לא כל מלפפון נהיה סלט – מולי

 

סלט

מאחר ואוהד ס"א הגיב על הפוסט שפרסמתי (בשל תגובתו) במילים "לא כל מלפפון נהיה סלט" וגרם לי לחשוב, "לפלזף" כפי שכינה זאת יוסי אבטיח.

ואז, מאחר וגם רימשוט שאל בתגובתו "ממתי מלל של תגובה הופך לפוסט?" וקיבל את תגובתו של K_700 שטענה כי "עונת המלפפונים… כל מלפפון נהיה בעל טור", הרי חשתי חובה לעצמי לפרסם טור שיעסוק בענייני מלפפונים… ו…סלטים.

כל סוּ-שף (ומאמן) מתחיל יודע שהחלק החשוב ביותר בסלט הוא לבחור את המרכיבים. נכון, לעתים אתה משתמש במה שנותר לך במקרר מהעונה שעברה, אבל אפילו אז אתה בוחן כל מרכיב ומרכיב ומוודא שהוא לא רקוב. אתה אולי מוכן לקבל ירק או פרי שהוא אולי כבר לא בהכרח בשיא תפקודו, אבל אתה חייב שבתור מינימום: לא יהרוס את הסלט. אם אתה חש שהוא יהרוס את הסלט, אז או שאתה שם אותו בצד כדי להשתמש בו רק במידה ולא תהיה שום ברירה אחרת, או שאתה פשוט נפטר ממנו, זורק אותו לפח או מוכר אותו למי שמוכן לקנות מלפפון יד שלישית – לא מרופא.

אתה בוחן את היותר כבדים והמוצקים, את הדלעות, למשל, בוחן אם יש להם מלא-חורים; אתה בודק את המתוקים – כוכבי הסלט – את התותים למשל, ובוחן אם הם לא מתוקים מדי, אם הם לא מתנשאים מדי ומלאים מדי בעצמם,  וכך הם הורסים כל חלקה טובה בסלט.

אתה שם עין על החמוצים יותר, על אלו שמטרתם לנטרל את הטעמים האחרים,  ובמיוחד אתה מקדיש תשומת לב לרכיבי הרוטב, לאלו שמקשרים יחד את כל הסלט כמו העגבניות.

ותמיד נשארים לך המלפפונים שבחבורה. תראו, למלפפונים אין הרבה מדי ייחוד, הטעם שלהם חיוור ואפור יחסית, אך עדיין, יתרונם הוא שהם עושים את עבודתם נאמנה וממלאים את הקיבה, ובמיוחד שהם משתלבים בקלות עם כל האחרים.

ואולם, לא יודע אם יצא לכם לטעום מלפפון רקוב. האמינו לי, יותר גרוע מבננה דבשית, הרבה יותר גרוע מאפרסק רקוב, והטעם שלו- איכס בחזקת שמונה-עשרה. הטעם של מלפפון רקוב אחד בודד, דעו לכם, מצליח בקלות להרוס סלט שלם.

אז אתה בוחן את המרכיבים שנותרו במקרר מהעונה  שעברה ומחליט מה עוד צריך, ואז- יוצא לקניות.

יש כאלו שקונים מראייה, באינטרנט. הם נכנסים לאתר הפירות והירקות ובוחנים את המרכיבים הנמצאים בו. הם בודקים את התכונות של הפירות והירקות, בוחנים את המחיר ולעתים מזמינים פרי או ירק חדשים. נכון, בתחילה הם מזמינים למבחנים, לראות שהטעם הוא אכן מה שחשבו מראש, ואם הטעם והצבע ושאר התכונות מתאימים לסלט – הם מחליטים לקנות.

אחרים מכתתים את רגליהם בכל השווקים, עושים סקאוטינג בין הדוכנים, בוחנים בכל דוכן את הפרי שהם מבקשים ולבסוף רוכשים לעתים מאחת מקבוצות הדוכנים את הפרי הרצוי.

העשירים יותר מבין השפים מוציאים מכרז. הם יושבים רגל על רגל במשרדם, וסוכנים של כל הפירות והירקות באים אליהם ומציגים את מרכולתם. הם לוקחים כמובן בחשבון שאם הם רוכשים פרי או ירק בתיווך הסוכן,  המחיר יכלול גם את העמלה של הסוכן.

האמת, יש סלטים מכל מני סוגים. יש סלטים מתוקים, כאלו שמטרתם בראש ובראשונה לענג את הטועמים. יש סלטים שמטרתם היא קודם כל שהשף לא יפסיד עליהם כסף. בסלטים שכאלו, אגב, יקשה עליך למצוא פירות או ירקות נדירים ויקרים שטעמם משובח, כמהין למשל, שלרוב יגיעו מחוץ לארץ. יש סלטים שבהם השף מבקש להפגין את יכולותיו, הוא יבחר רק במוצרים האיכותיים והיקרים ביותר, חלקם תוצרת חוץ, והוא יקווה וידרוש שוב ושוב שכל טועם יחשוב תמיד שזו המנה המנצחת.

ולפעמים, לפעמים יש לך כוכב, פרי או ירק שטעמו מופלא ושאתה יכול לבנות את כל הסלט שלך סביבו. ישנם שפים בפריז הטוענים ששווה להוציא על כוכב שכזה אפילו 222 מיליון אירו, ושהוא שווה כל גרוש מהם. מה שכן, כשיש לך רכיב שכזה, סביר שאתה לא תשתמש ברכיבים פשוטים לסלט אלא תוסיף לרכוש עוד ועוד מרכיבים איכותיים במטרה שיהיה לך סלט מנצח.

אבל לעולם אל תשכח, שכדי שהכוכב שלך, הקרמבולה, יוכל לנצוץ ולהתבלט, בכל סלט אתה תמיד צריך לצדו את המלפפונים המשובחים שיעשו את העבודה השחורה ויאפשרו לכוכב לנצוץ, את המלפפונים שכן יהפכו לסלט…

 

בתיאבון.

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. היום עשיתי סלט ב-5 דקות מחסה טרייה מהגינה, מלפפון טרי מהגינה, ועגבניות טריות מהגינה (המיני עגבניות). ואז הכוכב: קוסברה. הרבה קוסברה. קצת שמן זית, לימון, מלח, ומעט אבקת שום,. חמש דקות ויצא גולדן סטייט ווריורס.

  2. מצוין מולי ,אהבתי את הדימוי המקורי! שכחת גם את הפירות המטעים למיניהם ,אלו שנראים 222 מיליון דולר ומעולה מבחוץ אבל שחותכים ובאים להכניס לסלט מגלים שהם רקובים ומרקיבים את מי שסביבם…

  3. מולי אתה חייב קורס אצל סילבי בהכנת סלטים
    אצלה כל עגבניה בדרך לפח יוצאת מטבוחה וכל חציל יוצא אציל

  4. יופי של מנה אפיים.
    אולי הליצים יבינו את הרמז….

    לגבי סלטים, בשלוש השנים האחרונות (אם מנחם מדבר על חסה…) שיניתי את הדיאטה שלי ואני משתדל להימנע מקמח עד כמה שאפשר. 3-4 פעמים בשבוע עם סלט גדול מאד וטונה , תפוחי אדמה פירות (הרבה) ותמרים (הרבה מאד!). אוכל 4 עד חמש פיתות בשבוע ופיצה (עם ירקות ופירות) פעם בשבוע. בשר 3 פעמים בשבוע. הפיגורה כמעט כמו שהיה כשהייתי חייל=אין כרס אבל יש ריבועים (לא כמו רונאלדו למי שראה את הסופר קלאסיקו אתמול…). נשנושים? פירות יבשים אגוזים שקדים, קצת שוקולד, קצת בירות קצת (מאד קצת) סינגל מאלטים.

    1. בטטה טובה יותר וטעימה יותר מתפו"א. הערך הגליקמי של תפו"א הוא גבוה כי הפחמימות שבו נהפכות בפה מיד לסוכר והערך הגליקמי של הבטטה נמוך כי הפחמימות שבה לא הופכות לסוכר מיד.
      אין זה סותר שמי שאין לו בעיות השמנה יכול לאכול גם תפו"א אך בכל מקרה הבטטה יותר טעימה.

      סלטים מומלצים הם סלט של סלק וגזר ופלפל אדום/צהוב/כתום ומלפפון ועם מיץ לימון;
      חסה ותפו"א ומלפפון חמוץ וחלמון;
      תירס ועגבניה ומלפפון חמוץ (יכול להיות שיש עוד משהו ששכחתי).
      לשני הסלטים האחרונים (ולסלט חי) מוסיפים שמן זית/קנולה.
      לסלט חי (ואולי גם לסלטים דלעיל) מומלץ להוסיף אגוזי מלך.

    2. לגבי מוצרי מאפה כמו פיתות מומלץ מאוד ורצוי מאוד לאכול רק כאלו מקמחים מלאים כי הם טובים יותר לעיכול ובעלע ערך תזונתי עם סיבים תזונתיים.
      התהליך שהופך את הקמת ללבן הורס את הסיבים ההתזונתיים.

      ולגבי שתייה, כל המוגזים אינם טובים למיעיים ומוצרי הקולה אף מסוכנים יותר ובייחוד למיעיים והם טובים לחיטוי אסלה ומתאימים לזה יותר מאשר לדתייה לבני אדם כי החומציות הגבוה שלהם רינה אובה למיעיים שלנו.

      1. צודק לגבי הבטטה. אני קונה לפי הגודל בגלל העצלנות. אם יש בטטוץ גדולות אקנה בטטות אם יש תפוחי אדמה לבנים גדולים אלך עליהם ואם אדומים נו אז איקס למי שלא קלט המשפט האחרון מהכה את המומחה 🙂

        1. ממותקים אני שותה רק לעיתים אד רחוקות וקולה לא טעמתי כעשור אבל במחלקה קולה הולך חזק מאד ולא ברור לי למה היום במחלקה שאלתי דוקטורנט בריא בשר שאחז בבקבוק קולה האם זה מספק את מנת הסוכר החומצה וצבעי המאכל שכל כך דרושים לגופו? הוא כמובן חייך ואמר כן.

  5. אני מוגדר כמומחה בהכנת סלט. למדתי מהמטפלות שלנו בקיבוץ, שחלק גדול משגרת היום שלהן היה להכין לנו ערמות של סלט. עבודה די מרגיעה יש לומר . . .
    הכי חשוב החיתוך הדק-דק.
    אין לי הרבה סוגים שאני יודע לעשות, למעשה די מעט. אני תמיד עושה אותו סלט בדרגת מומחיות הכי גבוהה, וזהו.
    לא מתעצל.
    🙂

        1. רגע אחד, כמה עגלים יש פה? חזירים? תרנגולים? ממש פינת החי.
          אתה רוצה עוד סוג של תרפייה, תעשה מרתון של משחקי הכס… אחלה תרפייה 🙂

          1. ובכל מקרה זה לגבי שרי תמר ולא לגבי עגבניות שרי רגילות שכצובן מיוחדות יוץר מעגבניות רגילות שביניהם עגבניות חממה הן היותר טובות.

  6. התחלנו להחליף פה מתכונים? אני אוהב איך שהאתר הזה מתפתח… אפשר לשנות את השם ל ׳הופס: ספורט, מתכונים ומשמעות החיים׳. נקודה בונוס למי שמצליח לשלב את המילה בובס בפנים.

      1. צודק. יותר התכוונתי לדיוני היש-אלוהים-ואם-כן-מה-הוא-רוצה-מאיתנו שהתנהלו פה לאחרונה, אבל תכלס אתה צודק.
        הבובס לדעתי זה הדבר היחידי שמפריד אותנו מלהיות מאמאזון בקיץ הזה. מה אם איזה מתכון אשך?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט