השקפות מקיפות על ציר הזמן / הגולש שייקה

השקפות מקיפות על ציר הזמן / שייקה

 

לפני מספר שבועות, בעודי משוטט לי להנאתי (והתמכרותי המוכחשת) באתר שקר כלשהו, הזדמן בפניי אחד מאלפי החידונים שחודרים לנו לנשמה כבר תקופה ארוכה. בחיי שלפעמים נדמה לי שזה כל מה שנהיה מהרשת. בכל מקרה, זה היה אחד מאלה שמאתגרים אותך לזהות אובייקט מסוים בעודך בוהה בצילום תקריב קרוב מדי שלו. ניסיוני עתיר החידונים, ובמיוחד מסוג זה, לימדני כי מדובר בתרגול מעולה לדמיון שלי: מספר הפעמים שהייתי משוכנע כי מולי מונח קליע ולבסוף עמדתי על טעותי וגיליתי שבכלל זהו מקור של אפרוח בן יומו או משהו בסגנון, היה גבוה והשעשוע דרבן אותי להקליק במיידי ולצאת להרפתקה רגעית ומהנה מאוד. לא אלאה אתכם בפירוט המבוכה. מה שכן, יצא לי מזה רעיון לפוסט. למה, אתם שואלים? ובכן, הקפיצה האסוציאטיבית מרשימה – משהו עם להסתכל על משהו מקרוב ואז מרחוק והופה, פתאום רואים דברים אחרת ויאללה בא לי לכתוב על פרספקטיבה היסטורית.

 

באותו הבוקר קיבלתי זריקת עידוד נוספת מהופס, שם קראתי בעיון (נדמה לי שזו הייתה תגובה של מישהו אבל בחיי שהכל מתערבב לי בראש) על הדרים טים האלמותית. אחד הגולשים הפנה לסרטון, מספר קפיצות יוטיוביות טיפוסיות והופ, הגעתי לסרטון קצר שסיפר על הקבוצה, מההפסדים של האמריקאים בעידן שקדם לחלומות דרך הציפייה והתגובות של העולם לתופעה וכלה במסע, או אולי יש לומר בטיול שלהם למדליה. כיצד כל זה קשור להיסטוריה? מעבר לעובדה שהקבוצה הזו היא התגלמות עשיית ההיסטוריה ואחראית על אחד מהניווטים היותר מעניינים ומרגשים של הרצף ההיסטורי של עולם הכדורסל, היא גם מספקת הדגמה מרתקת של פרספקטיבה היסטורית. אבל לפני שנגיע למנה העיקרית יש תחנה או שתיים בדרך.

 

ספוילר לא קשור: המילה מתאבן, זו שבמשך שנים תהינו בינינו לבין עצמנו כיצד היא נהגית (מה, לא תהיתם?) מנוקדת בצורה הבאה: Meta’aven. כן כן, אין כאן שום קשר למאובנים, שום שיוך היסטורי ליצורים שקפאו לנצח באיזה סלע שהיה פעם מלא דברים אחרים. אז עכשיו, אחרי שתי פסקאות ברוסקטה קצרות אני מקווה שנפתח לכם התיאבון. חשוב לדעת: אני מאוד אוהב מספרים אבל לא הולך לעשות בהם שימוש נרחב בפוסט הזה. למעשה, יש באתר הזה כל כך הרבה כאלה שעושים זאת טוב ממני שכל מה שנותר לי הוא להניח לכם להתענג על הסובייקט, על התחושה, האנליזה הפרטית שלכם… על הרצון להוכיח שהמוח שלנו גם ככה אוסף נתונים ועושה חישובים ומסיק מסקנות. אז איך רבים מאיתנו מגיעים למסקנות שונות? הרי אנו רואים את אותו הדבר, לא? אז זהו שלא ממש. כל אחד מאיתנו, אם במודע ואם לא, מושפע מאינספור גורמים שונים הבאים לסייענו בבואנו לנתח אירוע כלשהו. בטח תהיתם פעם למה אנשים מבוגרים מכם נוטים (חלקם! הכללות זה מסוכן) להתפעם יותר מהמצאות טכנולוגיות חדישות. אולי זה משום שמבט העל שלהם על העולם שונה משלכם. במובן מסוים הוא מקיף יותר, עשיר יותר. הם אלה שרואים את התמונה ה(קצת יותר) מלאה ולכן לעיתים ההתפעלות שלהם ממשהו תהיה חזקה יותר – באופן כלשהו, הם חושבים על מכונת הכביסה/האינטרנט/האייפון ביחס לשטיפה ידנית/ספריה/עיתון. הכלים ההשוואתיים שלהם רבים יותר ולכן היכולת שלהם "להרגיש" דברים מגוונת יותר. רוצים עוד דוגמא? בבקשה. בדיונים המצוינים שלנו באתר, אנו נוכחים כי ישנן דעות רבות בנושאים כמו עונת השילוש הכפול של הצ'יטה מול ביג או, קרי ותואר הקלע הטוב בהיסטוריה, זהות ה-GOAT האמיתי וכן הלאה. אולם אילו יכולתם להרחיק מעט את תמונת המציאות מנגד עיניכם, להרים טיפה את העיניים מהספר, אולי הייתם רואים גם קצת מהעתיד שמגיע והפרספקטיבה שלכם הייתה שונה לחלוטין. אגב, היכולת לנתח אירועים לאור מקומם ברצף ההיסטורי – הכללי אך גם הספציפי– אינה תלויה רק בהפרשי גיל, כמובן. ניתן גם פשוט ללמוד… צבירת ידע, נתונים, מספרים ועדויות תורמת רבות להבנה של אירועים ושל השפעתם על הסביבה, וכן משפרת את יכולת הניתוח והסקת המסקנות. קיימים כלים נוספים בדמות ירידה לפרטים, סקרנות ועוד שלל תכונות ומאפיינים שמאפשרים לנו לגבש דיעה וללמוד תוך כדי תנועה.

 

כשצפיתי בסרטון על הדרים טים יכולתי כמעט לחוש את ההלם ויראת הכבוד שהביע שאר עולם הספורט כלפי הנבחרת האמריקאית, משהבין כי הוא צופה במחזה מיוחד. באופן אישי, החוויה שלי מהתקופה הזו מעט מוגבלת, פשוט משום שהייתי בן 6. הייתי עסוק בחוברות אשכולית וצפייה לסירוגין בבולס עם אבא במה שהיה תחילתה של ידידות מופלאה עם השוורים של שנות ה-90. אבל אם בוחנים את התפאורה ההיסטורית שעיטרה את המשחקים האולימפיים בשנת 92, אפשר אולי לשחזר מעט מהתחושה המקורית. נצביע על כמה מהשחקנים הראשיים בהצגה: הכדורסל האולימפי נשלט מזה תקופה בידי נבחרות לא אמריקאיות. לא שהן היו רעות, אבל זו הייתה תקופה אחרת. נוסף על כך, האינטרנט והגלובליזציה בדיוק העבירו הילוך, ארצות הברית הייתה בשנת בחירות ומייקל ביסס את השליטה שלו בליגה. כל אלה (ועוד רבים אחרים, מוזמנים להציע בתגובות) חברו יחד ליצירתו של אירוע היסטורי ספורטיבי מרגש וייחודי. העובדה שהכדורסל שהם שיחקו היה באמת נדיר רק מעצימה את הגדולה שלהם. הבמאי מייקל מור חזה את הניצחון של טראמפ בבחירות בארה"ב כבר ביוני. אולי הוא השכיל לנתח את המרכיבים ההיסטוריים בני התקופה, כמו השימוש של טראמפ בערוצי מדיה חברתית ישירים שהיה טוב, מסתבר, משל יריבתו. או שאולי מור דווקא חשב על האסלאם הרדיקלי, על הכעס הלבן ועל עוד אינספור משתנים שהביאו אותו לחזות את הניצחון ה(לא) מפתיע. להיות אוהד כדורסל ב 92 בטח הרגיש פאקינג מושלם.  איזה כיף היה לאנשים ההם, והאלה (מקנא במבוגרים ממני כאן), שראו ונדהמו בזמן אמת.

 

אחת הסיבות בגינן החלטתי ללמוד לתואר ראשון בהיסטוריה אי שם בשנת 2008, הייתה ההבנה שחלחלה בי לפיה אין לי מושג איך אני אמור לגבש את תפישת המציאות שלי. אמנם סקרנות לא חסרה וגם קריאה הייתה מנת חלקי ובשפע, אבל אולי היה בי איזה סוקרטס קטן שנאלץ להודות שאינו יודע דבר. אחרי הכל, הגיע הזמן להיות מבוגר והחינוך שקיבלתי, ברובו דתי ובחלקו המאוחר יותר חילוני, הסתמן כמוגבל (ומגביל) למדי. אין בכוונתי, כמובן, לזלזל בשיטת חינוך כלשהי ואני מודע לכך שקיימים יתרונות וחסרונות לכל דבר, תמיד. אבל בנ
קודת הזמן בה הייתי בחיי היה חשוב לי ללמוד את העבר – אך גם ללמוד ממנו. אז התחלתי עם העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה והעולם המערבי וגם היסטוריה אפריקנית. הוספתי קמצוצי מבואות ליפן, הודו ועוד כמה תבלינים, ובאופן כללי פשוט נהניתי להיווכח באופן בו ההיסטוריה מקיימת פרדוקס מסעיר בו היא חוזרת על עצמה אך תמיד משתנה ומחדשת. משהו שמזכיר את מבנה ההיסטוריה ההגליאנית. הגל תפש את ההיסטוריה כמעגלית, אך כזו שמשתדרגת ומשתנה כל הזמן. הנה שרטוט הממחיש זאת:

pic1

אנו תמיד שואפים לשנות וללמוד והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בעזרת דיון הקודם למעשים. בבואכם לקבל החלטה גורלית, להבין אירוע מן העבר או סתם להתנצח עם גולש הופס אחר, נסו לצאת מעצמכם וללמוד את הסיטואציה דרך פריזמה היסטורית כלשהי, צרה או רחבה. מהיכן מגיע האדם שמולכם? ממה מושפעות דעותיו? אל תשאלו האם הוא יכול ללמד אותי משהו, אלא מה הוא יכול ללמד אותי. סמכו עליי, זוהי גישה מומלצת לחיים.

 

ולקינוח, למי שלא מכיר את החידה הבאה החביבה על אוהבי היסטוריה שנוטים לחזור על עצמם הרבה בשיחות סלון (מודה באשמה), להלן בשליפה מהזיכרון ובניסוח חופשי:

 

בשנת 1929 התפרסמה ידיעה בעיתון בזו הלשון: "הגנרל ג'ון סמית, שלחם במלחמת העולם הראשונה וזכה בעיטורים רבים על לחימתו, נהרג בתאונת דרכים". עליכם למצוא את הלא-הגיוני בחידה זו. או במילים אחרות, משהו כאן לא מסתדר.

 

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  3. צביקה

    11 דצמ 2016 19:33:27

    שייקה זה פוסט נחמד והחידה ידועה אז לא אענה. אבל האמת התבאסתי שלא קיבלתי בסוף איזה תובנה חדשה על הדרים טים . אני חעיתי את זה כבוגר, הייתי בן 29 באותה שנה ונראה לי שאני יודע על מה מדובר ולכן נבנתה לי הצעפיה במהלך הפוסט שלך שאולי אראה משהו חדש על התופעה ההיא שחייתי אותה בזמן אמת. אבל את זה לא קיבלתי או שאולי פיספסתי….

    1. שייקה

      11 דצמ 2016 19:57:47

      קודם כל תודה.

      דבר שני, מצטער שהתבאסת, אבל כוונתי לא הייתה לחדש לגבי הדרים טים – זו רק הייתה דוגמא לצורך הבהרת נקודה. להיפך, אם היית בן 29 באותה תקופה תוכל לתרום המון לפריזמה ההיסטורית של האירוע ולעזור לצעירים שבינינו להבין כמה התופעה הייתה מיוחדת וייחודית.

      זאת ועוד, עבור אותם צעירים (ואני ביניהם, באופן יחסי) – כוונתי היא לעודד את הסקרנות ההיסטורית שמסייעת בהבנת תהליכים ואירועים בצורה הטובה ביותר, על ידי מתן הקשר ואסוציאציות רלוונטיות.

  4. צביקה

    11 דצמ 2016 19:41:12

    אתן לך פרספקטיבה של אוהד. מייקל היה בשיאו והיה ברור שזה הדרים טים שלו. ואילו אני קצת התבאסתי שזה לא הנבחרת של בירד יקירי ושל מגיק יריבו המיתולוגי וחברו. בירד היה למעשה פצוע ומגיק בפרישה. הו כמה הייתי רוצה לראות אותם יחד ב1988!

    1. שייקה

      11 דצמ 2016 19:58:45

      בדיוק על זה אני מדבר!

      נהדר. אני, למשל, כל הזמן חשבתי על הנבחרת הזו כנבחרת של מייקל – עד שגדלתי והחכמתי, והבנתי שהיו עוד כמה חשובים שם… 🙂

    2. מנחם לס

      11 דצמ 2016 21:30:40

      גם ג'ון סטוקטון לא היה במיטבו, אבל בסך הכל הם היו כל כך אדירים שאפילו הפציעה של לארי בירד "הוחבאה" בשטף המשחק שלהם. מלבד זה שהם היו שחקנים מהטובים אי-פעם, כנראה שמשום מה היתה שם איזו כימיה שקשה להסבירה.
      אני כתבתי פעם (תרגום) על משחק האימון בברצלונה כשהמאמן 'אק דיילי חילקם ל-"לבן" נגד "כחול" (מייקל היה עם הכחולים ומג'יק עם הלבנים) ומשחק האימון התפתח למלחמה. עתונאי ספורטס אילוסטרייטד שבמקרה היה שם הגדיר את משחק האימון הזה "משחק הכדורסל הדול מכולם". אני תרגמתי את מאמרו.

  5. Berch

    11 דצמ 2016 19:42:28

    אני חולה היסטוריה
    טוב לדעת שאני לא החולה היחיד.
    עם 11 שנות לימוד עשיתי בגרות עצמאית. הכל למדתי לבד.
    בחרתי בנוסף להכל לעשות 5 יחידות היסטוריה
    ככה, סתם, מכל מה שקראתי לבד 🙂

    ממליץ לך לקרוא ספרים של ברברה טוכמן. תענוג בקנה מידה היסטורי….

  9. האווי לאסוף

    11 דצמ 2016 21:42:06

    אני חושב שחלק מהגדולה של ברצלונה 92, מלבד העובדה שהדוקטור סיקר אותה כמובן, הייתה השילוב הבין דורי. לא רק שלראשונה הופיעו שחקני הnba, אלא היו אלו ג'ורדן, מג'יק ולארי חיים של האווי. זה נכון שתמיד יש כמה דורות של שחקנים בליגה, אבל לא תמיד הם הדור של בירד וג'ורדן…
    בנוסף, אזור לאחר מכן החלה הליגה להיפתח לזרים, ובמקום לחכות לאולימפידה כדי לראות כוכבי על, יכולת לראות אותם בנבחרת שלך (אם היה לך מזל להיוולד במדינות הנכונות)

  10. אוהד ס"א

    11 דצמ 2016 21:50:58

    אני חולה הסטוריה חובבן. ללא הסמכה כלשהי. המודל של הגל לגבי ההיסטוריה ידוע לי זה מכבר, ומכאן הטעות הנפוצה בטענה שההסטוריה חוזרת על עצמה (בערך אם נתייחס אליה כדו מימדית).
    לי תנועת ההיסטוריה מזכירה את סליל ה- dna, כאשר הפיתולים בו נובעים מזהות אבני הבניין בו.
    אם יש שמץ של צדק בדברי, הרי שההיסטוריה נקבעת מראש וכל מה שנותר לנו הוא למצוא את אבני הבניין כדי לדעת את הצפוי לנו.
    תצפית מעניינת שמחזקת את דעתי בוצעה על תאומים זהים שהופרדו בלידתם. מסתבר, שהם חוו אירועים דומים וגורלות קרובים. זה לא שהיתה זהות מוחלטת, אבל בטבע הביטוי הפנוטיפי שונה מאובייקט לאובייקט כפונקציה של הסביבה

    1. עגל

      11 דצמ 2016 22:00:42

      גם אני מחזיק במודל הספירלי – בהטלה על המישור ישנה תנועה סיבובית ונראה שדברים חוזרים על עצמם. אולם ישנם מימדים רבים בהם ישנו שינוי רציף לאורך הדורות. ברור שהיחסים הבין אישיים והדחפים העמוקים שלנו נותרו ללא שינוי אולם השינויים הטכנולוגיים מוסיפים לחיים מימד שלא היה קיים אף פעם (במדע מוציאים ישן מפני חדש בעניין של יום ביומו)

    2. האווי לאסוף

      11 דצמ 2016 22:31:22

      בתיאוריה שלך, אם אכן העתיד כתוב מראש, נראה לי שמישהו/משהו היה צריך לכתוב אותו. יש לך השערות/העדפות לגבי מיהו/מהו?
      בנוסף, וזה כבר סובייקטיבי לחלוטין, האם אתה לא מוצא את זה מעט מרפה ידיים, לדעת שאלופת הnba לשנת 2019 כבר נקבעה?

      1. שייקה

        11 דצמ 2016 22:52:12

        ההיסטוריה (והפילוסופיה) ההגליאנית היא דוגמא קלאסית לתחום ההיסטוריה העולמית – תחום שנוי במחלוקת לדידם של היסטוריונים רבים בתואנה שלא ניתן למצוא דפוסים בהיסטוריה משום שאינה תחום מדעי בר מדידה אותו ניתן להכניס לתבניות.

        למרות זאת, יש לא מעט מקרים (מרקס, הגל ועוד רבים וטובים) בהם החלת חוקיות מסוימת על ההיסטוריה האנושית הביאה למסקנות או תוצאות מרחיקות לכת.

        ולגבי הגל – המודל הספירלי שהציע עגל יותר קרוב, לפרשנותי, להגל. ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה במלוא מובן הביטוי, אלא שמאפיינים שונים, בין אם אנושיים ובין אם לא, דומים לאורך ההיסטוריה – אך הגורם האנושי מרכיב רובדי מציאות מחודשים תוך למידה ושדרוג הקיים, פיתוח המצאות חדשות והפקת לקחים. זו הסיבה שאין מדובר במעגל אלא בספירלה מקבילה.

  12. שייקה

    11 דצמ 2016 22:46:13

    למעוניינים –

    בניסוח המודעה כתוב "מלחמת העולם הראשונה", אולם בשנת 1929 אף אחד לא שיער שתהיה עוד אחת כזו ולכן המלחמה הייתה ידועה, כמובן, בתור "מלחמת העולם"… 🙂

      1. שייקה

        11 דצמ 2016 23:10:12

        אמת. השימוש במילים מלחמת העולם היה לצורך השוואת הניסוח אבל אתה בהחלט צודק.

        המלחמה הגדולה, המלחמה העצומה, או כל דרך בה תבחר לתרגם את המונח the Great War.

  13. ido

    11 דצמ 2016 23:17:50

    פורד הוציאו את המכונית הסדרתית הראשונה ב 36 כמדומני. תאונות דרכים לפני תאריך זה היו תאונות מרכבה.

    מאד אוהב היסטוריה בעצמי. וההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה. להלן עידן הרוגים והלאומניות ששב להשתלט על העולם אחרי הפוגה קלה של ההשכלה….

  14. ivs

    11 דצמ 2016 23:34:21

    ה"השכלה" היא זו שנותנת מקום ללאומיות ולהרג להתפתח. אם ה"משכילים" לא היו תקועים עם הראש בעננים, היטלר לא היה מצליח לעשות אפילו צעד אחד ומניין ההרוגים היה יורד בלפחות שני שליש.

    1. שייקה

      11 דצמ 2016 23:45:36

      זה לא מדויק, משום שלפני תקופת ההשכלה ההרג היה רב גם כן. נכון שבעקבות התפתחויות טכנולוגיות פותחו כלי נשק מתקדמים וקטלניים יותר, אבל זה לא אומר שלפני כן לא היה הרג. הלאומיות היא עניין שונה והושפעה, בין השאר, מתופעות של אימפריאליזם וקולוניאליזם גלובלי שדחף את האוכלוסיות המקומיות לגיבוש ושאיפה להגדרה עצמית.

  15. Ljos

    12 דצמ 2016 00:22:47

    תודה.
    אם אני מבין את הספירלה נכון, אז הדבר דומה למשל להתפתחות הלוטו:
    היה היה הלוטו. הוא מכר לאנשים סיכוי להיות עשירים, במהירות. יצאו אנשים וטענו שהלוטו מוכר חלומות שווא ופוגע באנשים. מיד קפצה האנטיתזה הבאה: הלוטו מוכר תקווה. אבל בזול!

    אז אם כך, אפשר לנסות רק לשער לאן הכדורסל יתפתח הלאה. השלשות, שקמו מאפס. כדורסל העמדות שהולך ונעלם, אבל כנראה יחזור כשהוא לומד משהו חדש מהכדורסל נטול הקבעון העמדתי.

    1. שייקה

      12 דצמ 2016 01:12:53

      יפה דרשת.

      לגבי הכדורסל, אני הייתי משנה טיפה את הניסוח – כדורסל העמדות הישן הולך ונעלם, וישתנה (אולי ישתדרג) בעזרת הכדורסל נטול הקיבעון העמדתי לסוג אחר של כדורסל מבוסס עמדות ורסטיליות יותר.

      או משהו בסגנון. אבל זה בעצם כל הרעיון – חזרה עצמית עם טוויסטים…

  17. amitlahev

    12 דצמ 2016 11:16:22

    פוסט מעולה. מזדהה איתך מאוד בתור אחד שבתקופת התיכון קרא להנאתו ספרי היסטוריה ואנציקלופדיות לרוב, טרם מהפכת הדוטקום.
    זכורים שחקני נבחרת יוגוסלביה או קרואטיה שהצטלמו סלפי עם האמריקאים לאחר משחק גמר בו הובסו בהפרש אסטרונומי. הנבא אז באמת נתפס ככדורסל מעולם אחר.

  18. אלעד אייל

    12 דצמ 2016 12:23:56

    תודה שייקה על פוסט מעניין.
    אגב היסטוריה אני עכשיו ברצף של ספרי מלחמת יום כיפור. כרגע אני באמצע ספרו המצוין של אורי בר יוסף "הצופה שנרדם" נותן סקירה מאד מקיפה ומעניינת מבחינה מדינית צבאית ובינלאומית, על השנים שבין מלחמת ששת הימים דרך מלחמת ההתשה ועד התפתחות האירועים למלחמת יום כיפור.

  19. אלעד אייל

    12 דצמ 2016 14:02:08

    אגב אם מדברים על היסטוריה חוזרת, אפשר לראות איך "הקונספציה" של אגף המודיעין ב73 והדבקות בפרשנות בלי לתת לשום מציאות להפריע לה להתקיים, התרחשה גם במלחמת העולם השנייה. גם אצל צבא צרפת ב1940, שמפקדיו דבקו באסטרטגיה שלהם גם כשהמציאות השתנתה, גם אצל סטלין שעצם עיניים מול כל הסימנים לצבא העצום של 3 מיליון גרמנים לפני פתיחת מבצע ברברוסה, וגם אצל הגרמנים עצמם לפני ובמהלך הפלישה לנורמנדי כשהמשיכו להחזיק כוחות גדולים מאד באזור קאלה כי האמינו ששם יבוא המאמץ העיקרי של בעלות הברית.
    המשותף לכולם לעניות דעתי קיבעון וניוון מחשבתי, תחושת עליונות וזלזול באוייב וחוסר יכולת לקבל ביקורת/דעה שונה.
    בקיצור רבותי ההיסטוריה חוזרת

  20. אלעד אייל

    12 דצמ 2016 17:28:35

    אני ממליץ גם לקרוא את ספרו של אלי זעירא "מיתוס מול מציאות" שהיה ראש אמ"ן באותה תקופה והיה אחראי מרכזי למחדל של אמ"ן ולחוסר מתן התראה לקראת המלחמה. מדובר באדם מבריק ודעתן שמתנסח היטב, אבל גם כזה שבניגוד לקודמו בתפקיד לא אפשר לשיח וחשיבה מנוגדים לדעתו.
    על כל פנים מעניין לקרוא איך הוא ראה את תפיסת הביטחון של ישראל ואת תפקידו כמי שאמון על אחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר בצמרת הביטחונית.

    1. אחד העם

      13 דצמ 2016 22:21:12

      יפה ציינת בנוגע לקודמו בתפקיד (ארהל'ה יריב )
      אגב, אותו יריב מיקם את זעירא בתפקידי מפתח שהובילו אותו לבסוף לכהונה כראמ"ן.

  21. אלעד אייל

    13 דצמ 2016 22:53:57

    המינוי של זעירא הייתה בדיעבד אחת ההחלטות הרות הגורל ששינו את פני ההיסטוריה, במובן זה שאפשרו לאדם אחד להרדים את כל המערכת ולהשתית את כל תורת הביטחון של המדינה על שיקול דעתו והערכתו.
    מחדל בלתי נסלח שהקיף את כל הצמרת המדינית ביטחונית

כתיבת תגובה

סגירת תפריט