מכבי תל אביב בכדורסל – לאן נעלמה הרומנטיקה? / סער ברעם

****************************

סער ברעם הוא מנהל שיווק במדיה חברתית.

****************************

אחרי שאהרון שדה העביר לנו את הדיווח ופרשנותו על פיטוריו של ארז אדלשטיין, תיארתי לעצמי שלא רק אני מרגיש ככה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. מה קורה להנהלה של מכבי? הרומנטיקה….המתח של פעם… הבידור והשואו (שלעתים נגע בדברים האישיים במועדון), למה כל זה הפך?

היום, לצערי, אני צופה לעתים הרבה יותר רחוקות במכבי מהכמות שראיתי בעבר בתור ילד ונער מתבגר. אני זוכר שכשהייתי מחויב כל כך למשחק הכדורסל ואבא שלי הציע לי, "בן, אתה לא יכול ללמוד רק מאדם אחד. עם כל הכבוד למאמנים שלך, לך תחקור. לך תעמיק את הידע שלך ותלמד דברים חדשים". אז הלכתי ולמדתי. אז ראיתי, כששודר בטלוויזיה של לפני 15 שנה, NBA. אז צפיתי באדיקות במכבי ביורוליג. אפילו ראיתי ליגה ישראלית והכרתי את הקבוצות לעומק. בתקופה האחרונה הגעתי להבנה מעמיקה של מכבי בתור מועדון, ולמעשה, בכלל, מדוע אינני מקפיד יותר לראות ולתמוך בקבוצה בכל אירוע.

השיווק – פעם מכבי הייתה מזוהה בתור "הקבוצה של המדינה". הישראלים הכי טובים, המאמן הכי מוערך בליגה בדרך כלל והמשחקים היו משודרים בערוץ הכי מרכזי. גם אחרי שערוץ אחד איבד מהרלוונטיות שלו, עדיין השידורים של מכבי היו נצפים מאוד. היה משהו פטריוטי בלראות את חיים יבין מקריין את החדשות לפני המשחק.

פן נוסף לשיווק הוא ההפרדות מ"שטראוס-עלית", הכנסת "אלקטרה" ושינוי השם מ"יד אליהו". המותג "מכבי עלית תל אביב" היה כל כך מוטבע במועדון, עד שהוא הפך להיות חלק ממנו. "אלקטרה" עוד היה נסבל, וגם השינוי הוא עסקי בלבד ואפשר להבין את זה. עכשיו, כשאנחנו עומדים עם FOX, הקבוצה איבדה מעט מהזהות שלה. "יד אליהו" היה מותג, וכן גם "היכל נוקיה", שקיבלנו באהבה יחסית. אבל "היכל מנורה-מבטחים"? כבר לעסתם את המותג שעמד בגאון מכבי תל אביב – מעוז הקבוצה.

למעשה, מקבוצת אוהדי כדורסל בלבד, צפייה במכבי תל אביב נהפכה לחוויה לכל המשפחה.

אולי העונה האחרונה בתור "הקבוצה של המדינה".

עם כל הכבוד לשיווק, בסוף צריך לשחק כדורסל. וכאן נכנסת הפינה של אהרון שדה (תודה לך):

המאמנים התחלפו בתדירות שמחליפים נעליים. החל מעונת 1996 שני מאמנים שרדו פה יותר מ-2 עונות. מדובר בפיני גרשון וכמובן בדיוויד בלאט. כל פעם שהייתה בעיה, הם נקראו לדגל ולחלץ את מכבי מהמשבר. הבעיה היא לא תמיד אצל המאמן. ב-1996 צביקה שרף נקרא לדגל ולחלץ את מכבי ממשבר בעוד שב-08' "הציל אותה" מעודד קטש לאחר אליפות אירופה מוצלחת יחסית עם הנבחרת. לפני 96' היו שישה מאמנים במכבי שאימנו פחות מעונה במשך 44 שנים.

מכבי נכשלו באופן טוטאלי בניסיון למתג פרצוף חדש של שחקן, מאמן או אפילו דמות בהנהלה שהאוהדים יכולים להתחבר אליה. בזמן שדימיטריס דיאמנטידיס מקבל פסטיבל משלו (קובי בראיינט האירופאי?) בדמות טורניר על שמו, דרק שארפ (אין להשוות מבחינת יכולת) ממשיך בתור עוזר מאמן ובסוף עוזב בגלל פערים כספיים קטנים, למשל. אין דמות מובילה על המגרש, אין שחקן בולט המופיע לאורך שנים. אפילו ליאור אליהו, שהיה סמל בולט מכביסטי, לקח את חפציו ועבר אל היריבה המושבעת מהבירה. אפשר לציין לטובה בזירה הזאת אולי את דיוויד בלו. הוא גם הגיע ‘להציל’ את המועדון והיה שחקן מפתח במשך שנים.

אפשר לראות את השיטה ה-so-called "כלכלית ומחושבת" בכל אירוע כמעט. מכבי נזכרים מאוחר מדי להחזיר את הליגיונרים. התקופה שלא התאימה עם פאפאלוקאס, ריצ'ארד הנדריקס, ג'רמי פרגו, ניסיון ההחתמה של שאראס, החזרה של שחורציאניטיס ועוד. היחידים שנמצאים במועדון למשך מספר עונות הם: סילבן לנדסברג (שקיבל כסף כדי שלא ישחק במכבי חיפה, שייתנו לו הזדמנות כבר), יוגב אוחיון, גיא פניני וכמובן דווין סמית'. אלו, לצערם הרב, לא השחקנים המובילים במכבי ולכן אי אפשר לבנות עליהם. סימן נוסף לשיטה הכלכלית והמחושבת היא הדיבור במספרים – "מה, העונה הוצאנו 30 מיליון דולר\100 מיליון שקל ולכן אנחנו לא רוצים שהעונה תלך לטמיון". תשקיעו לטווח הארוך.

אפשר לראות את הירידה בביקוש בדמות מחאת המנויים ממרץ האחרון. "מכבי יקרה לי", כתבו האוהדים על שלטים שלקחו עמם להיכל מנורה מבטחים. למרות זאת, ההנהלה נשארה אטומה לקהל והרימה את המחירים. כשדובר על 1,250 ₪ למנוי באמצע-סוף העונה שעברה, היום אנחנו מגלים שמנוי עולה 1,500 ₪, וזה כבר אחרי חמישה משחקים רשמיים. מזה אפשר להסיק – ההנהלה מנותקת מכל רגש ופועלת בצורה עסקית נטו. שימו לב: פעם היה כמעט בלתי אפשרי להשיג מנוי.

לסיכום, לדעתי הם כשלו נחרצות והסימן העומד בפתח הוא "זה רק ביזנס". כשזה רק ביזנס, הכל מורגש. המותגים מתחלפים, השחקנים לא נקשרים למועדון, המאמן מפוטר בחלק גדול מהעונות, השענות על העבר ולא הסתכלות על העתיד ועוד המון מאפיינים מדוע זה כבר לא אותו הדבר. זה נראה כאילו הכל נעשה בחיפזון ישראלי טיפוסי תחת הנהלה שכבר לא רואה לנכון את אותם ערכים. ובכן, זה מורגש. גם אצל הצופים.

דני פדרמן. התפטר לפני יותר משנה, אבל ההתנהלות לא השתנתה.
(צילום מסך, ערוץ ONE).

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. רועי ויינברג

    23 אוק 2016 22:09:04

    אני לא יודע אם הם יוכלו להחזיר את הרומנטיקה כי הזמנים השתנו ואין היום רק קבוצה ענקית אחת או מועדון ענקי אחד (וטוב שכך). אבל הם כן יוכלו להתנהל בצורה ברורה יותר. למשל להחתים מאמן לפני שמחתימים שחקנים וליצור חיץ מסויים בין הבעלים למאמן (וויצ'יץ'? GM אחר?).

    אני מסכים מבחינת המיתוג. אין שם אף שחקן שבאמת הפך לסמל, למרות שיוגב אוחיון או סמית' יכלו להתאים לתפקיד.

  3. מנחם לס

    23 אוק 2016 22:47:26

    חבל שזה קרה. זאת כמובן רוח הזמן, אבל רוח הזמן משפיעה גם על ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, ובכל זאת שם הצליחו לשמור על המותג בצורה הכי טובה שיכלו.

  4. אפלטון

    23 אוק 2016 22:59:56

    אה, אין שום קשר לרומנטיקה. מכבי תמיד היו חבורה של נוכלים.
    פשוט יש יותר ערוצים היום, אין הכוונה ממסדית שתמכור לכם איזה שקר כלשהו בדמות 'הקבוצה של המדינה'.
    כשהיא מצליחה באירופה אז כולנו מאחוריה כישראלים פטריוטים כי תיכנתו אותנו ככה מגיל צעיר. בארץ מותר לשנוא אותה ואת דרך ההתנהלות שלה.
    העובדה היא שמכבי לא מתנהלת כמו מועדון בריא, בלי חשיבה לטווח רחוק ועם תחזוקת שבר במקום תחזוקת מנע.
    ברגע שאבד לה היתרון הכלכלי והממסדי היא פשוט עוד קבוצה, גם באירופה וגם בליגה הישראלית

    2. דטלף

      24 אוק 2016 00:58:12

      נכון, אבל מה שהופך את זה לפארסה הוא הפער בין הדימוי העצמי של ההנהלה/ קבוצה, שבתודעה שלה היא אמפריה באירופה, לבין המציאות החדשה. בניגוד לקבוצות שרוצות בעצמן סתם קבוצה, לטוב ולרע, ולכן גם מאפשרות הזדהות איתן, כאן נוצר אנטגוניזם ובחילה כללית בגלל אותו פער, שהופך את הקבוצה לאיזו ישות פתאטית עם בוחן מציאות לקוי.

  5. יוסי ברקלי

    23 אוק 2016 23:39:14

    מסכים לגמרי עם אפלטון. "הרומנטיקה" הייתה כולה עבודה בעיניים על כולנו. בעלים / מנהלים שידעו לקחת מהקופה הציבורית ולשלול מקבוצות ישראליות אחרות. רמאויות ועוד. ההתרסקות יכולה המשיך.

  7. שגיא נאור

    24 אוק 2016 04:47:30

    מסכים עם לא מעט מהנקודות.
    נקודה מרכזית בעיניי היא השחקן הישראלי – לאורך כל השנים היו במכבי שחקנים ישראלים שהיו בטופ האירופי. הישראלים האלו היו סמלים שרצו במכבי במשך שנים וחיזקו את ההזדהות עם הקבוצה.
    מאז עודד קטש אין שחקן ישראלי שנמצא בטופ האירופאי (כספי לא רלוונטי נכון לעכשיו) ולהתחבר לקבוצה שהפנים הישראליות שלה הן מקל ואוחיון או פניני הישראלי המכוער זאת בעיה.
    גם ליאור אליהו ויותם לא נמצאים שם מבחינת הרמה אבל ליאור לפחות היה מחזק את ההזדהות (התדמית של יותם כאנטי מנהיג לא היתה עוזרת לעניין הזה).
    הקבוצה היחידה שהקהל התחבר אליה ולא היו בה ישראלים כוכבים היתה השושלת של אמצע העשור הקודם עם פארקר-שאראס-וויציץ אבל עדיין היו ברקע בורשטיין, שלף ושארפ שיצרו את ההזדהות והחיבור כמו גם האופי המיוחד של פארקר ושאראס שבעצמם יצרו חיבור כאינדיבידואלים.

  8. יואש בן טולילה

    24 אוק 2016 05:39:15

    1. הישראלים הטובים כבר לא במכבי – דוסון, אליהו, טימור וגם הלפרין טובים יותר מכל ישראלי במכבי, כשדווקא פניני משחק הכי טוב מבין הישראלים.

    2. מכבי התחשמו בעמדות 2-4 עם שחקנים שיכולים לשחק שם. אם אני מתמקד אז בעיקר בעמדות 2-3.
    למכבי אין לא מנהל משחק ולא סנטר אמיתי. ציברס הוא פשוט חור הגנתי.

    3. הישראלים רעים מאוד – מקל ואוחיון בעלי זריקה ש"חשודה" הוא אנדר סטייטמנט לגביה. אין לישראלים שום תרומה והם לא מתקרבים בכלל לרמה של שאר הסגל – מה שיוצר קיטוב ופילוג בקבוצה.

    4. היורוליג הוא היתרון היחסי הגדול ביותר שיש למכבי.
    הבעיה של מכבי היא שביורוליג היא במקסימום עוד קבוצה, וגם ככה עד שמביאים שחקנים חדשים אז חצי מהסגל הוחלף ולוקח המון זמן להתחבר, אם בכלל.

    5. בארץ, עם החוק הרוסי או עם whatever אין למכבי כמעט שום יתרון. השחקן ה"ישראלי" הכי טוב שלה הוא לנדסברג בפער ואחריו פניני – לא בדיוק מה שציפו שם.
    המשחקים של מכבי בארץ הם לא תמיד טיולים, וכל הפסד מטלטל את הקבוצה שאח"כ מגיעה ליורוליג בלחץ.

    6. ביורוליג יש מפלצות בגובה, מכבי תמיד אוהבת משחק ריצה עם גארדים ופורוורדים ולא עם סנטרים.
    ציברס לא רע בהתקפה אבל חלש מאוד בהגנה, ו-אייברסון לא נראה ככ ברמה. למכבי לא יהיה מה למכור מול קבוצות עם PG או C דומיננטי.

    1. המשגיח

      24 אוק 2016 08:03:42

      אין להם גם אף שחקן הגנה גבוה אתלטי סטייל טיוס\לאזמה, ובהיעדר תיאום קבוצתי אין להם סיכוי.

      אולי כשמילר יחזור מפציעה זה יהיה טוב יותר, או שינסו ללמד את אלכסנדר לשמור.

  11. מתן גילור

    24 אוק 2016 10:26:52

    תודה סער.
    גם אני לא חושב שהיתה רומנטיקה ויש לי גם השגות לגבי "הקבוצה של המדינה."
    אבל טענה אחת אני לא מבין – אפשר לבוא בטענות לגבי שם המתקן לעיריית ת"א-יפו (כפי שאוהדי מכבי באים בטענות לגבי שם האצטדיון החדש בחיפה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, כיוון שמנורה-מבטחים לא עשתה זאת כדי לשפר את תדמיתה אחרי שסרטנה את תושבי ת"א), אבל מה הקשר לקבוצה? המתקן עירוני ולמכבי ת"א אין שליטה על שמו.

    2. איתי

      24 אוק 2016 16:39:22

      הכל נכון וגם העובדה ששינו שם נותן החסות של המתקן הוא עוד שינוי בשרשרת שינויים ש"מפרקים" את האגדה על מכבי ומדינה.
      כמו ש"מכבי" בכדורסל היה תמיד = ת"א
      כמו שגביע אירופה היה תמיד = מכבי ת"א
      כמו ששחקן ישראלי ירצה להגיע לטופ הוא תמיד ילך ל מכבי ת"א.
      כמו שמי שאוהד קבוצה מנצחת תמיד יאהד את – מכבי ת"א
      כמו שמי שסופר ניצחונות של יהודים על הגולה יהיה "נס בדאלונה"/הוא הוא מה קרה/ נס חנוכה ועוד ועוד ברמה הלאומית
      אלו דברים ששני דורות של אוהדי כדורסל גדלו לתוכם
      ועכשיו ישנו שבר מוצדק או לא אבל קיים

  12. איתי

    24 אוק 2016 16:44:02

    והערה נוספת בענייני שיווק –
    אחת השגיאות הגדולות בשיווק היא תגובה מיידית בלי חשיבה אסטרטגית.
    דיוויד פדרמן ראה את הנזק הנוראי שנגרם למותג שלו בשנה שעברה ורץ לספר לכולם שבעונה הקרובה ההנהלה תשפוך כסף כדי שיהיה חורף חם בהיכל. לכאורה מוצדק ומונע בריחת אוהדים ונפילה במכירת המנויים – למעשה "מסנדל" את עצמו בטווח הקרוב ולא מאפשר לו שום תמרון במשברים כמו הנוכחי בו הבחירה בשחקנים על המאמן הייתה כורח המציאות מבחינת ההנהלה. לפעמים צריך לחשוב על 10 ולבחור נכון את הצוות שלך – ולא להמר על מאמן שסימני השאלה לגביו גדולים מסימני הקריאה בכל הקשור להתאמה שלו להתנהלות המועדון. סוף מעשה במחשבה תחילה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט