6. ברוך רובין

    20 ספט 2019 06:15:04

    תודה שחר פוסט נפלא כמה נקודות לא לפי הסדר :
    4.לצערי הליגה הולכת אליו בכיוון שלילי בדיוק כמו הNBA שקידשה את ההתקפה על חשבון הספורטיביות עם הפריידום אוף מובמנט הצעדים המרפק שהתקוף מכניס … ותהפוך לקרקס של נקודות לא רחוק היום שאי אפשר יותר להגן.
    .
    1. עוד פעם קפרניק אני מביי את הדחיפה של נייק לכיוון שלו אין לו מה לתרום מבחינה מקצועית בטח ללא יכולת מסירה ועם כל מה שהוא מביא מסביב זה מכה לארגון.
    .
    5. השביתה הגדולה שנכשלה של שחקני הNFL ב87 עדיין משאירה צלקות ובעלי הקבוצות מנצלים את זה עד תום.
    דבר קטנטן הכוכבים מקבלים ביטוח המעמסה נופלת על השחקנים הקטנים.
    .
    מעניין מאוד הקרב בין קליפורניה לקולגים בכל הנוגע לחסויות, מדובר פה על מערכה שרחוקה מלהסתיים ועל מילארדי דולארים.
    תודה שוב שחר פוסט נפלא

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט