FTW סקירת מחזור 2 בNFL / צוות הופס פוטבול

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג, יאן מלניקוב ועידו רבינוביץ

אדי פיניירו FTW

דנבר ברונקוס (2-0) 14  – שיקגו ברס (1-1) 16

אצטדיון מייל היי, או ספורט אות'רתי בשמו החדש, כבר ידע בעיטות דרמטיות באוויר הדליל של דנבר, אבל נראה היה שבעיטת הניצחון בת 53 היארד של אדי פיניירו, הזוכה הגדול בתחרות בועט נולד, שיקגו, הייתה דרמטית במיוחד.
במשחק הלוך ושוב בין ההגנה האימתנית של שיקגו לקבוצה שמחזיקה עכשיו את המאמן שבנה את ההגנה הזו, היתרון החליף ידיים 3 פעמים בעזרת הבקעות שערי שדה, כשבאחרון שבהם ג'ו פלאקו  (35/50 292 יארד ט"ד וחטיפה) שולח את עמנואל סנדרס לט"ד של 7 יארד עם 37 נקישות על שעון המשחק. התוצאה כרגע 12-13 לשיקגו.
ויק פאנגיו בוחר ללכת באומץ FTW והולך על המרת 2 נקודות.
שרשרת טעויות  שהתחילה ב2 עבירות  של דנבר, אחת אחרי השניה, גרמה לדנבר להתרחק מהאנד זו ולכן פאנגיו ויתר על ההמרה ונתן למקמאנוס לבעוט את בעיטת הבונוס לשיוויון. הוא פיספס.
אבל עבירה של שיקגו במהלך קירבה את דנבר שוב למרחק נוח להמרת 2 נקודות. הם הלכו על זה ושוב סנדרס יצא על העליונה ודנבר עולים ל14-13 יתרון.
המשחק גמור? ….. hell no
מיטש טרוביסקי (16-27 ל120 יארד) עם 30 שניות על השעון ובעזרת עבירת roughing the passr  של צ'אב, מקדם את שיקגו למרחק גבולי לפילד גול. והשאר היסטוריה והיסטריה.
למרות הניצחון ההתקפה של שיקגו נראית רחוקה מלהיות טובה כשבשני משחקים עדיין מצאו את האנד זון רק פעם אחת בריצה והבקיעו רק 17 נקודות.
דנבר נופלת ל2-0 וג'ון אלווי גרד את הראש מה לעזאזל הוא עושה לא נכון כל השנים האלו.
(פייג)


סינסנטי באנגלס (2-0) 17  – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-2) 41

הבאנגלס לא ידעו מאיפה זה נופל עליהם, קבוצה שרק לפני שבוע נראתה בתנופה, על סף עונת פריצה והתחדשות, נפלה קורבן ל-אולי ביטחון יתר ונראתה ממש לא ערוכה למה שקייל שאנהאן הכין עבורם.
ואכן, תוכנית המשחק של קייל שאנהן נראתה כאילו נבנתה במיוחד לבלבל את הגנת סינסנטי. הוא שיחק והיתל בהם כמו מוחמד עלי בזירת האגרוף, ריחף כמו פרפר ועקץ כמו דבורה, הראה להם יד ריקה בצד אחד ושלף את הקלף מהאוזן ביד השניה.
בשלב מסויים שאנהאן ליקק את קצה האצבע והחל להעביר דפים בספר המהלכים עד לעמוד האחרון, העמוד עם מהלכי הטריקים המשוגעים. עד כדי כך הניינרס נראו בטוחים על המגרש.
סן פרנסיסקו נראתה לרגע כמו הקבוצה ההיא מ1989 שלא רק הגיעה לסופר בול אלא גם שלטה בו ללא עוררין עם 55-10 על דנבר.
ולא סתם אני מזכיר את 1989, כי זו הייתה הפעם האחרונה שהניינרס ניצחו שתי משחקי חוץ רצופים על התחלת העונה וצברו מעל 30 נקודות בשני משחקים ברצף.
הסטטיסטיקות ההתקפיות שיקפו המון זמנים טובים של המועדון. 572 יארד טוטאלים לראשונה מאז 2012 (עוד עונת סופרבול).
אני לא מעז לחשוב או אפילו לרמוז שהם צפויים ללכת עד הסוף השנה, אבל זו בהחלט התחלה חלומית לעונה שנראית מיוחדת במינה.
אני חושב שאפשר להפסיק לדאוג לג'ימי גארופולו שהשווה את השיא האישי שלו עם 3 ט"ד למשחק (17/25 ל297, 3 ט"ד וחטיפה) שסגר את המשחק כבר ברבע השלישי עם 7 מתוך 9 דרייבים נושאי נקודות, 259 יארדים על הקרקע (לעומת 25 בלבד!! של הבאנגלס) התחלקו בין בריידה המצויין (121) מוסטארט (83) וווילסון שרק השבוע הופעל מחוליית האימונים ונכנס פעמיים לאנד זון.
שבוע הבא הם חוזרים לסנטה קלרה למשחק בית ראשון העונה מול הסטילרס המתקשים. האם ה0-3 בדרך?
(פייג)

אריזונה קארדינלס (1-1-0) 17  –  בולטימור רייבנס (0-2) 23

"לא רע בשביל ראנינג באק" אמר לאמאר ג'קסון במסיבת העיתונאים אחרי שדרס את מיאמי בשבוע שעבר ומסר ל5 ט"ד והשווה שיא מועדון.
ג'קסון התייחס לטענות כי הוא בסך הכל ק"ב שרץ ולא ממש יודע למסור. אז הוא הראה שהוא גם יודע למסור.
אבל הקארדינלס הם לא מיאמי, הם לא ויתרו על העונה, הם לא התחפשו לשטיח ויש להם ק"ב חדש, צעיר ודינמי, שרוצה לנצח .
 קיילר מורי (  25/40 ל349 יארד) הצליח להניע את הכדור יפה בין קוי ה20, כשלארי פיצ'ג'רלד המתחדש וקריסטיאן קירק הנהנים העיקריים, כששניהם עם יום של מעל 100 יארד בתפיסה, אבל הדרייבים של אריזונה הסתיימו לרוב בשערי שדה.
אריזונה שמרו על המשחק צמוד יחסית לתוך הרבע הרביעי והצליחו להתקרב מרחק שער שדה בודד להשוות את התוצאה, אבל הט"ד הבודד של דיוויד ג'ונסון ביום מאוד חלש, היה מעט מדיי מאוחר מדי. הרייבנס הוסיפו עוד שער שדה וההגנה שמרה על שער נקי עד סוף המשחק.
לאמאר ג'קסון היה צריך לחפור בשק הטריקים ולהוציא לאור את הDUAL THREAT  שהוא יכול להיות ועשה יום היסטורי בהיותו השחקן השני (ולא הראשון כפי שציינו פאנדיטים ששכחו אבצורה נוחה את קולין קאפרניק) שמשיג מעל 120 יארד בריצה ומעל 250 יארד במסירה. (24/37 ל272 יארד ו-2 ט"ד 120 יארד בריצה ב16 גיחות).
אבל אריזונה, קבוצה עם אופי השנה אבל עדיין צעירה ובבניה ושבוע הבא הרייבנס ולאמאר ג'קסון סוף סוף יאותגרו במשחק סופר מעניין מול הצ'יפס ב-קנזס ונראה אם הם על באמת.
(פייג)






יוסטון טקסאנס (1-1) 13  –  ג'קסונוויל ג'אגוארס (2-0) 12
שלושה וחצי רבעים של אימפוטנטיות מוחלטת של שתי הקבוצות, חגיגת בעיטות הרחקה אם תרצו או תצוגה הגנתית משובחת אם תתעקשו. 14 דרייבים של פחות מ-5 מהלכים בדרייב לא נראו ממש טוב וגם לא ייצרו יותר מדי ניקוד כשהתוצאה לתוך הרבע הרביעי הייתה 6-3 לטקסנים.
יוסטון סוף סוף מצאה את האנד זון עם ריצה קצרה של דשון ווטסון עם משחק חלש (16/29 ל159 יארד)  ועלתה ל13-3.
עם 3 דקות על השעות גרדן מינשו, הק"ב המחליף של הג'אגס ואגדה בהתהוות, לקח את המשחק על כתפיו והוביל דרייב ארוך שהסתיים בט"ד קצר של מינשו (23/33 ל213 יארד וט"ד ו6 ריצות ל56 יארד) לדי ג'יי צ'ארק.
היאגוארים במרחק בעיטת בונוס מלהשוות את המשחק, אבל מארון מחליט ללכת על הניצחון.
החוסר אמון של דאג מארון בק"ב הטרי שלו , שחוץ מהדרייב האחרון לא עשה הרבה במשחק, מתבטא בקריאת מהלך ריצה להמרת 2 נקודות והגורל של ג'קסונוויל בידיים של לאונרד פורנט, שנעצר על ידי אריק ריד שמבטיח את הניצחון לטקסאנים.
(פייג)





לוס אנג'לס ראמס (0-2) 27  – ניו אורלינס סיינטס (1-1) 9

כששני ענקי פוטבול מתנגשים, בדרך כלל זה בעל המסה הגבוהה יותר יגרום יותר נזק. ככה היה כשאהרון דונלד פרץ את קו ההתקפה של הסיינטס, התקרב למרחק נגיעה מדרו בריס ששלח את היד קדימה בעוצמה למסור את הכדור וריסק את האגודל על הקסדה של דונלד ובכך ריסק את העונה של ניו אורלינס.

בריס, קרע את הרצועה באגודל, איבד לגמרי את היכולת לאחוז בכדור פוטבול, שלא לומר למסור אותו, ולמעשה גמר את המשחק, צפוי לעבור ניתוח ואולי יחזור בעוד 8 שבועות.
טדי ברידג'ווטר ניסה להחזיק מעמד אבל נראה שכל האויר יצא מהמפרשים של הקדושים בלי הקפטן הותיק שלהם והם שיחקו מבולגן ובצורה קאונטר פרודקטיבית שלא לומר פאניקה שגרמה ל11 עבירות שעשו נזק למרות מאמצי ברידג'ווטר.
משם והלאה המשחק היה חד צדדי כשהתקפת האוקטן הגבוה של שון מקווי והראמס עושים בסיינטס כבשלהם. גוף (19/28 ל283 וט"ד) חילק כדורים לקופר קאפ שנראה מצויין אחרי ההחלמה מקריעת הצולבת וברנדין קוקס שחזר להוות איום. טוד גרלי היה מוגבל עם 16 גיחות ל63 יארד וט"ד.
העתיד של הסיינטס נראה אומלל ונראה אם ברידג'ווטר, הבאק אפ הכי יקר בליגה, יוכל לשמור עליהם בעמדה נוחה לחזרתו של בריס.
הראמס מתחילים את העונה עם 2 נצחונות חשובים בבית שמתברר כהרבה יותר קשה ממה שנראה.
(פייג)


טנסי  טייטנס (1-1) 17 – אינדיאנפוליס קולטס (1-1) 19

האמת היא שמדובר בשתי קבוצות שכנראה לא נפגוש בינואר. לא מדובר בחדשות מרעישות, בכל זאת שני האנשים מאחורי הסנטר בשתי הקבוצות מגבילים מעט את התקרה שלהן. בכל זאת, מי שכן בחר לצפות במשחק הזה על פני 10 משחקים מקבילים זכה לכמה מהלכים מעניינים – הטייטנס שוב מסרו לתקאל שלהם, והראו שגם בהיעדרו של טיילור לוואן הם לא מוותרים על זה; ג'אקובי בריסט המחיש כמה זה באמת קשה לזרוק פוטבול, ופשוט השמיט אותו תוך כדי זריקה. אבל הסיפור הגדול של המשחק, עם כל הכבוד לדריק הנרי שהוסיף כמה מהלכים לתקציר ופרנק רייך שנשאר אותו פרנק רייך מהשנה שעברה, הוא אדם וינטיירי. נראה שסוף סוף, בגיל 46, הוא הגיע ל"צוק" – אלה לא רק ההחטאות (5 החטאות מתוך 8 בעיטות), הכדורים שלו כבר לא עפים ישר, ואולי גפ הוא מתחיל לחשוב שמדובר בסופה של קריירה מפוארת.
(מלניקוב)

דטרויט ליונס (1-0-1) 13 – ל.א צ'ארג'רס (1-1) 10

בועטים מוצאים עצמם בכותרות לעיתים קרובות ב-NFL, והמחזור הנוכחי הוא דוגמה מצויינת לכך. מה שכן, תמיד ניתן לסמוך על הצ'ארג'רס שיצליחו למצוא דרך חדשה ויצירתית לעשות זאת. כידוע, מדובר בקבוצה המקוללת בליגה, בפער גדול – אפילו אדריאן פיליפס, שהיה אמור להיכנס השנה למשבצת של דרווין ג'יימס, נפצע בעצמו – אבל אלה לא רק הפציעות, אלא הדרכים בהן הם מצליחים להפסיד כל פעם מחדש. ריברס נאלץ להתעסק בעיקר בהתגברות על עבירות, על פאמבל מיותר על קו השער, ועל המאמן שלו שהחליט להתחכם ולא להביא בועט. אם כך, כמובן שהצ'ארג'רס הפסידו משחק בהפרש של שלוש נקודות, בו נתנו לפאנטר שלהם לבעוט והוא החטיא שני שערי שדה. דטרויט, בינתיים, יכולה להיות מרוצה – ההגנה נתנה סיבות לאופטימיות, ועזרה לסדר ניצחון מול יריבה קשה מהקונפרנס המקביל.
(מלניקוב)

גרין ביי פאקרס (0-2) 21- מינסוטה (1-1) 16

לרגע אחד, או יותר נכון, לרבע אחד, נראה היה שאהרון רוג'רס של חצי העשור הקודם חזר סוף סוף. שמאט לפלור הוא כל מה שדמיינו בגרין ביי, וכל מה שפחדו ממנו במינסוטה. ההגנה של מייק זימר בעיקר הסתובבה סביב עצמה בדרך לפיגור 21:0 מוקדם, שלא הגיע בלי עזרה מאיבודי כדור רעים של קאזינס וגם משחק בעיטה חלש של מינסוטה. הט"ד הארוך של דלווין קוק החזיר את מינסוטה למשחק, אבל ביום כל כך רע של קאזינס, ההגנה המצוינת של גרין ביי לא הייתה חייבת להתאמץ יותר מדי ברגע שעצרה את הריצות המוכרחות של מינסוטה. טעויות בהתקפה של גרין ביי, כולל שני פאמבלים וגם דאון רביעי שנכשל עמוק בתוך טווח שער השדה, גרמו לתוצאה להיראות צמודה יותר ממהלך המשחק – אבל לבסוף, מייק פטין הוביל את ההגנה הירוקה למשחק מצויין נוסף, ושוב תרם רבות לניצחון.
(מלניקוב)

פיטסבורג סטילרס (2-0) 26  – סיאטל סיהוקס (0-2) 28
המחצית הראשונה הייתה חלשה במיוחד משני הצדדים. סיאטל המשיכה לסגור יפה את התקפת המסירה של פיטסבורג, עדיין תוך שימוש נרחב בשלוש ליינבאקרים על המגרש במקום שלושה קורנרים. יום חלש של רותליסברגר הסתיים בפציעה שלו ללא מגע, ואיכשהו שתי ההתקפות התפוצצו פחות או יותר מרגע זה. מייסון רודולף קיבל הרבה עזרה גם מהפלייקולינג שלו וגם מההגנה החלשה של סיאטל, ומצד שני ראסל ווילסון חרך את ההגנה של פיטסבורג והפך כל בליץ ליארדים דו ספרתיים בעזרת שליטה מוחלטת בהתקפה, שחרור מהיר והחלטי של הכדור וגם, כשהיה צורך בסגירת המשחק, יכולת הריצה וההתחמקות. הרבה עבירות ושני פאמבלים של כריס קארסון השאירו את המשחק צמוד, אבל בסוף סיאטל יצאה מרוצה ומנצחת – בעוד פיטסבורג תמצא את עצמה מסתכלת הלאה, כשגם הביג בן שלה סגור לשיפוצים.
(מלניקוב)

אטלנטה פלקונס (1-1) 24  – פילדלפיה איגלס (1-1) 20
המשחקים בין הקבוצות האלה, לפחות בעידן דאג פידרסון, מרגישים שונה מכל משחק פוטבול אחר. הם תמיד הגנתיים הרבה יותר מהצפוי, תמיד מרושלים ומוזרים הרבה יותר מהצפוי, ותמיד כואבים וקשים באופן מיוחד. מאט ראיין ובעיקר קארסון וונץ סבלו מהמון לחץ, קווי ההגנה פירקו את קווי ההתקפה בשני הצדדים, פילדלפיה איבדה שלושה תופסים מהרגע הראשון במשחק, וונץ ספג מכות בלי סוף (חלקן המשמעתי באשמתו) ואף ירד מהמגרש לכמה מהלכים. היה באמת קשה לעקוב אחר המשחק המבולגן הזה, אך בסוף קריאת מהלך חכמה (סקרין לחוליו ג'ונס בדאון רביעי מול בליץ של פילי) ניצחה אותו, וסוף סוף אטלנטה יצאה מנצחת ממשחק שהייתה יכולה בקלות להפסיד, ולא להפך.
(מלניקוב)

וושינגטון רדסקינס (2-0) 21 – דאלאס קאובויס (0-2) 31

רבים זלזלו בקלן מור, מתאם ההתקפה החדש של הקאובויז. ציינו שהוא החל להיות בצוות האימון רק בשנה שעברה, שהוא היה מתלמד של סקוט לנהאן שפוטר כי לא היה מספיק טוב ושמה הוא מבין בקריאת מהלכים, אז אמרו. ההתקפה של הקאובויז נראית פנטסטית, יצירתית בהרבה משנים עברו ויכולה להתפוצץ בכל רגע כפי שראינו בפד-אקס פילד בראשון. לאחר התחלה רעועה במיוחד, שכללה כמה פאנטים, אינטרספשן וט"ד אחד של הרדסקינס, הקאובויז לקחו פיקוד. שני דרייבים מתודים, קודם של 97 יארד ואח"כ של 74 יארד אחד אחרי השני נתנו לחבורה של ג'ייסון גארט יתרון שלא עזב אותם עד תום המשחק.

דאק פרסקוט הרשים במיוחד והציב כמה שיאי מועדון כגון כמות הט"ד הרבה ביותר לאחר שני משחקים (7) והשחקן הראשון בהיסטוריה של המועדון שמוסר ל-3 ט"ד ו-250 יארד בשלושה משחקים רצופים (כולל האחרון בעונה שעברה). זיק אליוט רץ ל-111 יארד, כולל כמה מהלכים חשובים כגון הריצה שהרגה את המשחק סופית ברבע האחרון.

הרדסקינס הפכו לקבוצה הראשונה ששמה 40+ נקודות, מוסרת ליותר מ-500 יארד ולא מאבדת את הכדור פעם אחת במהלכים שני המשחקים הראשונים שלה ומפסידה את שניהם, אין דבר יותר רדסקינס מזה.   

ניו יורק ג'איינטס (2-0) 14 – באפולו בילס (0-2) 28

הג'איינטס החלו את המשחק עם ט"ד תוך פחות משתי דקות וחצי, אז למה הם שמו רק עוד 7 נקודות בכל שאר המשחק? ובכן, בדרייב הראשון, איליי מאנינג נגע בכדור רק כדי להעביר אותו לרצים שלו, ארבע פעמים לסייקוואן בארקלי ופעם אחת לבני פאולר. לאחר מכן הד'איינטס נאלצו לזרוק, ושם הכל הסתבך. הבילס שמו 14 נקודות עוד לפני שמאנינג בכלל השלים מסירה, והמשיכו את השליטה שלהם עד סיום המשחק. הג'איינטס גם הספיקו להרוס לעצמם דרייב מעולה שהיה מוריד להפרש סקור אחד בלבד עם דגלים מיותרים וסאק לא מוכרח. הם בסוף הורידו את ההפרש ל-7, אמנם באפלו שמה 7 משלה בדרייב העוקב ובעצם הרגב את המשחק.

סייקוואן בארקלי היה מעולה, צבר כשישה יארד לנשיאה ושם את הט"ד הראשון, אמנם אי אפשר לנצח ללא עזרה. מהצד השני, ניכר כי ג'וש אלן מתוודע לרסיברים החדשים שבאמתחתו, החיבור שלו עם ג'ון בראון פנטסטי (7+ תפיסות בשני משחקים רצופים בפעם הראשונה בקריירה שלו), למרות שחובה לציין כי הסקנדרי של הביג בלו גם סייע בכך. שימו לב לאיזייאה מקנזי, רסיבר עם מהירות קטלנית שלא מטורגט הרבה, אבל כאשר מוצאים אותו זה מסוכן.

אוקלנד ריידרס (1-1) 10 – קנזס סיטי צ'יפס (0-2) 28

הריידרס פתחו את המשחק בסערה עם עשר נקודות רצופות ונראה כי הם בדרך לסנסציה. לא במשמרת של פטריק מאהומס ואנדי ריד. אף על פי שהתופס המוביל שלהם ושטן המהירות, טייריק היל, לא כשיר לשחק, התקפת הצ'יפס עדיין משחקת מרווח ומקיפה את הקוורטרבק עם תופסים מהירים שמשיגים הרבה ספרציה מהשומרים שלהם. הצ'יפס הפכו את התוצאה ליתרון 28-10 עם שני ט"ד של 40+ ברצף (רובינסון והארדמן), פלוס שניים "קצרים" של 27 ו-39 יארד  (קלסי ורובינסון בהתאמה). ארבעת הטאצ'דאונים הללו שבאו ברבע השני בלבד הם הכי הרבה ט"ד שקוורטרבק שם על הלוח ברבע אחד מאז ארון רודג'רס ב-2014.

במחצית השנייה הפוקוס של קנזס סיטי היה בעיקר על האטת קצת המשחק, והם צלחו במשימה. לשתי הקבוצה יחדיו היו רק תשעה דרייבים בשלושים דקות, כולל האחרון של הצ'יפס שנמשך 6:25 דקות ועבר 75 יארד רק כדי להרוג את המשחק. דארן וואלר וג'וש ג'ייקובס היו נקודות האור היחידות של הריידרס במשחק, משחק טוב של שני הכלים ההתקפיים הללו לא סייע בסוף.

מיאמי דולפינס (2-0) 0 – ניו אינגלנד פטריוטס (0-2) 43

עוד הופעה מביכה של הדולפינס בשבוע השני ברציפות, שום דבר לא עובד בדרום פלורידה. יותר מהשחקנים, צוות האימון מביך במיוחד. ההתעקשות על ראיין פיצפטריק גם בפיגור 30 ברבע הרביעי כאשר יש להם קוורטרבק צעיר שרק מחכה להזדמנות ובנוסף הרשים הרבה יותר בזמן המועט שקיבל היא מטופשת, כך גם לשים את הקורנר הכי טוב שלהם על ג'וש גורדון (שטורגט 5 פעמים ותפס פעמיים בלבד בשל כיסוי פנטסטי של הווארד) ולא על אנטוניו בראון (ששם ט"ד ו-56 יארד). הפטריוטס ובליצ'ק לא רגילים לנצח במיאמי, וגם לא עוזרי מאמן לשעבר מהעץ של דאבל בי, אבל הפעם זה היה פשוט מתנה קלה מדי. פירוק מתודי, דרייבים ארוכים והגנה אישית חונקת סגרו את העניין לפטריוטס.

חובה לציין לטובה את ג'וש רוזן, שנכנס לאחר הדאבל פיק סיקס של פיצפטריק וניסה לעשות כל מה שיכל. מסר שתי ט"ד בטוחים שהופלו על ידי הרסיברים שלו (גראנט ופרסטון וויליאמס) ואף הוביל דרייב לעומק הרדזון (נכון, בסוף נחטף על ידי ג'יימי קולינס, אבל הוא הצליח להשלים מסירה ארוכה  לדורהאם סמיית', טייט אנד סיבוב רביעי שנבחר כדי לחסום).

ניו יורק ג'טס (2-0) 3 – קליבלנד בראונס (1-1) 23

במשחקם הראשון ללא סאם דרנולד, שחולה במחלת הנשיקה ואמור לפספס כשישה שבועות, הסילונים נאלצו לשחק עם טרוור סימיאן (קוורטרבק שקבוצה ללא קיובי החליטה לוותר עליו כמחליף) ולאק פאלק (קוורטרבק שקבוצה ללא קבוצה החליטה לוותר עליו כשחקן בקבוצת המילואים) בראש הקסדה, וכצפוי זה לא הלך חלק, אבל גם הקוורטרבקים האלו לא צריכים להשיג יארדים שליליים באוויר במשך מחצית שלמה.

הכוכבים של הבראונס, אודל בקהאם ומיילס גארט, הטילו טרור על הג'טס. בקהאם תפס שישה כדורים ל-161 יארד, כולל ט"ד אדיר של 89 יארד שהעלה את יתרון החומים ל-20 ברבע האחרון ומנגד מיילס גארט הציב את עצמו בספרי ההיסטוריה עם משחק שני ברצף שצבר יותר מסאק אחד (שחקן קליבלנד הראשון מאז 2001) והראשון מאז 2014 במדי הבראונס שצבר 3 סאקים (פול קרוגר).

הופעה גדולה של לביון בל, 134 יארדים כוללים, לא הספיקה לירוקים.


דארנולד עם מחלת הנשיקה
הקורנר של מיאמי אחרי הטרייד על מינקה פיצפטריק

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. יניב ש.

    17 ספט 2019 12:45:46

    ולהלן מצבת קווטרבקים פצועים, כבר במחזור השני:
    – ניק פולס – שבר בעצם הבריח, סיים את העונה
    – דרו בריס – קרע באגודל, לא ישחק 6 עד 8 שבועות
    – בן רות'לסברגר – ניתוח במרפק, סיים את העונה
    – סאם דרנולד – מחלת הנשיקה, 6 שבועות בחוץ (לפי דעתי יותר)
    – קאם ניוטון – בעיה פסיכולוגית בלתי ידועה, סתם סתם…….

    דברים משתנים מהר בליגה הטובה בעולם

  2. Cooks

    17 ספט 2019 13:25:02

    NFC west הולך והופך לבית המסקרן ביותר, זהות העולה לפלייאוף תיקבע בפוטו פיניש. רוצה 49, יהיה ראמס, מפחד מוילסון.

  3. עידו גילרי

    17 ספט 2019 14:25:08

    ראסל ווילסון ממשיך להיות הק"ב הכי לא מוערך בליגה מחוץ למעגל אוהדי הסיהוקס. מתישהו אנשים יהיו חייבים להבין.
    לא התרשמתי מרוזן בגארבג'טיים. הדולפינס ממש פתטיים.
    קיילר מרי מראה סימנים טובים, נראה אם המגמה תימשך.

          1. יאן מלניקוב

            18 ספט 2019 12:52:47

            הבנאדם לא פספס אף משחק מתחילת הקריירה. הוא בנוי טוב מדי ובעל אינסטיקטים טובים מדי בשביל להיפצע. כבר חצי עשור שהוא בין חמשת הקווטרבקים הטובים בליגה למרות צוות מסייע חלש במיוחד. אם הסיהוקס ימשיכו להישען עליו ולתת לו לשלוט במשחק מהפוקט, רק טוב יצא מזה. הסטרץ' היחיד בו הם החליטו לעשות את זה, אז בשנת 2015, היה הסטרץ' הכי טוב של כל קווטרבק בהיסטוריה (עד שבא מהומס).

    1. Ljos

      17 ספט 2019 14:49:05

      מבט ברשימת הטריוויה של ימד"ב חושפת שני צדדים מעניינים.
      מצד אחד –
      Roger Goodell, commissioner of the NFL, has tried to prevent several NFL players from appearing on this show.
      אבל מצד שני,
      According to attorney Michael C. Donaldson, the show is able to use NFL logos and likenesses without the NFL's consent, so long as they don't tarnish the league's image.
      אבל הסדרה נשמעת שווה ניסיון.

  5. גיא רוזן

    17 ספט 2019 15:01:14

    אין לי יותר מדי מה לכתוב,
    למעט –
    .
    1.זה לא קל להיות אוהד של הברונקוס כיום. זה כאילו רוחה של קליבלנד בחרה לשנות כתובות למיל היי. אנחנו מוצאים בכל פעם מחדש, דרך משעשעת להפסיד.
    2. אחלה סיקור. תודה.

  6. מנחם לס

    17 ספט 2019 15:08:58

    אוי ואבוי לג'איינטס. הפאטס שוב רוכבים על הסוס ולא נגמרים. אבל עסק האונס לא נחלש – הוא רק מתגבר. אתמול גברת נוספת האשימה אותו באונס. אני לא מאמין שהוא ישחק בשבועות הקרובין. נצחון עצום לגרין ביי, אבל אסון לג'איינטס ולעיר נניו יורק. כיף של כיסוי וקואורדינציה נפלאה בין כמה כותבים. תודה

  7. עידו יצחקי

    17 ספט 2019 17:00:40

    אינני זוכר מתי הפטריוטס נראו כל כך טוב כבר בשלב הזה של העונה. כולם ידברו על אנטוניו בראון, אבל ג׳ימי קולינס הוא גניבה אמיתית והמנוע של ההגנה בשבועיים האחרונים. איך בליצ׳ק יודע לגנוב את השחקנים האלה…

    1. שחר דלאל

      17 ספט 2019 18:30:42

      קולינס עדיין עול בכל מה שקשור לסגירת קווי המסירה, אבל בהחלט ניתן לקרוא לו גניבה במחיר שהפטס שילמו. כשאתה מנצח שחקנים מוכנים לחתוך בשכר בשביל להיות אצלך, זאת המציאות…

  9. airrandy84

    17 ספט 2019 18:05:49

    וואלה מישהו כתב כאן בשבוע שעבר שקאזינס אולי לא יינצח משחקים אבל גם לא יפסיד, אז הזריקה ההזויה שלו לאינטרספשיין עמוק ברבע הרביעי המומנטום של קאמבאק הורים אחרת.. לא יודע, פשוט לא מתחבר לשחקן הזה.

    1. שחר דלאל

      17 ספט 2019 18:32:46

      כן, לקאזינס יש בעיה קשה מול קבוצות במאזן חיובי, משהו שקשה מאוד להסביר. הכוונה במשפט היתה שאסור לסמוך עליו ברגעי האמת, כי הוא יכול להוביל אותך לבאר אבל שם השחקנים האחרים יצטרכו להיכנס לתמונה.
      אני לא יכול להאשים את מינסוטה בהחתמה שלו, שנים שלא יצא ק"ב כ"כ בכיר לשוק החופשי…

  10. Wave Bull

    17 ספט 2019 19:11:17

    תודה רביב והצוות, סיקור מעולה.
    מחפש קבוצה לעקוב אחריה אחרי שהברונקוס סיימו את העונה כבר במחזור השני. יאללה, נלך על הפאטס

  11. Barry

    17 ספט 2019 20:02:16

    הנקודות שלי למחזור:

    1. בפינתנו – 'מה שנשאר מהדולפינס' – שוב ההנהלה מחליטה להתבזות עוד קצת (כאילו 90 הפרש מצטבר ב-2 משחקי בית זה לא מספיק), ושולחת עוד שחקן טוב, בתמורה לבחירת דראפט שאולי תוציא שחקן טוב. מביך.

    2. ג'טס – בראונס. רק QB אחד נפצע שם. ולא ברור לי איך. אופן ההגנה על הק"ב בליגה נהיה מביך.

    3. הניינרס – לא היה אימון היום. כל התרגילים נוסו (בהצלחה) על הטייטאנס. לא, באמת, יש שם תרגילים שאפילו הצלם התבלבל. שאנאהאן מרגש.

    4. זה רק אני או שמאמנים לא משתמשים בצ'אלנג' נגד PI?

    5. אם אני מחריג רגע את הפאטס – דולפינס, רק 2 קבוצות עברו השבוע את ה 30 נקודות. אחת מהן היא דאלאס עם 31. תפנית בליגה?

    6. זה מדהים כמה הפאקרס יכולים להיות מהנים לצפיה , ואז בלתי ניתנים לצפיה לחלוטין. לא פעם ראשונה, ולא שניה שזה קורה להם. גירדו ניצחון איכשהו.

    7. לוידע מה איתכם – דאלאס נראים טוב. לא שמזיז ל JJ החוזה שניתן ליחזקאל, אבל הוא עשה בחכמה שסגר את הפינות לפני תחילת העונה ונמנע ממקרים כמו זה שהיה בסטילרס או מה שקורה עכשיו עם הצ'ארג'רס.

    8. לוידע מה איתכם 2 – קאם ניוטון נראה כאילו אין לו חשק לכלום. כאילו בא לו רק לחזור הביתה, לשים רגליים על המיטה וללכת לישון, והוא בכלל עושה טובה שהוא נמצא פה.

    9. אריזונה מבחינתי ההפתעה עד כה. מביסים את כל התחזיות הקודרות, למרות ההפסד

    10. מודה שחשבתי שהצ'יפס יסבלו מכל העזיבות. לא נראה שזה מזיז אם יש לך QB על .

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2019 20:21:27

      4. לא יודע על מה אתה מדבר זה מרגיש שרוב הדגלים האדומים שנזרקים הם על PI. לא מעט על כזה בצד ההתקפי.

      1. עידו גילרי

        17 ספט 2019 20:53:11

        טוב זו כנראה ההרגשה שלי אחרי השבוע האחרון בו היו 8 דגלים מתוך 14 על PI (רק 2 שינו את ההחלטה של השופטים).
        בשבוע הראשון היו 4 צ'לנגים על PI מתוך 13 כשרק אחד התקבל.

  12. אוסקר

    18 ספט 2019 06:38:14

    בינתיים הפאטס נראים הכי טוב. גם הגנה מעולה וגם התקפה מעניינת עם שני רצים ושני תופסי על (לבינתיים). רק קנזס ובלטימור יאתגרו אותם. שנה מיליון ברציפות שיגיעו לגמר ה אי אפ סי… מישהו אמר ליגה שיוויונית?
    באנ אפ סי בינתיים הרבה קבוצות בינוניות, ייקח עוד כמה שבועות עד שנראה מי צוברת מומנטום. אני מהמר על גרין ביי, רוג׳רס יבין איך להפעיל את ההתקפה ולשם שינוי יש לו הגנה ומשחק ריצה.
    אריזונה נראים לא רע, הרבה יותר טוב מהקבוצה האומללה של שנה שעברה. עדיין לא בשלים אבל נקווה שהשבוע נצחון ראשון על ניוטון המאוס. קיילר מורי עם כמה זריקות משוגעות.
    שיקגו ניצלו בזכות השופטים, לא היה שום ראפינג דה פאסר במהלך הלפני אחרון, אבל זה לא יציל אותם מטרוביסקי שלא ברור איך נבחר לפני מהומס וווטסון.

  13. נתי

    18 ספט 2019 13:52:06

    קצת באיחור, אבל בכל זאת, רציתי לשאול:
    מה ההיגיון בפירוק הכללי של מיאמי (הטרידו בינתיים גם את מינקה פיצפטריק). הרי הביאו את רוזן. משמע סברו שאולי יש בו משהו. למה התפרקו עוד לפני שניסו איתו בכלל? ובכלל עד כמה הם חושבים שאפשר לפרק קבוצה? זה לא שדרך דראפט אפשר לבנות קבוצה שלימה… גם ככה הרבה בחירות מבררות כבאסט וכו' – יש לזה תקדים למה שעשו שם?

    1. רביב פייג

      18 ספט 2019 15:45:07

      המטרה שלהם זה לבנות את הקבוצה מחדש עם המון בחירות דראפט שאמור להיות איכותי בשנה הבאה.
      הרבה קבוצות עושות את זה, קליבלנד למשל, אבל אני מוכרח להודות שלא ראיתי רמת קיצוניות כזו.

  14. נתי

    18 ספט 2019 13:56:07

    ואגב, לכל אלו שכבר סגרו את העסק לתחרות כנגד הפטס: הרי עם בראון העסק נזיל, גורדון קשה להסתמך עליו, קו ההתקפה שם בעייתי מלכתחילה וכעת הלפט תאקל מושבת לפחות לחצי עונה, עניינים יכולים להשתנות בקלות שם. בעיניים שלי הצ'יפס עדיין יותר יציבים (לא שהייתי מהמר נגד B&B אבל לא חושב שהעסק סגור בכלל)

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט