מי מאיתנו ששיחקו עם כדור על המגרש לא רצה להיות שחקן? לא סתם שחקן: השחקן! לחוש את הכדור אצלך, לדעת שההחלטה בידך, לקבל את תשואות הקהל. לחוש שוב ושוב את האושר הילדותי המובנה בתוכך כאשר אתה כובש שער, חוסם זריקה, מנחית על היריב, מטביע מול חסימה, מציל שער בזינוק אדיר על הדשא או מתוך המים… כל אלו הם, הם משהו שהדרך היחידה לתאר אותו היא… אורגזמה.
כשנגעתי לראשונה בכדור, בילדותי, לא היתה לנו טלוויזיה. לקרוא עדיין לא ידעתי והכדורגל שחוויתי היה או בהצטופפות עם המון גברים ענקיים קולניים שמחצו אותי בתור לשער הכניסה, או דרך הרדיו, דרך קולו של השדר האגדי נחמיה בן אברהם מעביר את משחקי מונדיאל 1966.
נחמיה בן אברהם ידע ששומעיו לא יכולים לראות את מה שהוא רואה, ולכן הוא ניסה (ובמידה רבה הצליח) להעביר את המאזין באמצעות קולו ומילותיו לארצות הדימיון, ולאפשר לו לדמיין את מה שקורה במגרש הנמצא ביבשת אחרת. אצלי, אני זוכר בבהירות, הוא הצליח במשימה הזו.
במשחקי העלייה למכסיקו 1970, שמענו את שידור המשחק מול אוסטרליה במערכת הכריזה של בית הספר. אבל אז כבר היתה טלוויזיה (לא בבית הספר) ולכן ראינו בערב את אותו נחמיה בן אברהם משדר את המשחק בטלויזיה.עדיין לשונו היתה צבעונית, אך את המשחק ראינו בשחור לבן…
את מונדיאל 1978 כבר ראיתי בצבע, במועדון, בתור אוהד הולנד מוקף כמעט לחלוטין בעשרות ארגנטינאים נלהבים.
מאז, חוויית הצפייה לא השתנתה בהרבה. נכון, יש יותר מצלמות ואפשר לראות הילוכים חוזרים, ואפילו לראות אותם בהילוך אטי או מזוויות שונות, מדי פעם יש מיקוד בפרצוף מיוזע של שחקן כדורגל יורק, או בזוג שחקני כדורסל, חזה-מול-חזה מנסים להוכיח למי יש יותר גדול… ויש כל מני סימנים לבנים שפרשנים מראים מי אמור לעשות מה…
אבל שימו לב: בעצם, את רוב המשחק אתה רואה די מלמעלה, "חצי מלמעלה" אני מכנה זאת, במבט על חצי מגרש כמעט. בעצם אתה רואה את המשחק מנקודת מבטו של אוהד הנמצא במגרש, יותר קרוב לדשא/פרקט או יותר רחוק, אבל עדיין אוהד מחוץ לשדה המשחק.
כל זה עומד להשתנות הודות לטכנולוגיה של אינטל שלקחה את הטכנולוגיה שהיא פיתחה המכונה INTEL 360 3D, שילבה אותה עם עוד טכנולוגיה חדשה תוצרת חברה ישראלית שאותה אינטל רכשה, וביחד נוצרה לנו טכנולוגיית צפייה חדשנית.
INTEL 360 3D היתה טכנולוגיה של אינטל שאיפשרה להם ליצור חווייה תלת ממדית של הנעשה במגרש, להראות את מה שצילמת בדו-ממד כאילו זה בתלת ממד. הנה דוגמה:
זו טכנולוגיה נחמדה ויפה, אבל אם חושבים על כך, זה בעצם אותו דבר. נראה קצת כמו משחק מחשב, אבל נחמד. רק מה, בשורה התחתונה אתה עדיין הצופה מה"חצי למעלה".
אבל אז הם שילבו את הטכנולוגיה החדשה שפיתחה אותה חברה ישראלית שאינטל רכשה, והנה, כעת, יש שינוי מהותי בחווית הצפייה, לראשונה מאז המעבר לשידורי צבע. ויודעים מה? בשידורי ספורט, זה לא פחות ממהפיכה.
הטכנולוגיה החדשה נקראת " Be the player", "היה אתה השחקן" והיא מאפשרת לצופה לראות את המגרש מנקודת המבט של אחד מהשחקנים. ראו נא:
כמו שאפשר לראות, הטכנולוגיה הזו עדיין בחיתולים, השנייה או שתיים שראינו כאן מנקודת מבטו של הקווארטרבאק "שקלו" טרהבייט, כלומר אלף ג'יגה ודרשו כוח מחשוב מטורף. ועדיין, לדעתי לא רחוק היום בו נוכל לראות סירטוני וידיאו שכאלו באורך של חצי דקה ויותר ואז את המשחק כולו בהתאם לזווית הרצויה לך.
ג'יימס קרוואנה, מנכ"ל חטיבת הספורט באינטל, אמר על הטכנולוגיה הזו שהוצגה לראשונה בסופרבול 2017: "אנו באינטל, בונים בימים אלו את היסודות שיאפשרו לנו לקחת את השילוב של ספורט וטכנולוגיה לשיאים חדשים." הוא הוסיף שמטרתם למצוא "פתרונות שיאפשרו לאוהדים לחוות את המשחק בדרך שונה ממה שהיה עד כה." הוא גם אמר שהם רוצים להניע גל חדש של טכנולוגיות שישנו את פני הספורט לספורטאים, לאוהדים, לסגל האימון ולאמצעי התקשורת.
ויודעים מה, זה בהחלט יכול להתממש.
מה שקורה בגדול בטכנולוגיה הזו, הוא שיש כמה עשרות מצלמות (בסופרבול היו 38 מצלמות) שמצלמות את כל המשחק ומעבירות את המידע למחשב עוצמתי שעליו יושבת תכנה שגם הופכת את הצילום הדו-ממדי לתלת ממדי, וגם מסוגלת להציג את מה שקרה על המגרש מכל נקודה על המגרש, כלומר בעצם מנקודת ראותו של כל שחקן.
אמת, יותר מעניין לראות את האירועים כאילו אותה הקווארטקבאק, או הרכז שנתנו הרגע מסירה מופלאה, אבל העיקרון רלבנטי בה במידה למי שעשה את החסימה עבור הקווארטרבק, בדיוק כמו שזה רלבנטי הן לחלוץ והן לשוער.
לפחות בתחושה, עם הטכנולוגיה הזו אתה מפסיק להיות האוהד הבוגר ביציע, ובעצם חוזר לרגע להיות אותו ילד בן עשר, עם כדורסל ביד, שמקפיץ ומדמיין לעצמו שהוא מייקל ג'ורדן ומקריין בקול-רם את המהלכים שהוא עושה. בקול רם, לכל העולם, שישמע וידע!
אין ספק שעבור הצופה זו היא חוויה אישית יותר, הבאה יד-ביד עם שחזור הילד הפנימי שבו, אותו ילד שלפני רגע הזכרנו, אותו ילד שדימיין במיטה או במגרש איך הוא קולע את הסל המכריע לטובת קבוצתו בגמר אליפות העולם, שבריר שנייה לפני הישמע הבאזר (ותודו, מי מאיתנו לא עשה זאת…?).
אבל לטכנולוגיה הזו יש, כפי שקרוואנה אמר, עוד יתרונות: יתרונות לשופטים שיכולים לראות בתלת ממד גם מה השחקן חש. יודע שזה נשמע משונה הביטוי "לראות מה חש", אבל יש מקרים שהטכנולוגיה תוכל לעזור בהם יותר מההילוך-חוזר הנוכחי.
עבור צוות האימון (ולשחקן עצמו), עצם התצוגה מנקודת ראותו של השחקן תוכל לאפשרת הבנה טובה יותר של היתרונות והחולשות, ומכך שתוכל לגרום לתרגול ושיפור החולשות.
צוות המאמנים יוכל גם להבין טוב יותר את חולשות שחקני היריב במטרה לנצל אותן לטובת הקבוצה.
אפשר יהיה ליצור עזרי אימון חדשים. חשבו על זה: תרגול מסירות בתוך סימולטורים, או לחילופין תרגול תסריטי מסירות במגרש עם משקפי 3D (תלת מימד) ומנגנוני החזרת כדורים.
החשוב בתרגול הזה אינו רק חזרה על אותה מסירה שוב ושוב, אלא העובדה שהשחקן יוכל אמנם לראות את שכבת המגרש בו הוא נמצא (במציאות) אבל גם את שכבת השחקנים (מומצאים או מצולמים) ואפילו גם את שכבת הקהל, ולשמוע את רעש הקהל… ועדיין, יהיה עליו למסור את הכדור שוב ושוב באופן מדוייק לחלוטין למיקום הרצוי.
אני צופה לטכנולוגיה הזו גם השפעה על פרסומות, ועל אופן ניתוח איך אנשים קונים. מה הם רואים והיכן… לא רק בטלוויזיה אלא גם בחנויות עצמן. אגב, בעיצוב הסופרמרקטים השתמשו בבדיקה כזו בדיוק של מעקב מיקוד האישון כדי לבחון מה הקונים רואים, מה יהיו המדפים הטובים ביותר מבחינת גובה ומרחק, וכיצד לתפוס את תשומת לב הקונים במקומות הקצת יותר רחוקים מן העין.
והחשוב מכל: זו היא רק ההתחלה, הטכנולוגיה בחיתוליה ואלו הם חיתולים לתינוק שעדיין לא יצא אפילו מבית החולים, פעוט שעדיין לא יודע לעשות מאומה.
אבל לפעוט הזה מנבאים אחלה פוטנציאל, וברור שזו טכנולוגיה שתוכל לשנות את האופן בו מנתחים-מידע/מתאמנים/משחקים/מאמנים/שופטים/צופים-בספורט בכל כך הרבה דרכים…
יש לכם רעיונות איך?
IDO
20 יונ 2017 07:06:38עזוב אותך מטכנולוגיה. תהנה מהשידורים הפירטיים של אנשים שמצלמים במגרש עם הנוקיות שלהם…
אתה רושם COURT LEVEL VIEW ליד המשחק שאתה אותה לראות בטיוב .
בטורים שלי בטניס אני מנסה לשים רק את השידורים האלו כז זה הדבר האמיתי
THE KING RUSSELL
20 יונ 2017 07:12:37טור מעולה
IDO
20 יונ 2017 07:20:33בליגה המקומית של ה T20 בקריקט (BBL) 2 שחקנים מקבלים מקרופון ומצלמת כפתור על הכובע ואתה מקבל את המשחק מהזווית שלהם. כולל כל הטראש טוק וגדורים של 150 קמ"ש שטסים לרגליים שלהם. אתה גם רואה לאיפה הם מסתכלים ולאיפה הם זזים ביחס לתנועה של הזורק.
לאורך זמן זה קצת מייגע, אבל מי שרוצה יכול לראות ככה את כל המשחק על הAPP.
בפורמולה 1 ובראליס יש מצלמות אצל כל הנהגים.
מולי
20 יונ 2017 07:56:58לצערי אין שידןר מתמשך של המרוץ מנקודת ראות של הנהג בפורמולה 1.
IDO
20 יונ 2017 12:35:43בטח שיש. תוריד תאפליקציה ותבחר נהג.
מולי
20 יונ 2017 12:50:55מגניב, כייף לדעת.
המון תודה.
הציפור הנדירה
20 יונ 2017 11:32:04יותר פשוט שהמצלמות יהיו מצלמות תלת מימד ואז לא עהיה צריך להפוך בעזרת כוח מחשוב כלשהו את הדו מימד לתלת מימד.
מולי
20 יונ 2017 11:44:34אמת, אבל הערך המוסף כאן אינו התלת ממד אלא בהמשחק מנקודת ראותו של השחקן.
ובלי קשר: "לכל שאלה שמתחילה המילים "למה לא…?" יש רק תשובה אחת: כסף…
הציפור הנדירה
20 יונ 2017 11:48:36אתה מתכוון שיש מצלמות כאלו והן יקרות מדי או שאיו עדיין מצלמות כאלו כי יקר מדי לפתח אותן?
עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס
20 יונ 2017 12:17:04מולי תודה על פוסט מעניין. בפוטבול אמריקאי הכי פשוט זה לשים מצלמה קטנה על הקסדה של השחקן ו voila יש לך את הצילום מנקודת מבטו של השחקן בזול ומהר.
בכדורסל, כדורגל וספורטים אחרים זה לא אפשרי. הצילומים האלה רק ממחישים לנו את חוויית המשתמש שתהיה לנו בעתיד הקרוב, מדהים.
ואז ISH והבן השחור יוכלו להתלונן אפילו יותר על טעויות שיפוט
🙂
Berch
20 יונ 2017 13:10:28מתי זה כבר יגיע לפורנו??????
(כנראה מחר)
אפלטון
20 יונ 2017 13:41:29https://youtu.be/gVatvg_UyEA
אשך טמיר המקורי
20 יונ 2017 14:25:41מאיפה מזמינים???????
אשך טמיר המקורי
20 יונ 2017 14:26:02מעולה מולי! תודה
יאיר
20 יונ 2017 15:01:28עזוב אותי כל הטכנולוגיה הזו. תן לי רק את האפשרות לבחור זווית בטלוויזיה/מחשב ואת האופציה לבחור את השדרים ואני מבסוט.
תודה על הפוסט מולי
מנחם לס
20 יונ 2017 17:10:12הצילום האמריקאי היה תמיד הטוב ביותר. עוד לפני החידושים הם תמיד ידעו שחשוב מאד לעשות CLOSE UPS על שחקנים. בפוטבול, בכדורסל, והכי מעניין זה צילומי הכדורגל שלהם. כשאתה משווה את צילומי ה-MLS לפרימייר ליג, הצילומים שלנו עולים על שלהם בהרבה. באנגליה, כפי שמולי כתב, מצלמים כאילו אתה צופה טיווי גבוה ביציע. האמריקאים עם קלוז-אפס כל הזמן.