הקליפרס נתנו בראש לספרס, הוארד נקם בהארדן וכמעט הפתעה בפילדלפיה – סיקור משחקי שבת

קצת מתח, מעט דרמה, הקבוצה הגרועה בליגה כמעט מפתיעה את האלופה, הזאבים חוזרים לסורם, דוויט חובט (מטאפורית) בשנוא נפשו הארדן והקליפרס בשיא הדרם. זה מה שהיה לנו הלילה בNBA, אז ללא שהיות מיותרות – נצא לדרך.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1-5) – מינסוטה טימברוולבס (4-1) 92-112

משחק שהזכיר לאוהדי הקבוצות את השנים האחרונות: הת'אנדר נראו כמו קבוצת צמרת בליגה, מינסוטה? במקומם הרגיל בקרקעית.

משחק מצוין של הת'אנדר, התקפית והגנתית עזר לה להתגבר על מחצית ראשונה מצויינת של קארל אנתוני טאונס. בחסות טאונס, שקלע 25 נק' עד ההפסקה, הזאבים נצמדו לת'אנדר וירדו לחדר ההלבשה בפיגור קטן 58-53. אבל הרבע השלישי כבר היה אפיזודה אחרת. ריצת 0-11 של אנשי הרעם כשווסטברוק מטביע, משלש וחוטף במהלכן, הריצו את אוקלהומה ל61-79 ומשם כבר לא הייתה דרך חזרה. טאונס נעלם בחצי השני (רק 8 נק') ואף זאב אחר לא היה שם לעזרה כשווסטברוק, כרגיל ולצידו אנס קנטר וסטיבן אדאמס מנצחים על הבריחה של המקומיים.

"הדברים הטובים שאנחנו לוקחים מהמשחק הזה, בהתקפה ובהגנה, ילוו אותנו הלאה" אמר בילי דונובן בסיום המשחק אחרי שהקבוצה שלו השוותה את פתיחת העונה הטובה ביותר שלה מאז שעברה לאוקלהומה. 52% מהשדה של קבוצתו בהתקפה לעומת 39% של יריבתם, מוכיחות שהוא יודע על מה הוא מדבר.

ווסטברוק, כאמור וכרגיל, הוביל את הת'אנדר עם 28 נק', 8 אס' ו-6 ריב'. וזה נחשב לערב חלש בשבילו… קנטר הוסיף 20 נק' ו-10 ריב' מהספסל, 14 ו-8 היו לאדאמס, 12 לאולדיפו וסמיח קריסטון הוסיף 10 משלו. במינסוטה טאונס היה היחיד שקלע בדאבל פיגרס עם 33 נק' עד שעמוק בג'ארבג' טיים הצטרף אליו שבאז מוחמד עם 15. אבל כשוויגינס (7 נק'), לאבין (4 נק'), דאן (רכז פותח עד שובו של רוביו, 7 נק') ודיאנג 8 (נק') הם יתר החמישייה, למינסוטה לא היה סיכוי.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/eTnc24Tjg48

פילדלפיה 76' (5-0) – קליבלנד קאבלירס (0-6)   102-101

זו כמעט הייתה הסנסציה של הערב כשפילדלפיה העלובה כמעט גברה על האלופה, אבל בכדורסל כמו בחיים, המזל הולך עם הטובים והפעם האחרונה שהסיקסרס היו כאלה הייתה ב-2012.

אולי בקליבלנד היו יותר מדי נרגשים מהעובדה שלברון עלה לרשימת עשרת הקלעים הכי גדולים בתולדות הליגה (לקח לו 3.5 דקות בשביל לקלוע את הלייאפ שעזר לו לעבור את האקים אלג'ואן הגדול), אולי הקאבס בכוונה רוצים לשמור את עצמם במתח גבוה כדי לא להירדם במזרח שלא מגיע לקרסוליים שלהם, אולי בפילדלפיה בכל זאת מתפתח משהו (ואם זה לא כדורסל איכותי אז לפחות זה לחימה ואכפתיות. גם שיפור). כך או כך, המשחק בעיר אחוות האחים נתן לאוהדים תמורה מלאה לכספם.

ההתחלה הייתה, כצפוי, כל כולה של קליבלנד ששייטה ברבע הראשון ל19-34 כשיתרון צומח תודות לריצת 0-16 בסיום הרבע. שלשה של מייק דאנליבי ג'וניור נתנה לקאבס את יתרון השיא שלהם 23-41 באמצע הרבע השני ומכאן נראה שהקאבס המרוטים הלכו לישון. פילי צמצמה ל-11 בסיום המחצית ועם רבע שלישי טוב מצאה את עצמה בפיגור 2 בלבד (80-82) בעלייה לרבע האחרון. הרבע האחרון המשיך באותו מגמה ואוהדי הקבוצה הביתית שיפשפו את עיניהם כש6.10 דקות לסיום, הקבוצה שלהם הובילה 91-96. קליבלנד לא ויתרה ושלשה של ג'י אר סמית', 2.50 דקות לסיום שמה את קליבלנד שוב ביתרון 98-99. איליאסובה, הרכש החדש בכחול, החזיר מייד עם שלשה משלו כשנותרו 2.37 לסיום, רצף של החטאות ואיבודים הוביל לכך שרק עוד סל אחד, שלשה של צ'נינג פריי, 1.05 לסיום העביר את היתרון לקליבלנד משם הוא כבר לא חזר. להנדרסון הייתה הזדמנות להכריע את המשחק שלוש שניות לסיום אבל אימן שומפרט גנב לו את הכדור, כמו שלוקחים סוכריה מתינוק, ופילי נשארה עם המחמאות אבל עדיין בלי ניצחון העונה כשהנצחון האחרון של הקבוצה בנובמבר היה ב22 לחודש בשנת 2013…

לברון, כהרגלו, היה מלך עם 25 נק', 14 אס' ו-7 ריב' (גם 5 איב'), לאב עזר לו עם 20 נק' ו-11 ריב' ופריי תרם 12, כולן מדאון טאון למנצחים. אמביד היה נהדר עם 22 נק' ב-25 דק' (4 מ-4 מחוץ לקשת), איליאסובה הפציע עם 21 ואוקאפור תרם 14 משלו למפסידים.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/Ia5smlgzFT8

 אינדיאנה פייסרס (3-3) – שיקגו בולס (3-3) 94-111

יכול להיות שכל מה שאינדיאנה הייתה צריכה בשביל לשחק היטב בהגנה, זה מוטיבציה? ובכן, אחרי יומיים של דיכאון באינדיאנפוליס עם כמה וכמה ישיבות שחקנים, הפייסרס כבר נראו אחרת על המגרש והרשימו בניצחון נאה על הבולס, שרשמו מצידם את הפסדם השלישי ברציפות.

כמו במשחק הראשון בין שתי הקבוצות בשבת שעברה, גם כאן המארחת, שהפעם הייתה אינדיאנה, סגרה את רוב הסיפור ברבע הראשון. הפייסרס רצו 15-31 ב12 הדקות הראשונות כשהם כופים איבודי כדור וקולעים היטב מחוץ לקשת. הפער רק גדל ועמד במחצית על 19 ובמהלך הרבע השלישי על 26 אלא שאז הורחק פול ג'ורג' אחרי שבעט בכדור (לטענתו, לא בכוונה) רגע אחרי שהתרגז על עבירה שלדעתו לא הייתה (לא יודע לקחת אחריות?). שתי שלשות של אינדיאנה אותתו שאין סיבה לדאגה ואכן הקבוצה המקומית סגרה עניין בזמן אשפה ארוך ברבע האחרון וממשיכה לשמור על מאזן מושלם בבית.

ג'ף טיג הוביל את הפייסרס עם 21 נק', סי.ג'י מיילס היה נהדר עם 20 נק', 16 ש טרנר, 13 של ג'ורג' ("זה לא היה בכוונה, כישורי הכדורגל שלי הם לא כאלה טובים" הוא אמר), 12 של יאנג ו-10 של ברוקס היו אמונים על ההתקפה של אינדיאנה. באטלר ופורטיס עם 16 כ"א, לופז ומקדרמוט עם 12 כ"א, היו אחראיים על זו של שיקגו כשוייד עם 4 נק' בלבד (1 מ-9 מהשדה) ומירוטיץ' עם 0 עגול, התקשו לעשות את העבודה לאורחים.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/K-tdjr6SfCA

אורלנדו מג'יק (3-3) – וושינגטון וויזארדס (4-1) 86-88

כשהשמועות מוושינגטון הגיעו וסיפרו על כך שג'ון וול, ההוא שכל ההתקפה של הקבוצה מהבירה תלויה בו, ינוח במהלך המשחק מול אורלנדו, אוהדי הקבוצה מפלורידה נשמו לרווחה. אחרי הניצחון הדחוק של הקבוצה שלהם – גם הם מבינים שאין להם ממש סיבה לעשות את זה…

למעשה, ברוב שלבי המשחק היה נראה שאוהדי אורלנדו יזכו לעוד מפח נפש, בדמות הפסד. וושיגנטון עלתה לרבע האחרון ביתרון 9 נק' כשהמשחק כולו בשליטתה. אלא שאז, מכל האנשים הופיע ג'ף גרין שיחד עם החמישייה השנייה של פרנק ווגל, סחב את אורלנדו לקאמבק ולניצחון. שלשה שלו 3.33 לסיום העבירה את היתרון לאורלנדו ומשם היא לא החזירה אותו לאורחים שלה.

וושינגטון כאמור, הייתה טובה יותר ברוב שלבי המשחק, סיימה את הרבע הראשון ביתרון 6, את השני ביתרון 10 ואת השלישי ביתרון 9. החמישיה השנייה של ווגל עם ביומבו (שהיה מצוין הגנתית, 12 ריב' ו-3 חס'), גרין, הזוניה, אוגוסטין ואארון גורדון בסמול כנציג ההרכב הפותח עשתה את השינוי ברביעי כשלוושינגטון, נטולת וול לא היו תשובות.

גרין הוביל את אורלנדו עם 18 נק', פורנייה תרם 13 ואיבאקה סיים עם 11 בלבד במשחק הראשון שלו בהיסטוריה נגד סקוט ברוקס, המאמן המועדף עליו. 18 של מוריס ו-15 של ביל הובילו את הוויזאדס שפשוט לא מצאו את עצמם בהתקפה עם 37% אחוזי שדה עלובים.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/yLokrggtOSY?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

דטרויט פיסטונס (2-4) – דנבר נאגטס (3-2) 86-103

משחק מצוין של אנדרה דרמונד, אחרי שני משחקים שקטים, נתן לפיסטונס ניצחון שקט מול האורחים העייפים מקולורדו. "לא הייתי עצמי בשני המשחקים הקודמים. לא עשיתי את מה שאני צריך בשביל לעזור לקבוצה שלי לנצח" אמר דראמונד בסיום המשחק במה שכנראה היה הדבר הכי מעניין שקרה הלילה בפאלאס. האוהדים המקומיים בוודאי סלחו לו, לאור 19 הנק' וה-20 הריב' (7 מ-1 מהקו!) שהוא תרם במשחק הזה.

ומה עוד נספר לכם? שדטרויט מצאה את עצמה ביתרון 4-20, אחרי חמש דקות, יתרון שהוביל ל- 17 הפרש בסיום הרבע הראשון ומאז ועד הסיום היא ראתה את דנבר מצמצת מדי פעם אבל אף פעם לא מתקרבת לעמדת זינוק לניצחון. נספר גם שההגנה של דטרויט (בראשות דראמונד עם 3 בלוקים) הייתה מעולה והשאירה את דנבר על 33% מהשדה (אולי בעצם ההתקפה של דנבר הייתה רעה?) ונספר לכם גם שחוץ מזה אין הרבה מה לספר על המשחק הזה.

חוץ מדראמונד בלטו בדטרויט גם מוריס (הם בכל מקום האחים האלה) ולאוור עם 15, כשבצד השני צ'נדלר עם 21 נק' ו-9 ריב', 16 של גלינארי ו10 נק' ו-12 ריב' של ג'וקיץ רחוקים מלהספיק.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/aetaxoT2heE?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

אטלנטה הוקס (2-4) – יוסטון רוקטס (3-3) 97-112

אמרנו לפני המשחק שאולי נקבל היום אינדיקציה לאן העונה של יוסטון הולכת? ובכן רבותיי, לשום מקום מיוחד…

אם יש מישהו שיכתוב בקורות חיים שלו שהתחביב שלו זה להגיד שליוסטון יש תלות מוגזמת בג'יימס הארדן והיא צריכה להסתכל מדי פעם על שחקנים אחרים, אז דוויט האוורד זה האיש. האוורד, שגם ביוסטון, לא הצליח להסתדר עם הכוכב הגדול שלצידו, דיבר הערב גם על המגרש עם 20 נק' ו-14 ריב' כשהקבוצה מהעבר השני של המגרש, די מוכיחה את צדקת דבריו.

אטלנטה שלטה מהרגע הראשון אבל הארדן המדובר הצליח לשמור על הקבוצה שלו בפיגור מינימאלי במחצית (55-61) כשהוא קולע 24 נק'. בחצי השני, הפנימו באטלנטה את מה שהווארד בטח הזכיר לחברים במחצית והארדן נעצר על 6 נק' בחצי השני. בהתחשב בכך, להוקס לא הייתה הרבה תחרות.

מילסאפ היה נהדר עם 23 נק', 11 ריב' ו-5 חטיפות, הווארד הוסיף 20 ו-14 משלו, ביזמור עם 20 ושרודר עם 17 ו-12 אס', השלימו התפוצצות התקפית של הקבוצה הביתית. ביוסטון, ושזה לא יפיל אתכם מהכסא, היה הארדן כמעט לבדו עם 30 נק' כשהוא תורם הפעם 12 אסיסטים כשמקדניאלס תורם 13 משלו.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/NRvbSDXjmAA

מילווקי באקס (2-4) – סקרמנטו קינגס (5-2) 91-117

אז איך נסכם את המשחק הזה? מבחינת מילווקי נגיד – "זו אמנם רק סקרמנטו אבל יש תקווה!", מבחינת סקרמנטו נסתפק ב'אאוץ'!".

מילווקי ממשיכה לנצל את ההגרלה הקלה שזימנה להם הליגה והיא כבר במאזן נאה של 66% אחוזי הצלחה. סקרמנטו מצידה ממשיכה להתאנות במסע הייסורים שלה במזרח עם הפסד שלישי ברציפות בדרך לעוד עונה שגרתית בבירת קליפורניה.

הקינגס נראו הערב עייפים ורצוצים ולא יכלו לאנרגיות המתפרצות של הקבוצה הביתית. האורחים היו מפוזרים, איבדו 15 כדורים ונוצחו 1-26 במתפרצות, מה שמלמד אותנו על עייפות מצד אחד ועל כך שדארן קוליסון, שיחזור ביום שלישי מהשעיה חסר בהחלט.

בצד של מילווקי דיבר המאמן ג'ייסו קיד בסוף המשחק על ההגנה שהיא הבסיס להצלחה של קבוצתו. יכול להיות שהוא צודק אבל הסיפור האמיתי של מילווקי במשחקים האחרונים הוא ההתקפה ששלושה משחקים רצופים קלעה 117 נקודות ומעלה, דבר שלא קרה בויסקונסין מאז תחילת 2009.

הבאקס ירדו לרבע הראשון ביתרון 10, למחצית ביתרון 13 ואת הרבע השלישי הם ניצלו לטוס ליתרון שיא של 31 נק'. לדייב ייגר לא הייתה תשובה, כשגם 24 דקות על המגרש של עמרי כספי (פתח בחמישייה פתאום. השמועות אומרות שרודי גיי, שלא שיחק, בדרך החוצה מהקינגס, האמנם?) לא סייעו במשימה.

טלטוביץ' היה מצוין במילווקי עם 22 נק', פארקר הוסיף 19 ויאניס היה סולידי אבל כדרכו הניע את העסק עם 17 נק' ו-8 באסיסטים ובריבאונדים. 19 של גארט טמפל ו- 15 של קאזינס היו היחידים בדאבל פיגרס לסקרמנטו. כספי, קלע 6 נק' ב-24 דקות (0 מ-3 מחוץ לקשת) ותרם גם 6 ריב' ו-2 אס'.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/3cpxvKorD3U

 סן אנטוניו ספרס (2-5)  – לוס אנג'לס קליפרס 116-92

רצינו, קווינו, ציפינו והתפללנו למשחק מעניין. נו, אז לא יצא… הקליפרס  הגיעו נחושים למשחק החוץ שלהם, שמרו היטב כמו שהם מרבים לעשות העונה וניצלו את זה שגרג פופוביץ' הוא אחד כזה שלפעמים פשוט 'לא בא לו', בשביל להעמיק את אחיזתם בצמרת המערב ועל הדרך להכריז קבל עם ועדה – קחו אותנו ברצינות! (אולי הפעם זה יעבוד לכם…)

מי שקיבל השראה מפופוביץ' היה דוק ריברס, מאמן האורחת, שהשתלח בסיום המשחק בהנהלת הליגה. "זה היה נהדר לנצח, אבל משחקים כמו זה, לא אמורים לקרות" הוא התכוון לכך שכששתי קונטנדריות נפגשות בבאק טו באק, זה הורס את כל החדווה מהמשחק. האמת, לאור התוצאה החד-צדדית והעובדה שהקליפרס שלטו מהרגע הראשון וכל אוהד ספרס ממוצע יכל לזהות את זה שאף אחד בשחור-לבן לא הולך להתאבד הערב בשביל הניצחון, כנראה שריברס צודק.

"זה נראה כאילו פשוט ויתרנו היום מראש" חיזק קוואי לאונרד את דבריו של ריברס "אבל אנחנו פשוט צריכים ללמוד מהטעויות שלנו" השלים. הספרס, כבר עם שני הפסדים ביתיים העונה, פי שניים ממספר ההפסדים הביתיים שלהם בכל העונה שעברה. על הדרך הם שברו היסטוריה נוספת כש73 הנקודות שהם ספגו בחצי הראשון היה המספר הכי גבוהה שפופ ספג בחצי ב-21 שנותיו כמאמן ראשי.

המשחק התחיל עם 0-8 של סן אנטוניו ונראה היה שהקרנבל ימשיך אלא שהקליפרס התיישרו מהר, רצו 0-16, סיימו את הרבע הראשון ביתרון 15 (24-39) ולא הביטו אחורה מאז ועד עתה.

28 של גריפין, 16 של קרופורד, 15 של ספייטס, 14 של רדיק, 13 של אמ'בה מוטה ו9 נק' לצד 10 אס' של פול הראו על איזון מבורך בקליפרס. 19 של אולדריג' הובילו את סן אנטוניו כשלאונרד עם 14 נק' ב3 מ-13 מהשדה ירצה לשכוח את המשחק הזה ומהר, בטח שהקבוצה שלו קולעת 40.5% אחוז בלבד מהשדה.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/bUvTAx_jhpc

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. נהדר יאיר, תמיד כיף לקרוא.

    פילי תמיד עושה צרות לקאבס בשנתיים האחרונות. יש שם מצ'אפ מעניין כי פילי צעירים ואוהבים לרות והקאבס לא ממש, תוסיפו על זה שכמעט מיד המשחק הראשון ביניהן הוא בפילי ושהקאבס (ולא מעט קבוצות אחרות) עולים מעט שאננים מולם – וקיבלתם משחק. מה שמראה כאן את הבגרות של האלופה הוא שבשנים הקודמות זה בקלות היה יכול להיגמר כהפסד (כבר קרה, פעמיים לדעתי), אבל הפעם רואים בבירור שכל עוד הקבוצה ממשיכה לשחק את המשחק שלה הסיכויים הם לטובתה. חוץ מזה, יום בינוני כזה של קיירי לא יחזור הרבה.

    ותיקון קטן – המשחק היה כמובן בפילי ולא בקוויקן לואנס.

    1. אתה יודע שלפעמים זה מקרי….כדור נכנס או יוצא, שאננים , וכל זה לא תמיד תופס….פילי במגמת שיפור ונתנו פייט זה כל מה שהיה.

  2. המשחק היה בפילי, לא בקליבלנד. מול קהל ביתי נרגש מאוד שהוסיף לחגיגיות, וכמה שזה היה קרוב. לא כל יום קיירי ארווינג יקלע 8 נקודות, 3 מ-17 ו-0 מ-5 מהשלוש (עדיין חצי מקארי אמש), והלוואי בכל יום ג'ואל אמביד ייראה ככה. חי אלוהים – רוחו של האקים היתה שם בכמה רגעים. וזה נגמר עם 5 טרנאוברים רצופים של פילי. האחרון, מהידיים של ג'יי.אר סמית'.

    לא הבנתי בן כמה ג'ון וול וכמה מעט הוא מרוויח, שהמסכן כבר צריך מנוחה בבק2בק, ועוד בפתיחת עונה שמתווה כיוון להמשך.

    מינסוטה, מה יהיה? יכול להיות שבסוף נישאר עם קא"ט המדהים תקוע בקבוצה ככה-ככה, כמו ראסל וכמו אנתוני דיוויס? לא, לא יכול להיות.

    יוסטון לגמרי על הארדן, אטלנטה לגמרי על אטלנטה. זה ההבדל.

    התקרה של הקליפרס גבוהה מהתקרה של הספרז, והרגליים רעננות יותר. אפילו לוק-ריצ'רד מבאה-א-מוטה קלע, 13 נקודות שלמות – יותר מכל הנקודות בכל המשחקים עד עכשיו. קאנון!

    סקרמנטו, דיר גוד אולמייטי. הטרייד מאשין על קאזינס רותח, פלייס יור בטס!

    הפיסטונז מתה על קבוצות עם פרונט-קורט דומיננטי. כי זה המשחק שלנו. קדימה, בואו. הנה המשחק שמחזיר את אנדרה לעניינים.

    המזרח פותח יתרון נאה, 5-12 על המערב.

    1. מה העניין הזה של מזרח נגד מערב ??
      אין לזה שום משמעות לדעתי למעט אולי כמה מוזרים מאמריקה שזה מחדיר בהם סוג של מוטיבציה.
      זה כמו שאני יאהב קבוצה מאירופה במונדיאל כשתשחק נגד נבחרת מדרום אמריקה

      1. קודם כל, עוד פיקנטריה ואולי מין "גאווה לוקאלית". וגמר האנ.בי.איי, כזכור, מעמת את שתי בכירות הקונפרנסים.
        ומעבר לזה, יש טענה קבועה כמה המערב הוא נורא קשה, יחסית לטיול השנתי של לברון, וכו'. שווה לעשות צ'ק עם המציאות, ונדמה לי שהמזרח סוגר פערים בהתמדה.

  3. לפילי אין צורך בנואל ובאוקאפור, אמביד וסימונס זה הבסיס לקבוצה הזאת, עדיף להם לעשות טרייד ולקבל בחירות דראפט או שחקנים לעמדות 2-3. אני מבסוט על רודריגז הוא משתלב מעולה ובכלל האירופאים שם הרימו את הרמה של הקבוצה, סאריץ', אילאסובה ורודריגז.

    1. זו דילמה, כי נואל ואוקאפור הם צעירים. מאוד התרשמתי מההגנה של נואל בשנה שעברה, ואוקאפור כלי התקפי מחונן, אתמול היתה הרגשה שהוא יכול לקחת את טריסטן ולעשות עליו סל מתי שהוא רוצה, הוא אולי אפילו חסר לפילי בדקות האחרונות כשהם נתקעו, ואמביד הרוקי איבד כדורים. החלטה לא פשוטה כבר לוותר על אחד מהם, בטח שניהם, כשסימונס עדיין חתול בשק.

      1. וזו לא סתם הרגשה. אוקאפור אתמול:
        7 מ-11 מהשדה, 5 ריבאונד, 3 חסימות, 1 חטיפה, רק איבוד אחד ועבירה אחת, +10, ב-23 דקות מהספסל. על הגבוהים של הקאבס. מרשים.

        1. סבבה, אחלה סטטיסטיקות בשביל טרייד 🙂
          נואל אכן טוב בהגנה אבל לדעתי אמביד וסימונס לידו ב-4 זה יותר טוב
          ואולי אפשר לקבל על ג'הליל ונואל משהו משמעותי.

  4. ג'אליל אוקאפור ממש גרוע.
    מעבר לאופי שלו שהוכח כילדותי וחובבני, מקצועית יש לו תנועה וחצי מתחת לסל. סבסוב ברגע שהוא נתקע וניסיון לדחוק את הכדור פנימה.
    על ההגנה שלו בכלל אין מה לדבר.
    אני במקום פילי עושה עליו טרייד בתמורה לשישיית בירות מכבי ומחתים את נואל על חוזה לטווח ארוך.

    1. אמביד למרות הפוטנציאל העצום (כישרון על) חייב להראות שהוא מסוגל לעמוד העונה התובענית של הNBA. על נואל חייב טרייד הערך שלו הרבה יותר גבוה בטרייד, אין לפידלפיה שום סיבה להציע לו את החוזה שהוא ידרוש.

  5. גבוהים של רוב הקבוצות יעשו שמות להגנת הקאבס. קאבס בנויים בשביל דבר אחד – ללכת לסדרה צמודה ככל הניתן עם הלוחמים. בשביל זה הם ויתרו על סנטר. נראה שהם מאמינים (ובצדק) שהם יכולים לגבור על כל קבוצה אחרת גם עם הסנטר שלה יהיה יעיל מאד בייצור נקודות.

    1. הפרונט-קורט של לברון, לאב וטריסטן לא מספיק חזק בעיניך?
      מי בכלל נמצא שם? אולי הספרז, עם קוואי-אולדריג'-גאסול. מאוד שקול. לקליפרס אין תשובה לקאבס בתקופת לברון השניה, אוקלהומה ז"ל (דוראנט-איבקה-אדאמס) גם לא הפגינה עליונות, ודטרויט שלי, עם פרונט חזק מאוד, רק הציקה וזה לא הספיק.
      לטעמי הם מסודרים יופי למעלה, בטח עם השיפור של לאב. נקודת התורפה של הקאבס היא ספסל מבוגר מאוד, הרולטה של ג'יי.אר/ שמפרט בתור מס' 2, וכמובן, אין דלבדובה/ פוינט גארד שייתן לארווינג מנוחה.

  6. ללברון חסרות 1626 נקודות לעבור את שאקיל ולהחליפו במקום ה7 ברשימה, נראה סביר ביותר שהוא ישיג זאת כבר העונה, גם אם יקבל מנוחה יזומה של כמה משחקים.

  7. ווסטברוק עם usg% של 43.
    לא שזה לא היה צפוי, אבל זה עדיין קיצוני.
    כדי להוביל את הליגה ב-3 השנים האחרונות היה צריך 33%, 38%, 33%.
    שלושת המובילים האחרונים היו: ווסטברוק, ווסטברוק, ווסטברוק.
    לפני כן הוא היה שני פעם לכרמלו ופעם לקובי.
    זה אומר שהוא מעל שליש קבוצה כבר 3 שנים והשנה מתקרב לחצי קבוצה.
    דוגמה לבחור שלא משלמים לו מספיק.

    1. זאת הנקודה החשובה ביותר בניתוח של ראסל ווסטברוק כשחקן – וזה לא מקבל מספיק תשומת לב. הוא לא נותן לאף אחד לעשות משהו שלא עובר דרכו. שחקנים לא רוצים רק לקבל סוכריות קרש-סל : הם רוצים ליזום וליצור בעצמם, או במילים אחרות – לשחק.
      הגדולה של קרי בשנתיים האחרונות הייתה מדד ה USG הנמוך שלו. תרם את שלו, והשאיר במה גם לאחרים.
      התכונה הזו של ווסטברוק הבריחה את דוראנט. לברון הבין את זה והוריד מעצמו בשנה שעברה. לדעתי, נראה את המגמה הזו נמשכת אצלו. מעניין אם אי פעם ראסל יבין את זה. ריבוי אסיסטים לא בהכרח מעיד על חוסר אנוכיות. לפעמים צריך פשוט לזוז הצידה.

  8. נקודה נוספת מהמשחק בפילי (המשך מהמשחקים הקודמים):

    אחרי מספר שמועות על טרייד מתקרב, אימאן שאמפרט נותן יופי של משחקים מהספסל. כרגע הוא ופריי בעלי האחוזים הגבוהים ביותר של הקבוצה מדאון טאון, זה שהוא שומר מעולה זה כבר ידוע ואפילו היו לו מעט חדירות טובות כשהוא בתפקיד הפוינט גארד המחליף הראשון.

    אם ימשיך ככה אולי סוף סוף יפדה את הצ'קים.

  9. תודה על הסיקור.
    טוב עוד כמה משחקים כאלה וגם אני עולה על רכבת האמביד.
    לפעמים נראה כמו מבוגר שמשחק עם ילדים, כמו בימים הטובים שכדורסל היה כדורסל ולא מיניונים רצים ומטיחים פצצות מקילומטרים. עדיין מעלה חשש בכל פעם שנופל לרצפה, אבל גם קרי היה ככה איזה שנה שנתיים עד ששכחנו לדאוג.
    אטלנטה פשוט שיתקו את ההתקפה של יוסטון שנראתה זוועה. לדאנתוני יש שם עוד הרבה עבודה.
    במילווקי פארקר מתחיל לפרוע את השטרות, אמנם מול קבוצות נחותות יחסית אבל אם יראה יציבות אפשר יהיה להגיד שיש שם בסיס. וברוך הבא לעונה טלטוביץ'.

  10. סתם קוריוז – ראיתם את כריס פול משתעמם עם הכדור מול פאו גאסול ואז מעביר לו את הכדור בין הרגליים? נראה כמו משחק בספורטק.

  11. זה לא היה כזה רחוק ממשחק בספורטק ואני שמח מאוד שלא קמתי לראות את המשחק.
    אני רוצה להאמין שמדובר בבק טו באק ולא משהו אחר, כי לחכות עד הפליאוף אני מאוד לא מעוניין.

    1. בכלל כבר מתחיל לעצבן איך פופוביץ' מוותר על משחקים.
      ואז באות הסדרות פליאוף וכשכן רוצים וצריכים לנצח אז כבר אי אפשר.

      אני לא זוכר מתי פעם אחרונה ניצחנו משחק חשוב בעונה הסדירה.
      אולי נגד גולדן סטייט בבית לקראת סוף העונה.

    1. גם שלי,זה הימור די קל בהתחשב בכך שגולדן סטייט נכוותה קשות מהשיא שנה שעברה ולמדה את הלקח וסאן אנטוניו קשישה מכדי לרוץ עונה שלמה.
      אבל מי המועמדת שלך לקחת את האליפות כל עוד אין פציעות לאף אחד?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט