הסיבוב הראשון של הפלייאוף מגיע לישורת האחרונה, וחשבתי לפני הפריוויו שאכתוב על OKC-DAL שהגיע הזמן להתבונן על העונה של גולדן סטייט וקצת לדבר על מה אפשר לצפות בעונה הבאה. כמובן שקבוצה שסיימה מקום 10 במערב היא פחות נושא מעניין מאשר הקבוצות בטופ 8 בליגה, אך זה גם זמן טוב לקחת הפסקה מהפלייאוף ולסכם עונה מטורפת עבורי באופן אישי בה התחלתי לסקר מהשטח עבור הופס שהגשימו עבורי חלום שלא ידעתי בכלל שילד מחולון בכלל יכול לחלום.

אז העונה הסתיימה מוקדם ממה שקיווינו כאן ב bay (מאז שכתבתי כאן הספקתי להגיע לארץ הקודש), ועכשיו הזמן לסכם את הרכבת הרים הזו שהסתיימה במקום העשירי והלא כל כך מכובד. נכון, המאזן השנה היה יותר טוב משנה שעברה, אך עם סגל כמעט בריא (תלוי איך מגדירים את חוסר השפיות של דריימונד וכמה סטף באמת כשיר) ועם מערב כל כך צפוף, זה בהחלט לא מספיק. מכיוון שהמערב לא יהפוך להיות יותר קל, כשמיניסוטה והתאנדרס ימשיכו להשתפר ולצבור ניסיון פלייאוף, ודנבר כמובן מעל כולם (למרות שאני צופה שמיניסוטה השנה תהיה אלופה). אני נדרשים להתחיל לחשוב מה נכון עבור הקבוצה, המועדון, העיר והכוכבים שנמצאים בישורת האחרונה של קריירה אגדית שידובר עליה עוד עשורים רבים קדימה.

אז לפני שאנחנו מציבים את הפסל של סטף דריי וקליי בכניסה לצ׳ייס, בואו נדבר על: האם הגיע הזמן לפרק את החבילה או שיש סיכוי שעל האגודל של כ״א תהיה טבעת – מספר חמש. כנראה שרבים מכם לפני הסיבוב הנוכחי של הפלייאוף היו קוראים לי הזוי, ובגלל זה קצת חיכיתי עם הכתבה. ורבים מכם גם כעת עדיין בטח מאמינים שאני לא מחובר למציאות ושהלימון הזה נסחט עד הסוף. בטח לאחר מה שראינו העונה, הקיץ הזה הוא אחד ה- אם לא המשמעותי ביותר בתולדות גולדן סטייט. והשאלה היא האם המהלך הנכון עבור הפרנצ׳ייז הוא quick reload או full rebuild. אנסה לכתוב כאן על אופציות אלו כראיון היציאה שלי, תוך כדי סיקור ראיונות היציאה המכרזיים שהגיעו לאחר התבוסה לקינגס.

העיר שקמה לתחיה כמו הפיניקס

בשביל להבין מנטליות של קבוצות אמריקאיות צריך להתייחס לדברים נוספים פרט לביזנס בלבד, ואולי אחד החשובים הוא המנטליות של אנשי העיר שהם בעצם האוהדים שמניעים את הקבוצה כלכלית וגם הרבה מעבר לכך. לסן פרנסיסקו יש היסטוריה של התחדשות ותקומה מאפר והריסות, דבר שמיוצג בדגל העיר – הפיניקס שקם לתחיה מתוך הלהבות. לאחר אסונות כמו רעידת האדמה שנחשבת לאחת הגדולות בהיסטוריה שהכתה בעיר ב1906 והחריבה חלקים גדולים מהעיר, או רעידת האדמה ב1989 שהתרחשה בזמן משחק בייסבול בין ה A's מאוקלנד ל Giants מסן פרנסיסקו שהקריסה את הגשר המחבר בין הערים (והוא על הסמל של גולדן סטייט). משבר ה dot com שפגע בעמק הסיליקון בתחילת המאה, וכמובן המשבר האחרון בדמות מגיפת הקורונה ומהפכת העבודה מרחוק שפוגעת כעת בעיר.

בכל המקרים העיר הצליחה לחזור, חזקה וטובה יותר. אך האם מה שהיה נכון עד כה עבור העיר יהיה גם המקרה עבור קבוצה עתירת כוכבים מזדקנים עם בעיות שכר כאשר ניסוי ה two timelines שלה נכל כישלון שעלה לה בבחירות דראפט משמעותיות, ונראה שהקבוצה עדיין לא הצליחה להתאושש ממנו. ואם כן, מה זה ידרוש? רעידת אדמה שתכלה את הכל, או אולי כמה מהלכי שח גאוניים ואמונה שיש לגולדן את הגרעין הנכון בשביל לחזור לטופ במערב.

Reload or Rebuild

אז לפני שאסכם את ראיונות היציאה, ואכתוב אחת משלי, בואו נביט רגע עם מה יש לגולדן סטייט לעבוד הקיץ ואלו החלטות הם יכולים לקבל.

שכר

בניגוד למה שהתרגלנו גולדן סטייט כבר לא תהיה עם תקרת שכר וחוזים שתקועים לה בגרון באופן שלא ניתן לנווט את הספינה הזו לכיוונים אחרים. שנה הבאה קמינגה עדיין בחוזה רוקי והרבה מהשכר יורד מהספרים, כך שניתן יהיה לעשות מהלך משמעותי בקיץ. לדעתי הבניה של בוב מאיירס הייתה גאונית ובזכותו כן יש אפשרות לרדוף אחר השחקן הנכון במידה ויש מישהו שבפרונט אופיס מאמינים שיכול להביא לשינוי.

להלן תמונת השכר (במליונים):

שכר שיורד: 45 קלי תומפסון + 30 כריס פול + 5 (מתוך ה8) של קוון לוני

שכר מובטח: 128

שכר כנראה שיתווסף: 9 על גרי פייתון במידה וירים אופציית שחקן, למרות שיש אפשרות שהוא יקח פחות לעונה ויחתום למספר שנים ארוך יותר. כלומר 15 על 4 שנים למשל ו 2 על גי סנטוס

סה״כ: בערך 139. עיגלתי קצת מספרים בשביל שיהיה נוח בחשבון 🙂

תקרת השכר לעונה הבאה צפויה להיות:

• מינימום: 127
• תקרת השכר: 142
• תקרת מס יוקרה: 172
• אפרון ראשון: 179
• אפרון שני: 190

אני צופה כמובן שגולדן כמו המון קבוצות ינסו להימנע מהתקרה השניה בכל מצד, ויכוונו איפשהו קרוב לאפרון הראשון אם ירצו להיות תחרותיים. כלומר נשארנו עם כ-40 מליון לביזבוזים. בשכר זה הם כנראה ינסו להחתים את קלי תומפסון ולנסות להביא חיזוק אפשרי

נכסים

הנכסים העיקריים של גולדן סטייט הם הצעירים שהתקדמו משמעותית השנה, כשבראשם קמינגה. גם פודג׳מסקי וג׳קסון דיוויס יכולים לשמש כנכסים בטרייד משמעותי. החוזה של וויגינס שהוא יחסית נוח ל sign&trade. ובנוסף 5 בחירות סיבוב ראשון שלהם (מתוכם יוכלו להטריד 3 ולעשות סוואפ ל2 או להיפך) ובחירות סיבוב שני.

מהלכים

במידה ואנחנו מדברים על rebuild, כמובן שלשלוח את סטף יתן לקבוצה המון. קבוצות כמו מיאמי, לייקרס ואוקלוהומה מעל כולם יהיו מוכנים לתת המון בשביל לקחת אליפות עם סטף, שללא ספק יהיה שובר שוויון עבור כל קבוצה שיגיעה אליה. בנוסף אפשר גם למכור את דריימונד ואולי את קליי וכריס פול ב sign&trade. וזה יאפשר לגולדן לבנות את העתיד שלה סביב קמינגה, שעושה רושם שבעלים וההנהלה מאמינים בו מאוד.

במידה ואנחנו מדברים על reload, ישנם המון שחקנים שרואיים להיות מספר 2 בקבוצה תחרותית שמתפנים השנה. עדיין לא הגיע הזמן לכתוב על עונת המלפפונים אך כבר ניתן לראות ששחקנים כמו: דרוזן, פול ג׳ורג׳, פסקל סיאקם, ג׳יימס הרדן, ולנצ׳יונאס (להחליף את לוני כסנטר פותח), אולי גם לפתות את מאליק מאנק, ומעל כולם לברון ג׳יימס. הסיבה שאני מאמין שלברון יכול להגיע לגולדן סטייט היא: 1. ווג׳ פרסם שלברון כבר לא מנסה לשחק עם הבן שלו, 2. כסף זה לא האישו עבורו והוא יוכל לקחת הנחה שלא תדגדג לו את הארנק, 3. לברון ירצה להיות בעמק הסיליקון בתקופה של AI בום, 4. החוזה של וויגינס יכול לשמש ב sign&trade ו 5. הוא הביע נכונות לשחק עם סטף, ויחד לזכות בטבעות 5 ואולי 6 שלהם ולהשתוות לג׳ורדן זה בערב הדבר האחרון שנשאר ללברון בקריירה. בניגוד למהלך עם KD הוא יגיע לקבוצה שצריכה אותו באמת בשביל לנצח, וזה לא יהיה מהלך חלש של ללכת לקבוצה שנצחה אותך, אלא קבוצה מתחתיך.

האם זה יקרה, מי יודע?! אבל לא הייתי פוסל את זה בעקבות העונות הנוראיות של שתי הקבוצות.

ואם כבר מדברים על KD, כנראה שאם הסאנס יחליטו לפרק את ה big 3 אחרי הסוויפ מול מיניסוטה, דוראנט הוא השחקן שיש לו את הערך הכי גבוה בטרייד שהוא גם לא צעיר וניתן לנסות לבנות סביבו קבוצה לטווח ארוך. כלומר לא בוקר או ביל. אז אולי בכלל נראה איחוד מחדש הקיץ?

ראיונות יציאה

בחזרה אל הקרקע: לאחר ההפסד לסקרמנטו, קיבלנו הצצה על מה חושבים המושכים בחוטים ב- exit interviews שלהם. ואני הקשבתי להכל בשביל שאתם לא תצטרכו לעשות את זה בעצמכם. ברשותכם אכתוב כאן רק על הראיונות שלא היו טריוויאלים כמו למשל רוקיז שמאמינים שהם יהיו יותר טובים עונה הבאה.

מייק דאנלי וי ג׳וניור

כמובן שעונה שמסתיימת בכישלון צריכה לבוא עם הסברים. ומייק הסביר שהבעיות העונה הגיעו מכמה כיוונים:

היעדרות שחקנים: אחד הגורמים המשפיעים על העונה הייתה ההעידרות של דריימונד, ההנחה הרווחת היא שאם דריימונד היה משחק יותר הקבוצה הייתה נמנעת לגמרי מהפליי-אין ונותנת לעצמה הזמנות אמיתית לפחות לבדוק מה היא שווה בפלייאוף. בנוסף כריס פול שהיה השחקן המשתכר השלישי בקבוצה היה פצוע לתקופה ארוכה וזה פגע ביכולת של הספסל.

הגנה: ההגנה השנה של גולדן סטייט לא הייתה טובה בניגוד לעונות האליפות, וזה לא סוד. אולי בגלל ההעדרות של דריימונד אולי בגלל שקליי וויגינס חוו ירידה גדולה וכנראה גם הרבה בגלל ששחקני המפתח העונה היו צעירים ולא מנוסים. בכל מקרה מייק מאמין שניתן יהיה לפתור זאת בקיץ הקרוב וזאת נקודה שהם יתפקסו עליה.

קביעות: הבעיה שאולי הכי אפיינה לדעתי את הקבוצה העונה היא היכולת לשחק ברמה גבוה באופן קבוע. זה לא חכמה לקבל משחקים טובים פעם ב… ואז רצף הפסדים ביתיים ובטח שלא לאחר שגם אתה כבר מוביל את המשחק בפערים דו ספרתיים. היה משהו השנה במשחק של הקבוצה שיצר תחושת רכבת הרים שאיתה לא ניתן להביא אליפות. האחריות על כך נופלת בעיקר על הותיקים, שבראשם וויגינס וקלי שפשוט העונה לא הצליחו להתבטא באופן קבוע ובזכותם או בגללם משחקים קמים ונופלים. זה בסדר שיהיה לשחקן off night או אפילו תקופה פחות טובה אבל הקוטביות הזו אפיינה את הקבוצה בצורה קיצונית.

כמובן שהוא התייחס לנקודות האור מהעונה, הצעירים שהפכו להיות חלק משמעותי מהקבוצה והתפתחו נהדר השנה. מי שקרא את הכתבות שלי בתחילת העונה אני חשבתי שהעונה צריכה להיות ״עונה פיננסית״ שבה מפתחים בעיקר את הצעירים לקראת עונה הבאה. במיוחד כשראינו כבר מההתחלה שזה לא מתחבר טוב, לתת את המושכות לצעירים הייתה החלטה נבונה. אני שמח שזה קרה בזמן שהצלחנו להישאר טיפה תחרותיים.

סטיב קר

מתחיל במחמאות למייק שבעונתו הראשונה היה מאוד מרשים בGM. ממשיך בכך שהוא לוקח על עצמו לשים את השחקנים שלו בסיטואציה שבה הם יהיו במצב יותר טוב לקבל החלטות נכונות על המגרש. הוא משווה את זה לכך שבזמנו פיל אמר להם בבולס שאת המשולש הם מריצים עבור שאר השחקנים, עבור מייקל וסקוטי הם יכולים להריץ כל שיטה. בתרגום חופשי: הגיע הזמן לשנות ולפשט את השיטה של הקבוצה בשביל לאפשר לשחקנים חדשים להתאים באופן טוב יותר לקבוצה. השנה האיבודי כדור הרבים מראים שכנראה צריך לחשב מסלול מחדש, כמובן שזה יצטרך להתאים לשחקנים שיבואו וילכו בקיץ הקרוב.

בהתיחסות לקיץ הוא אמר שהוא עדיין חושב שהקבוצה היא טובה, אך כמובן לא להגיע לפלייאוף אומר שהשינויים יצטרכו להיות דראסטים יותר ולא רק התאמות קטנות. אולי סטיב מוכן סוף סוף להבין שהסמול בול שלו שמתבסס על שחקנים מעל גיל 35 כנראה לא יכול לעבוד!

סטיב אישית מאמין שבסדרה מול הקינגס גולדן היו מנצחים, אך במשחק אחד שבו שום דבר לא הלך, הם לא הצליחו לתקן באותו הערב. אישית אני מאמין שהוא טועה, הבעיה לא הייתה ערב חלש של קליי או התאמות כאלו או אחרות. הבעיה היא שהקבוצה קטנה, עייפה, ולא מחוברת מספיק טוב. בעונה שבה הקבוצה הפסידה כל כך הרבה משחקים צמודים כשיש לה את שחקן הקלאצ׳ של העונה, כנראה שמשהו ממש לא טוב בבניית הסגל!

סטיב התייחס גם לקמינגה ולמצב המתוח שהיה איתו במהלך העונה ועל כך שהוא שמח על ההתפתחות שלו, ומאשים גם את עצמו שלא נתן לו מספיק אפשרויות בהתחלה וכעת הוא הופך לכוכב בקבוצה. על הסיטואציה המורכבת עם מוזס מודי, שהשנה היו הרבה על המשבצת שלו (אולי בקיץ כדאי להבין אם נכון יהיה לתת לו תפקיד גדול יותר ולהשקיע את השכר במקומות אחרים – גובה אהמ אהמ..) וכמובן על ההתפחות של שאר הצעירים שהייתה מרשימה.

על ההגנה, בדומה לשאר הפרמטרים, סטיב מאמין שהחצי הראשון של העונה היווה את הבעיה ודווקא החצי השני הוא המייצג יותר. אולי זה נכון אגב להסתכל על זה כך מכיוון שהצעירים שהתקדמו מאוד יפה במהלך העונה ודריימונד שחזר מההשעיה יכולים לייצג טוב יותר את התקרה של הקבוצה. אני אישית חושב שדברים יותר מורכבים מכך, כמו למשל שקבוצות משחקות פחות חזק בחצי השני של העונה כשהם כבר די הבטיחו לעצמם את תמונת הפלייאוף. בנוסף הווריורס קיבלו לו״ז קשה יותר בהתחלה לעומת הסוף כך שאולי זאת הסיבה שבסוף הם היו טובים יותר. בכל מקרה סטיב איתנו לעוד שנתיים, לא בטוח שאני מאושר מכך, נחייה ונראה.

סטף קרי

מבחינתי מכל הראיון הזה יש דבר אחד מעניין לקחת, וזה את הציטוט הבא:

I can never see myself not with those two guys

כלומר סטף רוצה לשחק עם קליי, להאריך לו חוזה בקיץ במידה וזה יאפשר לקבוצה להישאר תחרותיים. לדעתי הכדור בידים של קליי שיצטרך להחליט מה הוא רוצה: להתחרות על טבעת חמישית בזמן שהוא לוקח על עצמו את תפקיד השחקן השישי של הקבוצה או כסף באורלנדו.

דריימונד גרין

הראיון האמיתי של דריימונד מבחינתי זה מה שהוא אומר בפודקאסט שלו. כמה נקודות מעניינות הם כמה הוא שנא את ה free agency ומה מצפה לקלי תומפסון שם. כמובן שהוא מקווה שקלי יחזור אך גם מגן על כל החלטה שלו לא משנה מה יחליט. על המוטיבציה שלו לחזור בכושר הטוב ביותר בקיירה שלו רק בשביל לא להיות במצב שבו הוא לא חלק מהפלייאוף. איפה הייתה המוטבציה הזו שחזרת שמן מההשעיה שלך?! בכל מקרה נקווה שדריימונד יטפל בעצמו גם מנטלית הקיץ

קלי תומפסון

קלי היה לוחמני במהלך כל הראיון, הראיון התחיל בכך שכשהוא נשאל על הקיץ הוא התקיף בחזרה: הייתה לנו חתיכת עונה עם המון הישגים, זה לא מעניין אתכם?! לוחמני מדי לטעמי אך זה קלי תומפסון וכמה שהוא מזלזל בתקשורת. כשכן נשאל כל העונה הנוכחית והגדילה האישית שלו הוא החמיא לעצמו שהיה כשיר כמעט כל העונה. בנוסף גם על ההתגברות שלו על פציעות העבר. על הממוצעים שלו שאולי לא היו טובים בסטנדרטים שלו אך כן היו טובים יחסית לליגה. בגדול זה הרגיש שהוא מנסה להציל את המניה שלו שצללה מאוד חזק העונה. התשובה הכי מעצבנת שלו הייתה על כך שהוא נשמע די entitled להארכת חוזה שקיבל לאחר הפציעה ב 2019 לאחר שהשיג המון עבור הקבוצה לפני. לדעתי קלי תומפסון זה החבר הזה שהיה לכולנו בבית ספר שכשהיינו באים אליו הוא היה ממשיך לשחק בעצמו ובמקרה הטוב נותן לך רק להסתכל עליו לשחק כאילו אתה לא שם. בכל מקרה הוא טען שהוא רוצה לנצח, כך שאני לא רואה אותו חותם בקבוצה פח בשביל הרבה כסף, אך אולי אורלנדו כן תצליח לפתות אותו מכיוון שהם עושים פלייאוף יפה ויהיו טובים יותר בעונה הבאה.

גרי פייתון השני

עיקר הראיון היה סביב הפציעות שלו וההכנה לעונה הבאה, הציטוט היפה ממנו בראיון היה שהוא כל כך רצה לשחק אפילו רק 7 דקות. מעבר לזה לא היה הרבה פרט לכך שהוא מתכוון להכין את הגוף שלו טוב יותר לעונה הבאה. אני אישית חושב שהוא צריך גם להתרגל לשיטת משחק אחרת שפחות תיצור סטרס על הגוף שלו. גם בנוגע לחוזה שלו לעונה הבאה (אופצית שחקן) הוא לא התייחס באופן ישיר אך ברור כמובן שהוא לא במצב ללכת ל free agency. אולי אם גולדן ישכנעו אותו לקחת שכר נמוך יותר ליותר שנים בשביל לאפשר לקבוצה להצליח, אך צריך להבין שהוא היה נער מים לפני עונת האליפות ב 2022 וכסף כן משחק עבורו שיקול.

כריס פול

כריס פול היה העונה המנוע של ההרכב השני, שבניגוד לשנים קודמות הספסל השנה היה מאוד פרודקטיבי והצליח להשאיר את התוצאה ולעיתים לשפר אותה כאשר סטף יורד מהמגרש. בנוסף כריס השנה שימש כמנהיג השחקנים והיה הקול שלהם בחדר ההלבשה, תפקיד שדריימונד אמור לשמש אך הוא עסוק מדי באגרופים וחניקות. אך כריס כמו כולנו יודעים שהוא לא יחזור לגולדן סטייט ב30 מליון לעונה. ותעמוד בפניו האפשרות הבאה, במידה והחוזה שלו לא ישמש כמובן ב sign&trade. לחזור בחוזה נמוך לגולדן סטייט, או לחפש קבוצה חדשה שתהיה מוכנה לשלם לו יותר. בכל מקרה הוא לא התייחס באופן ישיר לכך ובראיון היה פוליטיקלי קורקט ואמר דברים טובים על הקבוצה והארגון, על המשחק לצד סטף דריימונד וקלי, ועל הקהל המקומי. כריס נשאל על התפקיד שלו כ vet ומודל לחיכוי לצעירים, וכרגיל אמר שהוא קודם מכל מעוניין לשחק כדורסל ולהיות בסיטואציה שתאפשר לו את זה, וכל הדברים האלו מסביב הם משניים אך חשובים כמובן. בתירגום חופשי הוא לא יחפש משרת חצי מאמן שלא רואה דקות, אלא תפקיד משמעותי בקבוצה (גם שחקן שישי זה נראה לי לגיטימי בגילו), שיאפשרו לו להתחרות ברמות הגבוהות ביותר. לא יודע אם הוא יעדיף כסף על טבעת, לדעתי האישית הוא עשיר מספיק וטבעת תהיה שווה עבורו בעתיד יותר מאשר 20 מליון בשכר.

ראיון היציאה שלי

העונה הזו הגשמתם בעבורי חלום ילדות, מגיל 0 אהבתי כדורסל ושיחקתי אותו מגיל 5. מילד שגדל בנוער של הפועל חולון, נער שחלם על שקבוצת נעוריו תחזור לליגת העל, לכתב שמסקר את הקלע הטוב בכל הזמנים: סטף קרי, ועומד במרחק נגיעה ממנו. החלום שלי לא יכל להיות מתוק יותר.

או כמו ששגב סיכם את זה יפה:

החיים שלנו וומבאניאמה

תודה שלקחתם חלק במסע המטורף הזה שלי בעונה הזו מכתב מתחיל למסקר מהשטח עבור הקבוצה הנצפית ביותר בעולם. תודה לכל מי שהגיב, מי שנתן ביקורות על איך לשפר את הסגנון שלי, למי שהשתתף בדיונים, וכמובן לצוות הופס שהאמין בי ושלח אותי לכתוב מהשטח. השנה חווינו כל כך הרבה קשיים כעם, בארץ ובגולה, השנה חוויתי גם layoffs לאחר שלוש שנים בחברת טק מובחרת. הרגעים של הכדורסל אתכם היו נקודה של אור ושמחה כל כך גדולים שעזרו לי המון והביאו לי שמחה שאין כמוה! אוהב אתכם וניפגש בעונה הבאה, וגם הערב שוב בפריוויו שלי לסדרה בין המאבס לתאנדרס.