שני משחקי 5 יש לנו הלילה, כאשר בוסטון יקוו להיפטר סוף סוף ממיאמי והקליפרס ודאלאס ינסו לשבור שוויון 2, תוצאה שהייתה לנו בכל אחת מסדרות הפלייאוף הקודמות בין הקבוצות. היום נסתכל על מהלך אחד התקפי שכל קבוצה מנסה לעשות, נעבור למפתח מרכזי לכל משחק ונסיים בדבר ההיסטוריון.

2:30 בוסטון סלטיקס – מיאמי היט (3- 1 לבוסטון בסדרה):

מהלך של בוסטון – שלשה של דריק וויט. הסלטיקס עם 42% מחוץ לקשת בזריקות תפוס וזרוק (Catch&Shoot) לעומת 29.3% בשלשות בעלייה מכדרור. במקרה הזה, אנחנו רואים חדירה של ג'יילן בראון שמכווצת את ההגנה האזורית של מיאמי בעזרת החסימה של פורזינגיס, והייסמית' עוזר עליו. הירו נשאר תקוע בין הורפורד לוויט ומרטין נצמד לפורזינגיס לפני שהוא מנסה לחזור לעמדה הקודמת שלו, וזה מאפשר לוויט להיות מספיק פנוי כשבראון מוסר לו לשלשה מדויקת.

מהלך של מיאמי – פיק-אנד-רול של הירו ואדבאיו. ההיט הלכו לפיק-אנד-רול עם אדבאיו רק 11 פעמים, אך הוציאו מזה 17 נקודות וממוצע של 1.54 נקודות למהלך. מיאמי מחפשים בעיקר את הקליעה מבחוץ, גם אצל הגארדים מחוץ לקשת וגם אצל אדבאיו מחצי מרחק, ובאופן כללי, מדובר בקבוצה שמכניסה את הכדור לצבע הכי מעט בפלייאוף הזה. מיאמי אולי צריכים לנסות לדחוף פנימה יותר באגרסיביות ופחות לחפש את הקליעה מבחוץ שלא כל כך נכנסת להם כרגע.

מפתח מרכזי – שמירה על הכדור. מיאמי אמנם עם 14 איבודים בניצחון לעומת 12.7 איבודים בהפסדים, אבל בצד השני זה מסתמן כנתון משמעותי יותר כשבוסטון עם 9.3 איבודים למשחק בניצחונות שלהם לעומת 13 איבודים בהפסד, מה שגם אפשר למיאמי קצת לרוץ ולהגיע למצבים נוחים יותר, כשהם עם 8.5 נקודות בלבד בהתקפות מעבר בסדרה הזאת לעומת 10.9 נקודות כאלה בסדרה בין הקבוצות בעונה שעברה. לא פער גדול, אבל כל דרך לשפר את ההתקפה התקועה תעזור למיאמי.

דבר ההיסטוריון – מאז 1984, היו לנו 21 סדרות בהן המדורגת הנמוכה יותר השיגה ניצחון חוץ במשחק 2, אך אז הפסידה את 2 משחקי הבית שלה. רק פעם אחת זה נגמר בקאמבק של דנבר נגד הקליפרס בבועה, עוד 16 פעמים זה נגמר במשחק 5, עוד פעמיים הוכרע במשחק 6 ועוד פעמיים נגמר בניצחון ביתי של המדורגת הגבוהה יותר במשחק 7. בוסטון לא היו מעורבים באף מקרה כזה, ואילו מיאמי של אריק ספולסטרה היו בסיטאוציה הזאת ב-2 גמרים, ב-2014 ובעונה שעברה, וגם נגד פילדלפיה ב-2018. אולי זה המקסימום שספולסטרה מצליח לחלץ כשפערי הכישרון כל כך גדולים.

הימור: מיאמי בלי האקז בנוסף לפצועים הקבועים, אז הם יתנו פייט, אבל זה לא יספיק. בוסטון ב-12.

5:00 לוס אנג'לס קליפרס – דאלאס מאבריקס (2-2 בסדרה):

מהלך של הקליפרס – הארדן לזובאץ' מתחת לסל. הנה מהלך שבו זובאץ' מכדרר בדרך להנד-אוף שיעביר את הכדור להארדן שמגיע מהפינה ומקבל חסימה אחת ממאן לפני ההנד-אוף עצמו. קיירי ולייבלי יוצאים לבליץ על הארדן, מה שמאפשר לו למצוא את זובאץ' חופשי ומאושר מתחת לסל, בזמן שלוקה דונצ'יץ' ובעיית העבירות שלו אפילו לא מנסים למנוע את זה. הקליפרס זו הקבוצה שעושה הכי הרבה חיתוכים לסל בפלייאוף, בפער משמעותי מהבאות בתור, וזו עוד דוגמה לכך.

מהלך של דאלאס – לוקה אחרי חסימה. דאלאס מובילים את קבוצות הפלייאוף עם 21.8 נקודות למשחק כתוצאה מחסימה למוביל הכדור, כשדונצ'יץ' מייצר 14.3 נקודות ב-1.19 נקודות למהלך וקיירי מייצר 7.5 נקודות ב-1.15 נקודות למהלך. במקרה הזה, לוקה מקבל חסימה והקליפרס מגיבים בדרופ של פלאמלי אחרי כמה מסירות שלייבלי קיבל קודם לכן במשחק ההוא, והפעם דונצ'יץ' מנצל את המרווח שנוצר לקליעה נוחה עבורו.

מפתח מרכזי – שלשות. הקליפרס מובילים את הפלייאוף עם 43.5% מחוץ לקשת, אבל מדובר ב-55.4% בניצחונות לעומת 30.5% בהפסדים, כך שמדובר בעניין משמעותי. דאלאס לא קולעים טוב מבחוץ בפלייאוף עם 32.8% בסך הכל, ואצלם זה 31.8% בהפסדים לעומת 33.8% בניצחונות, אבל יכול להיות שנראה מהם בפלייאוף משחק שבו כל מטאטא יורה, ולא רק מטאטא בכיר כמו דונצ'יץ' או קיירי.

דבר ההיסטוריון – מאז 1984, היו 17 סדרות בהן הקבוצה עם יתרון הביתיות הפסידה במשחק 2, אך ניצחה את משחק 4 בחוץ. הקליפרס היו מעורבים במקרה אחד כזה נגד הספרס ב-2015, בו גם הפסד ביתי במשחק 5 לא מנע מהם ניצחון במשחק 7 ובסדרה, ואילו דאלאס הפסידו בסיטואציה דומה לאותם ספרס 4- 3 ב-2014, כשהביתיות נשמרה במשחקים 5-7. לקבוצה עם הביתיות יש יתרון 14- 3 במצב הזה, וייתכן שדאלאס יסתכלו לאחור ויתחרטו מאוד על הפתיחות המזעזעות למשחקים 1 ו-4.

הימור: הסדרה הצמודה ביותר של הסיבוב הראשון, ובינתיים במשחק הזה אני עוד הולך עם הביתיים. הקליפרס ב-4.