יוסטון רשמה ניצחון 10 ברציפות בקאמבק מהסרטים – סיקור משחקי שבת

Hi 

ערב די סטנדרטי של משחקים היה לנו בNBA עם ניצחונות צפויים של קליבלנד,  גולדן סטייט ואוקלהומה, עם הפתעות 'יחסיות' בדנבר, באטלנטה ובדטרויט ועם דרמה ענקית במיניאפוליס בסיומו עולם כמנהגו נוהג – יוסטון ממשיכה לנצח ומינסוטה ממשיכה להפסיד.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 114 (11-16) – פיניקס סאנס 101 (18-8)

במשפט אחד: הטריפל דאבל ה-50 בקריירה של ראסל ווסטברוק, שכלל גם שיא קריירה באסיסטים (22), הספיק בשביל לנצח את פיניקס.

ולחדשות בהרחבה: אחרי שלושה משחקים ללא טריפל-דאבל, ראסל ווסטברוק חזר הלילה לסורו (במובן החיובי של המילה) כשרשם עוד 'משולש דו-ספרתי בקטגוריות נבחרות' (טריפל-דאבל בעברית, מה לא ידעתם?!) כשהפעם הוא מגדיל לעשות ולצד 26 נקודות ו-11 ריבאונדים מפטם את חבריו עם 22 אסיסטים, במטרה אולי להוכיח לעולם, שלמרות הכל הוא שחקן קבוצתי. היה זה הטריפל-דאבל ה-13 העונה של ווסטברוק וה-50 בסה"כ בקריירה של כוכב הרעם.

ווסטברוק התחחיל את המשחק בקצב איטי יחסית, הוא אמנם רשם את 12 אסיסטים לפני המחצית אבל רק 8:41 לסיום הרבע השלישי הוא הצליח להגיע לדאבל-פיגרס בנקודות לאחר קליעת עונשין מוצלחת. הוא ירד לנוח 2:35 דקות לסיום השלישי כשבאמתחתו תשעה ריבאונדים וכשחזר 8:44 לסיום המשחק, הוא קטף את הריבאונד החסר בשביל להשלים שורה סטטיסטית נאה. מעבר לזה, הרבע השלישי היה הרבע של ווסטברוק , הוא קלע בו 19 נקודות (5/9 מהשדה) והוביל את אוקלהומה לבסס את יתרונה ולהעמיד אותו על 20 נקודות שהספיקו לה עד לסיום.

שמתם לב שעד עתה התייחסתי למשחק מנקודת המבט של ווטסברוק בלבד? נו, מה לעשות, ככה זה עובד באוקלהומה העונה. לא יירחק היום שמשחקים שלה יתוארו ככה: "ברבע הראשון ווסטברוק קלע כך וכך, מסר כך וכך וקטף כך וכך, ברבע השני הוא נח 7 דקות וביתר הזמן קלע כך וכך וכן הלאה…". בינתיים, נציין שהת'אנדר, שחסרו את ויקטור אולדיפו, פתחו את המשחק היטב, הובילו ביתרון 10 בסוף הרבע הראשון (20-30) ולא ממש הביטו אחורה כשבשני הרבעים האחרונים הם מגדילים את יתרונם בחמש נקודות בכל אחד מהם וברבע האחרון פיניקס מצמצת רק בשביל שנחשוב שאולי היא הייתה במשחק בשלב כלשהו.

מלבד ווסטברוק, בלט באולקהומה סטיבן אדאמס עם משחק של 19 נק', שהיה משחקו השישי רצוף בדאבל-פיגרס (ואתם אמרתם שהוא שחקן בלי התקפה!), כשקנטר תורם 12 מהספסל, רוברסון מוסיף 11 ומורו, יורש את מקומו של אולדיפו בחמישיה ומוסיף 11 משלו. בפיניקס 31 של בוקר באחוזים סבירים (11/22) לא הספיקו כשבלדסו עם 12 וטייסון צ'נדלר עם 10 נק' ו-9 ריב' מסייעים לו ללא הואיל. הסאנס לפחות יתנחמו בזה שהם קיבלו חזרה את טי.ג'י וורן  שעלה לשחק אחרי 13 משחקים בחוץ בגלל פציעת ראש. תודו שלא שמתם לב… וורן שיחק 14 דקות וקלע 2 נק' מזריקה אחת.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/78L6nyOF3GA

דטרויט פיסטונס 90 (15-14) – אינדיאנה פייסרס 105 (14-14)

במשפט אחד: שישה שחקנים בדאבל פיגרס בראשות פול ג'ורג' ורבע שני מוצלח היו המתכון של הפייסרס לנצח בדטרויט.

ולחדשות בהרחבה: ברכבת ההרים הזו שנקראת 'כל מה שמתחת לקליבלנד וטורונטו במזרח', אין תוצאה שאינה בגדר האפשרית. הערב, בניגוד לציפיות המוקדמות, דטרויט פיסטונס, קבוצה ביתית טובה בדרך כלל, הפסידה לאינדיאנה, שבילתה חלק גדול מהעונה עד כה בלהיות נרפית ולא החלטית, תודות לתצוגה הגנתית של הקבוצה של מק'מילן ועבודה טובה בהתקפה של פול ג'ורג' וג'ף טיג.

חייבים להגיד את זה לזכותה של אינדיאנה – כשהיא רוצה העונה היא יכולה להיראות טוב. תשאלו את הקליפרס שהפסידה לה פעמיים. תשאלו גם את דטרויט שפגשה אותה הערב ומהרגע הראשון למדה על בשרה שזה לא הולך להיות לה פשוט. ההגנה של אינדיאנה עבדה הלילה שעות נוספות ועצרה את ההתקפה של דטרויט על 38% אחוזי שדה בלבד. "אנחנו חייבים להיות עקביים והגנתיים" אמר פול ג'ורג' מצטיין המשחק "זאת רמת המחויבות שאנחנו צריכים להראות בכל לילה. בהתקפה אנחנו נקלע את הזריקות, אבל זאת ההגנה שצריכה לעשות את ההבדל".

אמר ועשה. ג'ורג' היה נהדר הלילה עם 26 נקודות והרבה מנהיגות חיובית. דטרויט אמנם פתחה טוב והובילה כבר ב-9 נקודות ברבע הראשון אבל אינדיאנה התעקשה ושלשה של ג'ורג' הורידה את הפייסרס בסוף הרבע הפותח ביתרון נקודה (26-27). הרבע השני היה שייך כולו לפייסרס כשג'ורג' וטיג עם 14 כל אחד במחצית נתנו לקבוצתם יתרון 11 (44-55). היתרון של הפייסרס גדל ל-9 במהלך הרבע השלישי ומכאן היה ברור שזה לא יהיה הלילה של הפיסטונס.

מלבד ג'ורג', נהנתה אינדיאנה גם מתפוקה של 19 נק', 9 ריב' ו-8 אס' מג'ף טיג, 12 של גלן רובינסון השלישי שהחליף בחמישייה את מונטה אליס הפצוע ומספר דומה של ת'דאיוס יאנג ו10 של טרנר וסי.ג'י מיילס. 20 של קולדוול-פופ המשתפר לאחרונה, 19 נק' ו-10 אס' של רג'י ג'קסון ו-13 של האריס היוו ציון 'בלתי מספיק' לקבוצה של סטן ואן גנדי שקיבלה רק 9 נק' (ו-15 ריב') מאנדרה דראמונד, א.ק.א הפרנצ'ייז פלייר שלהם.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/68KLOgTSUDQ

אטלנטה הוקס 99 (14-13) – שארלוט הורנטס 107 (13-15)

במשפט אחד: אחרי ארבעה הפסדים רצופים לוותיקים של שארלוט – בלינלי ומרווין וויליאמס נמאס אז הם דאגו לניצחון באטלנטה.

ולחדשות בהרחבה: אופי, זה כל הסיפור. אחרי שהפסידה את כל ארבעת משחקי החוץ הרצופים שלה החליטה שארלוט לצאת ממסע המשחקים מחוץ לאולמה הביתי, עם ניצחון באולם בו הפסידה את כל חמשת משחקיה האחרונים (ועשרה מבין אחד עשר המפגשים האחרונים). לשמחתה, היריבה שלה הייתה הקבוצה הלא-יציבה של אטלנטה הוקס שנכנעה לעקיצה של הצרעות והשאירה את הניצחון לקבוצה האורחת. בכלל, אטלנטה היא הקבוצה הכי 'בדואית' בליגה. הכנסת האורחים שלה ידועה בכל רחבי המזרח והמערב כשמתוך 16 משחקים ביתיים שהיו לנצים העונה, האורחת ניצחה ב-12 מהם (וגם ב5 מתוך 6 האחרונים). אין כמו בבית? אין כמו בבית של אטלנטה…

הרבע הראשון עוד היה שקול והקבוצות סיימו אותו בשוויון 22, אבל השני כבר היה סיפור אחר כששארלוט טסה בהנהגת בלינלי המחליף לרבע של 20-31 ויתרון 11 במחצית. הצרעות הגדילו את יתרונן ל-16 בתחילת הרבע השלישי, אטלנטה, בזכות דווייט האוורד העקשן וטים הרדוואי הקטן, נגסה בהפרש בהתמדה ושלשה של פול מילסאפ, 3:51 לסיום קבעה יתרון ראשון להוקס מזה עידנים 94-95. אלא ששני הוטרנים של שארלוט לקחו פיקוד. שלשה של בלינלי החזירה את היתרון לאורחים, לייאפ של מרווין וויליאמס העלה את יתרונם של ההורנטס ל95-99 ושתי דקות אחר-כך שלשה של הסטרץ' פור הפותח של הצרעות קברה את המשחק כשהעלתה את ההורנטס ליתרון 5, 27 שניות לסיום.  במרתון קליעות העונשין יצאה שארלוט עם ידה על העליונה ועשתה סוף לרצף ההפסדים המרגיז שלה.

בלינלי וויליאמס הובילו את שארלוט עם 19 כל אחד. קמבה ווקר שחזר אחרי שנעדר ממשחק אמש בבוסטון, קלע 18 נק' משלו ופיטם את חבריו ב-10 אסיסטים, זלר היה טוב גם הוא עם 16 נק' ו-11 ריב'. בצד השני, היה זה טים הרדוואי ג'וניור שסיים בתור הקלע הבולט עם 1 נק' כאשר פול מילסאפ מחרה מחזיק אחריו עם 20 משלו, ביזמור מוסיף 17 מהספסל, שרודר עם 12 מהחמישייה ודווייט האוורד מנסה על באמת עם 10 נק' ו-23 ריב' (3 פחות משיאו האישי) אבל לא מצליח לתת להוקס את הניצחון.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/d1kBKQxIZzo

קליבלנד קאבלירס 119 (6-19) – לוס אנג'לס לייקרס 108 (19-11)

במשפט אחד: הלייקרס עוד פינטזו על ניצחון עד הרבע האחרון אבל 16 נקודות של לברון ב-12 הדקות האחרונות סגרו עניין עם עוד ניצחון של קליבלנד.

ולחדשות בהרחבה: כמה ימי מנוחה ומשחק אחד שהם ישבו בחוץ בטרנינג, בכדי לאגור כוחות, הספיקו לשלישיה של קליבלנד בשביל להתפוצץ על הלייקרס הלילה ולהוסיף לאלופה עוד ניצחון. לברון נצץ עם 26 נקודות, אירווינג השווה את שיא הקריירה שלו לאסיסטים עם 12 (אתה רכז למען השם, תמסור!)  ואילו לאב היה מצוין, כהרגלו העונה יש לציין, עם 27 נקודות ו-17 ריבאונדים. מול הלייקרס שלא מוצאת את עצמה לאחרונה וגם הגיעה עייפה מבק טו בק, זה יותר ממספיק.

בצד השני של המגרש ראינו את לוס אנג'לס לייקרס מפסידה אבל מגלה דבר שלא ראינו ממנה מספיק העונה – אופי. הלייקרס לא ויתרו לאלופה, לא ייראו מפניה, ורדפו אחריה לאורך שלושה רבעים ושלושת רבעי. גם אם זה לא עבד בסופו של דבר, הקבוצה מעיר המלאכים יכולה לצאת קצת מעודדת מהמשחק הערב – מול קבוצות פחות טובות, להיות 'קרציה' בהחלט ישתלם (אולי לשנות את השם ללייקרץ?).

המשחק התחיל בשליטה של הקבוצה האורחת שסיימה את הרבע הראשון ביתרון 5 (26-31).קליבלנד הפכה וירדה ביתרון שלוש במחצית והמשיכה לבסס יתרון קטן גם בסוף הרבע הבא (83-89) לברון שהתעכב בחדר ההלבשה והחמיץ את ההימנון הלאומי והצגת השחקנים, הגיע גם למשחק עצמו מאוחר ועמד על 10 נקודות בתחילת הרבע הרביעי. אלא שהמאני טיים היה שלו כשפעמיים בהן הלייקרס עשו סימנים של חזרה לאזור הצמוד של המשחק הוא היכה בהם עם שלשה, כאשר האחרונה שבהם 2:32 דקות לסיום העלתה את קליבלנד ל-8 וסגרה את המשחק הרמטית. "הרגשתי שאני בקצב" אמר המלך בסיום למגינת ליבם של חברי הללל, "ברגעים האלה שההגנה מתארגנת ומחכה למעבר של היריבה שלה לחצי השני, הרגשתי נוח לקחת את הזריקות. אני שמח שהייתי מסוגל להכניס את הכדורים פנימה".

לאב עם 27 ו-17 ריב' הוביל את הקאבס, לברון הוסיף 26 נק', 9 אס' ו-7 ריב', קיירי תרם 21 נק' משלו ו-12 אס' ואילו ג'י.אר סמית' צלף 14 משלו. ניק יאנג היא פנטסטי בצד השני עם 32 נק' ושיא קריירה אישי של 8 שלשות (מ-14 ניסיונות), קלרקסון הוסיף 20 מהספסל, רנדל 16 (7 אס') ודנג קלע 15 מול קבוצתו לשעבר (נשבע לכם שהוא היה שם לאיזה רגע), לו וויליאמס הסתפק ב-12 בלבד ללייקרס ששיתפה 8 שחקנים בלבד ואילו מוזגוב, שזכה לטקס הוקרה בתחילת המשחק, הסתפק ב-2 נק' ו-4 ריב' בלבד ב-15 דקות. אולי בגלל זה הם ויתרו עליו שם בקאבס???.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/yQe9vkyQi6w

מינסוטה טימברוולבס 109 (19-7) – יוסטון רוקטס 111 (7-21)

במשפט אחד: מינסוטה הובילה ב-12, כשנותרו עוד 2:10 דקות לסיום, האם זה היה מספיק בשביל לעצור את רצף הניצחונות של יוסטון? כנראה שלא…

ולחדשות בהרחבה: הו יוסטון, יוסטון! מה עוד תצטרכי לעשות בשביל שייקחו אותך ברצינות?!  לגבור על היריבות גם בערב חלש שלך? לחזור מפיגור עצום ולנצח בהארכה? עוד כמעט טריפל דאבל של ג'יימס הארדן? לנצח עוד עשרה משחקים ברציפות? להמשיך גם לחודש שהבא בלהיות הקבוצה החמה בליגה?

אוי מינוסטה, מינסוטה! כמה עוגמת נפש עוד תסבי לאוהדים שלך? האם גם יתרון 12 נקודות, דקותיים לסוף לא מספיק לך בשביל ניצחון שני ברציפות לראשונה העונה? האם 41 נקודות של טאונס אינן מספיקות? מה צריך לקרות בשביל שיום אחד הקבוצה הזאת תקום מעפרה המטאפורי ותקיים את ההבטחה שכולם מדברים עליה שהיא יכולה להיות?

כמו שכבר הבנתם זה היה לילה מעניין בטארגט סנטר. מינסוטה ניצלה רבע שני מוצלח מאוד (16-33) והתעלות של קרל אנתוני טאונס וזאק לאבין בשביל לבסס יתרון ראוי על יוסטון יתרון שהחזיק עד 2:10 לסיום, הרגע בו מייק ד'אנתוני החליט לקחת טים אאוט וממנו חזרה יוסטון עם שלשה של ריאן אנדרסון המצוין. דקה שלמה לא קרה כלום מעניין והיתרון של מינסוטה נשמר על 9, עד שאריק גורדון קלע שתיים וצמצם ל86-93, 56 שניות לסיום. או אז טאונס איבד כדור במסירה גרועה ובצד השני של המגרש מצא הארדן את אריזה ששילש וצמצם ל-4 נקודות בלבד. טאונס קלע שתיים מהקו וד'אנתוני לקח עוד טיים אאוט בסיומו, למרבה ההפתעה (…) אנדרסון היכה עם עוד שלשה וצמצם ל-3 בלבד. מינסוטה הלכה ללאבין שהחטיא מקרוב, וויגינס תפס את הריבאונד אבל הארדן חסם את ניסיון הליי-אפ שלו ובברלי תפס את הכדור החוזר. יוסטון פשוט סירבה להפסיד.

נותרו 12 שניות על הסיום ויוסטון לקחה עוד טיים אאוט ממנו חזרה עם … נכון מאוד, שלשה, כשהתור הפעם הוא של טרבור אריזה. שוויון 95, 6 שניות לסיום. אנדרו וויגינס עוד החטיא זריקה נואשת בצד של מינסוטה המיואשת – הולכים להארכה!

בטח שמתם לב ששמו של הארדן נעדר מרשימת הקלעים של יוסטון בדקות האחרונות. כן הארדן היה די חלש בכל הנוגע לקליעה עד סיום המשחק החוקי וקלע 18 נק' בלבד. טוב, נו, הוא שמר לעצמו את ההארכה בה הוסיף 10 נקודות למאזנו וחתם את הניצחון בשביל האורחים מיוסטון. עונשין של ראיין אנדרסון העלו את יוסטון ליתרון 5, 103-108, 17 שניות לסיום ההארכה, בייליצה צמצם עם שלשה, בברלי קלע שתיים מהקו בשביל לדאוג ליתרון של שני פוזשנים, לאבין הוריד לנקודה עם שלשה נוספת אבל שלוש שניות לסיום הארדן קלע אחת מהקו וזאק לאבין איבד את הכדור ואת הסיכוי הקלוש של מינסוטה, מייד אחר-כך. עוד ניצחון ליוסטון, עוד הפסד למינסוטה, עולם כמנהגו נוהג.

אנדרסון קלע 28 לרוקטס, הארדן כנ"ל יחד עם 9 ריב' ו-13 אס', גורדון הוסיף 20 וקפלה 10 לקבוצה המנצחת. במינסוטה בלט טאונס עם 41 נק' ו-15 ריב', לאבין הוסיף 24, וויגינס נתקע על 13 בלבד לבייליצה היו 13 ורוביו התחפש לקונפיטורה כשסיפק 7-7-8, בנקודות, אסיסטים וריבאונדים בהתאמה.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/BCUjukDs_Hk

 דנבר נאגטס 127 (16-11) – ניו יורק ניקס 114 (13-14)

במשפט אחד: 25 נקודות של פאריד ו-22 של מודיאי נתנו לדנבר ניצחון 'יוקרתי' על שחקנה לשעבר, כרמלו אנתוני והניקס.

ולחדשות בהרחבה: התקפה, זה כל  הסיפור. דנבר נאגטס עם תצוגה התקפית שנייה ברציפות, אימללה את הניו יורק ניקס ועזרה לה לרשום הפסד שלישי ברציפות. "זה משחק שני ברציפות בו לא פיגרנו" אמר מייק מאלון, מאמן הקבוצה המנצחת בסיום והצביע בזה על כך שקבוצתו פותחת משחק שני ברציפות כאילו היא נורית מלוע של תותח. דנבר פתחה את המשחק בריצת 3-14, סיימה את הרבע הראשון ביתרון 22-33 ומכיוון שיש לה ספסל עמוק מאוד (ועמוק מתמיד בימים אלו בהם אין לה פציעות בסגל), אין לנאגטס יותר מדי עליות ומורדות במהלך משחק מה שאפשר לה לשמור על  היתרון עד לסיום.

השינוי שמאלון ביצע בחמישייה הראשונה של הנאגטס עם הזזתו של וילסון צ'נדלר, מצטיין הקבוצה העונה, להרכב הפותח והבחירה בניקולה ג'וקיץ כסנטר הראשון, שוב הוכיחו את שלהם ודנבר פתאום נמצאת מרחק שני משחקים בלבד מפורטלנד, אותה היא ניצחה אך לפני כמה ימים בקלות.

ומה יגידו בניו יורק? זו הפעם התשיעית ברציפות בה הניקס מפסידה בדנבר. כן, כן, הפעם האחרונה שכרמלו ניצח בפפסי סנטר הייתה כשהוא לבש מדים של הקבוצה המקומית. הניקס, נראתה עייפה ממסע המשחקים שלה המעייף שלה במערב ועושה רושם שלמרות הרצון בקבוצה שתתחרה ברמות הגבוהות בתפוח הגדול, אנחנו עוד לא שם. "היה חסר לנו מאמץ" אמר חתן השמחה בפוטנציה, כרמלו אנתוני "הם רצו מתי שהם רצו (באנגלית זה נשמע פחות טוב. י.ז) ושמרו על היתרון שלהם כל המשחק" הוסיף כוכב דנבר לשעבר.

קנת' פאריד הוביל את דנבר עם 25 נקודות מהספסל (השחקן השישי של דנבר זה מינוי קבוע לאחד השחקנים השישים בליגה, לא משנה מי מאייש את העמדה), מודיאי היה טוב אחרי כמה ערבים פושרים מאוד עם 22 נקודות (10/15 מהשדה!), 7 ריב' ו-5 אס', בארטון קלע 17, האריס ניפק 16, גלינארי בימבם 13, צ'נדלר הסתפק ב-12 בלבד וג'וקיץ' השלים שבעה נאגטסים בדאבל פיגרס עם 10 משלו לצד 9 ריב'. לניקס היה את כרמלו אנתוני עם 29 נק' (10/14 מהשדה), את פורזינגיס עם 22 (7/19), את ברנדון ג'נינגס שעלה בחמישיה במקום רוז הפצוע עם 14 ואת ווילי הרננגומז הספרדי, שהיה נהדר עם 17 נק', במה שהיה אמור להיות הדרבי מול אחיו חואנצ'ו, אלא שהאח הצעיר לא התלבש.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/lf4PorPWdIc

גולדן סטייט ווריירס 135 (4-24) – פורטלנד טרייל בלייזרס 90 (16-13)

במשפט אחד: עזבו משפט, בוא נסתפק בשתי מילים: לא כוחות.

ולחדשות בהרחבה: בחיי שאין יותר מדי מה להגיד על משחק שמהרגע הראשון שלו ועד האחרון היה חסר ערך ספורטיבי. לכן, אולי נקפוץ לכמה מסקנות זריזות.

1. בגולדן סטיט כנראה ממש כועסים על פורטלנד שהציקה להם ללא הרף בסדרה האחרונה ביניהן ולכן הם כבר פעם שנייה עונה מוציאים עליהם את הזעם עם תבוסה כואבת.

2. קווין דוראנט כנראה קורא הופס. אתמול מישהו כתב עליו בתגובות לפריוויו שהוא מזייף לאחרונה וכנראה שמועמדותו לMVP תוסר בקרוב מסדר היום הציבורי. דוראנט שמע וקלע 34 נק' (11/13 מהשדה) במשחק נהדר כדי להוכיח שהוא עוד פה (אז אמנם יכול להיות שהסטטיסטיקה פשוט מתיישרת אבל, כאמור, יותר סביר שהוא קורא הופס)

3. איך שלא תסובבו את זה, לפורטלנד אין הגנה וזה ידוע. היום גם התקפה לא הייתה לה.

4. הצוות הניהולי של גולדן סטייט שוב הוכיח את עצמו. בעוד בפורטלנד השמועות החמות מספרות על זה שפסטוס אזילי לא יזדקק לניתוח ולא יחזור לשחק העונה, בצד השני של הפרקט, ג'אביל מגי ממשיך את התקופה המצויינת שלו והטביע את הבלייזרס עם 11 נקודות. כן, מסתבר שאפילו זה היה צעד נכון של ההנהלה של הלוחמים.

5. כשהסטטיסטיקה מספרת על קבוצה שלוקחת 25 ריבאונדים יותר מיריבתה (31-56) ומוסרת 20 אסיסטים יותר (16-36), אין צורך להסתכל בתוצאה הסופית בשביל להבין שהייתה כאן שחיטה.

ומה יש לנו להגיד על המשחק? אחרי 5 דקות התוצאה הייתה 12-20, כשדוראנט כבר עם 9 נק' וקארי כבר עם שתי שלשות ומכאן היה ברור שטוב לא ייצא לפורטלנד מהערב הזה. הרבע הראשון היה בלו-אאוט (21-39 ללוחמים), הרבע השלישי היה בלו-אאוט (27-38 ללוחמים) ואת שאר הרבעים החבורה של סטיב קאר סתם ניצחה, בדרך ל45 הפרש בסיום.

דוראנט הוביל את הלוחמים עם 34 נקודות ו-11 ריב' ב-31 דקות, קלארק ניצל את הגארבג' טיים המכובד בכדי לנפק 23 משלו, קארי הסתפק ב-19 (5/8 מ-3) ו-6 אס' ות'ומפסון נעצר על 16, מגי תרם 11 נק' ו-5 ריב' והלוחמים סיימו משחק עם 50% מה-3 (14/28) ו58% מהשדה. לפורטלנד היה רק לילארד וגם זה בקושי עם 20 נק', כשהארקלס מוסיף 17 ומקולום מסיים עם 10 בלבד.

https://youtu.be/bswCtipo3eg

לבוקס סקור של המשחק

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  2. bobby

    18 דצמ 2016 07:30:56

    יאיר, צר לי על ההפסד של מינסוטה. בהחלט שיחקו יפה. מקווה שימשיכו להשתפר.
    בנוגע ליוסטון – הארדן לשם שינוי לא שיחק הירו בול כשהמשחק חזר להיות צמוד, אלא דאג למצוא את החברים שלו, וכשניסה ללכת בעצמו לסל הוא קלע ולא סתם ניסה לסחוט פאול או לכפות זריקות קשות.

  3. עגל

    18 דצמ 2016 08:02:03

    ותגובתם הלילה בבלוג הלילה של המשחק
    תגובה 70.1 של סומסום:
    "היופי במשחק של גולדן סטייט, האיזון בין שלושת הגדולים, שירה בתנועה. 45-70 בחצי, והלוואי שייגמר 70-170. מספר עגול.
    מזכיר לי את תצוגת הסחלבים שראיתי לאחרונה. היית צריך לראות את הסחלב הפרפרני, איזה יופי הוא משתלב עם סחלבן החורש, אף אחד לא דורך לשני על האצבעות, שירה בלי תנועה."
    אין יותר דובי מזה

  6. עידו גילרי

    18 דצמ 2016 08:39:00

    התצוגה האמיתית של הערב הייתה דווקא בלאס וגאס שם מאליק מונק (הידוע גם כבחירת הדראפט הבאה של הסאנס) התעלל בצפון קרוליינה.
    הגארד המחשמל של קנטקי שם 47 נקודות על הראש של הטאר-הילס כולל השלשה המכריעה במשחק.

  7. גרשון רוקח

    18 דצמ 2016 08:39:50

    הניצחון של דנבר על הניקס שלח אותי לטבלאות של שני הקונפרנסים… המזרח פשוט לא מצליח, גם השנה, לייצר מספיק קבוצות איכותיות. בוסטון עם מאזן של 12-14 מדורגת שלישית במזרח. זה מביך. בצד השני, אוקלהומה עם 11-16 מדורגת שביעית במערב. מצד שני, פורטלנד שמדורגת שמינית במערב לא נכנסת לפלייאוף במזרח. זה בעצם מה שהיה צפוי בפתיחת העונה. קבוצות העילית של המערב תהיינה טובות מאלו של המזרח, אך בבטן היתרון ילך לצד המזרחי. פשוט אף אחד לא ציפה שהעילית המערבית תכלול כל כך הרבה קבוצות….

    1. דה שוט

      18 דצמ 2016 10:09:11

      מערב מזרח – 70:84
      שמונה הראשונות במערב על המזרח – 27:54
      שמונה הראשונות במזרח על המערב – 39:43
      ג"ס מול המזרח – 0:7

  8. גיא

    18 דצמ 2016 09:02:53

    יוסטון במשחק שהיה נגטיב (תשליל) למשחקי תחילת העונה.
    הפעם, הם שיחקו גרוע במשך 3.5 רבעים,
    ואז בדקות הסיום הם התעלו על עצמם.
    כמו שבובי כתב –
    זה לא היה הירו בול שניצח עבורם את המשחק, 3 סלי 3, כולם מאסיסטים של הארדן.

    ואלו חדשות רעות לצמרת המערב. יוסטון שיודעת לשחק כדורסל בדקות הסיום, היא יוסטון מפחידה בהרבה.

    1. עידו גילרי

      18 דצמ 2016 09:10:58

      בגדול אתה צודק וכבר קיבלנו לכך המחשה מצויינת במחשק מול הווריורס מוקדם יותר העונה. אבל אם נדייק השלשות של השאר הצילו להם את המשחק בהארכה ההירו בול של הארדן ניצח אותו (האמת שדי בדומה למה שהיה מול גולדן סטייט).

    2. אסף

      18 דצמ 2016 13:40:24

      בסוף מה שיכריע זה האם יוסטון הזו בפלייאוף תהיה מסוגלת לשחק הגנה , בינתיים הכל מתקתק שם כמו שעון.
      חשבתי על זה עם עצמי והגעתי למסקנה שכל עוד הצ׳יטה לוקח את הרעמים למקומות 3-5 במערב (לא רואה מצב שמישהי תיקח מהפלחים והלוחמים את מקומות 1-2) הוא צריך לקבל את ה-MVP הן על היכולות המדהימות שלו על המגרש והן על הבחירה להשאר בקיץ, לקחת מנהיגות וחשוב יותר להשאיר את הקבוצה במחוזות הרלוונטיות ואולי להצליח להביא כוכב נוסף בקיץ לקבוצה שהייתה יכולה בקלות אחרי עזיבת דוראנט ליפול לתהומות הנשייה.

  9. גיא

    18 דצמ 2016 09:07:28

    מי שעוד צריך להתחיל להדאיג את צמרת המערב הוא ווסטברוק –
    ווסטברוק עם יותר אסיסטים מניסיונות זריקה מהשדה זה שחקן מפחיד.

    1. עידו גילרי

      18 דצמ 2016 09:13:05

      אני לא הייתי מתרגש ממשחק אחד מול הסאנס. בגדול ההתקפה של OKC פשוט לא טובה למרות כל המספרים של ווסטברוק. מה שכן אני די שותף לתחושה שלך שאולי נראה ממנו 20-20-20 העונה.

      1. גיא

        18 דצמ 2016 09:18:29

        אני מסכים שההגנה של הסאנס היא לא פאר היצירה.
        אבל הלילה הייתה הרבה תנועה של שחקנים ללא כדור בכל פעם שווסטברוק חדר לסל, מה שהביא להרבה נק' קלות, ולהרבה פחות ראש בקיר.

  10. Mbk

    18 דצמ 2016 09:18:34

    מפחיד איך גודלן סטייט נראית כשהיא מחוברת
    על השחיטה מה שהם עשו לפורטלנד
    מדהים שהמקום ה 8 במערב 3 משחקים מתחת ל 50 אחוז

  11. דה שוט

    18 דצמ 2016 09:27:15

    מסתמן פלייאוף מעניין במערב. ג"ס יטיילו בסיבוב הראשון אבל עלולים להתקל במשוכה קשה כבר בסיבוב השני : אחת מתוך שלוש – יוסטון, קליפרס או ממפיס. גם יוטה עשוייה להדחף לשם ולמרות שאין בה כוכב על, היא קבוצה מאוד מאוזנת וקשוחה.
    ס"א שמנסה להתבסס במקום השני עלולה לפגוש משם את הנמסיס שלה בדמות אוק' סיטי הצעירה, האתלטית ונפיצה. להזכירכם – בסדרה אין צורך לייצר יציבות, מספיקות 4 התפוצצויות. בשנה שעברה ס"א טחנו את אוק' סיטי במשחק הראשון והפסידו לבסוף את הסדרה (כולל שני הפסדים בבית). נכון, השנה אין לאוק' את דוראנטלה, אבל אם אולדיפו ימשיך להיכנס לעניינים וראסל – אלוהים יודע איך – יוריד את כמות הזריקות שלו – אוק' תהיה משוכה גבוהה לכל קבוצה.
    אם אוק' יצליחו להמנע ממקומות 4-5, יש להם אפשרות לעבור גם את הסיבוב השני, שם ימתינו להם הקליפרים הקשוחים או היוסטונים הצלפים. אם ס"א יעברו, תהיה שם סדרה לפנתיאון. בפעם האחרונה ש-ס"א פגשה את הקליפרים זה נגמר בסל ניצחון של CP3 במשחק 7.
    גמר המערב צפוי להיות מסעיר, למרות העליונות של הגולדן בוייז. מי שלא תגיע לשם, תגיע עם הרבה ניסיון וביטחון עצמי. נקווה רק שכולם יישארו בריאים.
    ובמזרח… נו באמת…

    1. דה שוט

      18 דצמ 2016 09:42:41

      לדעתי פורטלנד לא יהיו בפלייאוף ולמרות מה שנאמר כאן לא מזמן – המקום ה-8 במערב פתוח למאבק גדול. דנוור וסקרמנטו עם אותו מספר הפסדים כמו של פורטלנד ואחריהן ארבע קבוצות עם שלושה הפסדים יותר. לפחות שתיים מהן – הפליקנס ומינסוטה – עשויות להתחבר פתאום ולהציג ריצות יפות. אנחנו עדיין לא בחצי העונה. מי שרוצה להרחיק לכת – האחרונה – דאלאס – נמצאת עם ארבע הפסדים בלבד מקו הפלייאוף. יש שם חומר טוב והרבה אופי וחזרה מוצלחת של הג'רמינייטר עשוייה להריץ אותה קדימה. נשמע קצת הזוי אבל יש עוד הרבה משחקים בקופה.

      2. אסף

        18 דצמ 2016 13:44:10

        פורטלנד חזק במאבק על הקבוצה המאכזבת של העונה כרגע, רק ההתרסקות הקולוסאלית של דאלאס העונה קרובה להשתוות לזה ולמאבס עוד יש את סיבת הפציעות להצדקה (נוביצקי,בראה שהתחיל את העונה נפלא)

        1. עידו גילרי

          18 דצמ 2016 13:47:48

          יאיר ציין את זה בפריוויו שלו. גם בעונה שעברה הם התחילו עם 11 ניצחונות ו-20 הפסדים. הסיבה אז הייתה כנראה ריבוי משחקי חוץ. גם העונה הם שיחקו בינתיים 17 משחקי חוץ אז יש סיבות לקוות לשיפור. למרות שלגבי ההגנה לא הייתי מפתח ציפיות.

    2. bobby

      18 דצמ 2016 09:49:30

      כל עוד ווסטברוק יהיה בכושר המטורף שלו גם בפלייאוף, ודונובן שוב יוכיח שהוא יודע להכין את הקבוצה שלו ליריבה כמו שעשה בפלייאוף האחרון, אוקלהומה בהחלט תהיה משוכה גבוהה.
      בכלל עושה רושם, שבקצב הזה 3 מתוך 4 סדרות הסיבוב הראשון יהיו מותחןת מאוד ולא צפויות בעליל. 3 ולא כל ה-4 כי עד כה הווריורס פשוט מחסלים את פורטלנד..
      אבל כמובן שעוד מוקדם כעת לקבוע את המיקומים הסופיים לפלייאוף, פלוס אף פעם אי אפשר לדעת אם יהיו פציעות שיטרפו את כל הקלפים (כמו ממפיס וקליפרס בפלייאוף האחרון).

      1. דה שוט

        18 דצמ 2016 09:56:24

        אכן – בשנה שעברה לא ממש הדגישו את זה אבל דונובן נתן לפופ KO. הוא גם מתח היטב את קר וניגן על כל החולשות של ג"ס עד שהגיע משחק 6. נוטים לזלזל בדונובן בגל חוסר היכולת שלו להשפיע על ראסל. מי יכול ? הוא עובד עם כל השאר. אנשים שכחו אבל יש לו BTB אליפויות במכללות. הבן אדם לא מפחד, הוא רוצה את הפרס הגדול.

    2. ברוך רובין

      18 דצמ 2016 14:34:19

      מי שאומר שבירד אתלטי כנראה לא ראה את בירד משחק, בירד היה רחוק מאתלטיות, למרות שיש לבירד כמה הילייטס זה גם לא היה סגנון משחקו, קליעה וחוכמת משחק אפיינו אותו (החוכמת משחק של פעם רחוקה מזו של היום כיוון שהשיטה של בוסטון באותה תקופה הייתה מסירה לאותיות די פרמטיבית),למרות שאני לא סובל את הצבע הירוק בירד אחד השחקנים המוערכים עליי, עם זאת לראות את בירד ממחיש בצורה טובה את האבולציה של המשחק כמה השחקנים היום טובים יותר והמשחק מפותח יותר.

      1. שמייקל

        18 דצמ 2016 16:16:58

        תלוי איך אתה מגדיר אתלטיות, לארי בירד כמוש ראית רץ, מטביע, קופץ…אתה מסוגל לעשות את מה שהוא עשה?לא מבחינת כדורסל מבחינת אתלטיות?….הוא לא היה כל כך גרוע אתלטית.

      2. שמייקל

        18 דצמ 2016 17:00:40

        בדקתי כמה לארי ניתר….רחוק ממייקל וספאד ווב, אבל בול כמו קרל מלון ולא רחוק ממג'יק…..לא מנתר מדהים אבל בגלל שהוא לבן אז יש לו דימוי של חסר אתלטיות לחלוטין וזה לא נכון.

        Player: Vertical Leap:
        Michael Jordan 48" (122 cm)
        Darrell Griffith 48" (122 cm)
        Spudd Webb 46"
        Dee Brown 44"
        Harold Miner 44"
        Vince Carter 43"
        Steve Francis 43"
        Antonio McDyess 42"
        Dominique Wilkins 42"
        Allen Iverson 41" (104 cm)
        Julius Erving 41"
        Shawn Kemp 40" (102 cm)
        Larry Nance 40"
        Rex Chapmann 39"
        Kobe Bryant 38"
        Desmond Mason 38"
        Ralph Sampson 36"
        Daryl Dawkins 34"
        Shaquille O'neal 32"
        Lamar Odom 32"
        Magic Johnson 30"
        Karl Malone 28"
        Larry Bird 28"

        1. ברוך רובין

          18 דצמ 2016 17:19:11

          אתלטיות זה ממש לא רק קפיצה לגובה, זה פיזיות זה צעד ראשון , מהירות שהוא עובר את המגרש…. בגובה 2.06 כל אדם נורמלי אמור להטביע, אחד השחקנים היותר איטיים והפחות פיזיים שהגיע לליגה והכי מדהים שהוא שלט בא כאילו היא משחק נגד ילדים.

        1. אסף

          18 דצמ 2016 17:26:57

          לבירד היה את אחת מהיכולות הקסומות שראיתי בריבאונד מבחינת המיקום הנכון וקריאה מצוינת לאן הכדור הולך ואיפה הוא ייפול,
          שיש לך את זה פחות צריך לנתר בשביל להשיג ריבאונד ולראייה מספרי הקריירה הטובים שלו בקטגוריה הזו

    3. אסף

      18 דצמ 2016 17:24:18

      איפה השכל של בירד והיכולות ואיפה לברון, מוכן לשים את כספי
      (אומנם לא איזה הון) ששים את לברון בגוף של בירד בלי יתרונות פיזיים חריגים ולא תקבל מה שהוא נותן היום. בלי להוריד מיכולתו של לברון אלא פשוט להמחיש ולהעצים עד כמה בירד היה ענק ולי לצערי יצא לראות אותו בשלהי הקריירה בעיקר ועם גב גמור

      1. ברוך רובין

        18 דצמ 2016 19:20:34

        השוואה מעוותת כל כך שחקן מתפתח לפי סגנון משחקו ואין מה לעשות אתלטיות זה אחד האספקטים הכי חשובים במשחקק,להוריד פרמטר כזה ואתה מאבד הרבה מהיכולות של שחקן,מייקל בלי האתלטיות שלו היה שחקן טוב שאקיך בלי היכולות הפיזיות שלו לא היה השחקן הדומיננטי מכולם זו כזה השוואה מעוות שנותנת כוח עצום לקליעה . בירד היא שחקן מדהים אתלט הוא לא היה ואפילו לא קרוב לזה ביחס לשחקנים בNBA. היה לו מיקום נהדר ויכולץ קליעה מופלאה לתקופתו (שוב אבולציה של המשחק השליטה בכדור, הפיזיות יכולת הקליעה הכל התקדם בצורה בלתי יאמנץ בגלל הטכנולגיה הרפואה שיטות האימון….), בירד היה שחקן מדהים לתקופתו.

        1. אסף

          18 דצמ 2016 20:27:53

          מסכים לגמרי גם על ההערה להשוואה, בשבילי בירד תמיד יהיה
          הסמול פווארד הכי גדול בהיסטוריה (דעה סלקטיבית כמובן)

  13. אפלטון

    18 דצמ 2016 10:06:13

    סיקור נהדר.
    וואללה התבאסתי בשביל מינסוטה. יוסטון שיחקו מגעיל כל המשחק. יש לזרוק לשלוש כמו אתמול כשניו-אורלינס פשוט נתנו זריקות טובות ויש סתם להפציץ בתקווה שהסטטיסטיקה תתיישר.
    אני יודע שבסוף גם השלשות ניצחו את המשחק והמשחק הזה של 3, לייאפ או עונשין הוא יעיל אבל הרומנטיקן שבי לא יכול שלא לקוות שהפוסטאפים של טאונס ינצחו בסוף.
    לא יודע אם זו באמת סטטיסטיקה שהתיישרה, עייפות של החמישייה של מינסוטה (לא תירוץ לילדים בני 20 אחרי 3 ימי מנוחה כשאריזה בן ה-32 בבק טו בק נותן יותר האסל מכם), או נרפות מנטלית אבל להפסיד ככה משחק שממש היה בכיס שלכם? ועוד בבית? הם נראו כמו ילדים שתפסו אותם עושים פיפי במכנסיים.
    ויוסטון ימשיכו לניצחון עשירי ברציפות, ומאזן יותר חשוב: 1:8 במשחקים צמודים. יש לנו קבוצה עקשנית השנה שלא מוותרת על כלום. ואריזה הוא הרוברט הורי החדש. אם אני ג"מ של קונטנדרית, אני מוכר חצי קבוצה בשבילו

    1. bobby

      18 דצמ 2016 10:29:55

      קא״ט בהחלט נתן משחק לפנתיאון, וחבל לי עבורו שהוא לא זכה ב-w.

      עם כמה שהמשחק של הרוקטס היה מגעיל החל מהרבע השני ועד סוף הרביעי, היה שווה לחכות לסוף. חוץ מאריזה, ראוי לציין גם את ההתאבדות על הכדור של בברלי (כדור שעף אחרי בלוק של הארדן!), שאחריה הגיעה המהלך עם הקליעה של אריזה.
      בכלל בברלי ואריזה מזכירים לי לעתים את הצמד באטייה והייז. גם הם היו נותנים האסל, לחימה על כל כדור אובד, לקיחת פסקי זמן.. בקיצור – כל הדברים הקטנים האלה מעבר לשמירה, בלוקים וחטיפות, שבלעדיהם ההגנה לא תתפקד.

  14. Etayle

    18 דצמ 2016 10:28:58

    מקווה שאנשים יתחילו להביא קצת יותר קרדיט לדאנטוני , עד עכשיו מועמד חזק למאמן העונה(עם זה של ממפיס שמתחיל בפ').
    נראה כאילו גולדן טובים מידי השנה , בנוסף נראה שאולי סוף סוף מגי מצא מקום שהוא יוכל לשחק קצת כדורסל , ואם זה יקרה זה יהיה מפחיד(מספיק שיביא משחקים סולידים וזה משדרג משמעותית את גולדן).
    עוד משהו קר משתמש הרבה עם kd עם המחליפים , זה פשוט לא הוגן , ועובד מצויין.

  15. מוטי

    18 דצמ 2016 10:33:36

    2 תופעות שלא רואים הרבה . בליגה מקצוענית.
    להפסיד יתרון 12 נק' תוך 2 וחצי דקות – בלתי מקצועי. מתאים למכבי ת"א אולי. לא ל חמשה שחקנים מקצוענים + מאמן משובח וצוות מקצועי מיומן.

    לנצח ב 45 הפרש? מי האידיוט שרץ ומתאמץ כשקבוצתו מובילה ב34 הפרש, 38 הפרש, 43 הפרש. למה לעשות את זה.?
    תעמדו עם הכדור 23 שניות ותתנו אותו ליריב.

    1. אפלטון

      18 דצמ 2016 10:43:10

      לגבי גולדן סטייט, זה לא ששחקני החמישייה שיחקו כשהמשחק היה גמור. פשוט כל השחקנים, עד האחרון ברוטציה התאמצו להראות מה הם שווים. כדאי שנתחיל להתרגל לזה בגולדן סטייט.
      התקווה היחידה שלי לגביהם היא די מגעילה ואני אפילו לא רוצה להגיד אותה בקול רם. אבל ההבנה שנפלה עלי אחרי היומן האחרון עד כמה הם יהיו שבירים בלי גרין די נותנת לי תקווה שהליגה לא גמורה

      2. מנחם לס

        18 דצמ 2016 17:28:03

        מה שגיליתי בווריורס הוא שהמצויינות שם מדבקת, ואז שחקני ספסל בינוניים מרגישים חובה לשחק כמו שחקני החמישייה, והרבה פעמים מצליחים

  17. סומסום

    18 דצמ 2016 10:41:12

    השאלה מי יהיה בפורום הזה בעוד שנתיים או שלוש.

    הייט-אשברי, נציג גולדן סטייט, כבר אמר שהוא יסתפק רק בתריפיט. פרט לתהליך המרתק, שהופך ילד פרחים מרדני (אמיתי, הוא באמת אוהד של פעם) לדון שימון על סטרואידים – הוא פשוט צודק! ואפילו חס עלינו.

    כי אין ולא תהיה תחרות, בעתיד הנראה לעין. אנחנו רק בשליש הליגה, וזו קבוצה שרק מתחילה להתחבר כמו שאומרים – אבל הכתובות על הקיר. מוטטו את הקיר. משחקים שנרמסים ברבע הראשון, כל מיני שיאי אסיסטים (האחרון: יותר אסיסטים מסלים!), 130-140 נקודות הן עניין שגרתי, מעבדות ניסוי לטריפל דאבל בו זמנית של שלושה שחקנים, לשקם את הדימוי של ג'אבל מקגי, 60 נקודות ב-3 רבעים, שיא שלשות למשחק – וזוהי רק ההתחלה, לה לה.

    אהבתם את הדרים-טים באולימפיאדה? אין תחרות אבל שתהיה איזו אטרקציה ומפגן ראווה, בין כל המאבקים למדליות זהב? קבלו את זה עונה שלמה. רמז אחד היה השחיטה הכשרה של הקליפרס. את הרמז השני נקבל בערב חג המולד, בקליבלנד.

    וכן, פה ושם יהיה הפסד (יוסטון שיחקה מעל האוזניים שלה כדי להשיג כזה, בהארכה כפולה נדמה לי ויום חלש של הווריורז). אולי אפילו בפלייאוף, קר כבר אמר שרדיפה אחרי שיאים מזיקה, ואולי לא כדאי יהיה לגמור את הפוסט-סיזן עם ה-0-16 המושלם שעדיין לא נעשה. אבל זה בערך שם.

    ומה גרוע? בקיץ ימתינו להחלטה2 של דוראנט, אם הוא לוקח מקס' או לא (לצד הסופר-מקס של קארי). אם כן, זה אולי יאלץ את החבורה הזו לוותר על ליווינגסטון או איגואדלה. זה הדבר שאנשים יבקשו למצוא בו טעם לתחרות בעונה שאחר כך. זה שולי – תמיד יבואו עוד כמה רודפי טבעת במחיר מבצע כדי לחזק מה שנחלש (אם בכלל). או שדוראנט, שכבר הוכיח מאיזה חומר הוא עשוי – רמז: לא קשה, מאוד אדמתי – יוותר על מיליון שניים, כדי להמשיך את הקרקס הנודד.

    ובזמן שלברון נסוג בכושר, החבורה הזו רק נכנסת לפריים. ומה יישאר פה? כמו בליגה הישראלית הזכורה לרע: כמה אוהדים של קבוצות פריפריה, עם מאבקים אזוטריים בשוליים בין אולם הפחים לאולם הזיתים (סליחה ראסל, סליחה איי.די) – ואחת מרחפת בליגה נפרדת משל עצמה וסגורה מראש, הקבוצה של המדינה. הקבוצה של העולם! זה גם הולך טוב עם הרוח שמנשבת בכלל, הזדהות עם האחד החזק במיוחד, פשיזציה, קפיטליזם חזירי, יו ניים איט.

    מוגזם? חכו ותראו. חכו ותראו. אם בכלל יישאר כאן מי ועל מה להתווכח.

    1. אפלטון

      18 דצמ 2016 10:47:05

      קודם כל בוא נרגיע ונאמר שגם בתקופה הגדולה של ג'ורדן הליגה פרחה והיריבויות היו עוצמתיות מתמיד.
      חוץ מזה מצאנו נק' תורפה בג"ס. עם כל הקלעים הם שווים משהו בלי גרין? כל כוחות האור, נא להוציא את בובות הוודו מהארון ולשחק מלוכלך

      1. סומסום

        18 דצמ 2016 10:56:10

        שטויות, יביאו איזה קנת פריד או נרלנס נואל במקרה הכי גרוע. כל עוד השלישיה הגדולה שם, אתה אבוד, זה מסי-ניימאר-סוארז, ולא במשחק נוקאאוט אחד עם אפשרות לגנוב, אלא בסדרה של 7. ואין ריאל מדריד ממול – כי הם העבירו את רונלדו אליהם הקיץ! זה מה שקרה שם.

    2. גיא

      18 דצמ 2016 10:57:16

      שנה הבאה, ובעוד שנתיים –
      בהחלט יכול להיות שאתה צודק.
      השנה?
      הם קבוצה אדירה. ללא כל ספק. אני לא זוכר עוד קבוצה עם כל כך הרבה סקוררים ברמה הכי גבוהה של המשחק.
      הבעיה?
      איזון.
      קליי, קרי, ודוראנט. הם דומים מדי. אין את השחקן שיודע מעצם נוכחותו מתחת לסל לגרום לחיים של חבריו הקלעים להפוך לקלים יותר.
      לברון לא לקח אליפות עד שפיתח משחק עם הגב לסל. אחרי שעשה זאת – הגיע ל-6 פיינלס רצופים.
      בעיה נוספת של גולדן סטייט היא שכרגע יש 4 קבוצות במערב שיכולות פטנציאלית להקשות עליהם עם כדורסל שמשחק נגד החסרונות שלהם –
      ספרס, קליפרס, ממפיס, יוסטון. זה אומר שהדרך שלהם לפיינלס זרועה מוקשים – הפעם פציעה כמו של קרי בתחילת הפלייאוף תהיה כואבת הרבה יותר.

      אני מאמין שבסוף העונה ההנהלה המצוינת שלהם תדע להתחזק היכן שצריך, ואז הם יכולים להפוך למפלצת של התגובה שלך.

      1. סומסום

        18 דצמ 2016 11:08:34

        (לא רוצה להכניס פציעות לחלק מהמשוואה. זו קארמה רעה וכל מיני "כוכביות" יתחילו לעוף. למרות שמעשית אתה כנראה צודק)

    3. יניב

      18 דצמ 2016 11:25:47

      שוב כבר היינו בסרט הזה.שום דבר עוד לא גמור ואם אתה חושב שלברון יישב בצד ויראה איך הוא הופך ללא רלוונטי בשנים האחרונות אז אתה מזלזל בכישורי הGM שלו. תהיה סמוך ובטוח שאם התחזית שלך תתממש אז תוך מקסימום שנתיים תקום קבוצת הנגד בראשות לברון שתקרא תיגר עליהם.
      מה עוד שהליגה מספיק חזקה ותשרוד גם שלוש-ארבע אליפויות רצופות של גולדן סטייט

    4. מבין קטן

      18 דצמ 2016 11:28:34

      מסכים וחושב שזה ניתוח סביר ולא מוגזם.
      דווקא בענייני כסף דוראנט אגואיסט ולא ייתן שיורידו לו מהמקס לדעתי (כך היה גם באוקלהומה בקיץ שהארדן עזב אם אני זוכר נכון).
      אני גם חושב שהלוחמים יותר חסינים לפציעות ממה שמייחסים להם, גם של גרין (מזכיר, שבמשחק היחיד שהוא נעדר ממנו העונה, דוראנט התעלה בהגנה והם ניצחו).

      אבל אני בכלל פורש כי מבחינתי הגעתי לשיא – שזעפרני יזכיר תגובה שלי בסיקור. פשוט כיף!

    5. מנחם לס

      18 דצמ 2016 17:32:10

      דור הולך ודור בא. זה תמיד היה ותמיד יהיה. הווריורס נראים גדולים על בינוניים. אבל נגד הספארס או הקאבס הם יורדים מגדולתם והופכים לקבוצה טובה אך רגילה.

    1. מומי שאוהב חציל בטחינה

      18 דצמ 2016 11:22:52

      לא

      היחיד שעשה את זה ( אוסקר רוברטסון ) היה 5 לווילט שססים את העונה עם 50.4 נקודות למשחק ו 1678 נשים

      טייני ארציבלד היה היחיד להיות מלך הסלים ומלך האסיסטים בעותה עונה

      1. סומסום

        18 דצמ 2016 11:33:02

        זה הישג פנומנלי, לא הכרתי.
        אפרופו מסי שהזכרתי – היתה לו עונה שהוא היה מלך השערים וגם מלך הבישולים, ולא רק בספרד, באירופה.

  19. שחר

    18 דצמ 2016 12:24:02

    הדוגמה של בארסה מחוזקת ברונאלדו מדויקת. מהNBA בשנים האחרונות אפשר להשוות מעבר של לברון לבוסטון ב2010 כמה הזוי זה נשמע? לחבור ליריבה העיקרית שלך לגמר ושהרגע הפסדת לה. רק שאפילו בבוסטון אין 73 נצחונות בעונה, או MVP מכהן של השנתיים האחרונות.
    כמה סימפטיה הייתה לי אליהם עד השנה, עכשיו זה פשוט חסר טעם. כל הכיף של ליגה עם תקרת שכר זה שאין מפלצות כאלה, הפעם זה קרה ועוד בלי לשבור שום כיס. מה שכן קרה זה פחדנות של סופרסטארים מחפשים את הדרך הקלה.

  20. עגל

    18 דצמ 2016 13:28:27

    לאוהדי יוסטון עוד משהו – פטריק בברלי אמש עם 10 כ"ח ו-4 אסיסטים.
    במשחק הקודם נגד נ"א – 11 כ"ח ו-8 אסיסטים.
    עושה רושם שהבחור חזר בגדול.

  21. Care Bear

    18 דצמ 2016 16:26:46

    דוראנט בסה"כ רצה לעשות את מה שלברון עשה ב- 2010 וזה להוריד את הקוף מהגב.
    הוא כבר עתה קלעי ברמה היסטורית ואחד השחקנים הטובים ששיחקו את המשחק, אבל נמאס לו להיות רג'י מילר, הוא רוצה להיות קובי בראיינט.
    הוא זיהה הזדמנות ולקח בשתי ידיים.
    יכול להיות שלמרות הכעס, זה גם הדבר הכי טוב שקרה לווסטברוק.
    ווסטברוק בעיני לא בשל לאליפות. הרבה יותר חשוב לו MVP.

    לפי התכנית, דוראנט לוקח אליפות או שתיים ואז מחפש כיצד הוא יכול לעשות את מה שלברון עשה בשנה שעברה, לקחת אליפות שתירשם על שמו.

    1. מבין קטן

      18 דצמ 2016 17:57:44

      נשמע לי לא דמיוני שאחרי 2-3 אליפויות, דוראנט ינסה להביא אליפות לקבוצה משוק גדול, לא הייתי שולל את הניקס.
      אלא אם יהיה ברור שהוא השחקן הבכיר של הלוחמים, ואז יכול להיות שהוא ירצה להאריך את השושלת כמה שניתן.
      החוזה הקרוב שלו יהיה מעניין לדעתי יהיה לשתי עונות עם אופציית שחקן לשלישית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט