יום הולדת לגיבור ילדות יודונאצי / הבן השחור

יום הולדת לגיבור ילדות יודונאצי ! / הבן השחור

2001.  טוען הכתר לשעבר שהתמודד על התואר אלוף העולם מול גארי קאספרוב, רב האומן האנגלי נייג'ל שורט, מתיישב ליד מחשב לשחק מול שחקנים בכל הרמות, מכל העולם ומרחבי האינטרנט. "בליץ 3 דקות", סגנון השחמט ה "ספידי" והרצחני ביותר, בו מתנועעות אצבעות הידיים במהירות האור. נייג'ל הוא מהשולפים המהירים והטובים ביותר בעולם, דו קרב "בליץ" שלו נגד קאספרוב הסתיים בתיקו 6. אז מה זה כמה "דגים" באקווריום המרושת ?

זוהרו הנוגה של מסך המחשב נח על פניו והאיר בחשכת הלילה הלונדוני את חיוכו, חיוך דק עד בלתי נראה שיש רק לשחמטאים כאשר הם מנפצים את ארשת ה "פוקרפייס" הקפואה של היריב, אם ליד לוח קרוב, ואם ליד מחשב רחוק. בזמן שהחיוך אט, אט מתרחב, האצבע על הקליק השמאלי של עכבר המחשב לא מפסיקה לתקתק מהלכים בקצב מורס. "בליץ 3 על 3". אין לך זמן. מצמצת לשבריר של רגע ? ודגל השעון נפל. מיהרת ? ועשית טעות שעלתה לך במשחק. צריך לדעת לחיות את הקצב הזה, את פעימות הלב של ה "אקסטרים" המתיש והשוחק של "מהר ו נכון". הנה, עוד דג נפל ברשת. "נקסט" – חושב לעצמו נייג'ל בפעם המי יודע כמה. הפעם נייג'ל משחק בלבן, והוא מיד מתחיל:

1. ה4 – הרגלי של המלך הלבן 2 צעדים קדימה, מסען הראשון של הרבה פתיחות נפוצות כמו:
"פתיחה ספרדית", "גמביט המלך", "הגנת אלכין" "פתיחה רוסית", ועוד. המשחק נמשך…
1… ח5 ? – הרגלי של צריח המלך השחור 2 צעדים קדימה. סימן שאלה (?) בספרות השחמטאית בא לתאר מסע חלש, ח5 בפתיחה הוא מסע בלתי שגרתי בעליל !, החביב מאוד על חובבנים… "זה הולך להיות יותר מדי קל !" – חושב נייג'ל לעצמו ומתקתק את המסע הבא, יריבו האלמוני שפרופיל השחקן שלו אנונימי באופן מוחלט, משיב לו מיד מסע אבסורדי נוסף, וחיש הם צוללים למשך 90 שניות (זמן נצח בבליץ) ל "קרב יריות" מהלכים מסחרר ומהפנט. חיילים פוסעים קדימה שלופיי חרב… רצים בעלי בשורה שוטפים בערוצים אלכסונים…צריחים עמוסי קשתים מתמרנים…מלכות מחלקות פקודות מאחור… פרשים מזנקים, שועטים, מסתערים, מכים ומוכים… מלכים נסוגים בחסות הערפל… לפתע…

האצבע על הקליק השמאלי של העכבר קופאת במקומה!

קמט ראשון מופיע בזווית העין. אט, אט היא מתכווצת. לעוד קמטים. האישונים משתוללים לכל הצדדים מאחוריי משקפיים עם מספר גבוה. קמט חשיבה עמוק מופיע גם בין הגבות. הפנים נדרכות. מרוכזות במסך. החיוך נעלם… פזילה קטנה לשעון. המחוג הגדול כבר מרים את הדגל הדיגיטלי המט ליפול, תרתי משמע. אגל זיעה נושר על המקלדת. האצבע עדיין תלויה קפואה באוויר. במרחק נגיעה מהקליק השמאלי. סמן עכבר המחשב כאילו שבק חיים על המסך. "לא יכול להיות" האנגלי ממלמל לעצמו, ונושך את שפתיו. לבסוף האצבע נעורה לחיים… רק בשביל "להצעיד" את סמן העכבר בכבדות של נידון למוות, אל עבר כפתור ה "RESIGN"… ומיד לעבר כפתור ה …"REMATCH".

הפעם ה "אפלונימי" (אלמוני+פלוני+אנונימי) משחק בלבן ופותח:

1. א4? – הרגלי של צריח המלכה הלבנה 2 צעדים קדימה, שוב !, מסע שערורייתי !, כאילו נועד לזלזל, להתריס, ולהגחיך רב אומן מהקליבר של נייג'ל שורט, שנייה לאחר הניצחון במשחק הראשון. נייג'ל עונה מיד. והמלחמה נמשכת… דמות המסתורין ממשיכה לשחק את הפתיחה בצורה לא אורתודוכסית, מופרעת, נטולת רסן, הרבה הרחק מחוץ לתאוריה, שוברת ומנפצת לרסיסים כל מוסכמה ואקסיומה שעל פיהן אותה דמות המסתורין הייתה צריכה להפסיד או להיכנע מזמן. אבל… "לא יאומן, זה פשוט לא יכול להיות" – פולט נייג'ל שוב, הפעם בקול, כעבור חצי דקה הוא מרכין את ראשו על מנת שלא להביט בעצמו לוחץ על כפתור הכניעה בשנית. לאחר כמה רגעים שפופים ועצומיי עיניים, הוא מרים את ראשו, "מה לעזאזל קרה כאן עכשיו ?".עוד קליק על כפתור ה …"REMATCH".

הפעם רמת האבסורד שוברת שיאים של ביזאר. היריב מקדם את את כל רגליו, אחד אחרי השני, צעד אחד קדימה. אף פעם, אבל אף פעם, לא שוחקה כך פתיחה בשחמט, ודאי ברמות הגבוהות, מאז המצאתו ! … כעבור 4 דקות, רב האומן נאלץ בשלישית להיכנע…

תחושת הסקרנות והפליאה גוברות עתה על תחושת התסכול והכישלון. סמן העכבר מדלג במקום אל כפתור ה "REMATCH", אל שורת הצ'אט…

נייג'ל : "היי"

אלמוני פלוני אנונימי : (אין מענה)

נייג'ל : "מה שמך ?"

אלמוני פלוני אנונימי : (אין מענה)

נייג'ל : "אתה שחקן הבליץ הכי טוב שנתקלתי בו"

אלמוני פלוני אנונימי : (אין מענה)

נייג'ל מחליט לנסות כיוון אחר:"
1. e4 e5 2. f4 ef4 3. Nf3 g5 4. h4 g4 5. Ne5 Nf6 6. Ng4 Ne47. d3 Ng3 8. Bf4"

אלמוני פלוני אנונימי : "פול מורפי VS אדולף אנדרסן, "גמביט המלך", פאריז 1858"

נייג'ל מחייך לראשונה מאז התחיל לשחק מול "מסתורין". הוא מלקט בראשו את הפרטים הבודדים שהוא יודע או יכול להסיק על דמותו, ומחבר את חלקי הפאזל : "שחקן ברמה עולמית בעל זיכרון צילומי וידע מקיף על היסטוריית משחקיי השחמט, אך דמיון וסגנון משחק בלתי רגיל שאף רב אומן לא יעז לנקוט בו, בנוסף, נטייה למסתוריות וחשאיות, אך בכל זאת עם דחף תחרותי הרומז על אהבה להתגרות בגורל, משיכה ל "משחקיי מחבואים", חידתיות, וכוונה מוזרה, כאילו רוצה לומר לי משהו…"

נייג'ל : "אתה אוהב לשחק בלבן את "גמביט המלך" ? "אתה חושב שהיא עוד רלוונטית ?"

אלמוני פלוני אנונימי : (אין מענה)

נייג'ל חוזר לכיוון הקודם :"
1. e4 e5 2. Nf3 f6 3. Ne5 fe5 4. Qh5 g6 5. Qe5 Qe7 6. Qh8 Nf67. d4 Kf7 8. Bc4 d5 9. Bd5 Nd5"

אלמוני פלוני אנונימי : "רוי לופז דה סגורה VS ג'ובאני לאונרדו די בונה, "הגנת דמיאנו", רומא 1560"

נייג'ל : ב "רוי לופז" ("פתיחה ספרדית"), "וריאנט צ'יגורין" או "התקפת מארשל" ?"

אלמוני פלוני אנונימי: (אין מענה)

נייג'ל מהרהר… לפתע… השערה פרועה נוחתת עליו "לא… לא ייתכן…הוא נעלם…".
הוא לוחץ על כפתור "REMATCH". הריטואל חוזר על עצמו שוב, מסעים בלתי אפשריים בפתיחה, פרץ של מהלכים מהממים בשלב האמצעי, וכניעה של נייג'ל בסיום.

"עברו 30 שנה… לא נתפס… כמו ליצור קשר עם ישות ממימד אחר… זה בלתי אפשרי…". נייג'ל ממשיך לנסות לאסוף רסיסיי רמזים ולתהות "אם, אם הוא עוד קיים הפרודיג'י הזה, אם ילד הפלא חזר מן המתים…הרי שוודאי כבר אין לו את זה… הוא השתגע… הוא איבד את שפיותו, כעת הוא מבוקש על ידי הסי איי איי וסוכנויות אחרות… זקן פסיכופת סכיזופרן ומנודה…נווד רדוף שדים מן העבר…נרדף בכל העולם, לכן… זה פשוט לא יכול להיות הוא… מצד שני… המגלומניות… הגאונות…הברק שאין שני לו… האובססיה… החותם הכל כך ייחודי בכל מהלך…עם המבט הנסתר המצועף והמזוגג בעיניים…לא משאיר אחריו עקבות… אך מותיר תחושה מעורפלת של משהו מטורף העתיד להתרחש… הפאנטום של משחק המלכים".

פתאום צץ לנייג'ל רעיון, הוא קם מהכסא וניגש לספריית השחמט שלו הוא מרפרף בעיניו במשך דקה בעצבנות ובחופזה על מאות הספרים שבמדפים ולבסוף שולף ספר אחד, "אולי זה יעבוד", הוא מתיישב בחזרה על כסא המחשב:

"האם אתה מכיר את ארמנדו אסבאדו מילאן ?"

אלמוני פלוני אנונימי : "סייגון 1970"

נייג'ל מתוח, על סיפה של התגלות. על סופה של הרפתקה. ליבו הולם בקצב ה "בליץ". בידיים רועדות הוא פותח את הספר הישן שכבר העלה שכבת אבק עבה. בהתרגשות השמורה לרגעים של קדושה הוא מדפדף במהירות בין דפיו המתפוררים, לפתור תעלומה שהיו שמועות רבות לגביה, אך עד עתה הוא לא האמין בכך… בינגו. ידו נעצרת על אחד העמודים. נייג'ל מוריד את משקפיו, מנגב ומנקה במהירות בחולצתו ועונד בחזרה. הזמן נתן את אותותיו בספר, חלקו במצב של ריקבון מתקדם, הדף הצהיב עם השנים, והדיו כבר דהה, אך עדיין ניתן לפענח את הכתוב, כמעט שחור על גבי כמעט לבן:

ארמנדו אסבאדו מילאן VS רוברט "בובי" ג'יימס פישר "הגנה הודית", סייגון 1970.

לאחר מכן, שוב נעלמו עקבותיו… הפעם לתמיד…
*מבוסס על סיפור אמיתי כמעט עד לפרטים הכי קטנים, לפי עדות של נייג'ל שורט.

*********

היום, ה- 9 למרץ (מתנצל שזה אתמול! קבלתי את המאמר אתמול כשהייתי בדרכי מפלורידה הביתה אז הכנסתו התאחרה ביום!, מ.ל)יחול יום הולדתו של בובי פישר, משחקני השחמט הטובים בכל הזמנים ולדעת רבים, הטוב שבהם. לאחר זכייתו באליפות העולם ב1972 נעלם למשך 20 שנה. הגיח לרגע ב92 על מנת לקיים שחזור לאותו דו קרב מיתולוגי בו הביס לבד את כל מעצמת השחמט הסובייטית. עקב יצירת הקשר עם המדינות הקומוניסטיות, וקיומו של האירוע למרות האיסור המוחלט של ממשלת ארצות הברית, הפך להיות מחלון הראווה של התפישה האמריקנית, לאחת הבושות התרבותיות הגדולות ביותר שלה. בשנות ה 2000 שב בפרופיל נמוך ביותר להתחרות באינטרנט מול רבי האומנים החזקים ביותר בתקופה ההיא, תוך שהוא מביס אותם אף על פי שאינו התחרה כ 30 שנה ברמות הגבוהות, מצב בריאותו הפיזי והנפשי הקטסטרופלי, וגילו המתקדם. מת בודד וערירי בגיל 64 כמספר המשבצות על לוח השחמט שהוא כל כך אהב ושנא…

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. אני לא יודע אם שחמט הוא ספורט או לא, אבל לכאן או לכאן, בובי פישר הוא אחת הדמויות הטראגיות ביותר של ימינו. כנראה שאין גאונות ברמה שלו המסוגלת לשכון במוח בריא. אולי גם המרחק בין גאוניות וטרוף הוא לא כזה גדול.

  2. המשך לכתוב לנו על שחמט. יש כאן עניין גדול במשחק!
    אחד מחברי הטובים ביותר כאן הוא אילן קרייטנר, שגדל איתי ושיחק איתי כדורסל וכדורגל בקרית טבעון. אילן היה אלוף אסא לשעבר (פעמיים, בשנות ה-60), שלמרות ארוע מוחין חריף ביותר שקרה לו כאן בארה"ב לפני כ-20 שנה, ממשיך להשתתף כאן בטורנירים גדולים נגד שחקנים ברמות גבוהות מאד.

    1. לא יודע אם 'נאצי', אבל נולד יהודי (אם אני לא טועה לאב אורטודוכסי) והפך לאנטישמי גדול ושונא ישראל. למעשה שונא כל דבר דמוקרטי ומתקדם, ובעיקר את ארה"ב ואת היהודים.

      1. נאצי זה זה לא רק להתהלך במגפיי עור, קעקוע של צלב קרס על הכתף ולהחזיק בבית מרתף אפוף ציקלון בי למקרה שאיזה יהודון עובר בסביבה… אלא גם טיפוח והפצה של אותה משנה אידיאולוגית, ובזה הוא היה אחד מהאובססיביים ביותר. כמובן יש נסיבות מקלות, התפרצות מחלת הנפש שהוא סבל ממנה.

  3. שאלתי את עצמי כמה וכמה פעמים מהי היכולת המוחית הגורמת לשחקן שחמט לעלות לגדולה. אני בטוח שזו לא אינטיליגנציה. אולי SPATIAL ABILITY?

    1. גם אך לא רק, אתה חייב שיהיו לך כמה יכולות, אך יותר מזה, אפשר לראות על כל אלו שהיו בשפיץ של הפירמידה שתמיד היה להם את ה "אקסטרה" הזה שהתעלה מעל לעניין המתמטי/גאומטרי/מדעי, הרבה מעבר, אל המימד האמנותי "אלוהי", שאותו, כמו "מוזה", הרבה יותר קשה להסביר.

  4. אחד הפוסטים הכי יפים שקראתי כאן. באמת נהדר….

    הקרדיט לביטוי יודונאצים הולך כמובן לישעיהו לייבוביץ המנוח, גדול המשתלחים בהיסטוריה של ארץ ישראל, שיכול היה להשתלב נהדר בחלק מהבלוגים החיים שלנו כאן.

  5. מת וחי כטיפש גמור למרות שהיה גאון בשחמט.
    בובי פישר העריץ את היטלר וחילק עלונים ל"עליונות לבנה"
    (החזיק את המיין קאפ) שנא כל דבר שזז במיוחד את
    האמריקאים והיהודים.
    מראה שגם שיש לך אינטלקט גבוה וגאונות מטורפת
    תוכל לצאת ממש טיפש שלא ידע להנות מהחיים,
    שלא יודע להיות מאושר לרגע.
    הכתיבה של הבן מתעלה רבות מעל רוחו המיוסרת
    של בובי פישר ההדיוט שלא ידע הרבה על החיים.

  6. כתוב נהדר! לא ידעתי שבובי פישר היה כזה חולה . נשמע דמות מרתקת. הייתי שמח לפוסט המשך שמספר עליו יותר.

  7. בווום !!! איזה יופי של מאמר….
    מההתחלה חשבתי שאולי זה הוא. לא הכרתי את הסיפור. יפה ביותר.

    מתי האולפנים הגדולים של הוליווד יגלו את המטמון שנקרא אתר הופס וכל הרעיונות המדהימים לסרטים שיש פה ??

  8. לעתים, כל שצריך הוא "קש" שישבור את גב הגמל.
    ואני שואל:
    אחרי מאמר שכזה, איך אפשר שלא לראות בשחמט ספורט?

    למי שלא יודע: הקרב בין פישר לספסקי על אליפות העולם כמעט ולא התקיים.
    ראשית, הפרס היה נמוך מדי לטעמו של פישר, רק 125,000 דולר, ואז הגיע המיליונר הבריטיחובב השחמט, ג'ים סלייטר, ותרם "קש" משלו כשוהודיע שהוא תורם 125,000 דולר נוספים ( 50,000 ליש"ט).

    ועדיין, פישר היה זקוק ל"קש" נוסף, בדמותה של שיחת טלפון מהנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקאי, שהחלה במילים: "כאן השחקן הגרוע ביותר בעולם מדבר עם השחקן הטוב ביותר בעולם" כדי להשתכנע סופית להגיע למשחק.

    תודה על המאמר סטוקטון ג'וניור.

  9. רק עכשיו קראתי. סיפור מרתק שגם כתוב בצורה יפה מאוד, כל הכבוד !
    לא ידעתי שפישר היה גזען כזה.
    תמשיך ותכתוב אפילו על שחמט, רחמנא ליצלן.

  10. אני מבין קטן מאד בשחמט, אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא סיפור מרתק שכתוב נהדר!
    די מדהים עד כמה גאונות וחולניות יכולים לשכון בכפיפה אחת, וכמו שמנחם אמר כנראה שהמרחק בין טירוף לגאונות לא כל כך רחוק. גאונים רבים למשל חלק מאלו שפיצחו את האניגמה נודעו כבעלי התנהגויות מוזרות ביותר. גם ג'ון נאש מתמטיקאי זוכה פרס נובל לכלכלה שעל דמותו מבוסס הסרט נפלאות התבונה, היה חולה סכיזופרניה. כנראה שגאונות דורשת במובן מסוים גם טירוף מסוג כלשהו, או לכל הפחות יכולת חשיבה מופשטת שמאפשרת חשיבה מחוץ לקופסא. גאונים רבים חוו וראו את העולם באופן שונה לחלוטין מהמקובל ע"י רוב האוכלוסיה ונחשבו טיפוסים מוזרים. כנראה שזה חלק מהמחיר של להיות חריג לטוב ולרע

  11. כתיבה מדהימה, על נושא שאני לא מבין בו דבר.
    מבין כל המושגים, קפץ לי אחד במיוחד – "הגנת אליכין".
    מסקרן.
    העלה לי דימוי של עשרות תימנים קטנים אוחזים ידיים ולועסים גת.

    1. חחח, ינון יבור צודק, טעות שלי, הפתיחה על שם רב האומן אלכסנדר אליוכין, אלוף העולם משנות ה 20 של המאה ה 20, ואנטישמי לא קטן בעצמו…

  12. אני מחכה מכותב המאמר שיגיב על כמה מההערות אבל העוא נעלם לי. לך תדע…אולי מצאתי מין בובי פישר קטן…

    1. יש בליץ של 5 דקות על 5, ויש של 3 על 3 שהוא סגנון הבליץ הכי מהיר
      שבו נערכת אליפות עולם בשחמט, בחלק מהתחרויות נהוג להפעיל "שעון פישר" שזו עוד תרומה של בובי לעולם השחמט (על כל מסע שנעשה נוסף למבצע המסע עוד כמה שניות, תלוי לפי מה שנקבע לפני התחרויות.)

  13. הבן השחור אתה כותב נהדר. מרגישים את עקצוץ האצבעות על המקלדת. סוער ביותר ובעיקר מעניין. לפני כמה שנים שלפו את הגופה שלו מקברו האסלנדי כדי לבדוק האם הוא אביה של ילדה פיליפנית.

    1. אם אני לא טועה התברר בסוף שהוא אינו אביה, חייב לציין שזה מאוד מעציב אותי שהוא סיים את חייו ערירי, על אף כל העבר הבעייתי שלו.

    1. באמת ? אתה יכול לתת יותר פרטים ? הוא היה בארץ בשנת 1960 נדמה לי במסגרת תחרות שחמט עולמית שהתקיימה בנתניה

  14. שחמט הוא ספורט המוכר בחוק הספורט בישראל וגם רשום תחת מחלקות הספורט השונות ברשויות המקומיות בארץ. לצערנו אין תפוצה גדולה למשחק למרות שהוא פופולרי בקרב עולי בריהמ לשעבר ולמרות שהמח היהודי ממציא לנו פטנטים….

  15. בשתי התגובות האחרונות אנשים הזכירו קשר משפחתי לבובי פישר.
    מזכיר לי את הסיפור על המרדף אחרי השיוך של קולומבוס.
    יום אחד, המון שנים אחרי גילוי אמריקה ואחרי מותו של קולומבוס, עלתה שאלה. לאיזה עם שייך קולומבוס? הספרדים אמרו "אנחנו", כמו האיטלקים והפורטוגזים. גם כמה מדינות מזרח תיכוניות טענו שקולומובוס שלהם, ואפילו לנו היהודים היה קייס לא רע – קולומבוס יצא למסע בסמוך לגירוש ספרד, וידוע לנו שמסיבה מסתורית דחה ברגע האחרון את יום היציאה למסע. היום המקורי (שנדחה), היה "במקרה" יום הכיפורים. בנוסף, על מכתביו חתם קולומבוס בראשי תיבות שיכול להתפרש כ"חי אדני צבאות".
    לבסוף החליטו המתפלמסים לבדוק באופן מדעי מה לאומו של קולומבוס, על ידי לקיחת דגימה מקברו שבספרד (נאמר לי בדיקת דנ"א אבל זה לא נראה לי סביר). לאחר שבדקו הספרדים מה לאומו – דממה. מה עם הבדיקה? איזו בדיקה? בדיקת הלאום. איזה לאום? של קולומבוס. מי זה קולומבוס? וכך הלאה עד שכולם התייאשו.

    1. בבית הכנסת היהודי בניופורט רוד איילנד, מבתי הכנסת העתיקים בארה"ב, שוכן לו ספר תורה שהביא עימו קולומבוס (כך על פי האגדה).
      יש ספרים המוכיחים כי קלומבוס היה יהודי מומר (או שרק התחזה למומר).

      1. אני לא מבין אבל למה כולם רבים עליו, הבן אדם התברבר בניווט.
        בכלל אין משהו שדפק את האינדיאנים והאפריקאים יותר מאשר ה "דיליי" בהמצאת הג'י פי אס…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט